עדכון מצב הומניטרי מס' 312 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-13 או ב-14 באוגוסט.

דגשים עיקריים

• יותר מ-80% מ-168 הפלסטינים שנהרגו בשנת 2025 מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית נהרגו בצפון הגדה המערבית, 60 מהם בנפת ג'נין.
• מתנחלים ירו למוות בפלסטיני בשכם וביצעו כ-40 מתקפות נגד 27 קהילות ברחבי הגדה המערבית, שחלקן כללו הצתה, ואשר גרמו לנזק נרחב לבתים ולנכסים אחרים.
• כ-27 פלסטינים, בהם 13 ילדים, נעקרו בכפייה מאזור בריית כיסאן שבבית לחם בשל אלימות מתנחלים הולכת ומסלימה; תוך פחות משבועיים נעקרו יותר מ-120 בני אדם מאותו אזור.
• סכנת ההריסה של שני בניינים רבי-קומות בירושלים המזרחית מציבה 29 משפחות פלסטיניות בסכנת עקירה קרובה.
• משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד ברחבי הגדה המערבית את ההריסה של 43 מבנים בבעלות פלסטינית שנהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים.
• לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, כמעט 13 אלף תלמידים ברחבי הגדה המערבית נפגעים מצווים שטרם בוצעו, המציבים יותר מ-80 בתי ספר בסכנת הריסה מלאה או חלקית.

התפתחויות הומניטריות

• בין 29 ביולי ל-4 באוגוסט נהרגו בגדה המערבית שני פלסטינים (שניהם מבוגרים), אחד מידי כוחות ישראליים ואחד מידי מתנחל חמוש (ראו להלן הפרק על מתקפות מתנחלים). במהלך אותו פרק זמן נפצעו לפחות 57 פלסטינים, בהם 11 ילדים, רובם (43) מידי כוחות ישראליים ו-14 מידי מתנחלים.
  • ב-4 באוגוסט, במהלך חילופי אש עם פלסטינים ליד מבנה בשימוש חקלאי בקבאטיה, בנפת ג'נין, ירו כוחות ישראליים טיל כתף, הרגו פלסטיני ופצעו אדם נוסף אחר. כוחות ישראליים הרסו את המבנה בדחפור ועצרו את הפצוע; מאוחר יותר חילצו חובשים פלסטינים את גופת ההרוג הפלסטיני. בין 1 בינואר ל-4 באוגוסט 2025 הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית 168 פלסטינים, 37 מהם ילדים. מכלל ההרוגים, יותר מ-80% (139) היו בנפות הצפוניות של הגדה המערבית, ויותר משליש (60) נהרגו בנפת ג'נין.
• ב-3 באוגוסט, לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצורים ואגודת האסיר הפלסטיני, מת במשמורת ישראל, בנסיבות לא ברורות, פלסטיני מג'נין שהוחזק במעצר מנהלי מאז 6 במאי 2025. לדברי ארגוני אסירים פלסטיניים, בין 7 באוקטובר 2023 ל-4 באוגוסט 2025 מתו במשמורת ישראל לפחות 76 פלסטינים, בהם 46 בני אדם מרצועת עזה, 28 מהגדה המערבית ושני פלסטינים אזרחי ישראל. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר ל"המוקד", ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות אדם, נכון לאוגוסט 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 10,741 פלסטינים, בהם 1,459 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,291 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,613 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-2,378 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים."
• בין 29 ביולי ל-4 באוגוסט תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 43 מבנים בבעלות פלסטינית, שנהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. ההריסות כללו 38 מבנים בשטח C, שני בתים שנהרסו על ידי בעליהם בירושלים המזרחית ושלושה מבנים בשטח B. כתוצאה מההריסות נעקרו 47 פלסטינים, בהם 21 ילדים ו-13 נשים, ומאות בני אדם אחרים נפגעו. תקריות מרכזיות כללו את התקריות שלהלן:
  • ב-4 באוגוסט נעקרו ארבע משפחות בדואיות המונות 25 בני אדם, בהם 15 ילדים, בעקבות ההריסה של המבנים שלהם בחלק העיר יריחו הממוקם בשטח C, קרוב לכביש 90 בנפת יריחו. חמישה מבני מגורים, מטבח משותף, שני מחסים לבעלי חיים ובית שימוש נייד נהרסו, וכן נהרסו חפציהן האישיים של המשפחות ושלושה מכלי מים. באותו יום, בחלק של הכפר אל-ג'ודיירה הנמצא בשטח C, בנפת ירושלים, נעקרה משפחה אחת המונה שלושה בני אדם, בהם ילד, ושתי משפחות אחרות המונות 11 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, נפגעו באופנים אחרים בעקבות הריסתם של 12 מבנים, לרבות בניין מגורים דו-קומתי. תקריות אלה התרחשו לאחר שתי הריסות קודמות בשטח C, ב-30 וב-31 ביולי, שבהן נעקרו שישה פלסטינים באל-ג'יפתליכ – אבו אל-עג'ל שבנפת יריחו, ושישה פלסטינים בכפר ואדי רחאל, בנפת בית לחם.
  • ב-31 ביולי אטמו רשויות ישראליות שתי בארות ארטזיות הממוקמות בשטח B, ממזרח לעיר שכם, ומשרתות את העיירות בית דג'ן ובית פוריכ, על פי דיווחים בלא הודעה מוקדמת. כוחות ישראליים ואנשי המנהל האזרחי הישראלי ביקרו אמנם פעמים אחדות באתרים כדי לצלם את הבארות ולבדוק אותן, אך על פי דיווחים לא ניתנה הודעה רשמית לפני אטימתן. הבאר הראשונה, שעומקה כמעט 400 מטר, פעלה באופן מלא בין 2022 ל-2025 וסיפקה לשתי העיירות מים לשתייה ולהשקיה. הבאר השנייה, שעומקה כ-370 מטר, הייתה בשלב הניסוי ונועדה לתמוך בהשקיה חקלאית וברשת המים המקומית. לדברי עיריית בית פוריכ, סגירת הבארות צמצמה את זמינות המים בכ-20%, צמצום שנודעות לו השלכות על כמעט 23 אלף תושבים בשתי העיירות. בין ינואר 2023 ל-4 באוגוסט 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את האטימה, על ידי רשויות ישראליות, של 12 בארות ארטזיות ברחבי הגדה המערבית, שש מהן ב-2023, ארבע ב-2024 ושתיים מאז תחילת 2025.
• במהלך התקופה הנסקרת מסרו רשויות ישראליות הודעות הריסה סופיות לשני מבני מגורים פלסטיניים רבי-קומות באזורי א-סוואנה וואדי קדום בסילואן שבירושלים המזרחית; ההודעות מציבות 29 משפחות פלסטיניות בסכנת עקירה קרובה. נגד המבנים קיימים צווי הריסה שניתנו זה מכבר בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. אף שבשני המקרים עיכבו הליכים משפטיים באופן זמני את האכיפה, התפתחויות שחלו לאחרונה משקפות דחיפה חדשה מצד רשויות ישראליות ליישם את צווי ההריסה. לדברי הארגון הישראלי הלא ממשלתי "עיר עמים", בא-סוואנה ייפגעו 17 משפחות פלסטיניות – המונות כ-140 בני אדם – לאחר שהרשות לאכיפה במקרקעין, הפועלת מטעם המשרד הישראלי לביטחון לאומי, אותתה על כוונתה לבצע בקרוב מאוד את הריסתו של המבנה בן חמש הקומות. המשפחות ערערו על כך בבג"ץ הישראלי, שנתן צו ביניים המקפיא את ההריסה והקצה לממשלה זמן עד 7 באוגוסט להשיב על הערעור.
• כוחות ישראליים ממשיכים לפעול בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין. ב-30 ביולי, לדברי הקהילה המקומית, כוחות ישראליים במחנה ג'נין עצרו למשך שעתיים 18 פלסטינים שחזרו לקחת את חפציהם האישיים מבתיהם, לאחר תיאום דרך משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי. ב-1 באוגוסט פגע כלי רכב צבאי ישראלי, שעל פי דיווחים נסע נגד כיוון התנועה, במכוניתה של משפחה בת שלוש נפשות, בהן ילד, שניסתה להגיע לביתה במחנה ג'נין ולאסוף חפצים אישיים; כל השלושה נפצעו ולא יכלו להגיע לביתם. ב-3 באוגוסט, שתי ילדות פלסטיניות (בת 12 ובת 16) נורו על ידי כוחות ישראליים ונפצעו במהלך מבצע חיפוש בשכונת אל-ג'בריאת בג'נין, ליד מחנה ג'נין. הקשר התקרית אינו ברור.
• ב-3 באוגוסט דיווח כוח המשימה לענייני הגנה שהגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מתמודדת עם עלייה חדה בסיכונים בתחום ההגנה על ילדים, שהגורמים לה הם אלימות מתנחלים, מבצעים של כוחות ישראליים, מעצר ועקירה בכפייה. עקירתם בכפייה של יותר מ-32 אלף בני אדם הובילה להסלמה משמעותית בסיכונים עבור ילדים, במיוחד בנפות צפוניות כמו ג'נין וטול כרם, שבהן הם נפגעים יותר ויותר ממצוקה פסיכולוגית ואי-יכולת להגיע לחינוך. משפחות באזורים אלה נוקטות מנגנוני התמודדות מזיקים, כמו עבודת ילדים, נישואין בגיל צעיר ונשירה מבתי הספר. ילדים נפגעים יותר ויותר ממצוקה פסיכולוגית, לרבות תסמיני חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון והסתגרות, המופיעים במיוחד בקרב בנים בני 12-7. ארגונים שותפים בתחום ההגנה ניסו לתת מענה לצרכים אלה באמצעות שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית פרטניים וקבוצתיים ליותר מ-45,600 ילדים, ולפחות 9,650 מטפלים נעזרו בשירותים פסיכו-חברתיים ובמפגשי הורות חיובית.
• על פי דוח שכוח המשימה לענייני חינוך פרסם ב-4 באוגוסט, במהלך שנת 2024 ובשנת 2025 חל זינוק חד במתקפות על תלמידים, אנשי חינוך ותשתית בתי ספר בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בשנת הלימודים 2025-2024 תיעד כוח המשימה לענייני חינוך יותר מ-2,000 תקריות הקשורות לחינוך, שמחציתן התרחשו בשטח C. בסך הכול נפגעו בתקריות אלה יותר מ-540 בתי ספר ויותר מ-84 אלף תלמידים. רוב התקריות התרחשו בצפון הגדה המערבית, היכן שמבצעים חוזרים ונשנים שניהלו כוחות ישראליים אילצו בתי ספר רבים להיסגר לפרקי זמן קצרים, או לעבור ללמידה מקוונת, צעדים ששיבשו את החינוך של אלפי תלמידים ופגעו ברצף הלימודים ובאיכותם. מבין הנפות, שכם בולטת כנפה שהפגיעה בה הייתה הרחבה ביותר – 849 תקריות מתועדות, הרבה יותר מאשר בכל הנפות האחרות. נכון ליוני 2025 מתמודדים 84 בתי ספר עם צווי הריסה התלויים ועומדים נגדם, ונגד שלושים תלויים צווי הריסה חלקיים. עשרה מבתי הספר הנפגעים ממוקמים בתחום המוניציפלי של ירושלים המזרחית, שהוגדר על ידי ישראל, ו-74 בתי הספר הנותרים ממוקמים בשטח C. בתי הספר האלה משרתים 12,855 תלמידים, בהם 6,557 תלמידות, ומלמדים בהם 1,076 מורים.

העצמה של מתקפות מתנחלים ופעילויות התנחלות

• בין 29 ביולי ל-4 באוגוסט תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 41 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד בכ-27 קהילות. מתקפות אלה הובילו לעקירתם של שישה משקי בית פלסטיניים המונים 27 בני אדם, בהם 13 ילדים, להריגתו של פלסטיני אחד על ידי מתנחלים, ולמותו של אדם אחר כתוצאה משאיפת עשן במהלך מתקפת הצתה שביצעו מתנחלים. בסך הכול נפצעו 29 פלסטינים, בהם לפחות שישה ילדים – 14 מידי מתנחלים ו-15 מידי כוחות ישראליים שהתערבו בנעשה במהלך תקריות במעורבות מתנחלים או אחריהן. בנוסף, מתנחלים השחיתו או הרסו יותר מ-600 עצים, רובם צעירים, יותר מ-20 בתים, 11 כלי רכב, 19 מחסים לבעלי חיים, ותשתית מחיה חיונית. תקריות מרכזיות שכללו עקירה ונפגעים כללו את התקריות שלהלן:
  • בעיירה עקרבא, מדרום-מזרח לנפת שכם, ב-2 באוגוסט, ירו מתנחלים למוות בפלסטיני בן 24 ופצעו שמונה בני אדם אחרים. על פי מקורות מקומיים וצילומי וידיאו שבהם תיעדה הקהילה את הנעשה, התקרית התרחשה כששישה מתנחלים חמושים, שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם לאחרונה בקרבת העיירה, מנעו מחקלאים פלסטינים לעבד את האדמות החקלאיות שלהם, ואליהם הצטרפו לאחר מכן עוד תריסר מתנחלים חמושים. בשלב זה הושלכה אבן לעבר המתנחלים, שפתחו באש לעבר פלסטינים. כוחות ישראליים שהגיעו לזירת האירוע השתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את הפלסטינים. לא דווח על נפגעים מקרב המתנחלים.
  • בכפר דיר ג'ריר, בנפת רמאללה, ביצעו מתנחלים שתי מתקפות בשני ימים רצופים, ב-31 ביולי וב-1 באוגוסט, שבהן נפצעו 15 פלסטינים – ארבעה מידי מתנחלים ו-11 מידי כוחות. בשתי המתקפות פשטו מתנחלים על שוליו המערביים של הכפר, ודווח על עימותים מילוליים ויידוי אבנים על ידי שני הצדדים, מתנחלים ותושבים פלסטינים. כוחות ישראליים התערבו בנעשה וירו תחמשת חיה ורימוני גז מדמיע. שני פלסטינים נפצעו מתחמושת חיה ושמונה, בהם ארבעה ילדים, נפגעו משאיפת גז מדמיע. אבנים שיידו מתנחלים כלפי כלי רכב חולפים גרמו נזק ללפחות שישה כלי רכב בבעלות פלסטינית, לפציעתם של שלושה פלסטינים מרסיסי זכוכית ואבן, ולנזק חלקי לבית מגורים ולקיוסק.
  • ב-30 ביולי נעקרו בכפייה שש משפחות פלסטיניות המונות 27 בני אדם, בהם 13 ילדים, מקהילת מודעאן באזור בריית כיסאן, ממזרח לכפר כיסאן שבנפת בית לחם. העקירה באה לאחר הפחדות, הטרדות ומתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים ממאחז שהוקם לא מכבר בקהילת דיר עלא הסמוכה. המשפחות יכלו לקחת איתן רק את בעלי החיים שלהן, והותירו מאחור מבני מגורים, בהם שישה בתים וארבעה בתי שימוש ניידים, שהמתנחלים הרסו את כולם לאחר עזיבתן. תקרית זו התרחשה בעקבות העקירה בכפייה, קודם לכן, בין 23 ל-28 ביולי, של 17 משפחות פלסטיניות המונות 101 בני אדם, בהם 53 ילדים, מאזור דיר עלא, גם הוא בבריית כיסאן. בסך הכול, בין 23 ל-30 ביולי נעקרו בכפייה מבריית כיסאן 23 משפחות (128 בני אדם) בשל אלימות מתנחלים והפחדה שהלכו והסלימו. על פי דיווחים, בשתי התקריות, מתנחלים השחיתו והרסו לפחות 23 מחסי מגורים ו-21 מבנים נוספים, לרבות מחסים לבעלי חיים ובתי שימוש, לאחר עזיבת המשפחות. כל המשפחות העקורות עברו לכפר כיסאן, שם הן מתמודדות עם צרכים הומניטריים דחופים, במיוחד בכל האמור במחסה ובגישה לשירותים בסיסיים.
• מתוך 41 מתקפות מתנחלים שתועדו במהלך התקופה הנסקרת, לפחות שמונה תקריות כללו הצתות בקהילות ובכפרים פלסטיניים ברחבי נפות קלקיליה, רמאללה, שכם וחברון. על פי דיווחים, מתנחלים השתמשו במתקפות אלה באש, בקבוקי תבערה, רימוני הלם ואבנים, שהובילו למותו של פלסטיני אחד, לפציעתו של אדם אחר, לנזק לשישה בתים לפחות ולהצתה ולהרס של 20 כלי רכב. בנוסף נהרסה גם תשתית מחיה חיונית. על ארבע מהמתקפות האלה דווח ב-31 ביולי וב-1 באוגוסט, כדלקמן:
  • בסילוואד שבנפת רמאללה הציתו מתנחלים שמונה כלי רכב בבעלות פלסטינית שחנו ליד בתים, וגרמו נזק לחזית ולחלונות של בניין; פלסטיני אחד מת משאיפת עשן בעת שניסה לכבות את הלהבות.
  • בסוסיא שבנפת חברון הציתו מתנחלים כלי רכב השייך לפעיל בינלאומי, ריססו תרסיס פלפל אל תוך בית שבו שהה הפעיל עם משפחה פלסטינית, והשחיתו מכל מים, מצלמת מעקב ומנורה סולארית.
  • בכפר רמון שבנפת רמאללה השליכה קבוצת מתנחלים רימוני הלם, בקבוקי תבערה וחומרים דליקים על בתים פלסטיניים, ריססה כתובות נאצה גזעניות על קירות, הציתה מספר כלי רכב וגרמה נזק ללפחות שישה מהם, אבל התושבים כיבו את הלהבות לפני שהגיעו לבתים.
  • בג'אלוד שבנפת שכם, מתנחלים ממאחז עדי-עד יידו בקבוקי תבערה על מרפסתו של בית פלסטיני והציתו אש, שגרמה נזק לפריטים בתוך הבית לפני שהדיירים כיבו אותה.
• שש מתוך 41 התקריות המתועדות היו מכוונות ספציפית נגד אדמות חקלאיות בארבעה כפרים פלסטיניים ברחבי נפות חברון, רמאללה, סלפית ושכם. מתקפות אלה הובילו להרס של כמעט 600 עצים, רובם צעירים, לנזק לגידולים חקלאיים על פני שטח של יותר מ-31 דונם, ולפציעתו של פלסטיני שנפגע משאיפת גז מדמיע שירו כוחות ישראליים. רוב הנזק נגרם בכפר בורקה שבנפת שכם, היכן שמתנחלים - על פי דיווחים מההתנחלות חומש, שהוקמה מחדש - ביצעו ב-29 ביולי שלוש מתקפות נפרדות. תקריות אלה הובילו להרס של יותר מ-550 עצים ועצים צעירים, לנזק לגידולים חקלאיים בשטח של יותר מ-24.5 דונם, ולפגיעה נרחבת בתשתית המשמשת למחיה. מתנחלים פרצו לאדמה בבעלות פרטית, רעו בעלי חיים על שטח בגודל שבעה דונם ששימש לגידול שומשום, והציתו גינה ביתית. כשבני המשפחה ניסו לכבות את האש, התערבו כוחות ישראליים בנעשה, ירו גז מדמיע ופצעו פלסטיני. בנוסף, מתנחלים גרמו נזק למערכות השקיה ותפסו מיכל מים ולפחות 50 משטחי מתכת, ובכך גרמו להפסדים ניכרים לשלוש משפחות פלסטיניות. חומש, אחת מארבע התנחלויות בצפון הגדה המערבית שפונו ב-2005, הוקמה מחדש ב-2020 כישיבה. במאי 2023 הסיר הצבא הישראלי את האיסור על כניסת ישראלים למקום והקצה את האדמה למועצת התנחלות. תוך זמן קצר החלו מתנחלים להקים מבנים חדשים על אדמה בבעלות פרטית פלסטינית. מאז נמנעה הגישה של בעלי אדמות, במיוחד מבורקה, למקום, ומחייתם נפגעה קשות עקב כך.
• בפסיקה מן ה-29 ביולי הורה בג"ץ הישראלי לרשויות הישראליות לתת, עד 1 בספטמבר, תשובה רשמית על המצב באל-מור'רג'את מזרח, ולשקול להכריז את האזור לשטח סגור בפני אזרחים ישראליים. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישה מועצת הפליטים הנורבגית ב-3 ביולי, שבה ביקשה אמצעי הגנה לאחר מתקפת מתנחלים המונית, ב-2 ביולי, שגרמה לעקירה בכפייה של קהילה בדואית שלמה והובילה לגניבת בעלי חיים, לנזק לרכוש ולהשתלטות על מבנים. בית המשפט חזר ואישש את חובתם של כוחות ישראליים לשמור על הסדר הציבורי ולהגן על תושבים, אך דחה את הבקשה למתן צו ביניים. ב-30 ביולי פרצו לקהילה שהתרוקנה מיושביה מתנחלים, על פי דיווחים ממאחז מבואות יריחו ומאחזים נוספים סביב הקהילה, הרסו עשרות מבני מגורים ומבנים ששימשו להחזקת בעלי חיים, ובזזו את פנים המחסים שהמשפחות העקורות הותירו מאחור. למחרת הגיעו למקום כמה תושבים עקורים, יחד עם פעילים, כדי לתקן את המבנים שניזוקו אבל מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים התאספו ליד הכביש הצמוד, ועל פי דיווחים הפחידו את התושבים. עם שחר פרצו המתנחלים שוב לקהילה, הציתו כמה מהמבנים שזה עתה תוקנו, גרמו נזק נרחב והיקשו עוד יותר על המשפחות לחזור ולהקים מחדש את הקהילה.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליוני 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש יוני 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-6 באוגוסט 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-882 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (22%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יולי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 65.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 43 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 39 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.