עדכון מצב הומניטרי מס' 311 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-13 או ב-14 באוגוסט.

דגשים עיקריים

• לאחר 22 חודשים של מעשי איבה, סוכנויות או"ם קוראת לפעולה מיידית שתציף את עזה בסיוע ובמטענים מסחריים, כדי לטפל בתנאים הומניטריים קטסטרופליים, לרבות הרעבה ומוות מתת-תזונה.
• לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, ביולי נמצא כי כמעט 12 אלף ילדים בני פחות מחמש בעזה סובלים מתת-תזונה חריפה, הנתון החודשי הגבוה ביותר שזוהה עד עתה.
• תצלומי הלווין האחרונים מראים כי 86% מהאדמות הראויות לעיבוד חקלאי ברצועת עזה ניזוקו, והאדמת הנותרות אינן נגישות, כך שרק 1.5% מהאדמות הראויות לעיבוד חקלאי בעזה שעדיין נגישות לא ניזוקו.
• בשבוע האחרון סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי של 62 מטופלים לקבלת טיפול רפואי בחו"ל, אך מוערך שיותר מ-14,800 מטופלים עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.
• תקריות רבות נפגעים ומחלות מתפשטות ממשיכות להציף את מערכת הבריאות בעזה במטופלים, ועקב כך שיעורי התפוסה של מיטות האשפוז גבוהים במידה קיצונית.

התפתחויות הומניטריות

השלכות של פעילות צבאית

• במהלך השבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לנהל הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, במקביל להמשך המבצעים הקרקעיים. נמשכו גם דיווחים על פיצוץ והרס של בנייני מגורים, במיוחד בנפות עזה וח'אן יונס. גם ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות לשטח ישראל וניהלו לחימה נגד כוחות ישראליים. ב-6 באוגוסט פרסם הצבא הישראלי שתי פקודות עקירה לחלקים של נפות עזה וח'אן יונס, המכסות 3.7 ק"מ רבוע. ברחבי רצועת עזה נמשכים הדיווחים על נפגעים כתוצאה מתקיפות נגד בתי ספר, אוהלים ובנייני מגורים, ונגד בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון בנקודות חלוקה בניהול צבאי, או ממתינים לשיירות סיוע הומניטרי.
• ב-31 ביולי אמר משרד זכויות האדם של האו"ם שהירי וההפגזות על פלסטינים המבקשים מזון נמשכו למרות הודעת הצבא הישראלי, שהתפרסמה ב-27 ביולי, על הפוגה בפעילות הצבאית באזורים מערביים, מהעיר עזה ועד אל-מוואסי. משרד זכויות האדם קרא לחקירות מיידיות ועצמאיות ולמיצוי דין, ודיווח שעל רקע ההרעבה ההולכת ומעמיקה ברחבי עזה, בין 27 במאי ל-31 ביולי 2025 נהרגו לפחות 1,373 פלסטינים, 859 מהם ליד נקודות חלוקה בניהול צבאי ו-514 לאורך צירי הנסיעה של שיירות מזון הומניטריות. משרד זכויות האדם אמר שאת רוב מעשי ההרג ביצע הצבא הישראלי, שככל הנראה מרבית ההרוגים היו גברים צעירים וילדים שביקשו לשרוד יחד עם משפחותיהם ובני האדם התלויים בהם לקיומם, והוסיף שבידי המשרד אין מידע על כך שהשתתפו ישירות במעשי איבה או היוו סיכון כלשהו לכוחות ישראליים או לבני אדם אחרים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 30 ביולי ל-6 באוגוסט נהרגו בעזה 730 פלסטינים ו-4,479 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023 ל-61,158 הרוגים ו-151,442 פצועים; במספר הכולל נכללים גם 290 הרוגים שנוספו בדיעבד ב-3 באוגוסט 2025, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. כן ציין משרד הבריאות שמספר הנפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון גדל מאז 27 במאי ל-1,655 הרוגים ויותר מ-11,800 פצועים.
• ב-4 באוגוסט פרסם משרד הבריאות בעזה רשימה של פרטי הרישום של 60,199 פלסטינים שנהרגו בעזה בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 יולי 2025, מתוך הנתון הכולל של ההרוגים שעליהם דווח (ראו לעיל). על פי הרשימה נהרגו 18,430 ילדים (31%), 9,375 נשים (16%), 27,605 גברים (46%) ו-4,429 קשישים (7%) (הנתונים זמינים לקריאה גם בדשבורד המואחד של כוח המשימה לענייני בריאות.)
• לדברי הצבא הישראלי, בין 30 ביולי ל-6 באוגוסט לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. לדברי הצבא הישראלי, מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023, הינו 545 הרוגים ו-2,870 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,654 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-6 באוגוסט, מוערך ש-50 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בעזה לפחות 508 עובדי סיוע, בהם 346 אנשי סגל או"ם, 51 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ארבעה אנשי סגל של הצלב האדום הבינלאומי, ו-107 אנשי סגל של ארגונים הומניטריים אחרים. בשבוע האחרון נהרג איש סגל של אגודת הסהר האדום הפלסטינית בהפגזה ארטילרית על מטה אגודת הסהר האדום בח'אן יונס, ומתנדב של האגודה נהרג בעת שחיפש מזון בנקודת החלוקה בניהול צבאי ממערב לרפיח. אגודת הסהר האדום הפלסטינית אמרה, בהתייחסה למתקפה על המטה שלה, ש"תקיפות חוזרות ונשנות [על הבניין] במהלך פעילויות פינוי והצלה מראות בבירור שההפגזה הייתה מכוונת ושיטתית." אגודת הסהר האדום הפלסטינית הביעה את זעזועה וזעמה לנוכח ההרג והפציעה של אנשי סגל ומתנדבים רבים של האגודה ומגיבים ראשונים אחרים, ואמרה ש"אי אפשר להסכים לכך שמגיבים ראשונים בעזה... יצאו מדי יום לעבודתם ברגשי פחד שייתכן שלא יחזרו אל משפחותיהם."
• להלן תקריות מרכזיות אחרות שבהן נהרגו בני אדם, ואשר התרחשו במהלך השבוע האחרון:
  • ב-30 ביולי, בין 16:30 ל-19:00, נהרגו על פי דיווחים לפחות 60 פלסטינים ו-700 בני אדם אחרים נפצעו, באש כבדה שנפתחה על בני אדם שחיכו לשיירות מזון הומניטריות באזור זיקים, בנפת צפון עזה.
  • בבוקר ה-31 ביולי נהרגו לפחות 15 פלסטינים ו-65 בני אדם אחרים נפצעו, באש שנפתחה על פלסטינים שביקשו להשיג מזון ליד נקודת החלוקה בניהול צבאי בכביש סלאח א-דין, בדיר אל-בלח.
  • ב-1 באוגוסט קיבל בית החולים אל-קודס, שאגודת הסהר האדום הפלסטינית מפעילה בעיר עזה, 12 הרוגים ו-90 פצועים שנפגעו בתקיפות נגד בני אדם שחיכו למשאיות סיוע באזור א-נבולסי, מדרום-מערב לעיר עזה.
  • ב-1 באוגוסט, בשעה 08:41 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, זוג נשוי ושלושת ילדיהם, בפגיעה באוהל ממערב לדיר אל-בלח.
  • ב-2 באוגוסט, בשעה 01:00, נהרגו על פי דיווחים זוג ושלושת ילדיהם, בפגיעה בבניין מגורים באזור א-תעאבין, בדיר אל-בלח.
  • ב-3 באוגוסט, בשעה 00:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני גברים פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר ששימש מחסה לעקורים בשכונת אל-אמל, במערב ח'אן יונס. על פי דיווחים, שלושה ילדים (שתי ילדות ואחיהן) נפצעו ומתו לאחר מכן מפצעיהם, בהם ילדה בת עשר שסבלה מכוויות.
  • ב-3 באוגוסט, במהלך שעות אחר הצהריים והערב, נהרגו על פי דיווחים לפחות 16 פלסטינים ו-270 בני אדם אחרים נפצעו בעת שניסו להשיג סיוע באזור זיקים, בנפת צפון עזה.
  • ב-4 באוגוסט, על פי דיווחים, נהרג אח מפגיעת מטען סיוע מוצנח בא-זוויידה, בדיר אל-בלח.
  • ב-4 באוגוסט נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים ו-50 בני אדם אחרים נפצעו בעת שביקשו סיוע באזורי זיקים וא-סודאנייה, בנפת צפון עזה.
  • ב-5 באוגוסט נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים ותשעה בני אדם אחרים נפצעו ליד נקודת החלוקה בניהול צבאי בקרבת נחל עזה, בדיר אל-בלח.
• על פי אומדן הנזק החקלאי האחרון, המבוסס על תצלומי לוויין עדכניים, שנעשה על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ומרכז הלוויינים של האו"ם, ביולי 2025 נצפתה ירידה משמעותית בבריאות ובצפיפות של כ-86% מהשטחים ששימשו באופן קבוע לגידולים חקלאיים (כ-130 מתוך 150 ק"מ רבוע) בעזה, נתון המייצג גידול של 3% לעומת אפריל 2025. הניתוח סקר פרדסים ועצים אחרים, גידולי שדה וירקות, שבהם ניתן לראות ירידה "כתוצאה מההשלכות של פעילויות כמו יישור בדחפורים, פעילות של כלי רכב כבדים, הפצצות, הפגזות וסוגי דינמיקה אחרים הקשורים לסכסוך." נכון לעכשיו, שיעור הנזק הגדול ביותר מכלל הנפות נמצא בנפת צפון עזה (94%), ואחריה בנפת עזה (91%), דיר אל-בלח (84%), ח'אן יונס (81%) ורפיח (79%). הניתוח מצביע על עלייה בולטת, בשלושת החודשים האחרונים, בנזק לשטחים חקלאיים בנפת ח'אן יונס, שם גדל שיעור הנזק מ-77% ל-81%, ובנפת צפון עזה, שבה גדל שיעורו מ-91% ל-94%. בנוסף דיווחו ארגון המזון והחקלאות ומרכז הלוויינים שנכון לעכשיו, רק 1.5% מכלל האדמות החקלאיות בעזה נגישים ולא נגרם להם נזק.
• אומדן הנזק הכולל לבניינים, המבוסס על תצלומי לוויין, שערך מרכז הלוויינים של האו"ם מצביע על גידול משמעותי, נכון ל-8 ביולי, בהרס בניינים ברחבי רצועת עזה – נמצא כי יותר מ-20 אלף בניינים נוספים נהרסו, או שנגרם להם נזק כבד או בינוני, לעומת הניתוח שנעשה ב-25 באפריל. על פי ניתוח תצלומי הלוויין זיהה מכון הלוויינים של האו"ם בסך הכול 192,812 מבנים שנפגעו, המהווים כ-78% מכלל המבנים ברצועת עזה; נתון זה כולל 102,067 מבנים שנהרסו, 17,421 מבנים שנגרם להם נזק כבד, 41,895 מבנים שניזוקו באופן בינוני, ו-31,429 מבנים שייתכן שניזוקו. הגידול הגבוה ביותר בהיקף הנזק, בהשוואה לניתוח שנעשה ב-4 באפריל 2025, נצפה בנפת ח'אן יונס, שבה נמצא נזק חדש שנגרם לכ-8,681 מבנים, ובנפת רפיח, שבה נמצא נזק חדש בכ-7,112 מבנים. ככלל, השיעור הגבוה ביותר של מבנים שנגרם להם נזק (מכל הסוגים) הינו בערים עזה, רפיח, ח'אן יונס, ג'באליה ובית לאהיא - בחמש הערים האלה יחד היו כ-60% מכלל המבנים שניזוקו.
• על פי אומדן חדש שביצע כוח המשימה לענייני חינוך, המבוסס על תצלומי לוויין שנאספו ב-8 ביולי 2025, כמעט 91.8% מכלל מבני בתי הספר ברצועת עזה (518 מתוך 564) נפגעו ישירות או ניזוקו, ומוערך שכדי להחזירם לתפקוד יהיה צריך לבנותם מחדש או לבצע בהם שיפוצים נרחבים. נתון זה כולל 95 מבני בתי ספר בנפת צפון עזה, 194 בנפת עזה, 40 בנפת דיר אל-בלח, 123 בנפת ח'אן יונס ו-66 בנפת רפיח. רוב מבני בתי הספר (432) נפגעו פגיעות ישירות, גידול של 26 מבני בתי ספר לעומת האומדן האחרון – שהתבסס על תצלומי לוויין שנאספו ב-4 באפריל – והם כוללים בתי ספר שקודם לכן סווגו כמבנים שניזוקו. מכלל 26 בתי הספר הנוספים שנפגעו, 11 הם בתי ספר ממשלתיים, שמונה בתי ספר של אונר"א, ושבעה הם בתי ספר פרטיים. כשני שליש ממבני בתי הספר ששימשו מחסים לעקורים נפגעו פגיעות ישירות.
• ההשלכות של מעשי האיבה המתמשכים ותנאי ההישרדות המידרדרים במהירות ממשיכות לפגוע באופן לא מידתי בילדים, המהווים כמחצית מאוכלוסיית עזה. כך למשל, ב-28 ביולי, ביקור שטח משותף שערכו מספר כוחות משימה באתרי עקורים בדיר אל-בלח העלה חששות חמורים בתחום ההגנה על ילדים, לרבות גידול מדאיג בהזנחת ילדים, קבצנות בכפייה של ילדים, וחשיפה מוגברת לפגיעה. ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים מקבלים מספר רב של מקרים מורכבים של ילדים הסובלים משורה של פגיעויות, לרבות אלימות, ניתוק ממשפחותיהם, מוגבלויות ופציעות הקשורות בסכסוך. וזאת כאשר מאז סוף הפסקת האש, במרס 2025, 134 מרחבים בטוחים נאלצו להיסגר, הפכו בלתי כשירים או נעשו לא נגישים, כך שנכון לעכשיו עומדים לרשות ארגונים שותפים רק 88 מרחבים בטוחים שבהם הם יכולים להציע מעקב טיפול, תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ופעילויות קבוצתיות, שכולן משרתות 50 אלף עד 60 אלף ילדים וכ-10,000 עד 15 אלף מטפלים. נתון זה כולל 16 מרחבים בנפת צפון עזה, 52 מרחבים בעיר עזה, עשרה בדיר אל-בלח ו-10 בח'אן יונס. עקב כך נוצרה במרחבים המתפקדים שנותרו צפיפות-יתר קשה, המצמצמת את הפרטיות, משך הפעילויות ויעילותן. בניסיון להרחיב את התמיכה עבור ילדים פצועים החלו לאחרונה יוניסף והארגונים השותפים לו, בתיאום עם גורמים בתחום הבריאות, להציב צוותים ייעודיים של עובדים סוציאליים בבתי חולים מרכזיים המטפלים בפציעות טראומה בילדים, כדי לאפשר הפניות לשירותי הגנה על ילדים לפני שחרורם מבית החולים.

התפתחויות בתחום הגישה

• מאז 20 ביולי חידשו הארגונים העיקריים בתחום הסיוע במזון את האיסוף השוטף של מטענים ממעבר זיקים, בצפון עזה, וממעבר כרם שלום, בדרום עזה. על פי דשבורד הניטור והמעקב UN2720, בין 20 ביולי ל-3 באוגוסט הוכנסו לעזה לפחות 12 אלף טונה של פריטי מזון שנרכשו באמצעות מנגנון סיוע בתיאום האו"ם, לרבות קמח, חבילות מזון ופריטי מזון בתפזורת עבור מטבחים קהילתיים, אבל מרבית האספקה שנאספה נפרקה על ידי המוני בני אדם רעבים או נבזזה לאורך צירי הנסיעה של השיירות. ב-29 ביולי, לאחר סירובים ממושכים, הסמיכו רשויות ישראליות צוות מכוח המשימה לענייני לוגיסטיקה להגיע לרציף כרם שלום / כרם אבו סאלם, כדי לערוך רשימת מצאי של סיוע הומניטרי. עם זאת, בשל חלון הזמן המוגבל מאוד שהוקצה למשלחת לא הצליח הצוות להשלים את רשימת המצאי.
• במהלך שבוע בין 27 ביולי ל-3 באוגוסט, פטרו רשויות ישראליות סוכנויות או"ם מהליך השחרור ממכס שהוטל לא מכבר על מטענים המשונעים דרך מסדרון מצרים. גם ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים יכלו לקבל פטור ממכס עבור פריטים רפואיים בלבד, אבל על סמך כל מקרה לגופו. לדברי כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, אף שמנגנון הפטור ממכס עבור מטענים המשונעים ממצרים לא הוארך רשמית, נראה שהוא עדיין תקף.
• בשבוע האחרון הוכנסו אמנם לעזה כמויות דלק מוגבלות, אבל אספקת הדלק עדיין מוגבלת באופן קריטי ואינה ניתנת לחיזוי, מצב הפוגע משמעותית ביכולתם של ארגונים שותפים הומניטריים לספק ולשמר שירותים מצילי-חיים, במיוחד בתחום הפקת המים וחלוקתם. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ביולי עמדו לרשות ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה כ-852 אלף ליטר דיזל – כמת המכסה רק 62% מתוך 1.36 מיליון הליטר הדרושים להתערבויות קריטיות, ורק 41% מ-2.10 מיליון הליטר הדרושים לתחזוק כל פעילויות החירום בתחום המים, התברואה וההיגיינה. לגירעון חמור זה נודעות השלכות ישירות ונרחבות על זמינות המים ברחבי עזה, משום שהוא מגביל הן את יכולת ההפקה והן את יכולת המשלוח. כך למשל, הפקת המים מבארות מי תהום צנחה ב-70% לעומת תקופת הפסקת האש, שבה היה הדלק זמין יותר. יתרה מכך, המצב חמור במיוחד בצפון עזה, שבה דרוש בדחיפות דלק נוסף להפעלת בארות מים ולפיצוי על השיבוש באספקת המים בשל הנזק לקו המים מישראל, אל-מונטאר, שלא פעל מ-20 ביולי עד 4 באוגוסט, השבתה שהובילה לאובדן של 20 אלף מטר מעוקב ביום. להפסקה זו של אספקת המים נודעו השלכות משמעותיות על זמינות המים באזור, בשל הנטל הנוסף על המשאבים המוגבלים מלכתחילה. בסך הכול, על פי סקר המעקב בגישה עדינה החודשי האחרון של כוח המשימה, 90% ממוסרי המידע המרכזיים דיווחו על הרעה בזמינות המים בין 7 ל-12 ביולי.
• מאז 1באוגוסט הוכנסו לעזה, זו הפעם הראשונה מאז 2 במרס, כמה אלפי ערכות היגיינה, אבל כולן נבזזו או נפרקו על ידי בני אדם הזקוקים נואשות למוצרי צריכה בסיסיים, עוד לפני שהגיעו למחסנים של ארגונים שותפים, לחלוקה מתוכננת, מעשים המשקפים ייאושם העמוק של בני האדם המחכים לסיוע הומניטרי. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, יותר מ-100 אלף ערכות היגיינה, המספיקות לצרכים של לפחות שליש מהאוכלוסייה, תקועות כעת מחוץ לעזה בשל עיכובים ברישום והיעדר אישור עבור ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. הסקר האחרון בגישה עדינה שניהל כוח המשימה מצא שליותר מ-40% ממשקי הבית אין סבון בביתם, וכי ההוצאות בתחום ההיגיינה מאמירות. דרושות כמויות גדולות של מכלי מים וסבון, על מנת לתמוך בשמירה בסיסית על היגיינה ולמנוע הידרדרות נוספת בתנאי בריאות הציבור.
• אף שיותר ממיליון פריטי מחסה, לרבות אוהלים, יריעות ברזנט וחומרי איטום, ו-2.3 מיליון פריטים שאינם מזון כבר נרכשו ותקועים כעת בירדן ובמצרים, מאז 2 במרס 2025 לא התירו רשויות ישראליות להכניס לעזה כל חומרי מחסה, והמלאי הקודם של פריטי מחסה אזל כליל. כתוצאה מכך, משבר המחסה בעזה ממשיך להחריף, ורוב המשפחות חיות בתנאי צפיפות קשה, ללא בטיחות או כבוד, וחלקן אף חיות בלא כל מחסה שהוא. אומדן טלפוני שנעשה ביולי ב-44 אתרי עקירה בעיר עזה מצא שב-43 אתרים היו משפחות ללא כל מחסה, וכי 11% מתוך יותר מ-6,500 משקי בית שהשתתפו בסקר חיים תחת כיפת השמים. בסך הכול, על פי האומדן האחרון שכוח המשימה לענייני מחסה ביצע ב-7 ביולי, מוערך ש-1.35 מיליון בני אדם זקוקים לפריטי מחסה חירום, ו-1.4 מיליון זקוקים לפריטים חיוניים למשק הבית. את המצב המחריד מחריפים עוד יותר הפגזות מתמשכות, פקודות עקירה והיעדר ביטחון גובר, שלא זו בלבד שגורמים לעקירה נוספת של משפחות, אלא מאלצים גם עובדים הומניטריים רבים לעבור למקום אחר ובכך מצמצמים את היכולת התפעולית. להרחבה המהירה של הפער במתן מענה לצרכים בתחום המחסה תורמים גם הפירוק וההרכבה מחדש החוזרים ונשנים של מחסים, ועימם אובדן או נטישה של פריטי מחסה, ותנאי מזג האוויר המאיצים את הבלאי של חומרי המחסה.
• כמו כן, רשויות ישראליות ממשיכות להטיל הגבלות המונעות את ההכנסה של כמאה מטעני משאיות של חומרי לימוד, שנרכשו ונתקעו במצרים ובירדן, אל עזה, וחוסרים חמורים בדלק ממשיכים לפגוע בניידות של ארגונים שותפים המפעילים תוכניות למידה, מעכבים ארגון של מפגשים קבוצתיים המצריכים חשמל והדפסה של חומרי לימוד, וקוטעים את גישתם של ילדים לפלטפורמות לימוד מקוונות המצריכות חשמל וחיבור לאינטרנט. מאז 18 במרס אין ליותר מ-658 אלף תלמידים גישה לחינוך פורמלי המבוסס על לימוד בכיתות, על רקע של מעשי איבה מתמשכים והרס נרחב של תשתית בתי ספר (ראו לעיל), ובה בעת, לדברי כוח משימה לענייני חינוך, פקודות עקירה שפרסמו רשויות ישראליות מאז 18 במרס משבשות פעילויות למידה, כך שנכון לעכשיו רק כמחצית (299 מתוך 626) ממרחבי הלמידה הזמניים המשרתים 113 אלף תלמידים עדיין כשירים לפעולה. כוח המשימה הוסיף שאת הקשיים התפעוליים וקשיי הגישה האלה מחריפים גירעונות במימון הדרוש לתמיכה באופני למידה חלופיים ובצורך לשלב מחדש מורים עקורים ומובטלים, לרבות באמצעות תוכניות מזומן-תמורת-עבודה, תמיכה נפשית וחיזוק יכולות פדגוגיות בעת חירום, מאחר שמורים שתרמו לפעילויות למידה עשו זאת עד עתה על בסיס התנדבותי. נכון לעכשיו התקבלו פחות מ-10% מתוך 230.3 מיליון הדולר שכוח המשימה לענייני חינוך מבקש לגייס באמצעות פניית הבזק לשנת 2025.
• מ-5 באוגוסט ואילך, בעקבות החלטת הקבינט הישראלי להרחיב את היקף הסיוע ההומניטרי לעזה, הודיעו רשויות ישראליות על חידוש חלקי של הסחר באמצעות הסקטור הפרטי, בכפוף לבדיקות יסודיות, כדי להגדיל את היקף הסיוע תוך צמצום התלות בסיוע הומניטרי. יתרה מכך, רשויות ישראליות דיווחו שנכון ל-5 באוגוסט הוצנחו בעזה 785 חבילות סיוע הומניטרי, בהשתתפותן של שמונה מדינות.
• נמשכים הדיווחים על עיכובים ומכשולים המוצבים בפני תנועות הומניטריות. אף שמספר התנועות ההומניטריות שנענו בסירוב מיידי פחת, למשלחות שאושרו עדיין דרושות שעות רבות כדי להשלים את נסיעותיהן. משלחות מסוימות נמשכו יתר מ-18 שעות, וצוותים נאלצו לחכות בכבישים שלעיתים קרובות הם מסוכנים, עמוסים או בלתי עבירים. בין 30 ביולי ל-5 באוגוסט, מתוך 72 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, שניים (3%) נענו בסירוב וחמישה (7%) בוטלו על ידי המארגנים. יותר ממחצית מהתנועות אופשרו (37, או 51%), לרבות משלחות לאיסוף דלק, מזון ואספקה רפואית וחילופי סבבים של אנשי סגל. 28 משלחות נתקלו במכשולים (39%) שכללו עיכובים ממושכים, לרבות במחסומי פתע שהוצבו על ידי כוחות ישראליים לאורך ציר מורג ב-29 ביולי, שבהם עוכבו משלחות למשך יותר משעתיים. מכלל המשלחות שנתקלו במכשולים שבע יושמו במלואן, לרבות משלחת לאיסוף אספקה רפואית ממעבר כרם שלום. שלוש מהמשלחות שנתקלו במכשולים לא בוצעו, לרבות משלחת לפינוי הריסות לאורך כביש סלאח א-דין, ו-18 המשלחות הנותרות יושמו באופן חלקי, לרבות משלחת של האו"ם לאיסוף דלק ממעבר כרם שלום. מכלל 72 התנועות, 33 תנועות תוכננו לאיסוף אספקה מהמעברים בעזה, והיתר נועדו לתמוך בפעילויות הומניטריות מתמשכות אחרות.
• ב-30 ביולי סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי של 47 פלסטינים מעזה, יחד עם 129 מלווים, וב-6 באוגוסט סייע בפינוי הרפואי של 15 מטופלים ילדים במצב קריטי, יחד עם 47 מלווים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 ביולי 2025 פונו יותר מ-7,500 פלסטינים, בהם כ-5,200 ילדים, לקבלת טיפול רפואי בחו"ל, שכ-2,100 מתוכם פונו בפינוי רפואי מאז 1 בפברואר 2025. מוערך שיותר מ-14,800 בני אדם זקוקים בדחיפות לטיפול רפואי מחוץ לעזה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפני 7 באוקטובר 2023 יצאו מעזה בממוצע מדי יום 50 עד מאה מטופלים לקבלת טיפול רפואי, שיעור שצנח מאז ל-11 מטופלים ביום בממוצע.

רעב ומקרי מוות הקשורים לתת-תזונה

• לנוכח העלייה המתמשכת במספר המתים מתת-תזונה, הציווי ההומניטרי מחייב להציף את עזה באופן מיידי בסיוע רחב היקף, לרבות סיוע במזון ובמוצרי תזונה למניעת הרעבה המונית ולטיפול בתת-תזונה חריפה, וכל סוגי הסיוע האחרים הדרושים לתמיכה בשירותים מצילי-חיים. כפי שאמרה מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, "זה בלתי מוסרי להמתין לאישור רשמי של רעב המוני לפני שמספקים סיוע מציל-חיים במזון." בדומה לכך, גם אונר"א קראה לפעול בדחיפות, שאם לא כן בני אדם ימשיכו למות ברעב ובהפגזות "במצב שכולו מעשה ידי אדם," וציינה: "כשאתה במצב שבו אפילו המטפלים מתחילים להתעלף, משמע הדבר שכל המבנה ההומניטרי קורס. וזה בדיוק מה שאנחנו רואים היום בעזה." סמנכ"ל יוניסף, טד צ'איבן, שדיבר מתוך בית החולים של אגודת ידידי המטופל בעזה, הדגיש גם הוא שאף שארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לספק תמיכה רבה ככל האפשר, חידוש הסיוע ההומניטרי בהיקף נרחב והכנסת מטענים מסחריים חיוניים לטיפול ברעב ובתת-תזונה חריפה, התוצאה של יותר מ-20 חודשי מלחמה ויותר מחודשיים של מצור מלא.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-6 באוגוסט תועדו 193 מקרי מוות הקשורים בתת-תזונה, 96 מהם ילדים. נתון זה כולל חמישה בני אדם שמתו בבתי חולים ב-24 השעות שקדמו לפרסום הנתונים.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה ממשיכים לבצע ברחבי רצועת עיזה בדיקות סקר לאיתור תת-תזונה, אבל בשל הגבלות גישה ונוכחות תפעולית מוגבלת, נתונים פרטניים של בדיקות עדיין מוגבלים לנפות צפון עזה ורפיח. על סמך הנתונים הזמינים לחודש יולי, נכון ל-6 באוגוסט, מתוך 136 אלף ילדים בגילים שבין שישה ל-59 חודשים שנבדקו בבדיקות סקר, זוהתה תת-תזונה חריפה אצל 11,877 ילדים, הנתון החודשי הגבוה ביותר שתועד עד עתה. נתון זה כולל 2,562 ילדים הסובלים מתת-תזנה חריפה חמורה, ש-40 מהם אושפזו במרכזי ייצוב. 18% מכלל הילדים שאצלם אובחנה ביוני וביולי תת-תזונה חריפה סבלו מתת-תזונה חריפה חמורה, לעומת 12% מהילדים בין מרס למאי 2025. ובמצב קריטי זה, בחודש יולי יכלו ארגונים שותפים להגיע רק ל-3% (8,169 מתוך 290 אלף) מהילדים בני פחות מחמש הזקוקים לתוספי הזנה ומיקרו-נוטריינטים, זאת משום שלעזה הוכנסו רק כמויות מוגבלות של תוספי תזונה מבוססי-שומנים. לעומת הממוצע של כ-76 אלף ילדים שטופלו מדי חודש בין אפריל ליוני (26% מאוכלוסיית היעד), הנתונים בחודש יולי משקפים קריסה של התוכנית למניעת תת-תזונה. גם החלוקה של אספקה מניעתית אחרת לילדים ולנשים הרות ומיניקות לעזה ומספר הילדים שטופלו בתוספי מזון פחתו. היקף הכולל של אספקת של מוצרי תזונה שהוכנסה לעזה עדיין איננו מספיק למניעת הידרדרות נוספת במצב התזונתי.
• על פי מעקב השוק של תוכנית המזון העולמית בעזה, במחצית השנייה של יולי המצב בשוק העזתי הידרדר באופן חד והגיע לרמתו הגרועה ביותר מאז תחילת ההסלמה במעשי האיבה; המחירים נסקו לרמות חסרות תקדים, וכמעט כל פריטי המזון החיוניים נעלמו מהשווקים. מחירי הקמח ירדו עם כניסתן של משאיות סיוע, ובשבוע הרביעי של יולי התייצבו על 55-45 ₪ לק"ג. עם זאת, המחירים עדיין מאוד לא יציבים, נתונים לתנודות אפילו במהלך יום יחיד – מצב המשקף את הזמינות הלא יציבה ואת השווקים הלא מתפקדים. סוכר הוא עדיין אחד הפריטים היקרים ביותר, שמחירו, המגיע עד 600 ₪ לק"ג, מאלץ בני אדם לרכוש כמויות קטנות בלבד. ביולי הידרדר המגוון התזונתי עוד יותר, לרמתו הגרועה ביותר מאז החלה ההסלמה במעשי האיבה; ההידרדרות מדגישה את הקריסה החמורה של גישה למזונות מגוונים ומזינים, ואת חוסר הביטחון התזונתי ההולך ומחמיר. שיעור משקי הבית הנשענים על סיוע הומניטרי כמקור המזון העיקרי שלהם ירד, בשל ההכנסה המוגבלת של סיוע, והשווקים עדיין אינם אמינים בשל חוסרים והמחירים המאמירים. העמלות על משיכת מזומנים עדיין גבוהות מאוד – 45% מהסכום המועבר במחצית השנייה שלי יולי. אספקה מוגבלת של כסף מזומן ונזילות מוגבלת של השוק, לצד מחסור במוצרים, מגבירים את ההסתמכות על כסף מזומן פיזי, שהשגתו כרוכה לעיתים קרובות בתשלום עמלת נזילות, משום שספקים נרתעים יותר ויותר מקבלת תשלומים דיגיטליים.

התפשטות מחלות והקשיים עימם מתמודדת מערכת הבריאות

• ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בעזה דיווחו על עלייה מדאיגה ברחבי רצועת עזה במספר החולים בתסמונת גיאן-בארה – מחלה נדירה העלולה לסכן חיים, שבה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את מערכת העצבים ההיקפית. לדברי המחלקה לאפידמיולוגיה, נכון ל-31 ביולי 2025 דווח על 64 מקרים, 27 מהם ילדים בני פחות מ-15, לעומת חמישה מקרים בשנה בלבד לפני ההסלמה במעשי האיבה. נתון זה כולל 32 מקרים בנפת ח'אן יונס (50%), 28 מקרים בנפת עזה (33%), וארבעה מקרים בנפת דיר אל-בלח (6%). אף שעל מקרים רבים דווח באזורים צפופים ומאוכלסים מאוד, במיוחד בנפות ח'אן יונס ועזה, לא דווח על מקבץ של מקרים במיקומים גיאוגרפיים מוגדרים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון לעכשיו אין בעזה מלאי זמין של עירויי אימונוגלובולין, התרופה העיקרית לטיפול בתסמונת גיאן-בארה. ב-4 באוגוסט אימת משרד הבריאות שלושה מקרי מוות הקשורים לתסמונת גיאן-בארה, שניים מהם ילדים, והזהיר שהיעדר הטיפול הדרוש עלול להחמיר את המצב. לדברי ארגון הבריאות העולמי, 30% מהמטופלים החולים בתסמונת גיאן-בארה זקוקים לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ.
• בין 1 ל-31 ביולי דווח על 420 מקרים של חשד לדלקת קרום המוח ברחבי רצועת עזה, המספר הגבוה ביותר שתועד מאז תחילת ההסלמה במעשי האיבה. נתון זה כולל 197 מקרים בנפת ח'אן יונס, 150 מקרים בנפת עזה, ו-73 מקרים בדיר אל-בלח. ההרס של המחסן המרכזי של ארגון הבריאות העולמי בדיר א-בלח הוביל למחסור קריטי באנטיביוטיקה, החיונית לטיפול בדלקת קרום המוח. כדי שניתן יהיה לטפל בבטחה במקרים החשודים כדלקת קרום המוח, ננקטו אמצעי בידוד, לרבות הפרדת המחלקה החיצונית של בית החולים אל-ח'ייר מהמרכז הרפואי נאסר, והקמת אוהלי בידוד בבית החולים אל-אקצא.
• ב-2 באוגוסט אמר משרד הבריאות שבתי החולים בעזה מתקשים להתמודד עם העומס, משום שהעלייה החדה במספר הנפגעים חורגת מקיבולתם. שיעורי תפוסת המיטות בבתי החולים המטפלים בנפגעי פציעות טראומטיות עלו משמעותית: 300% בבית החולים אל-אהלי ערב, 240% בבית החולים א-שיפאא, 210% בבית החולים א-רנטיסי ו-180% בבית החולים נאסר. משרד הבריאות הוסיף ואמר שבשל היעדר מרחב מיטות זמין, בתי החולים נאלצים לאשפז מטופלים על הרצפה ובמסדרונות. כוח המשימה לענייני בריאות דיווח גם שמתקני שיקום ייעודיים, לרבות בית החולים חמאד, בית החולים אל-אמל ובית החולים אל-ופאא מוצפים במטופלים הסובלים מפגיעה רב-מערכתית מורכבת ובנפגעי אלימות מבוססת-מגדר. רשימות ההמתנה מגיעות עד שנה, למרות משכי האשפוז המקוצרים. יתרה מכך, מטופלים עם מוגבלויות שאינן קשורות לסכסוך מוזנחים ואינם מקבלים את הטיפול הדרוש להם. כן דיווח כוח המשימה לענייני בריאות שבתי החולים מתקשים להתמודד עם תקריות רבות נפגעים, המתרחשות בקצב ממוצע של שמונה תקריות ביום.
• ב-31 ביולי אמר בית החולים אל-אקצא שהוא מתמודד עם משבר הומניטרי ומשבר בריאות קריטיים יותר ויותר, על רקע מספרם הגדל והולך של נפגעים ומקרים רפואיים דחופים. לבית החולים מגיעים מאות פצועים, הרבה מעבר לקיבולתו של המתקן. המחלקה לרפואה דחופה אינה מסוגלת לקלוט את מספרם הגדל והולך של פצועים במצב קריטי, וכל מחלקות האשפוז מלאות. חדרי הניתוח חדלו לתפקד בשל היעדר מיטות אשפוז זמינות, וכמה מטופלים אף נשארו בחדרי הניתוח משום שאין לאן להעביר אותם. בדומה לכך, מנהל בית חולים השדה הכווייתי לרפואת מומחים באל-מוואסי, בח'אן יונס, דיווח שבית החולים מקבל מדי יום מאות פצועים במצב קריטי שנפגעו בעת שניסו להשיג מזון, וכי הגעתם יוצרת לחץ עצום על הצוותים הרפואיים הכורעים תחת עומס העבודה במערכת בריאות המצויה בקריסה כמעט מוחלטת. היחידה לטיפול בפצעים חדלה לפעול בשל היעדר מוחלט של אספקה רפואית חיונית. בית החולים פועל מעבר ליכולתו התפעולית, ובשל היעדר אספקה אינו יכול עוד לקלוט את מספר הנפגעים הגדל והולך. מנהל בית החולים פנה בקריאה דחופה לבני אדם שלא להגיע לנקודות החלוקה בניהול צבאי, כדי לשמור על חייהם.
• ניתוח של נתונים רפואיים, שבמסגרתו בדק ארגון Médecins sans Frontières יותר מ-200 אלף פניות לייעוץ רפואי שהתקיימו בשנת 2024 בשישה מתקני בריאות שבהם תומך הארגון ברצועת עזה, מצא שכלי נשק נפיצים, כמו פצצות ורימונים, היו אחראים ל-83% מהפניות של קורבנות אלימות לקבלת טיפול בפצעים. לדברי מתאם חירום לשעבר של Médecins sans Frontières, "כלי נשק נפיצים פועלים בלא הבחנה, וגורמים לפציעות מורכבות כתוצאה מהדף, רסיסים וחום." הוא הוסיף: "בשני בתי חולים ראינו שכמעט 60% מהפציעות היו קשורות לחומרי נפץ. המחסים המאולתרים שהאוכלוסייה נאלצת לחיות בהם מציעים לשוהים בהם מעט מאוד הגנה מפני כלי נשק אלה, או שאינם מגינים עליהם כלל." הניתוח של Médecins sans Frontières זיהה שיעור זיהומים גבוה מאוד, יותר מ-18%, בקרב מטופלים שפנו בפעם הראשונה לטיפול. זאת כתוצאה מהתנאים הלא היגייניים שבהם חיים מי שנעקרו בכפייה פעמים רבות. Médecins sans Frontières הדגיש את היעדר ההגנה על אזרחים, ואמר ש-29.6% מכלל הפניות לייעוץ רפואי לטיפול בפצעים היו עבור ילדים בני פחות מ-15, וכי 32% מהפניות היו עבור נשים.

מימון

• נכון ל-6 באוגוסט 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-882 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (22%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יולי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 65.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 43 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 39 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.