עדכון מצב הומניטרי מס' 325 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-1 או ב-2 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו בגדה המערבית יותר מ-3,000 פלסטינים שציינו כי הסיבות לעקירתם הן מתקפות מתנחלים והגבלות גישה, יותר מ-40 מהם בשבוע החולף.
• מתנחלים השחיתו רשתות מים בחמישה מקומות ברחבי הגדה המערבית, וניתקו את גישתם של מאות תושביהן של קהילות בדואים ורועים פלסטיניות למים.
• כוחות ישראליים פינו בכפייה חמש משפחות ממחנה טולכרם וניהלו בכפר יעבד, בנפת ג'נין, פשיטה נרחבת שהשפיעה על כמעט 20 אלף תושבים.
• בין 1 בינואר ל-15 בספטמבר 2025 תיעד ארגון הבריאות העולמי ברחבי הגדה המערבית 203 מתקפות על תחום הבריאות, לרבות 106 תקריות שבהן נמנע מתן טיפול רפואי.
• בעקבות הריגתם של שני חיילים ישראלים על ידי נהג משאית ירדני שהוביל אספקה לעזה, ב-18 בספטמבר, סגרו רשויות ישראליות סגרו את מעבר גשר אלנבי, בין הגדה המערבית לירדן, עד להודעה חדשה.

התפתחויות הומניטריות

• בין 16 ל-22 בספטמבר הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ופצעו 45 בני אדם אחרים, בהם שישה ילדים. במהלך התקופה הנסקרת פצעו מתנחלים עשרה פלסטינים אחרים, וגבר ירדני ביצע מתקפת ירי שבה הרג שני חיילים ישראלים במעבר הגבול אל-כראמה/גשר אלנבי.
• ב-16 בספטמבר פשטו כוחות ישראליים סמויים על העיר קלקיליה וכיתרו את ביתם של שני פלסטינים. הם ירו בשני הגברים, פצעו ועצרו אותם. בנוסף, ילד בו 14 נורה בראשו והועבר לבית חולים. בהמשך היום ההוא הודיעו כוחות ישראליים למשרד התאום והקישור הפלסטיני המחוזי על מותם של שני העצורים, שגופותיהם מעוכבות. שלושת הפלסטינים האחרים שנעצרו שוחררו למחרת.
• ב-18 בספטמבר, נהג משאית ירדני שהוביל אספקה לרצועת עזה ירה למוות בשני חיילים ישראליים במעבר הגבול אל-כראמה/גשר אלנבי. כוחות ישראליים הרגו את התוקף בזירת האירוע ועל פי דיווחים תקפו, היכו ופצעו כמה נהגי משאיות אחרים. בעקבת התקרית סגרו כוחות ישראליים את המעבר לתנועת נוסעים וסחורות כאחד, וסגרו את המחסומים סביב נפת יריחו למשך כשעתיים. את התנועה הגבילו עוד יותר בדיקות מוגברות במחסומים, שגרמו לתורים ארוכים ולעיכובים של תושבים פלסטינים בכניסה אל בקעת הירדן, בגדה המערבית, וביציאה ממנה.
• ב-23 בספטמבר הודיעו רשויות ישראליות על סגירתו, עד להודעה חדשה, של מעבר אל-כראמה/גשר אלנבי למעבר נוסעים בשני הכיוונים, ותנועת מטענים עדיין מוקפאת מאז המתקפה ב-18 בספטמבר. כיוון שזהו מעבר הגבול היחיד בין ירדן לגדה המערבית, רוב 3.3 מיליון תושבי הגדה המערבית תלויים במעבר אל-כראמה/גשר אלנבי לצורך נסיעות לחו"ל. המעבר חיוני גם לייבוא וייצוא מסחריים, ולהכנסת אספקה הומניטרית מירדן. כרבע מפריטי הסיוע ההומניטרי שהוכנסו לעזה באוגוסט באמצעות מנגנון 2720 של האו"ם הגיעו דרך ירדן, לרבות מזון, אוהלים וסוגי אספקה אחרים הדרושים בדחיפות. כן שיבש הסגר את הסבבים של אנשי הסגל הבינלאומי ההומניטרי הנכנסים אל עזה ויוצאים ממנה. האו"ם פועל מול בעלי העניין הרלבנטיים כדי לטפל בדחיפות בסוגיות מדאיגות אלו, ומזהיר כי המשך סגירתו של מעבר הגבול ללא חלופות ישימות יפגע קשות במענה ההומניטרי בעזה, ויהיו לו השלכות חמורות על תנועתם של פלסטינים.
• מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 994 פלסטינים, בהם שניים שמתו מפצעים שנגרמו להם לפני 7 באוקטובר. מכלל ההרוגים, 965 פלסטינים נהרגו מידי כוחות ישראליים, 19 מידי מתנחלים, ולגבי העשרה הנותרים עדיין לא ידוע האם נהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. יותר ממחצית מ-965 ההרוגים הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים (643) היו בצפון הגדה המערבית. מתוכם, 278 היו בנפת ג'נין לבדה. במהלך אותו פרק זמן הרגו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 41 ישראלים, בהם 23 אנשי כוחות ישראליים. בישראל, מתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית הובילו להריגתם של 17 ישראלים ו-12 מבצעי מתקפות פלסטינים, בנוסף על פלסטיני שנהרג במתקפה שביצעו ישראלים בירושלים המערבית.

הגבלות גישה חדשות

• ב-16 בספטמבר הטילו רשויות ישראליות הגבלות חדשות על הגישה לשלוש קהילות פלסטיניות בצפון-מערב נפת ירושלים: א-נבי סמואל, אל-ח'לאילה ובית איכסא. קהילות א-נבי סמואל ואל-ח'לאילה ממוקמות בשטח C, גדר ההפרדה מנתקת אותן פיזית מיתר הגדה המערבית ותושביהן יכולים להגיע לשירותים בגדה המערבית רק דרך מחסום אל-ג'יב שבגדר ההפרדה. הכפר בית איכסא, שאוכלוסייתו מונה כ-2,000 בני אדם, ממוקם בשטחי B ו-C, מחסום גדר ההפרדה בית איכסא מבודד אותו מכפרים אחרים בצפון-מערב נפת ירושלים, ומעברה הירושלמי של גדר ההפרדה מבודדת אותו שורה של סגרים במקומות שבהם טרם נבנה קטע מתוכנן של גדר ההפרדה (לרקע בנושא ראו את דוח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים). במסגרת התקנות החדשות נדרשים כל התושבים להצטייד בכרטיס זיהוי מגנטי אישי הכולל היתר גישה, כדי לנסוע בין כפריהם ליתרת הגדה המערבית, והם עדיין מנועים מכניסה לירושלים המזרחית. על כל משפחה להוכיח שהכפר הוא מקום מגוריה העיקרי, ומי שאינם מקבלים היתרים עלולים להיות מגורשים לצמיתות. השטח הנפגע בבית איכסא כולל גם את הקהילה הבדואית בית איכסא. אמצעים אלה מחליפים הסדרי תיאום קודמים, שהתירו לתושבים לעבור ללא היתרים במחסומי אל-ג'יב ובית איכסא, והם מעמיקים עוד יותר את בידודם של שלושת הכפרים.
• כפרים אלה נמנים עם 17 "קהילת מנותקות", שגדר ההפרדה מנתקת פיזית מיתר הגדה המערבית, ובה בעת נאסר על תושביהן להתגורר בירושלים המזרחית או להגיע לשירותים הניתנים בה. אף שמרבית תושביהן של קהילות אלה מחזיקים בתעודות זהות פלסטיניות, הם נאלצים לעבור במחסומים כדי להגיע לשירותי בריאות וחינוך ולשווקים בגדה המערבית. חיי המשפחה וחיי החברה בקהילות אלה רוסקו – מבקרים זקוקים להיתרים, ותושבים רבים נעקרו בהדרגה בשל התנאים הבלתי נסבלים. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 172 מבנים בבית איכסא, באל-ח'לאילה ובא-נבי סמואל. יותר ממחצית מהמבנים שנהרסו שימשו לחקלאות או למחייה – יותר ממחצית מכלל המבנים שנהרסו (כ-90 מבנים) היו באל-ח'לאילה לבדה. בסך הכול הובילו הריסות אלה לעקירתם של 159 בני אדם, בהם 92 ילדים. החלתם של היתרי הגישה החדשים תעמיק עוד יותר את ההגבלות הקיימות זה מכבר על התנועה והתושבות בקהילות אלה, תבודד אותן עוד יותר, תגביל את גישת תושביהן לשירותים ולמקורות מחייה ותגביר את הסיכון לעקירה בכפייה.

הריסות בגין היעדר היתר

• בין 16 ל-22 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 25 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. מכלל הבתים שנהרסו, 18 היו בשטח C ושבעה בירושלים המזרחית (שכולם, מלבד אחד, נהרסו על ידי בעליהם). המבנים שנהרסו כללו 11 מבני מגורים, שמונה מבנים ששימשו לחקלאות ולמחייה, שני בתי שימוש וארבעה מבנים אחרים.
• נכון ל-11 בספטמבר נעקרו 11 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, באזור באב חוטה בעיר העתיקה של ירושלים, בעקבות ההריסה של שני בתי מגורים על ידי בעליהם. ב-18 בספטמבר, בכפר פורוש בית דג'ן בנפת שכם, הרסו רשויות ישראליות שלושה מבני מגורים, אחד מהם לא מאוכלס, יחד עם מחסה לבעלי חיים, הריסה שהביאה לעקירתה של משפחה בת שבע נפשות, לרבות ילד אחד. בסך הכול נעקרו 18 בני אדם, בהם חמישה ילדים, וכ-80 בני אדם נפגעו באופנים אחרים.
• המספר הגבוה ביותר של מבנים שנהרסו בתקרית יחידה (שמונה מבנים) תועד ב-17 בספטמבר בח'לת א-דבע, קהילת רועים פלסטינית שאוכלוסייתה מונה כ-80 בני אדם, הממוקמת בשטח שהוכרז על ידי ישראל שטח אש במסאפר יטא שבדרום נפת חברון. הריסה אחרונה זו הינה התקרית החמישית במספר בקהילה מאז תחילת 2025. המבנים שנהרסו כללו מחסים ששימשו למגורים, בתי שימוש שהוקמו במימון תורמים ומבנים אחרים ששימשו למחייה, וכן נהרסו ארבעה מכלי מים. בסך הכול נעקרו ארבע משפחות המונות 23 בני אדם, בהם 16 ילדים.
• מאז תחילת השנה נהרסו בח'לת א-דבע 86 מבנים, שיותר ממחציתם ניתנו כסיוע הומניטרי. על התושבים מופעלים לחצים מתמשכים לעזוב, שאותם מחריפות הריסות חוזרות ונשנות ואלימות מתנחלים, לרבות מתקפת מתנחלים ב-4 בספטמבר שבה נפצעו 14 בני אדם, בהם תינוק, ותקריות קודמות בחודש מאי שבהן השתלטו מתנחלים על שתי מערות ופינו משפחות מתוכן, ותקפו והיכו תושבים, בהם אישה הרה.
• מאז 7 באוקטובר 2023 רשויות ישראליות הרסו, תפסו, אטמו או אילצו את הבעלים להרוס 3,542 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, פעולות שהובילו לעקירתם של יותר מ-7,074 פלסטינים, בהם כ-3,042 ילדים. נתון זה כולל יותר מ-3,424 פלסטינים שנעקרו לאחר שבתיהם נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, 3,230 פלסטינים שנעקרו לאחר הריסות בגין היעדר היתרים, ו-420 בני אדם שנעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה או הריסות בנימוקים אחרים.

מבצעים בצפון הגדה המערבית

• ב-19 בספטמבר פינו כוחות ישראליים בכפייה חמש משפחות פלסטיניות המונות כמעט 25 בני אדם מבתיהן ב שכונת אל-מטאר, במחנה הפליטים טולכרם. הפינויים התרחשו בשעת יום מאוחרת וללא הודעה מוקדמת. הבתים הנפגעים ממוקמים בשטח שבמפות שלו ,שכוחות ישראליים פרסמו לאחרונה, שורטטו גבולות של שטחים המיועדים לשמש "שטח צבאי" שלהם במחנות הפליטים טולכרם ונור שמס. בארבעת החודשים האחרונים חזרו המשפחות לסירוגין לבתיהן, לאחר שנעקרו מהם בתחילת המבצע המתמשך שכוחות ישראליים מנהלים במחנות הפליטים של טולכרם מאז תחילת 2025.
• מבצעים ישראליים נמשכים ברחבי ערים, עיירות וכפרים בצפון הגדה המערבית. ב-20 בספטמבר ניהלו כוחות ישראליים, מלווים בדחפור, פשיטה רחבת היקף בעיירה יעבד, בנפת ג'נין. כוחות ישראליים ערכו חיפושים ובזזו תכולה כמעט בכל הבתים שעליהם פשטו, לרבות ביתו של ראש העירייה, שהפך לעמדה צבאית ולמרכז חקירות בשטח. המבצע נמשך כשבע שעות, שבמהלכן נערכו חיפושים בכ-50 בתים, כ-80 גברים נעצרו לצורך חקירה בשטח, ופלסטיני אחד הותקף, הוכה ונפצע על ידי כוחות ישראליים. לדברי משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי (מת"ק), הדחפור סגר שלושה כבישים ראשיים, והותיר רק כביש צדדי צר שישמש לגישת תושבים. הרס הכבישים שיבש משמעותית את התנועה בתוך העיירה, הגביל את הגישה לשירותים ופגע ביכולת התושבים – אוכלוסייה המונה 20 אלף בני אדם - לצאת מהעיירה או להיכנס אליה. כמו כן, הדחפור גרם נזק לשני קווי המים הראשיים המספקים מים לעיירה, ועקב כך נותקה אספקת המים לכמעט 30% מאוכלוסיית העיר למשך לפחות 24 שעות.
• ב-22 בספטמבר תקפו כוחות ישראליים פרמדיק במחסום סרה, מדרום-מערב לשכם, היכו ופצעו אותו. כוחות ישראליים עצרו את הפרמדיק שנהג באמבולנס, בעת מילוי תפקידו, והיכו אותו. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין 1 בינואר ל-15 בספטמבר 2025 תועדו ברחבי הגדה המערבית 203 מתקפות על תחום הבריאות, שהובילו למותם של ארבעה בני אדם ול-11 פצועים. מכלל התקריות, 117 כללו שימוש בכוח נגד אנשי רפואה, 166 כללו מניעת מתן טיפול רפואי, ב-41 מקרים נעצרו אנשי סגל רפואי או מטופלים, וב-31 תקריות נערכו חיפושים צבאיים על אנשי סגל רפואי, ובמתקנים ובכלי רכב רפואיים. 68% מהמתקפות המתועדות התרחשו בנפות שכם, ג'נין וטול כרם.

מתקפות מתנחלים

• בין 16 ל-22 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 28 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש, או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה הובילו לפציעתם של עשרה פלסטינים מידי מתנחלים, ולפציעה של שני מתנחלים מידי פלסטינים. בנוסף, שבע משפחות בדואים ורועים בנפות חברון, רמאללה וטובאס נעקרו בכפייה. לפחות 30 עצי זית, עשרה כלי רכב, צינורות ורשתות מים הושחתו, ועשרות בעלי חיים בבעלות פלסטינית נגנבו.
• מתקפות, איומים והטרדה מצד מתנחלים, לרבות חסימת שטחי מרעה בפני קהילות בדואים ורועים ברחבי הגדה המערבית, ממשיכים לאלץ משפחות לעזוב את הקהילות שלהן, חלקן לאחר שכבר נעקרו פעמים אחדות.
  • בדרום הגדה המערבית, בנפת חברון, ב-18 בספטמבר, שתי משפחות פלסטיניות המונות 14 בני אדם, בהם תשעה ילדים, נעקרו בכפייה מקהילת הרועים בריית א-שויוח', ועברו לשטח סמוך בעיירה סעיר. שתי המשפחות כבר נעקרו קודם לכן, ב-2023, מקהילת אל-גנוב, בשל מתקפות מתנחלים מתמשכות.
  • במרכז הגדה המערבית, בנפת רמאללה, ב-17 בספטמבר, שתי משפחות פלסטיניות המונות 11 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, נעקרו בכפייה מהקהילה הבדואית טייבה מזרח. העקירה באה לאחר תקרית שבה רעו מתנחלים בעלי חיים ליד מחסים ששימשו למגורים, וניסו להיכנס למחסה לבעלי חיים, ניסיון שהוביל לעימות עם תושבים. לאחר מכן נכנסו לקהילה מתנחלים נוספים, מלווים בכוחות ישראליים, התפרצו לבתים ולמחסי בעלי חיים, תקפו והיכו שלושה פלסטינים, בהם שני קשישים, פצעו אותם וגנבו עשרות בעלי חיים. מתנחלים ירו באוויר תחמושת חיה וכלאו נשים וילדים במחסה אחד. כוחות ישראליים עיכבו אמבולנס פלסטיני למשך יותר מ-90 דקות, שבמהלכן יידו מתנחלים אבנים על האמבולנס. בסופו של דבר פונו הפצועים לבית חולים לאחר שתושבים נשאו אותם אל הכניסה לקהילה. שתי המשפחות, שנעקרו קודם לכן, במאי 2025 ,מהקהילה הבדואית מר'ייר א-דיר, נאלצו לפרק את המחסים שלהן; הן עברו לכפר רמון, הנמצא בשטח B.
  • בצפון הגדה המערבית, בנפת טובאס, ב-19 בספטמבר, אולצו שלוש משפחות המונות 15 בני אדם, בהם שבעה ילדים, מקהילת הרועים אבזיכ, לפרק את המבנים שלהן ולעבור למקום סמוך בשטח B. זאת לאחר פשיטה של שני מתנחלים חמושים המוכרים לקהילה, שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם לא מכבר; המתנחלים הגיעו למקום בג'יפ צבאי, על פי דיווחים ללא לוחית רישוי, כשהם לבושים מדי צבא, איימו על המשפחות ישירות בכלי נשקם והורו להן לפרק את המבנים שלהן ולהתפנות. הם תקפו והיכו אחד מבני המשפחות, החרימו את תעודת הזהות שלו, כפו עליו באיומי נשק לעמוד מתחת לעץ , והקצו למשפחות שעתיים להתפנות בתמורה לתעודת הזהות שלקחו ממנו. מאוחר יותר הגיעו למרום כוחות ישראליים שהורו למשפחות לעזוב מייד. במהלך המתקפה השחיתו מתנחלים מכל מים. שלוש משפחות נוספות בקהילה קיבלו מספר איומים דומים להתפנות, והן מתכוננות לפרק את המבנים שלהן.
• מתנחלים השחיתו רשתות מים בחמישה מקומות לפחות, פגעו בגישה למים, במיוחד רשתות המספקות מים לקהילות בדואיות פלסטיניות.
  • בנפת יריחו, ב-20 בספטמבר, ניתקו מתנחלים זמנית רשתות המספקות מים לקהילות הבדואיות אל-חת'רורה וסטח אל-בחר, והתקינו בסטח אל-בחר צינור שיחבר את המאחז הסמוך לאספקת המים המשרתת את הכפר. זו הפעם השנייה החודש שבה מנתקים מתנחלים רשתות מים בשתי הקהילות. התושבים תיקנו את הנזקים תוך שעות אחדות.
  • בנפת חברון, ב-14 בספטמבר, במהלך עבודות דחפור שמתנחלים מבצעים ליד הקהילה הבדואית ח'רבת אום אל-ח'ייר, נהרסו רשתות המים והחשמל של הקהילה. כתוצאה מכך נותרו 35 משפחות המונות כ-200 בני אדם ללא גישה למים ולחשמל למשך חמישה ימים. בקהילת רועים אחרת, אום א-טירן ליד ח'רבת זנותא, ב-22 בספטמבר, חתכה מתנחלת צינורות מים והרסה חוטי חשמל וחלק ממערכת פנלים סולארית. נכון למועד פרסומו של עדכון זה, שתי המשפחות עדיין מנותקות מאספקת מים וחשמל.
  • בנפת שכם, ב-18 בספטמבר, קבוצת מתנחלים שמאמינים שהם ממאחז סמוך השחיתה רשת מים וכלי רכב בכפר דומא וגרמה נזק לצינורות מים מפלסטיק באורך 100 מטר. כן פיזרו מתנחלים על הקרקע עצמי מתכת חדים, שניקבו את צמיגיו של כלי רכב השייך למחלקת המים במועצת הכפר.
• מאז 7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כ-3,045 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ש-306 מהם הובילו לנפגעים, 2,422 הובילו לנזק לרכוש פלסטיני, ו-317 הובילו לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו ברחבי הגדה המערבית 558 משקי בית פלסטיניים המונים 3,055 בני אדם, בהם 1,529 ילדים, רובם מקהילות בדואים ורועים, שנימקו את עזיבתם במתקפות מתנחלים ובהגבלות גישה.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליולי 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש אוגוסט 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-24 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.06 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (26%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אוגוסט 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 104 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 35 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.