עדכון מצב הומניטרי מס׳ 303 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב־16 או ב־17 ביולי.

דגשים עיקריים

• בשבוע הראשון של יולי הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית חמישה פלסטינים, בהם ילד וקשיש. מותם מביא את מספרם הכולל של פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים מאז תחילת 2025 ל־153.
• בשבוע הראשון של יולי פצעו מתנחלים תשעה פלסטינים – מאז תחילת שנת 2025 פצעו מתנחלים 350 פלסטינים, בממוצע שני פצועים ביום.
• כ־120 פלסטינים, יותר ממחציתם ילדים, נעקרו בכפייה מהקהילה הבדואית אל־מוערג׳את מזרח, בשל מתקפות מתנחלים; זו הקהילה התשיעית בשטחי נפות רמאללה ויריחו שנעקרה במלואה מאז ינואר 2023.
• יותר מ־200 תלמידים בשטח C בסכנת אובדן גישתם לחינוך, לאחר העקירה של אל־מוערג׳את מזרח, שבית הספר אל־כעבנה שפעל בה שירת 74 תלמידים, ומתן צו הריסה נגד בית הספר היחיד בג׳ורת אל־ג׳מל שבדרום הר חברון, המשרת 130 תלמידים.
• נמשכות ההריסות במחנות הפליטים טול כרם ונור שמס, אף שבג"ץ הקפיא זמנית את ההריסות במחנה טול כרם.

התפתחויות הומניטריות

• בין 1 ל־7 ביולי הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית חמישה פלסטינים, בהם ילד. באותו פרק זמן נפצעו לפחות 87 פלסטינים, בהם 15 ילדים, רובם (78) מידי כוחות ישראליים ותשעה מידי מתנחלים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים: 
  • בשעות השחר של 1 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בנער פלסטיני בן 17, במהלך מבצע בעיר רמאללה. לדברי עדי ראייה ומקורות רפואיים, כוחות ישראליים פשטו על שורה של בתים וניהלו חיפושים נרחבים וחקירות. בעימותים שפרצו במהלך הפשיטה פתחו כוחות ישראליים בירי על פלסטינים, שיידו אבנים על הכוחות. לדברי מקורות מקומיים, הנער לא היה מעורב בעימותים, ובעת שנורה חצה כביש סמוך יחד עם קרוב משפחה. ארבעה פלסטינים נעצרו בבתיהם.
  • ב־1 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ליד העיירה א־דאהרייה, בנפת חברון, בעת שהאיש ניסה להיכנס לשטח ישראל דרך פתח לא רשמי בגדר ההפרדה ליד מחסום מיתר. מאז אוקטובר 2023 נהרגו לפחות 13 פלסטינים מידי כוחות ישראליים, ו־129 בני אדם אחרים נפצעו, בעת שניסו לעבור דרך פתחים לא רשמיים בגדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל. ההרוגים והפצועים נפגעו ב־100 תקריות מתועדות, לאחר שרוב ההיתרים הישראליים שניתנו לעובדים פלסטינים ולאחרים בוטלו או הוקפאו מאז 7 באוקטובר 2023. ב־37 מכלל התקריות שתועדו מאז תחילת 2025 לבדה נהרגו שלושה בני אדם, ו־47 בני אדם נפצעו.
  • ב־3 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בשנות השישים לחייו בעיר טול כרם. האיש היה פליט פלסטיני שנעקר עם תחילת המבצע הישראלי במחנה טול כרם. לדברי קרוב משפחה, כוחות ישראליים שהוצבו בבניין פלסטיני שאותו הפכו לעמדה צבאית ירו באיש בכביש שבין העיירה ענאבתא למחנה הפליטים נור שמס, כשנסע על אופניים חשמליים בדרכו למבנה שבו התגורר באופן זמני יחד עם משפחתו. לאחר מכן העבירו חיילים ישראליים את האיש לאזור המכונה קניון ר׳זאל, ליד מחנה הפליטים נור שמס. לאחר תיאום עם משרד התיאום המחוזי הפלסטיני, העבירה אגודת הסהר האדום הפלסטינית את האיש לבית חולים, שם נקבע מותו.
  • ב־7 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים ופצעו קשיש במהלך פשיטה בכפר סאלם, בנפת שכם, שם כיתרו בית וקראו ברמקולים לאדם שהיה מבוקש על ידי הצבא הישראלי להסגיר את עצמו. לדברי עדי ראייה, חמיו של האיש פתח את הדלת ונורה. שכן, שהיה גם קרוב משפחה, ניסה להושיט עזרה לפצוע ונורה למוות. לדברי עדי ראייה, לאחר מכן פתחו כוחות ישראליים באש, שלחו רחפן אל תוך הבית ואילצו פלסטיני אחר להיכנס לבית, על פי דיווחים כדי לאתר את המבוקש הפלסטיני, שגופתו נמצאה מאוחר יותר מחוץ לבית ועוכבה בידי כוחות ישראליים. לדברי הצבא הישראלי, במהלך המבצע ירו כוחותיו למוות בשני בני אדם.
• בין 1 ל־7 ביולי תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 27 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה הובילו לפציעתם של 40 פלסטינים, 31 מהם מידי כוחות ישראליים (כולם בעיירה ביתא בנפת שכם) ותשעה מידי מתנחלים. בנוסף הושחתו יותר מ־150 עצי זית , שקד, משמש וגפנים, ו־11 כלי רכב. תקריות מרכזיות כללו את התקריות שלהלן:
  • מתנחלים, שמוערך כי באו מהמאחז אביתר, פשטו פעמיים על העיירה ביתא, מדרום לעיר שכם. ב־4 ביולי, מתנחלים מלווים על ידי כוחות ישראליים יידו אבנים לעבר פלסטינים ליד חדר בשימוש חקלאי בעברה הדרום־מזרחי של העיירה. כשפלסטינים התאספו במקום כדי להגן על הנכס, פתחו כוחות ישראליים בירי אש חיה ומכלי גז מדמיע, שגרמו לפציעתם של 30 פלסטינים בגין שאיפת גז מדמיע. לאחר מכן תקפו מתנחלים אמבולנס פלסטיני וגרמו לו נזק. למחרת, מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים יידו אבנים על בתים פלסטיניים בעברה המערבי של העיירה, והציתו כלי רכב. פלסטיני נפגע מקליע גומי שירו כוחות ישראליים.
  • בשולי העיירה סינג׳יל והכפר ג׳לג׳יליא, בנפת רמאללה, מתנחלים שמוערך כי באו ממאחז שהוקם על הר תל בשטח B תקפו פלסטינים בחמש הזדמנויות לפחות, בין 1 ל־5 ביולי, תקיפות שהובילו לפציעתם של שבעה פלסטינים ולנזק לבתים, לכלי רכב ולמבנים בשימוש חקלאי. ב־1 ביולי פרצו מתנחלים לאדמת חקלאיות בחלק הדרומי של סינג׳יל וחסמו את גישת פלסטינים למקום, בנוכחות כוחות ישראליים. ב־4 ביולי, במהלך אחת התקריות החמורות ביותר, תקפו מתנחלים חקלאים מסינג׳יל ומאל־מזרעה א־שרקייה, פצעו שבעה מהם וגרמו נזק למספר מבנים בשימוש חקלאי ולארבעה כלי רכב. במקום פרצו עימותים ובמהלכם הציתו פלסטינים כמה אוהלים של מתנחלים. כוחות ישראליים התערבו וירו באוויר תחמושת חיה, וכן מכלי גז מדמיע ורימוני הלם, בניסיון לפזר את הפלסטינים. ביום ההוא עקרו מתנחלים שתילי ירקות מאדמה חקלאית בשולי סינג׳יל. בתקרית נוספת ב־4 ביולי, נראה בצילומי וידיאו כלי רכב של מתנחל חוסם אמבולנס פלסטיני בכביש 60, כשבאותו כביש חסמו מתנחלים גישת פלסטינים ליד סינג׳יל למשך שעתיים. ב־5 ביולי 2025 השליכו מתנחלים בקבוקי תבערה ואבנים על בתים בכפר ג׳לג׳יליא, גרמו נזק לשלושה בתים והציתו יחידת אספקת חשמל. מאז שמתחלים הקימו מחדש מאחז שפורק בעבר על הר תל, באמצעות מבנה עץ שבנו בתחילת יוני 2025, נמצא קשר בין האתר לשורה של מתקפות מתנחלים, הגבלות גישה ונזק כבד לאדמות חקלאיות השייכות לתושבי העיירה סינג׳יל והכפר ג׳לג׳יליא.
  • ב־2 ביולי פשטו מתנחלים על קהילת סוסיא, בדרום נפת חברון, יידו אבנים על פלסטינים ובתיהם ופצעו שני בני אדם, בהם ילד אחד. התנחלים נמלטו מהאזור כשמשטרת ישראל, שהוזעקה על ידי התושבים הפלסטינים, הגיעה למקום. קהילת סוסיא חוותה עלייה מתמדת במספר התקריות במעורבות מתנחלים – מחמש ב־2020 ל־33 ב־2024, ול־26 מאז תחילת 2025. מתוך 103 התקריות שתועדו מאז 2020, 80% הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. הגידול המשמעותי ביותר היה בתקריות שבהן נגרם נזק לרכוש, במיוחד למבנים בשימוש חקלאי ולגידול בעלי חיים, ולמטעי זיתים. בשנתיים האחרונות התמודדה הקהילה כמעט מדי יום עם הפחדה, פשיטות ליליות, איומים והרס רכוש, שכולם תרמו לסביבה הכופה המפעילה על פלסטינים לחץ לעזוב את בתיהם.
• ב־2 וב־3 ביולי תקפו מתנחלים משפחות פלסטיניות בקהילה הבדואית אל־מוערג׳את מזרח (המכונה גם ערב אל־כעבנה או ערב אל־מליחאת), בנפת יריחו שבמרכז בקעת הירדן, ועקרו בכפייה 20 משקי בית המונים כ־120 תושבים, 66 מהם ילדים. יחד עם שבע משפחות שחיו בקהילה על בסיס עונתי ולא נמצאו בה השבוע, הקהילה כולה – כ־170 בני אדם – נעקרה במלואה. זו הקהילה התשיעית (לאחר עין סמיה, אל־בקעה, ראס א־תין, אל־מוערג׳את מרכז, ואדי א־סיק, עין א־רשאש, ח׳לת אל־מר׳ארה ומר׳ייר א־דיר) באזור שבין נפות רמאללה ויריחו, לאורך הכבישים 457, 458 (כביש אלון) ו־449 (כביש אל־מוערג׳את), שנעקרה במלואה בשנתיים וחצי אחרונות בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות. ארבע הקהילות שנותרו באזור, המצויות בסיכון גבוה לעקירה בגין מתקפות מתנחלים והגבלות גישה חוזרות ונשנות, הן: הקהילה הבדואית טייבה מזרח; דאר פזעא; הקהילה הבדואית מח׳מאס; וראס עין אל־עווג׳ה. העקירה בכפייה של קהילת אל־מוערג'את מזרח מדגישה את משבר ההגנה המעמיק שעימו מתמודדות קהילות רועים פלסטיניות בשטח C, היכן שסביבה כופה, המאופיינת באלימות מתנחלים, תפיסת אדמות, הגבלות על חופש התנועה והיעדר אכיפת חוק ממשיכה לשלול ממשפחות בטיחות, מיצוי דין וכל סיכוי ממשי לשוב לבתיהן. ההשלכות חמורות ורבות פנים; משפחות חוות היעדר ביטחון מוגבר, מצוקה פסיכולוגית ואובדן מקורות מחיה, כשהפגיעים ביותר הם נשים, ילדים וקשישים, בשל עקירה בכפייה.
• בין 1 ל־7 ביולי תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 38 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו 32 מבנים בשטח C ושישה מבנים בירושלים המזרחית. כתוצאה מההריסות נעקרו 13 משקי בית המונים 55 פלסטינים, בהם 24 ילדים ו־12 נשים, ומחייתם של 90 בני אדם אחרים נפגעה.
  • על יותר ממחצית מבני האדם שנעקרו (31 מתוך 55) דווח בשתי תקריות בחלק של נפת רמאללה הנמצא בשטח C, ב־2 ביולי בכפר נעלין, שבו נהרס בניין בן שלוש קומות, וב־7 ביולי בכפר ח׳רבתא אל־מסבאח, שבו נהרס בניין בן ארבע קומות. בשני המקרים נהרסו הריהוט והחפצים האישיים של המשפחות.
  • בשתי תקריות נוספות בחלק של נפת ירושלים הנמצא בשטח C, ב־3 וב־7 ביולי, הרסו רשויות ישראליות 14 מבנים בקהילה הבדואית א־זעיים וחמישה מבנים בקהילת אבו נוואר; המבנים שימשו בעיקר מחסים לבעלי חיים, והריסתם פגעה במחייתם של כ־60 בני אדם. שתי הקהילות ממוקמות סמוך לאזור המיועד לתוכנית ההתנחלות E1, השואפת להרחיב את ההתנחלות מעלה אדומים ולחבר אותה לירושלים. הקהילות היו יעד לאמצעים כופים, לרבות הריסות ואיומים חוזרים ונשנים בעקירה. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשתי הקהילות את הריסתם של 219 מבנים, 41 מהם בתי מגורים, בגין היעדר היתרי בנייה, ועקב כך את עקירתם של 230 בני אדם, בהם 141 ילדים, שחלקם נעקרו יותר מפעם אחת.
  • בירושלים המזרחית נהרסו שישה מבנים, שלושה מהם על ידי בעליהם, בעיר העתיקה, בבית חנינא ובסילואן. ההריסות הובילו לעקירתם של 11 בני אדם, בהם שישה ילדים. לדברי המשפחות שנעקרו בסילואן (שתי משפחות בנות שש נפשות, לרבות שלושה ילדים), הן קיבלו את צו ההריסה הראשון ב־2019, נקנסו בסכום של יותר מ־60 אלף שקלים ובמשך יותר מחמש שנים עתרו לבתי משפט ישראליים נגד ביצוע צו ההריסה. אבל עתירותיהם נדחו, ביוני 2025 ניתן צו הריסה סופי, וכוחות ישראליים ועיריית ירושלים לחצו על המשפחה לבצע את ההריסה, באיומי קנסות כבדים ומאסר. לנוכח העובדה שכמעט בלתי אפשרי להשיג היתרי בנייה ישראליים ולאור הצלחתם המוגבלת של עררים משפטיים, משפחות רבות בירושלים המזרחית נאלצות יותר ויותר להרוס בעצמן את בתיהן, כדי להימנע מקנסות ועונשים נוספים. מספר הבתים הפלסטיניים בירושלים המזרחית שנהרסו על ידי בעליהם גדל משמעותית בשנים האחרונות, גידול המשקף את הלחצים הגוברים המופעלים על התושבים. בין 1 בינואר ל־7 ביולי 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בירושלים המזרחית את 103 מבנים שנהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, ואשר 64 מהם (62%) נהרסו על ידי בעליהם. נתון זה מציין גידול בולט לעומת הממוצע השנתי של 104 מבנים שנהרסו על ידי בעליהם בין 2020 ל־2024, שבעצמו היווה גידול פי ארבעה לעומת 25 המבנים שנהרסו מדי שנה על ידי בעליהם בין 2009 ל־2019.
• 9 ביולי הוא מציין את יום השנה ה־21 לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, על ההשלכות החוקיות של הקמת גדר הפרדה בשטח הפלסטיני הכבוש, המכונה גם חוות הדעת בנושא החומה. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי חלקי הגדר הבנויים בתוך הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מהווים הפרה של מחויבויותיה של ישראל מתוקף המשפט הבינלאומי. בית הדין קרא לישראל להפסיק את בניית הגדר "לרבות בתוך ירושלים המזרחית וסביבה"; לפרק את אותם קטעים שכבר הושלמו והם ממוקמים בתוך השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות בתוך ירושלים המזרחית וסביבה; ו"לבטל או להכריז על אי־נפקותם של כל האמצעים החקיקתיים או ההנחיות הקשורים לגדר ההפרדה". ואף על פי כן, עד היום גדר ההפרדה עדיין ניצבת, וההשלכות ההומניטריות שלה על חייהם של הפלסטינים נותרות בעינן.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למאי 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש מאי 2025 בנושא הגדה המערבית  שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

גישה לחינוך בשטח C

• בית הספר היסודי הבדואי אל־כעאבנה, בקהילה הבדואית אל־מוערג׳את מזרח (ראו לעיל) נבנה במקור בשנות השישים כאוהל, ובשנות השמונים נבנה על ידי המנהל האזרחי הישראלי כמבנה בטון. בשנות התשעים, בתמיכה מהרשות פלסטינית ומתורמים, הורחב בית הספר עוד יותר. מאז קיבל בית הספר עשרה צווי הריסה בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי בשטח C. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, המוסד היה אחד מבתי הספר שקיבלו את מספר צווי ההריסה הגדול ביותר בשטח C של הגדה המערבית. בשנים האחרונות סבל בית הספר ממתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות; במתקפה חמורה במיוחד על בית הספר, בספטמבר 2024, פרצו מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים אל תוך בית הספר במהלך הלימודים, תקפו שתי מורות, היכו אותן במקלות ופצעו אותן. לאחרונה, במתקפת המתנחלים ב־3-2 ביולי שהובילה לעקירה בכפייה של הקהילה, פשטו מתנחלים על בית הספר, בזזו רכוש וריססו כתובת נאצה בגנות פלסטינים, לרבות דגל פלסטין שהושחת בציור של מגן דוד. בית הספר אל־כעבנה, העומד כעת ריק, שירת קודם לכן 74 תלמידים, בהם 34 תלמידות, והועסקו בו 15 מורים.
• עם 54 בתי הספר בשטח C של הגדה המערבית שנשקפת להם סכנת הריסה מלאה נמנה בית הספר המעורב הפלסטיני, בקהילת ג׳ורת אל־ג׳מל שבדרום הר חברון. ב־1 ביולי נתנו כוחות ישראליים, מלווים במנהל האזרחי הישראלי, צו הריסה נוסף נגד בית הספר, בגין היעדר היתר בנייה ישראלי. זאת לאחר שבמרס 2025 ניתן נגדו צו הפסקת עבודה. בית הספר, שהוקם ב־2020, כולל שש כיתות לימוד, שני חדרים בשימוש מנהלי, מטבח, ארבעה בתי שימוש, שני אזורי חוץ מוצלים ושני מגרשי משחקים. נכון לעכשיו בית הספר, שנבנה במימון תורמים מבלוקים מבטון וגגות מפח מבודד, משרת 130 תלמידים (72 בנים ו־58 בנות) מגיל הגן ועד לכיתה ד׳. בית הספר הוא מתקן החינוך היחיד המשרת קהילת רועים מרוחקת זו, והריסתו עלולה לפגוע קשות בגישתם של ילדים לחינוך באזור.
• לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, נכון לעכשיו תלויים ועומדים נגד 84 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית צווי הריסה מטעם רשויות ישראליות. מכלל בתי הספר, 54 בסכנת הריסה מלאה, ונגד 30 ניתנו צווי הריסה חלקיים. עשרה מבתי הספר הנפגעים ממוקמים בתחום המוניציפלי של ירושלים המזרחית שהוגדר על ידי ישראל, ו־74 בתי הספר הנותרים ממוקמים בשטח C. בתי ספר אלה משרתים 12,855 תלמידים, בהם 6,557 ילדות, ומועסקים בהם 1,076 מורים. בנוסף על איומים בהריסה, גם אלימות מתנחלים נגד בתי ספר גברה – בין 2023 למאי 2025 תועדו 44 תקרית מסוג זה.

מבצעים בצפון הגדה המערבית

• נמשכות ההריסות במחנות הפליטים טול כרם ונור שמס. ב־7 ביולי החלו כוחות ישראליים להרוס בתים במחנה הפליטים טול כרם, למרות שצו ביניים שבג"ץ הישראלי נתן ב־2 ביולי הקפיא באופן זמני את צווי ההריסה שניתנו ב־30 ביוני (לאחר עתירה שהגישו 11 תושבים ממחנה טול כרם), שייעדו 104 מבני מגורים להריסה. במחנה נור שמס דיווחו תושבים המתגוררים ליד המחנה שכוחות ישראליים הציתו בניין בתוך המחנה. יומיים קודם לכן, ב־5 ביולי, הודיעו כוחות ישראליים לדיירים ב־54 בניינים – שבהם התגוררו לפחות 200 משקי בית – שניתן להם פרק זמן קצר להוציא את חפציהם מהמבנים. ב־6 ביולי תיאמה הרשות הפלסטינית הכללית לעניינים אזרחיים עם הצבא הישראלי גישה עבור התושבים בין 14:00 ל־18:00. בחלון זמן זה פגע רחפן צבאי ישראלי באישה וגבר ופצע אותם בעת שפינו את חפציהם. ב־6 ביולי הגיש בית המשפט החלטה מתוקנת, שעל פיה הצבא הישראלי יכול להמשיך בהריסות במקרים שבהם קיימים "צורכי לחימה דחופים או צורכי ביטחון מובהקים".
• כוחות ישראליים המשיכו לנהל מבצעים קצרי טווח בנפת שכם. במהלך מבצעים אלה ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים בכפר סאלם (ראו לעיל) ופצעו שמונה בני אדם אחרים, בהם ילד. ב־1 ביולי תקפו כוחות ישראליים ילד והיכו אותו, ופצעו שלושה בני אדם, במהלך פשיטה בעיירה סבסטיה, מצפון־מערב לעיר שכם. לדברי העירייה, כוחות ישראליים הטילו על העיירה עוצר וניהלו חיפושים בחמישה בתים לפחות, שבמהלכם שברו על פי דיווחים ריהוט, תקפו, היכו ופצעו ילדה ושני גברים, וירו באדם אחד ופצעו אותו. ב־6 ביולי ירו כוחות ישראליים בשלושה ילדים פלסטינים שיידו אבנים לעבר ג׳יפים צבאיים ישראליים שנסעו במחנה עסכר, ממזרח לשכם, ופצעו אותם. כ־40% מהפלסטינים שנפצעו מאז 1 בינואר 2025 מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית תועדו בנפת שכם.

מימון

• נכון ל־8 ביולי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ־738 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (18%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ־12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יוני 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 122 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 70.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 58 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 48 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 74 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 42 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.