עדכון מצב הומניטרי מס' 307 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-30 או ב-31 ביולי.

דגשים עיקריים

• אנשים בעזה ממשיכים להתמודד עם מוות, פציעה, עקירה וטראומה, על רקע של המשך מעשי האיבה והשחיקה האיטית של התנאים החיוניים להישרדות, לרבות גישה מספקת למזון, מים, טיפול רפואי ומחסה.
• בעיקר הנזק של ההרעבה והתת-תזונה נושאים יותר ממיליון ילדים; עוד ועוד ילדים מתים מתת-תזונה מדי יום. לשורדים צפויים סיכונים חמורים ומשני-חיים, לרבות פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית והגופנית שלהם.
• יותר משני מיליון בני אדם בעזה נדחקים אל תוך פחות מ-45 קמ"ר, כגודל העיר עזה, בעוד 88% מהשטח מצויים כעת באזורים בשליטה צבאית ישראלית או כאלה שהוחלו עליהם פקודות עקירה.
• פקודת עקירה שהצבא הישראלי פרסם לאחרונה לאזורים במערב דיר אל-בלח חונקת עוד יותר את הפעילות ההומניטרית ואת תפקודם של מתקנים הומניטריים מרכזיים.

התפתחויות הומניטריות

• בשבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לבצע הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, פרסמו פקודות עקירה נוספות והרחיבו עוד יותר את המבצעים הקרקעיים. ב-20 ביולי פרסם הצבא הישראלי פקודת עקירה החלה על אזורים במערב דיר אל-בלח (לפרטים נוספים ראו להלן) והזהיר בני אדם שלא לחזור לאזורים בצפון עזה, שלדברי הצבא הישראלי כעת הם אזורי לחימה פעילים. כמו כן, ארגונים חמושים פלסטיניים ירו רקטות אל ישראל, וניהלו לחימה נגד כוחות ישראליים.
• ההפגזות המתמשכות, מניעת הגישה לכל מה שחיוני לחיים, לרבות מזון, מים וטיפול רפואי נאות, וכן חשיפה לאירועים טראומטיים, גובו את המחיר הכבד ביותר ממיליון הילדים בעזה. מנכ"לית יוניסף קתרין ראסל אמרה, בתדריך למועצת הביטחון של האו"ם ב-16 ביולי, שעל פי דיווחים, במשך 21 חודשים נהרגו בעזה יותר מ-17 אלף ילדים ו-33 אלף ילדים נפצעו, נתון המקביל לכיתה ובה 28 ילדים שנהרגה בעזה מדי יום בממוצע. היא אמרה ש"הילדים האלה אינם לוחמים. הם נהרגים ונפגעים כשהם עומדים בתור" להשיג מזון, תרופות, מוצרי תזונה ומים, והם ממשיכים לסבול "בתנאי חיים קטסטרופליים." היא הדגישה ש"האמת הפשוטה היא שאנו כושלים מלסייע לילדים של עזה. והכישלון שלנו, כשרואים אותו מבעד לעיניהם, הינו בגידה בזכותם להיות ילדים."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 16 ל-23 ביולי נהרגו בעזה 646 פלסטינים ו-3,438 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-23 ביולי 2025 נהרגו לפחות 59,219 פלסטינים, ו-143,045 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 8,363 בני אדם שנהרגו ו-31,004 בני אדם שנפצעו מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025. כן ציין משרד הבריאות שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני האדם המנסים להגיע לאספקת מזון ל-1,060 הרוגים ויותר מ-7,207 פצועים.
• משרד הבריאות בעזה מזהיר שצוותים רפואיים דיווחו על גידול בולט במספר מקרי המוות הקשורים לרעב ולסיבוכים כתוצאה מתת-תזונה (למידע נוסף ראו להלן), כאשר למתקני בריאות אין היכולת והמשאבים לטפל בהשלכות של אסון זה. משרד הבריאות הוסיף שמחלקות טיפול דחוף מקבלות מספרים חסרי תקדים של בני אדם חלושים ומותשים, בכל הגילים, הסובלים מתשישות קיצונית ומקריסה פיזית. המשרד הדגיש שמאות בני אדם, שגופם הידלדל כתוצאה מהרעבה והותש הרבה מעבר לסיבולת הפיזית שלהם, סובלים כעת מחולשה קשה ומצויים בסכנת מוות קרובה מאוד.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 16 ל-23 ביולי נהרגו בעזה שני חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-23 ביולי 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,651 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 451 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,821 חיילים שנפצעו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023. נכון ל-23 ביולי מוערך ש-50 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• בין 16 ל-23 ביולי פרסם הצבא הישראלי שלוש פקודות עקירה החלות על חלקים של נפות צפון עזה, עזה ודיר אל-בלח, ומכסות 10.5 קמ"ר. מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי פקודות עקירה החלות על 303.2 קמ"ר (83% משטח רצועת עזה). לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, יותר מ-762,500 פלסטינים בעזה נעקרו מחדש בין 18 במרס ל-15 ביולי. נתון זה כולל 25 אלף בני אדם שנעקרו בין 15 ל-22 ביולי. בלא מקום בטוח שאליו יוכלו ללכת, בני אדם רבים מבקשים מקלט באתרי עקירה צפופים, במחסים מאולתרים, בבניינים שניזוקו, ברחובות ובשטחים פתוחים. בני אדם מוגבלים למרחבים הולכים ומתכווצים; נכון ל-20 ביולי, כ-88% משטחה של רצועת עזה כלולים בשטחים שמאז 18 במרס הם בשליטת הצבא הישראלי, או שהוחלו עליהם פקודות עקירה (שתי הקטגוריות חופפות זו לזו במידה רבה). לפקודת העקירה האחרונה, שניתנה ב-20 ביולי, נודעו השלכות מדאיגות במיוחד מאחר שהיא פוגעת באזור של דיר אל-בלח המשמש מרכז לפעילויות הומניטריות, לרבות משרדים, בתי הארחה לעובדים, מתקנים רפואיים, מחסנים ורכיבי תשתית קריטיים אחרים (ראו להלן).
• "פקודות העקירה הישראליות האחרונות, שאחריהן באו תקיפות אינטנסיביות על דרום-מערב דיר אל-בלח, ברצועת עזה, הוסיפו עוד אומללות על סבלם של פלסטינים רעבים", אמר נציב האו"ם לזכויות האדם, פולקר טורק. "נדמה היה שהסיוט אינו יכול להיות גרוע עוד יותר. אבל זה בדיוק מה שקורה", אמר, והזהיר ש"תקיפות אוויריות ומבצעים קרקעיים ישראליים יובילו תמיד לעוד אזרחים הרוגים ולהרס נוסף של תשתית אזרחית. לנוכח הריכוז של אזרחים באזור, והאמצעים ושיטות הלחימה שישראל הפעילה עד עתה, הסכנות של הרג לא חוקי והפרות חמורות אחרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי גבוהות במידה קיצונית." הוא הוסיף ש"בתים כבר נהרסו, ואלפים נאלצו שוב להימלט מן האזור. הברירה היחידה הפתוחה בפניהם היא ללכת לאותם שטחים הולכים ומתכווצים של עזה שמאות אלפים מאולצים להתכנס אל תוכם, מה שמקשה מאוד על כל ניסיון להביא סיוע הומניטרי ליעדו. אפילו האזורים האלה אינם בטוחים."
• בין 16 ל-22 ביולי, מתוך 75 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 23% נענו בסירוב. 21% נוספים התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול משלחות או ליישומן החלקי בלבד. 31% נוספים אופשרו במלואם, והמארגנים נאלצו לבטל את 25% הנותרים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. כל הניסיונות שלעיל כוללים 29 ניסיונות לתאם תנועות סיוע בתוך צפון עזה או אליה, ש-28% (8) מתוכם אופשרו, 28% (8) נענו בסירוב, 21% (6) נתקלו במכשולים, ו-24% (7) בוטלו. בדרום עזה, מתוך 46 ניסיונות אופשרו 33% (15), 19% (9) נענו בסירוב, 22% (10) נתקלו במכשולים ו-26% (12) בוטלו.
• אחרי שבועיים ללא פינויים רפואיים, ב-17 ביולי הוביל ארגון הבריאות העולמי את הפינוי הרפואי של 35 מטופלים, רובם ילדים, יחד עם 72 מלווים, אל ירדן. לדברי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-10,000 מטופלים זקוקים לפינוי רפואי לחו"ל.
• לדברי ארגון Médecins sans Frontières, רשויות ישראליות התירו רק למעטים ממי שמבקשים פינוי רפואי להתפנות, ומטופלים רבים במצב קריטי עוכבו או שבקשותיהם נענו בסירוב, למרות הדחיפות הרפואית. מתאם המיזמים של ארגון Médecins sans Frontières לפינויים רפואיים בעזה אמר: "אתה לא יודע מה הסיבה מאחורי הסירוב לבקשות. לפעמים, כשהם מאשרים מקרה, הם מסרבים [לאשר] את המלווה. אתה מדבר כאן על הפרדת משפחות, פגיעה באנשים הזקוקים לעזרה. ויש לזה השלכות גם על מדינות רבות שהיו פעילות וגלו עניין רב בקליטת מקרים מעזה, אבל נחסמו בגלל הסירוב [של ישראל]."
• התקבלו דיווחים על ילדים הנעלמים לאחר שהלכו להשיג מזון בנקודות חלוקה בניהול צבאי. לדברי הארגון הישראלי הלא ממשלתי "המוקד להגנת הפרט", בחודש האחרון פנו אליו תשע משפחות שבניהן, ילדים בגיל העשרה, הלכו להשיג מזון באתרי חלוקה בניהול צבאי בעזה ולא חזרו. הצבא הישראלי אישר ל"המוקד" שעצר חמישה מהילדים. ארבעה מהם, בני 15 עד 17, אינם מורשים לפגוש עורך דין, ולא ידוע מה עלה בגורלם של ארבעת הילדים הנעדרים האחרים. "המוקד" הביע חשש כבד שייתכן שנהרגו.

תקיפות הגורמות להרוגים

• ב-17 ביולי נפגע מתחם כנסיית המשפחה הקדושה בעיר עזה, פגיעה שבה נהרגו שלושה בני אדם, בהם אישה אחת, ועשרה בני אדם אחרים נפצעו. הפטריארך של ירושלים אמר שבכנסייה מצאו מקלט 600 עקורים, רובם ילדים, ו-54 בני אדם עם צרכים מיוחדים. נמסר שחלקים גדולים של הכנסייה נהרסו, וכי בני האדם עם הצרכים המיוחדים נאלצו להתפנות מהמקום, חלקם מבלי שיוכלו לקחת עימם את המנשמים הדרושים להם להישרדותם. ב-18 ביולי נכנסו הפטריארך הלטיני והפטריארך היווני-אורתודוקסי לעזה לאמוד את הצרכים. בתיאום עם ארגונים הומניטריים, הובטח מתן סיוע חיוני לקהילה הנוצרית ולמשפחות רבות ככל האפשר. הסיוע כולל אספקת מזון במשקל מאות טונות, ערכות עזרה ראשונה, וציוד רפואי הדרוש בדחיפות. בנוסף וידאה הפטריארכיה שהפצועים שנפגעו בתקיפה יפונו למוסדות רפואיים בעזה, שבהם יקבלו טיפול.
• נמשכים הדיווחים על הרוגים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון. תקריות מרכזיות כוללות את התקריות שלהלן:
  • ב-16 ביולי, בשעה 8:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים 18 פלסטינים, בהם אישה, שנרמסו למוות ליד נקודת חלוקה בניהול צבאי בח'אן יונס.
  • ב-18 ביולי, בשעה 17:00 בערך, נורו על פי דיווחים תשעה פלסטינים למוות ליד נקודת חלוקה בניהול צבאי, בצפון-מערב רפיח.
  • ב-19 ביולי, בשעת הבוקר, דיווח בית החולים נאסר, בח'אן יונס, כי קיבל 25 הרוגים פלסטינים ויותר ממאה פצועים מאזורים שבהם ניסו בני אדם לקבל סיוע.
  • ב-20 ביולי, על פי הודעה שמסרה תוכנית המזון העולמית, שיירה בת 25 משאיות מטעם תוכנית המזון העולמית שהובילה סיוע חיוני במזון עברה במעבר זיקים, בצפון עזה, ולאחר מכן נתקלה בהמוני אזרחים שציפו בכיליון עיניים לאספקת המזון שהם זקוקים לה נואשות. "כשהשיירה התקרבה, נפתחה על ההמון שסביבה אש מטנקים וצלפים ישראלים וממקורות ירי אחרים", וכתוצאה מכך נהרגו בני אדם רבים. בשעה 14:45 דיווח משרד הבריאות כי בתקרית נהרגו 73 בני אדם ויותר מ-150 בני אדם אחרים נפצעו, חלקם באופן אנוש. אבו סלמייה אמר שרוב הפציעות היו פציעות ראש או חזה, וכי בית החולים א-שיפאא מוצף בהמוני הנפגעים. על סמך הדיווחים הזמינים, זהו כנראה המספר הגבוה ביותר, מאז 27 במאי, של פלסטינים שנהרגו במקום יחיד וביום יחיד בעודם מנסים להשיג מזון.
• נמשכים הדיווחים על תקיפות נגד בני אדם השוהים בבתי ספר, באוהלים ובבנייני מגורים, שכולן גורמות להמוני נפגעים, לרבות מקרב ילדים. התקריות המרכזיות כוללות את התקריות שלהלן:
  • ב-16 ביולי, בשעה 11:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שתי ילדות, שני ילדים ואישה, בפגיעה באוהלי עקורים בח'אן יונס.
  • ב-16 ביולי, בשעה 17:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם ילד ואישה, ובני אדם אחרים, בהם ילדים ולפחות אישה אחת, נפצעו, בתקיפה במחנה אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-16 ביולי, בשעה 16:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, בהם תינוקת, בפגיעה בבניין מגורים באזור א-סברה, בעיר עזה.
  • ב-17 ביולי, בשעה 01:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם שלוש נשים, ו-17 בני אדם אחרים נפצעו, חלקם אנושות, בפגיעה באוהל עקורים שהיה בתוך בית ספר במחנה אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-17 ביולי, בשעה 07:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים שאבטחו סיוע המוניטרי, בתקיפה באזור א-תוואם, מדרום לבית לאהיא, בנפת צפון עזה. דיווחים מצביעים על כך שעם ההרוגים נמנו גברים משבטים ומשפחות שהתנדבו להגן על שיירות הומניטריות.
  • ב-17 ביולי, בשעה 18:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים אישה פלסטינית ובנה ותשעה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר שבו שהו עקורים ממערב לח'אן יונס.
  • ב-18 ביולי, בשעה 3:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, בהם שתי נשים, ועשרה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים ממערב לח'אן יונס.
  • ב-18 ביולי, בשעה 20:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים ושלושה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר שבו שהו עקורים בא-שייח' רדואן, מצפון לעיר עזה.
  • ב-20 ביולי, בשעה 14:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים 14 פלסטינים, בהם ילדה, בתקיפות נגד אוהלים באל-מוואסי, במערב ח'אן יונס. ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה שהמתקן שלה באזור היה יעד לתקיפה שבה נהרג איש סגל אחד וחמישה אנשי סגל אחרים נפצעו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, תקרית זו הינה הפעם ה-11 שבה היו מוקדים ומרכזים של ההגנה האזרחית יעדים לתקיפות, והמתקפה ה-25 במספר נגד אנשי סגל במילוי תפקידם. בסך הכול, מאז אוקטובר 2023 נהרגו 124 אנשי סגל של ההגנה האזרחית הפלסטינית, ו-336 אנשי סגל נפצעו.
  • ב-21 ביולי, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם אישה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בנקודת מילוי מים בשכונת א-רימאל, ממערב לעיר עזה.
  • ב-22 ביולי, בשעה 1:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים, בהם אישה וילדים, וכ-50 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים במחנה א-שאטי (החוף), ממערב לעיר עזה.
  • ב-22 ביולי, בשעה 18:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים, בהם שישה ילדים, ובני אדם רבים אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בבית לאהיא, בנפת צפון עזה. על פי דיווחים, גם כמה פרמדיקים נפצעו ולאמבולנס אחד לפחות נגרם נזק, מפני שבניין המגורים ממוקם ליד תחנת אמבולנסים.
• במהלך פחות מחודשיים תיעד משרד זכויות האדם לפחות עשר תקיפות בעזה שבהן נהרגו לפחות עשרה רופאים וחמישה אחים ואחיות, בהן שבע תקיפות על בנייני מגורים או אוהלים, שבהן נהרגו עובדי רפואה יחד עם משפחותיהם. בתקרית אחת, ב-14 ביולי, נהרג אח בתקיפה על האוהל שלו בחא'ן יונס, יחד עם שלוש בנותיו, כולן ילדות. בתקיפה אחרת, ב-5 ביולי, על אוהל של רופא באל-קרארה, נהרגו חמישה רופאים ואח אחד, בני אותה משפחה. ב-23 במאי הרגה תקיפה על בניין מגורים בדרום ח'אן יונס רופא ותשעה מילדיו. משרד זכויות האדם של האו"ם ציין ש"לא קיבל דבר שיצביע על כך ש[עובדי רפואה אלה] או משפחותיהם נטלו בשום צורה שהיא חלק ישיר במעשי איבה, והדבר מעורר חששות כבדים שאלו עלולים להיות מעשי הרג או תקיפה לא חוקיים נגד אזרחים, המהווים פשעי מלחמה." יחד עם ההרס של בתי חולים והיעדר תרופות וציוד, "מעשי ההרג בהקשר זה מגבילים או מבטלים את זמינותו של טיפול מציל-חיים עבור פלסטינים," הוסיף משרד זכויות האדם.
• ב-20 ביולי, לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, נפגע בעיר עזה בית ספר ששירת ילדים בגיל הגן ובכיתות א' עד ו'. בעת התקרית נכחו במקום כ-200 ילדים. בתקיפה נגרם נזק מבני משמעותי וילד בן שש נפצע. בית הספר כבר ניזוק בעבר מירי טנקים – הנזק תוקן באופן זמני ביריעות ברזנט, שאפשרו לחדש פעילויות למידה בהיקף מוגבל. בעקבות התקרית האחרונה הקפיא בית הספר את הלמידה כולה כדי לאפשר פינוי של ההריסות ואומדן מלא של הנזק. כל התלמידים ואנשי הסגל זקוקים בדחיפות לתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, כדי להגן על רווחתם ולמזער ככל האפשר את שיבוש הלמידה.
• ב-22 ביולי משרד החינוך, בתמיכת כוח המשימה לענייני חינוך, השלים בהצלחה את השלב הראשון של בחינות הבגרות הכלליות (תווג'יהי), שנועדו לתלמידים שהחמיצו את בחינות הבגרות בשנת 2023. בסך הכול נרשמו תחילה לבחינות 1,800 תלמידים, שרובם נבחנו ב-19 וב-22 ביולי. מועד הבחינה השני נבנה כך שיספק תמיכה לתלמידים שנתקלו בבעיות טכניות, שלא הייתה להם גישה לאינטרנט או שלא היו במיטבם בבחינה שהתקיימה ב-19 ביולי. הבחינה היא אבן דרך המשקפת תיאום ותמיכה איתנים מצד ארגונים שותפים, בתנאים מאתגרים במידה קיצונית. השלב השני והשלישי נמצאים כעת בתכנון; עם זאת, יישומם עדיין תלוי בשיפור סביבת הביטחון והגישה, ובמיוחד באפשרות של הפסקת אש. כבר עתה זוהו בסך הכול 77 מרחבי למידה שבהם יתקיים סבב הבחינות הבא, אף שכדי להבטיח את מוכנותם עדיין דרושות הכנות לוגיסטיות ניכרות.

ההרעבה בעזה מעמיקה וגובה חיי אדם מדי יום ביומו

• ב-65 הימים האחרונים יכלו ארגונים הומניטריים להכניס לעזה רק כמויות מוגבלות של סיוע, שנועד לטפל ברמות חריפות של חוסר ביטחון תזונתי ובצרכים בסיסיים אחרים החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית. זאת בשל מספר גורמים התלויים זה בזה, לרבות: מכשולים בירוקרטיים, לוגיסטיים, מנהליים ומכשולים תפעוליים אחרים שמציבות רשויות ישראליות; מעשי איבה מתמשכים ומגבלות גישה בתוך עזה; ומספר גדל והולך של תקריות ביזה וירי על בני האדם הנואשים, הנאספים לפרוק אספקת סיוע לאורך נתיבי השיירות; תקריות אלה מציבות בני אדם ואנשי סגל הומניטרי בסכנה חמורה ובמקרים רבים אילצו סוכנויות הומניטריות להפסיק את איסוף המטענים ממעברים שבשליטת הרשויות הישראליות. בתנאים אלה, רוב הסיוע ההומניטרי הנאסף על ידי ארגונים הומניטריים, שכמותו מוגבלת מאוד, נבזז או נפרק על ידי המוני בני אדם נואשים תחת אש,. למרבה הצער, במעט הסיוע שהצליח להגיע למחסנים, לנקודות חלוקה ולמתקנים הומניטריים לא היה די לעצור את ההרעבה או לתמוך בהמשך הפעולה של התערבויות מצילות-חיים מרכזיות, במיוחד על רקע הפרסום המתמשך של פקודות עקירה והתסיסה האזרחית הגוברת. במקביל, זה יותר מ-140 יום שמוטל איסור על הכנסתם של פריטים חיוניים כמו אוהלים לעזה.
• לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, אף שברצועה יש כמת מוגבלת של מזון זמין, הגישה אליו קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרית –פריטי המזון שעדיין זמינים בשווקים נמכרים במחירים מרקיעי שחקים, והגישה לכמויות מוגבלות של פריטי מזון אחרים היא לעיתים קרובות תחת אש. כל המאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם עדיין סגורות. נכון לעכשיו, במטבחים הקהילתיים שעדיין פועלים מכינים פחות מ-160 אלף ארוחות מבושלות ביום – 100 אלף ארוחות בצפון עזה ו-60 אלף ארוחות במרכז עזה ובדרומה. בד בבד, בני אדם ממשיכים לסכן את חייהם בניסיון להשיג מזון בנקודות חלוקה בניהול צבאי (ראו לעיל), וככלל שורדים על ארוחה אחת ביום, שערכה התזונתי דל. לדברי תוכנית המזון העולמית, כמעט אחד מכל שלושה בני אדם בעזה אינו אוכל במשך ימים שלמים. בניסיון לשרוד, בני אדם נאלצים לנקוט אסטרטגיות התמודדות הנעשות נואשות ומשפילות יותר ויותר, ונעות מצום ועד לצמצום גודל הארוחות, קיצוב של מנות מזון לילדים, לקיחת מזון בהשאלה, קיבוץ נדבות וחיטוט באשפה בחיפוש אחר מזון. ולמרות מאמצים אלה, סכנת הרעב ההמוני נותרת בעינה, ויכולתן של משפחות להגן על בני המשפחה הפגיעים והחלשים ביותר מההשלכות של רמות ממושכות וגבוהות של חוסר ביטחון תזונתי הולכת ופוחתת.
• אוכלוסיית עזה מתמודדת כעת עם תזונה לא-מאוזנת ודלה עד סכנה בנוטריינטים, שהמגוון התזונתי בה הגיע לרמתו הקריטית ביותר. על פי ניתוח מעקב השווקים והביטחון התזונתי העדכני ביותר, שפורסם ביוני, המגוון התזונתי צנח באופן חד. מוצרי חלב נעדרים כליל מתזונתם של בני אדם, לעומת צריכה ממוצעת של ארבעה ימים בשבוע לפני אוקטובר 2023. גם צריכת הירקות צנחה באופן דרמטי ליום וחצי בשבוע בלבד, לעומת שישה ימים בשבוע לפני אוקטובר 2023, וצריכת הפירות נעדרת כמעט כליל. מקורות חלבון, כמו בשר, עופות וביצים – שקודם לכן נצרכו שלושה ימים בשבוע – נעלמו לחלוטין מתזונתם של תשקי הבית. רק קטניות ולחם עדיין זמינים במידת מה; קטניות נצרכות כארבעה ימים בשבוע (בדומה לשיעור הצריכה שלהן לפני אוקטובר 2023), אבל צריכת הלחם צנחה בחדות, מממוצע של שבעה ימים בשבוע לארבעה ימים בשבוע בלבד. היעדר מגוון תזונתי מוביל לחסרים של נוטריינטים רבים ומגביר את הסיכון לתת-תזונה חריפה, במיוחד בקרב ילדים ונשים הרות ומיניקות. הרעב ותת-התזונה מגבירים את הסיכון ללקות במחלות המחלישות את המערכת החיסונית, ועקב כך לשיעורים גבוהים של תמותה ותחלואה כתוצאה ממחלות. ההשלכות של המחסור במזון על נשים הרות ומיניקות חמורות במיוחד; הסבירות שתינוקותיהן ייוולדו כשהם סובלים מסיבוכים בריאותיים רבה יותר, ואימהות מתקשות יותר ויותר להיניק, קושי המציב תינוקות בסיכון מוגבר ללקות במחלות זיהומיות. ללא תזונה מזינה, מטפלים וילדים מצויים בסיכון מוגבר לחלות. פגיעות דומה נראית גם בקרב קשישים, בני אדם עם מוגבלויות וחולים במחלות כרוניות.
• המדדים ההומניטריים מראים מדי יום על הידרדרות נוספת, הנמדדת כעת גם במספר הילדים המתים מתת-תזונה חריפה. נתונים שנאספו מארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה מראים כי תת-התזונה בעזה הגיעה לרמות סף קריטיות ביותר. בשבועיים הראשונים של יולי, מתוך 56 אלף הילדים בני פחות מחמש שנבדקו בבדיקות סקר לאיתור תת-תזונה בנפות עזה, דיר אל-בלח וח'אן יונס, אובחנה תת-תזונה חריפה אצל כמעט 5,000 ילדים; זהו שיעור של 9%, לעומת 6% ביוני ו-2.4% בפברואר. השכיחות של תת-התזונה בעיר עזה מדאיגה עוד יותר – אצל כ-16% מתוך כ-15 אלף ילדים שנבדקו לאיתור תת-תזונה נמצאה תת-תזונה חריפה, לעומת 4% בפברואר. סקר של כוח המשימה לענייני תזונה שנערך ביוני מצא שיותר מ-95% מהילדים בעזה צרכו שתיים או פחות משמונה קבוצות מזון. מאז ינואר 2025 תיעדו ארגונים שותפים 20 ילדים שמתו מתת-תזונה חריפה חמורה, 13 מהם מאז תחילת יולי ועד עתה, ומספרם גדל מדי יום. לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-22 ביולי תיעד המשרד 101 מקרי מוות כתוצאה מתת-תזונה, בהם 80 ילדים; מכלל המתים, 11 מבוגרים וארבעה ילדים מתו בבתי חולים ב-24 השעות שקדמו לדיווח.
• באמצע מאי חזתה המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי שבין אפריל 2025 למרס 2026 צפויים כמעט 71 אלף מקרים של תת-תזונה חריפה בקרב ילדים בני שישה עד 59 חודשים, לרבות 14,100 מקרי תת-תזונה חריפה חמורה. מאז אפריל 2025 ועד עתה זיהו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה יותר מ-3,600 מקרים של תת-תזונה חריפה, מקרב יותר מ-23,760 ילדים בני פחות מחמש שנבדקו בבדיקות סקר לאיתור תת-תזונה, והם מזהירים שהמצב מחמיר מדי יום. הגורמים לתת-תזונה קרב ילדים בעזה הם תזונה ירודה, נהגי האכלה וטיפול לא נאותים, וגישה מוגבלת לשירותי בריאות ומים, תברואה והיגיינה – שבהקשר הנוכחי כולם מוחלשים. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, הסבירות שילד הסובל מתת-תזונה קשה ימות גדולה פי עשרה לעומת ילד הנהנה מתזונה טובה. מעבר לסכנה המיידית לחיים, לתת-תזונה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח על חייהם של שורדים: תת-תזונה בילדות המוקדמת יכולה לפגוע בהתפתחות המוח, להחליש את המערכת החיסונית, לצמצם את יכולתו של הגוף לספוג נוטריינטים, ולפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית ובגדילה הפיזית גם יחד – תופעות שיפגעו ברווחתם של השורדים גם בעתיד הרחוק.
• בניסיון למנוע את המצב הקטסטרופלי הקרב, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי וכל גורמי הסיוע מפצירים בכל הצדדים לסכסוך, ובמי שיכולים להשפיע על התנהלותם, לנקוט פעולה מיידית לאפשר את חידוש ההזרמה של סיוע הומניטרי בהיקף הדרוש אל רצועת עזה, דרך כל המעברים, ולטפל בקשיי הגישה בתוך עזה באופנים שיבטיחו סביבה בטוחה ומאפשרת למשלוח סיוע הומניטרי מציל-חיים, בהתאם לעקרונות ההומניטריים. הניתוחים הקודמים של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי עבור עזה מראים שביטחון תזונתי ותת-תזונה יכולים להידרדר, אבל גם להתאושש, ובמהירות, בתגובה על כמות אספקת המזון שהכנסתה לרצועת עזה מאושרת ושניתן לחלקה.

הרעת הגישה למים

• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, משבר המים בעזה ממשיך להידרדר במהירות על רקע של מחסור חמור בדלק, נזק נרחב לתשתית ומקורות מים לא נגישים. נכון ל-20 ביולי, 82% ממתקני ונכסי המים, התברואה וההיגיינה הציבוריים (573 מתוך 696) ממוקמים בתוך האזור שבשליטה צבאית ישראלית או שמאז 18 במרס הוחלו עליו פקודות עקירה. מאחר שרק 79 בארות כשירות לפעולה ונגישות ברחבי רצועת עזה, לעומת יותר מ-220 באפריל, הפקת מי התהום צנחה באופן חד, מ-100 אלף מטר מעוקב ביום במשך הפסקת האש ל-31 אלף מטר מעוקב ביום בלבד כעת – צמצום של יותר מ-69%. אובדני המים המוזרמים ברשתות המים הרעועות, שבנוסף נגרם להן גם נזק כבד, גבוהים עד סכנה, נעים בין 50% ל-80%, תלוי במיקום, ומצמצמים עוד יותר את זמינות המים. בנוסף, מחסור באנרגיה והיעדר חלפים הובילו לירידה משמעותית בכמות המים המופקת במתקני התפלה ציבוריים, המייצרים כעת רק 4,700 מטר מעוקב מים ביום, אף שיכולת התפוקה שלהם היא יותר מ-22 אלף מטר מעוקב ביום.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח שאספקת המים משלושת קווי המים של חברת מקורות בישראל ממשיכה להתכווץ, וכי נכון לעכשיו רק קו ח'אן יונס כשיר לפעולה. הקו תוקן ב-19 ביולי וזרימת המים למאגר א-סאטר חודשה. צופים שחלוקת מים במכליות תתחדש מרגע תינתן גישה למאגר. עם זאת, קו מקורות לעיר עזה חדל לתפקד מ-20 ביולי ואילך, והשבתתו מחמירה את זמינות המים, שבדומה לאזורים אחרים ברצועת עזה הייתה מוגבלת מלכתחילה בשל נזק נרחב לתשתית המים והיעדר הנגישות של מתקני מים רבים שעדיין מתפקדים. לדברי עיריית עזה, מתקן ההתפלה העיקרי בצפון עזה חדל כליל לתפקד, ועל פי דיווחים, בחלקים גדולים של העיר עזה נותקה אספקת המים למשך כמה ימים ברציפות. העירייה הוסיפה שהבארות שעדיין מתפקדות מספקות פחות מ-12% מצורכי המים היומיים המינימליים של העיר, כך שבאתרי עקירה מסוימים כמות המים לאדם לנפש הינה שני ליטר בלבד, גם באזורים שעדיין מקבלים מים מבארות מתפקדות.

פקודת עקירה שניתנה לאחרונה חונקת עוד יותר פעילויות הומניטריות

• פקודת העקירה שהצבא הישראלי פרסם ב-20 ביולי חוצה את דיר אל-בלח עד לים התיכון, מפצלת עוד יותר את הרצועה ודוחקת בני אדם לזורים צפופים ולא בטוחים, ללא מחסה או שירותים חיוניים. הצבא הישראלי קרא לתושבים, לרבות מי שמתגוררים באוהלים, לעבור מיד דרומה לאל-מוואסי. על פי אומדנים ראשוניים, בשטח נוכחים 50 אלף עד 80 אלף בני אדם, בהם יותר מ-32 אלף ב-57 אתרי עקירה, וכן 59 אתרים הומניטריים. תוך שעות נעקרו יותר מאלף משפחות, והגיעו דיווחים על גלי עקירה נוספים שאירעו לאחר מכן. אף שגם גורמים הומניטריים התבקשו להתפנות, האו"ם נותר במקומו באתרים שמיקומם נמסר, הפזורים על פני מספר נכסים של האו"ם. ב-21 ביולי אמר דוברו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שפקודה זו "הודפת בני אדם לתנאים נואשים עוד יותר ולעקירה נוספת, ומגבילה את יכולתו של האו״ם להגיש סיוע מציל-חיים. אנשי סגל האו״ם נשארים בדיר אל-בלח, ושני בתי הארחה המשמשים את האו״ם הותקפו, אף שמיקומם של מתחמי האו״ם, הזוכים לחסינות, נמסרו לצדדים לסכסוך."
• ב-21 ביוני דיווח ארגון הבריאות העולמי שהמחסן המרכזי שלו בדיר אל-בלח, הממוקם באזור המיועד לעקירה, ניזוק בפיצוצים ובשריפה בעקבות תקיפה, ולאחר מכן נבזז על ידי המוני בני אדם. מגורי סגל האו"ם הותקפו גם הם שלוש פעמים והצבא הישראלי נכנס למתחמים ואילץ נשים וילדים להתפנות ברגל לעבר אל-מוואסי. "גברים אנשי סגל ובני משפחותיהם נכבלו, הופשטו, נחקרו במקום ועברו בידוק באיומי נשק. שני אנשי סגל של האו"ם ושני בני משפחה נעצרו. שלושה שוחררו מאוחר יותר, ואיש סגל אחד עדיין עצור. ברגע שהגישה התאפשרה, נאספו 32 בני אדם, בהם נשים וילדים, ופונו במשלחת בסיכון גבוה למשרדי ארגון הבריאות העולמי," הוסיף ארגון הבריאות העולמי. מרבית מגורי הסגל של ארגון הבריאות העולמי אינם נגישים כעת, ו-43 אנשי הסגל ובני משפחותיהם כבר הועברו קודם לכן ממספר מגורי סגל קודמים למשרד ארגון הבריאות העולמי, הנמצא בקרבת האזור המיועד לעקירה.
• ב-21 ביולי אמר מנכ"ל משרד האו"ם לשירותי פרויקטים (UNOPS) שהמתחם המרכזי של המשרד בעזה, הנמצא בדיר אל-בלח, נפגע; לבניינים נגרם נזק, קווי חשמל מהגנרטור והפנלים הסולאריים שלנו נותקו, ואין אספקת מים. 13 העמיתים ממשרד האו"ם לניהול פרויקטים המוצבים כרגע במקום זה עובדים ללא ליאות, בתנאי קושי קיצוניים, כדי להביא דלק וסיוע חיוניים ליעדם. משרד האו"ם לניהול פרויקטים הוסיף שזה אותו מקום שנפגע במרס השנה מפגז טנק, פגיעה שבה נהרג עמית עובד המשרד.
• מאחר שמתקנים הומניטריים רבים ממוקמים בתוך האזור המיועד לעקירה בדיר אל-בלח או בקרבתו, הפעילויות ההומניטריות חנוקות עוד יותר. האו"ם אמנם נשאר במקומו באתרים שמיקומם נמסר לצדדים, אבל ארגונים שותפים רבים פינו את מתקניהם, ועקב כך נקטע מתן השירותים. עם המתקנים שנפגעו נמנים המתקנים הבאים:
  • לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, באזור זה ממוקמים תשעה מוקדים רפואיים ומרכזי רפואה ראשונית. נכון ל-21 ביולי נאלצו לפחות שלושה ממרכזי הרפואה הראשונית ומוקד רפואי אחד להקפיא את שירותיהם. אלה כוללים את מרפאת סולידריות המופעלת על ידי ארגון Medical Aid for Palestinians, אשר טיפלה מדי יום ב-320 בני אדם. יתרה מכך, צוותים של ארגון Premiere Urgence International נאלצו לפנות שני מוקדים רפואיים שאותם הפעילו, שבהם קיבלו כ-425 עקורים מדי יום שירותי רפואה ראשונית, תמיכה נפשית, רפואת מין ופריון וסיוע תזונתי.
  • נכון ל-22 ביולי, ארבעה מתוך שבעה מטבחים קהילתיים הממוקמים בתוך השטח הנפגע או בקרבתו נסגרו זמנית, ואחד מהם נפתח מחדש ב-23 ביולי.
  • הפקודה פגעה ברכיבים מרכזיים של תשתית מים, תברואה והיגיינה, לרבות מתקן ההתפלה בדרום עזה – מקור קריטי למי שתייה עבור העקורים באל-מוואסי, בח'אן יונס, המייצר כ-2,500 מטר מעוקב מים ביום. נכון ל-21 ביולי המתקן עדיין כשיר לפעולה אבל כבר אינו נגיש, ואספקת המים במכליות ממקור זה נפסקה כליל. אם המתקן יוצא מכלל שירות למשך יותר מ-72 שעות, ייגרם נזק בלתי הפיך לממברנת האוסמוזה ההפוכה, נזק שיהיו לו השלכות קטסטרופליות על האוכלוסייה. יתרה מכך, בשל הפקודה, שתי מטמנות הפסולת המוצקה היחידות אינן נגישות, ולכן יש לזהות בדחיפות אתרי פינוי אשפה חלופיים לטיפול בפסולת המוצקה בדיר אל-בלח.
  • לפחות תשעה ארגונים שותפים לכוח המשימה בנושא הגנה נפגעו ישירות – יותר ממאה אנשי סגל נעקרו, וכמה מתקני הגנה אינם נגישים. כתוצאה מכך, יותר מ-15 אלף בני אדם מתמודדים כעת עם הקפאה מוחלטת או שיבושים קשים בשירותים. עם הנפגעים נמנים 700 עקורים ששהו במרחב מוגן ייעודי לבני אדם עם מוגבלויות ונאלצו להתפנות, ויותר מ-520 פלסטינים שקיבלו באופן יומיומי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, עזרה ראשונה נפשית, ניהול טיפול, לרבות בקשר לאלימות מבוססת-מגדר, ופעילויות מובנות להעלאת מודעות. כאלף בני אדם נפגעו גם מהקפאת חלוקות מזון וערכות היגיינה, ו-350 ילדים נפגעו מהקפאת התמיכה הפסיכו-חברתית במרחבים חינוכיים. ארגונים שותפים בתחום ההגנה, שלא קיבלו דלק זה יותר מחודש, מתמודדים עם מגבלות קשות בניסיונותיהם להקים מחדש את השירותים שלעיל באזורי העקירה החדשים, כשירותים ניידים. בנוסף על כך, פקודת העקירה החריפה את המחיר הפסיכולוגי הנגבה מאנשי סגל בתחום ההגנה, שכמו עובדי סיוע אחרים מתמודדים גם הם עם הרעבה מתמשכת, תשישות מצטברת ומצוקה רגשית.
  • פקודת העקירה, וכן המבצעים הצבאיים המוגברים, פגעו ישירות בשלושה מחנות עקירה שמנהל ארגון Action for Humanity . שניים מהמחנות פונו במלואם, ובמחנה השלישי, שבו הקימו 56 משפחות אוהלים קבועים שהיה קשה להעבירם, הועברו נשים וילדים למקומות בטוחים יותר בדיר אל-בלח. ארגון Action for Humanity דיווח שכל פעילויותיו ההומניטריות בשטח המיועד לעקירה מוקפאות.
  • מרחב למידה זמני ובו עשרה אוהלים, ששירת יותר מ-1,500 ילדים, נהרס. האתר הוא אחד משבעה מרחבי למידה זמניים שבהם פגעה פקודת העקירה באזור. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, אם המשפחות יחזרו למקום, לילדים שהיו רשומים בעבר לא יהיו מרחבי למידה מתפקדים שבהם יוכלו להמשיך בלימודיהם. מאמציהם של ארגונים שותפים להקים מחדש שירותי חינוך, ולהבטיח את רצף הלמידה עבור התלמידים הנפגעים, נתקלים בהגבלות קשות.

מימון

• נכון ל-21 ביולי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-783 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (19%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יוני 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 122 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 70.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 58 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 48 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 74 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 42 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.