עדכון מצב הומניטרי מס׳ 323 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב־24 או ב־25 בספטמבר.

דגשים עיקריים

• תוך חמישה ימים ניזוקו אחד עשר מתחמים של אונר"א המשמשים מחסי חירום לכ־11 אלף עקורים בעיר עזה.
• ההרס המסיבי של תשתית אזרחית, יחד עם שיבושים קשים בפעילויות ההומניטריות ומגבלות גישה, ממוטטים את חבלי ההצלה האחרונים שעדיין נותרו לאזרחים בעיר עזה.
• כמחצית מתוך יותר מ־246,800 תנועות העקירה שתועדו מאז אמצע אוגוסט התרחשו בשבוע שעבר, בד בבד עם דיווחים רבים והולכים על לינת משפחות עקורים ברחובות או באוהלים מאולתרים ועל כך שהן מתקשות לשרוד.
• בחודשים יולי ואוגוסט זיהו ארגונים שותפים בתחום התזונה כ־28 אלף מקרי תת־תזונה חריפה אצל ילדים בני פחות מחמש, נתון גבוה יותר מכלל מקרי תת־התזונה שזוהו בששת החודשים הראשונים של 2025.

התפתחויות הומניטריות

• במהלך השבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לבצע הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, במיוחד בנפות עזה וצפון עזה. נמשכו הדיווחים על תקיפות ישראליות על בנייני מגורים (לרבות רבי־קומות), אוהלים ובתי ספר המשמשים מחסים לעקורים, ועל בני אדם המבקשים סיוע, לצד דיווחים על הרס של שכונות שלמות בפיצוצים מבוקרים. ב־10 בספטמבר חזר הצבא הישראלי על פקודת העקירה שלו, המורה לכל האזרחים בעזה לנוע לשטח ייעודי באזור אל־מוואסי. לדברי הצבא הישראלי, מגוון כלים תפעוליים שימשו להזהיר את תושבי עזה להתפנות, לרבות הודעות קוליות, עלונים, מסרונים ושיחות טלפוניות, במטרה להגיע לבני אדם רבים ככל האפשר. ב־16 בספטמבר הודיע הצבא הישראלי כי ב־15 בספטמבר הרחיב את המבצע הקרקעי בעיר עזה ופגע ב־850 מטרות, בעודו ממשיך לפעול ברפיח ובח׳אן יונס. המבצעים הצבאיים וההפגזות הישראליים, יחד עם פקודות העקירה, ממשיכים לגרום לגלי עקירה נוספים, במיוחד מן העיר עזה (למידע נוסף ראו להלן).
• ב־10 בספטמבר הזהיר משרד זכויות האדם של האו"ם מפני תקיפות על בנייני מגורים ואובייקטים הכרחיים לחיים אזרחיים. ב־16 בספטמבר פרסם המשרד הודעה שבה חזר על קריאתו לצבא הישראלי להפסיק מייד את ההרס המופקר שהוא מבצע בעיר עזה, שלדבריו "מתמקד ככל הנראה בגרימת שינוי דמוגרפי לצמיתות, השקול לטיהור אתני." משרד זכויות האדם ציין כי "ההפצצות המתמשכות של בנייני מגורים בעיר עזה הורסות את היסוד בר־הקיימא האחרון של התשתית האזרחית בעזה, ושוללות בכך כל סיכוי להישרדותם של אזרחים."
• ב־17 בספטמבר קראו ראשיהן של יותר מ־20 ארגוני סיוע מרכזיים הפועלים בעזה למנהיגי העולם להתערב בדחיפות, לאחר שוועדת חקירה עצמאית של האו"ם בנושא השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, וישראל הגיעה למסקנה כי בעזה מתבצע ג׳נוסייד. לנוכח ערים שלמות הנהרסות עד עפר, עקירה מסיבית ורעב המוני מתפשט, הצהירו ראשי הארגונים: "כמנהיגים הומניטריים, היינו עדים ישירים למוות המחריד ולסבל של בני האדם בעזה. אזהרותינו נפלו על אוזניים ערלות, וחייהם של אלפי בני אדם עדיין מוטלים על כף המאזניים." הם קראו למדינות לקיים את המשפט הבינלאומי ו"להפעיל כל כלי מדיני, כלכלי ומשפטי שברשותן כדי להתערב."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 10 ל־17 בספטמבר נהרגו בעזה 416 פלסטינים ו־2,194 פלסטינים נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023, שעליהם דיווח משרד הבריאות, ל־65,062 הרוגים ו־165,697 פצועים. משרד הבריאות ציין גם שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת סיוע ל־2,504 הרוגים, ויותר מ־18,381 פצועים. יתרה מכך, לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל־17 בספטמבר תועדו, מאז אוקטובר 2023, 432 מקרי מוות הקשורים בתת־תזונה, בהם 146 ילדים. נתונים מפולחים עדכניים שפרסם משרד הבריאות ב־27 באוגוסט מצביעים על כך שמכלל מקרי המוות, ארבעה תועדו ב־2023, 49 ב־2024, ו־260 בין ינואר ל־27 באוגוסט 2025.
• בשבוע האחרון, על פי דיווחים, נהרגו בעזה שלושה עובדי סיוע. ב־15 בספטמבר דיווח מכון תאמר לחינוך בקהילה שיום קודם לכן נהרג אחד מאנשי הסגל שלו, שהיה מנהל תיקי טיפול. בהודעה שהתפרסמה ב־17 בספטמבר דיווח ארגון Médecins sans Frontières כי ב־16 בספטמבר מת איש סגל של הארגון מפצעי רסיסים שנגרמו לו חמישה ימים קודם לכן, בתקיפה אווירית ישראלית ליד האוהל שלו. באותו יום אמר מרכז הפיתוח מען שאחד מאנשי הסגל שלו נהרג בעיר עזה יחד עם קבוצת בני אדם אחרים, כשאסף את חפציו כדי להתפנות מאזור א־שייח׳ רדואן לדרום רצועת עזה. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 543 עובדי סיוע, בהם 373 אנשי סגל ואנשי צוותים של האו"ם, 54 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ארבעה אנשי סגל של הצלב האדום הבינלאומי ו־11 עובדי סיוע של ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים לא ממשלתיים, שחלקם נהרגו בעת מילוי תפקידם.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 10 ל־17 בספטמבר, נכון ל־12:00, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. לדברי הצבא הישראלי, מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023, הינו 460 הרוגים ו־2,898 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ־1,660 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב־7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל־17 בספטמבר מוערך ש־48 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• נמשכים הדיווחים על תקיפות על מחסי עקורים, בנייני מגורים, תשתית ציבורית ובני אדם המבקשים סיוע. תקריות מרכזיות מסוג זה שהתרחשו בשבוע האחרון כללו:
  • ב־10 בספטמבר, בשעה 16:55 בערך, נהרג על פי דיווחים פלסטיני בעת שאסף עצים לבעירה ליד אזור אל־מור׳רקה, מצפון למחנה נוסייראת, בדיר אל־בלח.
  • ב־10 בספטמבר, בשעה 19:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ו־19 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בדוכן מכירות במחנה א־נוסייראת, בדיר אל־בלח.
  • ב־11 בספטמבר, בשעה 06:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ו־49 בני אדם אחרים נפצעו, בעת שביקשו סיוע ליד אתר החלוקה בניהול צבאי בנחל עזה, בדיר אל־בלח.
  • ב־11 בספטמבר, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 17 מבקשי סיוע פלסטינים ובני אדם רבים אחרים נפצעו, בעת שהמתינו למשאיות סיוע בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב־12 בספטמבר, בשעה 9:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 14 בני אדם, בהם נשים וילדים, ודווח כי עשרות בני אדם אחרים עדיין נעדרים, בפגיעה בבניין מגורים ממערב לג׳באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב־12 בספטמבר, בשעה 11:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 17 בני אדם בפגיעה באוהל עקורים מדרום לאל־מוואסי, ממערב לח׳אן יונס.
  • ב־12 בספטמבר, בשעה 14:25 בערך, נהרג על פי דיווחים פלסטיני בעת שאסף עץ לבעירה מצפון למחנה א־נוסייראת, בדיר אל־בלח.
  • ב־13 בספטמבר, בשעה 15:15 בערך, נפגע ונהרס מטה תאגיד השידור הפלסטיני בתל אל־הווא בעיר עזה. אגודת העיתונאים הפלסטינית גינתה את המתקפה, וקראה למצות את הדין בגין מתקפה זו ומתקפות אחרות על העיתונות בעזה.
  • ב־13 בספטמבר, בשעה 11:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם אישה ושני גברים, ו־27 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א־סברה, בדרום העיר עזה.
  • ב־13 בספטמבר, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים ושתי נשים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה באוהל עקורים במערב דיר אל־בלח.
  • ב־14 בספטמבר, בשעה 09:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות ארבעה פלסטינים, ו־25 בני אדם אחרים נפצעו כשביקשו סיוע ליד אתר חלוקה בניהול צבאי באזור א־שכוש, בצפון־מערב רפיח.
  • ב־14 בספטמבר, בשעה 14:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים, ועל פי דיווחים בני אדם אחרים עדיין נעדרים מתחת להריסות, כשבניין אחד או יותר נפגעו בזה אחר זה בתוך האוניברסיטה האסלאמית, בשכונת א־רימאל שבמרכז העיר עזה, לאחר שעל פי דיווחים הצבא הישראלי פרסם אזהרות שהורו לבני האדם באזור להתפנות. בניין אחד לפחות שימש מחסה לעקורים, שעל פי דיווחים חזרו אליו לאחר התקיפה השנייה כדי לקחת את חפציהם, ואז נפגע הבניין בשנית בטילים רבי עוצמה.
  • ב־16 בספטמבר, בשעה 3:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם לפחות שני ילדים, כ־40 בני אדם אחרים נפצעו ודווח כי בני אדם אחרים עדיין נעדרים מתחת להריסות, בפגיעה בבניין מגורים במחנה א־שאטי ("החוף"), בצפון־מערב העיר עזה.
  • ב־15 בספטמבר, בשעה 15:00 בערך, נפגעה על פי דיווחים מכלית מים ליד בית ספר בשכונת א־שייח׳ רדואן, בצפון־מערב העיר עזה. בפגיעה נפצעו פלסטינים שמספרם אינו ידוע.
  • ב־16 בספטמבר, בשעה 12:00 בערך, נפגע על פי דיווחים בית ספר בא־זייתון, בדרום העיר עזה. בפגיעה נהרגו ונפצעו פלסטינים שמספרם לא צוין.
• על פי רשומות של משרד זכויות האדם של האו"ם, מאז הקמתה של מערכת אתרי האספקה בניהול צבאי ברצועת עזה, ב־27 במאי, ונכון ל־17 בספטמבר, נהרגו בעזה לפחות 2,319 מבקשי סיוע – רובם גברים צעירים וילדים – 1,202 מהם ליד אתרי חלוקה בניהול צבאי ו־1,117 לאורך נתיבי שיירות אספקה. מכלל ההרוגים, 210 נהרגו בשבועיים הראשונים בספטמבר. אף שעל פי דיווחים מרבית הנפגעים נפגעו מירי אש חיה, בשבוע האחרון נהרגו לפחות תשעה פלסטינים בתקיפה אווירית, בעת שביקשו סיוע ליד אזור א־סודנייה, במערב נפת צפון עזה, ב־11 בספטמבר.
• מעבר זיקים (ארז מערב/א־סיאפה), המשמש בדרך כלל לאיסוף אספקת סיוע המוכנסת לצפון עזה, סגור מאז 12 בספטמבר. כתוצאה מכך, לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי להכניס כל סיוע במזון לצפון עזה, לרבות לעיר עזה, שמאות אלפי בני אדם עדיין נמצאים בה ואשר ב־22 באוגוסט אומת בה רעב המוני מעשה ידי אדם. ביום סגירת המעבר, 12 בספטמבר, הודיע הצבא הישראלי על תחילת העבודות להרחבת מעבר 147 (המכונה גם "כיסופים"), כדי להגדיל את נפח הסיוע המוכנס לאזור הייעודי באל־מוואסי. הצבא הישראלי הוסיף ואמר כי כשהעבודות יושלמו תגדל קיבולת המשאיות במעבר ל־150 משאיות ביום, פי שלושה מקיבולתו הנוכחית, ותאפשר את הכנסתן של כמויות סיוע מוגדלות, במיוחד מזון.
• נמשכים העיכובים והמכשולים המוצבים בפני תנועות הומניטריות, במיוחד בפני משלחות מדרום עזה לצפונה. גם למשלחות שרשויות ישראליות מאשרות עדיין דרושות שעות רבות כדי להשלים את נסיעותיהן, וצוותים נאלצים לחכות בכבישים שלעיתים קרובות הם מסוכנים, או עמוסים. בין 10 ל־16 בספטמבר, מתוך 117 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות מתוכננות ברחבי רצועת עזה, אופשרו 52 (44%), 24 (21%) נתקלו בעיכובים, 23 (20%) נענו בסירוב, והמארגנים נאלצו לבטל 18 (15%) משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. התנועות שאופשרו כללו 68 משלחות לצפון עזה, שמתוכן אופשרו 31, 20 נענו בסירוב, ארבע עוכבו ו־13 בוטלו. מאז סגירתו של מעבר זיקים ב־12 בספטמבר ועד 16 בספטמבר גדל שיעור הסירובים לתנועות לצפון עזה ל־41%, לעומת 13% בחמשת הימים שקדמו לכך, בין 7 ל־11 בספטמבר.
• בסך הכול, התנועות שאופשרו בדרום עזה ובצפונה כללו משלחת אחת להעברת דלק לעיר עזה, משלחת אחת לאיסוף אספקה רפואית ממעבר כרם שלום, ומשלחת להעברת אספקה בתחום המים, התברואה וההיגיינה לצפון עזה. התנועות שנענו בסירוב כללו תנועות של צוותי חירום רפואיים וסגל רפואי. מתוך 24 התנועות שנתקלו בעיכובים, שבע הושלמו במלואן למרות המכשולים, בהן משלחות לאיסוף אספקה ממעבר כרם שלום ולביצוע תיקוני כבישים. שתי משלחות לא הושלמו, לרבות משלחת להצבת אמבולנס של אגודת הסהר האדום סביב שיירות סיוע המגיעות ממעבר כרם שלום, ו־15 המשלחות הנותרות הושלמו חלקית, לרבות משלחות לאיסוף דלק וסוגי אספקה אחרים ממעבר כרם שלום. בסך הכול, שמונה משלחות יועדו לאיסוף דלק והעברתו ו־30 משלחות יועדו לאיסוף סוגי אספקה אחרים מהמעברים בעזה.
• ב־17 בספטמבר דיווח כוח המשימה לענייני תקשורת חירום על שיבושים משמעותיים בשירותי האינטרנט והטלפונים הנייחים בעיר עזה ובנפת צפון עזה – אף שרשתות הטלפונים הניידים המשיכו לפעול – בשל נזק שנגרם לכבלי הסיבים האופטיים לאורך ציר עזה־ארז. השיבוש, שנגרם בשל העצמת המתקפה בעיר עזה, מדגיש עד כמה שברירית תשתית התקשורת בעזה, המתקשה כבר עכשיו לפעול בשל הפסקות החשמל החוזרות ונשנות, מחסור בדלק והגבלות גישה. כוח המשימה הזהיר שנזק נוסף, או עיכובים בתיקונים, עלולים להוביל לקריסה מוחלטת של שירותי התקשורת, שתנתק אזרחים וארגונים הומניטריים ממידע ותיאום מצילי־חיים.

הידרדרות הגישה לטיפול רפואי

• מערכת הבריאות בעזה עדיין מתקשה להתמודד עם המוני הנפגעים המציפים אותה ועם המחסור החמור במנות דם. ב־15 בספטמבר דיווח משרד הבריאות בעזה כי מלאי שקיות הדם, הכלים למתן עירויי דם וציוד הבדיקות במעבדות אזל. כוח המשימה לענייני בריאות דיווח שנכון לעכשיו עומדות לרשות כל אוכלוסיית עזה כ־1,793 מיטות אשפוז, מצב המוביל לשיעורי תפוסה של 180% עד 300% ב־17 (מתוך 36) בתי החולים שעדיין מתפקדים, כולם באופן חלקי בלבד. לדברי משרד הבריאות בעזה, בעיר עזה הגישה המוגבלת לאספקת דלק מאיימת על המשך פעולתם של מתקני בריאות ושירותי אמבולנסים. ב־15 בספטמבר הזהירה קרן האוכלוסין של האו"ם שהטיפול הרפואי ביולדות בעיר עזה נפגע קשות, משום שמרבית מתקני הבריאות המשרתים את 23 אלף הנשים ההרות מצויים כעת בסכנת השבתה מיידית. לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, מדי שבוע יולדות בעזה לפחות 15 נשים מחוץ לבית חולים או למתקן בריאות כלשהו, ללא ליווי של מיילדת מיומנת, לידות המסכנות את חיי האימהות והילודים כאחד.
• על רקע של הידרדרות נוספת במערכת הבריאות בעזה, הן ארגון הבריאות העולמי והן ארגון Médecins sans Frontières הסבו תשומת לב למטופלים במצב קריטי הזקוקים לפינוי רפואי – שנכון ל־10 בספטמבר מספרם מוערך ב־15,600. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, אמר שמאז אוקטובר 2023 סייע ארגון הבריאות העולמי בפינויים של יותר מ־7,640 מטופלים, בהם 5,300 ילדים, ו־2,260 מלווים. הוא הוסיף שיותר מ־700 בני אדם, בהם כמעט 140 ילדים, מתו בעודם ממתינים לפינוי רפואי, קרא למדינות לקבל מטופלים במצב קריטי מעזה, וקרא לישראל להתיר לבני אדם לקבל טיפול בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.
• נמשכות המתקפות על תחום הבריאות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל־11 בספטמבר תועדו בסך הכול 793 מתקפות על תחום הבריאות, ש־125 מתוכן פגעו במתקני בריאות, לרבות נזק שנגרם ל־34 בתי חולים. ב־14 בספטמבר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית שבניין מגורים במרחק פחות מ־50 מטר מבית החולים אל־קודס, בעיר עזה, היה יעד לירי של כוחות ישראליים, וכי הירי גרם נזק כבד לבית החולים, למשרדי המנהלה שלו, ולבניינים השכנים. ב־16 בספטמבר, לדברי ארגון הבריאות העולמי, הותקף בית החולים לילדים א־רנתיסי, גם הוא בעיר עזה, תקיפה שבה נגרם נזק משמעותי למכלי מים שהוצבו על גג בית החולים, למערכות חשמל ותקשורת ולציוד רפואי. ארגון הבריאות העולמי הוסיף ש־40 מטופלים נמלטו למקום מבטחים, ו־40 מטופלים אחרים נותרו בבית החולים, בהם ארבעה ילדים במחלקת טיפול נמרץ ילדים ושמונה יילודים. לא דווח על נפגעים. בית החולים מספק שירותי רפואת מומחים לילדים, לרבות אונקולוגיה, דיאליזה, טיפול במחלות דרכי הנשימה וגסטרואנטרולוגיה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי קרא להגן על עובדי רפואה, מתקני בריאות ומטופלים, והדגיש כי "עזה אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד בתי חולים נוספים."

עקירה והמאבק על ההישרדות

• לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, רוב רובן של יותר מ־246,800 תנועות העקירה שתועדו מאז 14 באוגוסט יצאו מהעיר עזה, ו־80% (יותר מ־197,976 תנועות) תועדו מצפון עזה לדרומה דרך כביש א־רשיד (כביש החוף). על רקע של הגברת ההפגזות ומתן פקודות העקירה, שיעור התנועות גדל והולך – בין 10 ל־17 בספטמבר תועדו כ־125,600 תנועות, נתון המייצג 51% מכלל התנועות שנצפו מאז 14 באוגוסט. עם זאת, ברוב האזורים בדרום עזה כבר שוררת צפיפות־יתר, בלא מחסים מכבדים ותברואה בטוחה, והשירותים הקיימים מספיקים רק בקושי למתן מענה על צרכיהם של בני האדם שכבר נמצאים שם. בהקשר זה, "עבור בני אדם מותשים ממלחמה, ההחלטה האם להישאר או לעזוב היא כמעט בלתי אפשרית, בלא ערובה שבדרום ימצאו מחסה או בטיחות," אמר ארגון CARE בהודעה שפרסם לאחרונה.
• למי שמחליטים לעזוב ממתינה דרך לא בטוחה ומפרכת. ב־12 בספטמבר, על פי דיווחים, נהרגו לפחות שני בני אדם ובני אדם אחרים נפצעו, כשקבוצת עקורים נפגעה בעת שנעה דרומה בכביש א־רשיד, באזור תל אל־הווא בדרום־מערב העיר עזה. על פי אומדן הנזק לכבישים שמרכז הלוויינים של האו"ם (UNOSAT) פרסם ב־8 ביולי, ניתוח של צילומי לוויין מצביע על כך שכ־77% מרשת הכבישים ברצועת עזה ניזוקו, וכי מרבית הכבישים שנהרסו לחלוטין ממוקמים בנפות עזה וח׳אן יונס. כבישים הרוסים ולא בטוחים, יחד עם עלויות תובלה יקרות להחריד – הנעות מ־960 ש"ח ל־5,600 ₪ – מאלצים רבים להימלט על נפשם ברגל, כך שהעקירה הופכת קשה באופן קיצוני, במיוחד עבור בני אדם עם קשיי ניידות. ארגונים שותפים בתחום ההגנה מדווחים שמשפחות עקורות יוצאות למסע הנמשך עד 12 שעות, בחום קיצוני ועם גישה מוגבלת לשירותים בסיסיים, תנאים המוסיפים על המצוקה והסיכון, במיוחד עבור פצועים – לרבות ילדים – וקשישים.
• לעיתים קרובות, מי שמסתכנים במסע המסוכן מגלים עם הגיעם כי אין בנמצא מחסה זמין, אספקת המים מוגבלת ואין גם שירותים בסיסיים, מאחר שאתרי העקירה ואתרי האוהלים עצמם נפגעים בתקיפות (ראו פירוט תקריות לעיל). לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, משפחות רבות חיות תחת כיפת השמיים או במחסים מאולתרים שהוטלאו יחד מיריעות ברזנט בלויות, משום שלעזה הוכנסו רק כמויות מוגבלות מאוד של אוהלים וחומרי מחסה. כוח המשימה לענייני מחסה הוסיף שנכון ל־16 בספטמבר נאספו ממעברים בעזה, באמצעות מערכת התיאום של האו"ם, כ־1,400 אוהלים – נתון המייצג פחות מ־1% מן הצרכים. ב־16 בספטמבר, בתיאום עם כוח המשימה לענייני מחסה, חילקו ארגונים שותפים כ־1,150 אוהלים למשקי בית עקורים, תוך מתן קדימות לנשים וילדות בסיכון מוגבר, לרבות שורדות אלימות מבוססת־מגדר, שהופנו אליהם על ידי כוח המשימה לענייני הגנה.
• מבצעים צבאיים ישראליים משבשים קשות את הפעילויות ההומניטריות ופוגעים ביכולתם של גורמי סיוע לספק סיוע לבני האדם הנפגעים בעיר עזה. כך למשל, כוח המשימה לענייני בריאות מדווח שבשני השבועות הראשונים בספטמבר נאלצו לפחות עשר מרפאות רפואה ראשונית ומוקדים רפואיים להשעות את שירותיהם למשך לפחות יום אחד, בשל היעדר ביטחון. בין 31 באוגוסט ל־13 בספטמבר נהרסו חמישה מרחבים בטוחים לנשים וילדות, והמחסה היחיד לנפגעות אלימות מבוססת־מגדר שנותר בעיר עזה מצוי כעת בסכנת העברה.
• לדברי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), ל־11 מתחמים של אונר"א, בהם תשעה בתי ספר ושני מרכזי בריאות, המשמשים מחסי חירום לכ־11 אלף בני אדם בעיר עזה, נגרם נזק משמעותי, במישרין או בעקיפין, בתקיפות בין 11 ל־16 בספטמבר. גם למשרד השטח של אונר"א בעזה נגרם בעקיפין נזק משמעותי בתקיפה, וב־13 בספטמבר נאלץ מרכז הבריאות היחיד של אונר"א שעדיין תפקד מצפון לנחל עזה להקפיא את פעילותו בשל מתקפות מתעצמות והנזק שנגרם לו בעטיין. למרות זאת, ואף שהמצב נותר הפכפך ולא יציב, אונר"א עדיין מפעילה בעיר עזה 29 מחסי חירום שבהם שוהות יותר מ־4,500 משפחות , וממשיכה להפעיל שלושה מוקדים רפואיים, בהם שניים המקיימים פעילויות בתחום התזונה. שירותי בדיקות סקר וטיפול תזונתיים צומצמו קשות בשל היעדר ביטחון, ההשעיה הכפויה של פעולתם של שני מתקני בריאות בניהול אונר"א, ואי־יכולתם של אנשי סגל רבים להגיע למקום עבודתם. בממוצע, באוגוסט ערכה אונר"א מדי יום בדיקות סקר לאיתור תת־תזונה ל־153 ילדים, וטיפלה ב־40 ילדים, לעומת 50 ילדים שנבדקו בבדיקות סקר ו־15 ילדים שטופלו מדי יום בשבועיים הראשונים בספטמבר. שירותים אחרים, כמו הובלת מים במכליות וטיפול בפסולת מוצקה, הושעו זמנית ליום ואז חודשו; להערכת אונר"א, נכון לעכשיו מספקת הסוכנות מים לשימוש ביתי ל־350 אלף בני אדם בעיר עזה, רובם מבאר המים המרכזית במחנה א־שאטי ("החוף") במערב העיר עזה.
• לנוכח העקירה החוזרת ונשנית של יותר ממיליון נשים וילדות, הבטיחות אינה אלא אשליה. כפי שמציין ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, "כל תנועה משמעה חיפוש אחר פיסת אדמה קטנה, לעיתים קרובות בדמי שכירות בלתי נסבלים, ובסופו של דבר משפחות רבות נאלצות לבנות אוהלים מאולתרים." לדברי תחום האחריות לענייני אלימות מבוססת־מגדר, ההסלמה במעשי האיבה והרס המרחבים הבטוחים צמצמו באופן דרסטי את נקודות הגישה העומדות לרשות נשים וילדות, והחריפו סיכוני הגנה שהיו חמורים מלכתחילה. מחסים שבהם שוררת צפיפות־יתר מגבירים עוד יותר את החשיפה להטרדה, וחוסרים קריטיים בערכות כבוד ובפריטים היגייניים לטיפול במחזור החודשי מותירים נשים ונערות בלא תמיכה, ולו הבסיסית ביותר. ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים מדגיש את היקף הקיפוח: "ההיגיינה היא השפלה יומיומית. מאחר שפדים סניטריים כמעט ואינם זמינים, או שמחירם אינו בר השגה, ובלא פרטיות, כמעט 700 אלף נשים ונערות בגיל הפריון מתקשות לטפל במחזור החודשי, לעיתים קרובות במתקנים צפופים או לא בטוחים." יתרה מכך, משרדיהם של ארגונים פלסטיניים לא ממשלתיים רבים, המספקים סיוע, ניזוקו; כך למשל, מאז אוקטובר 2023 נגרם נזק כבד לכמעט 89% מארגוני הנשים בעזה, שמשרדיהם נהרסו ועובדי הסיוע שלהם נהרגו. ולמרות הקשיים, ארגונים שותפים בתחום האלימות מבוססת־המגדר וההגנה ממשיכים לספק שירותים מצילי־חיים בכל מקום שבו הדבר מתאפשר ברחבי רצועת עזה, לרבות מפגשי הגברת מודעות, תמיכה פסיכו־חברתית, ניהול טיפול, וחלוקת ערכות כבוד, וכן ערוצי הפניה ועמדות סיוע בנקודות קליטה מדרום לנחל עזה, שבאמצעותם הם מוודאים את המשך הגישה לתמיכה קריטית.

ילדים אל מול חבלי ההצלה הקורסים

• המתקפה הצבאית הישראלית ההולכת ומסלימה בעיר עזה "מובילה כבר כעת לשיעור לא מידתי של נפגעים מקרב אזרחים, וגורמת לקריסה כמעט מוחלטת של חבלי ההצלה האחרונים שילדים זקוקים להם על מנת לשרוד," הזהיר אדוארד ביגביידר, המנהל האזורי של יוניסף במזרח התיכון ובצפון אפריקה. הוא אמר שמוערך שכ־450 אלף ילדים בעיר עזה נפגעים, והדגיש שהשימוש בחומרי נפץ באזורים מאוכלסים בצפיפות מוביל ל"פגיעות הורסניות ומחריפות – הרג והטלת מום באזרחים, לרבות ילדים, הרס של בתים, בתי ספר ומערכות מים חיוניות – ועלול להפוך את העיר, הלכה למעשה, ללא ראויה למגורי אדם." בלא מקום בטוח שיוכלו ללכת אליו, קבוצות פגיעות במיוחד כוללות ילדים המטופלים בגין תת־תזונה חריפה חמורה "העלולים למות מרעב", פגים באינקובטורים, ילדים פצועים ביחידות לטיפול נמרץ וילדים עם מוגבלויות.
• לדברי יוניסף, על רקע המרחב ההומניטרי המתכווץ, התת־תזונה בקרב ילדים ברצועת עזה ממשיכה להחריף בשיעור מעורר דאגה. שיעור הילדים ברחבי עזה שזוהו בבדיקות סקר כסובלים מתת־תזונה חריפה גדל באוגוסט ל־13.5%, לעומת 8.3% ביולי. בעיר עזה, שבה אומת בחודש האחרון רעב המוני, היה שיעור הילדים שאושפזו לטיפול בתת־תזונה גבוה אף יותר, 19%, לעומת 16% ביולי, הסביר יוניסף. בסך הכול, על סמך דיווחים שהתקבלו נכון ל־17 בספטמבר, בחודשים יולי ואוגוסט זיהו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה כ־28 אלף מקרי תת־תזונה חריפה בקרב ילדים בני פחות מחמש, נתון גדול יותר מכלל מקרי התת־תזונה שזוהו בששת החודשים הראשונים של 2025 (כ־23 אלף מקרים). חומרת המקרים גם היא גברה; כ־23% (כ־6,400 מתוך 28 אלף) מהילדים שאצלם זוהתה תת־תזונה חריפה ביולי ובאוגוסט סבלו מתת־תזונה חריפה חמורה, לעומת 15% (כ־3,400 מתוך 23 אלף) בין ינואר ליוני 2025.
• כוח המשימה לענייני תזונה מזהיר שמבצעים צבאיים מתמשכים ועקירה נרחבת מצפון עזה עלולים לשבש עוד יותר את המאמצים לאתר ולטפל במקרי תת־תזונה חמורה חדשים, ולקטוע את רצף הטיפול במי שכבר רשומים לטיפול. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, נכון ל־16 בספטמבר נסגרו על פי דיווחים 18 מתוך 50 מרכזי טיפול בעיר עזה. סגירתם הובילה לצמצום בדיקות הסקר לאיתור תת־תזונה באוגוסט, לעומת יולי, ועלולה לפגוע בהחלמתם של הילדים המטופלים כעת. יתרה מכך, בשני החודשים האחרונים הוקפאה תוכנית תוספי ההזנה הכללית שמנהלת תוכנית המזון העולמית, בשל מחסור בתוספי תזונה מבוססי שומנים. אספקת מזון מניעתי נוסף שיוניסף סיפק באוגוסט – כמות קטנה של תוספי תזונה מבוססי שומנים וביסקוויטים עתירי אנרגיה – הספיקה לתמיכה בכ־39 אלף ילדים בלבד, או 13% מ־290 אלף הילדים בגילים שבין שישה ל־59 חודשים, וב־21 אלף נשים הרות ומיניקות, או 14% מ־150 אלף הנשים ההרות והמיניקות הזקוקות לתמיכה תזונתית חיונית. למרות הקשיים, נמשכים המאמצים לספק תוספי תזונה וסיוע במזומן כחלק מרכיב התזונה של המענה לרעב ההמוני.
• לדברי תחום האחריות בנושא הגנה על ילדים, מאז 1 בספטמבר נאלצו שמונה ארגונים שותפים להשעות את הפעילות ב־34 מרחבים בטוחים או נקודות שירות, או להעביר אותם למקומות אחרים בתוך העיר עזה או לדיר אל־בלח, צעדים המקשים עוד יותר על מתן השירותים לילדים ולמשפחות פגיעים וחלשים. כרגע מפעילים ארגונים שותפים רק 120 מרחבים בטוחים לילדים ברחבי רצועת עזה, 30 מהם בעיר עזה, לעומת 282 מרחבים בטוחים ונקודות בפברואר 2025. בנוסף על המתקפה הצבאית המתמשכת, מתן שירותים חיוניים בתחום ההגנה על ילדים – כמו ניהול טיפול עבור ילדים פגיעים, איתור ואיחוד משפחות, טיפול חלופי ותמיכה נפשית ופסיכו־חברתית לילדים ולמטפליהם – עדיין מעוכב בשל היעדר ביטחון, נזק לתשתית, אספקת דלק מוגבלת, עקירה חוזרת ונשנית וכתוצאה ממנה צמצום היכולת התפעולית. ככל אדם בעזה, גם הילדים, המטפלים ואנשי הסגל המספקים שירותי הגנה מותשים, נפגעי טראומה ומתמודדים עם מתח פסיכולוגי. ארגונים שותפים מדווחים שסביבות הגנתיות מתכווצות; ילדים רבים יותר ויותר נדחפים לעבודות מסוכנות ולסביבות עתירות סיכון, וילדים עם מוגבלויות במיוחד נדחקים לשוליים.
• על רקע של קשיים שלכאורה לא ניתן להתגבר עליהם, ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים נאבקים לשמר מתן שירותים. כך למשל, בין 1 ל־12 בספטמבר 2025 חילקו ארגונים שותפים לילדים באתרי עקירה 6,000 ערכות תמיכה פסיכו־חברתית שנרכשו בשוק המקומי –הכוללות חוברות ציור, צעצועים ועפרונות צבעוניים – וסיפקו שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית חיוניים לכ־6,900 ילדים ו־2,000 מטפלים בנפות דיר אל־בלח וח׳אן יונס. פעילויות התמיכה הנפשית והפסיכו־חברתית כללו מפגשי פנאי, תרפיה באמנות, ויחידות טיפול מובנות להתאוששות מטראומה. יתרה מכך, 39 ילדים עם מוגבלויות קיבלו תוספי תזונה ומזון מועשר, ו־1,000 ילדים פגיעים, לרבות ילדים עם מוגבלויות, קיבלו ערכות כבוד. באותו פרק זמן הגיעו פעילויות מעורבות והגברת מודעות בקהילה ליותר מ־24 אלף בני אדם, שקיבלו מסרים בנושאי סיכונים בתחום הגנת הילד, תמיכה בהורות, מניעה של הפרדת משפחות, הגנה מפני ניצול מיני והתעללות מינית, ואסטרטגיות התמודדות.

גישה מוגבלת למים ומשבר התברואה המעמיק

• הגישה לשירותי מים, תברואה והיגיינה ברחבי רצועת עזה נותרת מוגבלת. נכון ל־9 בספטמבר דיווח כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ש־69% (520 מתוך 756) ממתקני המים, התברואה וההיגיינה נמצאים באזורים שחלות עליהם פקודות עקירה, או שממוקמים באזורים בשליטה צבאית ישראלית. בנפות עזה וצפון עזה הגישה נעשית מוגבלת יותר ויותר, וארגונים הומניטריים שותפים מתמודדים עם קשיים ניכרים בהמשך פעילויות חיוניות, לרבות הובלת מים במכליות, חלוקת ערכות היגיינה וטיפול בפסולת מוצקה. מאז 11 בספטמבר, כל הבקשות המתואמות להובלת מים במכליות נענו בסירוב, והגישה לתחנות המילוי של מקורות נותרת חסומה, חסימה המגבילה עוד יותר את מקורות המים הזמינים. בנוסף, קו המים הראשי של מקורות בצפון עזה, אחד משלושה קווי מים ברצועת עזה, פועל בתפוקה מופחתת בשל נזילה באזור שג׳אעייה, בנפת צפון עזה, הגורמת לצמצום בשיעור של 25% באספקת המים הפוטנציאלית. למרות מגבלות אלה, יותר מ־15 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים לספק שירותים מינימליים, בעיקר בחלקיה המערביים של נפת עזה. משלוח הדלק האחרון, שהתקבל ב־11 בספטמבר, צפוי לתמוך במתקנים קריטיים למשך כשבוע, ולאפשר להם לפעול בשעות מוגבלות.
• בשל הפגזות מתמשכות בעיר עזה, שהתעצמו עוד יותר בשבוע האחרון, נגרם נזק חמור לתשתית המים, התברואה וההיגיינה, לרבות לרשת הביוב. נזקים אלה גרמו לגלישת מי ביוב ולהצפות של רחובות, המהוות סיכונים חמורים לבריאות הציבור. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, תחנת השאיבה א־סמר, הממלאת תפקיד חיוני בהזרמת מי שפכים, מצויה כעת בסיכון שמשמעו שכל נזק נוסף או כשל תפעולי עלול להוביל למשבר תברואה קטסטרופלי. בנוסף על כך, בריכת שייח׳ רדואן – המאגר העיקרי לאיסוף מי ביוב בעיר עזה – אינה נגישה מזה שלושה שבועות בשל העצמת המבצעים הצבאיים הישראליים ופקודות עקירה באזור, שאינן מאפשרות להזרים מי שפכים לים ועלולות להוביל לגלישת מי ביוב ולהצפה של השכונות הסמוכות לבריכה.
• הטיפול בפסולת מוצקה ברחבי רצועת עזה עדיין מאתגר מאוד. בנפות עזה וצפון עזה הוקפאו מספר מיזמים בשל חששות בטיחותיים והיעדר גישה לאתרים בטוחים לפינוי אשפה. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח שהצטברות הפסולת באזורי מגורים ומחסים מאולתרים מחריפה עוד יותר את הסכנות לבריאות הציבור, משום שהיא מהווה קרקע פוריה למעבירי מחלות, כמו מכרסמים וטפילים החיים מחוץ לגוף הפונדקאי. את המצב מחריפה האי־זמינות של הכימיקלים הדרושים למנוע את התפשטותם. בנפות הדרומיות נמשכים מאמצי הטיפול בפסולת מוצקה, ומדי יום מועברות כ־1,260 טונה לחמישה אתרי פינוי זמניים הזמינים כעת. עם זאת, רוב האתרים האלה כמעט מלאים – נכון לעכשיו בשיעור של 80%-90% מקיבולתם – ויש להקל בדחיפות את הגודש בהם. מטמנת האשפה סופה היא עדיין יעד הפינוי הייעודי היחיד בנפות הדרומיות, אבל הגישה אליה אינה אפשרית בשל פקודות עקירה ואיסור על גישה לאזורים בשליטה צבאית. באזורים שקשה להגיע אליהם, כמו אל־בורייג׳ וא־נוסייראת, בני אדם מתמודדים עם סיכונים בריאותיים וסביבתיים ניכרים בשל היעדר מערכות פינוי אשפה מתפקדות ונהגי פינוי אשפה לא בטיחותיים. קשיים בניהול צי הרכב פוגעים גם הם בפעילויות איסוף האשפה, מאחר שנכון לעכשיו, בשל היעדר תחזוקה מניעתית, צמיגים רזרביים וסוללות, רק 20% מכלי הרכב של ספקי השירותים מתפקדים.
• ב־13 בספטמבר, לאחר השבתה שנמשכה חודש, תוקן קו המים בני סוהילה של חברת מקורות, שסיפק מים לח׳אן יונס, ואפשר לחדש את הזרמת המים ברשת המים בשיעור של 12 אלף מטר מעוקב ביום, זאת למרות נזק מתמשך לתשתית. בנוסף, קו המים הראשי, שנחנך זה עתה במימון איחוד האמירויות הערביות ומחבר את מתקן התפלת מי הים בעברו המצרי של מעבר רפיח לדרום עזה, מהווה מקור מים חדש וחיוני. עם זאת, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נכון לעכשיו הקו פועל רק בחמישית מקיבולתו המיועדת. לעומת זאת, קו המים בני סוהילה, של חברת מקורות, המספק מים לדיר אל־בלח, אינו מתפקד מאז ינואר, לאחר שניזוק. במקביל, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים לגוון את מקורות המים באמצעות הרחבה של תוכנית המים המסובסדים, והגדלת מספר מתקני ההתפלה הכשירים לפעולה בנפות ח׳אן יונס ודיר אל־בלח מאחד לשישה. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח שבסך הכול מספקים כעת מתקנים אלה 2,370 מטר מעוקב מים ביום, ומשרתים כמעט 400 אלף בני אדם המקבלים מים במכליות.
• עיריית עזה ממשיכה להתריע על האסון ההומניטרי הגדל בעיר עזה, ומציינת שעונת החורף הקרבה תחריף עוד יותר את התנאים ההומניטריים המחרידים מלכתחילה. העירייה ציינה את הנזק חסר התקדים שנגרם לתשתית, למתקנים ציבוריים ולמוסדות אזרחיים, לצד ההצטברות של כמויות גדולות של פסולת מוצקה באזורים מרכזיים, הצפות של מי ביוב ברחובות, ובריכות לניקוז מי גשמים שכבר התמלאו. את המצב מחריף היעדר אספקה קריטית, לרבות כלי רכב, דלק, וציוד חיוני לתיקון מתקנים שניזוקו, המהווה סכנה חמורה לבריאות הציבור ולבטיחותו. העירייה הדגישה שבריכות רבות לאיסוף מי גשמים זוהמו בשפכים בשל השבתת תחנות שאיבה לאחר הפלישה הקרקעית האחרונה, וכי צוותים אינם יכולים להגיע אליהן על מנת לבצע תיקונים, מצב המגביר את הסיכון הגבוה ממילא להצפות בשכונות הנמוכות, ומעמיק את המשבר.

מימון

• נכון ל־17 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ־1.05 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (26%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ־12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אוגוסט 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 104 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 35 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.