עדכון מצב הומניטרי מס' 320 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-10 או ב-11 בספטמבר.

דגשים עיקריים

• מאז ינואר 2025 נפצעו יותר מ-2,780 פלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ברחבי הגדה המערבית, בהם כמעט 500 בני אדם שנפצעו מידי מתנחלים – גידול של 39% בכלל הפצועים, וגידול פי שניים במספר הפצועים מידי מתנחלים, לעומת אותה התקופה בשנת 2024.
• בשלושת החודשים האחרונים הופקעו יותר מ-23,100 דונם של אדמות בבעלות פלסטינית בנפות קלקיליה ושכם על ידי הצבא הישראלי, הפקעות המסכנות את מחייתם של חקלאים פלסטינים.
• מתנחלים ניתקו שוב את אספקת המים לכ-100 אלף פלסטינים ב-20 כפרים בנפת רמאללה, באמצעות חבלה בתשתית מים.
• אלימות מתנחלים הביאה לעקירתן של שלוש משפחות מהקהילה הבדואית טייבה מזרח, ליד רמאללה.
• בעיר חברון הטילו כוחות ישראליים הגבלות תנועה נוספות, פשטו על 20 בתי ספר והחרימו ספרים, תמונות וחומרי לימוד אחרים.

התפתחויות הומניטריות

• בין 26 באוגוסט ל-1 בספטמבר לא תועדו הרוגים בגדה המערבית. לפחות 210 פלסטינים, 53 מהם ילדים, נפצעו, רובם (198) מידי כוחות ישראליים ו-12 מידי מתנחלים. מכלל 198 הפלסטינים שנפצעו מידי כוחות ישראליים, 117 – בהם 47 ילדים – נפצעו ב-27 באוגוסט בעיר שכם (ראו להלן). בעיר רמאללה, ב-26 באוגוסט, ניהלו כוחות ישראליים מבצע בן שלוש שעות שבמהלכו פשטו על חנות של חלפן כספים, עצרו שמונה פלסטינים, החרימו כסף וירו תחמושת חיה, קליעים מצופי גומי ורימוני גז מדמיע לעבר פלסטינים, ופלסטינים יידו אבנים לעבר הכוחות. כל דרכי הגישה למרכז העיר נחסמו במשך המבצע. בסך הכול, 58 בני אדם (בהם שני ילדים) נפצעו מידי כוחות ישראליים; שמונה מתחמושת חיה, חמישה מרסיסים, 14 מקליעים מצופי גומי ו-31 משאיפת גז מדמיע.
• בין 1 בינואר ל-1 בספטמבר 2025 נפצעו בגדה המערבית לפחות 2,787 פלסטינים, בהם 122 נשים ו-541 ילדים, רובם (2,287) מידי כוחות ישראליים, 494 מידי מתנחלים, ושישה שלא ידוע אם נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. המספר הגבוה ביותר של פלסטינים שנפצעו מידי כוחות ישראליים תועד בנפת שכם (882), ואחריה בנפת רמאללה (446). נתון זה מייצג גידול של 39% במספר הפציעות הכולל, וגידול פי שניים במספר הפצועים מידי מתנחלים, לעומת אותה התקופה ב-2024, שבה נפצעו 2,001 פלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית, לרבות 1,759 מידי כוחות ישראליים, 233 מידי מתנחלים ותשעה שלא ידוע אם נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים.
• בין 26 באוגוסט ל-1 בספטמבר הוציא הצבא הישראלי שני צווי הפקעה לאדמות בבעלות פלסטינית בנפות קלקיליה ושכם, במה שככל הנראה הם ניסיונות לאפשר הרחבת התנחלות ולהגביל עוד יותר את גישתם של חקלאים לאדמותיהם. בשלושת החודשים האחרונים ניתנו צווי הפקעה אחרים לאדמות באותם אזורים.
  • ב-28 באוגוסט הוציאו כוחות ישראליים צו הפקעה בכפר ג'ינסאפוט, ממזרח לעיר קלקיליה, לאדמה בשטח של 16 דונם בין ההתנחלויות עמנואל וקרני שומרון. לדברי מועצת הכפר, האדמה שייכת לכ-65 חקלאים פלסטינים, שגישתם לאדמות חקלאיות ולמקורות מחייה מוגבלת כעת עוד יותר. זהו צו ההפקעה השני שניתן בג'ינסאפוט מאז 21 ביולי, כשכוחות ישראליים נתנו צו הפקעה לשטח בגודל 7,737 דונם, בנימוק של "צרכים צבאיים". אדמות אלה מכילות בעיקר מטעי זיתים ומהוות מקור מחייה חשוב לחקלאים בכפר.
  • ב-2 בספטמבר נתנו כוחות ישראליים צו הפקעה לשטח אדמה בגודל כ-546 דונם, המקיף את המאחז הישראלי חוות גלעד ושייך לפלסטינים משלושה כפרים: פרעתא וג'ית (בנפת קלקיליה) ותל (בנפת שכם). בעבר התמודדו חקלאים פלסטינים באזור עם הגבלות שונות על הגישה לאדמות אלה, בשל נוכחותם של מתנחלים. מוקדם יותר, ב-27 במאי 2025, נתן הצבא הישראלי צו הפקעה לאדמה בשטח של 14,917 דונם, השייכת לפלסטינים מהכפרים פרעתא, תל ואימאתיין, גם הוא סביב מאחז חוות גלעד.
• בין 1 בינואר ל-1 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 1,151 מבנים ברחבי הגדה המערבית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו 274 בתי מגורים מאוכלסים, 60 מבני מגורים לא מאוכלסים, 607 מבנים ששימשו לחקלאות או למחייה, 138 מבנים ששימשו למים ותברואה, ו-70 מבנים אחרים. 85% מהמבנים שנהרסו היו בשטח C, 14% היו בירושלים המזרחית, ו-1% (בעקר בארות מים) היו בשטחי A או B. בסך הכול נעקרו כמעט 1,300 פלסטינים, ויותר מ-37 אלף פלסטינים נפגעו באופנים אחרים. לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024, נתון זה מציין גידול של 44% במספר המבנים שנהרסו (797 לעומת 1,151) וגידול של 31% במספר העקורים (991 לעומת 1,298).
• ב-28 באוגוסט, בשעות הבוקר המוקדמות, פשטו כוחות ישראליים על 20 בתי ספר בעיר חברון, 11 מהם באזור H2 ותשעה באזורH1 של העיר. הכוחות החרימו ספרי לימוד, תמונות וחומרי לימוד אחרים. בפעולה נפרדת, ב-31 באוגוסט, סגרו כוחות ישראליים שער דרך שהותקן ב-13 ביולי בשכונת ג'בל א-רחמה, על הגבול בין אזורי H1 ו-H2 בעיר חברון. סגירת השער פוגעת בגישתם של כמאה בני אדם לבתיהם ולאזורים הסובבים אותם, וצופים שעם תחילת שנת הלימודים תפגע בגישתן של כ-641 תלמידות ו-35 מורים ואנשי סגל לבית הספר הסמוך. ב-30 באוגוסט דחה משרד החינוך והחינוך הגבוה הפלסטיני את תחילת שנת הלימודים 2026-2025 בגדה המערבית ל-8 בספטמבר, בנימוק של אילוצים כספיים.

מבצעים מתמשכים בצפון הגדה המערבית

• בין 31 באוגוסט ל-1 בספטמבר סיפקו רשויות ישראליות למשרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני, מפות שבהן פורטו הגבולות של שטח שהוגדר לאחרונה שטח צבאי, וכולל חלקים ממחנות הפליטים טול כרם ונור שמס ושטחים בתוך השכונות המקיפות אותם. ב-1 בספטמבר, לאחר פרסום המפות המעודכנות, הלכו כוחות ישראליים מבית לבית והורו לכ-15 משפחות פלסטיניות לפנות את בתיהן בשכונות אל-חדיידה ורבעיה, הממוקמות בקצה הצפוני של מחנה טול כרם ונמצאות בתוך השטח הצבאי החדש. משפחות אלה שבו לבתיהן לאחר שהתפנו מהם באופן זמני בשל מבצעים מתמשכים שניהלו כוחות ישראליים בשלושת החודשים האחרונים. נכון ל-4 בספטמבר הורו כוחות ישראליים לכ-21 משפחות פלסטיניות בשכונת ג'בל א-נאסר להתפנות; המשפחות נעקרו שוב, חודש בלבד לאחר שהרשויות הישראליות התירו להן לחזור, ב-28 ביולי. צווי פינוי ושיבה חוזרים ונשנים באזורים המקיפים את מחנות הפליטים מציבים עשרות משפחות במצב של חוסר ודאות ופגיעות מוגברת.
• לדברי המת"ק הפלסטיני, מן המפות שפרסמו רשויות ישראליות עולה שייתכן שכמה מבני מגורים וחנויות בשולי המחנה נמצאים מחוץ לשטח הצבאי ואפשר שדייריהן יורשו לחזור אליהם. כהכנה לקראת שיבתם האפשרית החלה עיריית טול כרם החלה לפנות הריסות ולפתוח מחדש כבישים שנחסמו קודם לכן על ידי כוחות ישראליים.
• נמשכים מבצעים ישראלים ברחבי ערים, עיירות וכפרים בצפון הגדה המערבית. ב-27 באוגוסט פשטו כוחות ישראליים על העיר העתיקה של שכם, פינו כ-15 משקי בית, השתלטו על בתים אחדים והפכו אותם לעמדת תצפית צבאיות. במהלך המבצע יידו פלסטינים אבנים וכוחות ישראליים ירו רימוני גז מדמיע ותחמושת חיה, ופצעו לפחות 117 פלסטינים, בהם 47 ילדים. מתוך 70 המבוגרים הפצועים, אחד הותקף והוכה, אחד נפגע מקליע מצופה גומי ו-68 נפגעו משאיפת גז מדמיע. מכלל הילדים שנפצעו, שניים נפגעו מתחמושת חיה, חמישה מקליעי מתכת מצופים גומי ו-40 משאיפת גז מדמיע. אגודת הסהר האדום הפלסטינית סיפקה מענה חירום רפואי (ראו תמונה לעיל).
• ב-1 בספטמבר ירו כוחות מסתערבים ישראליים בשישה בני אדם בעיירה טמון, בנפת טובאס, ופצעו אותם. לדברי מקורות מקומיים, כוחות ישראליים פשטו על העיירה, פתחו באש על בני אדם ברחובות, ופצעו בתחמושת חיה וברסיסים ארבעה בני משפחה פלסטינית שהיו במכוניתם, בהם ילדה בת 15 וילד בן 13. בנוסף, אחיהם בן התשע של הילדים, שהיה במכונית, קיבל טיפול רפואי בגין התקף חרדה. במהלך הפשיטה נראה אדם נורה על ידי הכוחות בעת שהלך ברחוב, ואדם אחר נורה בתחמושת חיה כשכוחות כיתרו בית. לדברי הצבא הישראלי, הכוחות ניסו לעצור אדם, שניסה להימלט ואז ירו בו הכוחות, פצעו ועצרו אותו. צוותים רפואיים דיווחו שכוחות ישראליים מנעו את מהם גישה וירו עליהם, ירי שגרם נזק לאמבולנס. הכוחות ירו גם לעבר אמבולנס שני ומנעו ממנו להגיע לפצועים.

מתקפות מתנחלים מתמשכות

• בין 26 באוגוסט ל-1 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 24 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים ב-20 קהילות ברחבי הגדה המערבית, ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש, או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה הובילו לעקירתן של שלוש משפחות בדואיות פלסטיניות המונות 17 בני אדם, בהם תשעה ילדים, ולפציעתם של 12 פלסטינים, בהם אישה, כולם מידי מתנחלים.
• בקהילה הבדואית טייבה מזרח, בנפת רמאללה, ב-27 באוגוסט, נעקרו בכפייה שלושה משקי בית פלסטיניים המונים 17 בני אדם, בהם תשעה ילדים, לאחר שורה של מתקפות מתנחלים שהתרחשו באזור מאז 3 ביוני 2024, כשבקרבת מקום הוקם מאחז חדש. המשפחות, שחיו באזור יותר מ-20 שנה, עברו לאזורים עמוק יותר בשטח B והרחק מהמאחז, שהפך למקור להפחדה מתמשכת על ידי מתנחלים – תושבים פלסטינים דיווחו כי מתנחלים רועים באופן שוטף את עדריהם סביב בתים, פולשים לשטח בלילות, מיידים אבנים על בתים ותוקפים את העיירה הסמוכה א-טייבה. באוקטובר 2023 נעקרו מאותה קהילה שש משפחות אחרות קהילה בשל אלימות מתנחלים, ולדברי הקהילה, אחד המבנים שהיה שייך להן הוקם במאחז החדש.
• התקרית האחרונה בקהילה הבדואית טייבה מזרח התרחשה ב-26 באוגוסט, כשמתנחל חמוש התפרץ לחצר של אחד הבתים יחד עם בעלי החיים שלו, ולאחר חילופי דברים פשטו על הקהילה עשרות מתנחלים חמושים בנשק חם ובאלות. על רקע העימותים, ולאחר שהמתנחלים טענו שהותקפו על ידי תושבים פלסטינים, הגיעו למקום כוחות ישראליים ופיזרו את המתנחלים. מאוחר יותר באותו לילה חזרו למקום מתנחלים חמושים ואיימו על שלוש משפחות באלימות אם לא יעזבו את המקום תוך שעות. עקב כך נאלצו המשפחות להימלט למחרת (ראו לעיל) כשהן מותירות מאחוריהן את בתיהן, שחלקם בנויים בטון, ואת מרבית חפציהן. על פי דיווחים, כשהמשפחות ניסו להחזיר לעצמן פריטי רכוש רדפו אחריהן מתנחלים בכלי רכב, ודווח שחפצים מסוימים נגנבו על ידי המתנחלים.
• בדרום נפת חברון ביצעו מתנחלים שלוש מתקפות שהובילו לנפגעים ולנזק לרכוש:
  • ב-26 באוגוסט פשטו מתנחלים חמושים על קהילת קוואוויס, יידו אבנים על בתים, פרצו לבית אחד, גרמו נזק לחלונות ולחפצים, והרסו 15 פנלים סולאריים ושש מצלמות מעקב. כן תקפו המתנחלים תושבים, ריססו אותם בתרסיס פלפל ופצעו שלושה פלסטינים ושלושה פעילים זרים.
  • ב-31 באוגוסט פשטו מתנחלים רבים על קהילת הרועים ח'לת א-דבע וניסו להתפרץ למערת מגורים; כשהבעלים לא הניח להם להיכנס, תקפו המתנחלים אותו ואת אשתו, היכו ופצעו אותם. כן השחיתו המתנחלים רכוש, הרסו שתי מצלמות מעקב בבית ספר, וגנבו מספוא במשקל כ-100 ק"ג. מאוחר יותר הגיעו למקום כוחות ישראליים, שעצרו שלושה פלסטינים למשך 12 שעות לפני ששחררו אותם.
  • ב-1 בספטמבר יידתה קבוצה של מתנחלים חמושים אבנים על בית פלסטיני בכפר סוסיא, ניפצה חלונות והרסה את מצלמות המעקב של הבית. הבעלים ובתו נפצעו קל מאבנים ומקלות ולא פנו לטיפול רפואי.
• בעין סמיה, בנפת רמאללה, שהקהילה הבדואית בה נעקרה במלואה בשל אלימות מתנחלים במאי 2024, גרמו מתנחלים נזק לתשתית מים קריטית בשתי תקריות שהתרחשו השבוע, וניתקו את אספקת המים לכ-100 אלף פלסטינים ב-20 כפרים. ב-28 באוגוסט פשטו מתנחלים על אזור מעין עין סמיה, ניתקו משאבות ומערכות מכאניות, הרסו מצלמות מעקב וגנבו ציוד השייך לארגון Jerusalem Water Undertaking. צוות תחזוקה הצליח לשקם את החיבור לאחר כמה שעות, אך במהלך התיקון ניקבו מתנחלים את צמיגי כלי הרכב שלהם. ב-31 באוגוסט הרסו מתנחלים משאבות באחת הבארות ושברו ברזים בקו, הציפו את הקרקע וניתקו שוב את אספקת המים למשך כמה שעות לפני שניתן היה לתקנה. לדברי Jerusalem Water Undertaking, מתקפות חוזרות ונשנות מגבירות משמעותית את הסיכונים התפעוליים לאנשי הצוות של הארגון ופוגעות עוד יותר ביכולתם לספק שירותי מים לקהילות הנפגעות.
• בכפר כפר מאלכ, בנפת רמאללה, ביצעו מתנחלים שתי מתקפות רצופות נגד רועים וחקלאים, פצעו רועה, גנבו בעלי חיים וגרמו נזק נרחב לאדמות חקלאיות ולרכוש. ב-28 באוגוסט, בשוליו המזרחיים של הכפר, מתנחלים שחלקם היו חמושים יידו אבנים, ותקפו והיכו שני רועים פלסטינים שרעו את עדריהם. הם היכו את אחד הרועים באלות ובכלי נשק וגרמו לו לחבלות ולשברים, והשני הצליח להימלט. המתנחלים גנבו עשרות בעלי חיים ולקחו אותם לעבר מאחזים ממזרח לכביש 458 (כביש אלון). כשפלסטינים מהכפר החלו להתאסף במקום, נמלטו המתנחלים מהאזור יחד עם בעלי החיים הגנובים. למחרת, ב-29 באוגוסט, פרצו מתנחלים למשקים חקלאיים בבעלות פלסטינית בשוליו הדרומיים של כפר מאלכ, רעו בעלי חיים וגרמו נזק לרכוש חקלאי השייך לשלוש משפחות. חקלאים פלסטינים דיווחו על הרס של עשרות נטעים ועצים, וכן על נזק לקירות אבן, מכלי מים, גדרות מתכת ודלתות. כן דווח על גניבה של מספר כלים חקלאיים.
• בקהילה הבדואית מח'מאס, בנפת ירושלים, ביצעו מתנחלים שתי מתקפות נפרדות שבהן נפצע פעיל זר אחד ונגרם נזק לרכוש. ב-28 באוגוסט, קבוצת מתנחלים חמושים בכלי נשק, מקלות ותרסיס פלפל פרצה לחצרו של בית שבו שהתה אישה לבדה, רעו כבשים בחצר וגרמו נזק לשלושה עצים. לאחר מכן פרצו המתנחלים אל הבית, הטרידו מילולית את האישה וצילמו אותה, ואז נמלטו חזרה למאחז סמוך. שלושה ימים לאחר מכן, ב-31 באוגוסט, בחצות, פשטו מתנחלים רעולי פנים חמושים בסכינים ובאקדחים על הקהילה, פרצו לכמה בתים, ניפצו חלונות וגרמו נזק לסוגי רכוש אחרים. פעילים ישראליים וזרים שנכחו באזור חצצו בין המתנחלים לפלסטינים וצילמו, ולאחר מכן רגמו אותם המתנחלים באבנים ופצעו את אחד הפעילים בראשו. כן ניקבו המתנחלים את הצמיגים של מכונית אחת, גרמו נזק למכל מים ונהגו בג'יפים במעגלים סביב הקהילה.
• לנתונים נוספים על עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליולי 2025 ולפילוחים נוספים, ראו את תמונת המצב החודשית בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-3 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-968 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (24%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אוגוסט 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 104 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 35 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.