עדכון מצב הומניטרי מס' 314 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-20 או ב-21 באוגוסט.

דגשים עיקריים

• כוחות ישראליים עקרו בכפייה את הקהילה הבדואית עין איוב, לאחר שורה של מתקפות שביצעו מתנחלים. זו הקהילה התשיעית שנעקרה במלואה בנפת רמאללה מאז ינואר 2023, לאחר מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות.
• ביוני וביולי 2025, המספר החודשי של פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים (כ-100 בני אדם) גדל פי שניים ויותר לעומת ממוצע של 49 בני אדם בחודש בין ינואר למאי 2025, ו-30 בחודש בשנת 2024.
• גל החום הקיצי נמשך, וקהילות פלסטיניות רבות ברחבי הגדה המערבית מתמודדות עם מחסור קיצוני במים, הנובע בעיקר מצמצום משמעותי באספקת המים מקווי מים ישראליים באזורים מסוימים, כמות משקעים לא מספקת, היעדר היתרים לבניית תשתית מים או הריסות של תשתית שכבר נבנתה, ואלימות מתנחלים.
• בין 1 בינואר ל-11 באוגוסט 2025 הרשויות הישראליות הרסו או אטמו לשם ענישה 23 בתים וארבעה מבנים אחרים, ובכך הביאו לעקירתם של כ-140 בני אדם, בהם 57 ילדים – המספר הגבוה ביותר של עקירות בהקשר זה לעומת כל תקופה דומה מאז 2009.

התפתחויות הומניטריות

• בין 5 ל-11 באוגוסט, כוחות ישראליים בגדה המערבית ירו למוות בפלסטיני אזרח ישראל. במהלך אותה תקופה נפצעו לפחות 31 פלסטינים, שישה מהם ילדים, רובם (29) מידי כוחות ישראליים ושניים מידי מתנחלים.
  • ב-9 באוגוסט ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בעל אזרחות ישראלית, במהלך מבצע בעיר יריחו ובשני מחנות הפליטים שלה (עקבת ג'אבר ועין א-סולטאן). לדברי מקורות פלסטיניים רשמיים, כוחות ישראליים פשטו על העיר וירו תחמושת חיה לעבר חנויות ובתים פלסטיניים. בצילומי וידיאו נראה אדם הולך ברחוב ונורה, ולאחר מכך עוברים במקום כוחות ישראליים. על פי דיווחים, כוחות ישראליים מנעו מצוותי רפואה גישה למקום במשך 20 דקות, שלאחריהן העבירו פרמדיקים פלסטינים את האיש לבית חולים בישראל, שם נקבע מותו. לדברי הצבא הישראלי, כפי שצוטטו באמצעי תקשורת ישראליים, כוחותיו ירו לעבר חשוד שנע לעברם.
• בתדרוך למועצת הביטחון של האו"ם בנושא עזה, הביע מנהל חטיבת התיאום של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ראמש רג'סינגהם, חששות עמוקים בדבר ההשלכות של הרחבת המבצעים הצבאיים בעזה על הגדה המערבית. הוא הזכיר ש"לפני שנה קבע בית הדין הבינלאומי לצדק שעל ישראל לשים קץ, מהר ככל האפשר, לנוכחות, לרכיבי המדיניות ולנהגים הלא חוקיים שלה," והביע חשש שההתפתחויות בגדה המערבית "מחריפות מצב הומניטרי קיים, שלמרבה הצער הנראות שלו פחותה – ולא מפני שהוא פחות חמור, אלא מפני שתשומת הלב העולמית הוסבה למקומות אחרים."
• בין 5 ל-11 באוגוסט תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 33 מבנים בבעלות פלסטינית, עשרה מהם בתי מגורים, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. ההריסות כללו 16 מבנים בשטח C, עשרה בירושלים המזרחית ושבע בארות ארטזיות בשטח A. עקב כך נעקרו 41 פלסטינים, בהם 18 ילדים ו-11 נשים (כולם בירושלים המזרחית), ויותר מ-240 בני אדם אחרים נפגעו. תקריות מרכזיות כללו את התקריות שלהלן:
  • בירושלים המזרחית הרסו רשויות ישראלית שני מבנים, ובעלים פלסטינים אולצו להרוס שבעה מבנים אחרים בגין היעדר היתרי בנייה. בסך הכול נעקרו 41 בני אדם, בהם 13 בני אדם בסילואן, תשעה בראס אל-עמוד, שמונה בבית איכסא, שלושה בצור באהר ושניים בא-ת'אוורי. מאז תחילת השנה נהרסו בירושלים המזרחית יותר מ-130 מבנים, כ-80 מהם בתי מגורים, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים; ההריסות הביאו לעקירתם של יותר מ-400 בני אדם, מחציתם ילדים. יותר מ-60% מהמבנים 83 מבנים) נהרסו על ידי בעליהם.
  • ב-5 באוגוסט אטמו רשויות ישראליות בבטון שבע בארות ארטזיות (שעומקן 300-280 מטר) בחלק של העיירה א-דהארייה הנמצא בשטח A, מדרום לעיר חברון. הבארות היו מקור ההכנסה היחיד של לפחות שתי משפחות, שהשתמשו בהן למטרות חקלאות. על פי הסכמי אוסלו, כח מיזם בתחום המים, לרבות בשטחי A ו-B, מצריך את אישורה של ועדת המים המשותפת הישראלית-פלסטינית. באותו יום הרסו רשויות ישראליות מאגר מים גלילי במפלס הקרקע, שנבנה במימון תורמים בשטח C, ליד הכפר אל-עקבה, בנפת טובאס, ושימש שתי משפחות להשקיית גידולים חקלאיים.
  • ב-5 באוגוסט הרסו רשויות ישראליות בית ספר שבנייתו טרם הושלמה, שנבנה במימון תורמים ונועד לשרת כ-90 תלמידים בכפר אל-עקבה, בנפת טובאס. קודם לכן, ב24 ביוני 2024, ניתן נגד המיזם צו הפסקת עבודה, ומערבל בטון ודחפור נתפסו על ידי כוחות ישראליים והוחזקו על ידם במשך כחודש. בשלהי אוגוסט 2024 הגישה מועצת הכפר אל-עקבה למנהל האזרחי את תוכניות המיזם ובקשות להיתרים, ונענתה שההריסה לא תבוצע עד לקבלת החלטת בית המשפט. ואף על פי כן, ב-5 באוגוסט 2025 ביצע המנהל האזרחי את ההריסה. בית הספר המתוכנן נועד להחליף את בית הספר הממשלתי הקיים, הפועל בתנאים ירודים, ללא תשתית נאותה ומתקנים חיוניים.
• לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, נגד כ-84 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית תלויים ועומדי צווי הריסה, כך ש-54 מהם בסכנת הריסה מלאה ונגד 30 ניתנו צווי הריסה חלקיים. עשרה מבתי הספר הנפגעים ממוקמים בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים המזרחית, שהוגדר על ידי ישראל, ו-74 הנותרים ממוקמים בשטח C. בתי הספר האלה משרתים 12,855 תלמידים, בהם 6,557 בנות, הלומדים אצל 1,076 מורים. בנוסף על הריסות, בתי ספר הותקפו על ידי מתנחלים – הדוגמה האחרונה לכך תועדה ב-29 ביולי, בתקרית שבה מתנחלים נכנסו בכפייה לבית הספר יאסר עמרו, בשכונת ג'בל א-רחמה בעיר חברון, ליד השטח הצבאי הסגור באזור H2. לדברי מקורות מקומיים, המתנחלים חיברו את צינורות הביוב שלהם, מהקרוואנים שהותקנו במקום לא מכבר, ישירות אל רשת הביוב של בית הספר, ושיבשו את רשת הטלפון הקווי ואת רשת והאינטרנט של בית הספר. בין 1 בינואר ל-11 באוגוסט 2025 תקפו מתנחלים לפחות שמונה בתי ספר בנפות שכם, רמאללה, חברון וסלפית.
• ב-6 באוגוסט הרסו רשויות ישראליות 14 מבנים, בהם עשרה ששימשו למחיה, שלושה בתי שימוש ובריכת שחייה, בחלק של הכפר דאר סלאח הממוקם בשטח C, בנפת בית לחם. על פי דיווחים, ההריסה נעשתה כדי למנוע בנייה ליד כביש 398, מתוקף צו צבאי משנת 1996 המגדיר אזורים לאורך כבישים עוקפים "אזורי חיץ צבאיים". כל המבנים נבנו בשנים האחרונות. בשטח סמוך, בחלק של הכפר דאר סלאח הממוקם בשטח B, נהרסו באותו הקשר גם בניין מגורים בן חמש קומות שהוקם זה מכבר, ובור מים.
• ב-7 באוגוסט, רשויות ישראליות הרסו לשם ענישה, בחומרי נפץ, שלוש דירות מגורים בבניין בן ארבע קומות באזור H1 של העיר חברון, ועקב כך הבניין כולו אינו ראוי למגורים. הדירות שנהרסו היו ממוקמות בקומה הראשונה והשנייה והשתייכו למשפחתו של עציר פלסטיני שהואשם שסייע לשני פלסטינים אחרים לבצע מתקפת ירי בעיר יפו בישראל, ב-1 באוקטובר 2024. במתקפה נהרגו שישה ישראלים, אזרח זר ואחד הפלסטינים; 16 ישראלים אחרים נפצעו, וכן נפצע הפלסטיני השני, המוחזק עדיין במעצר. שני מבצעי מתקפה הפלסטינים היו מחברון ובתיהם נהרסו לשם ענישה. כתוצאה מההריסה ב-7 באוגוסט נעקרו שלוש משפחות המונות שבעה בני אדם, בהם ילד אחד. בין 1 בינואר ל-11 באוגוסט 2025 רשויות ישראליות הרסו לשם ענישה 27 מבנים, בהם 23 בתי מגורים, הריסות שהביאו לעקירתם של כ-140 בני אדם, 57 מהם ילדים. נתונים אלה מייצגים את המספר הגבוה ביותר של מבנים שנהרסו לשם ענישה ושל בני אדם שנעקרו לעומת התקופה המקבילה בכל שנה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הריסות, בשנת 2009.
• גל החום הקיצי נמשך, ולדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, קהילות פלסטיניות רבות ברחבי הגדה המערבית מתמודדות עם מחסור קיצוני במים, במיוחד בנפת חברון ובצפון בקעת הירדן. ניתוח שכוח המשימה ביצע בתחילת 2025 הראה ש-52 קהילות ברחבי הגדה המערבית מתמודדות עם מכשולי גישה בדרכן למשאבי מים, וכי נסיעות למרחקים ארוכים כדי להביא מים נמשכות בממוצע מעט פחות משעה. בנוסף על כך, ל-73 קהילות אין רשת מים רשמית והן נאלצות להישען על מים המובלים במכליות כמקור המים העיקרי שלהן. המחסור במים נובע מגלי חום ומיעוט משקעים, היעדר היתר מן הרשויות הישראליות לבנות צינורות מים עבור קהילות פלסטיניות בשטח C, מכשולי גישה ואלימות מתנחלים. מאז 1 בינואר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 128 מבני מים, תברואה והיגיינה שהרשויות הישראליות הרסו בשטח C של הגדה המערבית, בהם 42 בנפת חברון ו-39 בבקעת הירדן.
• ב-5 באוגוסט, בקהילה הבדואית אום אל-ח'ייר שבנפת חברון, מתנחלים יישרו בדחפור והרסו את החיבור הראשי של הקהילה לרשת המים, והותירו את התושבים (200 בני אדם, בהם 108 ילדים) ללא גישה למים זורמים. אנשי הקהילה ניסו להתחבר מחדש לרשת המים, אך המתנחלים ניתקו אותם ממנה שוב ושוב. כתוצאה מכך נשענת היום הקהילה אך ורק על מים מובלים במכליות. המתנחלים ניסו תחילה להרוס את קו המים ב-28 ביולי, בתקרית שבה ירו למוות בפלסטיני שצילם את המתקפה. מאז מאי ויוני 2025 צומצמה משמעותית אספקה המים מחברת המים הישראלית דרך שתי נקודות חיבור מים ראשיות לנפת חברון, ועקב כך פחתה אספקת המים הציבורית בחברון ביותר מ-50%, צמצום שפגע בכמעט 800 אלף בני אדם. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, רשות המים הפלסטינית וארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה מטפלים בסוגיות אלה באמצעות שורה של התערבויות ואמצעים (כמו הובלת מים במכליות, אספקת מכלי מים ניידים, וערכות תחזוקה ותיקונים), שהקלו באופן חלקי את המצב הקשה. עם זאת, ארגונים שותפים ממשיכים לקבל פניות ממספר קהילות, המתחננות שיספקו להן מים משום שהן סובלות מאספקת מים לא מספקת.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, המצטט נתונים שעליהם דיווחה הרשות הכללית הפלסטינית לעניינים אזרחיים, בין 1 בינואר ל-31 ביולי 2025, 32% מהבקשות של יותר מ-43,800 מטופלים לקבלת גישה מחלקים אחרים של הגדה המערבית לשירותי בריאות בירושלים המזרחית ובישראל נענו בסירוב, או שהם עדיין תלויים ועומדים. שירותים אלה אינם זמינים בגדה המערבית. בנוסף, 38% מתוך יותר מ-42,400 בקשות שהגישו מלווים של מטופלים, כדי שיוכלו להילוות אל מי שנוסעים לקבלת טיפול ולסייע להם, נענו בסירוב, או שההיתרים שלהם עדיין תלויים עומדים. השיעור הכולל של אישור בקשות מטופלים בשנת 2025 (68%) משתפר בהדרגה; בשנים 2021 ו-2022 היה שיעור האישורים יותר מ-80%, בשנת 2023 צנח ל-74% ובשנת 2024 צנח ל-56%. הירידה בשיעור האישורים מותירה אלפי בני אדם בלא כל אפשרות לקבלת טיפול או סעד עבור צרכים בריאותיים חמורים.

העצמה של מתקפות מתנחלים ופעילויות התנחלות

• בין 5 ל-11 באוגוסט תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 27 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד בכ-24 קהילות. מתקפות אלה הובילו לעקירתם של 18 משקי בית פלסטיניים המונים 102 בני אדם, בהם 65 ילדים, ולפציעתם של עשרה פלסטינים, בהם קשיש וילד, שלושה מהם מידי מתנחלים ושבעה מידי כוחות ישראליים, במהלך תקריות במעורבות מתנחלים או אחריהן. בנוסף, מתנחלים השחיתו או הרסו יותר מ-900 עצים, רובם צעירים. בין ינואר ומאי 2025 נפצעו בממוצע מדי חודש 49 פלסטינים מידי מתנחלים, לעומת ממוצע חודשי של 30 בשנת 2024. ביוני הוכפל ויותר מספרם של הפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים, ל-100 בני אדם, וביולי הוכפל מספרם ל-106. עם התקריות המרכזיות שכללו עקירה ונפגעים נמנות התקריות שלהלן:
  • בקהילה הבדואית עין איוב, מדרום לכפר דיר עמאר בנפת רמאללה, ביצעו מתנחלים, יחד עם כוחות ישראליים, שורה של מתקפות שהובילו לעקירה בכפייה של 18 משפחות פלסטיניות המונות יותר מ-100 בני אדם, בהם לפחות 60 ילדים. ב-9 באוגוסט, בחצות, פשטו מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים על הקהילה. משפחות פלסטיניות התאספו בשני אוהלים כדי להגן על הנשים והילדים; כשהיו בפנים, הציתו מתנחלים קרוואן מגורים, הרסו אותו על כל תכולתו ואיימו לגרש את הקהילה תוך 24 שעות. בחצות בליל ה-10 באוגוסט פשטו כוחות ישראליים על הקהילה, הקיפו את מבני המגורים ופקדו על התושבים לעזוב תוך 15 דקות לכפר דיר עאמר הסמוך. הכוחות כלאו תושבים בשני אוהלים, הפרידו בין הגברים לבין נשים והילדים וחקרו אותם במשך כארבע שעות, ובהמשך הורו להם להתפנות עד לאחר הצהריים הבא. בני הקהילה הבדואית עין איוב גרים במקום זה יותר מארבעה עשורים ומשתמשים באדמות הסמוכות למרעה ולמחייה. בחודש האחרון ביצעו מתנחלים עבודות סלילת כביש ליד בתי הקהילה ושטחי המרעה שלה, צמצמו את נתיבי הגישה אליה והידקו את השליטה הפיזית. לפני שבוע הוקם מאחז חדש בצמוד לקהילה, ולאחר הקמתו הגבירו מתנחלים את הפלישות וההטרדות היומיומיות. המשפחות העקורות עברו לכפרים סמוכים, רבות מהן ללא חפציהן, והן מתמודדות עם מחסור במרחב למגורים של בעלי החיים שלהם. זו הקהילה התשיעית שנעקרה בכפייה בנפת רמאללה מאז ינואר 2023, בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות.
  • בקהילת הרועים א-רכיז במסאפר יטא, בדרום נפת חברון, נמצאה זיקה בין מאחז חדש שהוקם באמצע 2024 לבין מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות שתועדו בקהילה השנה. קבוצת מתנחלים חמושים שמוערך כי באו ממאחז זה תקפה, היכתה ופצעה פלסטיני בן 65 בשני ימים רצופים, ב-8 וב-9 באוגוסט, כשהאיש עיבד את אדמתו ליד ביתו, יחד עם בנו. באפריל השנה נורה האיש ברגלו, על אדמתו, ירי שהוביל לקטיעת הרגל. מאז 2020 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בא-רכיז 20 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. מספר התקריות גדל באופן עקבי, מאף תקרית ב-2020 לשלוש תקריות ב-2022, שמונה ב-2024, ושש תקריות מאז תחילת 2025, שבהן נפצעו ארבעה פלסטינים ונגרם נזק למבנים בשימוש חקלאי ומבנים המשמשים בעלי חיים.
  • בכפר חלחול שבנפת חברון, מאחז חדש שהוקם בתחילת יולי 2025 מהווה מקור למתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים נגד פלסטינים באזור. ב-11 באוגוסט, מתנחלים חמושים שמוערך כי באו מהמאחז החדש, מלווים בכוחות ישראליים, תקפו משפחה פלסטינית שבצרה ענבים על אדמתה. מתנחלים הטרידו את בני המשפחה ואילצו אותם לעזוב את השטח ולקחת איתם את הענבים שבצרו. לאחר מכן עקבו המתנחלים אחר המשפחה, השמידו ענבים במשקל כ-40 ק"ג, תקפו והיכו את אחד מבני המשפחה ופצעו ילד בן 13. למקום הגיע ספק שירותי רפואה ניידים אבל חייליים ישראלים מנעו מתן טיפול במקום. כוחות ישראליים עצרו את שני ההורים ושני ילדיהם למשך כשעה, לפני ששחררו אותם; הילד הפצוע נלקח לאחר מכן על ידי קרובי משפחה לקבלת טיפול רפואי. במתקפה נפרדת, ב-7 באוגוסט, מתנחלים שמוערך כי באו מאותו מאחז פרצו לאדמה פלסטינית שנשתלו בה גפנים והשמידו 80 גפנים. לדברי בעלי האדמה, מתנחלים תקפו והיכו אותו כשניסה להגיע לאדמה שלו. הוא דיווח שאף שהוא מבקר באדמה באופן סדיר, מאז הקמת המאחז לפני כחודש התרבו תקריות ההטרדה.
• מתוך כ-29 התקריות המתועדות במעורבות מתנחלים, לפחות 24 תקריות כללו נזק לרכוש בבעלות פלסטינית, שהיעד של רובן היו, ספציפית, אדמות חקלאיות והמבנים הקשורים אליהן ברחבי נפות חברון, סלפית, שכם ורמאללה. מתקפות אלה הובילו להרס של כמעט 900 עצים וצמחים, רובם עצי זית וגפנים, וכן להצתה של דירי בעלי חיים ולהשחתת רשת מים. תקריות מרכזיות שהובילו לנזק לרכוש כללו את התקריות שלהלן:
  • בכפר אל-מסעודייה בנפת שכם, ב-10 באוגוסט, הרסו מתנחלים כ-500 עצי שקד ונטעי זית צעירים, המספר השלישי בגודלו של עצים צעירים שניזוקו במתקפת מתנחלים יחידה מאז תחילת השנה. בתקרית נפרדת, ב-11 באוגוסט, בנפת שכם, כרתו מתנחלים כמאה עצי פרי ועצי זית והשחיתו רשת מים המשרתת שטח בגודל 3.5 דונם בכפר דיר שרף.
  • בכפר פרח'ה בנפת סלפית תועדו שלוש מתקפות מתנחלים נפרדות על פני שני ימים רצופים, בין 8 ל-9 באוגוסט; מתנחלים, שמוערך כי באו ממאחז שהוקם לאחרונה, השתלטו על גדר מתכת באורך 100 מטר, שמונה עמודים וציוד חקלאי שכיסו שטח בגודל של דונם אחד. בנוסף רעו המתנחלים את הכבשים שלהם על אדמה חקלאית פלסטינית; כשעשרה חקלאים פלסטינים ניסו לסלק אותם משם, תקפו אותם מתנחלים חמושים והיכו אותם. מאוחר יותר הגיעו למקום כוחות ישראליים, עצרו שלושה מהחקלאים הפלסטינים למשך כתשע שעות, ואחר כך שחררו אותם. במהלך התקרית השחיתו מתנחלים שלושה עצי זית על אדמה השייכת לארבע משפחות פלסטיניות.
  • בכפר א-זאוויה בנפת סלפית, ב-10 באוגוסט, מתנחלים שמוערך כי באו מההתנחלות אלקנה הציתו דיר לבעלי חיים בשטח 40 מטר רבוע שהכיל כלים חקלאיים, השמידו שני עצי זית ושיח צבר, והשאירו מכתב שבו איימו על רועה-חקלאי פלסטיני שמשפחתו משתמשת בשטח למרעה ולגידול חיות משק. מתקפה זו באה לאחר מתקפה קודמת, שבוע קודם לכן, שבה איימו על הרועה ומשפחתו בשעת לילה מאוחרת ופקדו עליהם לעזוב את האזור, ובסופו של דבר אילצו אותם להעביר את בעלי החיים שלהם לאזור בטוח יותר.
• לנתונים מרכזיים ולפילוחים נוספים של הנתונים על עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליוני 2025, ראו את תמונת המצב לחודש יוני 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-14 באוגוסט 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-914 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (22%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יולי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 65.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 43 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 39 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה