עדכון מצב הומניטרי מס' 327 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-8 או ב-9 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• בני האדם בעיר עזה מתמודדים עם גישה מידרדרת והולכת לאמצעי הישרדות, על רקע של הפגזות מתעצמות, קריסה של חבלי ההצלה, ומספר גדל והולך של ארגוני סיוע הנאלצים להקפיא את פעילותם.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שמתן אספקת ארוחות מבושלות בצפון עזה צנח ב-70%; נכון לעכשיו, רק שמונה מטבחים פעילים.
• על פי אומדנים שביצעו לאחרונה ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה, מיליון בני אדם מקבלים פחות מהכמות המינימלית של מים בעת חירום – שישה ליטר מי שתייה ביום.
• האו"ם והארגונים השותפים לו ממשיכים להתמודד עם מכשולים פיזיים ובירוקרטיים, המונעים מהם לספק סיוע מציל-חיים בהיקף נרחב ברצועת עזה.
• נמשכים הדיווחים על מתקפות על בתי חולים ומתקני בריאות אחרים, או בקרבתם.
• לדברי התוכנית הסביבתית של האו"ם, הנזק הסביבתי ברצועת עזה החמיר באופן דרמטי מאז יוני 2024.

התפתחויות הומניטריות

• במהלך השבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לבצע הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, במיוחד בנפות עזה ודיר אל-בלח. נמשכים הדיווחים על תקיפות ישראליות על בנייני מגורים, אוהלים המשמשים מחסים לעקורים, ועל בני אדם המבקשים סיוע, לצד דיווחים על פיצוצים מבוקרים. כן דווח על לחימה בין ארגונים פלסטיניים חמושים לכוחות ישראליים. ב-29 בספטמבר וב-1 באוקטובר דווח על רקטות שירו ארגונים פלסטיניים חמושים לשטח ישראל, שרובן, על פי דיווחים, החטיאו את מטרותיהן ונפלו בשטח עזה או יורטו. ב-1 באוקטובר הודיע הצבא הישראלי שדרך א-רשיד (דרך החוף) תיסגר לתנועה מאזור הדרום, נכון לשעה 12:00, וציין שהדרך תישאר פתוחה לתנועה מהעיר עזה אל הדרום. הגישה לנפת צפון עזה עדיין מוגבלת מאוד, וארגונים שותפים בתחום ההגנה מדווחים על שיבושים משמעותיים בערוצי התקשורת ברחבי הנפה, הפוגעים במאמצים לאמת מידע ולאמוד את חומרת המצב עבור האזרחים שנותרו באזור.
• ב-29 בספטמבר הביע משרד זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש את זעזועו מכך ש"הצבא הישראלי הורס את העיר עזה ומאלץ פלסטינים להימלט על נפשם", ואמר שבעת שהעקירה ההמונית של עקורים מהעיר עזה לדיר אל-בלח נמשכה, הצבא הישראלי "הגביר את התקיפות על חלקה הצפון-מערבי של נפת דיר אל-בלח, המכסה את אזורי נוסייראת וא-זוויידה." בין 24 ל-28 בספטמבר תיעד המשרד בנפת דיר אל-בלח לפחות 12 תקריות בא-נוסייראת ובא-זוויידה, שבהן נהרגו על פי דיווחים "לפחות 89 פלסטינים, רובם ככל הנראה אזרחים, בהם נשים וילדים רבים." התקריות כללו תקיפות על אוהלי עקורים, בתים ושוק הומה אדם. בנוסף, בין 1 באוגוסט ל-23 בספטמבר תיעד משרד זכויות האדם 14 מתקפות נגד בני אדם שיצאו לאסוף עצים לבעירה, במיוחד בצפון דיר אל-בלח; על פי הדיווחים המתקפות הרגו 21 פלסטינים, בהם לפחות ילד אחד. המשרד אמר ש"על פי דיווחים, הצבא הישראלי פתח בתקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), בהפגזות ארטילריות ובירי אש חיה על מלקטי עצים" וציין כי "השימוש בתחמושת חיה נגד פלסטינים האוספים עץ לבעירה מהווה ככל הנראה מתקפות שיעדיהן הם אזרחים, שניתן להוכיח כי אינם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה, ומצביע גם על מדיניות של מניעת גישתם של פלסטינים למוצרים הנחוצים לחיים."
• ב-30 בספטמבר בירך מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, על הודעתו של הנשיא האמריקני בדבר תוכנית להפסקת אש, וציין כי "יש לתת קדימות להקלת הסבל העצום שלו גרם סכסוך זה" וכי "האו"ם איתן במחויבותו לתמוך בכל המאמצים לקדם שלום, יציבות [ו]עתיד שיבטיח יותר תקווה לבני האדם בפלסטין ובישראל וברחבי האזור." תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר, אמר שהתוכנית פותחת אפשרויות חדשות לגורמים הומניטריים לספק סיוע הומניטרי מציל-חיים בהיקף הנרחב שאזרחים זקוקים לו נואשות, ולשיבתם של בני ערובה סוף סוף אל ביתם. "אנו מוכנים ולהוטים לעבוד – באופן מעשי ועקרוני – כדי לנצל את הרגע לשלום," הוסיף. הנציב העליון של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), פיליפ לזריני, הדגיש את המקום המרכזי שחינוכם של יותר מ-660 אלף הילדים בעזה תופש בכל הסכם לסיום המלחמה, והדגיש כי "כדי לקדם שלום ויציבות בני קיימא, על כלל הגורמים להעניק קדימות להחזרתם ללימודים."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 24 בספטמבר ל-1 באוקטובר נהרגו בעזה 429 פלסטינים ו-1,556 פלסטינים נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023, שעליהם דיווח משרד הבריאות, ל-66,148 הרוגים ו-168,716 פצועים. לדברי משרד הבריאות, סך ההרוגים כולל גם 300 הרוגים שנוספו ב-27 בספטמבר 2025, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות ציין גם שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת סיוע ל-2,580 הרוגים ויותר מ-18,930 פצועים. יתרה מכך, לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-1 באוקטובר תועדו, מאז אוקטובר 2023, 455 מקרי מוות הקשורים בתת-תזונה, בהם 151 ילדים.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 24 בספטמבר ל-1 באוקטובר, נכון ל-12:00, נהרג חייל ישראלי בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נתון זה מביא את מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, ל-466 הרוגים ו-2,939 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,666 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-1 באוקטובר מוערך ש-48 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-30 בספטמבר נהרג צלם עיתונות בתקיפה אווירית בדיר אל-בלח. המרכז הפלסטיני להגנה על העיתונאים גינה את הרג צלם העיתונות, שנשלח ארבעה ימים קודם לכן מצפון עזה לדרומה. ב-26 בספטמבר, יום הסולידריות העולמי עם עיתונאים פלסטינים, דיווחה אגודת העיתונאים הפלסטינית שמאז אוקטובר 2023 נהרגו יותר מ-252 עיתונאים (אחד מהם בגדה המערבית), ועוד עשרות עיתונאים נפצעו, נעצרו, נעקרו בכפייה או שהם נעדרים. האגודה אמרה שיותר מ-670 בתים השייכים לעיתונאים נהרסו, ויותר מאלף עיתונאים אולצו פעמים רבות להימלט על נפשם. האגודה הדגישה שעיתונאים פלסטינים ממשיכים לפעול בתנאים המשוללים כל הגנות בסיסיות, מקצועיות או הומניטריות, ומתמודדים עם סכנוה מתמדת של מוות ומעצר.
• ב-1 באוקטובר דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית ששבעה מאנשי החילוץ והכבאות שלה נפצעו ואחד מהם נהרג בתקיפה ישראלית, בעת שפינו נפגעים בבית ספר ששימש מחסה לעקורים בשכונת א-זייתון, בעיר עזה. ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה כי זו המתקפה הישראלית ה-27 במספר שעליה דווח, מאז 7 באוקטובר 2023, שיעדה היו צוותים של ההגנה האזרחית הפלסטינית בשטח.
• להלן תקריות מרכזיות אחרות שהובילו בשבוע האחרון להרוגים ברחבי רצועת עזה, בעיקר בעיר עזה ובדיר אל-בלח:
  • ב-26 בספטמבר, בשעה 13:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בפגיעה באוהל עקורים בדיר אל-בלח.
  • ב-27 בספטמבר, בשעה 8:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 11 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בא-תופאח, בעיר עזה.
  • ב-27 בספטמבר, בשעה 15:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שמונה פלסטינים בני אותה משפחה, בהם ארבעה ילדים, ובני אדם רבים אחרים נפצעו ,בפגיעה במרכז ששימש מחסה לעקורים בא-דרג', בעיר עזה.
  • ב-27 בספטמבר, בשעה 17:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 17 פלסטינים, בהם לפחות שני ילדים ואישה אחת, ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשוק הומה אדם ליד מרכז הקניות אבו דאלה במחנה א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-28 בספטמבר, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 13 פלסטינים, בפגיעה בבניין מגורים בדרום-מזרח א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-28 בספטמבר נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, באש שנפתחה על פלסטינים שחיכו למשאיות סיוע לאורך ציר מורג, מדרום לח'אן יונס.
  • ב-29 בספטמבר, בשעה 8:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים בתקיפה אווירית שפגעה בקרבת מתקן של האו"ם ששימש מחסה לעקורים בא-נאסר, בעיר עזה.
  • ב-30 בספטמבר, בשעה 4:30 בערך, נהרגו שבעה פלסטינים, בהם אישה וששת ילדיה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במערב דיר אל-בלח.
  • ב-30 בספטמבר, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 17 פלסטינים, בהם לפחות ארבעה ילדים, ו-33 בני אדם אחרים נפצעו, בירי לעבר בני אדם שביקשו מזון ליד אתר האספקה בניהול צבאי בנחל עזה.
  • ב-1 באוקטובר, בשעה 3:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בפגיעה בבניין מגורים בא-דרג', במרכז העיר עזה.
  • ב-1 באוקטובר, בשעה 11:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במכלית מים במערב העיר עזה.
• ב-29 בספטמבר סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי של 14 מטופלים ו-38 מלווים מעזה לירדן, ושל 15 מטופלים אחרים ו-65 מלווים לאיטליה. נתון זה מביא את מספרם הכולל של המטופלים שפונו מעזה מאז אוקטובר 2023 ל-7,841, בעוד שכ-15,600 מטופלים במצב קריטי עדיין זקוקים לפינוי רפואי. ארגון הבריאות העולמי מציין שכדי שניתן יהיה לפנות מטופלים רבים יותר בפינוי רפואי, דרושים הדברים באים: חידוש המסדרון הרפואי לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית (הנתיב החסכוני ביותר); השגת הצעות לקליטה ממדינות נוספות; הגדלת השימוש במסדרונות פינוי רפואי דרך מצרים וירדן; והתגברות על קשיי הביטחון, המחסור בדלק, סגירת מעברים והגבלות על מספר היציאות היומיות.

האילוצים על המרחב ההומניטרי

• אונר"א מתמודדת עם שיבושים חמורים בפעילויותיה בעיר עזה בשל התעצמות המבצעים הצבאיים ופקודות העקירה הישראליים, והעקירה רחבת ההיקף של אנשי הסגל שלה ובני משפחותיהם. רובם המוחלט של מתקני המחסה, המים והתברואה והבריאות שאותם מפעילה אונר"א בעיר עזה פונו, ניזוקו או שאינם נגישים. למרות הקשיים, כמעט אלפיים מתוך 12 אלף אנשי סגל של אונר"א ממשיכים לספק שירותים קריטיים בעיר, לרבות ב-11 מחסי חירום ייעודיים שבהם שוהות כ-2,000 משפחות שעדיין פועלים בעיר עזה, לאחר ש-30 המחסים הנותרים פונו, או שאינם נגישים. במחסים המתפקדים מפעילה אונר"א גם מתקני מים, תברואה והיגיינה, שפעולתם תלויה בזמינות הדלק. רק מוקד רפואי אחד של אונר"א בעיר עדיין מתפקד, והוא מהווה אחד מקומץ מתקנים שעדיין מספקים שירותי רפואה ראשונית באזור; כמו גורמים הומניטריים אחרים בעיר עזה, גם אונר"א מעריכה שיכולתה לספק שירותי רפואה ראשונית פחתו בכ-95% לעומת אוגוסט, לפני הפלישה הקרקעית.
• ב-26 בספטמבר הודיע ארגון Médecins sans Frontières כי נאלץ להקפיא באופן זמני את הפעילויות הרפואיות שלו בעיר עזה, בשל התעצמות מבצעים צבאיים ישראלים שהובילה להסלמה בסיכונים, הן עבור אנשי סגל והן עבור מטופלים. הארגון תיאר את המצב המחריד וציין: "מי שמסוגלים לעזוב ניצבים בפני בחירה בלתי אפשרית; להישאר בעיר עזה בליבם של מבצעים צבאיים אינטנסיביים וקריסת החוק והסדר, או לזנוח את מה שנותר מבתיהם, חפציהם וזיכרונותיהם ולעבור לאזורים שגם בהם התנאים ההומניטריים קורסים במהירות."
• ב-1 באוקטובר הודיע הצלב האדום הבינלאומי על הקפאתן הזמנית של הפעילויות במשרדיו בעיר עזה, ועל העברתם של אנשי הסגל שלו למשרדי הצלב האדום הבינלאומי בדרום עזה, בשל התעצמות המבצעים הצבאיים בעיר עזה. הצלב האדום הזהיר שבני האדם בעזה מתמודדים עם "תנאים הומניטריים קשים ביותר," ואמר שצוותי הארגון "ימשיכו לחתור לספק תמיכה לאזרחים בעיר עזה, בכל עת שהנסיבות יאפשרו זאת" ממשרדיהם במרכז עזה ובדרומה, וכי הם "יישארו מחויבים לחזרה לעיר עזה ברגע שהתנאים יתירו זאת."
• האו"ם והארגונים השותפים לו ממשיכים להתמודד עם מכשולים פיזיים ובירוקרטיים המונעים מהם לספק סיוע מציל-חיים בהיקף הנדרש ברצועת עזה. תהליכי הרשאה ובדיקה מורכבים, קיבולת שחרור מטענים מוגבלת במעברי גבול שונים, פסילה, לעיתים קרובות בלתי ניתנת לחיזוי, של הכנסת סוגי מטענים שאושרו מראש, וסירוב של רשויות ישראליות לאשר תנועות הומניטריות, או עיכובן – כולם פוגעים בפעולות הארגונים. בתוך עזה, מטענים הומניטריים מצויים בסיכון גבוה מאוד להיבזז – לרבות על ידי ארגונים חמושים. נכון לעכשיו, הרשויות הישראליות הסמיכו רק 15 ארגונים הומניטריים שותפים לשחרר, בתיאום של כוח המשימה של האו"ם לענייני לוגיסטיקה, משאיות מטען הומניטריות דרך הנתיבים במצרים, ירדן, ישראל והגדה המערבית. לאחר שב-18 בספטמבר הרג נהג משאית ירדנית שהובילה מטען לרצועת עזה שני חיילים ישראלים בגשר אלנבי, לא אישרו הרשויות הישראליות אף שיירות מממשלה-אל-ממשלה, אף שמאז אושרו שתי שיירות שהובילו פריטי מחסה בנוהל גב-אל-גב, ופרקו אספקה במעבר כרם שלום ב-29 וב-30 בספטמבר. בעקבות סגירתו של מעבר זיקים על ידי הרשויות הישראליות, מאז 12 בספטמבר, איבדה הקהילה ההומניטרית גישה ישירה לצפון עזה. מאז 15 בספטמבר פתחו הרשויות הישראליות את מעבר כיסופים, ככניסה חלופית; עם זאת, תוכנית המזון העולמית מציינת שמעבר כיסופים אינו מאפשר גישה מספקת לצפון עזה, בשל קיבולתו המוגבלת והיעדר הביטחון (סביב המעבר בשטח עזה), המשבשים את איסוף המטענים ומונעים משלוחים נוספים. כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה מדווח שמעבר זיקים היה חבל הצלה שאיפשר לשנע סיוע ישירות לצפון עזה. יתרה מכך, ציר הגדה המערבית עדין כפוף למגבלות קשות, ומוגבל למזון מארגון הומניטרי שותף אחד ולאספקה רפואית מסוכנויות או"ם. בדיקות ממושכות יוצרות עיכובים ועלולות למנוע פריקת אספקה באותו יום במעבר כרם שלום. בה בעת, בשבועות האחרונים רשויות ישראליות ממשיכות לפסול את מרבית המשאיות המגיעות דרך מצרים בשלב השחרור מהמכס, או שהן שולחות אותן חזרה מהמעבר, בנימוק של גודש במעבר.
• נמשכים העיכובים והמכשולים המוצבים בפני תנועות הומניטריות, לרבות בפני משלחות בין דרום עזה לצפון עזה. גם למשלחות שאושרו על ידי רשויות ישראליות דרושות שעות רבות כדי להשלים את נסיעותיהן, וצוותים נאלצים לחכות בכבישים עמוסים מאוד. בין 24 ל-30 בספטמבר, מתוך 120 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות מתוכננות ברחבי רצועת עזה, אופשרו 47 (39%), 15 (12%) נתקלו בעיכובים, 50 (42%) נענו בסירוב, והמארגנים נאלצו לבטל שמונה (7%) משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. בספטמבר גדל שיעור הסירובים למשלחות הומניטריות - 26% (126 מתוך 478) משלחות נענו בסירוב; נתון זה גדול פי שלושה ויותר מ-8% הסירובים שתועדו באוגוסט (28 מתוך 356), ובהשוואה לסירובים בשיעור של 20% ביולי (69 מתוך 341). מאז סגירתו של מעבר זיקים, ב-12 בספטמבר, ועד 30 בספטמבר גדל שיעור הסירובים לתנועות אל צפון עזה ובתוכה לכדי 52%, לעומת 15% בשני השבועות שקדמו לכך, בין 28 באוגוסט ל-11 בספטמבר. המשלחות שנענו בסירוב כללו משלחות שיועדו להובלת מים, לחילוץ של ציוד מציל-חיים, ולביקורים בבתי חולים.
• ב-23 בספטמבר הזהירה התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) כי ההתאוששות מהנזק הסביבתי בעזה עלולה להימשך עשרות שנים. התוכנית הסביבתית הדגישה שמאז האומדן האחרון, ביוני 2024, מצב הסביבה בעזה הורע באופן דרמטי על פני כל המדדים כמעט, הדגישה את העובדה שאספקת המים המתוקים מוגבלת קשות וכי חלק ניכר מהמים הנותרים מזוהמים. סביר להניח שהקריסה של תשתית טיהור השפכים, הרס מערכות הצנרת, וההישענות על בורות ספיגה לתברואה הגבירו את זיהום האקוויפר המספק את מרבית המים בעזה, וחושדים שאזורי ים וחוף מזוהמים גם הם. יתרה מכך, מאז 2023 איבדה רצועת עזה 97% מגידולי העצים שלה, 95% מהבתה (צמחיית השיחים והעשבים) שלה, ו-82% מהיבולים השנתיים שלה, כך שייצור מזון בקנה מידה נרחב הינו בלתי אפשרי. כ-78% מהבניינים בעזה, שמספרם מוערך ב-250 אלף, ניזוקו או נהרסו, הרס שיצר 61 מיליון טונה של עיי חורבות שכ-15% מהן עלולים להיות מזוהמים באזבסט, בפסולת תעשייתית או במתכות כבדות. "המצב הולך ומחמיר, ואם מגמה זו תימשך תיווצר מורשת של הרס סביבתי העלולה לפגוע בבריאותם וברווחתם של תושבי עזה למשך דורות," אמרה הסוכנות הסביבתית.
• מאז אוקטובר 2023 תיעדו ארגונים שותפים לסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים 132 תקריות נפלי תחמושת שבהן נהרגו 47 בני אדם, בהם לפחות 14 ילדים, ו-249 בני אדם נפצעו, בהם לפחות 71 ילדים. באותו פרק זמן דיווחו ארגונים שותפים לסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים כי נתקלו ב-508 פריטי נפלי תחמושת ברצועת עזה, שלדבריהם מהווים איום על חיי האזרחים, על כבודם ועל מאמצי ההתאוששות שלהם. למרות הגבלות גישה חמורות, ניתוקים חוזרים ונשנים של התקשורת ועקירת אנשי סגל, ארגונים שותפים לסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים ממשיכים לסמן ולתחום בסרטי אזהרה אזורים שבהם זוהו נפלי תחמושת, ולנהל מפגשי הדרכה להגברת מודעות לסכנה שבנפלי תחמושת ולמוכנות והגנה בעת סכסוך – בין 14 ל-27 בספטמבר השתתפו במפגשים אלה יותר מ-20 אלף בני אדם. נתון זה כולל עקורים חדשים בנקודות הקבלה או בדרך א-רשיד, ועקורים שהגיעו זה עתה לדיר אל-בלח ולח'אן יונס. בנפת צפון עזה ובעיר עזה, נוכחותם של ארגונים שותפים לסוכנות האו"ם לפינוי מוקשים הייתה מצומצמת בחודש האחרון, בשל פקודות עקירה והתעצמות של מבצעים צבאיים, והארגונים השותפים שנותרו בשטח מתמקדים בהגברת מודעות באמצעות טכניקה מעורבת ואמצעים דיגיטליים. עם זאת, כוח המשימה לענייני הגנה מציין שהתנהגות הכוללת נטילת סיכונים ממשיכה לחשוף קהילות חלשות ופגיעות לנפלי תחמושת, בשל התנאים ההומניטריים המחרידים, המאלצים בני אדם למצוא מחסה באזורים בסיכון גבוה, לחפור בהריסות בחיפוש אחר ניצולים, ולחפש מזון, עצי בעירה ופריטים חיוניים אחרים במקומות שקרוב לוודאי מזוהמים בנפלי תחמושת.

עומס על השירותים לעקורים

• הפגזות ומבצעים קרקעיים ישראליים, יחד עם פקודות עקירה, ממשיכים ליצור גלי עקירה נוספים, במיוחד מהעיר עזה. מאז 18 במרס תיעד כוח המשימה לניהול אתרים יותר מ-1,200,000 תנועות עקירה (כל תנועה מייצגת אדם אחד, אבל בני אדם נספרים יותר מפעם אחת כשהם נעקרים פעמים אחדות). מאז אמצע אוגוסט, ככל שמעשי האיבה בצפון עזה מתעצמים וגורמים להרס נרחב של בנייני מגורים ואתרי עקירה, בני אדם ממשיכים להימלט בחיפוש אחר מקום בטוח. בפרק זמן זה תועדו יותר מ-450 אלף תנועות, שכ-404 אלף מתוכן היו תנועות מצפון עזה לדרומה, בעיקר לדיר אל-בלח ולח'אן יונס. כוח המשימה לניהול אתרים מדווח שבדרך א-רשיד, שהתנועה בה עדיין עמוסה, כ-15% מהתנועות שנצפו בין 20 ל-27 בספטמבר היו, על פי דיווחים, של בני אדם שאולצו ללכת ברגל שעות ארוכות. לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, הנטל הכספי של העקירה אילץ חלק מהמשפחות למכור את החפצים החיוניים שלהן כדי לכסות את עלויות התובלה, ומי שאינם יכולים להרשות לעצמם תובלה נאלצו ללכת ברגל – אילוץ המקשה מאוד על בני אדם ומשפחות עם קשיי ניידות. אחת הנשים שעשתה ברגל, יחד עם משפחתה, את הדרך הארוכה מהעיר עזה לדרום, אמרה ליוניסף: "כשהאוהל שלנו נפגע וההפגזות הקיפו אותנו, נאלצנו לעזוב בלי לקחת איתנו כלום... אנחנו זקוקים לבגדים, לנעליים, למזון... לבגדי חורף, שמיכות ומצעים... נעקרתי כבר שלוש פעמים... אנחנו מותשים."
• מוערך שבעיר עזה ובנפת צפון עזה נתרו מאות אלפי בני אדם. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, נכון ל-27 בספטמבר נאלצו 73 אתרי עקירה בצפון עזה להיסגר, ובאזור נותרו רק 40 אתרים, לעומת 95 אתרי עקירה ביולי. יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לספק שירותים באתרים הנותרים האלה מתכווצת במהירות, מאחר שבשל פקודות עקירה והיעדר ביטחון נאלצו ארגונים רבים לעבור למקומות אחרים או להקפיא את פעילותם. כוח המשימה לענייני מחסה מדווח שרבים בעיר עזה ישנים תחת כיפת השמיים בלי שום מחסה שהוא. חלוקת הסיוע האחרונה באזור, על ידי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה, הייתה בין 10 ל-20 בספטמבר, כשיותר מ-1,100 יריעות ברזנט חולקו לכ-700 משקי בית שזה עתה נעקרו בתוך העיר עזה.
• בשבוע האחרון הבחין כוח המשימה לענייני הגנה בקשיים תפעוליים מתמשכים במתן שירותים, במיוחד בצפון עזה. פעילויות רבות בתחום ההגנה עדיין מוקפאות, בשל הפגזות כבדות ועקירה של מאות אנשי סגל על משפחותיהם. הרס של משרדים, מרחבים בטוחים ומתקנים מנהליים, יחד עם מחסור בדלק, מגבלות תובלה והיעדר אוהלים ופריטים חיוניים פגעו עוד יותר בפעילויות. נכון ל-2 באוקטובר 2025 רק שני ארגונים שותפים בתחום ההגנה עדיין פועלים בעיר עזה, שניהם בקנה מידה מצומצם. זאת לעומת 30 ארגונים שותפים שסיפקו שירותים באמצעות 1,030 מוקדי שירותים ביולי 2025. כוח המשימה לענייני הגנה קורא למתן גישה הומניטרית בטוחה וללא מכשול לכל האזורים בעזה, לרבות הצפון, כדי שניתן יהיה לחדש מתן שירותים חיוניים, וכדי שאספקת מחסה, מזון, פריטי היגיינה ופריטים להגנת הילד תוכל להגיע בדחיפות לבני האדם הזקוקים לה ברחבי הרצועה.
• בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס, בין 27 ל-30 בספטמבר דיווחו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים על הגעתם של 127 אלף בני אדם ברחבי 357 אתרי עקירה שהמידע עליהם עודכן. נתון זה מביא את כלל האוכלוסייה באתרים אלה ליותר מחצי מיליון בני אדם. הנתון כולל כ-50 אלף בני אדם ב-46 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, ש-20 מתוכם חזרו לפעול בספטמבר והם מספקים מחסה לכ-15 אלף עקורים. כוח המשימה לניהול אתרים דיווח על קשיים בעדכון מידע על אתרים, בשל ההקמה המהירה, ללא תיאום, של אתרים מאולתרים שלעיתים קרובות קשה להגיע אליהם, והעומס הגדל המוטל על רכזי האתרים, שיכולתם לדווח באופן שוטף הולכת ופוחתת.
• ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים להרחיב את השירותים בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, כדי לטפל בצרכים הגוברים הנלווים לזרם המתמשך של עקורים מצפון עזה. מאמצים אלה כוללים, בין היתר, הרחבה, היכן שהדבר מתאפשר, של שירותי בריאות, מים ותברואה והגנה, וכן מתן חומרי מחסה וארוחות מבושלות. כך למשל, בח'אן יונס שיקמה אונר"א לאחרונה תשעה מוקדים רפואיים, לצד מרכז הבריאות היפני ומרכז הבריאות חמאד, ובכך הכפילה ויותר את מספר מתקני הבריאות המתפקדים באזור, והיא ממשיכה לשקם מחסים ומתקנים רפואיים במענה על הצרכים המתרחבים של משפחות עקורות. למרות זאת, המצב ההומניטרי נותר קריטי: משפחות בדרום עזה נדחסות לבתי ספר צפופים, לאוהלים מאולתרים לאורך החוף או שהן ישנות תחת כיפת השמיים, בין עיי חורבות. בין 15 ל-27 בספטמבר חילקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה יריעות ברזנט לכ-380 משקי בית (כמעט 2,000 בני אדם), ו-336 אוהלים למשקי בית שנעקרו זה עתה בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, כמויות שרחוקות מלהוות מענה לצרכים של 1.5 מיליון בני אדם הזקוקים כעת לסיוע בתחום המחסה. כוח המשימה לענייני מחסה מדגיש שהמחסור בחומרי מחסה והיעדר מרחב מספיק חושפים משפחות למצוקה קשה, ומזיקים להישרדותם ולבריאות הציבור לנוכח עונת החורף קרבה. בדומה לכך, גם כוח המשימה לענייני הגנה מציין שעם בואם לדרום, עקורים מוצאים עצמם בפני צפיפות-יתר קשה, היעדר פרטיות ובטיחות, תברואה ירודה, סיכון מוגבר לניתוק בין ילדים למשפחותיהם, וגישה מוגבלת לפעילויות הגנה בשל המתקפות המתמשכות והסיכונים הגוברים של נפלי תחמושת.

חוסר ביטחון תזונתי

• כמויות הסיוע במזון המוכנסות לרצועת עזה, לרבות בתיאום של האו"ם, עדיין אינן מספיקות, ונמוכות בהרבה מהכמויות שהוכנסו לעזה במהלך הפסקת האש, בין 19 בינואר ל-1 במרס 2025. עם זאת, ואף שמרבית הסיוע הנאסף באמצעות תיאום של האו"ם נבזז, או נפרק על ידי בני אדם מעל משאיות בעודן בדרך, בחודש ספטמבר הגיעו כמויות גדולות יותר, יחסית, מן הסיוע במזון שנאסף ממעברי הגבול בעזה באמצעות תיאום של האו"ם אל יעדיהן, לעומת חודש אוגוסט. על פי נתוני מעקב של מנגנון 2720 של האו"ם, מתוך כ-22 אלף הטונה של אספקת מזון שנאספו בספטמבר, יותר מ-5,000 טונה הגיעו ליעדן. לשם ההשוואה, באוגוסט, מתוך יותר מ-36 אלף טונה של סיוע במזון שנאספו הגיעו יותר מ-2,600 טונה ליעדן בתוך עזה. יתרה מכך, על פי נתונים שפרסמו הרשויות הישראליות, מספר מטעני המזון שהוכנסו לעזה בכל צירי האספקה היבשתיים, ובאמצעות ערוצים הומניטריים, דו-צדדיים ומסחריים הגיע בספטמבר ליותר מ-6,500 מטענים, לעומת יותר מ-10,500 מטעני מזון שהוכנסו לעזה בפברואר, במהלך הפסקת האש.
• היעדר סביבה המאפשרת פעילויות הומניטריות, לרבות בשל הפגזות מתמשכות, פקודות עקירה, והגבלות גישה, ממשיך להגביל את יכולתם של ארגונים הומניטריים לספק מענה יעיל למצב הביטחון התזונתי בעזה. יתרה מכך, כפי שמשרד זכויות האדם ציין באוגוסט, מתקפות מתמשכות על משטרה אזרחית ועל פלסטינים אחרים המנסים לאבטח שיירות הומניטריות תורמות לקריסת הסדר הציבורי והבטיחות ולאי-הסדר סביב שיירות אספקה, על רקע של אוכלוסייה הרוצה נואשות להגיע למזון לנוכח ההרעבה המעמיקה.
• מאז שהרשויות הישראליות סגרו את מעבר זיקים, ב-2 בספטמבר, לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לביטחון תזונתי להכניס מזון כלשהו לצפון עזה, שבה נותרו מאות אלפי בני אדם ושב-22 באוגוסט אושר כי שורר בה רעב המוני. אספקת ארוחות מבושלות שמכינים ארגונים שותפים בצפון עזה פחתה ב-70%; נכון ל-30 בספטמבר נותרו רק שמונה מטבחים פעילים, המייצרים כ-45 אלף ארוחות מדי יום, לעומת 155 אלף ארוחות ביום שהוכנו ב-29 מטבחים ב-30 באוגוסט. היכולת לייצר לחם גם היא מוגבלת מאוד, מאחר שבימים האחרונים עברו מרבית המאפיות על ציודן לדרום עזה. ארגונים שותפים ממשיכים לספק תמיכה לכ-50 תנורים קהילתיים, המאפשרים לבני אדם להביא את הבצק שייצרו בעצמם לאפייה בעיר עזה. תנורים אלה פועלים בכ-15 מחסים ומספקים תמיכה קריטית על רקע המחסור בדלק לבישול.
• כמויות אספקה מוגבלות, בשל מכשולי גישה, מרחב הומניטרי מוגבל וקריסת הסדר הציבורי והבטיחות, ממשיכות למנוע מהאו"ם והארגונים השותפים לו לחדש את חלוקת המזון הכללית ברמת משקי הבית ברחבי רצועת עזה, ופוגעות במאמציהם של גורמי סיוע להתמקד במשקי הבית הפגיעים והחלשים ביותר. מחקר שפורסם לאחרונה על ידי ארגון Women's Refugee Commission מצביע על כך שנשים וילדות נתקלות במכשולים ספציפיים במאמציהן להשיג מזון בתנאים אלה, ומחקר של ארגון Humanity and Inclusion הדגיש שהיעדר אפשרויות למשלוח עד הבית, תורים ארוכים ואתרי חלוקה מרוחקים מדירים בני אדם עם מוגבלויות, במיוחד כאלה שאין מי שיטפל בהם.
• לדברי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, גם גישה למזון מזין עדיין מהווה מקור מרכזי לדאגה. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שבשר, ירקות ומוצרי חלב, המסופקים באופן נורמלי בערוצים מסחריים, עדיין אינם זמינים ברובם או נמכרים במחירים שאינם בני השגה. על פי דוח מעקב שווקים שפרסמה לאחרונה תוכנית המזון העולמית, בדומה למרבית המוצרים, גם מחיריהם של מוצרים טריים, כמו תפוחי אדמה או בצל יבש, נתונים מדי יום לתנודות, וכמות התוצרת הטרייה מייצור מקומי הזמינה כעת היא מועטה ביותר. לדברי קבוצת העבודה לענייני מזומן, תשלומים דיגיטליים סייעו במידת מה לכ-28 אלף משקי הבית שארגונים שותפים הגיעו אליהם באוגוסט ובספטמבר; עם זאת תוכנית המזון העולמית מציינת שאי-היציבות של המחירים ממשיכה לשבש את יציבות השוק, "מקשה על משקי בית להרשות לעצמם לרכוש מוצרים בסיסיים, ועל קמעונאים להחזיק מלאי מספיק." תוכנית המזון העולמית הדגישה שכ-57% ממשקי הבית שהשתתפו בסדר בספטמבר מסרו שבשל מחירי המזון הגבוהים הם אינם יכולים להרשות לעצמם אפילו את הפריטים הבסיסיים ביותר. בסך הכול, תוכנית המזון העולמית ממשיכה לדווח על צורך דחוף בהרחבה נוספת של הכנסת מזון מזין דרך המגזר המסחרי, לרבות תוצרת טרייה ופריטי מזון מועשרים, כדי לסייע לצרכים הגדלים והולכים.
• גם מי שמשיגים מזון נתקלים בקשיים גדלים והולכים בהכנתו. ההכנסה של גז לבישול לרצועת עזה נאסרה מאז 2 במרס 2025, והגז אינו זמין יותר בשווקים מקומיים, ואילו עץ לבעירה נמכר במחיר שאינו בר השגה, ומסוכן לאסוף אותו (ראו לעיל). כתוצאה מכך, דיווחה תוכנית המזון העולמית, בספטמבר נאלצו כמעט שני שלישים ממשקי הבית להבעיר אשפה לבישול מזון, אמצעי המחריף סיכונים בריאותיים, בטיחותיים וסביבתיים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווחים כי עקורים שהגיעו זה עתה לדיר אל-בלח ולח'אן יונס נתקלים בקשיים חמורים במיוחד, וכי הארגונים שם מספקים להם מענה בדמות הרחבת האספקה של ארוחות מבושלות.

קשיים הניצבים בפני מערכת הבריאות

• ב-28 באוקטובר ניזוק בית החולים ליולדות אל-חילו בעיר עזה כתוצאה מתקיפות בקרבתו, שזרעו פאניקה ופחד בקרב מטופלים ואנשי סגל רפואי, אף שלא דווח על פצועים. ארגון Médecins sans Frontière, שציטט את משרד הבריאות, דיווח שבעת התקרית היו בבית החולים 12 יילודים ביחידה לטיפול נמרץ – תינוקות, חמישה מטופלים במחלקה הפנימית ושתי יולדות, בין היתר. ב-29 בספטמבר אמר משרד זכויות האדם של האו"ם כי "התקיפות הצבאיות שמבצעת ישראל על בתי חולים בעיר עזה וסביבם מותירות אזרחים חולים ופצועים בלא שום מקום אליו יוכלו לבוא לקבלת טיפול מציל-חיים, זאת כאשר המתקפות ההולכות ומסלימות על אזרחים ועל תשתית אזרחית מובילות לנפגעים רבים מספור," וציין כי בין 16 ל-28 בספטמבר תיעד ברחבי העיר עזה לפחות 17 מתקפות על מתקני בריאות או בקרבתם. ב-29 בספטמבר, במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, נפצע אח אנושות מירייה בראשו בעת שמילא את תפקידו בתוך בית החולים.
• הטיפול ביילודים ברחבי רצועת עזה קורס תחת הנטל, על רקע של חוסרים חמורים באספקה והיעדר הביטחון המחריף. מנהל מחלקת יילודים בנאסר, ד"ר חאתם דוחייר, דיווח שיחידת היילודים מתפקדת בתנאים קטסטרופליים; במתקן שנועד לטפל ב-17 תינוקות מטופלים כעת 26 תינוקות, מספר שצופים כי יגדל. במקרים מסוימים שני יילודים חולקים אינקובטור אחד, ואינקובטורים נוספים הוצבו בין יחידות קיימות כדי להתמודד עם מספר המטופלים הגבוה. ד"ר דוחייר הוסיף שלרשות לכל 26 התינוקות עומדים חמישה מנשמים בלבד, מצב המאלץ את הצוות הרפואי לתעדף אילו תינוקות יקבלו תמיכה מצילת-חיים, לרבות כאלה הזקוקים לניתוחים דחופים. ד"ר דוחייר ציין שהגידול במספר הלידות קשור ישירות בהמוני המשפחות העקורות הנוהרות מצפון עזה, ומהוות נטל נוסף על המשאבים המדולדלים מלכתחילה. נכון לעכשיו יחידת היילודים פועלת ב-150% עד 170% מתפוסתה, וביחידה הנוספת, המיועדת לקלוט תשעה תינוקות, שוהים כעת 30 תינוקות.
• תרופות ומוצרים רפואיים ברצועת עזה הגיעו לרמות משבר. ב-25 בספטמבר דיווח משרד הבריאות בעזה ש-54% מהתרופות החיוניות ו-66% מהמוצרים הרפואיים אזלו מהמלאי. במחלקות הרפואה הדחופה המצב מדאיג במיוחד – 45% מהפריטים אינם זמינים, לרבות אספקה כירורגית, והמחסור פוגע פגיעה אנושה בניתוחים מצילי-חיים. משרד הבריאות מתמודד גם עם חוסרים קשים במנות דם, בשקיות דם ובערכות עירוי, שהמלאי שלהן צפוי לאזול בכל רגע.
• זינוק במספר החולים במחלות מידבקות מעורר דאגה גוברת. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בין מאי לספטמבר 2025 דווח על יותר מ-1,300 מקרים של חשד לדלקת קרום המוח (בעיקר נגיפית), עד עתה ללא מקרי מוות. במקביל, מאז יוני 2025 תועדו 122 מטופלים שחלו בתסמונת גייאן-בארה, ו-16 מקרי מוות כתוצאה מהמחלה; כוח המשימה לענייני בריאות דיווח שנתונים אלה כוללים 19 מקרי תסמונת גייאן-בארה ושלושה מקרי מוות שעליהם דווח בספטמבר. הזמינות המוגבלת של עירויי אימונוגלובולין ומסנני פלזמה, החיוניים לטיפול בתסמונת גייאן-בארה, מקשה מאוד לתת עליה מענה. כוח המשימה לענייני בריאות ציין שהמשלוח האחרון של מסנני פלזמה הוכנס לעזה באמצע ספטמבר, וכי עירויי האימונוגלובולין אמורים להגיע בתחילת אוקטובר 2025.

גישה למים ולשירותי תברואה

• אספקת שירותי המים, התברואה וההיגיינה בעיר עזה צומצמה משמעותית בשל חששות בטיחותיים, מגבלות גישה, ההעברה של מכליות מים ומספר ארגונים שותפים לדרום עזה, שהצרכים בה גדלו, ועקירה גוברת ועומס בחלקה המערבי של העיר עזה, שכולם מגבילים את יכולתם של ארגונים שותפים לבצע נסיעות רבות להובלת מים ולאיסוף אשפה. נכון לעכשיו, 15 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מסייעים בהובלת מים באמצעות שבעה מתקני התפלה פרטיים, ואיסוף פסולת מוצקה על ידי ארגונים הומניטריים שותפים חדל, גם בשל היעדר גישה לאתר ההטמנה הזמני בשוק פראס. אונר"א דיווחה שנאלצה להקפיא את כל פעילויות המים, התברואה וההיגיינה שלה מחוץ למחסי חירום ייעודיים בעיר עזה, לרבות הובלת מים במכליות, פינוי פסולת מוצקה ותחזוקה של הבאר הראשית של אונר"א בצפון. אספקת המים לעיר עזה באמצעות קו המים הישראלי של חברת מקורות נותקה גם היא לחמישה ימים, בשל נזק, וחודשה ב-26 בספטמבר לאחר השלמת התיקונים בקו. בנוסף, בשל הנזק לקו הביוב בא-סאמר, ב-24 בספטמבר, תועלו מי ביוב לבריכת שייח' רדואן, המצויה עדיין בסיכון גבוה להצפת האזור שסביבה.
• בדרום עזה, ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה מרחיבים את שירותיהם, היכן שהדבר אפשרי, על מנת לתת מענה לצרכים הגדלים. 20 ארגונים שותפים מסייעים בהובלת מים במכליות, האיסוף של פסולת מוצקה גדל ב-30% ואיסוף משני של פסולת מנקודות איסוף לאתרי פוסלת זמניים הוכפל ל-900 טונה ביום, לעומת השבועיים הראשונים של ספטמבר. יתרה מכך, אספקת המים ממתקן ההתפלה שהוקם במימון איחוד האמירויות הערביות בעברו המצרי של מעבר רפיח, הוגדלה וכעת המתקן מספק מים לאזור אל-מוואסי, היכן שרשת צינורות למכלי אגירת מים אמורה לצמצם את העומס הכרוך באספקת מים במכליות. ולמרות זאת, הפסקות חשמל בשל נזק לקווי החשמל המשרתים את מתקן ההתפלה של דרום עזה הובילו בספטמבר לאובדן של 25% מקיבולת הייצור של המתקן.
• בין 17 באוגוסט ל-5 בספטמבר ערכו ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה את אומדן המים, התברואה וההיגיינה השלישי בקרב משקי בית, על מנת לספק תמונת מצב עדכנית על תנאי המים, התברואה וההיגיינה בנפות עזה, דיר אל-בלח וח'אן יונס.
• על פי האומדן, במשך שנתיים נאלצו משפחות בעזה לשרוד על מכסות חירום של מים, המבוססות על תקן המינימום ההומניטרי של 16 ליטר אדם ליום – המינימום הדרוש לשתייה, בישול והיגיינה בסיסית – לעומת כ-80 עד 85 ליטר מים לאדם ליום שהיו זמינים לפני 7 באוקטובר 2023, ואפשרו שתייה, בישול, רחצה, כביסה והיגיינה ברמה מספקת יחסית. האומדן מצביע על שיפורים מסוימים בגישה למים לשתייה ולשימוש ביתי, שארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה השיגו מאז ינואר 2025. עם זאת, נכון לעכשיו, למיליון בני אדם (49% מהאוכלוסייה) עדיין אין גישה לשישה ליטר מי שתייה ביום, ול-500 אלף בני אדם (28% מהאוכלוסייה) אין גישה לתשעה ליטר מים לשימוש ביתי ביום. ממצאים מרכזיים אחרים של האומדן כוללים:
  • תנאי התברואה עדיין איומים. נכון לעכשיו אין לאיש גישה לתברואה המטופלת באופן בטיחותי, לעומת 85% מהאוכלוסייה שהיו מחוברים למערכות ביוב ולמתקני טיהור לפני אוקטובר 2023. יותר מ-1.2 מיליון בני אדם (57%) חשופים לביוב או לחומר צואתי הנמצאים במרחק עשרה מטרים מביתם, ומהווים סיכונים בריאותיים קשים. רק למחצית ממשקי הבית יש גישה לסניטציה פרטית בסיסית, והיתר נעזרים במתקנים משותפים או לא בטיחותיים, הפוגעים בבריאותם ובכבודם.
  • הגישה למוצרי היגיינה נמוכה במידה קריטית: ל-63% ממשקי הבית (1.3 מיליון בני אדם) אין סבון, בעיקר בשל מחירו הגבוה. לכמעט 500 אלף נשים ונערות אין מוצרים היגייניים נאותים לטיפול במחזור החודשי, מחסור הפוגע קשות בבריאותן, בכבודן ובניידותן. מאז 18 במרס לא הוכנסו לעזה פריטים סניטריים, והכנסתם של מוצרי היגיינה נחסמה עד לשלהי יולי. אף שבאמצע אוגוסט התחדש יבוא של כמויות קטנות באמצעות המגזר הפרטי, זמינות המוצרים עדיין מוגבלת מאוד.
  • הטיפול בפסולת מוצקה בעזה הידרדר חדות בשל סכסוך ממושך וגישה מוגבלת. בשירותי האיסוף היו שיבושים קשים בשל מחסור בדלק, היעדר חלפים ומטמנות לא נגישות. כתוצאה מכך, 42% מהמשפחות חיות ליד פסולת שלא נאספה, מצב המותיר כ-900 אלף בני אדם חשופים לאשפה המצטברת באזורי מגורים. קריסת הטיפול באשפה יצרה תנאים אידיאליים עבור גורמים מעבירי מחלות. יותר משנתיים שבהן לא יושמו כל התערבויות לפיקוח והדברה של מעבירי מחלות התירו למזיקים ולטפילים לשגשג. כתוצאה מכך, 64% ממשקי הבית מדווחים על התפשטות של כינים וחרקים, ו-57% מדווחים על מחלות עור כמו פריחות וגרדת (סקבייס) – מחלות הקשורות בזיקה ישירה להיגיינה ירודה, צפיפות-יתר וחשיפה לפסולת.

מימון

• נכון ל-1 באוקטובר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.14 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (28%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ספטמבר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 95 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 57.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 43 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 38 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 57 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 32 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.