ילד פלסטיני בעזה לאחר ההכרזה על הפסקת אש. צילום: יוניסף
ילד פלסטיני בעזה לאחר ההכרזה על הפסקת אש. צילום: יוניסף

עדכון מצב הומניטרי מס' 331 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-22 או ב-23 באוקטובר.

דגשים עיקריים

  • ב-10 באוקטובר בשעה 12:00 נכנסה לתוקף הפסקת אש בעזה, והצלב האדום הבינלאומי סייע בשחרורם של בני ערובה ישראלים ועצירים פלסטינים, ובהעברת גופות ב-13 וב-14 באוקטובר.
  • ראש מערך הסיוע של האו"ם, טום פלטצ'ר, התווה את עיקריה של תוכנית למשלוח סיוע חיוני לבני האדם בעזה במשך 60 הימים הראשונים להפסקת האש, והדגיש שיישומה המלא מצריך מעברים רבים יותר, גישה מהירה וללא מכשול, הכנסה רציפה של דלק, שיקום תשתית, הגנה על עובדי סיוע ומימון מספיק.
  • הפסקת האש אפשרה לארגונים הומניטריים רבים לחדש בהדרגה את פעילותם באזורים שקודם לכן לא היו נגישים, ולהתחיל בהרחבת משלוח סיוע הומניטרי ומתן שירותים הומניטריים.
  • כוח המשימה לניהול אתרים מדווח שמאז 10 באוקטובר תועדו יותר מ-300 אלף תנועות של בני אדם, בעיקר מדרום עזה לצפונה.

סקירה כללית

  • ב-8 באוקטובר הוכרז על הסכם שיבטיח הפסקת אש ושחרור של בני ערובה בעזה. לדברי הצבא הישראלי, הסכם הפסקת האש נכנס לתוקף בשעה 12:00 ב-10 באוקטובר וכוחות ישראליים הוצבו מחדש לאורך קווים מבצעיים חדשים בהתאם להסכם. ב-10 וב-14 באוקטובר אמר הצבא הישראלי שתנועת בני אדם מדרום עזה לצפונה בדרך א-רשיד ובכביש סלאח א-דין מותרת. הצבא הזהיר שמסוכן להתקרב לאזורים שבהם עדיין מוצבים כוחות ישראליים, לרבות בית לאהיא, בית חנון וא-שג'אעייה בצפון עזה, מעבר רפיח, ציר פילדלפי ומקומות בח'אן יונס שבהם עדיין מוצבים כוחות ישראליים. ב-10 באוקטובר הזהיר הצבא שדיג, שחייה או צלילה לאורך חוף עזה כרוכים בסיכון גבוה, והזהיר שלא להיכנס לים בימים הקרובים.
  • ב-13 באוקטובר סייע הצלב האדום הבינלאומי בהחזרתם של 20 בני ערובה ישראלים לרשויות ישראליות, ושל 1,809 עצירים פלסטינים לעזה ולגדה המערבית, וכן בהעברת גופותיהם של ארבעה בני ערובה לידי רשויות ישראליות. לדברי אגודת האסירים הפלסטינית, בסך הכול שוחררו 1,968 עצירים פלסטינים ממרכזי כליאה ישראליים; נתון זה כולל את 1,809 העצירים ששחרורם התבצע בעזרת הצלב האדום הבינלאומי. ב-14 באוקטובר סייע הצלב האדום הבינלאומי בהעברתן של ארבע גופות נוספות מעזה לידי רשויות ישראליות, ובהעברת 45 מתים פלסטינים לעזה. ב-15 באוקטובר אמר משרד הבריאות בעזה שקיבל, באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, את גופותיהם של 45 פלסטינים ששוחררו על ידי רשויות ישראליות, נתון המביא את מספרן הכולל של הגופות שהתקבלו ל-90. ב-15 באוקטובר דיווח הצבא הישראלי שהמרכז הלאומי לרפואה משפטית קבע כי רק שלוש מארבע הגופות הן של בני ערובה.
  • בהודעה ב-13 באוקטובר בירך דובר מזכ"ל האו"ם על המשך יישומה של הפסקת האש ועל שחרור בני הערובה הישראלים והעצירים הפלסטינים. הדובר ציין שמרגע כניסתה של הפסקת האש לתוקף, האו"ם והארגונים השותפים לו מרחיבים במהירות את פעולותיהם ומגיעים לבני אדם באזורים שהיו מנותקים במשך חודשים, והדגיש שהצרכים עצומים, וכי גישה מתמשכת ומימון הם חיוניים. מוקדם יותר פרסמו מספר ארגונים הומניטריים הודעות שבהן בירכו על הפסקת האש וקראו בדחיפות למתן גישה מלאה, רציפה וללא מכשול לעובדים הומניטריים ולאספקה הומניטרית, כדי לאפשר להביא בבטחה סיוע בהיקף הדרוש לבני האדם הזקוקים לו. הצלב האדום הבינלאומי, מועצת הפליטים הנורבגית, ארגון Save the Children ו-Plan International הביעו כולם תקווה שההפוגה במעשי האיבה תהווה נקודת מפנה לקראת הפסקת אש בת-קיימא ושלמה.
  • ב-9 באוקטובר התווה תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר, את עיקריה של תוכנית למשלוח סיוע חיוני לבני האדם בעזה במהלך 60 הימים הראשונים להפסקת האש, וציין שהאספקה ואנשי הסגל כבר מוכנים. התוכנית מיועדת לספק ל-2.1 מיליון בני אדם סיוע במזון, ול-500 אלף בני אדם תמיכה תזונתית באמצעות הקצבות בעין, סיוע במזומן ושיקום מחייה. היא מתעתדת לשקם את מערכת הבריאות בעזה, להביא אספקה רפואית חיונית, לסייע בפינויים רפואיים ולהרחיב את טיפולי הרפואה הדחופה, היולדות ובריאות הנפש. שירותי מים ותברואה יגיעו ל-1.4 מיליון בני אדם באמצעות שיקומן של רשתות מים, תיקון של מערכות ביוב ואספקת מוצרי היגיינה. הרחבה מסיבית של הסיוע בתחום המחסה תסייע למשפחות עקורות להתכונן לעונת החורף, ותמיכה בתחום החינוך תספק מרחבי למידה זמניים וחומרי לימוד ל-700 אלף תלמידים. כן הדגיש ראש מערך הסיוע של האו"ם את הדרישות ההכרחיות למתן מענה הומניטרי יעיל ברצועת עזה, לרבות: הכנסה עקבית של לפחות 1.9 מיליון ליטר דלק בשבוע; חידוש הכנסה של גז לבישול; פתיחת שורה של מסדרונות סיוע שיסתייעו במעברים מתפקדים, מצוידים בסורקים נוספים; מתן ערובות ביטחוניות שיאפשרו איסוף של אספקה ממעברים; שיקום תשתית בסיסית; הגנה על עובדים הומניטריים; מעבר מהיר וללא מכשול של סיוע ברחבי עזה; ומימון מספיק. כן הדגיש פלטצ'ר שהאו"ם אינו יכול לפעול ביעילות בלי הארגונים השותפים לו, וציין שחיוני לאפשר גישה לארגונים לא ממשלתיים, לרבות באמצעות וידוא שרישומם של ארגונים לא ממשלתיים לא יבוטל.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 8 ל-15 באוקטובר נהרגו 68 פלסטינים ו-328 פלסטינים נפצעו, וכן חולצו גופותיהם של 347 בני אדם. משרד הבריאות מדווח שנתון זה מביא את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023 ל-67,930 הרוגים ו-170,169 פצועים. לדברי משרד הבריאות, סך הנפגעים כולל 320 הרוגים שנוספו בדיעבד ב-11 באוקטובר 2025, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. כן ציין משרד הבריאות שנכון ל-10 באוקטובר, מספר הנפגעים מקרב בני אדם שניסו להגיע לאספקת סיוע הגיע ל-2,615 הרוגים ויותר מ-19,182 פצועים. לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז אוקטובר 2023 ונכון ל-11 באוקטובר תועדו 463 מקרי מוות הקשורים לתת-תזונה, בהם 157 ילדים.
  • לדברי הצבא הישראלי, בין 8 ל-15 באוקטובר נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים, נתון המביא את מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, ל-468 הרוגים ו-2,967 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,686 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-15 באוקטובר 2025 מוערך שברצועת עזה נותרו גופותיהם של 21 בני ערובה ישראלים
  • בהודעה שהתפרסמה ב-15 באוקטובר הדגיש משרד זכויות האדם של האו"ם את הסיכונים המתמשכים הנשקפים לאזרחים ברצועת עזה, לרבות בשל התנהלותם הלא חוקית של ארגונים פלסטיניים חמושים, התעצמותם של עימותים חמושים מבית, הוצאות להורג ללא משפט והרג של אזרחים סביב קווי ההתפרסות החדשים של הצבא הישראלי. בתקרית אחת ב-13 באוקטובר דיווח משרד זכויות האדם שצילומי וידיאו שהתפרסמו הראו לכאורה כיצד שמונה בני אדם בני אותה משפחה, אזוקים בידיהם ועיניהם מכוסות, מוצאים להורג בפומבי וללא משפט בעיר עזה. יתרה מכך, מאז 10 באוקטובר תיעד משרד זכויות האדם 15 פלסטינים שנהרגו במקרים שבהם נמצאו, על פי דיווחים, בקרבת "קו הנסיגה", או שחצו אותו, וציין שהצבא הישראלי עדיין שולט ביותר מ-50% מרצועת עזה, לרבות כמעט כל רפיח, חלקים גדולים של ח'אן יונס, בית לאהיא, בית חנון וכן חלקים מהעיר עזה.
  • בין 10 ל-14 באוקטובר תיעדו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים יותר מ-392 אלף תנועות של בני אדם, בעיקר בדרך א-רשיד. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, רוב התנועות (93%) היו מדרום עזה לצפונה, בעיקר תנועה של גברים יחידים ללא מטלטלים, ויותר מ-22 אלף תנועות תועדו ממערב ח'אן יונס למזרחה. ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים דיווחו על תנועות מצפון עזה לדרומה, על פי דיווחים של בני אדם שבדקו את בתיהם שניזוקו בצפון ולאחר מכן חזרו לדרום בשל הזמינות המוגבלת של שירותים בצפון.
  • התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) העריכה לאחרונה, על סמך צילומי לוויין שנאספו ב-8 יולי 2025, שההרס הנרחב ברצועת עזה יצר עיי חורבות במשקל יותר מ-61 מיליון טונה. נתון זה שווה ל-169 ק"ג חורבות בכל מטר רבוע. התוכנית הסביבתית ציינה שחיוני לאמת אומדנים אלה בשטח, כדי שניתן יהיה לבסס עליהם תוכנית מקפת לטיפול בחורבות ברצועת עזה. האומדן אינו כולל את ההשלכות של המבצעים הצבאיים האחרונים בעיר עזה באוגוסט וספטמבר 2025. לדברי קבוצת העבודה לטיפול בחורבות בעזה, המנוהלת במשותף על ידי התוכנית הסביבתית של האו"ם ותוכנית הפיתוח של האו"ם, קריטי לפנות חורבות בתקופה זו, בעקבות הפסקת האש, משום שהפינוי מאפשר פתיחה מחדש כבישים חסומים, תנועה של בני אדם וסחורות, מצמצם גורמי סיכון אפשריים ומסייע בחידוש של שירותים חיוניים ומשלוח סיוע הומניטרי. רמות גבוהות של חורבות מהוות סיכון ספציפי עבור בני אדם עם מוגבלויות, יוצרות מכשול משמעותי המקשה על בני אדם עם בעיות ניידות להגיע לשירותים ולסיוע הומניטרי, ומקשות על מתן שירותי יישוג. קבוצת העבודה לטיפול בחורבות בעזה מדגישה שאת הפינוי של עיי חורבות והריסות מסבך הזיהום בנפלי תחמושת ובאזבסט, המצריכים הקפדה במתן טיפול מכבד ותיעוד של אלפי הגופות, שמוערך כי הן עדיין קבורות מתחת להריסות. לדברי קבוצת העבודה, פינוי חורבות הינו רכיב מרכזי של סביבה מאפשרת עבור מענה הומניטרי והתאוששות, וכדי לבצעו דרושים הכנסה רצופה של מיכון כבד, חלפים, אספקה אמינה ויציבה של דלק, וגישה לשטח מתאים לאחסון חורבות ולטיפול בהן.

גישה ופעילויות הומניטריות

  • לאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-10 באוקטובר, האו"ם והארגונים השותפים לו פרקו אספקה הומניטרית מהמעברים בעזה ב-10, ב-12 וב-15 באוקטובר. ב-13 באוקטובר היו המעברים סגורים לפריקת מטענים, בשל מתן קדימות לשחרורם של בני ערובה ישראלים ועצירים פלסטינים, וב-14 באוקטובר נסגרו לרגל החגים בישראל. נכון לעכשיו הסמיכו הרשויות הישראליות 15 ארגונים הומניטריים שותפים בלבד להכניס לעזה, באמצעות מנגנון 2720 של האו"ם ובתיאום כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, משאיות סיוע המובילות אספקת פריטי מזון, היגיינה, מחסה ובריאות. מנגנון 2720 של האו"ם מדווח על צמצום אפשרי בשיעור האספקה הנלקחת בטרם הגיעה ליעדה לאחר שנאספה על ידי האו"ם והארגונים השותפים לו במעברים בעזה, לעומת 80% שתועדו קודם לכן, בין 19 במאי ל-9 באוקטובר. לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, נכון ל-14 באוקטובר יש 190 אלף טונה של סיוע שהרשויות הישראליות כבר אישרו לקראת שינוע לעזה. אספקה זו מוחזקת ברחבי האזור, לרבות בירדן, מצרים, ישראל, קפריסין והגדה המערבית, מוכנה למשלוח, וחלק מהמשלוחים כבר עושים את דרכם לעזה, כיוון שהמשלוחים היומיים נמשכים. שיירות המועברות בשיטת "מדינה למדינה" מירדן טרם חודשו מאז 18בספטמבר, כשנהג משאית ירדני שהעביר מטענים לרצועת עזה הרג שני חיילים ישראלים בגשר אלנבי.
  • בין 7 ל-12 באוקטובר, מתוך 94 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות מתוכננות ברחבי רצועת עזה, אופשרו 50 (53%), 18 (19%) נתקלו בעיכובים, 19 (20%) נענו בסירוב, ושבע (7%) בוטלו על ידי המארגנים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. נכון ל-13 באוקטובר, עם נסיגת כוחות ישראליים מחלקים של רצועת עזה במסגרת הסכם הפסקת האש, לא נדרשות יותר בקשות לתיאום של תנועות הומניטריות באזורים אלה. התיאום עם רשויות ישראליים עדיין דרוש עבור תנועות של שיירות למעברים בעזה, וכן בחלקים אחרים שעדיין מצויים בשליטת הצבא הישראלי. ב-13 וב-14 באוקטובר אפשרו רשויות ישראליות את מרבית בקשות התיאום שהגישו ארגוני סיוע לצורך איסוף מטענים משני המעברים הפועלים כעת (כרם שלום וכיסופים); מתוך 11 משלחות, שש אופשרו, ארבע בוטלו, אחת עוכבה ואף אחת לא נענתה בסירוב.
  • ב-14 באוקטובר בוצעה משלחת משותפת, בהובלת ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו, לרבות יוניסף, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים ומשרד הבריאות, שנועדה להעביר ציוד של יחידות לטיפול נמרץ, מנשמים מכאניים, אינקובטורים ותרופות לטיפול בסרטן מבית החולים האירופי העזתי בח'אן יונס, שעדיין אינו מתפקד, למרכז הרפואי נאסר, גם הוא בח'אן יונס. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון לעכשיו ניתנת קדימות להעברת ציוד מתפקד ואספקה למתקני בריאות שכבר מתפקדים, שבהם הם נחוצים מאוד.
  • הפסקת האש התירה לארגונים הומניטריים שותפים רבים לחדש בהדרגה את פעילותם באזורים שקודם לכן לא היו נגישים. כך למשל, לפחות תשעה ארגונים שותפים המספקים שירותי הגנה ותמיכה חידשו בהדרגה, בעיר עזה ובחלקים מנפת צפון עזה, מתן שירותים עבור משפחות עקורים ותושבים חוזרים, והם מספקים בין היתר ניהול טיפול בתחום הגנת ילדים, תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית בילדים ובמטפלים, מפגשי הגברת מודעות קהילתיים, וחלוקת אביזרי עזר לבני אדם עם מוגבלויות. בימים האחרונים נפתחו מחדש ארבעה מרחבים ידידותיים לילדים ושלושה מרחבים בטוחים לנשים וילדות, ופתיחתם מביאה את המספר הכולל של מרחבים אלה ברחבי רצועת עזה ל-61 מרחבים ידידותיים לילדים ו-32 מרחבים בטוחים לנשים וילדות. כוח המשימה לענייני הגנה גייס צוותי אבטחה מן הרשת להגנה מפני ניצול והתעללות ומיניים ונותני מענה חירום בתחום ההגנה, לטיפול בחששות בתחום ההגנה ברחבי הרצועה. ארגונים שותפים בתחום ההגנה מעניקים קדימות לקבוצת הפגיעות והחלשות ביותר ומתאמים תנועות בשטח, כדי לחזק את התיאום עבור תנועות של השבים, להרחיב את הגישה לתמיכה פסיכו-חברתית ולהבטיח את רצף שירותי הסיוע המשפטי והתיעוד האזרחי. כן פועל כוח המשימה לקדם את מאמצי הניטור ההגנתי, כדי להבטיח את בטיחותם, כבודם וזכויותיהם של שבים ועקורים ולחזק את מנגנני התמיכה מצד עמיתיהם, כדי לשמר את המוראל והרצף התפעולי.
  • הימצאותם הנרחבת של נפלי תחמושת ממשיכה לסכן את חייהם של בני האדם ברחבי עזה. על פי נתונים של תחום האחריות לענייני מוקשים, מאז 7 באוקטובר 2023 תועדו 147 תקריות הקשורות בנפלי תחמושת שהובילו ל-324 הרוגים, בהם 91 ילדים. ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים מדווחים שעל סמך מגמות שנצפו ב-42 ימי הפסקת האש בתחילת השנה הנוכחית, נתון זה צפוי לגדול עוד יותר, ככל שבני אדם יחזרו למבנים שניזוקו ולאזורים שלא היו נגישים קודם לכן. כל זה מדגיש את הצורך הדחוף בהרחבת המאמצים להגברת מודעות לסיכונים של נפלי תחמשת, ולהבטיח לארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים גישה משופרת שתאפשר להם לבצע את כל פעילויות פינוי המוקשים החיוניות ברשותם, לרבות פינוי של נפלי תחמושת, המצריך אנשי סגל מומחים וציוד ייעודי. מאחר שפינוי מוקשים הינו בעת ובעונה אחת התערבות מצילת-חיים וגורם מאפשר חיוני עבור מענה הומניטרי רחב יותר, ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים מרחיבים את פעילותם ברחבי רצועת עזה, כדי להבטיח שניתן יהיה לתקן תשתית אזרחית ולפתוח מחדש בבטחה בתי ספר ומתקני בריאות. מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-10 באוקטובר, נענו ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים לחמש בקשות לאומדנים של סיכוני חומרי נפץ, סייעו ל-16 משלחות בין-סוכנותיות, וקיימו מפגשי הגברת מודעות לסיכונים לכ-11 אלף בני אדם ברחבי רצועת עזה.
  • נכון ל-13 באוקטובר הכינו 21 ארגונים שותפים 949 אלף ארוחות ב-176 מטבחים; נתון זה כולל 59 אלף ארוחות שהוכנו ב-12 מטבחים בצפון עזה, ו-890 אלף ארוחות שהוכנו ב-164 מטבחים במרכז עזה ובדרומה. מאז 12 באוקטובר, בפעם הראשונה זה שבעה חודשים, החל הייבוא של כמות מוגבלת של גז לבישול לרצועת עזה. הודות לגישה המחודשת ארגונים שותפים פועלים להרחיב שוב את פעילויותיהם בצפון עזה, לרבות באמצעות פתיחה מחדש של משרדים ומתקנים היכן שהדבר אפשרי, ומתכוננים להרחיב את כלל מאמצים המענה בתחום הביטחון התזונתי כך שיגיעו לבני אדם בכל רחבי רצועת עזה.
  • מאז 10 באוקטובר ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה המשיכו לנהל את פעילויות משלוח המים ברחבי רצועת עזה, ועשו בהם התאמות. נכון לעכשיו, בנפת עזה מחלקים 15 ארגונים שותפים מדי יום כ-2,980 מטר מעוקב מים באמצעות 351 נקודות איסוף. על מנת לתמוך בפעילות באזורים שנפתחו לגישה רק עכשיו הועברו מכליות מים מדרום עזה לצפונה, שבה הורחבה חלוקת המים. בסך הכול מחולקים כעת מים ב-1,440 נקודות ברחבי הרצועה – גידול מכ-1,200 נקודות שתועדו שבוע לפני הפסקת האש. ארגונים שותפים מספקים מים לבני האדם הנעים בכבישי א-רשיד וסלאח א-דין. באתרים מרכזיים מתבצעים תיקוני תשתית, לרבות בתחנת השאיבה בבריכת שייח' רדואן בעיר עזה, בקו המים של מקורות בצפון, ובבאר א-סטאר בח'אן יונס. פעילויות ניהול הפסולת הורחבו – בנפת צפון עזה נאספים מדי יום מאז 12 באוקטובר 400 מטר מעוקב נוספים של פסולת, ובדרום מתקיים איסוף אשפה ראשוני ומשני מתמשך.
  • בעקבות הפסקת האש החלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך להרחיב את החינוך הלא-פורמלי במרחבי למידה זמניים ברחבי רצועת עזה. מאמצים אלה בנויים להבטיח רצף למידה באמצעות תוספת של מרחבים בטוחים, מאחר שמרבית בתי הספר ניזוקו, או שהם ממשיכים לשמש מחסה למשפחות עקורות. בימים האחרונים מוקמים מרחבי למידה זמניים ב-18 אתרים חדשים, בעיקר בתוך בתי ספר ממשלתיים הממוקמים בעיריות של אל-קרארה ומחנה ח'אן יונס (בנפת ח'אן יונס) ובעיר דיר אל-בלח ובא-נוסייראת (בנפת דיר אל-בלח). כדי לסייע למאמץ זה נשלחו 36 אוהלים משוכללים, והם מותקנים כעת כדי לשמש מרחבי למידה חלופיים לתלמידים.

מימון

  • נכון ל-15 באוקטובר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.3 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (31%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ספטמבר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 95 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 57.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 43 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 38 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 57 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 32 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.