עדכון מצב הומניטרי מס' 301 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-9 או ב-10 ביולי.

דגשים עיקריים

• ב-25 ביוני הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים, שלושה מהם במתקפת מתנחלים נרחבת בכפר מאלכ, בנפת רמאללה, שבמהלכה הציתו מתנחלים בתים ונכסים אחרים והשליכו עליהם אבנים.
• כ-740 מתקפות מתנחלים שבוצעו במחצית הראשונה של 2025 פגעו ביותר מ-200 קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית, והובילו לנזק לרכוש ולפציעתם של 340 פלסטינים מידי מתנחלים.
• בחודש יוני תועד המספר הגבוה ביותר מזה עשרים שנה של פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים בחודש אחד (95) – בממוצע שלושה פצועים פלסטינים מדי יום.
• רשויות ישראליות ביצעו הריסה המונית בקהילת הרועים תל אל-ח'שבה, בבקעת הירדן, וזו הובילה לעקירתם של חמישה משקי בית. זו תקרית ההריסה ההמונית השלישית בקהילה מאז תחילת 2025.
• הצבא הישראלי פרסם צו הריסה נגד 104 מבנים במחנה הפליטים טול כרם.

התפתחויות הומניטריות

• בין 24 ל-30 ביוני הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית חמישה פלסטינים, בהם ילד אחד. באותו פרק זמן נפצעו לפחות 49 פלסטינים, בהם שני ילדים, 27 מהם מידי מתנחלים ו-22 מידי כוחות ישראליים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים, שכולן התרחשו ב-25 ביוני:
  • כוחות ישראליים ירו למוות בילד פלסטיני בן 15 במבצע חיפושים בכפר אל-יאמון, בנפת ג'נין, שבמהלכו, על פי דיווחים, השליכו פלסטינים מטען נפץ מאולתר לעבר כוחות ישראליים, שירו תחמושת חיה. לא דווח על נפגעים מקרב כוחות ישראליים.
  • במהלך מבצע במחנה הפליטים שועפט בירושלים המזרחית, איש הכוחות הישראליים ירה למוות בקשישה פלסטינית שעמדה במרפסת ביתה. לדברי מקורות בקהילה, התקרית התרחשה בשעה 1:00 לפנות בוקר בערך, במהלך פשיטה ישראלית נרחבת לתוך המחנה. כוחות ישראליים עיכבו את גופת האישה למשך יומיים לפני שהחזירו אותה לידי המשפחה. לדברי משטרת ישראל, שצוטטו באמצעי התקשורת, איש משטרה בלבוש אזרחי נפגע מאבן במהלך התקרית, וכוחות ישראליים פתחו באש בתגובה על אבנים שיודו עליהם.
  • שלושה פלסטינים נהרגו במתקפת מתנחלים נרחבת שכללה הצתות בכפר כפר מאלכ, בנפת רמאללה (לפרטים ראו להלן).
• ב-30 ביוני מת בכלא ישראלי עציר פלסטיני בן 22, שנעצר במרס 2024. לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני אסירים, מותו מביא את מספר העצירים הפלסטינים מהגדה המערבית שמתו מאז 7 באוקטובר 2023 בעודם במשמורת ישראל ל-26. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) מסר למוקד להגנת הפרט, ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות האדם, נכון ליוני 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 10,397 פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה, בהם 1,447 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,174 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,562 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-2,214 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים".
• ב-29 ביוני ירו כוחות ישראליים בפלסטיני ופצעו אותו, וכן תקפו, היכו ופצעו אדם אחר, כשהשניים ניסו להיכנס לשטח ישראל ולירושלים המזרחית דרך פתחים לא רשמיים בגדר ההפרדה ליד מחסום מיתר, באזור א-דאהריה שבנפת חברון. מאז אוקטובר 2023, כאשר הרשויות הישראליות ביטלו או השעו את מרבות ההיתרים שניתנו לעובדים פלסטינים ולאחרים לצורך גישה לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 96 תקריות שבהן פלסטינים נהרגו או נפצעו בעת שניסו לעבור בפתחים לא רשמיים בגדר ההפרדה. בתקריות אלה נהרגו 12 פלסטינים מתחמושת חיה, ו-125 בני אדם אחרים נפצעו. נתון זה כולל 33 תקריות שתועדו מאז תחילת 2025, שהובילו לשני הרוגים ול-43 פצועים. התקריות האלה חוזרות ונשנות על רקע של הידרדרות משמעותית בתנאי שוק העבודה בגדה המערבית בעקבות 7 באוקטובר 2023. לדברי ארגון הסחר והפיתוח של האו"ם (UNCTAD), עד לאמצע 2024 אבדו 300 אלף משרות, ועל פי אומדן הביניים המהיר של נזק וצרכים שפרסמו הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם, בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 זינקה האבטלה מ-13% בערך לכ-35% בממוצע.
• בין 24 ל-30 ביוני פרסמו כוחות ישראליים ארבעה צווי תפיסה נגד 22,300 דונם בנפות שכם, טובאס וג'נין, מטעמי ביטחון, לרבות בניית כבישים צבאיים, כדלקמן: 13,252 דונם בכפר בורקה, 6,274 דונם בכפרים בורין וא-תל, ו-2,400 דונם בחווארה, כולם בנפת שכם; 56 דונם במזרח העיר טובאס; ו-45 דונם מדרום-מזרח לעיר ג'נין. כל השטחים הינם בבעלות פלסטינית פרטית.
• בין 24 ל-30 ביוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 28 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה הובילו להריגתם של שלושה פלסטינים מידי כוחות ישראליים, ולפציעתם של 37 בני אדם אחרים, עשרה מהם מידי כוחות ישראליים ו-27 מידי מתנחלים. בנוסף הושחתו יותר מ-400 עצי זית ושתילים, וכן 12 כלי רכב. תקריות מרכזיות כללו את התקריות שלהלן:
  • בשעות הערב של 25 ביוני פשטו עשרות מתנחלים, מלווים בכוחות ישראליים, על כפר מאלכ, בנפת רמאללה, הציתו בתים ונכסים אחרים ויידו אבנים. שני בתים נשרפו באופן בחלקם, לשניים נגרם נזק מיידוי אבנים, וארבעה כלי רכב נשרפו כליל. כוחות ישראליים ירו תחמושת חיה וקליעי גומי, הרגו שלושה פלסטינים בתחמושת חיה ופצעו תשעה בני אדם אחרים, ששבעה מהם נפגעו מתחמושת חיה, שניים מרסיסים ואחד מקליעי גומי. על פי דיווחים, ג'יפים צבאיים ישראליים חסמו את גישתם של אמבולנסים ומנעו את פינוי הפצועים. אחד ההרוגים היה פלסטיני בן 34, אב לשניים, שלדברי מקורות בקהילה נורה בראשו מטווח אפס בכניסה לביתו; בעת שנורה פינה האיש את אשתו וילדיו, יחד עם משפחות אחרות, באזור שבו בתים הותקפו והוצתו. לדברי הצבא הישראלי, כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, פלסטינים מהכפר ירו לעברו ויידו אבנים. על פי דיווחים, חייל ישראלי נפצע מאבן, אבל עדיין לא ידוע אם נפצע מידי פלסטינים או מתנחלים. על פי דיווחים, הצבא הישראלי עצר חמישה מתנחלים, ששוחררו למחרת בבוקר.
  • בשעות הערב של 25 ביוני תקפה קבוצת מתנחלים חמושים את הקהילה הבדואית דאר פזעא, במזרח נפת רמאללה, כשהתושבים התכנסו לתפילה באולם התפילה של הקהילה. המתנחלים הציתו את המבנה בחומרים דליקים, גרמו נזק לבית אחד, הרסו שני כלי רכב וגרמו נזק לחלקת אדמה מעובדת, למחסן עצים, לערמות עץ וליריעות פלסטיק שכיסו את אחד ממבני המגורים. בנוסף, כמה חלונות של בתים נופצו באבנים שהשליכו מתנחלים. שבעה פלסטינים, בהם שלוש נשים, נפגעו משאיפת עשן וטופלו על ידי פרמדיקים, שהגיעו לאזור לאחר שהמתנחלים נסוגו ממנו.
  • ב-25 ביוני, מתנחלים שמוערך כי באו ממאחז סמוך תקפו חקלאים פלסטינים שעיבדו את אדמותיהם החקלאיות בשוליים המערביים של העיירה אל-מזרעה א-שרקייה, בנפת רמאללה. על פי דיווחים, המתנחלים פתחו באש חיה ואילצו את החקלאים להימלט על נפשם, מלבד חקלאי אחד שהותקף על ידי מתנחלים, הוכה ונפצע. מתנחלים השחיתו כלי רכב אחד וכמה מבנים חקלאיים, וגנבו כלי רכב נוסף, שבעליו נמלט למקום מבטחים.
  • בשעות אחר הצוהריים של 25 ביוני, קבוצת מתנחלים שמוערך כי באה ממאחז ליד ההתנחלות יצהר, אחד מהם חמוש, סיכלו מאמצים של לוחמי אש לכבות שריפה בכפר עסירה אל-קיבלייה, בדרום נפת שכם, ירו באוויר תחמושת חיה ויידו אבנים על נותני מענה החירום, על תושבים ועל בתים. פלסטיני בן 64 נפגע מאבן ונפצע. פלסטינים הצליחו לכבות את האש לאחר שכוחות ישראליים נראו מלווים את המתנחלים אל מחוץ לכפר.
  • בשעות אחר הצוהריים של 29 ביוני, מתנחלים שנסעו בארבעה כלי רכב ובשני טרקטורונים ירו בשלושה פלסטינים בתחמושת חיה ופצעו אותם, במהלך מתקפה על רועים פלסטינים בשוליים המזרחיים של הכפר חזמא, בנפת ירושלים. מתנחלים ניסו לתפוס את הכבשים של המשפחות, ועקב כך פרצו עימותים שבהם ירו מתנחלים תחמושת חיה על פלסטינים. בנוסף, מתנחלים הציתו גם צריף עץ בשימוש חקלאי, לפני שעל פי דיווחים נמלטו מהמקום תחת הגנתם של כוחות ישראליים.
  • בין 24 ל-30 ביוני פשטו מתנחלים ארבע פעמים על הכפר סוסיא, בנפת חברון. בסך הכול פצעו המתנחלים ארבעה פלסטינים, שלושה שהותקפו והוכו, ואישה אחת שנפצעה מאבן, הציתו והרסו מבנה מתכת שימש מטבח, עקרו 150 עצי זית והרסו שלושה גופי תאורה סולאריים, שלוש מצלמות מעקב וגדר באורך 500 מטר עם עמודי מתכת.
• במחצית הראשונה של 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כ-740 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ואשר הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ופגעו ביותר מ-200 קהילות ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בנפות רמאללה, שכם וחברון. נתון זה מייצג ממוצע של ארבע תקריות ביום, בדומה לתדירות שנצפתה ב-2023, השנה שבה תועד המספר הגבוה ביותר של תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. בין היתר הובילו תקריות אלה לפציעתם של 492 פלסטינים, 340 מהם (69%) מידי מתנחלים, 146 (30%) מידי כוחות ישראליים ושישה שלא ברור האם נפגעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הנפגעים, 95% נפצעו מידי מתנחלים ביוני 2025, שלושה פלסטינים ביום בממוצע – המספר החודשי הכולל הגבוה ביותר של פלסטינים שנפגעו מידי מתנחלים שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בשני העשורים האחרונים - המספר הכולל השני הגבוה ביותר תועד באוקטובר 2023, שבו נפצעו 70 פלסטינים.
• ב-30 ביוני החלו שישה משקי בית פלסטיניים מאותה משפחה מורחבת, המונים 28 בני אדם, בהם תשעה ילדים, לפרק את בתיהם ואת דירי בעלי החיים שלהם בקהילת עין אל-חילווה – ואדי אל-פאו, ליד ח'רבת סמרה בצפון בקעת הירדן, ונימקו זאת במתקפות ובהפחדות חוזרות ונשנות על ידי מתנחלים, לרבות הגבלות על הגישה למקורות מים ולשטחי מרעה. משקי הבית, שהתגוררו במקום זה יותר מעשרים שנה, דיווחו על פשיטות חוזרות ונשנות, איומים והפחדה מצד מתנחלים, שמאמינים כי הם משני מאחזים שהוקמו באזור לאחרונה. מאז תחילת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בבקעת הירדן 93 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, יותר ממחציתן בנפת טובאס, בצפון בקעת הירדן. בסך הכול נעקרו ברחבי הגדה המערבית מאז אוקטובר 2023 יותר מ-2,300 פלסטינים, שציינו כי הסיבות לעקירתם הן אלימות מתנחלים והגבלות גישה.
• בין 24 ל-30 ביוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים עשר תקריות הריסה בשטח C ושתי תקריות הריסה בירושלים המזרחית, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. בסך הכול נהרסו 35 מבנים, בהם שישה בתי מגורים לא מאוכלסים, מבנה מגורים לא מאוכלס, 12 מבנים בשימוש חקלאי, שמונה מבנים ששימשו למחייה, חמישה מבנים ששימשו למים ולתברואה, ושלושה מבנים אחרים. כתוצאה מכך נעקרו שישה משקי בית המונים 30 פלסטינים, בהם 16 ילדים, וכ-85 בני אדם נפגעו באופנים אחרים. מכלל העקורים, חמישה משקי בית היו בבקעת הירדן, בקהילת הרועים תל אל-ח'שבה בנפת שכם (ראו להלן), ומשק בית אחד המונה שמונה בני אדם, בהם שישה ילדים, היה בעיירה חזמא, בנפת ירושלים, שם הרסו כוחות ישראליים בית, מחסה לבעלי חיים ובאר. במהלך המחצית הראשונה של 2025 נהרסו בשטח C 741 מבנים, בהם 149 בתי מגורים, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, ו-716 בני אדם נעקרו, לעומת 429 מבנים נהרסו ו-368 בני אדם שנעקרו בששת החודשים הראשונים של 2024. בירושלים המזרחית נהרסו במחצית הראשונה של 2025 97 מבנים, בהם 54 בתי מגורים, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, ו-286 בני אדם נעקרו, לעומת 99 מבנים שנהרסו ו-213 בני אדם שנעקרו בששת החודשים הראשונים של שנת 2024.
• בשעות הבוקר של 30 ביוני 2025 הרסו כוחות ישראליים, מלווים בנציגי המנהל האזרחי הישראלי ובכמה דחפורים, 13 מבנים בקהילת הרועים תל אל-ח'שבה (שמוערך כי אוכלוסייתה מונה 125 בני אדם), בחלק של נפת שכם הממוקם בשטח C, בבקעת הירדן, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. ההריסות הביאו לעקירתן של חמש משפחות רועים המונות 22 בני אדם, בהם עשרה ילדים וחמש נשים, אחת מהן בת 83. המבנים שנהרסו כללו ארבעה אוהלים ששימשו למגורים וכמחסנים, שישה מחסים לבעלי חיים מוקפים בגדרות מתכת, ושלושה בתי שימוש ניידים. במהלך ההריסה הושחתו כ-15 שקי מספוא לבעלי חיים ושבעה מכלי מים. זו תקרית ההריסה ההמונית השלישית המתרחשת בתל אל-ח'שבה מאז תחילת 2025, ובמצטבר נהרסו ביישוב בשלוש התקריות 48 מבנים, בהם 22 שניתנו כסיוע הומניטרי.
• עם תחילת ההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן, ב-13 ביוני, הותירו כוחות ישראליים מספר מחסומים ושערי דרך מרכזיים פתוחים למספר מוגבל של שעות, צעד שפגע בחיי היומיום של פלסטינים, לרבות גישה למקורות מחייה, לשווקים ולשירותי חירום. כך למשל, בנפת סלפית, השער בכניסה הראשית לעיר סלפית (שאוכלוסייתה מונה 13 אלף נפש), שקודם לכן היה סגור, נפתח לעשר שעות ביום, מ-7:00 עד 11:00 ומ-14:00 עד 20:00, ועקב כך נאלצים אלפי בני אדם מקהילות סמוכות לנסוע במשך כשעה בכביש עוקף העובר בעיירה לובאן א-שרקייה, בנפת שכם, כדי להגיע לשירותים בעיר בשעות שבהן השער סגור. הכניסה הצפונית לעיר סלפית, על כביש יאסוף-אסככא, הייתה גם היא סגורה בשבועיים האחרונים. בדומה לכך, הגישה לעיר שכם ולעיירות הסמוכות אליה היתה מוגבלת במיוחד, ואלפי פלסטינים שעברו במרבית המחסומים, כמו מחסום בית פוריכ, שהוא הכניסה היחידה עבור יותר מ-20 אלף בני אדם החיים בכפרים בית פוריכ ובית דג'ן, נתקלו בנהלי בידוק איטיים ובעיכובים שנמשכו עד חמש שעות.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש אפריל 2025 שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מבצעים בצפון הגדה המערבית

• מאז 13 ביוני, עם תחילת ההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 36 תקריות שבהן השתלטו חיילים ישראלים על כ-267 בתים פלסטיניים (יחידות דיור מאוכלסות ולא מאוכלסות) לפרקי זמן שנעו בין כמה שעות לימים אחדים, בנפות רמאללה, חברון, שכם, טובאס, טול כרם וג'נין. נתון זה כולל 237 יחידות דיור שדייריהן פונו זמנית בשש הנפות בצפון הגדה המערבית.
• ב-23 ביוני ניהלו כוחות ישראליים פשיטה בת 19 שעות בעיירה יעבד, בנפת ג'נין, שבמהלכה פינו זמנית 12 משפחות מבתיהן והפכו אותם לעמדות צבאיות, ערכו חיפושים בכ-100 בתים ועצרו חמישה פלסטינים. לדברי העירייה, כוחות ישראליים גנבו כסף וזהב מכמה בתים. במהלך המבצע הטילו כוחות ישראליים עוצר על העיירה, אילצו חנויות מקומיות להיסגר, ושיבשו באופן קשה את התנועה עבור כ-18 אלף תושבים. למחרת פינו כוחות ישראליים משפחה אחת מבית אחר בשוליה המזרחיים של העיירה, והפכו אותו באופן זמני לעמדה צבאית, לפני שנסוגו מהמקום.
• בליל ה-25 ביוני ניהלו כוחות ישראליים מבצע בן שבע שעות בעיירה טאמון, בנפת טובאס, שבמהלכו ערכו חיפושים בבתים וגרמו בהם לנזקים, עצרו מספר תושבים וחקרו אותם באחד הבתים, והטילו עוצר על 15 אלף תושבי העיירה.
• נכון ל-30 ביוני המשיכו כוחות ישראליים להגביר את נוכחותם בעיר ג'נין, והקימו מחסומי פתע בשלושה מקומות מרכזיים בתוך העיר (בחלקה הממוקם בשטח A), לרבות רחוב א-נאסרה, אל-עסכרי והכביש המוביל למחסום אל-ג'למה. הכוחות משתמשים באופן קבוע בג'יפים צבאיים לעצור תושבים פלסטינים ולערוך עליהם חיפושים, שבמסגרתם הם בודקים תעודות זהות וכלי רכב. בשתי תקריות נפרדות, ב-28 וב-29 ביוני, השתלטו כוחות ישראליים על שני בנייני מגורים שכללו ארבע יחידות דיור, ליד מחנה ג'נין, ועל שלושה בתים אחרים בשכונה המזרחית של העיר, הפכו אותם לעמדות צבאית זמניות, ובכך פגעו בכמעט 35 בני אדם שפונו בכפייה מבתיהם. אף שחלק מהמפונים חזרו לבתיהם כעבור שעות אחדות, אחרים עדיין עקורים בעת כתיבת דוח זה.
• במחנה הפליטים ג'נין, מאז מתן צווי הריסה נגד 96 מבנים, ב-9 ביוני, דיווחו מקורות מקומיים על כמה גלי הריסה באמצעות דחפורים, הנמשכים בעת כתיבת דוח זה. האזורים הנפגעים כוללים את רחוב מחיוב ושכונות עבדאללה עזאם ואל-עוודה. ב-28 ביוני מסרו מקורות מקומיים שראו עשן לאחר ששמעו קולות פיצוץ. ב-30 ביוני נראה דחפור ישראלי הורס בניין רב-קומות ליד הכניסה המזרחית למחנה, שלדברי עיריית ג'נין היו בו חנויות רבות ותשע משפחות התגוררו בו בדירות. גם לקיר התוחם את בית החולים הממשלתי ג'נין נגרם נזק קל. בנוסף דיווחה העירייה שהרשויות הישראליות סירבו לבקשות שמשפחות הגישו באמצעות משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי, לפנות את חפציהן לפני ההריסה. המספר המדויק של כלל המבנים שנהרסו עד עתה טרם אומת, משום שכוחות ישראליים ממשיכים למנוע את הכניסה למחנה.
• במחנה הפליטים טול כרם, ב-30 ביוני, חידשו כוחות ישראליים את פעולות ההריסה, לאחר הפוגה שעליה דווח ב-18 ביוני. לדברי מקורות מקומיים, דחפורים ישראליים הרסו שני מבני מגורים שכללו לפחות שמונה יחידות דיור. ביום ההוא, רשויות ישראליות פרסמו ומסרו צווי הריסה חדשים נגד 104 בנייני מגורים בתוך המחנה. לדברי הרשות הפלסטינית הכללית לעניינים אזרחיים, רשויות ישראליות מסרו מפה שבה הודגשו 104 בניינים מסומנים, ורשימה ראשונית של 50 מבני מגורים שייפגעו. רשויות ישראליות התירו לדיירים ב-50 הבתים האלה לחזור השבוע לבתיהם לזמן קצר כדי להוציא מהם חלק מחפציהם, לפני ההריסות המתוכננות. במקביל, ההריסות במחנה נור שמס נמשכות אבל האזור נותר אזור צבאי סגור שאין אליו כל גישה.
• כדי להדגיש את המחיר האנושי שגובה העקירה הממושכת ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס בצפון הגדה המערבית, פרסם ארגון Médecins sans Frontières מזכר קצר המבוסס על כמעט 300 ראיונות עם עקורים, שהתקיימו באמצע מאי ב-17 מקומות, ועל נתונים תפעוליים נוספים. הממצאים מראים שבין ינואר למאי כמעט מחצית מהעקורים נעקרו לפחות שלוש פעמים, וכי העקירות החוזרות ונשנות ואי-הוודאות החריפו את הצרכים הנפשיים, בעיקר בקרב נשים וילדים. אחד מכל שלושה מרואיינים לא היה יכול להגיע לרופא בשעת הצורך, בשל העלות הגבוהה, המרחק הרב או היעדר תחבורה, וכמחצית דיווחו על גישה לא עקבית למזון ולמים. יתרה מכך, בפעמים שבהן נתנו כוחות ישראליים למשפחות עקורות גישה מוגבלת כדי שיוכלו לקחת את חפציהן האישיים מהבתים, נחשפו המשפחות לירי, תקיפה ומעצרים, וחלקן גילו כי בתיהן נשרפו, נבזזו או נתפסו; משפחות דיווחו ל-Médecins sans Frontières על יותר ממאה תקריות כאלה. בניסיון לטפל בכמה מהצרכים הציב ארגון Médecins sans Frontières צוותי רפואה ניידים ב-42 אתרים ציבוריים, מחסי עקורים ומרכזי בריאות שמנהל משרד הבריאות, והציע שירותי בריאות ראשוניים ליותר מ-2,200 בני אדם, וכן תמיכה נפשית, בין היתר. הארגון, שהבחין כי 22% מהמשפחות העקורות שרואיינו דיווחו שלא קיבלו כל סיוע, קרא להרחיב בדחיפות את הסיוע כדי לטפל בפערים קריטיים ולאפשר לפליטים שנעקרו בכפייה לחזור לבתיהם מרצונם, בבטחה ובאופן מכבד.

מימון

• נכון ל-1 ביולי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-738 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (18%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך יוני 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 122 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 70.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 58 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 48 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 74 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 42 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.