עדכון מצב הומניטרי מס' 330 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-15 או ב-16 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו 999 פלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, ו-41 ישראלים נהרגו מידי פלסטינים בגדה המערבית.
• במהלך אותה תקופה נהרגו 13 פלסטינים וכ-170 פלסטינים נפצעו כשחצו את גדר ההפרדה, על רקע הקפאת היתרי עבודה, כאשר הגדה המערבית מתמודדת עם המשבר הכלכלי הקשה ביותר זה עשרות שנים.
• עם תחילת עונת המסיק 2025, יותר מ-60 קהילות, בעיקר בנפות שכם, רמאללה, חברון וסלפית, עדיין מצויות בסיכון גבוה למתקפות מתנחלים ולהגבלות, במהלך ניסיונותיהן להגיע לאדמות החקלאיות שלהן.
• מאז 7 באוקטובר 2023 הביאו הריסות, מתקפות מתנחלים והגבלות גישה לעקירתם של יותר מ-10,000 פלסטינים.

התפתחויות הומניטריות

• בין 30 בספטמבר ל-6 באוקטובר נהרג פלסטיני אחד בפיגוע דריסה נגד כוחות ישראליים. ב-2 באוקטובר דווח כי שני פלסטינים ניסו לדרוס בכלי רכבם חיילים ישראליים שהיו מוצבים במחסום בית ר'ור אל פוקא, ליד כביש 443 בנפת רמאללה. כוחות ישראליים פתחו באש, הרגו אדם אחד ופצעו ועצרו את השני. לא דווח על פצועים ישראליים. גופתו של ההרוג עדיין מעוכבת בידי רשויות ישראליות, כך שמספרן הכולל של גופות פלסטינים מהגדה המערבית שעוכבו בידי רשויות ישראליות מאז 7 באוקטובר 2023 עומד על 201. מכלל הגופות, שבע הוחזרו ו-194 עדיין מעוכבות. מאוחר יותר ביום ההוא פשטו כוחות ישראליים על כפר נעמה, בנפת רמאללה, מקום מגוריו של ההרוג, ועצרו את אימו ואחיו, ששוחררו בו ביום.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-6 באוקטובר 2025 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 999 פלסטינים, בהם שניים שמתו מפצעים שנגרמו להם לפני 7 באוקטובר. מכלל ההרוגים, 967 פלסטינים נהרגו מידי כוחות ישראליים, 20 מידי מתנחלים, וב-12 מקרים עדיין לא ידוע האם מי שהרגו אותם היו כוחות ישראליים או מתנחלים. כמחצית מ-967 הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים תועדו בנפות ג'נין וטול כרם. באותה תקופה הרגו פלסטינים בגדה המערבית 41 ישראלים, בהם 22 אנשי כוחות ישראליים. בישראל, פיגועים שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית הביאו למותם של 17 ישראלים ותשעה מבצעי מתקפות פלסטינים, בנוסף על פלסטיני שנהרג במתקפה שביצעו ישראלים בירושלים המערבית.
• ב-6 באוקטובר, לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצירים, מת אסיר פלסטיני מהעיירה א-דהרייה בנפת חברון, שהיה עצור מאז מאי 2024, בעודו מוחזק במשמורת ישראלית. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר למוקד להגנת הפרט, ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות האדם, נכון לספטמבר 2025 מוחזקים במשמורת ישראלית 11,056 פלסטינים, בהם 1,461 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,378 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,544 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-2,673 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים." נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 באוגוסט 2025 מתו לפחות 75 פלסטינים, בהם ילד בן 17, בעת שהיו עצורים בידי ישראל, 49 מהם מרצועת עזה, 24 מהגדה המערבית ושני פלסטינים אזרחי ישראל.
• בין 30 לספטמבר ל-6 באוקטובר נפצעו בגדה המערבית שני ילדי מתנחלים. ב-30 בספטמבר ביצע פלסטיני פיגוע דריסה בכביש 60, ליד צומת חוסאן שבנפת בית לחם, ופצע שני ילדי מתנחלים. כוחות ישראליים ירו בנהג לאחר שיצא מכלי הרכב שלו ופצעו אותו. בעקבות התקרית פשטו כוחות ישראליים על ביתו, ערכו בו חיפוש והטילו על הכפרים הסמוכים הגבלות גישה ששיבשו את גישת התושבים לשירותים בסיסיים למשך כשעתיים. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו 22 ישראלים, בהם 18 מתנחלים וארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-98 ישראלים נפצעו, בהם 84 מתנחלים ו-14 אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים נגד מתנחלים בגדה המערבית. נתון זה כולל 12 ישראלים שנהרגו ו-40 ישראלים שנפצעו מאז תחילת 2025 במתקפות של פלסטינים נגד מתנחלים.
• באותה תקופה נסקרת נפצעו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 38 פלסטינים, בהם חמישה ילדים ושתי נשים. בין הפצועים היו שמונה פלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, חמישה מהם בנפת בית לחם, שניים בנפת ירושלים ואחד בנפת חברון. מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו ביטלו רשויות ישראליות או הקפיאו את רוב ההיתרים שניתנו לעובדים פלסטינים ולאחרים לשם גישה לירושלים והמזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 126 תקריות שבהן פלסטינים נהרגו או נפצעו במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה, על פי דיווחים כדי להגיע למקומות עבודה בירושלים המזרחית ובישראל. תקריות אלה, שבהן נהרגו 13 פלסטינים וכ-170 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים, התרחשו על רקע של משבר כלכלי חמור בגדה המערבית.
• בדוח שהתפרסם ב-29 באוגוסט אמרה ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) שכלכלת הגדה המערבית חוותה זעזוע חסר תקדים כתוצאה מן 7 באוקטובר 2023, כאשר "ישראל הגבירה הגבלות תנועה שהיו קיימות זה מכבר, הטילה סגרים נרחבים וניהלה מבצעים צבאיים וביטחוניים". בה בעת נאסר על עובדים פלסטינים להגיע למקומות עבודתם בישראל ובהתנחלויות, בעוד ישראל ממשיכה לנכות באופן חד-צדדי מכספי המיסים שהיא מחזיקה עבור הרשות הפלסטינית, ואף מגדילה ניכויים אלה", הוסיפה ועדת האו"ם לסחר ופיתוח. כתוצאה מכך, בין הרבעון השלישי והרביעי של 2023 צנח שיעור התעסוקה של פלסטינים בישראל ובהתנחלויות באופן חד, מ-171 אלף עובדים ל-25 אלף עובדים בלבד. בשנת 2024 צנח התמ"ג לנפש ב-21% ושיעורי האבטלה זינקו ל-32% (כמעט פי שלושה מהשיעור שתועד בספטמבר 2023). עד סוף 2024 נסוג התמ"ג לרמתו ב-2014, והתמ"ג לנפש צנח לנתונים שכמותם נראו לאחרונה ב-2008.
• ב-6 באוקטובר דיווחה תוכנית המזון העולמית שבספטמבר 2025 סיפקה סיוע לבני אדם חלשים ופגיעים ברחבי הגדה המערבית, כחלק ממענה החירום שלה למשבר המתמשך. יותר מ-126 אלף בני אדם קיבלו שוברי חירום למזון במסגרת המענה של תוכנית המזון העולמית למשבר, בנוסף על יותר מ-183 אלף בני אדם שקיבלו סיוע באמצעות תוכנית השוברים השוטפת של התוכנית, המספקת 50 ש"ח לאדם כדי לקדם ביטחון תזונתי ומגוון תזונתי. כן העבירה תוכנית המזון העולמית סיוע במזומן לכ-4,000 עובדים מעזה שנתקעו בגדה המערבית, כדי לאפשר להם לקנות מזון בחנויות מקומיות. במקביל, יותר מ-1,900 בני אדם (395 משקי בית) שנעקרו בשל מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית קיבלו סבב שני של העברות מזומן, בשווי 1,680 ₪ למשק בית, כדי לסייע להם למצוא מענה לצרכיהם הבסיסיים.

הריסות בגין היעדר היתר והריסות לשם ענישה

• בין 30 בספטמבר ל-6 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 13 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. מכלל הבתים שנהרסו, 12 היו בשטח C ואחד בירושלים המזרחית, לרבות שבעה מבני מגורים ושישה מבנים ששימשו לחקלאות ולמחיה. ההריסות הובילו לעקירתם של 14 בני אדם, בהם שישה ילדים, ופגעו במחייתם של לפחות 30 בני אדם.
• ב-6 באוקטובר נעקרו בירושלים המזרחית חמישה בני אדם, בהם ילד, לאחר שמשפחה אולצה להרוס את ביתה באזור באב א-זהירה בעיר העתיקה של ירושלים, כדי להימנע מתשלום קנסות נוספים לרשויות הישראליות. קודם לכן, ב-30 ספטמבר, הרסו רשויות ישראליות שלושה בתים בברוקין שבנפת סלפית, הריסות שהובילו לעקירתם של תשעה בני אדם, בהם חמישה ילדים. בתקרית נוספת בשטח C הרסו רשויות ישראליות חמישה מבנים, בהם שני מחסים לבעלי חיים ושלושה מבני מגורים שבנייתם טרם הסתיימה, בקהילה הבדואית א-נבי מוסא, בנפת יריחו, שארבעה מתוכם נבנו לאחרונה על ידי משפחה מהקהילה הבדואית אל-חתרורה, לקראת הנדידה העונתית שלה בחודש הבא.
• בתקרית נפרדת, ב-6 באוקטובר 2025, השתמשו רשויות ישראליות בחומרי נפץ כדי להרוס לשם ענישה דירה שהייתה חלק ממבנה בן חמש קומות ליד אזור פרש אל-הווא, בחלק של העיר חברון הממוקם בשטח A. דירת המגורים שנהרסה השתייה למשפחתו של פלסטיני שהואשם שסייע לשני פלסטינים אחרים בביצוע פיגוע ירי בעיר יפו, בשטח ישראל, ב-1 באוקטובר 2024, שבו נהרגו שישה ישראלים ואזרח זר ו-16 בני אדם אחרים נפצעו. האיש נעצר על ידי כוחות ישראליים ומוחזק במעצר. במהלך המבצע פשטו כוחות ישראליים על העיר חברון בשעת חצות בערך, סגרו את האזור שליד הבית ופינו לפחות 20 משפחות מהמבנים שסביבו. כתוצאה מכך נעקרה משפחה בת שלוש נפשות, לרבות ילד. זה הבית הרביעי הנהרס לשם ענישה בעיר חברון בקשר לאותו פיגוע ביפו. לדירות אחרות באותו בניין נגרם נזק (בעיקר לרהיטים ולמכשירים חשמליים).
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-6 באוקטובר 2025 רשויות ישראליות הרסו, תפסו, אטמו או אילצו את הבעלים להרוס כ-3,590 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, צעדים שהובילו לעקירתם של יותר מ-7,100 פלסטינים, בהם כ-3,000 ילדים. עם העקורים נמנים יותר מ-3,400 פלסטינים שנעקרו לאחר שבתיהם נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, יותר מ-3,200 פלסטינים שנעקרו לאחר הריסות בגין היעדר היתרים, ויותר מ-400 בני אדם שנעקרו בשל הריסות לשם ענישה והריסות מנימוקים אחרים.

מבצעים בצפון הגדה המערבית

• כוחות ישראליים המשיכו לנהל מבצעים ברחבי ערים, עיירות וכפרים בצפון הגדה המערבית. הפעילות בעיר ג'נין הוגברה במידה ניכרת מאז 25 בספטמבר, כחלק ממבצע שכוחות ישראליים מנהלים באזור מאז ינואר 2025. במהלך השבוע שעבר פטרלו כוחות ישראליים בשעות היום במרכז העיר ובאזורים הצמודים למחנה הפליטים ג'נין, וערכו פשיטות חוזרות ונשנות על בתי עסק, בתי מרקחת ובתי מגורים, שתרמו לתחושת היעדר ביטחון בקרב התושבים. ב-2 באוקטובר, במהלך פשיטה בעיר ג'נין, ירו כוחות ישראליים בשני פלסטינים, בהם ילד, ופצעו אותם (הנפגעים כלולים במניין הפצועים לעיל) וב-6 באוקטובר עצרו כוחות ישראליים צוות של ערוץ טלוויזיה פלסטיני. עיניהם של הכתב, הצלם והנהג כוסו, הם נכבלו באזיקים והותקפו פיזית ומילולית על ידי כוחות ישראליים, לפני ששוחררו כעבור שעות אחדות.
• ב-1 וב-2 באוקטובר ניהלו כוחות ישראליים מספר פשיטות בכפר אל-יאמון, ממערב לעיר ג'נין, שבמהלכן חסמו גישה רפואית והפכו בניין מגורים לעמדה צבאית זמנית. ב-1 באוקטובר פשטו כוחות ישראליים על הכפר והשתלטו על בית, שאותו הפכו לעמדה צבאית מבלי שפינו ממנו את דייריו. אגודת הסהר האדום הפלסטינית שלחה למקום אמבולנס לאחר שנמסר לה שבעל הבית, הסובל ממחלת לב, נזקק בדחיפות לפינוי רפואי. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, כוחות ישראליים תקפו את צוות האמבולנס ותפסו את האמבולנס. לדברי מקורות בקהילה, המטופל הורשה להילקח לבית חולים רק למחרת בבוקר. למחרת, ב-2 באוקטובר, השתלטו כוחות ישראליים על מבנה מגורים נוסף, במרכז הכפר אל-יאמון, כלאו את הדיירים בחדר אחד והציבו יחידות צלפים על הגגות למשך כ-14 שעות, לפני שנסוגו מהמקום.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין 1 בינואר ל-15 בספטמבר 2025 תועדו ברחבי הגדה המערבית יותר מ-200 מתקפות על תחום הבריאות, ש-22% מהן התרחשו בנפת ג'ינין, השיעור השני הגבוה ביותר אחרי שכם (30%).

מתקפות מתנחלים

• בין 30 בספטמבר ל-6 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 25 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש, או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד, ואשר לפחות 13 מהן היו בהקשר של עונת המסיק (לפרטים נוספים ראו להלן). מתקפות אלה הובילו לפציעתם של שמונה פלסטינים, ששישה מהם הותקפו והוכו על ידי מתנחלים ושניים נורו על ידי כוחות ישראליים, וכן להשחתה של כ-400 עצי ושתילי זית בבעלות פלסטינית וארבעה כלי רכב.
• להלן מתקפות מתנחלים מרכזיות שתועדו במהלך התקפה הנסקרת, למעט אלה הקשורות בעונת מסיק הזיתים (המפורטות בחלק הבא של עדכון זה):
  • ב-29 בספטמבר וב-5 באוקטובר, בשתי קהילות בדואיות פלסטיניות בנפת ירושלים, תועדו מתנחלים במצלמה כשפרצו למחסה לבעלי חיים וגנבו 58 כבשים באל-מונטאר, וכשגנבו מכל מים ליד מבנה מגורים בקהילה הבדואית מח'מס. אל-מונטאר היא אחת מ-18 קהילות בדואיות פלסטיניות במזרח נפת ירושלים הנפגעות ישירות מתוכנית ההתנחלות E1, שאם תיושם תגביר את הסיכון לעקירה בכפייה של קהילות אלה.
  • ב-4 באוקטובר פשטו מתנחלים, חלקם חמושים, על הכפר דיר ג'ריר בנפת רמאללה, התאספו ליד בתי מגורים והפחידו את התושבים, בהם ילדים. המתנחלים גרמו נזק לעצים ולעציצים בכניסה לאחד הבתים, במקום שבו שיחקו ילדים, יידו אבנים על בתים פלסטיניים וגרמו נזק לשמשה הקדמית של כלי רכב חונה. כשפלסטינים הגיעו למקום לפגוש במתנחלים, התערבו כוחות ישראליים בנעשה ופתחו בירי תחמושת חיה לעבר התושבים הפלסטינים ובתיהם. במהלך הפשיטה נפצעו שני פלסטינים, ולשני בתים, כלי רכב אחד ומכל מים נגרם נזק.
  • בשתי תקריות ב-4 וב-6 באוקטובר מתנחלים תקפו, היכו ופצעו שתי קשישות פלסטיניות, אחת במהלך פשיטה בקהילת הרועים אום אל-ח'ייר בנפת חברון, והשנייה בקהילת הרועים אבזיק בנפת שכם.
  • ב-1 באוקטובר פשטו מתנחלים על יחידת בארות המים באזור של מעיין עין סאמיה, גרמו נזק למערכת מצלמות האבטחה המחוברת למערכת הניטור המרכזית של חברת המים הירושלמית, ושיבשו בכך את פעולתן של התחנות והבארות. כתוצאה מכך נותקה למשך יום אספקת המים הראשית לכ-20 כפרים, המשרתת אוכלוסייה שגודלה מוערך בכ-100 אלף פלסטינים, עד שהתיקונים הדרושים נעשו והשירות חודש. מאז תחילת 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תשע מתקפות שבהן הסתננו מתנחלים לאזור המעיין בעין סאמיה, גרמו נזק למצלמות האבטחה, גנבו ציוד השייך לחברת המים הירושלמית ותקפו אנשי תחזוקה שהגיעו למקום לבצע תיקונים.
  • בשלוש תקרית בכפר דומא, בנפת שכם, פשטו מתנחלים, חלקם חמושים, שמאמינים כי הם ממאחז חדש שהוקם לפני כחודשיים, על שתי קהילות הרועים הפלסטיניות אג'וואר / שג'רה ושכרא. ב-2 באוקטובר, באג'וואר/שג'רה, שמשפחות מהקהילה הבדואית עין א-רשאש עברו אליה לאחר שבאוקטובר 2023 נעקרו בגין מתקפות מתנחלים, רוקנו מתנחלים את מכלי המים של המשפחות וסגרו את צינורות המים, ובכך כפו על הקהילה תלות במים ממכליות למשך חמישה ימים. ב-4 וב-6 באוקטובר, בשכרא, רוקנו מתנחלים את מכלי המים של המשפחות והותירו את הקהילה ללא מים למשך שלושה ימים, וכן השחיתו שער, גידור באורך 50 מטר שניתן כסיוע הומניטרי, ומדי מים.
• במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-1,200 מתקפות שביצעו מתנחלים ב-246 קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית, שגרמו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. יותר מ-60% מהתקריות האלה התרחשו בנפות רמאללה, שכם וחברון, שהן עדיין המוקדים העיקריים לאלימות מתנחלים. גם הנתונים על נפגעים משקפים את העלייה הבולטת במספר התקריות: מאז תחילת השנה נהרגו 13 פלסטינים בתקריות במעורבות מתנחלים, שבעה מהם מידי מתנחלים, חמישה מידי כוחות ישראליים ואחד שלא ידוע אם נהרג מידי איש כוחות ישראליים או מתנחל. בנוסף נפצעו 785 פלסטינים, בהם 556 מידי מתנחלים, 220 מידי כוחות ישראליים, ותשעה שעדיין לא ידוע האם נפצעו מידי מתנחלים או כוחות ישראליים. ביוני ויולי 2025 תועדו בגדה המערבית מספרי השיא הגבוהים ביותר של פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות מסוג זה, בשנת 2005 – כמאה פצועים פלסטינים מדי חודש.
• כ-42% מהפלסטינים שנפצעו ב-2025 במתקפות מתנחלים (327 מתוך 785) ותשעה מ-13 ההרוגים באותו הקשר היו בנפת רמאללה, במיוחד בעיירות בחלקיה המזרחי והצפון-מזרחי של הנפה, בין כביש 60 לכביש 458 (המכונה גם כביש אלון), לרבות אל-מזרעה א-שרקייה, אל-מור'ייר, דיר דיבואן, דיר ג'ריר, כפר מאלכ וסנג'יל. בנוסף, מתקפות מתנחלים בנפת רמאללה היוו כ-29% מכלל מתקפות המתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד בגדה המערבית בשנת 2025, והיו הסיבה לעקירתם של יותר ממחצית מהפלסטינים שנעקרו מאז תחילת השנה בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה (כ-700 מתוך יותר מ-1,200 בני אדם שנעקרו).
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-6 באוקטובר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 3,112 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ש-311 מהן הובילו לנפגעים, 2,474 הובילו לנזק לרכוש פלסטיני, ו-327 הובילו לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו ברחבי הגדה המערבית 3,095 פלסטינים, בהם 1,544 ילדים, בעיקר מקהילות בדואים ורועים, שנימקו את עקירתם במתקפות מתנחלים ובהגבלות גישה.

עונת המסיק 2025

• מסיק הזיתים השנתי הינו אירוע כלכלי, חברתי ותרבותי מרכזי עבור פלסטינים. בחמש עונות המסיק קודמות (2024-2020) גברו בהדרגה מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים, למרות גורמים קונטקסטואליים שונים, לרבות הגבלות COVID-19 בשנת 2020, ואיסורי גישה נרחבים לאדמות חקלאיות ליד התנחלויות או בין גדר ההפרדה לקו הירוק בשנת 2023. בשנת 2024 תועדו יותר מ-200 מתקפות, מספר כמעט כפול ממספר המתקפות ב-2023 וגדול פי שלושה ויותר ממספרן ב-2022. אף שמרבית התקריות הובילו לנזק לרכוש, כמו הרס עצים, גניבת יבולים והשחתה של כלים חקלאיים, תקריות בשיעור גדל והולך הובילו לנפגעים – מספר הפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים בעונת המסיק בשנת 2024 הוכפל ויותר לעומת השנה שקדמה לכך. גם הטווח הגיאוגרפי של האלימות התרחב - בשנת 2024 נפגעו יותר מ-80 כפרים ועיירות, לעומת כ-40 בממוצע בין 2020 ל-2023. יותר מ-60% מהקהילות הנפגעות היו מרוכזות בנפות שכם, רמאללה וחברון. יתרה מכך, ניתוח של יותר מ-150 קהילות נפגעות מראה שכמעט שליש חוו תקריות חופפות של אלימות מתנחלים והגבלות גישה מצד כוחות ישראליים, מצב המדגיש את מנעד הסיכונים שעימו מתמודדים חקלאים פלסטיניים במהלך עונת המסיק.
• ככלל, אלימות מתנחלים במהלך עונת המסיק מתרכזת בקבוצה חוזרת ונשנית של קהילות רגישות ברחבי הגדה המערבית, שרבות מהן ממוקמות ליד התנחלויות, כבישים עוקפים או מאחזים שהוקמו לא מכבר. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחד עם כוח המשימה לענייני הגנה וארגונים הומניטריים שותפים, זיהה יותר מ-60 קהילות בסיכון גבוה לאלימות או להטרדה בגין מתקפות מתנחלים או הגבלות גישה בעונת המסיק 2025, המתחילה כעת. הכפרים והעיירות שהפגיעה בהם היא הקשה ביותר כוללים חלקים מנפות שכם, רמאללה, חברון וסלפית, שבעונות קודמות חוו שוב ושוב פשיטות מתנחלים, השחתת עצים, גניבת יבולים, הפחדת חקלאים והגבלות תנועה, שכולם פגעו במחיית תושביהם ובביטחונם הפיזי.
• לאור המצב המידרדר, ב-8 באוקטובר פרסם כוח המשימה לענייני הגנה קול קורא שהתריע על הידרדרות מהירה בסביבה ההגנתית, לנוכח העובדה שאלימות מתנחלים הגיעה לרמות חסרות תקדים עוד לפני עונת המסיק 2025. כוח המשימה הדגיש שעונת מסיק הזיתים, החיונית למחייתם, להכנסתם ולזהותם התרבותית של פלסטינים, הפכה מסוכנת יותר ויותר על רקע של התנחלויות מתרחבות, השתלטות על אדמות והגבלות תנועה. הקול הקורא הפציר בישראל, ככוח הכובש, להגן על פלסטינים מפני מתקפות מתנחלים ולהבטיח גישה הומניטרית בטוחה, ובה-בעת קרא למדינות החברות באו"ם ולתורמים להפעיל לחץ דיפלומטי, לספק נוכחות בינלאומית בקהילות בסיכון ולחזק את מנגנוני ההגנה בקהילה.
• בשבוע האחרון תועדו לפחות 13 מתקפות מתנחלים עוד לפני תחילתה הרשמית של העונה, ב-9 באוקטובר; תקריות אלה כללו מתקפות על העובדים במסיק, גניבת יבולים וציוד לקטיף זיתים, וקיצוץ עצים:
• בצפון הגדה המערבית תועדו שבע תקריות במעורבות מתנחלים שהיו קשורות למסיק הזיתים. בנפת שכם הרסו מתנחלים ב-1 באוקטובר 15 שתילי זית ו-15 עצי זית בעסירה אל-קיבלייה; וב-4 באוקטובר מתנחלים תקפו והיכו שני עובדי מסיק פלסטינים, פצעו אחד מהם וגנבו יריעות איסוף זיתים, כלים למסיק זיתים ויבול במשקל 200 ק"ג בכפר מדמא. בנפת סלפית גירשו מתנחלים חקלאים פלסטינים שעסקו במסיק בכפרים פרח'ה וקראוות בני חסן. שתי תקריות נוספות תועדו בנפת קלקיליה, שבה גרמו מתנחלים נזק ל-50 עצי זית בכפר קדום, ותקפו והיכו עובד מסיק פלסטיני וגנבו את שני החמורים שלו בכפר ג'ינסאפוט.
  • במרכז הגדה המערבית תועדו ב-5 וב-6 באוקטובר, בנפת רמאללה, חמש תקריות במעורבות מתנחלים הקשורות למסיק הזיתים. בשלוש מהתקריות האלה מתנחלים, מלווים בכוחות ישראליים, גירשו פלסטינים שמסקו זיתים ליד הכפרים רנתיס ובית ר'ור א-תחתא, וגנבו את היבולים שלהם. בשתי תקרית נוספות כרתו מתנחלים מאות עצי זית השייכים לתושבי הכפרים תורמוסעייא, אל-מור'ייר וח'רבת אבו פלאח.
  • בדרום הגדה המערבית תועדה ב-6 באוקטובר תקרית אחת בקהילת אום אל-ח'ייר בנפת חברון, שבה פשטו מתנחלים חמושים ולבושים מדי צבא על אדמה בבעלות פרטית, עקרו והשמידו כ-150 עצי זית ופירקו גדר מתכת באורך 150 מטר שהקיפה את השטח.

מימון

• נכון ל-8 באוקטובר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.14 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (28%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ספטמבר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 95 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 57.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 43 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 38 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 57 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 32 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.