עדכון מצב הומניטרי מס' 334 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-29 או ב-30 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, שנתיים של מעשי איבה הגדילו את מספר הנזקקים לטיפול נפשי ברצועת עזה מכ-485 אלף ליותר ממיליון בני אדם – למעלה מכפליים.
• כוח המשימה לניהול אתרים מדווח שרק 10% מהעקורים מתגוררים במרכזים קולקטיביים, לרבות מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, ורובם נותרים באתרים מאולתרים וצפופים יתר על המידה, שרבים מהם הוקמו באופן ספונטאני בשטחים פתוחים או לא בטוחים.
• ב-22 באוקטובר סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי הראשון מעזה מאז 29 בספטמבר – 41 מטופלים ו-145 מלווים יצאו דרך מעבר כרם שלום/כרם אבו סאלם.
• האו"ם והארגונים השותפים לו ממשיכים להרחיב את פעילויותיהם בכל מקום שהדבר מתאפשר, כפי שהותוו בתוכנית 60 הימים, מרחיבים את נוכחותם בשטחים שלא היו נגישים קודם לכן ומגדילים את הסיוע במענה על צרכים עצומים.

סקירה כללית

• ב-19 באוקטובר, בעקבות תקרית ברפיח שבה נהרגו שני חיילים ישראלים, ביצע הצבא הישראלי תקיפות אוויריות ברחבי רצועת עזה, שהובילו לנפגעים (למידע נוסף ראו להלן). לאחר מכן תועדו כ-5,000 תנועות של בני אדם מהאזורים המזרחיים של ח'אן יונס, שעל פי דיווחים רבים מהם חזרו אליהם למחרת.
• האכיפה המחודשת של הפסקת האש, שנכנסה תחילה לתוקפה ב-12:00 ב-10 באוקטובר, הוכרזה ב-19 באוקטובר, ולאחר ההכרזה נצפה על פי דיווחים שקט ברחבי רצועת עזה. ב-20 באוקטובר הודיע הצבא הישראלי, השומר על נוכחות ביותר מ-50% מרצועת עזה, שהחלו העבודות לסימון הקו הצהוב, המפריד בין אזור הפסקת האש לשטח שבשליטת הצבא הישראלי.
• בין 13 ל-21 באוקטובר, על פי דיווחים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, 20 בני ערובה ישראלים וגופותיהם של 15 בני ערובה ישראלים הוחזרו מעזה לידי רשויות ישראליות, ו-1,968 עצירים פלסטינים שוחררו ממרכזי מעצר ישראליים. לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-22 באוקטובר הוחזרו לרצועת עזה גופותיהם של 195 פלסטינים, שרק 57 מהם זוהו. משרד הבריאות דיווח שגופות רבות הושחתו – ידי חלק מהמתים היו כפותות, עיניהם כוסו, ניכרו בגופות סימני דריסה על ידי כלי רכב צבאי או שהן הושחתו כך שלא ניתן היה לזהותם.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 15 ל-22 באוקטובר נהרגו 151 פלסטינים ו-204 פלסטינים נפצעו, וגופותיהם של 77 בני אדם חולצו מההריסות. נתון זה מביא את מספר הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-68,234 הרוגים ו-170,373 פצועים. משרד הבריאות דיווח שמאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף נהרגו 88 פלסטינים, 315 נפצעו ו-436 גופות חולצו מתחת להריסות. ב-20 באוקטובר דיווח דובר ההגנה האזרחית הפלסטינית שאף שמעריכים כי 10,000 גופות עדיין קבורות מתחת להריסות, צוותיה ממשיכים להתמודד עם חוסרים קריטיים בציוד כבד וייעודי, לצד סיכונים חמורים מנפלי תחמושת, שכולם פוגעים במאמצי חילוץ הגופות. דובר ההגנה האזרחית הפלסטינית הוסיף שגם הטיפול בגופות במצב ריקבון חושף את המחלצים לסיכונים זיהומיים ובריאותיים חמורים.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 15 ל-22 באוקטובר, נכון לשעה 12:00, נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים, נתון המביא את מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, ל-470 הרוגים ו-2,967 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,670 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-15 באוקטובר 2025 מוערך שברצועת עזה נותרו גופותיהם של 13 בני ערובה ישראלים
• במהלך השבוע האחרון דווח על תקיפות אוויריות והפגזות ארטילריות ברחבי רצועת עזה, במיוחד ב-17 וב-19 באוקטובר. ב-17 באוקטובר נפגע אוטובוס שהסיע עקורים, פגיעה שבה נהרגו 11 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, שתי נשים ושני גברים, שעל פי דיווחים נסעו לבדוק את מצב בתיהם בשכונת א-זייתון, במזרח העיר עזה. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, הצוותים שלה חילצו תחילה תשע גופות כשהצליחו להגיע לאזור למחרת התקיפה, לאחר קבלת אישור מרשויות ישראליות. לדברי אונר"א, ב-19 באוקטובר נהרגו על פי דיווחים לפחות ארבעה ילדים פלסטינים וכמה בני אדם אחרים נפצעו, כשכוחות ישראליים הפגיזו בית ספר של אונר"א ששימש מחסה במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח. תקריות מרכזיות אחרות ב-19 באוקטובר התרחשו בעיקר בדיר אל-בלח, לרבות: תקיפה בכניסה לבית קפה שבה נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים; תקיפה על בית הארחה ששימש כמשרד הראשי של חברת הפקות התקשורת הפלסטינית, שבה נהרגו על פי דיווחים עיתונאי ובנו של עיתונאי אחר; תקיפה על אוהל עקורים, שבה נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים; ותקיפה על בית, שבה נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים.
• נכון ל-21 באוקטובר, לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, כ-199 אלף טונה סיוע, 73% מתוכן סיוע במזון, ממתינות לאחר שאושרו על ידי הרשויות הישראליות ושוחררו ממכס. אספקה זו מוחזקת ברחבי האזור, לרבות בירדן, מצרים, ישראל, קפריסין והגדה המערבית, מוכנה למשלוח, וחלק מהמשלוחים כבר עושים את דרכם לעזה, ככל שהמשלוחים היומיים נמשכים. לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, בין 10 ל-21 באוקטובר סירבו רשויות ישראליות לאשר 43 בקשות לשחרור מטעני סיוע, שהגישו 12 ארגונים מקומיים ובינלאומיים, בנימוק שהארגונים לא הוסמכו להכניס פריטי סיוע אל עזה. הפריטים שנפסלו כוללים כ-2,712 טונה של חומרי סיוע, לרבות אספקה מכוחות המשימה לענייני ביטחון תזונתי, בריאות, מים, תברואה והיגיינה ומחסה.
• נכון ל-13 באוקטובר, עם נסיגת כוחות ישראליים מחלקים של רצועת עזה במסגרת הסכם הפסקת האש, לא נדרשות יותר בקשות לתיאום של תנועות הומניטריות באזורים אלה. התיאום עם רשויות ישראליות עדיין דרוש עבור תנועות של שיירות למעברים בעזה, וכן בחלקים אחרים שעדיין מצויים בשליטת הצבא הישראלי. בין 15 ל-21 באוקטובר תיאמו ארגונים הומניטריים עם הרשויות הישראליות איסוף של מטענים משני המעברים הפעילים (כרם שלום/כרם אבו סאלם וכיסופים), וכן ביצוע של משלחות הצלה ותיקוני כבישים, ביצוע אומדנים, ומעבר של אנשי סגל הומניטרי בגבול; מתוך 59 משלחות, 31 אופשרו, 10 בוטלו, 15 עוכבו ושלוש נענו בסירוב. לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף פחתה כמות האספקה שנלקחה בדרך, לפני שהגיעה ליעדה, לאחר שנאספה על ידי האו"ם והארגונים השותפים לו מהמעברים בעזה. בין 10 ל-21 באוקטובר, על פי דיווחים, 9% מהאספקה שנאספה ממעברי הגבול נלקחה לפני שהגיעה ליעדה, לעומת כ-80% קודם לכן.

תנועות עקירה ותנאים במחסים

• לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, תנועות בני אדם ברחבי רצועת עזה עדיין נזילות, ככל שבני אדם מנסים לחזור לערי מגוריהם, אם הן נגישות, או מבקשים להשתקע באזורים שבהם הגישה לשירותים חיוניים היא יחסית טובה יותר. מאז 10 באוקטובר תיעדו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים כ-546 אלף תנועות של בני אדם, לרבות כמעט 435 אלף תנועות של בני אדם שעברו מדרום עזה לצפונה, בעיקר בדרך א-רשיד. כן תועדו מספר תנועות בכיוון ההפוך, על פי דיווחים בשל היעדר שירותים חיוניים בצפון, ויותר מ-96 אלף תנועות נצפו ממערב ח'אן יונס למזרחה.
• מאז 10 באוקטובר תיעדו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים את הקמתם (מחדש) של 12 אתרי עקירה בצפון עזה (בעיקר בעיר עזה), שלפי הערכות אוכלוסייתם מונה כ-10,000 בני אדם. בשבוע האחרון, אומדני שטח שארגונים הומניטריים שותפים ניהלו באזור זה מצביעים על כך שמרבית בני האדם באתרים אלה מדווחים שמי שתייה, מחסה נאות וסיוע במזון מצויים בראש סולם העדיפויות שלהם. על סמך התצפיות של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה, בני אדם רבים בעיר עזה מתגוררים בבניינים לא בטיחותיים שניזוקו באופן מלא או חלקי, ומציינים שהרס נרחב ועיי חורבות מסיביים חוסמים את הגישה לבתים ולשכונות ומגבילים את כמות האדמה הזמינה להקמת אתרי עקירה.
• בדרום עזה קיבל לאחרונה ארגון שותף לכוח המשימה לניהול אתרים גישה לשישה אתרי עקירה שבהם שוהים כ-6,500 בני אדם, באזור אל-מוואסי ברפיח, וניהל בהם אומדנים. אתרים אלה היו ברובם מבודדים וקיבלו שירותים מועטים בלבד, בשל קרבתם לאזורים שקודם לכן פעל בהם הצבא הישראלי. אף שמשפחות גילו יכולת ארגון עצמית איתנה, באמצעות ועדות לא רשמיות ורשתות סולידריות מקומיות, האומדנים זיהו צרכים הומניטריים אקוטיים, לרבות תנאי מחסה שבריריים, משלוחי מים מוגבלים, היעדר תברואה, סיכון גבוה להצפות וגישה מוגבלת לטיפול רפואי.
• כוח המשימה לניהול אתרים מעריך כי, נכון ל-21 באוקטובר, כמיליון בני אדם מתגוררים בכ-800 אתרי עקירה ברחבי רצועת עזה, ומציין שנתונים אלה משתנים מדי יום כשבני אדם עוברים ממקום למקום בתגובה על התנאים המשתנים. רוב רובם של העקורים שוהים באתריים מאולתרים ופזורים בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שבהם שוררים תנאי צפיפות-יתר קשים. רבים מהאתרים האלה הוקמו באופן ספונטאני על ידי משפחות עקורים לאורך כבישים, בשטחים פתוחים, על אדמות חקלאיות או לאורך החוף. משפחות עקורות מסוימות נאלצו להקים מחסים באזורים מסוכנים, שסחיפת הקרקע בהם יוצרת סיכונים קשים, במיוחד לנוכח עונת הגשמים הקרובה. להערכת כוח המשימה לניהול אתרים, רק כ-10% מהעקורים חיים במרכזים קולקטיביים, כמו מבנים ששימשו במקור בתי ספר, שווקים ומתקני בריאות, לרבות מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, שהנזק המשמעותי שנגרם להם בפלישות הצבאיות האחרונות מגביל עוד יותר את הקיבולת הזמינה. לדברי אונר"א, נכון ל-16 באוקטובר מוערך שכ-70 אלף בני אדם מתגוררים ביותר מ-70 מחסים ייעודיים של אונר"א ובשטחים המקיפים אותם.
• בסך הכול, לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, הגישה למחסה נאות נותרת בקדימות עליונה, ומוערך ש כ-1.5 מיליון בני אדם זקוקים לפריטי חירום בתחום המחסה. בין 10 ל-21 באוקטובר הוכנסו לעזה אוהלים ופריטי מחסה אחרים, בעיקר באמצעות תרומות דו-צדדיות. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה ממשיכים להיתקל בהגבלות חמורות בהכנסת האספקה שלהם לעזה, מאחר שנכון לעכשיו הסמיכו הרשויות הישראליות רק ארבעה מתוך 18 ארגונים שותפים להכניס פריטי מחסה לעזה. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, מאז שהכנסתם של פריטי מחסה לעזה אושרה, ב-16 בספטמבר, חילקו ארגונים שותפים יותר מ-4,700 אוהלים, כ-25 אלף שמיכות ו-5,000 יריעות ברזנט בח'אן יונס ובדיר אל-בלח. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, ארגונים שותפים שבים ומבססים בהדרגה את נוכחותם בצפון עזה, לרבות באמצעות טיפול בקשיים לוגיסטיים הקשורים להשגת משרדים, וזיהוי של נקודות חלוקה ומחסנים מתאימים.

ביטחון תזונתי

• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי ממשיכים להרחיב את מאמציהם לטפל במצב הביטחון התזונתי הדחוף ברצועת עזה, באמצעות שילוב של ארוחות חמות יומיות, ייצור לחם וחלוקה של חבילות מזון. נכון ל-21 באוקטובר, הגיע ייצור הארוחות היומיות ל-945 אלף ארוחות ברחבי עזה, שמתוכן הוכנו 872 אלף ארוחות ביום ב-165 מטבחים בנפות דיר אל-בלח ובח'אן יונס, ו-73 אלף ארוחות ביום הוכנו ב-14 מטבחים בנפת עזה. ימים ספורים לפני הפסקת האש חידשה תוכנית המזון העולמית את פעולתן של תשע מאפיות שלהן סייעה בעבר, המייצרות יותר מ-100 אלף חבילות פיתות במשקל שני ק"ג כל אחת. ארגונים שותפים מתמקדים בשיפור איכות הלחם באמצעות התאמת שעות הייצור, ושיפור נהגי האחסון וזמני האיסוף. נכון ל-20 באוקטובר הגיעה חלוקת חבילות מזון, שחודשה ב-13 באוקטובר, ליותר מ-13 אלף משקי בית. חבילות המזון זמינות ב-27 נקודות חלוקה בשכונות שבהן חיים בני אדם בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, ובשבע נקודות חלוקה בעיר עזה, ונעשות כבר תוכניות להרחיב אותן ל-145 אתרים, משום שלדברי תוכנית המזון העולמית, הבטחת אספקה יציבה של מזון והתחלת שיקומה של רמת ביטחון תזונתי מינימלית הינן עמוד התווך של עצירת הרעב.
• עברו יותר מ-40 יום מאז ששיירות מזון הומניטריות נכנסו ישירות לצפון עזה, וב-21 באוקטובר דיווחה תוכנית המזון העולמית שמאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-10 באוקטובר, לא נכנסו לצפון עזה שיירות מזון בהיקף נרחב; זהו האזור שבו אישרה באוגוסט המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי את קיומו של רעב המוני. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מאשר שבהשוואה להפסקת האש הקודמת, הפעם זקוקים הארגונים השותפים לו לזמן רב יותר לחדש את פעולתם, בשל רמת ההרס והקשיים בהצטיידות מחדש, אבל השבוע פועלים הארגונים השותפים לשלוח לצפון אספקת מזון רבה יותר, כדי לחדש את חלוקת חבילות המזון הכללית ואת ייצור הלחם, וכן כדי להרחיב משלוח של ארוחות מבושלות. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש שהפתיחה של מעברים ישירים לצפון חיונית להבטיח שסיוע בכמויות מספיקות יגיע לבני אדם מוקדם ככל האפשר. לדברי המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, בשל התנאים הלא יציבים בשבועות האחרונים ותנועות אוכלוסין משמעותיות, לא ניתן היה לבצע ניתוח מהימן של הנתונים. דווח כי הניתוח הבא של המערכת המשולבת בנושא עזה מתוכנן טנטטיבית לנובמבר, בכוונה לכלול בו את ההתפתחויות האחרונות באופן מקיף יותר.
• בין 15 ל-20 באוקטובר נאספו ממעבר כרם שלום/כרם אבו סאלם 150 טונה של מספוא מרוכז לבעלי חיים. המספוא המיועד למעלי גירה קטנים (בעיקר כבשים, עזים, בקר, וחמורים המסייעים בשינוע של שירותים הומניטריים) נארז מחדש לחלוקה לרועים בדיר אל-בלח. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש את חשיבות ההגנה על בעלי החיים הנותרים לצורך שיפור הגישה למגוון מזונות, חידוש הייצור המקומי של חלב ומוצרי חלב, והבטחת חיות משא שעליהן נשען משלוח "הק"מ האחרון" של מים וסוגים אחרים של אספקה חיונית. הדבר חיוני במיוחד לנוכח ההרס הנרחב של אדמת חקלאיות, הזיהום הקשה של קרקעות בנפלי תחמושת, והפגיעה בגישה לקרקעות ראויות לעיבוד חקלאי, שכולם הופכים שטחים נרחבים ללא נגישים, מסוכנים או לא מתאימים לשימוש חקלאי ולהרחבת ייצור המזון המקומי.

סיכוני הגנה

• על פי תרגיל המעקב בתחום ההגנה, שצוותים של כוח המשימה לענייני הגנה ניהלו בין 24 בספטמבר ל-15 באוקטובר, קהילות בכל רחבי רצעת עזה ממשיכות לדווח על סיכונים מרכזיים בתחום ההגנה. עם הגורמים לסיכונים המתרחבים נמנים אובדן ממושך של הכנסה והיעדר מזון, הדוחפים למנגנוני התמודדות שליליים, במיוחד כאלה הפוגעים במשקי בית שבראשם עומדת אישה, ומאלצים משפחות למכור את חפציהן ולהישען על סיוע הומניטרי שאיננו מספיק. משפחות רבות ממשיכות לחיות במחסים מאולתרים צפופים, שכמעט אינם מציעים פרטיות או הגנה מפני תנאי מזג האוויר. היעדר מרחבים בטוחים שניתן לנעול אותם מגביר חרדה וסכנות של הטרדה, במיוחד עבור נשים וילדות. כן ציינו קהילות גישה מוגבלת למתקני מים, תברואה והיגיינה בטוחים ומכבדים, המגבירה את הסכנות להטרדה ולמחלות, בנוסף על מצוקה פסיכולוגית נרחבת וסיכונים מוגברים לאלימות מבוססת-מגדר, על רקע של עקירה ותנאי חיים ירודים.
• על פי דוח המעקב של כוח המשימה לענייני הגנה, סיכוני ההגנה המוגברים בעזה פוגעים בכל פלחי האוכלוסייה. נשים וילדות נושאות בעיקר נטל הטיפול בתנאים לא בטוחים, ומתמודדות עם סיכונים מוגברים של הטרדה ואלימות מבוססת-מגדר, שאותם מחריפים מצוקה ותשישות כרוניות. קשישים ובני אדם עם מוגבלויות מתקשים להגיע לשירותים בסיסיים, ובשל חסמי ניידות ותשתית הם תלויים מאוד בתמיכה ממטפלים. גברים, הנתפשים מסורתית כמפרנסי המשפחה, מדווחים על מצוקה פסיכולוגית קשה משום שעקירה ואובדן מקורות מחייה פגעו ביכולתם לדאוג למשפחותיהם, ושחקו את תחושת הכבוד העצמי והתכלית שלהם. הפגיעה בילדים נותרת מהקשות ביותר, משום שהם חשופים לסביבות לא בטוחות, להיגיינה ירודה ולחינוך שנקטע, ועקב כך לסיכונים גוברים של עבודת ילדים ונישואין בגיל צעיר.
• כדי לאפשר מתן שירותים בטוח, פועל כוח המשימה לענייני הגנה להטמיע מודעות לנפלי מלחמה בכל חלקי המענה ההומניטרי, ומציין כי סיכון החשיפה לנפלי תחמושת גובר ככל שבני אדם שבים לאזורים שבהם הייתה נוכחות צבאית כבדה וכעת הם שוב נגישים. מאז 10 באוקטובר ממשיכים ארגונים שותפים לקיים מפגשי הסברה בנושא נפלי תחמושת, וארגונים שותפים בתחום פינוי מוקשים ממשיכים לבצע אומדני סכנת חומרי נפץ, כדי לאפשר לארגונים שותפים לפתוח בבטחה כבישים ולתקן תשתית שניזוקה.
• במקביל, ארגונים שותפים בתחום ההגנה מבקשים להרחיב אומדנים ומשלוח ממוקד של שירותים, כדי לתת מענה לצרכים ספציפיים של קבוצת פגיעות וחלשות שונות ברחבי רצועת עזה. כך למשל, בתוך המרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס הוקם מרחב בטוח חדש לנשים ולילדות, כדי לספק שירותים משולבים לטיפול באלימות מבוססת-מגדר. בנוסף, מוקדי שירות הופעלו מדש במקומות שלא היו נגישים קודם לכן, במיוחד בעיר עזה, שבה נפתחו מחדש משרדים, מרחבים בטוחים ומוקדי עזרה בקהילה, ובוצעו אומדנים. האומדנים והשירותים בנפת צפון עזה עדיין מוגבלים בשל מגבלות בטיחות, גישה ותשתית, אף שארגונים שותפים מסוימים חידשו את פעילויותיהם בנפה, לרבות ארגון שותף אחד בתחום הגנת ילדים שסיפק שירותי ניהול טיפול לילדים, לרבות עבור ילדים שהופרדו ממשפחותיהם וילדים ללא ליווי מבוגר.

גישה לטיפול רפואי

• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות ממשיכים לשקם את שירותיהם ולהרחיב את קיבולתם של מתקני בריאות, כחלק מתוכנית המענה בת 60 היום. בין 10 ל-22 באוקטובר הוקמו חמישה מוקדי רפואה חדשים, לרבות מרכז רפואה ראשונית ומוקד רפואי בדיר אל-בלח, שני מוקדים רפואיים בח'אן יונס, ומוקד רפואי אחד בעיר עזה. גם כן בעיר עזה, בבית החולים א-שיפאא הוצב צוות רפואת חירום בינלאומי, כדי להגדיל את הקיבולת לניתוחים אורתופדיים ולטיפול בפציעות טראומה, ולהקים שני חדרי ניתוח חדשים, ובאזור אל-כתיבא החלה הבנייה של בית חולים שדה חדש שיכלול 100 מיטות אשפוז, וצופים שיהיה כשיר לפעולה בחודש הבא. בדרום עזה הותקנו בשלושה בתי חולים 10 מנשמים ליילודים, להרחבת הקיבולת של יחידות הטיפול הנמרץ ליילודים. במקביל, מאז 10 באוקטובר הצליחו ארגונים שותפים בתחום הבריאות להכניס לעזה אספקה רפואית אבחנתית וטיפולית, הדרושה מאוד, אף שארגונים שותפים ממשיכים לדווח על חוסרים קריטיים אחרים. השבוע נאלץ ארגון שותף להקפיא את פעילויות השיקום שלו בשל היעדר מוצרים רפואיים לחבישת פצעים, לרבות גזה. גם ניתוחים אלקטיביים בבית החולים סנט ג'ון ובבית החולים הכווייתי לטיפולי מומחים הוקפאו על רקע של מחסור בתרופות חיוניות, פריטים מתכלים ותמיסות לעירוי.
• ב-22 באוקטובר סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי הראשון מאז 29 בספטמבר, שבמסגרתו יצאו 41 מטופלים ו-145 מלווים דרך מעבר כרם שלום/ כרם אבו סלאם. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כ-15,600 מטופלים, בהם 3,800 ילדים, זקוקים בדחיפות לטיפול רפואי שאינו זמין בעזה וממתינים לפינוי רפואי. ב-21 באוקטובר, במכתב פתוח שבו קרא למנהיגי העולם להבטיח שהפסקת האש תוביל להרחבת הפינויים הרפואיים, הדגיש הנשיא העולמי של ארגון Médecins sans Frontière: "היום, למטופל עם פציעות מורכבות כתוצאה מפגיעה טראומטית, או מחלות כרוניות מסכנות חיים כמו סרטן או אי-ספיקת כליות, נשקפת אותה מציאות בלתי אפשרית שעמה התמודד לפני הפסקת האש. עבור מטופלים אלה פינוי רפואי הוא הסיכוי היחיד להישרדות."
• הצרכים בתחום רפואת הנפש ברצועת עזה עצומים באותה מידה, ולדברי מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרום אדהנום גברייסוס, הם הוכפלו ויותר אחרי שנתיים של מעשי איבה, מ-485 אלף ליותר ממיליון בני אדם. לדברי התוכנית העזתית לבריאות הנפש בקהילה, חשיפה חוזרת ונשנית לטראומה, עקירה, אובדן והרס של תשתית חיונית, לרבות מתקני בריאות, העמיקה את המשבר פגעה בילדים, בנשים, בקשישים, בבני אדם עם מוגבלויות, בעקורים, בעובדי קו ראשון ובשורדי מעצר ועינויים. הדוח מצא עלייה חדה בשכיחות של הפרעות נפשיות, ושיעורים גבוהים של דיכאון, חרדה ותסמינים הקשורים בטראומה. ילדים ומתבגרים פגיעים במיוחד ומפגינים מצוקה נרחבת, כמו סיוטים, תוקפנות ופחד. יותר מ-80% מהעקורים מדווחים על חרדה, ייאוש וחוסר אונים, וקבוצות חלשות ופגיעות מתמודדות עם סיכונים פסיכולוגיים מוגברים בשל אובדן של רשתות חברתיות, שיבוש שגרת היום יום והיעדר טיפולי מומחים.
• מאז אוקטובר 2023 הכשיר ארגון הבריאות העולמי יותר מאלף עובדי רפואה לחיזוק המענה בתחום בריאות הנפש בכל רמות הטיפול. עם זאת, הוסיף ארגון הבריאות העולמי, בעוד שבני האדם בעזה מנסים לשקם את חייהם, בריאות הנפש מצויה בשפל חסר תקדים והשירותים בתחום עדיין מוגבלים.
• אונר"א, אחד הספקים הגדולים ביותר של למידה ותמיכה פסיכו-חברתית בעת חירום ברצועת עזה, שימרה את ההתערבויות שלה והרחיבה אותן. מאז אוקטובר 2023, ניהלה אונר"א באמצעות 236 יועצים לימודיים ויותר מ-300 עוזרי יועצים לימודיים, יותר מ-330 אלף מפגשי תמיכה פסיכו-חברתית לכ-730 אלף עקורים, לרבות יותר מחצי מיליון ילדים, ותמכה ב-240 אלף עקורים בעזרה ראשונה נפשית, ניהול טיפול ופעילויות משפחתיות ופרטניות. נתון זה כולל 2,793 שורדות אלימות מבוססת-מגדר, 5,409 ילדים (2,245 מהם ללא ליווי מבוגר) ו-28,901 בני אדם עם מוגבלויות. בין 16 ל-22 באוקטובר 2025 המשיכו צוותי הבריאות של אונר"א, בהם 49 פסיכיאטרים, יועצים ומפקחים, לספק שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית בעיר עזה, בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, וסיפקו מענה ל-3,266 בני אדם באמצעות פגישות פרטניות, עזרה ראשונה נפשית ומפגשי הגברת מודעות.

מים ותברואה

• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ארגונים שותפים עמלים לטפל בצרכים קריטיים שיצר הנזק הנרחב לתשתית המים, התברואה וההיגיינה. הישגים מרכזיים בעשרת הימים האחרונים כוללים: החלפת 500 מטר של צינורות שניזוקו בתחנת שאיבת השפכים סאמר, בעיר עזה; שיקום של בארות המים א-ראודה בא-זוואידה, בדיר אל-בלח; והשלמת התיקונים באחד הקווים המחוברים לקו המים של חברת מקורות, המגיע מישראל לעיר עזה, שאפשר להחזיר לפעילות תחנת מילוי מים נוספת. בעיר עזה תיעדפו ארגונים שותפים את התיקון של שתיים מתוך שש בארות המים ההרוסות באזורי א-זהרה ואל-מור'רקה. נכון ל-20 באוקטובר, ארגונים שותפים מחלקים מים במכליות ל-1,870 נקודות איסוף ברחבי הרצועה.
• ב-19 באוקטובר דיווחה עיריית עזה שהנזק החמור לבריכת אגירת מי הגשמים א-שייח' רדואן והמתקנים הנלווים אליה כולל נזק לצינורות הניקוז המחברים את הבריכה לים ולמערכות השאיבה והגנרטורים, שהביאו לעצירה מוחלטת של פעילויות הניקוז של הבריכה. העירייה מסרה שלעליית מפלס המים גורמת חדירה של מי ים, בשל ההרס של רשתות ביוב ותחנות שאיבה, והזהירה שאם הבריכה לא תרוקן, המים המצטברים בה עלולים להוות בחורף הקרב סיכון חמור להצפות עבור התושבים המקומיים. כן דיווחה העירייה שהנזק הנרחב שנגרם לתחנת שאיבת השפכים B7 בשכונת א-זייתון, במזרח העיר עזה, החריף את משבר התברואה בעיר, המאופיין בהצפות מי ביוב ובזיהום סביבתי.

מימון

• נכון ל-22 באוקטובר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.3 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (32%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ספטמבר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 95 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 57.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 43 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 38 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 57 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 32 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.