עדכון מצב הומניטרי מס' 306 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-23 או ב-24 ביולי.

דגשים עיקריים

• נמשך ההרג של פלסטינים בעזה על רקע דיווחים מתמשכים של תקיפות נגד אוהלים, בתי ספר ובני אדם המנסים להשיג מזון, מים, אספקת מוצרי תזונה או סיוע אחר; בין ההרוגים יש ילדים, עיתונאים, עובדי רפואה ועובדי סיוע הומניטרי.
• למרות הכנסה מוגבלת של דלק, רמת הזמינות הדלק עדיין נמוכה באופן קריטי, והמחסור מאיים להשבית בתי חולים ואמבולנסים, מערכות מים ותברואה, מאפיות ומטבחים, שירותי תקשורת, פעילויות סיוע ושירותים מצילי-חיים אחרים.
• תוכנית המזון העולמית מזהירה שהקשיים התפעוליים הקיימים כעת אינם מאפשרים פעולה, זאת כאשר סכנת הרעב ההמוני נותרת בעינה, שלשול חריף ומחלות אחרות מתפשטות, האשפה מצטברת ובני אדם מצטופפים בפחות מ-14% משטחה של רצועת עזה.
• ילדים ממשיכים להתמודד עם שורה של סיכונים, לרבות בשל קריסת מערכות אזרחיות והיעדר ביטחון, שהותירו רבים מהם לא טיפול, איחוד משפחות או זהות חוקית בשל שיבוש רישום הלידות.
• בני אדם עם מוגבלויות וקשישים חווים מניעה חמורה של זכויות היסוד שלהם לבטיחות, הגנה ואוטונומיה, בעוד שמחסומים גדלים והולכים שוחקים בלא הרף את יכולות ההתמודדות שלהם.

התפתחויות הומניטריות

• בשבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לנהל הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, פרסמו פקודות עקירה נוספות והרחיבו עוד יותר את המבצעים הקרקעיים. כמו כן, ארגונים חמושים פלסטיניים ירו רקטות אל ישראל, וניהלו לחימה נגד כוחות ישראליים. ב-12 ביולי חידש הצבא הישראלי את האיסור על כניסה לים בכל חופי עזה, ואסר על פעילויות שחייה ודיג. בין 11 ל-15 ביולי פרסם הצבא הישראלי שתי פקודות עקירה החלות על חלקים של נפות צפון עזה ועזה, ומכסות 9.6 ק"מ רבוע. מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי 55 פקודות עקירה החלות על 297.6 ק"מ רבוע (81% משטח רצועת עזה). לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, יותר מ-737 אלף פלסטינים בעזה נעקרו מחדש בין 18 במרס ל-15 ביולי. בלא מקום בטוח שאליו יוכלו ללכת, בני אדם רבים מבקשים מקלט באתרי עקירה צפופים, במחסים מאולתרים, בבניינים שניזוקו, ברחובות ובשטחים פתוחים. בני אדם מוגבלים למרחבים הולכים ומתכווצים; נכון ל-16 ביולי, יותר מ-86% משטחה של רצועת עזה כלולים בשטחים שמאז 18 במרס הם בשליטת הצבא הישראלי, או שהוחלו עליהם פקודות עקירה (שתי הקטגוריות חופפות זו לזו במידה רבה).
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 9 ל-16 ביולי נהרגו בעזה 648 פלסטינים ו-2,198 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-16 ביולי 2025 נהרגו לפחות 58,573 פלסטינים, ו-139,607 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 7,750 בני אדם שנהרגו ו-27,566 בני אדם שנפצעו מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025. המשרד אמר שהנתון המצטבר מאז אוקטובר 2023 כולל 240 הרוגים שנוספו בדיעבד ב-14 ביולי 2025, לאחר שפרטי זהותם אומתו ואושרו על ידי ועדה מיניסטריאלית. משרד הבריאות ציין גם שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני האדם המנסים להגיע לאספקת מזון ל-851 הרוגים ויותר מ-5,634 פצועים.
• ב-16 ביולי פרסם משרד הבריאות בעזה רשימה שבה תועדו פרטיהם של 58,380 פלסטינים שנהרגו בעזה בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 ביולי 2025, מכלל ההרוגים שעליהם דווח (ראו לעיל). על פי רשימה זו נהרגו 17,921 ילדים (31%), 9,497 נשים (16%), 26,655 גברים (46%) ו-4,307 קשישים (7%).
• לדברי הצבא הישראלי, בין 9 ל-16 ביולי נהרגו בעזה חמישה חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-16 ביולי 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,649 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 449 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,803 חיילים שנפצעו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023. נכון ל-16 ביולי מוערך ש-50 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• נמשכים הדיווחים על תקיפות נגד בני אדם השוהים בבתי ספר או באוהלים, נגד בני אדם המנסים להשיג אספקת מזון, מים, מוצרי תזונה או סיוע אחר, נגד אנשי סגל רפואי או סיוע הומניטרי, ונגד עיתונאים, שכולן גורמות להמוני נפגעים, לרבות מקרב ילדים. התקריות המרכזיות כוללות את התקריות שלהלן:
  • ב-10 ביולי פגעה תקיפה אווירית באזור אזרחי בעזה, בחזית של מרפאת א-טיארה שארגון Project HOPE מפעיל בדיר אל-בלח, שטח שמטופלים נאספו בו כדי "לקבל טיפול בתת-תזונה, זיהומים, מחלות כרוניות ועוד." לדברי מנכ"לית יוניסף, התקרית גרמה על פי דיווחים להרג של 15 פלסטינים, לרבות תשעה ילדים וארבע נשים, ולפציעתם של 30 בני אדם אחרים, בהם 19 ילדים. היא תיארה את ההרג של משפחות המנסות להגיע לסיוע מציל-חיים כ"לא מוסרי" והוסיפה: "זו המציאות האכזרית הניצבת בפני בני אדם רבים בעזה, אחרי חודשים שבהם לא הוכנס די סיוע לשטחה, וכאשר הצדדים לסכסוך כושלים מלעמוד באחריות הבסיסית שלהם להגן על אזרחים." שלושה ימים לאחר מכן, ב-13 ביולי, נהרגו על פי דיווחים 17 בני אדם, בהם לפחות שבעה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בעת שעמדו בתור למים בנקודת חלוקה בא-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-10 ביולי פגעה תקיפה אווירית במחלקת היתומים בקומה השנייה של המשרדים של ארגון Human Appeal בנפת צפון עזה, הרגה שלושה אנשי סגל בעת שישבו במשרדיהם וסייעו בהפעלת תוכניות טיפול ביתומים פגיעים וחלשים. שלושה אנשי סגל נוספים מצוות Human Appeal נפצעו ומקבלים כעת טיפול רפואי. ארגוןHuman Appeal גינה מתקפה זו על עובדים הומניטריים ופעילויות אזרחיות. ב-16 ביולי דיווח הצלב האדום הבינלאומי כי אחד מאנשי הסגל שלו נהרג ליד ביתו בסביבות ה-4 ביולי, בעת שניסה, יחד עם קרובי משפחה אחרים, להגיע לקרוב משפחה פצוע ולעזור לו. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 483 עובדי סיוע, בהם 326 אנשי סגל או"ם, 48 אנשי סגל של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ארבעה אנשי סגל של הצלב האדום הבינלאומי ו-105 אנשי סגל של ארגונים הומניטריים.
  • ב-10 ביולי, משלחת חילוץ של הצלב האדום הבינלאומי ואגודת הסהר האדום הפלסטינית, שיצאה לאחר יידוע ותיאום כדי לפנות איש סגל פצוע של הצלב האדום הבינלאומי ואת משפחתו, הותקפה בעת שנסעה בכלי רכב מוארים ומסומנים בבירור שנשאו את סמלי הצלב האדום הבינלאומי ואגודת הסהר האדום הפלסטינית. כתוצאה מכך, איש סגל של הצלב האדום וחובש של אגודת הסהר האדום הפלסטינית נפגעו מירי. הצלב האדום הבינלאומי הביע את זעמו וזעזועו מן המספר הרב של תקריות מסוג זה שעימן התמודדו הן אגודת הסהר האדום הפלסטינית והן הצלב האדום בחודשים האחרונים, והדגיש שלעולם אין לתקוף אנשי סגל של ארגוני סיוע רפואי והומניטרי, וכי "יש לנקוט את כל הצעדים האפשריים לחפש פצועים, לאסוף ולפנות אותם, ולספק להם את הטיפול הרפואי הדרוש להם."
  • בין 8 ו-10 ביולי, נפגעו על פי דיווחים לפחות שלושה בתי ספר ששימשו מחסים לעקורים, לרבות כמה שכבר נפגעו בשבוע הקודם. על פי דיווחים, המתקפות גרמו למותם של 17 בני אדם, לפציעתם של בני אדם אחרים ולעקירתן של עשרות משפחות. עם זאת, מהיעדר מחסים חלופיים, רבות מהמשפחות חזרו לכמה מבתי הספר ההרוסים. כך למשל, ב-9 ביולי, בשעה 11:30 בערך, נפגע בית ספר ששימש מחסה לעקורים במזרח ח'אן יונס, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם חמש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו. יתרה מכך, ב-10 ביולי, בשעה 22:30 בערך, נפגע בית ספר אחר ששימש מחסה לעקורים, בג'באליה שבנפת צפון עזה, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם לפחות שתי נשים וכמה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, בנוסף על הנזק הפיזי התקריות האלה ממשיכות לקבע את הטראומה והפחד בקרב ילדים, מונעות מהם להשתתף בהזדמנויות למידה, בפעילויות לתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, ובפעילויות משחק מובנות אחרות הניתנות במרחבים כאלה.
  • ב-11 ביולי, לדברי משרד זכויות האדם, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ו-60 בני אדם אחרים נפצעו באתר חלוקה בשליטה צבאית בצפון-מערב רפיח. ב-12 ביולי קיבל בית חולים השדה של הצלב האדום ברפיח 132 מטופלים שסבלו מפציעות שנגרמו על ידי כלי נשק, ש-31 מהם הובאו לבית החולים לאחר מותם או מתו מפצעיהם לאחר הגעתם. מטופלים שהיו מסוגלים להגיב דיווחו שניסו להגיע לאתרי חלוקת מזון. הצלב האדום אמר שזה היה המספר הגדול ביותר של מטופלים שהגיעו לבית החולים בבת אחת מאז החל לפעול, במאי 2024, וכי מאז הקמת אתרי חלוקה בניהול צבאי, ב-27 במאי 2025, טיפל בית החולים ביותר מ-3,400 מטופלים שנפגעו מכלי נשק ותיעד יותר מ-250 הרוגים. בין 27 במאי ל-10 ביולי בצהריים תיעד משרד זכויות האדם יותר מ-634 פלסטינים שנהרגו ליד אתרי חלוקת מזון בניהול צבאי, היכן שקבוצות גדולות של אזרחים מורעבים ממשיכות לחפש מזון ונתקלות בכוח קטלני, לרבות ירי והפגזות.
  • ב-11 וב-13 ביולי נהרגו על פי דיווחים ברחבי רצועת עזה שלושה עיתונאים. ב-10 ביולי נהרג עיתונאי ובני אדם אחרים נפצעו בתקיפה אווירית ליד ביתו של העיתונאי בא-נוסייראת, בדיר אל-בלח. בתקרית אחרת, גם היא ב-13 ביולי, נורה עיתונאי למוות על פי דיווחים בעת שבדק את מצב ביתו בשכונת א-זייתון, מדרום-מזרח לעיר עזה. ביום ההוא נהרגו על פי דיווחים עיתונאי, אשתו ההרה, בנם הבוגר ושתי בנותיהם (ילדות), בפגיעה באוהל עקורים באל-מוואסי, בצפון-מערב ח'אן יונס. לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית, ביוני נהרגו ברצועת עזה שבעה עיתונאים ו-16 עיתונאים אחרים נפצעו.
• במהלך השבוע שעבר, תקריות אחרות שהובילו להרוגים כללו את התקריות הבאות:
  • ב-10 ביולי, בשעה 2:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במחנה אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-11 ביולי, בשעה 22:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה גברים פלסטינים, בפגיעה בתחנת דלק שמשפחת עקורים מצאה בה מחסה, בדיר אל-בלח.
  • ב-11 ביולי, בשעה 23:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל עקורים במערב ח'אן יונס.
  • ב-12 ביולי, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 15 פלסטינים, בהם לפחות שלוש נשים, ובין 20 ל-40 בני אדם נעדרים מתחת להריסות, בפגיעה בשני בנייני מגורים בג'באליה א-נזלה, בנפת צפון עזה.
  • ב-12 ביולי, בשעה 14:49בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-זייתון, מדרום-מזרח לעיר עזה.
  • ב-13 ביולי, בשעה 16:20 בערך, נלכדו בני אדם רבים מתחת להריסות בפגיעה בבניין מגורים בן חמש קומות מדרום לג'באליה, בנפת צפון עזה. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, עובדי חילוץ התקשו לחלץ שורדים ולהוציא את גופות ההרוגים מתחת להריסות, בשל הפגזות כבדות והיעדר היתר להגיע לאזור, זאת למרות פניות ובקשות רבות להתערבות להצלתם של מי שעדיין נותרו בחיים. ב-15 ביולי, בשעה 11:45 בערך, הודיעה ההגנה האזרחית הפלסטינית שהגיעה לאזור לאחר תיאום וגילתה כי 14 בני אדם מתו.
  • ב-14 ביולי, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, רובם נשים וילדים, וכ-30 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים שבו מצאו עקורים מחסה בתל אל-הווא, מדרום לעיר עזה.
  • ב-16 ביולי הודיע משרד הבריאות ש-21 בני אדם נהרגו, בהם 15 שמתו מחנק בשל ירי גז מדמיע ורמיסה, באתר חלוקה בניהול צבאי בדרום ח'אן יונס. לדברי המשרד, זו הייתה הפעם הראשונה שבו תועדו בני אדם שנהרגו כתוצאה מחנק ורמיסה באתרים אלה.
• "הצבא הישראלי ממשיך להרוג ולפצוע קשה מאות פלסטינים המבקשים נואשות למצוא את מעט המקלט והמזון הזמינים, מצב המעורר חששות נוספים שישראל כופה על פלסטינים תנאי חיים העומדים בסתירה גוברת להמשך קיומם בעזה," אמר משרד זכויות האדם ב-11 ביולי. מתוך 21 מתקפות על אוהלי עקורים פלסטינים שאותן תיעד משרד זכויות האדם ב-8 וב-9 ביולי, תשע היו באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, שבו שוהות משפחות בתנאים כה צפופים עד ש"כל תקיפה נגדן מביאה לעיתים קרובות להרג של משפחות שלמות," הוסיף המשרד. כן הדגיש משרד זכויות האדם את ההגבלות הלא חוקיות על הכנסת מזון ופריטים אחרים, החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית, את אופני הפעולה הירודים באתרי החלוקה בניהול צבאי, שבהם בני אדם – בעיקר גברים צעירים ונערים – ממשיכים להיירות למוות, ואת האלימות הגוברת במעורבות ארגונים חמושים פלסטיניים וקבוצות פושעים שונות, בהקשר של אכיפת החוק ומערכות המשפט שנהרסו ברובן. ביחס ל"דיווחים על תוכניות של רשויות ישראליות לרכז את מרבית האוכלוסייה במה שהן מכנות 'עיר הומניטרית' ברפיח," משרד זכויות האדם קרא לישראל "להימנע מנקיטת כל צעדים המיועדים, או עלולים להביא, להעברה בכפייה של האוכלוסייה הפלסטינית בתוך עזה, או לגירושה אל מחוץ לרצועה."

הקשיים הגוברים הניצבים בפני פעילויות הומניטריות

• מ-9 ביולי 2025, אחרי 130 יום של חסימה מלאה על הכנסת דלק, התירו רשויות ישראליות את הכנסתן של שתי מכליות דלק ביום, חמישה ימים בשבוע, דרך מעבר כרם שלום. כמות זו היא אך חלק זעיר מן הדרוש להפעלת שירותים חיוניים מצילי-חיים בעזה, שכל היבט של החיים בה תלוי בדלק, מבתי חולים ועד למערכות מים ותברואה, אמבולנסים, פעילויות הומניטריות, תקשורת, מאפיות ומטבחים, ותובלה בכבישים. באוקטובר 2023 ניתקו הרשויות הישראליות את אספקת החשמל לעזה, ומאז חידשו באופן זמני בלבד קו חשמל אחד המזין את מתקן ההתפלה בדרום עזה. בהודעה משותפת שניתנה ב-12 ביולי, אמרו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, משרד זכויות האדם, תוכנית הפיתוח של האו"ם, קרן האוכלוסין של האו"ם, יוניסף, משרד האו"ם לשירותי פרויקטים, אונר"א, תוכנית המזון העולמית וארגון הבריאות העולמי שהמחסור בדלק הגיע לרמות קריטיות ומאיים על המשך פעולתם של כל השירותים החיוניים מצילי-החיים. "בלי דלק, מאפיות ומטבחים קהילתיים אינם יכולים לפעול. הפקת המים ומערכות התברואה יושבתו ויותירו משפחות ללא מים בטוחים לשתייה, בשעה שברחובות מצטברים פסולת מוצקה ומי ביוב. תנאים אלה חושפים משפחות להתפרצויות קטלניות של מחלות והודפים את בני האדם החלשים והפגיעים ביותר בעזה קרוב יותר אל מותם," הוסיפו סוכנויות האו"ם, והזהירו שללא דלק בכמות מספקת, סביר להניח שייאלצו לעצור כליל את פעולותיהן.
• בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הרשויות הישראליות. בין 9 ל-15 ביולי, מתוך 66 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 17% נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב. 33% נוספים התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול משלחות או ליישומן החלקי בלבד. 45% נוספים אופשרו במלואם, והמארגנים נאלצו לבטל את 5% הנותרים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. כל הניסיונות שלעיל כוללים 28 ניסיונות לתאם תנועות סיוע בתוך צפון עזה או אליה, ש-54% (15) מתוכם אופשרו, 11% (3) נענו בסירוב, 32% (9) נתקלו במכשולים, ו-3% (1) בוטלו. בדרום עזה, מתוך 38 ניסיונות אופשרו 40% (15), 21% (8) נענו בסירוב, 34% (13) נתקלו במכשולים ו-5% (2) בוטלו.
• סקר תמותה רטרוספקטיבי שבדק כ-2,500 אנשי סגל של ארגון Médecins sans Frontières ומשפחותיהם בעזה, גילה כי שיעור התמותה בקרבם היה 0.41 מקרי מוות ביום לכל 10,000 נפש, או גבוה פי חמישה מאומדני שיעורי התמותה של משרד הבריאות לפני 7 באוקטובר 2023. יותר מ-2% מאנשי הסגל של Médecins sans Frontières ובני משפחותיהם מתו, 74% מהם בגין פצעי מלחמה, ש-98% מהם היו פגיעות הדף. מכלל מקרי המוות כתוצאה מפצעי הדף, 40% היו בקרב ילדים בני פחות מעשר; שיעור התמותה הכללי בקרב ילדים בני פחות מחמש היה גבוה פי עשרה מרמתו לפני המלחמה, ושיעור התמותה הכללי בקרב יילודים היה גבוה פי שישה משיעורו לפני המלחמה. מקרב חולים מאובחנים במחלות כרוניות, כשני שלישים חוו מאז אוקטובר 2023 הפסקה אחת או יותר בטיפול, כשההפסקה הממושכת ביותר נמשכה 120 יום. רק ל-2% מאנשי הסגל היה בית שלא נפגע כלל, בתיהם של 39% ניזוקו, ובתיהם של 59% נהרסו. מחצית מהמשפחות של אנשי סגל Médecins sans Frontières נאלצו להחליף את מקום מגוריהן חמש פעמים או יותר, ו-41% התגוררו בעת עריכת הסקר באוהלים. ארגון Médecins sans Frontières הבהיר שאת ממצאי הסקר, שכיסה את התקופה שבין אוקטובר 2023 למרס 2025 ובוצע בין 29 בינואר ל-26 במרס, לא ניתן להכליל על כלל האוכלוסייה, לאור העובדה ש"אנשי סגל רפואי ומשפחותיהם, לרבות Médecins sans Frontières, יכולים להיחשב כמי שיש להם גישה טובה יותר לשירותי בריאות מאשר ליתר בני האדם בעזה."

חוסר הביטחון התזונתי ותת-התזונה המחריפים

• לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי וכוח המשימה לענייני תזונה, ארגונים שותפים דיווחו על המשך ההידרדרות בביטחון התזונתי ברחבי עזה, לרבות סכנות מתמידות לרעב המוני וקשיים רציניים בגישה לאספקת מזון זמינה, במיוחד בקרב הפגיעים והחלשים ביותר, בשל הכנסה מוגבלת של סיוע, ביזה מתמשכת וחלוקות בניהול צבאי. משפחות מתקיימות בדרך כלל על ארוחה אחת ביום, שערכה התזונתי דל, ובמקרים מסוימים בני אדם אינם אוכלים במשך ימים שלמים. בניסיון לשרוד, בני אדם משתמשים באסטרטגיות התמודדות הנעות מצום ועד לצמצום גודל הארוחות, קיצוב של מנות מזון לילדים, לקיחת מזון בהשאלה, קיבוץ נדבות וחיטוט באשפה בחיפוש אחר מזון. ולמרות מאמצים אלה, יכולתן של משפחות להגן על בני המשפחה הפגיעים והחלשים ביותר מהשלכות מניעת המזון הולכת ופוחתת. באופן מדאיג, משקי בית רבים דיווחו שבני משפחה סיכנו את חייהם בניסיון להשיג מזון מאתרי חלוקה בניהול צבאי או משיירות הומניטריות, לעיתים קרובות ללא הצלחה.
• לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, אף שחלוקת ארוחות מבושלות במטבחים קהילתיים נמשכת בהיקף מוגבל (כ-240 אלף עד 250 אלף ארוחות ביום, בממוצע), חלוקת מזון ככלל עדיין מושעית, מאחר שהאיסוף של מרבית מטעני המזון ההומניטריים ברחבי הרצועה עדיין מופסק. בדרום עזה פסק איסוף המזון ברובו מאז 4 ביולי, מאחר שאילוצים תפעוליים ומגבלות גישה, ביזה, ותקריות של ירי על בני אדם שחיכו לשיירות סיוע סיכנו קהילות ואנשי סגל של ארגונים שותפים, נהגים ומתקנים, והובילו לנפגעים מקרב אזרחים. בצפון, אחרי שהופסק ב-26 ביוני, חודש איסוף מטעני מזון ממעבר זיקים ב-11 וב-12 ביולי. לדברי תוכנית המזון העולמית, ב-11 ביולי יצאו ממעבר זיקים 20 משאיות עמוסות במזון, ש-11 מהן נעצרו על ידי המוני בני אדם נואשים; תשע המשאיות הנותרות הגיעו למחסן של ארגון שותף של תוכנית המזון העולמית, ומטענן חולק למחרת לכ-8,500 בני אדם. ב-12 ביולי פרקו בני אדם רעבים את אספקת המזון מעל 20 משאיות נוספות שנסעו בדרכן ממעבר זיקים. איסוף המטענים עצר שוב מאז 13 ביולי. תוכנית המזון העולמית הזהירה שקשיי התפעול הנוכחיים אינם מאפשרים פעולה, וקראה לכל הצדדים לסכסוך "לכבד את הפעילויות ההומניטריות, להימנע מחסימת שיירות מזון, ולהימנע מהתערבויות מסוכנות, לרבות ירי ליד שיירות ונוכחות של קבוצות חמושות ליד שיירות סיוע או עליהן, כדי לאפשר לעובדי סיוע להביא סיוע בבטחה ליעדו." כן קראה תוכנית המזון העולמית "לחברי הקהילה לשמור על מרחק בטוח ממשאיות, כדי להבטיח הובלה וחלוקה מסודרות של אספקת מזון." נכון לעכשיו תוכנית המזון העולמית עובדת עם בעלי עניין שונים על קידום של משלוח סיוע לנקודות חלוקה באופן בטוח וללא מכשול, באמצעות מעורבות קהילתית מוגברת ושליחת מסרונים שיעודדו אזרחים שלא להתקרב לנתיבי השיירות.
• בתדרוך לעיתונאים בנושא ביקורו האחרון בעזה, אמר הסמנכ"ל ומנהל התפעול הראשי של תוכנית המזון העולמית, קרל סקאו, שההרעבה מתפשטת בעזה – כ-500 אלף בני אדם מורעבים. "פגשתי רבות מהמשפחות האלה, שאמרו לי שיש ימים שבהם הילדים שלהן אינם אוכלים דבר, ושמעתי אימהות שסיפרו לי שהן מנסות לשדל ילדים לא לשחק, כדי שלא יוציאו יותר אנרגיה מכפי שהן מסוגלות לתת להן באמצעות מזון," אמר סקאו. איש תוכנית המזון העולמית ציין כי העובדה שאנשים מתים כעת מדי יום כשהם מנסים להשיג מזון היא "ההמחשה הקודרת ביותר עד כמה המצב נואש." הוא הוסיף שגם לאחר הסרת החסימה המלאה על הכנסת סיוע [ב-19 במאי], כמות המזון שתוכנית המזון העולמית הצליחה להכניס לעזה אינה אלא שבריר מהכמות הדרושה למתן מענה על הצרכים, וכי מצב זה הזניק את מחיריהם של מוצרים בסיסיים. כשתיאר את סביבת הפעולה, אמר סקאו שצוותי תוכנית המזון העולמית נתקעים לעיתים קרובות במעברים לפרקי זמן של בין 15 ל-20 שעות ברציפות, שאין די דלק וחלפים לכלי הרכב, ושאף שבגבולות יש די מזון להאכיל את כל האוכלוסייה למשך חודשיים, באספקה המוכנסת אל עזה "לא די להפוך את מגמת הרעב."
• בשתי מרפאות שלMédecins sans Frontières , באל-מוואסי בדרום עזה ובעיר עזה, צוותים של הארגון עדים לעלייה חדה וחסרת תקדים בתת-תזונה חריפה בקרב בני האדם בעזה. נכון לעכשיו, יותר מ-700 נשים הרות ומיניקות וכמעט 500 ילדים שאובחנו כלוקים בתת-תזונה חמורה או בינונית, רשומים בשתי המרפאות לתוכניות הזנה רפואית בטיפולי חוץ. מספר המטופלים הרשומים במרפאה של Médecins sans Frontières בעיר עזה גדל תוך פחות מחודשיים כמעט פי ארבעה, מ-293 מקרים במאי ל-983 מקרים בתחילת יולי. מכלל הרשומים ביולי, 326 הם ילדים בגילים שבין שישה ל-23 חודשים. "זו הפעם הראשונה שבה ראינו היקף כה חמור של מקרי תת-תזונה בעזה," אמר סגן המתאם הרפואי של Médecins sans Frontières בעזה.

ההחמרה בגישה לטיפול רפואי

• מתקני בריאות בעזה עדיין מוצפים בגל גדל והולך של נפגעים, על רקע היעדר הביטחון המתמשך והמחסור הקריטי במשאבים, המציבים מטופלים ואנשי סגל רפואי כאחד בסכנה חמורה. כוח המשימה לענייני בריאות דיווח שמתקני טיפול החירום המקיף בתחום המיילדות והיילודים ויחידות הטיפול הנמרץ ליילודים פועלים בתפוסה הרבה מעבר לקיבולתם, במיוחד בעיר עזה. אתר אחד דיווח על תפוסת-יתר בהיקף של 200% במיטות האשפוז ליולדות וביחידה לטיפול נמרץ יילודים. "בשל תת-התזונה הנרחבת בקרב נשים הרות, ואיכות ירודה של המים והתברואה, תינוקות רבים נולדים בטרם עת," אמר רופא של Médecins sans Frontières. "ביחידת הטיפול נמרץ יילודים שלנו שוררת צפיפות-יתר קשה, כך ש[בבית החולים אל-חלו] ארבעה עד חמישה יילודים חולקים אינקובטור יחיד. זו הפעם השלישית שלי בעזה, ומעולם לא ראיתי דבר כזה. אימהות מבקשות ממני מזון עבור ילדיהן, נשים בחודש השישי להריונן שוקלות לעיתים קרובות לא יותר מ-40 ק"ג. המצב מעבר לקריטי."
• ד"ר מוניר אל-בורש, מנכ"ל משרד הבריאות, שהדגיש את מצבם של יילודים בעזה, דיווח שבששת החודשים הראשונים של 2025 תועדו 17 אלף לידות, ירידה משמעותית לעומת 29 אלף לידות בתקופה המקבילה ב-2022, פער המייצג צניחה של יותר מ-41% בשיעורי הלידות תוך שנתיים בלבד. מתוך 17 אלף הלידות ב-2025, 2,600 היו הפלות טבעיות (15%), 67 תינוקות נולדו עם אנומליות מולדות (0.39%), 2,535 תינוקות אושפזו ביחידות לטיפול נמרץ יילודים (15%), 1,600 תינוקות נולדו בתת-משקל (9%) ו-1,460 היו לידות פגים (9%).
• לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, חל גידול במספר מקרי השלשול החריף שעליהם דווח, המהווים כעת 44% מכלל המחלות שעליהן מדווח – לעומת 39% בשבוע שעבר – והביקורים בבתי חולים מאמתים עלייה חדה באשפוזים בגין התייבשות חמורה. כן דווח על עלייה במקרי צהבת חריפה ושלשול דמי, בשל היעדר חיסונים, כעלייה בתת-התזונה, מחסור במים, הצטברות פסולת מוצקה ונזק או קריסה של מערכות ביוב. בין 1 ל-9 ביולי דווח על 178 מקרים של חשד לדלקת קרום המוח, רובם בקרב ילדים בני פחות משנה. קרוב לוודאי שרוב המקרים היו ממקור נגיפי, אף ש-29% היו חיידקיים, ומרבית המקרים התרכזו בעיר עזה ובח'אן יונס. בתי החולים מתקשים להתמודד עם עלייה זו – חלקם מדווחים על עד שלושה מטופלים החולקים מיטה אחת, ועל יכולת אבחנתית ויכולת בידוד מוגבלות. בנוסף, בשבוע שעבר דווח על חמישה מקרים חדשים של שיתוק רפה חד, דיווח המביא את מספר המקרים הכולל ב-2025 ל-28. כעת נעשות בדיקות שטח, לאחר שבדגימות סביבתיות שנאספו במאי התגלה זן חדש של נגיף פוליו תרכיבי מזן 2.
• ארגון Médecins sans Frontières דיווח שב-10 ביולי, בחסות אש כבדה ופצצות עשן, הרחיבו כוחות ישראליים את פלישתם לאזור אל-מוואסי, מדרום לח'אן יונס, והתפשטו עמוק יותר מערבה, לאזור מלא בעקורים שכבר נעקרו פעמים רבות ונדחקו לשטח קטן בקרבת הים. הארגון אמר שחדירה זו פגעה קשות בפעולתו בשני מתקנים, אילצה אותו להקפיא את הפעילויות במרפאת אל-עטאר, שטנקים וירי ישראליים התקרבו למרחק 100 מטר ממנה. בנוסף, תנועת האמבולנסים למרכז הרפואי נאסר עצרה. המפקח מטעם Médecins sans Frontières על צוות האחיות במרפאת אל-עטאר אמר: "הקוואדקופטר וכלי הרכב הצבאיים שהוצבו ליד המרפאה ירו. כמה קליעים חדרו למתקן. ואז שמענו שורה של פיצוצים סביב המרפאה, ורסיסים פגעו במבנה. היינו תקועים שם למשך 30 שעות, והמשכנו לעבוד אחרי משמרת בת 24 שעות." ארגון Médecins sans Frontières הוסיף שהצוותים הרפואיים לא יכלו להפנות שני ילדים במצב קריטי לאף אחד מבתי החולים בקרבתם, משום שאו שהגישה לבתי החולים מסוכנת מדי או שהם כבר מלאים.

משבר המים והתברואה

• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, אספקת הדלק המוגבלת שהוכנסה לעזה בימים האחרונים עדיין מעטה מכדי להספיק להפעלת מתקני מים, תברואה והיגיינה, וקשיי חלוקה וגישה יוצרים צווארי בקבוק נוספים. הטיפול בתברואה ובשפכים מצוי ברמות קריטיות – בעיר עזה ובאזורים דרומיים דווח על הצפות שפכים מתמשכות.
• ב-15 ביולי פרסמה עיריית עזה התראה בדבר איום קרוב שבריכת מי הגשמים בשכונת שייח' רדואן תעלה על גדותיה. נזק לתשתית ומחסור בדלק הובילו להזרמה של שפכים לא מטוהרים אל בריכת שייח' רדואן, וזו הגבירה משמעותית את הסיכון להצפות, לזיהום סביבתי ולסיכונים לבריאות הציבור. מפלס פני המים בבריכה עלה לכ-6.10 מטר, והוא עולה מדי יום בכ-30 ס"מ בשל ההזרמה המתמשכת של מי שפכים, המהווה סכנה משמעותית לחיי התושבים המתגוררים ליד הבריכה. העירייה הוסיפה שבשל אספקת הדלק המוגבלת, שעות הפעלתן של משאבות הניקוז של הבריכה קוצצו, וקיצוצן פוגע עוד יותר בפליטת מי השפכים הנכנסים אל הבריכה ותורם לעלייה במפלס המים.

סיכונים שעימם מתמודדים בני אדם עם מוגבלויות וקשישים

• ב-15 ביולי פרסם כוח המשימה לענייני הגנה את עדכון ניתוח ההגנה שלו, שהתמקד בסיכונים ובמחסומים עימם מתמודדים בני אדם עם מוגבלויות וקשישים. על פי העדכון, בני אדם עם מוגבלויות, קשישים, משפחותיהם והמטפלים בהם חווים שלילה חמורה של זכויות היסוד שלהם לבטיחות, הגנה ואוטונומיה, על רקע של שחיקה מתמדת ביכולת לתת מענה לצרכיהם. עקירה חוזרת ונשנית מציבה בפני בני אדם עם מוגבלויות וקשישים סיכונים גדלים והולכים לגישתם למידע, למכשירים, לשירותים ולמוצרים חיוניים הדרושים להם לשם בטיחותם, כבודם והישרדותם. בנוסף על כך, הפסקת טיפול והפרדה ממטפליהם בשל עקירה מגבירות את החששות לבריאותם הנפשית ואת חשיפתם להזנחה, התעללות וניצול. העדכון זיהה חמישה סיכוני הגנה מרכזיים המאיימים על בני אדם עם מוגבלויות וקשישים: מתקפות על אזרחים ואובייקטים אזרחיים; אפליה ויצירת סטיגמה, מניעת משאבים, הזדמנויות, שירותים ו/או גישה המוניטרית; אלימות מבוססת-מגדר; התעללות פסיכולוגית/רגשית או גרימת מצוקה; ונוכחות של נפלי תחמושת.
• לדברי תחום האחריות לנושא ההגנה על ילדים, ילדים ללא ליווי מבוגר וכאלה שהופרדו ממשפחותיהם, וכן ילדים ללא טיפול הורי, נמנים עם הקבוצות הפגיעות והחלשות ביותר בעזה, ומתמודדים עם סיכונים מוגברים להזנחה, ניצול, התעללות, מצוקה רגשית ובידוד חברתי. להפרדה מהורים או ממטפלים עיקריים – לעיתים קרובות בשל מוות, מעצר, פינוי או עקירה בכפייה – נודעות השלכות הורסניות על בריאותם הנפשית והתפתחותם של ילדים. אירועים הקשורים לסכסוך, לרבות אובדן בני משפחה, עקירה חוזרת ונשנית ופינויים רפואיים הם גורמים מרכזיים להפרדה, וקיימים דיווחים מדאיגים על יילודים שהופרדו בלידתם בשל פינוי של בתי חולים, וכעת הם חיים עם מטפלים מחליפים שעלולים להיות חולים, מוגבלים או שאינם מסוגלים לספק להם טיפול נאות. הפרדות כאלה מחריפות הן את הפגיעות הפיזית והן את הטראומה הפסיכולוגית. רבים מהילדים ללא ליווי מבוגר והילדים שהופרדו ממשפחותיהם מטופלים כעת על ידי מבוגרים המתמודדים בעצמם עם קשיי בריאות או מוגבלויות, כך שהן הילדים והן המטפלים נקלעים למצב שברירי. איחוד משפחות נחשב למציל-חיים ומצוי בקדימות, אבל הגבלות תנועה וסיכוני ביטחון מגבילים קשות את יכולתן של משפחות להתאחד באופן עצמאי. יוניסף נותר אחד הגורמים היחידים שביכולתם לאפשר איחודי משפחות, אבל עיכובים ומניעת אישור של משלחות כאלה מצד הרשויות הישראליות מאריכים את ההפרדה, וכופים על הילדים טראומה. בה בעת, טיפול חלופי זמני הינו מוגבל מאוד - מרכז הטיפול המתפקד היחיד פועל בתפוסה כמעט מלאה ומצוי בסכנת סגירה בשל היעדר מזון, דלק ושירותים בסיסיים.
• תחום האחריות לנושא הגנה על ילדים דיווח גם שההסלמה המתמשכת בעזה וקריסת רכיבים של תשתית אזרחית חיונית גרמו לשיבושים חמורים במערכת רישום הלידות, והותירו אלפי ילדים ללא תיעוד רשמי (כלומר מספרי זהות או תעודות לידה). אף שעדיין נותרה מידה מסוימת של תפקוד ומספר מוגבל של רישומים עדיין מתבצע, המערכת כולה נתונה תחת לחץ קיצוני. בתי חולים נהרסו, משרדי ממשלה אינם מתפקדים ברובם, ועקירה נרחבת מקשה מאוד על משפחות להשלים הליכי רישום לידה. להערכת ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, ייתכן שקיימים כ-10,000 יילודים שטרם נרשמו מאז 7 באוקטובר 2023. היעדר זה של תיעוד רשמי שולל מילדים את זהותם החוקית, מצב העלול להגביל את גישתם לשירותים בסיסיים כגון טיפול רפואי, חינוך וסיוע הומניטרי. ילדים שאינם רשומים פגיעים גם לניצול ולסחר בבני אדם, משום שהם קיימים למעשה מחוץ להגנת החוק. אף שכרגע יש רק כמות מוגבלת של נתונים על האופן שבו פגע היעדר רישום לידות בגישתם של ילדים לשירותים, לסוגייה קריטית זו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח מעמיקות אם לא תטופל; ילדים לא רשומים עלולים לגדול ללא כל הכרה רשמית בקיומם, מצב שיעמיק את מעגלי הדחיקה לשוליים וחוסר האזרחות בחברה שברירית מלכתחילה.

מימון

• נכון ל-16 ביולי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-782 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (19%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יוני 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 122 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 70.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 58 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 48 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 74 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 42 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.