עדכון מצב הומניטרי מס' 317 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-3 או ב-4 בספטמבר.

דגשים עיקריים

• בנפת עזה שורר כעת רעב המוני, ועד לסוף ספטמבר הוא צפוי להתפשט הלאה לנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס.
• על פי רשומות של משרד זכויות האדם של האו"ם, תוך שלושה חודשים נהרגו לפחות 2,000 בני אדם בעת שביקשו להגיע לסיוע.
• כוח המשימה לניהול אתרים מדווח שתוך חודשיים תועדו כמעט 120 אלף תנועות עקירה, לרבות כ-23 אלף תנועות בשבוע האחרון.
• אם המתקפה על העיר עזה, שעליה הודיעה ישראל, אכן תצא אל הפועל, רצועת עזה תאבד מחצית מקיבולת מיטות האשפוז שלה.
• זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול חריף הם עדיין המחלות השכיחות ביותר בדיווחים על מחלות ברצועת עזה.
• בכירים בארגונים הומניטריים קוראים להסיר את המכשולים על הזרמה רחבת היקף של סיוע הומניטרי ומסחרי אל תוך רצועת עזה ובתוכה, לרבות ישירות לצפון הרצועה ולעיר עזה.

התפתחויות הומניטריות

• במהלך השבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לבצע הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, במקביל להמשך המבצעים הקרקעיים. נמשכים הדיווחים על הריסות של בנייני מגורים ועל תקיפות נגד בתי ספר, אוהלים, בנייני מגורים ובני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון. על פי רשומות של משרד זכויות האדם של האו"ם, מאז הקמתה של מערכת החלוקה בניהול צבאי ברצועת עזה, ב-27 במאי, ונכון ל-26 באוגוסט, נהרגו בעזה לפחות 2,014 מבקשי סיוע – רובם גברים צעירים וילדים –1,047 ליד אתרי חלוקה בניהול צבאי ו-940 לאורך נתיבי שיירות אספקה.
• בניתוח המעודכן על רצועת עזה, מצאה המערכת העולמית המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי (IPC) ראיות סבירות לכך שנכון לעכשיו מתחולל בנפת עזה רעב המוני (שלב 5 של המערכת), וכי עד לסוף ספטמבר הוא צפוי להתפשט לנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס (לפרטים נוספים ראו להלן). בהודעה שהתפרסמה ב-22 באוגוסט 2025 אמר מזכ"ל האו"ם כי "בדיוק כשנדמה שלא נותרו עוד מילים לתאר את הגיהינום עלי אדמות בעזה, נוספו מילה חדשה: Famine (רעב המוני). זו אינה תעלומה – זהו אסון מעשה ידי אדם, כתב אישום מוסרי, וכשל של האנושיות עצמה. רעב המוני איננו רק עניין של מזון; זו הקריסה המכוונת של המערכות הדרושות לבני אדם על מנת לשרוד. בני אדם גוועים ברעב. ילדים מתים. ומי שמחובתם לפעול כושלים מלעשות את המוטל עליהם. המשפט הבינלאומי מטיל על ישראל, ככוח הכובש, מחויבויות ברורות – לרבות החובה להבטיח לאוכלוסייה אספקת מזון ואספקה רפואית."
• הצבא הישראלי הגביר את פעולותיו בנפות צפון עזה ועזה ופרסם פקודות עקירה נוספות. מאז תחילת אוגוסט פרסמו כוחות ישראליים שש פקודות עקירה, לרבות לאחרונה ב-26 באוגוסט, כאשר בכרוזים שפוזרו סומנו חלקים של שתי שכונות בנפת עזה (א-שייח' רדואן וא-דרג') כמיועדים לעקירה, זאת לאחר שחלקים מהם כבר נכללו בפקודות שניתנו בשלושת החודשים האחרונים. השטח כלל, בין סוגים אחרים של תשתית אזרחית, את בריכת א-שייח' רדואן, שלוש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת שפכים, שני מוקדים רפואיים ומרכז אמבולנסים אחד. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, ביולי תועדו כמעט 54 אלף תנועות עקירה, ומאז 1 באוגוסט תועדו יותר מ-65 אלף תנועות עקירה, לרבת 23,199 במהלך השבוע שעבר, נתונים המביאים את כלל תנועות העקירה שתועדו מאז 18 במרס ל-833 אלף. מרבית זרמי העקירה באוגוסט יצאו מנפת עזה, ואחריה מנפת צפון עזה, וכללו כמעט 18,700 תנועות שעל פי דיווחים עברו מאז 14 באוגוסט מצפון עזה לדרומה, בעיקר לדיר אל-בלח ולח'אן יונס. אדם יחיד יכול להיספר מספר פעמים אם נעקר יותר מפעם אחת.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 20 ל-27 באוגוסט נהרגו בעזה 475 פלסטינים ו-2,169 פלסטינים נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023, שעליהם דיווח משרד הבריאות, ל-62,895 הרוגים ו-158,927 פצועים. לדברי משרד הבריאות, סך הנפגעים כולל 298 הרוגים שנוספו לו בדיעבד ב-23 באוגוסט 2025, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם שלהם. משרד הבריאות ציין גם שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון ל-2,158 הרוגים, ויותר מ-15,843 פצועים.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 20 ל-27 באוגוסט, נכון ל-12:00, נהרג חייל ישראלי בעזה. לדברי הצבא הישראלי, מותו הביא את מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023, ל-455 הרוגים ו-2,883 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,655 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-27 באוגוסט מוערך ש-50 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• לדברי משרד הבריאות, ב-25 באוגוסט בשעה 10:00 פגעו שתי תקיפות שביצעו כוחות ישראליים במרכז הרפואי נאסר, במרכז ח'אן יונס, והרגו 22 פלסטינים, בהם שניים שמתו מפצעיהם ב-27 באוגוסט. בין ההרוגים היו צלמת עיתונות פלסטינית, ארבעה עיתונאים, נהג של ההגנה האזרחית הפלסטינית, רופא ושלושה אנשי סגל רפואי אחרים. על פי דיווחים, יותר מ-30 בני אדם נפצעו, בהם רופא ואח, מטופלים במצב קריטי שטופלו במרכז, שני עיתונאים, פרמדיק של אגודת הסהר האדום הפלסטינית ושבעה אנשי ההגנה האזרחית הפלסטינית, שנפצעו בשידור חי בחדשות בעת שניסו לחלץ את הפצועים וההרוגים שנפגעו בתקיפה הראשונה. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי אמר שהתקיפות פגעו בבניין הראשי של בית החולים וגרמו נזק למדרגות החירום. באותו יום, בשעה 16:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים, בהם עיתונאי, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלים שבהם שהו עקורים מצפון מערב לח'אן יונס. מוקדם יותר, ב-23 באוגוסט, בשעה 18:00 בערך, על פי דיווחים, עיתונאי פלסטיני נורה למוות בעת שסיקר אירועים ליד מעבר זיקים, בנפת צפון עזה.
• מזכ"ל האו"ם גינה את הרג הפלסטינים בתקיפות הישראליות שפגעו במרכז הרפואי נאסר ושלח את תנחומיו למשפחות העיתונאים ולידידיהם. הוא אמר ש"מעשי ההרג המחרידים האחרונים האלה מדגישים את הסיכונים הקיצוניים שעימם מתמודדים אנשי סגל רפואי ועיתונאים כשהם עושים את עבודתם החיונית על רקע של סכסוך אכזרי זה", וקרא ל"חקירה מיידית וללא משוא פנים של מעשי ההרג האלה."
• ב-26 באוגוסט אמרה אגודת העיתונאים הפלסטינית שמאז אוקטובר 2023 נהרגו 245 עיתונאים ועובדי תקשורת, בהם 33 עיתונאיות, לפחות 520 נפצעו, 39 נעצרו על ידי רשויות ישראליות ומתוכם 22 עדיין מוחזקים במעצר. זאת, אמרה האגודה, בנוסף על לפחות 800 בני משפחה של עיתונאים שנהרגו בעזה. לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית, "יותר מ-800 עיתונאים בעזה ממשיכים לחיות בתנאי עקירה חוזרת ונשנית מצפון הרצועה לדרומה, מתמודדים עם מצוקות קשות, לרבות היעדר בטיחות בשל תקיפות אוויריות ישראליות על אוהליהם, היעדר תנאי חיים בסיסיים, והיעדר חשמל ורשת האינטרנט הדרושים להם כדי להמשיך בעבודתם." אגודת העיתונאים הפלסטינית הוסיפה שכוחות ישראליים ביצעו תקיפות אוויריות ומתקפות טנקים שהרסו 115 מוסדות ברצועת עזה, לרבות גופי תקשורת מכל הסוגים.
• תקריות מרכזיות שהובילו להרוגים בשבוע האחרון כללו את התקריות שלהלן:
  • ב-20 באוגוסט, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ולפחות עשרה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקרבת בית ספר ששימש מחסה לעקורים במחנה א-שאטי (החוף), במערב העיר עזה.
  • ב-21 באוגוסט, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שמונה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים בא-סברה, בדרום העיר עזה.
  • ב-22 באוגוסט, בשעה 8:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר ובאוהלי העקורים שסביב שכונת א-שייח' רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב-23 באוגוסט, בשעה 3:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים 17 פלסטינים, בהם שלוש נשים ולפחות חמישה ילדים וילדות בגילים שבין שישה חודשים ל-13 שנים, בפגיעה באוהל עקורים מצפון לח'אן יונס.
  • ב-24 באוגוסט, בין 18:00 ל-19:00, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ויותר מ-50 בני אדם אחרים נפצעו בעת שהמתינו לשיירות סיוע באזור א-סודנייה, ממערב לבית לאהיא.
  • ב-26 באוגוסט, בשעה 0:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם זוג, שלושת ילדיהם ואשה, בפגיעה באוהל עקורים באזור אל-קרארה, מצפון לח'אן יונס.
  • ב-26 באוגוסט, בשעה 3:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים בא-סברה, בדרום העיר עזה. גופות שבעה מההרוגים, בהם חמש נשים, חולצו, ועל פי דיווחים שני ההרוגים הנותרים, בהם ילדה, עדיין נעדרים מתחת להריסות.

מכשולים בפני גישה הומניטרית

• נמשכים העיכובים והמכשולים המוצבים בפני תנועות הומניטריות. לאחרונה פחת מספרן של התנועות ההומניטריות הנענות בסירוב מיידי. עם זאת, למשלחות שאושרו עדיין דרושות שעות רבות כדי להשלים את נסיעותיהן, וצוותים נאלצים לחכות בכבישים שלעיתים קרובות הם מסוכנים, עמוסים או בלתי עבירים. בין 20 ל-26 באוגוסט, מתוך 89 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, אופשרו 53 (59%), 23 אושרו תחילה ולאחר מכן נתקלו במכשולים בשטח (26%), שבע נענו בסירוב (8%) והמארגנים נאלצו לבטל שש (7%). התנועות שאופשרו כללו משלחות להעברת דלק, לאיסוף אספקה רפואית ואספקה בתחומי תזונה, מים, תברואה והיגיינה, וכן תנועות וחילופי סבבים של אנשי סגל. התנועות שנענו בסירוב כללו משלחות לתיקוני חיבורים של צינורות מים וכבישים, ולהעברת כימיקלים צורכי מים, תברואה והיגיינה. מתוך 23 המשלחות שנתקלו במכשולים, חמש הושלמו במלואן למרות המכשולים, לרבות משלחות לאיסוף אספקה ממעברי כרם שלום וזיקים ולפינוי רפואי של מטופלים דרך מעבר כרם שלום. 18 המשלחות הנותרות הושלמו באופן חלקי. בסך הכול, שמונה מכלל 89 התנועות יועדו לאיסוף דלק ולהעברתו, 26 יועדו לאיסוף סוגי אספקה אחרים מהמעברים בעזה, 21 היו תנועות וחילופי סבבים של אנשי סגל ו-34 נועדו לתמוך בפעילויות הומניטריות מתמשכות אחרות.
• בשבועות האחרונים גדל מספר המשאיות ומכליות הדלק המוכנסות לעזה בתיאום האו"ם. כך למשל, לדברי מנגנון UN2720, מאז תחילת אוגוסט אספו האו"ם והארגוני השותפים לו אספקת מזון במשקל יותר מ-27 אלף טונה מהמעברים בעזה, לעומת יותר מ-13 אלף טונה ביולי. יתרה מכך, לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, נכון ל-26 באוגוסט, ב-99 מטבחים קהילתיים הנתמכים על ידי 19 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הוכנו מדי יום 453 אלף ארוחות ליחיד, לרבות כ-131 אלף ארוחות בצפון עזה ו-322 אלף ארוחות בדרום עזה ובמרכזה. אף שנתונים אלה משקפים גידול בולט לעומת 259 אלף הארוחות שהוכנו מדי יום בתחילת אוגוסט, הם עדיין נמוכים בהרבה מיותר ממיליון הארוחות שארגונים שותפים הצליחו לחלק מדי יום באפריל, כשמלאי האספקה מתקופת הפסקת האש עדיין עמדו לרשותם. כן נמשכים משלוחי אספקה רפואית חיונית, לרבות מנות דם, וארגון הבריאות העולמי הקים מחדש את המחסן שלו בדיר אל-בלח, שנהרס במתקפות ביולי 2025, ובכך אפשר להמשיך ולספק תמיכה בקנה מידה נרחב. חודשו משלוחים מוגבלים של תמיכה מסחרית, והם מסייעים בהורדת מחירים, שאף על פי כן נותרים גבוהים וברובם מעבר להישג ידה של מרבית האוכלוסייה. בימים האחרונים חודשה גם ההכנסה של מספוא לבעלי חיים. בתדריך למועצת הביטחון, ב-27 באוגוסט, תיארה ג'ויס מסויה, עוזרת המזכ"ל לעניינים הומניטריים וסגנית מתאם סיוע החירום, את ההתפתחויות החשובות האלה והזהירה שהן "לא יהפכו את מגמת הרעב על פיה ולא יעצרו את הרעב באופן מיידי." היא קראה למועצה ולמדינות החברות לפעול מייד כדי להבטיח: הפסקה מיידית ומתמשכת של מעשי איבה; שחרור כל בני ערובה, מייד וללא תנאי; הגנה על אזרחים ועל תשתית חיונית; משלוח בטוח, מהיר וללא מכשול של סיוע הומניטרי רב-תחומי רחב היקף, דרך כל נקודות הכניסה, לרבות הסרת ההגבלות על פריטים חיוניים והפסקת העיכובים והסירובים הפוגעים בעבודה ההומניטרית; ושיקום בקנה מידה נרחב של הזרמת סחורות, מערכות שווקים, שירותים חיוניים וייצור מזון מקומי.
• לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, מאות אלפי משפחות ברחבי רצועת עזה ממשיכות לחיות בתנאים קשים של צפיפות-יתר, היעדר כבוד והיעדר בטיחות באתרי עקירה, שבהם צנחה דחיסות האתר אל מתחת ל-30 מטר רבוע לנפש. אף שלאחרונה אישרו רשויות ישראליות, באופן מוגבל, הכנסת חומרי מחסה, לאחר שבמשך חמישה חודשים לא הוכנסו לעזה כל פריטי מחסה שהם, עד עתה טרם הוכנסו פריטים כאלה לעזה. כוח המשימה הוסיף שככל הנראה האישור של פריטי מחסה מותנה בהכנסת החומרים דרך מעבר כרם שלום, בדרום עזה. יתרה מכך, לדברי כוח המשימה, לאחרונה דיווחו חמישה ארגונים שותפים שבקשתיהם להכנסת פריטי מחסה נדחו בשלב השחרור המהיר, המתבצע לפני שהם יכולים להיכנס לישראל או לשטח הפלסטיני הכבוש. במקביל, מוערך שכבר עכשיו 1.4 מיליון בני אדם זקוקים למחסה חירום בסיסי – צרכים שצופים שיגדלו באופן דרסטי בשל הפגזות מתמשכות וקריאות שהצבא הישראלי מפנה אל בני האדם בצפון עזה, לרבות העיר עזה, להתפנות ולנוע דרומה. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה הזהירו שאין להשתמש בסיוע הומניטרי כדי לאפשר עקירה המונית או להכשיר אותה.
• ב-21 באוגוסט דיווח ארגון Médecins sans Frontières כי היעדר ציוד ודי דלק לתיקון צינורות מים ומתקני התפלה שניזוקו ולהפעלתם, הופכים את השגת המים לבלתי אפשרית לבני האדם בעזה, ומובילים לעלייה במחלות. מאז יוני 2024 , מכל עשר בקשות לייבוא פריטים להתפלת מים שהגיש הארגון אישרו הרשויות הישראליות בקשה אחת בלבד, ומאמציו של הארגון למסור תשע יחידות טיהור חדשות לעזה נתקלו במשך חודשים בסירובים מתמשכים. לדברי Médecins sans Frontières, ההישענות על מים במכליות המגיעות ממתקני התפלה משמעה שבני אדם לא תמיד יודעים מתי או היכן תגיע כוס מי השתייה הבאה שלהם. בנוסף, הרחבת הפעילויות הצבאיות וההפגזות שיבשו מתן שירותים, ומאז תחילת 2025 נאלץ Médecins sans Frontières להפסיק את אספקת המים בלפחות 137 נקודות חלוקה. במונחים של תיקון הנזק שנגרם לתשתית המים, Médecins sans Frontières ציין כי נכון לעכשיו יש הישענות על שיטות תיקון מאולתרות במקומות שניתן להגיע אליהם, כמו איתור חלפים בשוק המקומי או שימוש בחלפים מגנרטור אחד לתיקון גנרטור אחר.

אושר כי בנפת עזה שורר רעב המוני

• ב-22 באוגוסט אישרה המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי (IPC) כי נכון לעכשיו שורר בנפת עזה רעב המוני, הצפוי להתרחב לנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס. מוערך שהתנאים בנפת צפון עזה חמורים כמו בעיר עזה – או גרועים מהם. עם זאת, הנתונים המוגבלים לא אפשרו סיווג על פי קטגוריות המערכת, עובדה המדגישה כמה דחוף הצורך בגישה שתאפשר לאמוד את המצב ולסייע. המצב בנפת רפיח לא נותח, לנוכח סימנים לכך שהנפה ריקה ברובה מאוכלוסייה. על סמך ניתוח של אוכלוסייה המונה 1.98 מיליון בני אדם בנפות עזה, דיר אל-בלח וח'אן יונס, צפתה המערכת המשולבת שעד לסוף ספטמבר 2025, יותר מ-640 אלף בני אדם ברחבי רצועת עזה צפויים להתמודד עם רמות ביטחון תזונתי קטסטרופליות – המסווגות כשלב 5 של המערכת המשולבת. 1.14 מיליון בני אדם נוספים ברצועת עזה יהיו בשלב חירום (שלב 4 של המערכת המשולבת), ו-198 אלף בני אדם נוספים יהיו בתנאי משבר (שלב 3 של המערכת). צופים כי עד יוני 2026 יסבלו לפחות 132 אלף ילדים בני פחות מחמש מתת-תזונה חריפה – נתון כפול מהערכת המערכת המשולבת ממאי 2025. נתון זה כולל יותר מ-41 אלף מקרים של ילדים בסיכון מוגבר למוות, לעומת הערכה של 14,100 מקרים במאי. כמו כן, עד אמצע 2025 יזדקקו כמעט 55,500 נשים הרות ומיניקות הסובלות מתת-תזונה למענה תזונתי דחוף, נתון גדול פי שלושה מהערכת המערכת המשולבת מחודש מאי – 17 אלף נשים.
• ועדת הביקורת של המערכת המשולבת הציגה את הממצאים, והציעה למקבלי החלטות בכירים ולארגונים שותפים המספקים משאבים שתי המלצות מרכזיות: "לפעול ללא שהות להקים מענה הומניטרי מידי בהיקף גדול דיו למנוע העמקה נוספת של סבל ותמותה ניתנים למניעה כתוצאה מהקטסטרופה הזו, שכולה מעשה ידי אדם," וציינו שהקלות חלקיות או זמניות בהגבלות כבר יושמו שוב ושוב בתגובה על ביקורות והתראות קודמות, רק על מנת להשיב את ההגבלות על כנן; ו"להפעיל את מלוא לחצם כדי להגיע להפסקת אש... שתאפשר שיקום של שירותים חיוניים ומצילי-חיים בהיקף הדרוש" כדי להפוך את המגמה של תנאי הרעב ההמוני.
• עם פרסום דוח המערכת המשולבת שאישר כי בנפת עזה מתחולל רעב המוני, אמר תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר: "זהו רעב המוני במרחק כמה מאות מטרים ממזון, בארץ פורייה. זהו רעב המוני הפוגע תחילה בחלשים ובפגיעים ביותר. לכל אחד מהם יש שם. לכל אחד מהם יש סיפור. רעב המוני המפשיט בני אדם מכבודם לפני שהוא נוטל את חייהם. רעב המאלץ הורים לבחור איזה ילד להאכיל. רעב המאלץ בני אדם לסכן את חייהם בחיפוש אחר מזון. זהו רעב המוני שהזהרנו מפניו שוב ושוב. רעב שלמרות זאת, התקשורת הבינלאומית לא הורשתה לסקר. להיות עדה לו... זהו רעב המוני המתרחש במשמרת של כולנו... זהו רעב המוני שניתן היה לחזות ולמנוע."
• ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יוניסף, תוכנית המזון העולמית של האו"ם וארגון הבריאות העולמי הדגישו שרעב המוני יש לעצור בכל מחיר, וציינו כי זה חודשים שהושמעו התראות ברורות בדבר רעב המוני, וכי הדגישו בעקביות "את הדחיפות הקיצונית של הצורך במענה הומניטרי מיידי בקנה מידה מלא, לנוכח ההסלמה במספר מקרי המוות הקשורים ברעב, רמות תת-התזונה המחמירות במהירות, והצניחה ברמות צריכת המזון, כאשר מאות אלפי בני אדם אינם אוכלים דבר במשך ימים שלמים." כן הביעו הסוכנויות דאגה רבה לנוכח האיום בהעצמת המתקפה הצבאית בעיר עזה, שבה שוררים כבר עתה תנאי רעב המוני. הם הוסיפו שאף שמאז יולי הוגדלו מעט כמויות הסיוע המוכנס לעזה, כמויות אלה הן עדיין "לחלוטין בלתי מספיקות, לא עקביות ובלתי נגישות, בהשוואה לצרכים." מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס, הזהיר שאסור לאבד זמן ואמר: "העולם חיכה זמן רב מדי, בעודו צופה במקרי מוות טרגיים ומיותרים כתוצאה מהרעב ההמוני הזה, שהינו מעשה ידי אדם. תת-תזונה נרחבת משמעה שאפילו מחלות שכיחות ולרוב קלות, כמו שלשול, הופכות לקטלניות, במיוחד עבור ילדים. מערכת הבריאות, המתופעלת על ידי עובדי בריאות רעבים ומותשים, אינה יכולה להתמודד עם המצב. חובה לספק לעזה בדחיפות מזון ותרופות כדי להציל חיים, ולהתחיל בתהליך ההפיכה של מגמת התת-תזונה."
• בהודעה שמסר, ייחס פולקר טורק, ראש משרד זכויות האדם של האו"ם, את הרעב ההמוני שמערכת הסיווג המשולבת אישרה את קיומו בנפת עזה למעשיה של ממשלת ישראל: "[הממשלה] הגבילה באופן לא חוקי את ההכנסה והחלוקה של סיוע הומניטרי וסחורות אחרות הדרושות להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. כבר ראינו מקרי מוות מהרעבה ומתת-תזונה ברחבי הרצועה. הצבא הישראלי הרס תשתית אזרחית קריטית וכמעט את כל האדמה החקלאית, אסר על הדיג ועקר בכפייה את האוכלוסייה – כולם גורמים היוצרים רעב המוני." ראש משרד זכויות האדם הזכיר כי השימוש בהרעבה כאמצעי לחימה הינו פשע מלחמה, ואמר ש"על הרשויות הישראליות לנקוט צעדים מיידיים לשים קץ לרעב ההמוני בנפת עזה, ולמנוע אובדן חיים נוספים ברחבי רצועת עזה."
• עבור נשים הרות ומיניקות ותינוקותיהן בעזה, רעב המוני "עלול להית גזר דין מוות", אמרה קרן האוכלוסין של האו"ם. "עבור אימהות בעזה משמעו שהן נאלצות ללדת כשהן סובלות מתת-תזונה, מותשות ובסכנת מוות מוגברת. משמעו שתינוקותיהן נולדים קטנים מדי, חלשים מדי ומוקדם מכדי שיוכלו לשרוד. משמעו שאימהות אינן מסוגלות להיניק מפני שגם הן גוועות ברעב. והרעב ההמוני כופה על אימהות את הבחירה הבלתי אפשרית את מי מילדיהן להאכיל, ואת מי להותיר למות," הוסיפה קרן האוכלוסין של האו"ם. לדברי קרן האוכלוסין, ההשלכות נראות היטב לעין – אחד מכל חמישה תינוקות נולד פג או בתת-משקל, ואחד מכל שבעה יילודים זקוק לטיפול חירום או לטיפול נמרץ תינוקות בשל סיבוכים קשים. קרן האוכלוסין של האו"ם הוסיפו שהילדים ששורדים בתנאים אלה יישאו את חותמם כל חייהם, בדמות עיכוב גדילה, עיכובים התפתחותיים, חסינות מוחלשת וסיכון מוגדל למחלות כרוניות בבגרותם. הרעב ההמוני היום יעצב את העתיד הבריאותי של פלסטינים למשך דורות, הדגישה קרן האוכלוסין.
• לדברי ארגון Save the Children, נמצא כי 61% מהנשים ההרות והיולדות הטריות שנבדקו בבדיקות הסקר בשתי מרפאות הרפואה הראשונית של הארגון בח'אן יונס ובדיר אל-בלח בשבועיים הראשונים של אוגוסט סובלות מתת-תזונה, נתון גבוה כמעט פי שבעה מ-9% שתועדו בשבועיים הראשונים במרס, לפני שהכנסת סיוע וסחורות נחסמה כמעט לחלוטין. הארגון הוסיף שמספר הילדים בני פחות מחמש שאובחנו בשתי המרפאות שלו כסובלים מתת-תזונה חריפה גדל תוך ארבעה חודשים פי עשרה. אף שמאז 2 במרס לא הצליח ארגון Save the Children להכניס לעזה כל סיוע משלו, רופאים בשתי המרפאות שלו מקבלים כמאה מטופלים ביום, נתון כפול ממספר המטופלים המומלץ, מבצעים בדיקות סקר לאיתור תת-תזונה והתערבויות רפואיות, ומספקים תוספים, ביסקוויטים וממרחים עתירי קלוריות לילדים ואימהות הסובלים מתת-תזונה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-27 באוגוסט ומאז אוקטובר 2023 תועדו 313 מקרי מוות הקשורים בתת-תזונה, בהם 119 ילדים. נתון זה כולל 248 מקרי מוות מאז 1 ביולי 2025, 58 מהם של ילדים, ועשרה בני אדם שמתו ב-24 השעות האחרונות.

קשיים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות

• בתי החולים ברחבי עזה ממשיכים להתמודד עם קשיים קיצוניים, הפוגעים ביכולתם לספק למטופלים ברחבי עזה טיפול רפואי נאות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בתי החולים א-שיפאא ואל-אהלי בעיר עזה פועלים בתפוסה הגדולה בכמעט 300% מקיבולתם, ומטפלים בזרם בלתי פוסק של פציעות טראומה מורכבות. ארגון הבריאות העולמי הזהיר שבתי החולים אל-אהלי ו"אגודת ידידי המטופל" ממוקמים קרוב לאזורי עקירה ועלולים לחדול מלתפקד אם לא יזכו להגנה. במהלך ביקורו בבית החולים א-שיפאא, אמר ד"ר ריצ'רד פיפרקורן, נציג ארגון הבריאות העולמי לשטח הפלסטיני הכבוש, שבית החולים א-שיפאא "הפך למחלקת טראומה עצומה אחת", וכי מטופלי טראומה נמצאים בכל רחבי בית החולים, לרבות על רצפות, במדרגות ואפילו במחלקת היולדות והילדים החדשה. לדברי ארגון הבריאות עולמי, נכון לעכשיו קיבולת המיטות הכוללת בבתי החולים ברצועת עזה הינה 2,085 מיטות, לרבות 1,547 מיטות אשפוז, 68 יחידות לטיפול נמרץ ו-92 אינקובטורים, ו-11 בתי החולים שעדיין מתפקדים באופן חלקי בעיר עזה מייצגים 49% (1,022) מכלל מיטות האשפוז, בהן 47% (722) מיטות לטיפול באשפוז, ו-51% (35) מכלל מיטות הטיפול הנמרץ ברצועת עזה. במילים אחרות, אם המתקפה על העיר עזה, שעליה הודיעה ישראל, אכן תצא אל הפועל, רצועת עזה עלולה לאבד מחצית מקיבולת מיטות האשפוז שלה.
• המחלות המידבקות ממשיכות להתפשט בעזה ומאיימות על בריאות הציבור. לדברי ארגון הבריאות העולמי, הגורמים לכן הם צפיפות-יתר, תנאי מים, תברואה והיגיינה ירודים וחסינות מוחלשת הקשורה לתת-תזונה. זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ושלשול חריף הן עדיין המחלות השכיחות ביותר בדיווחים – בין 3 ל-9 באוגוסט היו זיהומים חריפים בדרכי הנשימה 58% מכלל הדיווחים על מחלות, ושלשול חריף היה 41% מכלל הדיווחים. בנוסף, כוח המשימה לענייני בריאות דיווח שבין 1 ל-22 באוגוסט דווח ברחבי הרצועה על 115 מקרים של דלקת קרום המוח, נתון המביא את כלל המקרים מאז מאי ל-1,043. מספר מקרי החשד לתסמונת גיאן-בארה גדל גם הוא ל-94, שכ-25% מהם נזקקו לטיפול נמרץ, וכן דווח על עשרה מקרי מוות הקשורים לתסמונת. אפשרויות הטיפול בתסמונת גיאן-בארה, כמו מסנני פלסמה-פרזיס (החלפת פלסמה) ועירויי אימונוגלובולין עדיין אינם במלאי, ונעשים מאמצים לחדש את אספקתם.
• ב-20 באוגוסט סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי רפואי רחב היקף של מטופלים פצועים וחולים במצב קריטי לאיחוד האמירויות הערביות. הפינוי כלל 63 מטופלים, בהם 37 ילדים, וכן 92 מלווים. בפינוי שני השבוע, ב-27 באוגוסט, פינה ארגון הבריאות העולמי 19 מטופלים, בהם 18 ילדים, יחד עם 62 מלווים, מעזה לירדן. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בעזה יש עדיין יותר מ-15,800 מטופלים במצב קריטי, הזקוקים בדחיפות לטיפולי מומחים שאותם הם אינם יכולים לקבל בעזה. ארגון הבריאות העולמי קורא למדינות נוספות לקבל מטופלים, וכן לחידוש הפינויים הרפואיים לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.
• לדברי ד"ר אחמד אל-פרא, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, מצב הבריאות בדרום עזה הגיע לרמה קטסטרופלית, ודרושים בתי חולים במספר גדול משמעותית לטיפול במספר הגדל והולך של ילדים הסובלים מתת-תזונה. הוא ציין שרק לפני חודשים ספורים הקצה בית החולים נאסר שמונה מיטות בלבד לטיפול במקרי תת-תזונה, בעוד שנכון לעכשיו מאושפזים בו 25 ילדים. חלקם שוכבים על הרצפה משום שאין מיטות זמינות עבורם, ורובם במצב קריטי. ד"ר א-פרא אמר שמרפאת תת-התזונה של בית החולים, הפועלת רק יומיים בשבוע, קולטת מטופלים במספר גדול פי עשרה ממספרם בעבר.
• ב-24 באוגוסט אמר מנהל מחלקת התזונה במרכז הרפואי א-שיפאא בעזה, ד"ר מוחמד כחייל, שנכון לעכשיו בית החולים מטפל ביותר מ-800 מקרי תת-תזנוה. הוא הדגיש את הסיכונים הנשקפים למטופלים לאחר ניתוח, ואת העובדה שנשים הרות ומיניקות סובלות מאנמיה ומחוסרים חמורים בוויטמינים ובמינרלים חיוניים, מצב המגביר את הסיכון ללידת פגים ולתינוקות במשקל לידה נמוך. בנוסף על כך, מטופלים קשישים, וכן מטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות ושבץ, זקוקים למשטרי תזונה מיוחדים שנכון לעכשיו אינם זמינים בעזה. כן הדגיש שהיעדר חלבון מן החי, ירקות טריים ופירות מחריף את המשבר הבריאותי, וכי הישענות על מזון משומר איננה מספקת ומעכבת את ההחלמה.

מימון

• נכון ל-26 באוגוסט 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-950 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (23%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יולי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 65.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 43 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 39 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.