עדכון מצב הומניטרי מס׳ 313 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב־20 או ב־21 באוגוסט.

דגשים עיקריים

• מזכ"ל האו"ם קרא לחקירה עצמאית וללא משוא פנים שתבדוק את הריגתם של שישה עיתונאים פלסטינים בתקיפה אווירית ישראלית בעיר עזה, ב־10 באוגוסט, המדגישה את הסיכון הקיצוני שעימו מתמודדים עיתונאים ועובדי תקשורת המסקרים את המלחמה.
• מספר מקרי המוות הקשורים ברעב הולך וגדל, ורצועת עזה ממשיכה להתמודד עם הרעבה. על פי דיווחים, ב־24 השעות האחרונות מתו שמונה בני אדם.
• לדברי ארגון Save the Chidren, בקרב ילדים תת־תזונה עלולה להוביל לנזק לצמיתות ולעוני דורי.
• במאמץ להדוף לאחור את ההרעבה ההולכת וגוברת, כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי קורא לחידוש מיידי של סיוע הומניטרי בהיקף נרחב, יחד עם הבטחת גישה בטוחה, מתמשכת וללא מכשול, ולהרחבת הכנסתו של מזון מזין באמצעות הסקטור הפרטי.
• אונר"א מזהירה שהיעדר אספקה רפואית מספקת פוגע במענה בתחום הרפואה הראשונית בעזה, מותיר חולים במחלות כרוניות וחולים במחלות מידבקות ללא תמיכה מצילת־חיים, ומגביר את הסיכון למשבר נרחב בבריאות הציבור.

התפתחויות הומניטריות

• במהלך השבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לנהל הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, במקביל להמשך המבצעים הקרקעיים. גם ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות לשטח ישראל וניהלו לחימה נגד כוחות ישראליים. נמשכים הדיווחים על נפגעים כתוצאה מתקיפות נגד בתי ספר, אוהלים ובנייני מגורים, ונגד בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון בנקודות חלוקה בשליטה צבאית, או ממתינים לשיירות סיוע הומניטרי, על פיצוצים והריסות של בנייני מגורים, הרס של תשתית אזרחית ועקירה בקנה מידה נרחב. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, בין 18 במרס ל־12 באוגוסט נעקרו בעזה יותר מ־780 אלף פלסטינים, לרבות יותר מ־12,500 תנועות עקירה שעליהן דווח בין 29 ביולי ל־12 באוגוסט, ש־68% מהן יצאו מנפת עזה, רובן בין 10 ל־11 באוגוסט.
• בתדריך למועצת הביטחון של האו"ם הביע מנהל חטיבת התיאום של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ראמש רג׳סינגהם, את חששו לנוכח הסכסוך הממושך והדיווחים על מעשי זוועה, ואמר שהוא מודאג דאגתו מן המחיר שייגבה בחיי אדם נוספים בעקבות החלטתה של ממשלת ישראל להרחיב את המבצעים הצבאיים: "עזה הרוסה כולה. כמעט כל אדם בעזה נעקר בכפייה בשלב כלשהו בשנתיים אחרונות, ולפחות פעם אחת. פלסטינים בעזה אולצו להצטופף בפחות מ־14% משטח עזה כולה, באזורים שאינם בטוחים ואין בהם שירותים או מחסה בסיסיים. הרחבה נוספת של המבצעים הצבאיים תהפוך את התנאים האלה לגרועים עוד יותר." הוא הדגיש את העלייה במספר מקרי המוות הקשורים ברעב, ציין כי "זה כבר לא משבר רעב המאיים לפרוץ – זו הרעבה למוות, פשוטה כמשמעה," ואמר שבמרבית התנאים ההומניטריים לא חל כל שינוי, למרת שיפורים מסוימים בפעילויות שהתאפשרו בשל "ההפוגות הטקטיות" שעליהן הכריז הצבא הישראלי והעובדה שהרשויות הישראליות אישרו לאחרונה מנגנון לחידוש הדרגתי של הכנסת סחורות מבוקרת אל עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 6 ל־13 באוגוסט נהרגו בעזה 564 פלסטינים ו־3,083 פלסטינים נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר ,2023 שעליהם דיווח משרד הבריאות, ל־61,722 הרוגים ו־154,525 פצועים. משרד הבריאות ציין גם שמספר הנפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון גדל מאז 27 במאי ל־1,859 הרוגים, ויותר מ־13,594 פצועים.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 6 ל־13 באוגוסט לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. לדברי הצבא הישראלי, מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023, הינו 454 הרוגים ו־2,872 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ־1,654 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב־7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל־13 באוגוסט, מוערך ש־50 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב־10 באוגוסט פגע הצבא הישראלי באוהל ששימש עיתונאים, מחוץ לשער הראשי לבית החולים א־שיפאא בעיר עזה, פגיעה שהרגה שישה עיתונאים ועובדי תקשורת, בהם ארבעה אנשי סגל (שני כתבים ושני צלמים) של רשת התקשורת אל־ג׳זירה בעיר עזה. מזכ"ל האו"ם קרא לחקירה עצמאית וללא משוא פנים של מקרי הרג אחרונים אלה, המדגישים את הסיכונים הקיצוניים שעימם ממשיכים העיתונאים בעזה להתמודד כשהם מסקרים את המלחמה המתמשכת. איגוד העיתונאים הפלסטיני גינה בחריפות את התקרית ואמר שעם ההרג של ששת העיתונאים, גדל מספרם הכולל של עיתונאים ועובדי תקשורת שנהרגו מאז ההסלמה במעשי האיבה ל־238. ביולי 2025 קרא הוועד להגנה על עיתונאים להגנה על אחד העיתונאים שנהרגו, ונימק זאת בחשש שהעיתונאי הפך ליעד של מסע הכפשה צבאי ישראלי. המנהלת האזורית של הוועד להגנה על עיתונאים, שרה קודה, אמרה ש"ב־22 החודשים מאז תחילת המלחמה הרגה ישראל יותר עיתונאים בהשוואה למניין העיתונאים ההרוגים בכל העולם בשלוש השנים שקדמו לכך."
• להלן תקריות מרכזיות אחרות שבהן נהרגו בני אדם, ואשר התרחשו במהלך השבוע האחרון:
  • ב־7 באוגוסט, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, בהם לפחות אישה אחת, ויותר מ־30 בני אדם אחרים נפצעו, באש שנפתחה לעבר פלסטינים שניסו להשיג מזון ליד נקודת חלוקה בניהול צבאי בא־שכוש, בצפון רפיח.
  • ב־7 באוגוסט, בשעה 16:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם זוג ושלושה מילדיהם, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה באוהל עקורים בא־שייח׳ רדואן, מצפון־מערב לעיר עזה.
  • ב־7 באוגוסט, בשעה 21:00 בערך, נפצעו על פי דיווחים חמישה פלסטינים בפגיעה בבית ספר שבו שהו עקורים באבו דרג׳, במזרח העיר עזה.
  • ב־8 באוגוסט, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם זוג וחמשת ילדיהם ועוד אישה אחרת, בפגיעה בבניין מגורים שבו שהו עקורים בבני סוהילה, ממזרח לח׳אן יונס.
  • ב־8 באוגוסט, בשעות אחר הצהריים, נהרגו לעל פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, מפגיעה של סיוע מוצנח ברחוב אל־ג׳לאל, בצפון העיר עזה.
  • ב־9 באוגוסט, בשעה 12:30 בערך, נהרג על פי דיווחים ילד פלסטיני בן 14 מפגיעה של סיוע מוצנח במחנה א־נוסייראת, בדיר אל־בלח.
  • ב־11 באוגוסט, בשעה 10:00 בערך, נפצעו על פי דיווחים לפחות שלושה פלסטינים בפגיעה בבית ספר בא־זייתון, בעיר עזה.
  • ב־11 באוגוסט, בשעות הבוקר המוקדמות, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שישה ילדים (אחאים) בהפגזה ארטילרית על בניין מגורים בא־זייתון, בעיר עזה.
  • ב־11 באוגוסט, בשעה 14:45, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם זוג ולפחות שתיים מבנותיהם, בפגיעה בבית בא־זייתון, בעיר עזה.
  • ב־11 באוגוסט, בשעה 19:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים שניסו להשיג סיוע, ובני אדם אחרים נפצעו בעודם ממתינים לשיירות סיוע באזור א־סודאניה, במערב בית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב־11 באוגוסט, בשעה 18:16 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שני ילדים וקשישה, בפגיעה בעמדה ניידת לטעינת מכשירי טלפון בדרום דיר אל־בלח.
  • ב־12 באוגוסט, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, בהם גבר, בנו בן שבעת החודשים, זוג ובנם, שהיה כבאי בשירות ההגנה האזרחית הפלסטינית, בפגיעה באוהל עקורים באל־מוואסי, במערב ח׳אן יונס. ההגנה האזרחית הפלסטינית אמרה שההרג של הכבאי העלה את מספר אנשי הסגל של ההגנה האזרחית הפלסטינית שנהרגו מאז אוקטובר 2023 ל־137.
• בין 27 במאי ל־8 באוגוסט טיפל בית חולים השדה של הצלב האדום ברפיח ביותר מ־4,500 מטופלים שנפגעו מכלי נשק, שרובם דיווחו כי נפצעו בעת שניסו להגיע לאתרי חלוקת מזון. מאז פתיחתם של אתרי חלוקה אלה התקבלו בבית החולים נפגעים מיותר מ־30 תקריות רבות נפגעים. גם כן בדרום עזה, ארגון Médecins sans Frontières דיווח שבמרפאות הארגון באל־מוואסי ובאל־עטאר, הממוקמות ליד נקודות חלוקה בשליטה צבאית, התקבלו בין 7 ביוני ל־24 ביולי 1,380 נפגעים, בהם 28 הרוגים. במהלך שבעת השבועות האלה טיפלו צוותים של Médecins sans Frontières ב־71 ילדים נפגעי ירי, 25 מהם בני פחות מ־15. "ילדים נורו בחזה בעת שניסו להגיע למזון. בני אדם נרמסו או נחנקו במקרי מנוסה המונית," אמר מנכ"ל Médecins sans Frontières Spain, שהוסיף: "בכמעט 54 השנים שבהן פועל Médecins sans Frontières ראינו רק לעיתים נדירות רמות כאלה של אלימות שיטתית נגד אזרחים לא חמושים." כן קיבל ארגון Médecins sans Frontières עשרות מטופלים שנפצעו כשנרמסו על ידי ההמון, או שהוכו והאספקה שהשיגו נשדדה מהם מייד לאחד שקיבלו אותה. צוותים של Médecins sans Frontières טיפלו ב־196 מטופלים שנפצעו במהלך המאבקים הכאוטיים על סיוע באתרי החלוקה, לרבת ילד בן חמש שסבל מפציעות ראש קשות, ואישה שמתה מחנק, קרוב לוודאי כתוצאה מהלחץ המחניק של המון אדם.
• ב־13 באוגוסט סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי של 38 מטופלים פלסטינים מעזה, בהם 32 ילדים ושישה מבוגרים, יחד עם 99 מלווים. המטופלים פונו לאיטליה, לבלגיה ולטורקיה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ־14,800 מטופלים עדיין זקוקים לטיפול מציל־חיים שאיננו זמין בעזה.
• נמשכים הדיווחים על עיכובים ומכשולים המוצבים בפני תנועות הומניטריות. אף שלאחרונה פחת מספרן של התנועות ההומניטריות הנענות בסירוב מיידי, למשלחות שאושרו עדיין דרושות שעות רבות כדי להשלים את נסיעותיהן, וצוותים נאלצים לחכות בכבישים שלעיתים קרובות הם מסוכנים, עמוסים או בלתי עבירים. בין 6 ל־12 באוגוסט, מתוך 81 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, אופשרו 35 (43%), 29 אושרו תחילה ולאחר מכן נתקלו במכשולים בשטח (36%), 12 נענו בסירוב (15%) והמארגנים נאלצו לבטל חמישה (6%). התנועות שאופשרו כללו משלחות להובלת דלק, ותנועות וחילופי סבבים של אנשי סגל. התנועות שנענו בסירוב כללו משלחות לתיקוני כביש חיוניים לאורך כביש סלאח א־דין. מתוך 29 המשלחות שנתקלו במכשולים, 14 הושלמו במלואן למרות המכשולים, לרבות משלחות לאיסוף דלק ואספקה ממעברי כרם שלום וזיקים ותנועות של אנשי סגל בין דרום עזה לצפונה. שש מהמשלחות שנתקלו במכשולים לא בוצעו, לרבות שתי משלחות לתיקוני כביש ושתי משלחות לאיסוף אספקה. תשע המשלחות הנותרות הושלמו באופן חלקי. מכלל 81 התנועות, 33 יועדו לאיסוף של דלק וסוגי אספקה אחרים מהמעברים בעזה, 21 היו תנועות וחילופי סבבים של אנשי סגל, ו־27 נועדו לתמוך בפעילויות הומניטריות מתמשכות אחרות.
• ב־10 באוגוסט מסרה ההגנה האזרחית הפלסטינית שרוב בקשות התיאום שהגישה מאז 18 במרס 2025 באמצעות סוכנויות הומניטרית נענו בסירוב, וכי הרשויות הישראליות אפשרו רק 10% מ־300 הבקשות שהוגשו על ידה. ההגנה האזרחית הפלסטינית אמרה שיותר מ־2,500 בני אדם שההגנה האזרחית הפלסטינית לא הורשתה להגיע אליהם לאחר שנפצעו קיפחו את חייהם. ההגנה האזרחית הפלסטינית קראה לקהילה הבינלאומית ללחוץ על הרשויות הישראליות כדי שייענו בחיוב לבקשות תיאום הקשורות לעבודתה מצילת־החיים של ההגנה האזרחית הפלסטינית.

משבר הרעב ותת־התזונה

• ההרעבה בעזה הגיעה לרמתה הגרועה ביותר מאז אוקטובר 2023, וכמות הסיוע המוכנסת לרצועה אינה מספיקה למתן מענה על היקפם של הצרכים. לדברי תוכנית המזון העולמית, אחד משמונה ארגונים בלבד היכולים לשלוח לעזה סיוע הומניטרי באמצעות מצהר ייבוא בתיאום האו"ם, מספר שיירות הסיוע מוגבל בכל יום, והכבישים בתוך עזה עדיין מסוכנים. בנוסף, לעיתים קרובות המוני בני אדם נואשים פורקים אספקת מזון מעל המשאיות כדי להאכיל את משפחותיהם – וגם ביזה מונעת מסיוע להגיע ליעדיו. ביולי 2025 אספה תוכנית המזון העולמית ממעברי כרם שלום וזיקים 1,012 משאיות שהובילו אספקת מזון במשקל כמעט 13 אלף טונה, אבל רק עשר מתוכן הגיעו למחסנים והיתר נפרקו בדרך. נכון ל־4 באוגוסט יש ברשות תוכנית המזון העולמית 167 אלף טונה של מזון המיועד לעזה, המוחזק במחסנים, נמצא בתהליך רכישה או משונע באזור. בסך הכול, כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שלתוכנית המזון העולמית ולארגונים שותפים אחרים יש באזור, או בדרך לאזור, די מזון להאכיל את כל אוכלוסיית עזה, 2.1 מיליון בני אדם, למשך לפחות שלושה חודשים, אבל הסכנה שאספקת המזון התקועה בדרכים תתקלקל או תיפגע ממזיקים גברה משמעותית, וחלק מהמוצרים מתקרבים לתאריך התפוגה שלהם. במאמץ להדוף לאחור את סכנת ההרעבה המסלימה והולכת, תוכנית המזון העולמית קוראת לחידוש מיידי של סיוע הומניטרי בקנה מידה נרחב, יחד עם גישה מובטחת, בטוחה, מתמשכת וללא מכשול, בד בבד עם הרחבת הכנסתם של מזונות מזינים באמצעות הסקטור המסחרי.
• לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, אף שכעת מוכנס יותר מזון לעזה, כמותו ואיכותו אינן מספיקות לספק לאוכלוסייה את המינימום היומי של הצרכים הקלוריים והתזונתיים שלה. נכון ל־10 באוגוסט ב־81 מטבחים קהילתיים הנתמכים על ידי 16 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מבושלות מדי יום 324 אלף ארוחות ליחיד, לרבות כ־99 אלף ארוחות המחולקות בצפון עזה, וכ־225 אלף ארוחות המחולקות בדרום עזה ובמרכזה. נתון זה משקף גידול משמעותי לעומת 259 אלף הארוחות שהוכנו מדי יום לפני שבועיים, אבל הוא עדיין נמוך בהרבה מיותר ממיליון הארוחות ביום שארגונים שותפים יכלו לחלק באפריל. בני אדם ממשיכים לסבול מתזונה לא־מאוזנת באופן קיצוני ומחוסרת נוטריינטים חיוניים, המגבירה את הסיכון לתת־תזונה חריפה, ואשר ההשלכות שלה חמורות במיוחד בקרב נשים הרות ומיניקות ויילודים, שקיימת סבירות רבה יותר שייוולדו כשהם סובלים מסיבוכים בריאותיים.
• לפני אוקטובר 2023 יוצר מרבית המזון המזין בעזה עצמה, לרבות ביצים, חלב טרי, עופות, שמן זית ובשר אדום – הקשר שהשתנה באופן דרסטי ב־22 החודשים האחרונים. לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, כ־96% (15 אלף בערך) מהבקר בעזה, 61% מהעיזים, 64% מהכבשים ו־98 מהמטילות והעופות למאכל מתו, וכמעט כל העגלים נשחטו. בדומה לכך, לאדמות חקלאיות נגרם נזק כבד – 86% מהאדמות ששימשו באופן קבוע לגידולים חקלאיים ניזוקו, ונכון לעכשיו רק 1.5% מהאדמות הראויות לעיבוד בעזה נגישים, ונכון ל־25 ביולי לא ניזוקו. על פי אומדן הביניים המהיר של נזקים וצרכים שהבנק העולמי פרסם בפברואר 2025, מוערך כי היקף האובדנים הכלכליים בסקטור החקלאי הינו 1.3 מיליארד דולר, וכי בטווח המיידי והקצר (עד שלוש שנים) יידרשו 1.06 מיליארד דולר לטיפול בצרכים של מערכות החקלאות והמזון, תוך התמקדות בייצוב תשתית וצרכים בסיסיים על מנת להגיע בשנה הראשונה ל־70% תפקוד של נכסים חיוניים, ולהגדיל את ייצור המזון המקומי ב־40%.
• בהקשר זה, של מערכות מזון ממוטטות, כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש שחיוני להכניס לעזה מזון מסחרי בהיקף רחב, כדי לשפר את המגוון התזונתי ולהבטיח לאוכלוסייה גישה לטווח רחב של מזון מזין, כמו פירות, ירקות, בשר, דגים ומוצרי חלב. לאחר שב־5 באוגוסט אישרו הרשויות הישראליות מנגנון להכנסה הדרגתית ומבוקרת של סחורות מסחריות אל עזה, החלו סוגי מזון שונים לטפטף אל השווקים. ארגונים הומניטריים שותפים הבחינו אמנם בירידה מסוימת במחיריהם של פריטים מסוימים, אך התנודות במחירים נמשכות על סמך ספקולציות, ולא על סמך זמינות ממשית. כך למשל, מחיר הסוכר, שהגיע בשלב כלשהו בשלושת השבועות האחרונים ל־600 ₪ לק"ג, צנח ב־10 באוגוסט ל־40-30 ₪ לק"ג. מצד שני, מחירי האנרגיה נסקו, גז לבישול נעלם מהשווקים כבר לפני חמישה חודשים ועצי בעירה נמכרים במחיר שהוא יותר ויותר מעבר להישג יד. רוב בני האדם נאלצים להשתמש בפסולת ובשאריות עץ כחלופה למקורות אנרגיה לבישול, כורח הפוגע בהכנה ובצריכה נאותות של מזון, מחריף את סיכוני הבריאות וההגנה וגורם לסיכונים סביבתיים.
• סטטוס התזונה של ילדים בעזה ממשיך להידרדר. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, ביולי תועדו כמעט 13 אלף ילדים חדשים שהתקבל לטיפול בתת־תזונה חריפה. יתרה מכך, חומרת המקרים ממשיכה לעלות; ביןלי נמצא כי מתוך כ־13 אלף מקרים של תת־תזונה חריפה, יותר מ־2,800 מקרים (22%) הם של תת־תזונה חריפה חמורה. נכון לעכשיו קיימים ברצועת עזה 106 אתרים לטיפול ללא אשפוז, המספקים טיפול בתת־תזונה. כן גדל מספרים של המקרים החמורים ביותר, של ילדים הסובלים מתת־תזונה חריפה חמורה מלווה בסיבוכים, הזקוקים לאשפוז ולטיפול במרכזי ייצוב – ביולי לבדו אותרו 129 מקרים, לעומת 125 מקרים בין ינואר ליוני. ולמרות מספרם הגדל של המטופלים, ברחבי עזה יש רק חמישה מרכזי ייצוב לטיפול בתת־תזונה חריפה חמורה, שניים בעיר עזה, אחד בדיר אל־בלח ושניים בח׳אן יונס, שבקיבולת המיטות של כולם – 43 – לא די להתמודד עם מספר המקרים הגבוה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל־13 באוגוסט ומאז אוקטובר 2023 תועדו 235 מקרי מוות הקשורים בתת־תזונה, בהם 106 ילדים. נתון זה כולל 170 מקרי מוות מאז 1 ביולי 2025, 45 מהם של ילדים, ושמונה בני אדם שמתו ב־24 השעות האחרונות.
• ב־10 באוגוסט אמר ארגון Save the Children כי מותם של מאה ילדים בעזה מרעב מאז אוקטובר 2023, שעליו דווח, הינו "אבן דרך מחרידה הממיטה חרפה על העולם ומחייבת פעולה דחופה, גם אם באיחור רב," והדגיש את ההשלכות הבריאותיות ההורסניות וארוכות הטווח של תת־תזונה חריפה על ילדים. המנהל האזורי של Save the Children במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובמזרח אירופה, אחמד אל־הינדאווי, אמר ש"נתונים אלה אינם אלא קצה הקרחון," והוסיף שתת־תזונה בקרב ילדים "עלולה להוביל לבעיות בריאותיות שיימשכו כל חייהם, כמו עיכוב גדילה, מערכת חיסונית מוחלשת ואי־ספיקה של איברים. ההשלכות של תת־תזונה יכולות להשתרע על פני דורות, ואצל ילדים השלכותיה מקשות על הלמידה וההתפתחות, ויוצרות מעגל עוני הפוגע בכלל האוכלוסייה." הוא הדגיש ש"כמעט שנתיים של מלחמה ולפיתת החנק החוסמת סיוע מציל־חיים דנו ילדים למוות המוני, סבל ועתיד הרוס – שכולם לחלוטין ברי־מניעה."

קשיים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות

• מאז 25 ביוני 2025, המועד שבו הותרה הכנסת אספקה רפואית לעזה אחרי יותר משלושה וחצי חודשים שבהם הוקפאה, הכניס ארגון הבריאות עולמי לעזה 80 משאיות שהכילו אספקה רפואית. עם זאת, ד"ר ריק פיפרקורן, נציג ארגון הבריאות עולמי בשטח הפלסטיני הכבוש, דיווח שתהליכי הכניסה עדיין קשים ומשתנים ללא הרף, וקרא לפתיחת מעברים רבים שיאפשרו משלוח של אספקה הומניטרית, ולמתן גישה למשלוח של כל התרופות החיוניות הדרושות בעזה. הוא הסביר: "הגבלות מעכבות את פעילויות הבדיקה של אנשי סגל בנקודות [המעבר]. הכנסתם של פריטים רבים, כמו אביזרי עזר, מיטות אשפוז נמרץ, מקפיאים, תרופות המשונעות בשרשרת קירור ומכשירי הרדמה, נאסרה. כ־282 משטחי אספקה הוכנסו דרך נמל התעופה בן גוריון, אבל הליך השחרור ממכס היה הרבה יתר מדי איטי." מכלל האספקה שהובאה אל תוך עזה, ארגון הבריאות העולמי מסר 6,000 מנות דם לבתי החולים א־שיפאא ונאסר. עם זאת, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי הדגיש שכמויות אלה אינן אלא שבריר מהכמות הדרושה למתן מענה על הצרכים. מתקני בריאות עדיין מתקשים לספק למטופלים את הטיפול הדרוש, ובמקביל מתמודדים עם תקריות מרובות נפגעים מתמשכות ועם מספרים גדלים והולכים של מטופלים הסובלים ממחלות זיהומיות. מחסור בדלק הדרוש להפעלת גנרטורים גם הוא אחד מהקשיים המרכזיים שעימם מתמודדים כ־230 מוקדי הרפואה שעדיין מתפקדים באופן חלקי ברחבי רצועת עזה – לרבות 18 בתי חולים, עשרה בתי חולים שדה, 66 מרפאות רפואה ראשונית – בנוסף על מחסור בחלפים ובשמן המנוע הדרוש לתיקון הגנרטורים ולאחזקתם. ארגון הבריאות העולמי אמר שהוא מבקש לחדש את המלאי בבתי חולים ולבנות עתודות מלאי משלו, בהקשר של מבצע צבאי אפשרי בעיר עזה, אבל עד כה לא הצליח לבנות מלאי מספיק.
• אונר"א ממלאת תפקיד קריטי במתן שירותי רפואה ראשונית בעזה, משרתת 100 אלף מטופלים רשומים הסובלים ממחלות לא מידבקות, ומספקת שירותי מיילדות, בתר־מיילדות ותכנון משפחה, שירותי פיזיותרפיה ושיקום, וחיסוני שגרה. עם זאת, זה יותר מחמישה חודשים, מאז 2 במרס, ששירותים אלה סובלים משיבושים קשים בשל אי־יכולתה של אונר"א להכניס תרופות ואספקה רפואית מצילות־חיים, מחסור קריטי בדלק, ומכשולים הניצבים בפני תנועה בטוחה. עקב כך, במתקני בריאות ברחבי רצועת עזה המנוהלים, נכון לעכשיו, על ידי אונר"א – לרבות ארבעה מרכזי רפואה ראשונית, שתי מרפאות זמניות ומוקדים רפואיים רבים (21, נכון ל־10 באוגוסט) – מידלדל מלאי התרופות הדרושות לטיפול בעשרות אלפי מטופלים. כרגע, 59% מהתרופות החיוניות (56 מתוך 95 פריטים) אזלו במתקני בריאות אלה, לרבות תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, אנטיביוטיקה למבוגרים הניתנת דרך הפה, תכשירים נגד טפילים, ותוספי ברזל עבור ילדים, והמלאי של 12% (11 פריטים) מספיק לכיסוי צרכים למשך חודש אחד בלבד. יתרה מכך, בשבוע האחרון אילצו כמויות הדלק המוגבלות כמה מרכזי בריאות של אונר"א לפעול במתכונת של משמרת אחת, במקום שתיים.
• לחוסרים של תרופות, דלק, וחומרי בקרת זיהומים בסיסיים נודעות השלכות הורסניות על הטיפול במטופלים; לדברי אונר"א, בשל מלאי התרופות המידלדל מטופלים החולים במחלות לא מידבקות, לרבות חולי סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, מתקשים יותר ויותר להגיע לטיפול הדרוש להם, מצב שיהיו לו השלכות קשות על בריאותם. במקביל, היעדר תרופות אנטיביוטיות, תרופות נוגדות טפילים ותכשירים אנטי־פטרייתיים מסכל טיפול במחלות מידבקות, ההולכות ומתפשטות בשל צפיפות־יתר, תנאים תברואתיים ירודים וגישה מוגבלת למים נקיים. אונר"א מדווחת שמדי שבוע מתקבלים במרכזי הבריאות ובמוקדים הרפואיים שלה 1,300 מטופלים הסובלים ממחלות מידבקות, שמתוכם הדיווחים הרבים ביותר בכל השטח הם על זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, ושלשול. כן נצפה מספר גדל והולך של מקרי שלשול דמי חריף, במיוחד באזור אל־מוואסי בח׳אן יונס. אונר"א מזהירה שללא אספקה רפואית מספקת, המענה הרפואי הראשוני נפגע ומותיר עשרות אלפי חולים כרוניים ומטופלים הסובלים ממחלות מידבקות ללא תמיכה מצילת־חיים, והסכנה של משבר רחב היקף בבריאות הציבור גוברת.
• לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, להרעבה, לתת־התזונה ולחולי הנרחבים נודעות השלכות קטסטרופליות במיוחד על נשים הרות ומיניקות ועל יילודים. לעיתים קרובות אימהות טריות סובלות מתת־תזונה שאינה מאפשרת להן להיניק, ומים בטוחים לשתייה ותרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) שניהם נדירים. יותר ממאה מיילדות עובדות קו ראשון פועלות להגיע לנשים במתקני בריאות במחסים צפופים, שאין בהם חשמל ומים, ולעיתים קרובות הם הולכות לשם כך מרחקים גדולים ברגל. על רקע של היעדר ביטחון והגבלות תנועה, מאז 1 ביולי סייעו מיילדות שהוצבו על ידי משרד הבריאות ועשרה ארגונים שותפים מקומיים ובינלאומיים ליילד כ־3,500 תינוקות ב־13 מתקני חירום מקיפים למיילדות וליילודים שעדיין מתפקדים באופן חלקי בעזה. דווח גם על לידות חירום מחוץ לבתי חולים – בבתים, במרכזי בריאות ללא הציוד הדרוש, או בעת הנסיעה לבתי חולים. מצבים אלה מדגישים את חסמי הגישה החמורים שלהם גורמים היעדר הביטחון והמחסור בדלק.
• קרן האוכלוסין של האו"ם מדווחת שאת יכולתם של ארגונים שותפים לספק טיפול חיוני ליולדות וליילודים מגבילים עוד יותר חוסרים באספקה, בשירותים, במזון ובמים, הפוגעים הן במטופלים והן במטפלים המספקים שירותי רפואת מין ופריון. התשישות בקרב העובדים אילצה ספקים של שירותי מיילדות לקצר משמרות, ועקב כך צומצמה הזמינות של טיפול מציל־חיים. מאז יולי 2025 הצליחה קרן האוכלוסין של האו"ם למסור לארגונים שותפים ברחבי עזה, המשרתים כ־5,400 בני אדם, רק שישה סוגים של ערכות רפואת פריון, שהובאו לעזה במהלך הפסקת האש. מאז 2 במרס לא הצליחה קרן האוכלוסין של האו"ם להביא לרצועת עזה שום סוג שהוא של אספקה, זאת בעת שיותר מ־170 מטעני משאיות של פריטים מצילי־חיים נותרים באל־עריש שבמצרים ובגדה המערבית. אלה כוללים ערכות רפואת פריון, ערכות מיילדות, ערכות בתר־לידה, תרופות ומוצרים ליולדות, ציוד רפואי, אמצעי מניעה, ערכות היגיינה וחומרים לבניית מחסים, בכמות שמוערך כי תספיק לשרת 470 אלף נשים ונערות בשלושת החודשים הבאים.

מימון

• נכון ל־13 באוגוסט 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ־914 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (22%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ־12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יולי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 65.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 43 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 39 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.