עדכון מצב הומניטרי מס' 329 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-15 או ב-16 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• מזכ"ל האו"ם בירך על ההודעה בדבר הפסקת האש, אמר שהאו"ם ירחיב משלוח של סיוע הומניטרי מתמשך וערכי, וקרא להכנסה ללא מכשול של אספקה הומניטרית ומוצרים מסחריים חיוניים.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, בשנתיים האחרונות סבלו כמעט 42 אלף פלסטינים בעזה, שאחד מכל ארבעה מהם הוא ילד או ילדה, מפציעות משנות-חיים, 5,000 מהן קטיעות גפיים.
• מאז תחילת 2025 נהרגו בעזה ארבעה עובדי סיוע בשבוע בממוצע, ומאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בסך הכול לפחות 565 עובדי סיוע.
• מאז תחילת 2025 פונו מרצועת עזה כ-2,400 מטופלים בפינוי רפואי. בממוצע, אלה פחות מעשרה מפונים מדי יום.
• כוח המשימה לענייני מחסה מדווח שרוב בני האדם בעזה מתגוררים במחסים לא נאותים, שאינם עומדים בתקני חירום מינימליים ומותירים אותם חשופים לתנאי החורף.

התפתחויות הומניטריות (לפני ההכרזה על הפסקת האש)

• במהלך השבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לבצע הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, במיוחד בנפת עזה. נמשכו הדיווחים על תקיפות ישראליות על בנייני מגורים, אוהלים המשמשים מחסים לעקורים, ועל בני אדם המבקשים סיוע, לצד דיווחים על פיצוצים מבוקרים. ב-7 באוקטובר דווח כי ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות לשטח ישראל.
• ב-4 באוקטובר אמר הצבא הישראלי שהעיר עזה היא עדיין שדה קרב מסוכן שיש לפנותו, הודעה שנמסרה שלושה ימים לאחר ההודעה שדרך א-רשיד (דרך החוף) תיסגר לתנועה מאזור הדרום לצפון, אבל נותרה פתוחה לתנועה מהעיר עזה דרומה. מוערך שכמאתיים אלף בני אדם נותרו בצפון, היכן שהגישה לשירותים בסיסיים מוגבלת מאוד, מאחר שארגונים הומניטריים רבים נאלצו לעבור ממנו או להקפיא את פעולתם בשל פקודות עקירה והיעדר הביטחון הגובר. הגישה לנפת צפון עזה עדיין מוגבלת מאוד, וארגונים שותפים בתחום ההגנה מדווחים על שיבושים משמעותיים בערוצי התקשורת ברחבי הנפה, הפוגעים במאמצים לאמת מידע ולאמוד את חומרת המצב עבור אזרחים שנשארו באזור.
• בהודעה ב-7 באוקטובר 2025, ציין מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שנתיים מאז 7 באוקטובר 2023, וקרא לשחרורם המיידי ללא תנאי של בני הערובה, לסיום מעשי האיבה, להפסקת אש קבועה ולתהליך מדיני מהימן למניעת שפיכות דמים נוספת. טום פלטצ'ר, תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים, חזר על קריאתו של המזכ"ל לשחרור בני הערובה, והדגיש את הצורך בהגנה על כל האזרחים באשר הם ובהזרמת סיוע הומניטרי באופן חופשי ובהיקף הדרוש.
• ראשת תת-המשלחת של הצלב האדום הבינלאומי בעזה, שרה אוורילו, קראה ב-5 באוקטובר להתיר ולאפשר הכנסה ושינוע מהירים וללא מכשול של סיוע הומניטרי ברחבי רצועת עזה, ואמרה: "זה שנתיים שהאוכלוסייה האזרחית סובלת מרמות הרסניות של מוות, עקירה בכפייה ושלילת כבודה. ראינו את האנושיות מרוקנת מכל תוכן בעזה. אלפי פלסטינים הופרדו ממשפחותיהם, ורבים עדיין נעדרים. המחיר שגבו השנתיים האחרונות ניכר בפנים המותשות של בני האדם המנסים לשרוד משעה לשעה. השירותים החיוניים שעדיין קיימים אינם יכולים לתת מענה מספיק לצורכי האזרחים. לבני אדם רבים אין גישה סדירה או בטוחה למים, למתקני היגיינה או לשירותים רפואיים."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 1 ל-8 באוקטובר נהרגו בעזה 315 פלסטינים ו-1,125 פלסטינים נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023, כפי שדיווח עליהם משרד הבריאות, ל-67,183 הרוגים ו-169,841 פצועים. לדברי משרד הבריאות, סך הרוגים כולל גם 720 הרוגים שנוספו בדיעבד ב-4 באוקטובר 2025, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות ציין גם שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת סיוע ל-2,613 הרוגים ויותר מ-19,164 פצועים. יתרה מכך, לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-7 באוקטובר תועדו, מאז אוקטובר 2023, 461 מקרי מוות הקשורים בתת-תזונה, בהם 157 ילדים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-7 באוקטובר 2025 נהרגו 67,173 פלסטינים ו-169,780 בני אדם נפצעו. פילוח שפרסם משרד הבריאות ב-7 באוקטובר 2025 מצביע על כך שמכלל הנפגעים, 20,179 היו ילדים (30%), 10,427 היו נשים (16%), 4,813 היו קשישים (7%) ו-31,754 היו גברים (47%). יתרה מכך, לדברי משרד הבריאות, הפצועים כוללים 44,143 ילדים (26%), 23,769 נשים (14%), 11,884 קשישים (7%) ו-89,983 גברים (53%). המשרד ציין שמכלל הילדים שדווח כי נהרגו, 1,029 היו בני פחות משנה, ו-5,031 היו בני פחות מחמש.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 1 ל-8 באוקטובר, נכון ל-12:00, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. לדברי הצבא הישראלי, מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, עמד על 466 הרוגים ו-2,956 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,666 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-8 באוקטובר מוערך ש-48 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• להלן תקריות מרכזיות שהובילו בשבוע האחרון להרוגים ברחבי רצועת עזה, בעיקר בעיר עזה ובדיר אל-בלח:
  • ב-1 באוקטובר, בסביבות השעה 13:30, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ובני אדם אחרים (בהם ילדים) נפצעו, בפגיעה בגוש מבני מגורים במחנה א-שאטי (החוף), במערב העיר עזה.
  • ב-1 באוקטובר, בסביבות השעה 14:50, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם אישה, תינוקה בן חמשת החודשים ובנה בן העשר, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בכלי רכב בדרך א-רשיד בדיר אל-בלח.
  • ב-1 באוקטובר, בסביבות השעה 14:55, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל עקורים בצפון-מערב דיר אל-בלח.
  • ב-1 באוקטובר, בסביבות השעה 21:45, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שבע נשים וילד בן שלוש, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במזרח דיר אל-בלח.
  • ב-2 באוקטובר, בסביבות השעה 10:45, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בתקיפה על קבוצת בני אדם שאספו עצים לבעירה במחנה אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-2 באוקטובר, בסביבות השעה 12:45, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים, בפגיעה במטבח קהילתי (תכייה) באל-מוואסי, בח'אן יונס.
  • ב-3 באוקטובר, בסביבות השעה 12:00, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה על רחוב אל-מור'רבי, מדרום לעיר עזה.
  • ב-4 באוקטובר, בסביבות השעה 18:40, דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית ששעות אחדות קודם לכן נהרגו לפחות 17 לפלסטינים, בהם לפחות שבעה ילדים בגילים שבין חודשיים לשבע שנים, ויותר מ-40 בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבניין מגורים בא-תופאח במזרח העיר עזה. ההגנה האזרחית הפלסטינית הוסיפה שמבצעי החילוץ והחיפושים לאיתור הנעדרים עדיין נמשכים, וציינה שמוערך שיותר מ-15 בני אדם לכודים מתחת להריסות.
  • ב-5 באוקטובר, בסביבות השעה 12:30, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה לד צומת לבאבידי, בצפון-מערב העיר עזה.
  • ב-5 באוקטובר, בסביבות השעה 12:45, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה ליד מסעדה במערב העיר עזה.
  • ב-6 באוקטובר, בין 9:00 ל-10:00, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים מאש שנפתחה לעבר בני אדם שביקשו סיוע בדרום ח'אן יונס.
  • ב-7 באוקטובר, לפני 12:00, נהרג על פי דיווחים פלסטיני באש שנפתחה על בני אדם שביקשו סיוע בדרום-מערב ח'אן יונס.
  • ב-7 באוקטובר, בסביבות השעה 9:00, נפצעו על פי דיווחים שבעה פלסטינים באש שנפתחה על בני אדם שביקשו סיוע ליד אתר אספקה בשליטה צבאית בצפון-מערב רפיח.
• לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית, מאז אוקטובר 2023 נהרגו 252 עיתונאים ועובדי תקשורת, לרבות 34 עיתונאיות. נתון זה כולל 102 עיתונאים שנהרגו ב-2023, 91 שנהרגו ב-2024 ו-59 שנהרגו ב-2025. אגודת העיתונאים הפלסטינית הוסיפה שיותר מ-150 משרדים של אמצעי תקשורת נהרסו. ב-3 באוקטובר 2025 אמר מזכ"ל פדרציית העיתונאים הבינלאומית, אנתוני בלנג'ר: "זה 24 חודשים ארוכים שעזה הפכה למקום המסוכן ביותר בעולם לעסוק בו במקצוענו. מאחר שישראל אוסרת על עיתונאים זרים להיכנס לשטח, האמת נשענת באופן בלבדי על אגודת העיתונאים הפלסטינית, המסונפת לפדרציית העיתונאים הבינלאומית. לעיתים קרובות מדי הם עובדים ללא כל הגנה ובלא מפלט בטוח למשפחותיהם."
• לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, מאז אוקטובר 2023 נהרגו 140 אנשי סגל של ההגנה האזרחית הפלסטינית, 355 נפצעו ו-31 נעצרו –11 מהעצורים שוחררו. בנוסף על כך דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי 14 מתקנים ויותר מ-40 כלי רכב שלה נהרסו, וכי הצוותים שבהם נפגעו ישירות או בעקיפין לפחות 50 פעם. באותה תקופה קיבלו צוותים של ההגנה האזרחית הפלסטינית יותר מ-635 אלף קריאות חירום, בהן 52 אלף שלא ניתן היה להיענות להן בשל מחסור בדלק או הגבלות גישה, רובן בצפון עזה.
• ב-7 באוקטובר 2025 מת מאבטח שעבד באגודת הבריאות והקהילה אל-עוודה מפצעים שנגרמו לו שבוע קודם לכן, כשהשער המערבי של בית החולים נפגע. ב-2 באוקטובר דיווח ארגון Médecins sans Frontière שבמתקפה שביצעו כוחות ישראליים נהרג איש סגל של הארגון, וארבעה אנשי סגל נוספים נפצעו קשה. הנפגעים, שכולם לבשו אפודים של Médecins sans Frontière, נפגעו בעת שהמתינו לאוטובוס שייקח אותם לבית חולים השדה של הארגון בדיר אל-בלח. איש הסגל שנהרג היה מרפא בעיסוק במרפאה של Médecins sans Frontière בעיר עזה, ונעקר לדיר אל-בלח ב-13 בספטמבר. הפצועים כוללים פיזיותרפיסט, מנתח אורתופדי, איש אספקה ועוזר פיננסי. ארגון Médecins sans Frontières דיווח שאחד מהפצועים מת מפצעיו ב-5 באוקטובר, וכי הוא איש הסגל השלישי של הארגון שנהרג בעזה תוך פחות מ-20 יום. "מאות אלפי בני אדם עדיין נהדפים בעל כורחם מצפון עזה לדרומה, לכאורה למען בטיחותם, ובמקביל הם מותקפים ונהרגים בכל רחבי הרצועה. שום מקום בעזה אינו בטוח. בני אדם מורעבים ונצורים כמעט שנתיים," אמר ארגון Médecins sans Frontières.
• מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו ברצועת עזה לפחות 565 עובדי סיוע, 183 מתוכם נשים, בהם 557 עובדי סיוע פלסטינים ושמונה עובדי סיוע בינלאומיים. נתון זה כולל 376 אנשי סגל ואנשי צוות או"ם, 131 עובדי סיוע של ארגוני סיוע פלסטיניים ובינלאומיים לא ממשלתיים, 54 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית וארבעה אנשי סגל של הצלב האדום הבינלאומי. מכלל ההרוגים, 211 נהרגו ב-2023, 185 ב-2024 ו-169 מאז תחילת 2025 ועד עתה. בממוצע, בשנת 2025 נהרגו בעזה מדי שבוע כארבעה עובדי סיוע.
• על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר ל"המוקד", ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות אדם, נכון לספטמבר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 11,056 פלסטינים, בהם 1,461 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,378 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,544 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-2,673 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים." נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 באוגוסט 2025 מתו לפחות 75 פלסטינים, בהם ילד בן 17, בעת שהיו עצורים בידי ישראל, 49 מהם מרצועת עזה, 24 מהגדה המערבית ושני פלסטינים אזרחי ישראל.
• שנתיים מתחילת המלחמה נגרם ברצועת עזה נזק נרחב וחמור הן לתשתית והן לאדמות חקלאיות. על סמך ניתוח ראשוני של צילומי לוויין שמרכז הלוויינים של האו"ם (UNOSAT) אסף ב-22-23 בספטמבר 2025, בין 8 ביולי ל-23 בספטמבר 2025 היה גידול של 7% במספר המבנים שנהרסו, ניזוקו באופן חמור או בינוני או שייתכן שניזוקו, ובסך הכול 41,221 בניינים שניזוקו בפרק זמן זה. במהלך אותה תקופה היה גידול בשיעור של 16% במספר יחידות הדיור שניזוקו. בשכונות א-זייתון וא-תורכומן אל-ג'דידה בעיר עזה נמצא הגידול הרב ביותר בנזקים לעומת יולי 2025 – כ-2,568 מבנים נוספים שנפגעו לעומת יולי 2025 בא-זייתון, ו-1,440 מבנים נוספים בא-תורכומן אל-ג'דידה. לדברי מרכז הלוויינים של האו"ם, כ-83% מכלל המבנים בעיר עזה ניזוקו. על סמך צילומי לוויין מיולי 2025 זיהה מרכז הלוויינים של האו"ם 192,812 מבנים שנפגעו ברחבי רצועת עזה, כ-78% מכלל המבנים, דיווח על ירידה משמעותית בבריאות ובדחיסות של 86% מהאדמות ששימשו באופן קבוע לגידולים חקלאיים, והעריך שכ-77% מכלל רשת הכבישים ניזוקו.

המרחב ההומניטרי המוגבל וסיכוני הגנה

• האו"ם והארגונים השותפים לו ממשיכים להתמודד עם מכשולים פיזיים ובירוקרטיים המונעים מהם לספק סיוע מציל-חיים בהיקף הנדרש ברצועת עזה. תהליכי הרשאה ובדיקה מורכבים, קיבולת שחרור מטענים מוגבלת במעברי גבול שונים, פסילה, לעיתים קרובות בלתי ניתנת לחיזוי, של הכנסת סוגי מטענים שאושרו מראש, וסירוב של רשויות ישראליות לאשר תנועות הומניטריות, או עיכובן – כולם פוגעים בפעולות הארגונים. בעקבות סגירתו של מעבר זיקים על ידי הרשויות הישראליות, מאז 12 בספטמבר, איבדה הקהילה ההומניטרית גישה ישירה לצורך שינוע של סיוע לצפון עזה. בתוך עזה מטען הומניטרי צפוי לביזה – לרבות על ידי ארגונים חמושים.
• נמשכים העיכובים והמכשולים המוצבים בפני תנועות הומניטריות, לרבות בפני משלחות בין דרום עזה לצפון עזה. בין 1 ל-6 באוקטובר, מתוך 99 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות מתוכננות ברחבי רצועת עזה, אופשרו 35 (כ-36%), 16 (16%) נתקלו בעיכובים, 34 (34%) נענו בסירוב, והמארגנים נאלצו לבטל 14 (14%) משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. מכלל 34 התנועות שנענו בסירוב, 27 היו אל צפון עזה או בתוכה ויועדו להעברת דלק לעיר עזה ולחילוץ ציוד חיוני מציל-חיים מבית החולים רנתיסי בעיר עזה. יתרה מכך, מתוך 41 תנועות שאופשרו, או שעוכבו אך הושלמו במלואן, 12 היו בתוך צפון עזה או אליה ויועדו להתקנת פנלים סולאריים עבור מתקני מים, תברואה והיגיינה בדיר אל-בלח, להצבת אמבולנסים בח'אן יונס, לחלוקת אספקה רפואית בעיר עזה ואחת הייתה משלחת לפינוי היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים אל-חילו בעיר עזה. מאז סגירתו של מעבר זיקים, ב-12 בספטמבר, ועד ל-6 באוקטובר גדל שיעור הסירובים לתנועות אל צפון עזה ובתוכה ל-55%, לעומת 11% בתקופה הקודמת, בין 16 באוגוסט ל-11 בספטמבר. בסך הכול, מתוך יותר מ-2,700 תנועות מתוכננות שתואמו עם רשויות ישראליות בתשעת החודשים הראשונים של 2025, 36% נענו בסירוב.
• ב-3 באוקטובר הודיעה רשות המים הפלסטינית על חידוש פעולתו של קו המים של חברת מקורות הישראלית, המספק מים לנפת דיר אל-בלח, שהיה מושבת במשך יותר מתשעה חודשים. רשות המים דיווחה שלאחר עבודות תיקונים חודשה אספקת המים הזורמים לאל-מר'אזי, אל-בורייג', א-נוסייראת, דיר אל-בלח וא-זוויידה, והיא משרתת כמיליון בני אדם. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, קו המים מסוגל לספק 12 אלף מטר מעוקב מים ביום, אך בשל נזק לרשת המים, מוערך שרק 40% יכולים להגיע לאוכלוסייה. בספטמבר גדלה משמעותית הובלת המים במכליות, בכדי לתת מענה לצרכים הגדלים והולכים לנוכח המוני העקורים המגיעים מצפון עזה לדיר אל-בלח ולח'אן יונס, היכן שארגונים שותפים הקימו 300 נקודות חלוקת מים חדשות. התפתחויות אלה יסייעו לתת מענה חלקי לצרכים העצומים ברצועת עזה. על פי אומדן המים, התברואה וההיגיינה השלישי בקרב משקי בית, שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ניהלו בין 17 באוגוסט ל-5 בספטמבר בנפות עזה, דיר אל-בלח וח'אן יונס, כמעט מחצית מהאוכלוסייה ברצועת עזה מקבלת פחות מתקן החירום למי שתייה, שהינו שישה ליטר לאדם ליום, כרבע מהאוכלוסייה מקבלים פחות מתקן החירום של תשעה ליטר מים לשימוש ביתי ליום, 77% מהאוכלוסייה מקבלים מים ישירות ממכליות, ל-62% אין מכלי מים בסיסיים, ומחצית מדווחים על צפיפות-יתר בנקודות חלוקת מים. יתרה מכך, בכ-15% ממשקי הבית הבאת המים מתבצעת בעיקר על ידי ילדים, מצב המעורר חששות בדבר הגנת ילדים.
• לדברי תחום האחריות להגנת ילדים, זה שנתיים שילדים בני פחות מ-18, כמחצית מהאוכלוסייה ברצועת עזה, ממשיכים להיפגע באופן קשה ממעשי איבה ומרמות מחסור קיצוניות. אלפי ילדים נותרו בעלי מום, ודור שלם סובל מטראומה. מינואר ועד ספטמבר 2025, ארגונים שותפים לתחום האחריות להגנת הילד רשמו לפחות 18 אלף ילדים שקיים חשש להגנתם והפנו אותם לניהול טיפול, לרבות ילדים ללא טיפול הורי או ללא ליווי מבוגר, או ילדים שהופרדו מהוריהם. אלפי ילדים נוספים איבדו את בני משפחתם ודמויות אחרות החיוניות לרווחתם הרגשית ולתחושת הביטחון שלהם. בדומה לבני אדם אחרים בעזה, גם הם סבלו מזעזועים חוזרים ונשנים של עקירה ופירוד של משפחות, ורבים נהרגו בתקיפות בעת שביקשו מחסה באוהלים מאולתרים, בבתיהם או בבתי ספר שהפכו למחסים. כן סבלו הילדים מצפיפות-יתר, מתנאי חיים ירודים ומהיעדר גישה למזון מזין, מים נקיים, ערכות היגיינה ומתקנים סניטריים. סקר ברמת הקהילה שניהלו באמצע חודש אוגוסט Ground Truth Solutions ו-Arab World for Research and Developnemt משקף את השחיקה המתמשכת של סביבה הגנתית עבור ילדים; כ-43% מהמשתתפים בסקר דיווחו ששלחו את ילדיהם לעבוד ולחפש מזון, עלייה מדאיגה לעומת 13% ב-2024.
• לדברי תחום האחריות להגנת ילדים, רוב המרחבים הידידותיים לילדים בצפון עזה סגורים כעת או שאינם נגישים, ונמשכים דיווחים על פירוד משפחות ועל ילדים ללא ליווי מבוגר או ילדים שהופרדו ממשפחותיהם. מאז 9 בספטמבר, עמדות העזרה שתחום האחריות להגנת ילדים הקים לאורך דרך א-רשיד סיפקו תמיכה חיונית ליותר מ-43 אלף בני אדם, בהם יותר מ-26 אלף ילדים וילדות. המענה כלל שילוב של צרכים מיידיים, כמו ארוחות חמות ומים, עזרה ראשונה פסיכולוגית, הגברת מודעות, ניהול טיפול, איתור ואיחוד משפחות והפניות לטיפול מומחים. נכון ל-7 באוקטובר, רק 74 מרחבים ידידותיים לילדים עדיין מתפקדים ברחבי רצועת עזה, בהם 48 בנפת דיר אל-בלח ו-26 בנפת ח'אן יונס. במקביל, הפעילות ב-98 מרחבים ידידותיים לילדים / מוקדים לשירותי הגנת ילדים בעיר עזה ובנפת צפון עזה עדיין מוקפאים בשל תקיפות אוויריות מתמשכות והיעדר ביטחון.
• נמשכים השיבושים בשירותי הגנת ילדים, בשל עקירת אנשי סגל, ניידות מוגבלת ומחסור קריטי במשאבים, שכולם פוגעים במתן רציף של שירותים – במיוחד בתחומי שירותי ניהול טיפול ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית. למרות הקשיים המתמשכים, בספטמבר הגיעו ארגונים שותפים לתחום האחריות להגנת ילדים ליותר מ-105 אלף ילדים (54% מהם ילדות) וסיפקו להם הגנה ותמיכה פסיכו-חברתית חיוניות, למרות המצב הביטחוני המידרדר. 2,762 ילדים בסך הכול קיבלו שירותי ניהול טיפול שטיפלו בחששות מורכבים בתחום ההגנה, לרבות אלימות, התעללות, מצוקה פסיכו-חברתית והפרדת משפחות. עקירה המונית ותנועות של בני אדם גרמו להפרדה של ילדים רבים ממשפחותיהם. הודות לאיתור ואיחוד משפחות, בספטמבר התאחדו 838 ילדים עם משפחותיהם, ו-158 ילדים ללא ליווי מבוגר או ילדים שהופרדו ממשפחותיהם קיבלו טיפול חלופי זמני. בנוסף, 4,788 ילדים ומשפחותיהם קיבלו תמיכת חירום במזומן לטיפול בצרכים בתחום ההגנה (“מזומן עבור הגנה”), ו-38,212 ילדים השתתפו בפעילויות בתחום התמיכה הנפשית והפסיכו-חברתית. 50,338 מטפלים השתתפו במפגשי הגברת מודעות להגנת ילדים ובפעילויות צמצום סיכונים. עם זאת, העקירה ההמונית לדרום עזה, במיוחד בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, הובילה לצפיפות-יתר קיצונית המגבילה את הפרטיות של הילדים הנפגעים, את בטיחותם ואת גישתם למרחבים ידידותיים לילדים ובטוחים.
• לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם והארגונים השותפים לה, בין יולי לאוגוסט ניכרה עלייה בשיעור של 26% בדיווחים על תקריות אלימות מבוססת-מגדר בעיר עזה, שכללו עלייה באלימות פיזית, מינית, רגשית וכלכלית, לבות ניצול מיני ואלימות במשפחה. הדוח של קרן האוכלוסין של האו"ם מציין כי הגידול מדגיש "שלא זו בלבד שהמשבר מחריף, אלא שהוא נעשה גם יותר מסוכן עבור מי שכבר עתה מצויים בסיכון הרב ביותר. ההסלמה מדגישה את הצורך הדחוף במימון מתמשך, בחיזוק מנגנוני ההגנה ובגישה מיידית לשירותים מצילי-חיים כדי להגן על הזכויות, הבטיחות והכבוד של נשים ונערות." חידוש המתקפה בעיר עזה תרם לקריסתן של מערכות ההפניה בתחום האלימות מבוססת-המגדר באזור, והותיר נשים ונערות ללא גישה בטוחה לשירותי הגנה ותמיכה מצילי-חיים.

המשבר בתחום המחסה

• לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, תנועות העקירה מצפון עזה לדרומה הואטו באופן משמעותי – ב-1 באוקטובר תועדו 6,700 תנועות, ועד 6 באוקטובר תועדו פחות מ-200 תנועות ביום, לעומת ממוצע של כ-9,000 תנועות ביום בשבוע שקדם לכך. תוכנית המזון העולמית מדווחת שבעיר עזה נשארו מי שאינם מסוגלים להרשות לעצמם את הנסיעה, או שהם פגיעים וחלשים מדי לצאת לדרך. ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים מדגישים שאוכלוסייה זו כוללת בני אדם שפציעות גרמו להם למוגבלות, ומי שאינם סבורים שיוכלו למצוא מחסה במקומות אחרים. להערכת כוח המשימה לניהול אתרים, יותר מ-31 אלף בני אדם שוהים ב-49 יישובים ומרכזים קולקטיביים לא רשמיים בעיר עזה.
• לדברי דובר יוניסף, ג'יימס אלדר, "הדרום – האזורים המכונים 'בטוחים' – גם הם אזורי מוות. באל-מוואסי, שהיום הוא אחד האזורים הצפופים ביותר עלי אדמות, שוררת צפיפות-יתר גרוטסקית והוא התרוקן מכל הדברים החיוניים להישרדות. 85% מהמשפחות חיות במרחק של עשרה מטר מביוב פתוח, צואת בעלי חיים, ערמות אשפה, מים עומדים או המוני מכרסמים. לשני שלישים אין גישה לסבון. דיברתי עם עשרות בני אדם בעיר עזה שכולם אמרו את אותו הדבר: אין להם כסף לעבור; אין להם מרחב או אוהל שיוכלו לעבור אליו, והדרום מסוכן מדי."
• בני האדם ברחבי עזה פגיעים מאוד להשלכות הקשות של עונת החורף הקרבה, שלדברי ארגון SARI Global, "צופים כי תביא 450-500 מ"ל של גשם, רוחות עזות וגאות גבוהה בחוף לסביבה שבריכות הביוב בה כבר עולות על גדותיהן, חצי מיליון טונה אשפה (לרבות פסולת רפואית מסוכנת) מוטלות בלא שנאספו, ואוהלים שבריריים מוקמים על קרקע חשופה הפגיעה להצפות." מרבית בני האדם בעזה חיים כעת במגוון של מחסים לא נאותים, שאינם עומדים אפילו בתקני חירום בסיסיים, לרבות אוהלים מאולתרים או מבנים שניזוקו בחלקם או ברובם, או תחת כיפת השמיים, וכוח המשימה לענייני מחסה מציין שהמבנים הללו מציעים רק הגנה מינימלית, ומגבירים את פגיעותם של בני אדם לאירועי מזג אוויר קיצוניים ואת חשיפתם לסיכונים בריאותיים ובטיחותיים. לכך מיתוספת גישה מוגבלת לתברואה ולשירותים בסיסיים אחרים; אומדן שניהלו לאחרונה ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה מצא שרק למחצית ממשקי הבית יש גישה למתקנים סניטריים פרטיים והיתר משתמשים במתקנים משותפים או לא בטיחותיים, ו-57% חשופים לביוב ולחומר צואתי במרחק עשרה מטר מבתיהם.
• בדיר אל-בלח ובח'אן יונס רשומים אצל כוח המשימה לניהול אתרים לפחות 905 אלף בני אדם החיים באתרי עקירה, בעיקר אתרים לא רשמיים, בתנאים של צפיפות-יתר ומעט מאוד שירותי תברואה ושירותים אחרים. בנוסף, משפחות רבות נאלצות לשהות באזורים מאוד לא בטוחים ומועדים להצפות, כמו החוף. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, ב-7 באוקטובר, בסביבות השעה 2:00, נהרגו על פי דיווחים אישה וילדה ובני אדם אחרים נפצעו, כשעל פי דיווחים דיונות חול קרסו על אוהלי עקורים ליד נמל אל-קרארה, בצפון-מערב ח'אן יונס. מאמינים שבצפון עזה המצב חמור עוד יותר; כך למשל, משלחת הומניטרית שהגיעה לעיר עזה ב-1 באוקטובר דיווחה שמשפחות עקורות רבות, בהן נשים הרות וילדים, מצאו מחסה במגרש החנייה של בית החולים א-שיפאא, שחלקן שוהות בו כבר יותר משבועיים, ללא גישה לשירותים כלשהם.
• כוח המשימה לענייני מחסה מדווח שגלי עקירה רבים, יחד עם חסימת ההכנסה של פריטי מחסה זה יותר מחמישה חודשים בין מרס לתחילת ספטמבר, הותירו את רצועת עזה במשבר מחסה חמור. לאחר קבלת אישור מהרשויות הישראליות אספו מהמעברים בעזה בין אמצע ספטמבר ועד 6 באוקטובר 2025, בתיאום של האו"ם, כ-16 אלף אוהלים, 16 אלף יריעות ברזנט ו-75 אלף פריטי מצעים, כמויות שלא די בהן לתת מענה לצרכים של 1.5 מיליון בני האדם הזקוקים כעת לסיוע במחסה. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, אף שבידי כוח המשימה אספקה שתספיק לסייע ל-300 אלף משקי בית, את המשלוח של אספקה זו מגבילים מספרם המוגבל של ארגונים שותפים שקיבלו אישור להכניס פריטי מחסה לעזה, נהלי שחרור ממכס, וקריסת הסדר הציבורי והבטיחות על רקע של מחסור שהוביל לביזה של כמעט מחצית מהאוהלים שארגונים שותפים הצליחו לאסוף מהמעברים בעזה באמצעות תיאום של האו"ם.
• עם בוא החורף, כוח המשימה קורא למתן מידי ועקבי של אישורים וגישה, על מנת לאפשר מענה מציל-חיים לאיטום מפני תנאי מזג האוויר, לרבות הכנסה וחלוקה של חומרי מחסה בהיקף נרחב על ידי ארגונים הומניטריים שותפים. כוח המשימה לענייני מחסה מדגיש שגם שאלת החימום מחריפה את ההשלכות של החורף הקרב, על רקע של היעדר גז בישול, מחסור חמור בדלק והאיסור שרשויות ישראליות מטילות על הכנסת תנורי חימום לעזה. בחורף שעבר דיווחו בני אדם על מנגנוני התמודדות כמו שימוש בתנורי אפייה מחרס, תנורי בישול ממתכת, או שימוש בעץ, בד ואפילו פסולת כחומרי בעירה לבישול ולחימום. בהיעדר פתרונות אנרגיה בטיחותיים גוברת הסבירות שבני אדם ייאלצו להישען החורף על נהגים לא בטיחותיים אלה, ואף יסכנו את חייהם באיסוף עצים לבעירה, שמחירם מעבר להישג ידם.

חוסר ביטחון תזונתי ותת-תזונה

• גישה למזון עדיין מהווה קושי, אף שלדברי תוכנית המזון העולמית, הגידול בכמות המזון המוכנסת לעזה סייע לצמצם משמעותית את שיעור משקי הבית שצריכת המזון בהם ירודה, מ-88% ביולי ל-46% בספטמבר. יתרה מכך, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הצליחו להרחיב באופן משמעותי את ההכנה והחלוקה של ארוחות בדיר אל-בלח וח'אן יונס; נכון ל-7 באוקטובר הכינו ארגונים שותפים 903 אלף ארוחות ב-173 מטבחים -המספר הגבוה ביותר של ארוחות יומיות שארגונים שותפים ייצרו זה חמישה חודשים, מאז סוף אפריל. כמו כן, מאפיות בדיר אל-בלח ובח'אן יונס קיבלו השבוע משלוחי קמח מתוכנית המזון העולמית, והן פועלות כעת 22 שעות ביממה ומייצרות מדי יום כ-100 אלף חבילות (במשקל 2 ק"ג כל אחת) של לחם. על מנת להגיע למשפחות רבות ככל האפשר, תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מחלקים לחם באמצעות מטבחים קהילתיים, מחסים, מוקדים בקהילה וקמעונאים ברחבי האזורים השונים. עם זאת, כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שרמות הייצור עדיין מוגבלות בהשוואה לצורכי האוכלוסייה.
• בצפון עזה, שבה הוכרז לפני חודשיים רעב המוני, המצב עדיין קטסטרופלי. מאמינים שמאות אלפי בני אדם נעקרו מצפון עזה מאז אמצע אוגוסט, אבל במאמץ לתת מענה לצרכים של מי שנשארו באזור ארגונים שותפים ממשיכים לקרוא לגישה ללא מכשול לצפון. מאז סגירתו של מעבר זיקים, ב-12 בספטמבר, האזור מנותק הלכה למעשה מכל סיוע במזון; ארגונים שותפים מדווחים שרק 11 מטבחים עדיין מתפקדים ומכינים כ-53 אלף ארוחות ביום, בעוד שכל המאפיות שפעלו בתמיכת האו"ם מושבתות מאז אפריל.
• ככלל, אף שהגישה למזונות יסוד השתפרה והזינוקים במחירי המזון הואטו במידת מה ברחבי רצועת עזה, תוכנית המזון העולמית מציינת שבני אדם ממשיכים להתמודד עם תזונה לא מאוזנת ודלה בנוטריינטים, ועם זמינות מוגבלת של בשר, ירקות, פירות ומוצרי חלב. כתוצאה מכך ילדים "מתמודדים עם מחסור קיצוני ומסכן-חיים במזון," הזהיר כוח המשימה לענייני תזונה, כך שילדים בגילים שבין שישה ל-23 חודשים צורכים בממוצע 1.3-1.4 קבוצות מזון, לעומת שמונה קבוצות המזון המומלצות. לדברי יוניסף, ילדים הצורכים לכל היותר שתיים משמונה קבוצות המזון המוגדרות נחשבים כמי שחווים עוני תזונתי חמור, והסבירות שיחוו תת-תזונה בצורותיה החמורות ביותר גבוהה ב-50%. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי וכוח המשימה לענייני תזונה ממשיכים לקרוא להגברת ההכנסה המסחרית של מזונות מזינים, לרבות תוצרת טרייה ופריטים מועשרים בנוטריינטים.
• לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, מאז ינואר 2025 הממוצע החודשי של בדיקות סקר לאיתור תת-תזונה עלה באופן יציב, מ-33% מכלל הילדים בני פחות מחמש ל-73% ביוני, לפני שצנח שוב ל-36% באוגוסט. באותו פרק זמן, 43% מכ-50 אלף ילדים שהתקבלו לתוכניות טיפול בתת-תזונה אותרו בנפת עזה; מכלל 50 אלף הילדים האלה, 40 אלף אובחנו כלוקים בתת-תזונה חריפה בינונית, ואצל 10,000 אובחנה תת-תזונה חריפה חמורה. כוח המשימה לענייני תזונה הוסיף שמכלל המקרים החמורים, 5% (כ-500 מקרים) נזקקו לאשפוז.
• בדיקות סקר ואיתור של תת-תזונה שובשו קשות במהלך ספטמבר, משום שבשל המתקפה הצבאית הישראלית ופקודות עקירה בכפייה נאלצו ארגונים שותפים להקפיא את שירותיהם, או להעביר אותם מהעיר עזה,. אף שנכון ל-1 בספטמבר היו 44 אתרי תזונה בעיר עזה ואתר אחד בנפת צפון עזה, רק 36 מהם עדיין פעלו ב-15 בספטמבר, ועד 8 באוקטובר פחת מספרם לשבעה בלבד. במהלך אותה תקופה הרחיבו ארגונים שותפים את פעילותם בדרום עזה, מ-45 ל-63 אתרים בדיר אל-בלח, ומ-40 ל-56 אתרים בח'אן יונס. נכון ל-8 באוקטובר, חמישה מרכזי ייצוב לאשפוז וטיפול במקרי תת-תזונה חמורה מלווה בסיבוכים היו זמינים ברחבי רצועת עזה, לרבות אחד בעיר עזה וארבעה בדיר אל-בלח ובח'אן יונס. עקירה המונית של בני אדם מצפון עזה לדרומה סיכנה גם את רצף הטיפול של מטופלים ללא אשפוז, ואיימה לפגוע בהחלמתם של הילדים המטופלים. במענה על קשיים אלה הגדילו ארגונים שותפים את מספר מוקדי השירות בדרום, והם משתמשים בטלפונים ניידים ובמסרונים כדי לחבר בין מקרים פרטניים לאתרי הטיפול הקרובים אליהם ביותר, עם הגיעם לדרום.
• תוכנית ההזנה הכוללת של תוכנית המזון העולמית, החיונית למניעת תת-תזונה בהיקף נרחב, הוקפאה אמנם מאז אמצע יולי, אבל לאחרונה נאספו בהצלחה בפעם הראשונה תוספי תזונה מבוססי שומנים בכמות בינונית. תוכנית המזון העולמית דיווחה שלאחר שני ניסיונות למשלוח, ב-28 וב-30 בספטמבר, וניסיון שלישי ב-2 באוקטובר, הצליחה תוכנית המזון העולמית להביא לדיר אל-בלח 157 טונה של תוספי תזונה מבוססי שומנים בכמות גדולה לטיפול בתת-תזונה, ותוספי תזונה מבוססי-שומנים בכמות בינונית למניעה, שהובאו בארבע משאיות סגורות בשיירה דרך מעבר כרם שלום, כשהיעד הוא להביא תוספים אלה מדי חודש ל-325 אלף נשים הרות ומיניקות וילדים. משלוח זה, הראשון מזה חודשיים, יאפשר לארגונים שותפים לחדש את תוכנית ההזנה הכוללת. ועד אז, בספטמבר הצליח יוניסף לפצות רק באופן חלקי על החוסרים, במתן תוספים (מבוססי-שומנים בכמות קטנה) לכמעט 30 אלף ילדים. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, כדי לטפל בצרכים של כ-290 אלף ילדים בני שישה עד 23 חודשים ו-150 אלף נשים הרות ומיניקות, המצויים בסיכון הגבוה ביותר ללקות בתת-תזונה, דרושה אספקה רציפה וללא הפרעות של מוצרי תזונה מניעתיים (תוספי תזונה מבוססי-שומנים ותוספי מיקרו-נוטריינטים) וטיפוליים (מזון רפואי מוכן, סוגי חלב רפואי או תוספים מבוססי-שומנים).

קשיים הניצבים בפני מערכת הבריאות

• מתן שירותי הבריאות בצפון עזה עדיין מוגבל מאוד, ולוקה בפערים משמעותיים בזמינות ובתפקודיות. אף ששמונה בתי חולים, בית חולים שדה אחד ו-22 מוקדים רפואיים עדיין מתפקדים חלקית בצפון עזה, הם ממשיכים לפעול על רקע של היעדר ביטחון קיצוני ומשאבים מדולדלים. בנוסף, זרם הפליטים לדרום עזה יוצר נטל כבד מנשוא על שירותי הבריאות באזור. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בעקבות העקירה הנרחבת לדרום, בספטמבר גדל מספר התורים לטיפולי חוץ במתקני הבריאות בדרום עזה ב-15%, לעומת מספרם ביולי 2025.
• ב-3 באוקטובר העביר ארגון הבריאות העולמי שלושה יילודים חולים במצב קריטי מבית החולים אל-חילו בעיר עזה לבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח, שבו יוכלו לקבל טיפול מציל-חיים שכבר אינו ניתן בבית החולים אל-חילו, לרבות תינוק שנזקק לטיפולי חמצן קריטיים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, תינוק רביעי, שהיה אמור להיות מועבר גם הוא, מת באותו בוקר לפני בואה של המשלחת. "אל-אקצא עצמו כורע תחת העומס ומתמודד עם חוסרים חמורים באספקה רפואית, ככל שבני אדם רבים יותר ויותר נמלטים מהצפון דרומה," ציין מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, שקרא להגנה על שירותי הבריאות ולגישה ללא מכשול אל תוך עזה ובתוכה עבור סיוע.
• ארגונים שותפים בתחום הבריאות מבקשים להרחיב מתן שירותים בדרום עזה. כך למשל, בית החולים השיקומי לגפיים תותבות חמאד, שבמקור שכן בצפון, עבר לדיר אל-בלח שבדרום והקים בו מחדש שירותי שיקום ושמיעה, המצויים בקדימות. יתרה מכך, בית החולים סנט ג'ון, שגם הוא עבר דרומה, חילץ חלק מהציוד שלו וב-30 בספטמבר החל לספק שירותי רפואת עיניים ראשונית.
• ב-5 באוקטובר תיאר ד"ר אחמד אל-פארה, מנהל המרכז לרפואת ילדים ויולדות במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, את הנטל העצום המוטל על מערכת הבריאות, במיוחד עם הגעת המוני העקורים לדרום עזה, וציין שהמצב קטסטרופלי. הוא אמר ששלושה יילודים חולקים כעת אינקובטור אחד, והזהיר שגם אם רק אחד מהתינוקות לוקה באלח-דם או בזיהום בדם, הזיהום עלול להתפשט במהירות ולסכן את חייהם של התינוקות האחרים.
• ב-2 באוקטובר פרסם ארגון הבריאות העולמי דוח המדגיש את הביקוש הדחוף לשירותי טיפול בטראומה ושיקום ברצועת עזה. להערכת ארגון הבריאות העולמי, לכמעט 42 אלף בני אדם ברצועת עזה נגרמו פציעות העלולות להסתבר כמשנות-חיים, או 25% מתוך יותר מ-167 אלף בני אדם שלדברי משרד הבריאות סבלו מפציעות הקשורות בסכסוך נכון ל-24 בספטמבר 2025. אף שהנתונים על פי קטגוריות גיל עדיין מוגבלים, הדוח מצביע על כך שכרבע ממי שפציעותיהם עלולות להסתבר כמשנות-חיים הם ילדים. מכלל הפציעות משנות-החיים, יותר -22 אלף הן פציעות גפיים, יותר מ-5,000 הן קטיעות, 3,300 הן כוויות קשות, יותר מ-2,000 הן פציעות בחוט השדרה, ויותר מ-1,300 הן פגיעות מוחית בעקבות טראומה. הדוח מתאר מערכת שיקום הפועלת תחת לחץ עצום, ללא מספיק אנשי סגל מומחים, ציוד או אספקה, ואינה מסוגלת להתמודד עם הדרישות העכשוויות. בשנה הראשונה של ההסלמה במעשי האיבה דיווח ארגון הבריאות העולמי שלפחות 42 פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק נהרגו, נתון המסתמך על נתוני ארגון Healthcare Workers Watch, וציין כי הנתונים העכשוויים אינם ידועים. פחות משליש משירותי השיקום מספקים שירות כלשהו, ואף אחד מהם אינו מתפקד באופן מלא, בשל ההגבלות שישראל מטילה זה זמן רב על הכנסת סוגי אספקה חיונית, לרבות אביזרי עזר רבים. ארגונים שותפים בתחום ההגנה מציינים שהיעדר אביזרי עזר (כמו כיסאות גלגלים, הליכונים, מכשירי שמיעה, משקפיים, קביים, פרוטזות וכיסאות שירותים) יכול להוביל לאובדן משמעותי של עצמאות ועלול ליצור שרשרת של חששות בתחום ההגנה, לרבות סיכון מוגבר להזנחה, ניצול והתעללות, גישה מופחתת למידע חיוני, לרבות על מצב ביטחוני מתפתח, וחסמים משמעותיים בגישה לסיוע הומניטרי ולשירותים חיוניים. ארגון הבריאות עולמי קרא לחיזוק מידי של מערכת השיקום, וציין כי לשם כך יש לספק בדחיפות הגנה על הטיפול הרפואי וגישה ללא מכשול לדלק ולאספקה, ולהסיר את ההגבלות שישראל מטילה על הכנסת אביזרי עזר. הארגון מזהיר שלכשל "בטיפול בפער בשירותי השיקום יהיו השלכות הורסניות על יחידים, משפחות, ועל החברה העזתית כולה."
• חולי סרטן ברצועת עזה ממשיכים להתמודד עם קשיים קיצוניים בגישה לטיפול נאות. בית החולים היחיד שהתמחה בטיפול בחולי סרטן בעזה היה בית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית, שחדל לפעול בנובמבר 2023 לאחר שאספקת הדלק שלו אזלה ונגרם לו נזק כבד. המצב הידרדר עוד יותר עם סגירתו, באמצע מאי 2024, של בית החולים האירופי בעזה, המרכז עיקרי אליו הופנו מטופלים אונקולוגיים בנפות הדרומיות. לדברי משרד הבריאות בעזה, ברצועת עזה יש יותר מ-11 אלף חולי סרטן. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מאז ינואר 2025 פונו רק 564 מטופלים חולי סרטן, בהם 215 גברים, 207 נשים ו-142 ילדים, לקבלת טיפול רפואי בחו"ל. ד"ר מוחמד אבו-נאדה, המנהל הרפואי של המרכז האונקולוגי בעזה, אמר למרכז אל-מיזאן לזכויות האדם שנכון לעכשיו יותר מ-70% מהתרופות האונקולוגיות אזלו, וכי הפסקת טיפול מחמירה את מצב המטופלים ומצמצמת את סיכויי ההחלמה שלהם.
• ב-1 באוקטובר אמר משרד הבריאות הפלסטיני שסרטן השד מהווה 30% מכלל מקרי הסרטן בקרב נשים ברצועת עזה, וכי שכיחותו הינה 29 חולות לכל 100 אלף נשים. ב-1 באוקטובר הדגיש משרד הבריאות בעזה שזו השנה השנייה ברציפות שבה נשללת מנשים בעזה גישה לפרוטוקולים של איתור מוקדם ולתוכניות מקיפות למניעה, אבחון וטיפול בסרטן שד. משרד הבריאות הוסיף שבשל ההרס של מרכזי רפואה ראשונית ויחידות דימות אבחנתי, לנשים המאובחנות כחולות בסרטן שד אין ולו גישה בסיסית לטיפול ממחים ולמעקב רפואי, כך למשל, מספר נשים זקוקות בדחיפות לטיפול בקרינה, שאינו זמין בתוך רצועת עזה. בנוסף הדגיש משרד הבריאות שלתזונה דלה ולהיעדר גישה לתפריט מאוזן נודעות השלכות קטסטרופליות על בריאותן של נשים חולות סרטן.
• פינוי רפואי של מטופלים מעזה עדיין מהווה סוגיה בוערת. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מאז אוקטובר 2023 פונו יותר מ-7,800 מטופלים מעזה לקבלת טיפול רפואי בחו"ל, לרבות 2,405 מאז תחילת 2025, או בממוצע פחות מעשרה מטופלים ביום. יחד עם זאת, נציג ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש הדגיש שנכון לעכשיו כ-15,600 מטופלים, בהם 3,800 ילדים, זקוקים לפינוי רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפני אוקטובר 2023 יצאו מרצועת עזה מדי יום בין 50 למאה מטופלים לקבלת טיפול רפואי בחו"ל. ארגון הבריאות העולמי מציין שכדי שניתן יהיה לפנות מטופלים רבים יותר בפינוי רפואי, דרושים הדברים הבאים: חידוש המסדרון הרפואי לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית (הנתיב החסכוני ביותר); השגת הצעות לקליטה ממדינות נוספות; הגדלת השימוש במסדרונות פינוי רפואי דרך מצרים וירדן; והתגברות על קשיי הביטחון, המחסור בדלק, סגירת מעברים והגבלות על מספר היציאות היומיות.

מימון

• נכון ל-8 באוקטובר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.14 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (28%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ספטמבר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 95 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 57.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 43 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 38 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 57 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 32 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.