עדכון מצב הומניטרי מס׳ 304 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב־16 או ב־17 ביולי.

דגשים עיקריים

• בעזה נמשכים הדיווחים על תקיפות רבות נפגעים של בני אדם השוהים בבתי ספר ובאוהלים ושל אנשים המנסים להשיג מזון, מים וסוגי סיוע אחרים.
• בתי חולים בסכנת השבתה קרובה ככל שמלאי הדלק אוזל, לאחר כ־130 יום של איסור מוחלט על הכנסת דלק.
• לפי ממצאי אומדן חדש, כמעט אחד מכל שלושה בני אדם אינו אוכל במשך ימים שלמים, ויותר ויותר בני אדם מצויים בסכנת הרעבה.
• מגיבים ראשונים, עובדי בריאות ועובדי סיוע ממשיכים לחלק מזון וסוגי סיוע אחרים בתנאים בלתי נסבלים, בעודם מתמודדים בעצמם עם רעב, מחסור במים וסיכונים לבטיחותם האישית – בדיוק כמו כל אדם אחר בעזה.
• קשישים מתמודדים עם סיכונים קיצוניים על רקע של מעשי איבה מתמשכים, ולעיתים קרובות הם נותרים ללא הגנה, תמיכה חיונית או גישה לכל הדרוש לאדם לשם הישרדות.
• המחסור במים מעמיק בשל היעדר דלק, חלפים לביצוע תיקונים, היעדר ביטחון מתמשך והיעדר הנגישות של מרבית מתקני המים והתברואה.

התפתחויות הומניטריות

• בשבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לנהל הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, פרסמו פקודות עקירה נוספות והרחיבו את המבצעים הקרקעיים. נמשכים הדיווחים על מתקפות נגד בני אדם השוהים בבתי ספר ובאוהלים ונגד בני אדם המנסים להגיע למזון, מים וסוגי סיוע אחרים, הגורמות להמוני נפגעים. כמו כן, ארגונים חמושים פלסטיניים ירו רקטות אל ישראל, והלחימה בינם לבין כוחות ישראליים נמשכת. דווח על הרס של תשתית אזרחית ועל עקירה בקנה מידה נרחב.
• ב־3 ביולי אמר דובר מזכ"ל האו"ם, סטפן דוז׳אריק, כי המזכ"ל "מזועזע מהעמקת המשבר ההומניטרי ברצועת עזה", שבה " בימים האחרונים, שורת תקיפות שפגעו באתרי עקורים ובאנשים שניסו להשיג מזון הרגו ופצעו פלסטינים רבים." כיוון שזה ארבעה חודשים לא הוכנס דלק לרצועת עזה, הזהיר המזכ"ל " מניתוקם של קווי החיים האחרונים", ועקב כך נפגע תפקודם של אינקובטורים, אמבולנסים, טיהור מים ומתן סיוע הומניטרי. הוא קרא להבטיח " גישה הומניטרית מלאה, בטוחה ומתמשכת, כדי שסיוע יוכל להגיע לאנשים שזמן רב מדי נשללו מהם צורכי החיים הבסיסיים," וציין שלאו"ם "תכנית סדורה ומוכחת, המבוססת על העקרונות ההומניטריים, להגיש סיוע חיוני לאזרחים – בבטחה ובהיקף רחב, בכל מקום שבו הם נמצאים".
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 2 ל־9 ביולי נהרגו בעזה 668 פלסטינים ו־2,817 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל־9 ביולי 2025 נהרגו לפחות 57,680 פלסטינים, ו־137,409 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 7,118 בני אדם שנהרגו ו־25,368 בני אדם שנפצעו מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב־18 במרס 2025. המשרד ציין גם שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני האדם המנסים להגיע לאספקת מזון ל־773 הרוגים ויותר מ־5,101 פצועים.
• בין 1 ל־8 ביולי, על פי דיווחים, נפגעו לפחות שבעה בתי ספר שבהם שהו עקורים, בהם כמה שכבר נפגעו בשבוע הקודם. על פי דיווחים, המתקפות גרמו להרג של 42 בני אדם, לפציעתם של בני אדם אחרים ולעקירתן של עשרות משפחות. עם זאת, בהיעדר מחסים אחרים, רבות מהמשפחות חזרו לכמה מבתי הספר שניזוקו. כך למשל, ב־3 ביולי, בשעה 1:30 בערך, נפגע בית ספר בשכונת א־רימאל ששימש מחסה ייעודי לעקורים, פגיעה שבה נהרגו 11 פלסטינים, בהם חמש נשים, ורבים אחרים נפצעו. על פי דיווחים, בין ההרוגים נמצאו גופות שרופות. יתרה מכך, ב־6 ביולי, בשעה 14:00 בערך, נפגעה כיתה בבית ספר של אונר"א במחנה א־שאטי ("החוף"), ממערב לעיר עזה, ששימש מחסה ייעודי לעקורים, פגיעה שבה נהרגו על פי דיווחים 20 פלסטינים, בהם ילדים ולפחות אישה אחת, ובני אדם אחרים נפצעו. התקיפה גרמה נזק משמעותי למתחם בית הספר. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, בנוסף על הנזק הפיזי התקריות האלה ממשיכות לקבע טראומה ופחד בקרב ילדים, מונעות מהם לקחת חלק בהזדמנויות ללמידה, בפעילויות תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית ובפעילויות משחק מובנות אחרות הניתנות במרחבים מסוג זה.
• עובדי רפואה בעזה פועלים בתנאי לחץ עצום, ומתקשים לטפל בהמוני נפגעי הטראומה המגיעים אליהם מדי יום, זאת בשל חוסרים קריטיים בדלק, בתרופות, באספקה ובמיטות אשפוז, כשהם עצמם מתמודדים עם רעב, היעדר ביטחון, עקירה וסכנות לבטיחותם האישית. ב־2 ביולי נהרג הקרדיולוג הנודע ומנהל בית החולים האינדונזי, ד"ר מרוואן א־סולטאן, בפגיעה בבניין מגורים בעיר עזה, שבה נהרגו על פי דיווחים הרופא, אשתו, אחותו, בתו וחתנו. ב־2 ביולי דיווח ארגון Healthcare Workers Watch – Palestine שהרופא היה עובד הבריאות ה־70 במספר שנהרג על ידי כוחות ישראליים בפרק זמן של 50 יום. ב־5 ביולי נהרג על פי דיווחים מומחה למיילדות וגינקולוגיה, יחד עם שלושת ילדיו, בפגיעה באוהל שלהם באל־מוואסי, ממערב לח׳אן יונס. ב־4 ביולי דיווח הצלב האדום הבינלאומי שאיש סגל בבית חולים השדה של הצלב האדום ברפיח נפגע במהלך עבודתו מקליע תועה. בנוסף, שני חובשי רפואת חירום של אגודת הסהר האדום הפלסטינית נפצעו בפגיעה באזור בקרבתם, בעת שטיפלו בפצועים בג׳באליה אל־בלד, בנפת צפון עזה. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, החובשים ניצלו בעור שיניהם ממוות והועברו לבית חולים השדה א־סראיה, שאגודת הסהר האדום מפעילה בעיר עזה. בדבריו על שתי התקריות שהובילו לפציעתם של אנשי סגל של הצלב האדום הבינלאומי ואגודת הסהר האדום הפלסטינית, ציין הצלב האדום הבינלאומי כי הן מדגישות "את הסביבה המסוכנת בעזה ואת הסיכונים הבלתי נסבלים המאיימים על מגיבים ראשונים בעת שהם מנסים להגיע למי שתלויים בתמיכתם. נכון ל־25 במאי 2025 דווח משרד הבריאות שמאז אוקטובר 2023 נהרגו כ־1,580 עובדי בריאות.
• בין 2 ל־6 ביולי, תקריות אחרות שהובילו להרוגים כוללות את התקריות שלהלן:
  • ב־2 ביולי, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 16 פלסטינים, בהם ילדים, ובני אדם רבים אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין ששימש מחסה ייעודי לעקורים, בדרום־מזרח העיר עזה.
  • ב־2 ביולי, בשעה 19:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים וילדה אחת, בפגיעה בחזית של בית ספר במחנה א־נוסייראת החדש, בדיר אל־בלח.
  • ב־2 ביולי, בשעה 22:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 17 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים וחמש נשים, ובני אדם רבים אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים באזור אל־מוואסי, ממערב לח׳אן יונס. על פי דיווחים, בין הנפגעים היו זוג נשוי וארבעת בניהם, אישה ובנה וגבר ובתו.
  • ב־3 ביולי, בשעה 18:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 21 פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בהפגזה ארטילרית כבדה על פלסטינים שהמתינו למשאיות מזון ליד כיכר התנועה א־תחליה, במזרח ח׳אן יונס.
  • ב־3 ביולי, בשעה 23:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שני ילדים וארבע נשים, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל עקורים ממערב לח׳אן יונס.
  • ב־4 ביולי, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בג׳באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב־5 ביולי, בשעה 18:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם ילדים, בפגיעה בבית קפה במערב א־זוואידה, בדיר אל־בלח.
  • ב־5 ביולי, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים וכ־15 בני אדם אחרים נפצעו, כשמספר בני אדם ניסו להגיע למים במתקן התפלה בשכונת א־רימאל, ממערב לעיר עזה.
  • ב־6 ביולי, בשעה 2:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין שבו שהו שלוש משפחות עקורות, בצפון העיר עזה.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 2 ל־9 ביולי נהרגו בעזה שבעה חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל־9 ביולי 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ־1,644 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב־7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 444 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,781 חיילים שנפצעו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023. מכלל הנפגעים, 37 חיילים נהרגו ו־197 חיילים נפצעו מאז ההסלמה המחודשת במעשי האיבה ב־18 במרס 2025. נכון ל־9 ביולי מוערך ש־50 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• בין 2 ל־9 ביולי פרסם הצבא הישראלי ארבע פקודות עקירה לחלקים של נפות ח׳אן יונס ועזה. שלוש מהפקודות, שניתנו ב־4, ב־6 וב־8 ביולי, פגעו באותו אזור בח׳אן יונס. יחד מכסות פקודות אלה 12.9 ק"מ רבוע. מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי 54 פקודות עקירה החלות על כ־297 ק"מ רבוע (81% משטח רצועת עזה). בלא מקום בטוח שאליו יוכלו ללכת, בני אדם רבים מבקשים מקלט באתרי עקירה צפופים, במחסים מאולתרים, בבניינים שניזוקו, ברחובות ובשטחים פתוחים. בני אדם מוגבלים למרחבים הולכים ומתכווצים; נכון ל־9 ביולי, 86% משטחה של רצועת עזה כלולים בשטחים שמאז 18 במרס הם בשליטת הצבא הישראלי, או שהוחלו עליהם פקודות עקירה (שתי הקטגוריות חופפות זו לזו במידה רבה).
• בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הרשויות הישראליות. בין 2 ל־8 ביולי, מתוך 69 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 30% נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב. 17% נוספים התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול משלחות או ליישומן החלקי בלבד. 36% נוספים אופשרו במלואם, והמארגנים נאלצו לבטל את 17% הנותרים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. כל הניסיונות שלעיל כוללים 18 ניסיונות לתאם תנועות סיוע בתוך צפון עזה או אליה, ש־50% (9) מתוכם אופשרו, 33% (6) נענו בסירוב, 11% (2) נתקלו במכשולים, ו־6% (1) בוטלו. בדרום עזה, מתוך 51 ניסיונות אופשרו 31% (16), 27% (14) נענו בסירוב, 20% (10) נתקלו במכשולים ו־22% (11) בוטלו.
• משרד החינוך והחינוך הגבוה מתכונן לערוך את בחינות הבגרות (תאוג׳יהי) ברצועת עזה, בפעם הראשונה מאז אוקטובר 2023. בחינת פיילוט ל־1,500 תלמידים, שלא יכלו להשלים את הבחינות לשנת הלימודים 2023-2022 בשל ההסלמה במעשי האיבה, נקבעה ל־17 ביולי. אם אכן תיכנס הפסקת אש לתוקף, הבחינות יתקיימו באופן מקוון בשלושה שלבים, כדי להבטיח גישה לכל התלמידים הזכאים להיבחן משתי שנות הלימודים הקודמות. מוערך שבבחינות הרשמיות, שיתחילו ב־19 ביולי, ייבחנו יותר מ־76,600 תלמידים – שייתכן שחלקם נהרגו, או כבר עזבו את עזה, או נשרו מהלימודים. כוח המשימה לענייני חינוך ממפה מרחבי למידה זמניים, כדי לזהות מקרבם מרחבים מתאימים לעריכת הבחינות. על מנת לסייע לתלמידים להתכונן לבחינות, הודיע משרד החינוך על הקצאה של שני בתי ספר שבהם יינתנו, מ־8 ביולי 2025 ואילך, שעורי השלמה מקוונים.

סיכוני הגנה שעימם מתמודדים קשישים

• ב־24 ביוני פרסמה אונר"א מסמך המדגיש את הסיכונים המוגברים שעימם מתמודדים קשישים על רקע מעשי האיבה המתמשכים בעזה, שהותירו רבים מהם ללא הגנה, תמיכה, או אפילו גישה לדברים הבסיסיים ביותר הדרושים להישרדותם. ניידות מוגבלת, מחלות כרוניות וקריסת מערכות הבריאות והתמיכה, שקשישים היו תלויים בהן קודם לכן, תורמים כולם לפגיעותם של קשישים במהלך מעשי איבה; בה בעת, עקירות תכופות בכפייה, חוסרים כרוניים במזון ובמים נקיים וחיים בתנאי צפיפות־יתר וחוסר היגיינה מחריפים עוד יותר את הסיכונים שעימם הם מתמודדים. ההגבלות על ייבוא של אביזרי עזר, שהרשויות הישראליות מסווגות אותם כפריטים "דו־שימושיים", מקשות עליהם עוד יותר. קשישה ברפיח אמרה לאונר"א: "בעלי חלה בלילה. פשוט ישבנו ובכינו.. לא היה אמבולנס, אף אחד לא יכול היה לשמוע אותנו." קשישים סיפרו לאונר"א על תחושת האובדן העמוקה שהם חווים למראה ההרס של כל מה שבנו והכירו – מבני משפחה ועד לבתים ושכונות. משפחות מתקשות לעמוד בעומס של עקירה חוזרת ונשנית והמאבק לשרוד, קושי המוביל לעיתים קרובות להזנחה של קרובי משפחה מבוגרים יותר. היו שדיווחו על התעללות מילולית ופסיכולוגית, על תחושה שהם מהווים נטל. במהלך העקירה, ההזנחה הזו מותירה אותם מבודדים וחשופים לסיכונים לבטיחותם ולבריאותם. נכון ל־15 ביוני 2025 דיווח משרד הבריאות שמאז אוקטובר 2023 נהרגו 4,137 קשישים (המוגדרים כגברים ונשים בני 60 או יותר). לא ידוע מה מספר הקשישים שמתו מסיבות שניתן היה למנוע, בשל היעדר גישה לשירותים בסיסיים.

הביטחון התזונתי המידרדר

• לאחר ביקורו הרביעי בעזה, אמר הסמנכ"ל ומנהל התפעול הראשי של תוכנית המזון העולמית, קרל סקאו: "המצב הוא הגרוע ביותר שראיתי. הצרכים גבוהים מתמיד, ויכולתנו לתת מענה מעולם לא הייתה נתונה למגבלות כה קשות. ההרעבה מתפשטת – בני אדם מתים כשהם פשוט מנסים להשיג מזון." הוא הזהיר שצוותי תוכנית המזון העולמית, שמלאי הדלק, החלפים וציוד התקשורת הבסיסי שלהם הולכים ואוזלים, "נלכדים לעיתים קרובות באש צולבת כשהם מלווים שיירות מזון באזורי לחימה," וכי הם "מתמודדים עם אותן סכנות ואותו רעב" שעימם מתמודדים כל בני האדם בעזה. הוא קרא לפתיחת כל הדרכים ונקודות הכניסה אל עזה, לבטיחות, ולהפסקת אש ממושכת, והדגיש שלתוכנית המזון העולמית יש את "המזון, היכולת והמוכנות לפעול."
• אומדן מזון שתוכנית המזון העולמית ביצעה לאחרונה מוצא שאחד מכל שלושה בני אדם בעזה אינו אוכל דבר במשך ימים שלמים, וכי יותר ויותר בני אדם מצויים בסכנת הרעבה. משלהי מאי 2025, כשהרשויות הישראליות החלו להתיר הכנסה של כמויות מזון מוגבלות לעזה, רוב המשאיות שהביאו סיוע מזון נעצרו בדרכן על ידי אזרחים רעבים. למרות הקשיים, בפעם הראשונה זה שבועות הצליחו ארגונים שותפים בתחום הביטחון התזונתי לחלק ישירות כמות מסוימת של סיוע במזון – בין 26 ל־30 ביוני קיבלו כ־13 אלף משקי בית סיוע במזון. החלוקה בוצעה בעיר עזה, אבל נותרה מוגבלת מאוד בשל כמות המלאי המועטה שניתן להכניס דרך מעבר זיקים. נכון ל־8 ביולי, 11 ארגונים שותפים הכינו וחילקו מדי יום 260 אלף ארוחות באמצעות 84 מטבחים, לרבות 100 אלף ארוחות בצפון עזה ו־160 אלף ארוחות במרכז עזה ובדרומה. הגידול במספר המטבחים הכשירים לפעולה אינו תואם ישירות את הגידול בכמות הארוחות המוכנות, משום שהתפוקה תלויה ברובה בגודלו של כל מטבח ובאספקה הזמינה בו. אף שאלה צעדים קריטיים במתן סיוע מציל־חיים, הצרכים עדיין עצומים, וכמותו המוגבלת של הסיוע המוכנס לעזה עדיין רחוקה מאוד מלהספיק לכלל האוכלוסייה, המונה 2.1 מיליון בני אדם – מחציתם ילדים. התקציר האחרון של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, שפורסם ב־6 ביוני 2025, הזהיר שרצועת עזה עדיין בסכנה קריטית לרעב המוני. על פי הניתוח, מבצעים צבאיים רחבי היקף וחוסר היכולת המתמשכת של סוכנויות הומניטריות לספק סחורות ושירותים חיוניים מעידים על סבירות גוברת לכך שתרחיש המקרה הגרוע ביותר, רעב המוני (שלב 5 של המערכת המשולבת) אכן יתרחש כפי שצופה התחזית לפרק הזמן שבין 11 במאי ל־30 בספטמבר.
• ב־9 ביולי דיווחה אונר"א שב־8 ביולי מתה תינוקת בת פחות משבעה חודשים, שסבלה מתת־תזונה חריפה חמורה וטופלה על ידי צוותי הרפואה של אונר"א. אונר"א הוסיפה: "היא אחת מאלפי ילדים בעזה הסובלים מתת־תזונה. מדי יום מאותרים מקרים רבים יותר ויותר."

הידרדרות הגישה לשירותי בריאות

• מתקני הבריאות בעזה קורסים בשל גידול חד ומחריף במספר הנפגעים, על רקע של העדר ביטחון וחוסרים קריטיים במשאבים, המציבים מטופלים ואנשי סגל רפואי כאחד בסיכון חמור. הצלב האדום הבינלאומי דיווח שזה שבועות שקליעים תועים משבשים את הפעילויות הנורמליות בבית חולים השדה שלו, היכן שצפירות אזעקה תדירות גורמות לאנשי הסגל הרפואי, המטפלים, אנשי הסגל והמטופלים לנוע במהירות לאזורים בבית החולים המזוהים כבטוחים יותר, כדי שלא להיירות. לדברי הצלב אדום הבינלאומי, כשבית החולים נתון תחת ירי, "נשים במחלקת יולדות נאלצות לרדת לרצפה, מפני שבמהלך לידה לא ניתן להעביר אותן למקום אחר" ומנתחים ואנשי סגל ממשיכים לעבוד על רקע קולות הירי סביבם, בידיעה שבכל רגע קליע "יכול לחדור דרך קירות האריג של חדר הניתוחים." במהלך ביקור במרכז הרפואי נאסר תיאר ד"ר ריק פיפרקורן, נציג ארגון הבריאות העולמי בשטח הפלסטיני הכבוש, את המצב הקשה לא פחות בבית חולים זה, ואמר כי המרכז הרפואי נאסר "הוא מחלקת טראומה אחת גדולה." נכון לעכשיו בית החולים, שבאופן רגיל יש בו 350 מיטות אשפוז, מטפל בכ־700 מטופלים. מנהל בית החולים והצוות דיווחו שבארבעת השבועות האחרונים התקבלו לבית החולים מאות נפגעי טראומה, רובם בזיקה לתקריות סביב אזורי חלוקה בניהול צבאי. ד"ר פיפרקורן הוסיף שמטופלים בטיפול נמרץ פזורים בכל שטחי בית החולים, מפני שביחידה המקורית לטיפול נמרץ אין די מקום לטפל בהם. בנוסף יש מחסור כמעט בכל סוגי האספקה החיונית, במיוחד אלה הדרושים לטיפול בנפגעי טראומה.
• ב־6 ביולי אמר משרד הבריאות שהמעבדות ובנקי הדם בעזה מתמודדים עם מחסור קריטי במנות דם ומוצרי דם, בשל העלייה החדה בביקוש לנוכח מספרם הגדל של הפצועים קשה. למרות הצורך הדחוף, אספקת הדם נותרת מדי חודש נמוכה בהרבה מן הדרוש; לדברי משרד הבריאות, בחודש האחרון לבדו נעשה שימוש ב־10,000 מנות דם ומוצרי דם, ורק 3,500 מנות התקבלו. המשרד הוסיף שהמאמצים לעודד תרומות דם בקהילה כבר אינם יעילים, משום שבשל תת־התזונה והאנמיה השכיחות, בני אדם רבים אינם מסוגלים פיזית לתרום דם, מצב המדגיש את חומרתו המעמיקה של משבר הבריאות.
• ב־8 ביולי הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטינית על הקפאת פעולותיה במרפאת א־זייתון, שאותה היא מפעילה בעיר עזה, בעקבות הפגזות בקרבת המרפאה שהיוו "סכנה חמורה לבטיחותם של הצוותים הרפואיים והמטופלים." לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, המרפאה הייתה חבל הצלה חיוני עבור אלפי בני אדם, במיוחד ככל שהאזור הלך ונמלא בעקורים לאחר מתן פקודות עקירה, וסגירתה תאלץ אלפי בני אדם ללכת ברגל מרחקים ארוכים כדי להגיע לשירותים רפואיים בסיסיים ולחיסונים חיוניים במקומות אחרים. אגודת סהר האדום הפלסטינית אמרה כי מאז אוקטובר 2023 נאלצה להפסיק את מתן השירותים ב־18 מן המרפאות שלה.
• במסיבת עיתונאים שכינס משרד הבריאות ב־9 ביולי, הזהיר ד"ר מוחמד אבו סלמייה, מנהל המרכז הרפואי שיפאא בעיר עזה, שמשבר הדלק המחריף הודף את תחום הבריאות והתחום ההומניטרי לקריסה מוחלטת. הוא הדגיש שהמשבר פוגע פגיעה חמורה בפעילויות של בתי חולים, מתקני התפלה ומערכות אספקת מים. ד"ר אבו סלמייה אמר שבתי חולים בעיר עזה, ובמיוחד א־שיפאא, יפסיקו בקרוב מאוד את פעולתם, וציין שיחידת הדיאליזה כבר הושבתה כדי לשמר את אספקת החשמל ליחידות לטיפול נמרץ ולחדרי הניתוח, לנוכח זרם הנפגעים הבלתי פוסק. ד"ר אבו סלמייה דיווח שנכון לעכשיו, 13 מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ, רובם מונשמים, כמאה תינוקות באינקובטורים ו־350 מטופלים הזקוקים לשירותי דיאליזה מצויים בסיכון קריטי. ד"ר אבו סלמייה הדגיש שכבר עכשיו בית החולים מוצף במאות פצועים ולא יוכל עוד לבצע ניתוחים. "חדרי הניתוח יושבתו, ואנו לא נוכל לטפל בהמוני פצועים שיגיעו לבית החולים. עמדות החמצן שלנו יפסיקו גם הן לפעול, ובית חולים בלי חמצן כבר אינו בית חולים," חתם את דבריו.
• ב־9 ביולי הזהיר המרכז הרפואי נאסר מפני אסון הומניטרי ממשמש ובא בשל מחסור קריטי בדלק, ואמר כי המתקן קרוב מאוד להשבתה מוחלטת, משום שאספקת הדלק בו כמעט אזלה. לדברי בית החולים, למרות מאמצים משמעותיים לצמצם את צריכת החשמל, והגבלת אספקת החשמל רק למחלקות החיוניות ביותר, לרבות המחלקה לטיפול נמרץ, חדרי ניתוח, מחלקות יילודים, יולדות ושירותי דיאליזה, צופים כי הגנרטורים של בית החולים יתפקדו עוד יום אחד בלבד. אם תיפסק כליל אספקת החשמל, חייהם של עשרות מטופלים, ובמיוחד מטופלים מונשמים, "יהיו בסכנה מיידית והם צפויים למוות ודאי," הדגיש בית החולים.

משבר המים והתברואה

• החסימה המתמשכת של הכנסת דלק לעזה ומגבלות הגישה מגבילים באופן חמור שירותי מים, תברואה והיגיינה, מצב שנודעות לו השלכות הורסניות על בריאות הציבור. כל משך מאי ויוני, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה קיבלו מתוך האספקה ההומניטרית הזמינה רק 25% מכמות הדלק הדרושה לשימור פעילויות חירום יעילות. במקביל, נכון ל־4 ביולי, 80% ממתחמי ומתקני המים, התברואה וההיגיינה כלולים כעת בתוך אזורים בשליטת הצבא הישראלי, או באזורים שמאז 18 במרס הוחלו עליהם פקודות עקירה. כתוצאה מכך חדלו בארות מים רבות לפעול, מתקני התפלה פועלים בתפוקה מינימלית, ועקב כך צומצמה משמעותית כמות המים הזמינה להפצה. להערכת ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה, רוב בני אדם מקבלים פחות מתקן החירום של 15 ליטר מים לאדם ליום, מצב המהווה משבר בצורת מעשה־ידי־אדם. על סמך המידע הזמין, בין 22 ביוני ל־5 ביולי חילקו 27 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדי יום, בממוצע, 17 אלף מטר מעוקב מי שתייה, שהובלו במכליות ל־1,357 נקודות איסוף מים. החוסרים בדלק מגבילים עוד יותר את איסוף הפסולת המוצקה; ב־9 ביולי הקפיאה מועצת השירותים המשותפים מדרום לנחל עזה את שירותי איסוף האשפה בשל מחסור בדלק. חוסרים בדלק מגבילים גם את שאיבת השפכים להתערבויות חירום בלבד, בעיקר באזורים בסיכון גבוה להצפות, כמו בריכת א־שייח׳ רדואן.
• קו המים בני סוהילה של חברת מקורות, המוביל מים מישראל, הפסיק לפעול ב־7 ביולי, ב־12:00 בצהריים, בשל תקלה המצריכה עבודות תיקון. הקו סבל זמן רב מנזקים ושיבושים חוזרים ונשנים, ולאחרונה חזר לפעול ב־30 ביוני. אבל ב־1 ביולי הוחלה על האזור פקודת עקירה שהפכה את הקו ללא נגיש ברובו, ואפשרה מאז קבלת כמות מים מוגבלת בלבד. הפסקת הזרמת המים דרך קו בני סוהילה, המזין את מאגר המים א־סטר ממערב לח׳אן יונס ומספק כ־14-12 אלף מטר מעוקב מים ביום, תפגע קשות באספקת המים לקהילות העקורים הצפופות באזור אל־מוואסי בח׳אן יונס. מכליות שהובילו מים ממאגר א־סטר מופנות כעת למתקן ההתפלה של דרום עזה, שבו עצמו יש רק די דלק לפעול מספר מוגבל של ימים נוספים, והוא מספק בממוצע מדי יום כ־1,500 מטר מעוקב מי שתייה.
• בעיר עזה הודיעה העירייה ששטחים גדולים של העיר צפויים לניתוק של אספקת המים, מפני שתנאי הביטחון המעורערים מונעים מצוותי העירייה לבצע תיקונים בשסתומי החלוקה הראשיים המחוברים לקו המים של מקורות, שמגיע מישראל. כן דיווחה העירייה שהיעדר גישה לבארות המים א־סאפא, לאורך כביש סלאח א־דין, מונע את פעולתן ותורם גם הוא להפסקות המים. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, לחוסרים אלה נודעות השלכות קריטיות על הזמינות של מי שתייה, הם מגבירים את המתחים בקהילה ומציבים מים בטוחים לשתייה מעבר להישג ידן של רוב הקבוצות החלשות והפגיעות.
• כוחות המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ולענייני בריאות מתריעים על עלייה במחלות המועברות במים – 39% ממקרי המחלה שעליהם דווח הם של שלשול חריף, לצד מקרים ראשונים של שלשול דמי וצהבת חריפה, שעליהם דווח באתרי עקורים הלוקים בצפיפות־יתר. עם הגורמים המרכזיים לכך נמנים מחסים הסובלים מצפיפות־יתר, גישה מוגבלת למים נקיים, תברואה ירודה ותת־תזונה גוברת, שכולם מחלישים מערכות חיסוניות ומגבירים את הפגיעות למחלות ולתחלואה. לדברי כוחות המשימה, הבטחת הגישה למזון ולמים בטוחים לשתייה, וזמינות של פריטי היגיינה שיחולקו באופן חופשי דרך מסדרונות הומניטריים בטוחים ונגישים, חיוניות למניעת התפרצויות נוספות של מחלות. למרות הצרכים העצומים, מאז סופו של השלב הראשון של הפסקת האש מונעות הרשויות הישראליות הכנסה של פריטי היגיינה – לרבות ערכות וחומרי ניקוי החיוניים להגנה על בריאות הציבור. לאחרונה אישרו הרשויות הישראליות הכנסה של פריטים מסוג זה, אבל הפרטים בדבר תכולה מותרת ודרכי כניסה מאושרות עדיין אינם ברורים. בארבעת החודשים האחרונים לא הוכנסו לעזה פריטי היגיינה כלשהם.

מימון

• נכון ל־8 ביולי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ־738 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (18%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ־12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יוני 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 122 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 70.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 58 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 48 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 74 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 42 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.