ילדים ממלאים מים בדליים בעיר עזה. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / אולגה צ'רבקו
ילדים ממלאים מים בדליים בעיר עזה. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / אולגה צ'רבקו

עדכון מצב הומניטרי מס' 300 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-2 או ב-3 ביולי.

דגשים עיקריים

  • משבר המים בעזה הגיע לרמות קריטיות – רק 40% מהמתקנים להפקת מי שתייה מתפקדים, והמחסור בדלק הודף את מערכות המים אל סף קריסה. עד אמצע יוני התמודדו 93% ממשקי הבית עם חוסר ביטחון בתחום המים, צמא הולך ומחריף וסיכונים לבריאות הציבור.
  • יותר מ-76 אלף תלמידים בעזה לא יכלו לגשת לבחינות הבגרות שלהם בשתי שנות הלימודים האחרונות.
  • משפחות בעזה מסכנות את חייהן כדי להגיע למזון, וכמעט מדי יום מדווח על אירועים רבי נפגעים המתרחשים כשבני אדם מנסים להגיע לאספקה. רוב המשפחות שורדות על ארוחה אחת ביום, שערכה התזונתי ירוד, ומבוגרים מדלגים באופן קבוע על ארוחות כדי לתת קדימות לילדים, לקשישים ולחולים, על רקע הרעב והייאוש המעמיקים.
  • האלימות המבוססת על מגדר עדיין במגמת עלייה, וכחלק מהמאבק שלהן לשרוד נשים ונערות מתמודדות עם סכנות גוברות של התעללות, ניצול, כפייה ואסטרטגיות התמודדות מזיקות.
  • מאז תחילת המלחמה התקבלו בממוצע מדי יום 112 ילדים לטיפול בת-תזונה חריפה, ויוניסף מזהיר שהמצב צפוי להחמיר עוד יותר אם התנאים לא ישתנו באופן מידי.

התפתחויות הומניטריות

  • מאז 18 במרס 2025 הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים. צעדים אלה הובילו למאות נפגעים, להמשך ההרס של תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה נרחב. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, בין 18 במרס ל-24 ביוני, נעקרו יותר מ-684 אלף פלסטינים בעזה. בלא מקום מבטחים שאליו יוכלו ללכת, בני אדם רבים מנסים למצוא מקלט באתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר, במחסים מאולתרים, בבניינים שניזוקו, ברחובות ובשטחים פתוחים. בני אדם מוגבלים למרחבים קטנים והולכים, בשעה ש-82.6% משטח רצועת עזה כלולים כעת בתוך אזורים שבשליטת הצבא הישראלי, או באזורים שמאז 18 במרס הוחלו עליהם פקודות עקירה. דווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 18 ל-25 ביוני נהרגו בעזה 519 פלסטינים ו-2,359 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-25 ביוני 2025 נהרגו לפחות 56,156 פלסטינים, ו-132,239 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 5,833 בני אדם שנהרגו ו-20,198 בני אדם שנפצעו מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025. לדברי משרד הבריאות, מאז 27 במאי 2025 עלה מספר הנפגעים מקרב בני האדם המנסים להגיע לאספקת מזון ל-549 הרוגים ויותר מ-4,066 פצועים.
  • ב-23 ביוני פרסם משרד הבריאות בעזה רשימה של הנתונים בידו על 55,202 פלסטינים שנהרגו בעזה בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 ביוני 2025, מכלל ההרוגים שעליהם דווח (ראו לעיל). על פי הרשימה נהרגו 17,121 ילדים (31%), 9,126 נשים (17%), 24,818 גברים (45%) ו-4,137 קשישים (7%) (הנתונים זמינים גם גם בדשבורד המאוחד של כוח המשימה לענייני בריאות, כאן).
  • בין 18 ל-24 ביוני, תקריות שהובילו להרוגים כללו את התקריות שלהלן:
    • ב-18 ביוני, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם ילד בן תשע, בפגיעה בקבוצה שלהם במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
    • ב-18 ביוני נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים ליד מסגד עלי בשכונת א-זייתון, במזרח העיר עזה.
    • ב-18 ביוני, בשעה 4:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים אל-מר'אזי, בדיר אל-בלח.
    • ב-19 ביוני, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל שבו שהו עקורים במחנה א-שאטי ("החוף"), ממערב לעיר עזה.
    • ב-19 ביוני, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ו-30 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים בתל אל-הווא, מדרום לעיר עזה.
    • ב-19 ביוני, בשעה 12:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 14 פלסטינים בני אותה משפחה, בהם שני ילדים ואישה, וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשלושה בתים בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
    • ב-20 ביוני, בחצות בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם לפחות ארבע נשים, בפגיעה בבניין מגורים במערב דיר אל-בלח.
    • ב-20 ביוני, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בנקודת כינוס ששימשה לטעינת טלפונים ניידים ולחיבור לאינטרנט בשכונת א-נאסר, בעיר עזה. תקרית זו היא התקרית השלישית תוך שבוע שבה דווח על פגיעה בעמדת טעינה בעיר עזה.
    • ב-23 ביוני, בשעה 13:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, בהם אישה הרה, בעלה ושתי בנותיהם (בנות שלוש וחמש), בפגיעה באוהל עקורים ליד המשרדים של ארגון Médecins sans Frontières באזור אל-מוואסי, במערב ח'אן יונס.
    • ב-24 ביוני, בשעה 3:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-סברה, בדרום העיר עזה.
  • לדברי הצבא הישראלי, בין 18 ל-25 ביוני נהרגו בעזה שמונה חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-25 ביוני 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,635 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 435 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,738 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023. מכלל הנפגעים, 28 חיילים נהרגו ו-154 חיילים נפצעו מאז ההסלמה המחודשת במעשי האיבה ב-18 במרס 2025. ב-21 ביוני חילץ הצבא הישראלי את גופותיהם של שלושה בני ערובה ישראלים מרצועת עזה; לדברי דובר הצבא הישראלי, שלושת הישראלים, בהם חייל אחד, נהרגו ב-7 באוקטובר 2023. נכון ל-24 ביוני מוערך ש-50 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
  • ב-30 הימים האחרונים נמשכים מדי יום הדיווחים על המוני נפגעים, לאחר שבעזה החלו לפעול אתרי חלוקה בשליטה צבאית, שאינם של האו"ם. הנפגעים הם מקרב בני אדם המתקרבים לאתרים אלה או מתכנסים לידם, או מחכים לאורך דרכים שהרשויות הישראליות הקצו לאו"ם לשם איסוף משאיות המובילות סיוע. בין 13 ל-16 ביוני תיעד ארגון נתוני מיקום ואירועים בסכסוך חמוש (ACLED) יותר מ-20 תקריות "שבהן היו אזרחים יעד לירי מצד כוחות ישראליים סביב חלוקת סיוע." לדברי ACLED, רוב התקריות התרחשו בקרבת אתרי חלוקה בשליטה צבאית. בתדרוך לעיתונאים בדיר אל-בלח ב-22 ביוני אמר ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ג'ונתן וויטול: "רוב הנפגעים נורו או הופגזו בעודם מנסים להגיע לאתרי החלוקה האמריקניים-ישראליים שהוקמו במכוון באזורים שבשליטה צבאית. (...) אחרים נהרגו כשכוחות ישראליים פתחו באש על המוני פלסטינים שחיכו למזון לאורך הכבישים המובילים אל תוך עזה. רק לפני ימים ספורים נהרגו יותר מ-60 בני אדם, ומאות אחרים נפצעו, כשטנק פתח בירי על בני אדם רבים שחיכו להגעתן של משאיות מזון. יש גם מי שנהרגו או נפצעו מידי כנופיות חמושות, לרבות כאלה הפועלות באזורים שבקרבת כוחות ישראליים. לעיתים קרובות, מי שמנסים להגן על שיירות הסיוע הופכים בעצמם ליעד לירי של כוחות ישראליים."
  • לדברי משרד זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש, במקרים רבים "עדי ראייה דיווחו שנפתחה עליהם אש מכוחות של חילות קרקע ישראליים ומרחפני קוודקופטר, וכן על הפגזות על המונים שחיכו למזון." ב-24 ביוני דיווח משרד זכויות האדם שמאז 27 במאי הצבא הישראלי הפגיז וירה על פלסטינים שניסו להגיע לאתרי חלוקה בשליטה צבאית, ירי שבו נהרגו על פי דיווחים יותר מ-410 פלסטינים. על פי דיווחים, 93 בני אדם נוספים נהרגו על ידי הצבא הישראלי כשהמוני אדם ניסו להתקרב לקומץ שיירות הסיוע של האו"ם ושל ארגונים הומניטריים אחרים. כן ציין משרד זכויות האדם כי בנוסף על כך נפצעו בתקריות אלה לפחות 3,000 פלסטינים.
  • ב-24 ביוני דיווח הצלב האדום הבינלאומי שמאז 27 במאי נאלץ בית חולים השדה שלו ברפיח, ובו 60 מיטות, להפעיל נוהלי אר"ן (אירוע רב נפגעים) 20 פעם, ומסר כי "ההיקף והתדירות של תקריות מסוג זה מהווים עדות מבהילה על הסכנות הבלתי נסבלות שעימן מתמודדים אזרחים המנסים להגיע לסיוע." ב-24 ביוני קיבל בית החולים 149 נפגעים מאירוע רב-נפגעים, שמותם של 16 מהם נקבע עם הגיעם, ועוד שלושה מביניהם מתו מפצעיהם זמן קצר לאחר מכן. רוב רובם של המטופלים סבלו מפצעי ירי, וכל המטופלים שיכלו לדבר דיווחו שנפצעו בדרכם לאתר החלוקה.
  • ב-21 ביוני אמר משרד החינוך הפלסטיני כי 49 אלף תלמידי תיכון ניגשו לבחינות הבגרות שלהם (המכונות "תווג'יהי") בגדה המערבית ובחו"ל, ואילו מן התלמידים בעזה נמנעה זו שנה שנייה ברציפות האפשרות לגשת לבחינות שלהם. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, משרד החינוך אישר שבשנת הלימודים 2023/2024 החמיצו כ-35 אלף תלמידים את הבחינות שלהם, וכך גם 41,618 תלמידים שנרשמו לבחינות התווג'יהי בשנת הלימודים 2024/2025; בסך הכול, בשתי שנות הלימודים האחרונות לא יכלו יותר מ-76 אלף תלמידים בעזה לגשת לבחינות הבגרות שלהם. כן אמר משרד החינוך שמספר התלמידים שנבחנו בבחינות התווג'יהי בשנת הלימודים 2023/2024 פחת מ-39 אלף ל-35 אלף, בשל נשירה מהלימודים, תלמידים שעזבו את עזה לפני סגירתו של מעבר רפיח במאי 2024, ובאופן טרגי, תלמידים שייתכן שנמנו עם ההרוגים. בכל הנוגע לתלמידים השוהים כעת בחו"ל, משרד החינוך מסייע לכ-2,000 תלמידים מעזה לעמוד בבחינות התווג'יהי שלהם ב-37 מדינות, רובם (1,598) במצרים. ב-23 ביוני אמר משרד החינוך שהסכים להתחיל בהסדרים מיוחדים לקיום בחינות התווג'יהי עבור תלמידים ברצועת עזה מוקדם ככל האפשר. אף שמשרד החינוך, יחד עם כמה ארגונים החברים בכוח המשימה לענייני חינוך, עובד על תוכניות לקיום הבחינות, יישומן של תוכניות אלה תלוי בהפסקת אש, הסרת ההגבלות על הכנסת אספקה, לרבות מחשבי הטאבלט הנחוצים לבחינות, ופתיחתם מחדש של מעברי הגבול.

המרחב ההומניטרי המתכווץ

  • ב-16 ביוני, בפעם הראשונה מאז חודשה ההכנסה המוגבלת של סיוע ב-19 במאי, פרקה שיירה מהגדה המערבית – שכללה שש משאיות – פריטים רפואיים בעברו הישראלי של מעבר כרם שלום. קודם לכן, ב-19 וב-22 ביוני, מנעו הרשויות הישראליות תנועת משאיות, על פי דיווחים בשל סגירת מעבר תרקומיא בגדה המערבית. התפתחות זו באה לאחר שהרשויות הישראליות התירו להכניס לעזה פריטי אספקה רפואית מסוימים שאוחסנו בגדה במערבית, אשר הוגבלו למטען רפואי שנרכש באופן בינלאומי ואוחסן במחסנים של או"ם. במקביל, הרשויות הישראליות עדיין חוסמות שילוח של מטען דרך מצרים. לדברי אגודת הסהר האדום המצרית, נכון ל-24 ביוני, 734 משאיות המיועדות לאו"ם ולארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים (ש-54% מהן מובילות אספקת מזון) ממתינות באל-עריש, מוכנות לשילוח לרצועת עזה.
  • בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הרשויות הישראליות. בין 18 ל-24 ביוני, מתוך 84 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 37% נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב, 11% התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול משלחות או ליישומן החלקי בלבד, 40% אופשרו במלואם ו-12% בוטלו על ידי המארגנים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. ניסיונות אלה כוללים 51 ניסיונות לתאם תנועות סיוע בתוך צפון עזה או אליה, ש-47% (24) מתוכם אופשרו, 33% (17) נענו בסירוב, 6% (3) נתקלו במכשולים. ו-14% (7) בוטלו. בדרום עזה, מתוך 33 ניסיונות אופשרו 30% (10), 42% (14) נענו בסירוב, 18% (6) נתקלו במכשולים ו-9% (3) בוטלו.
  • החסימה המתמשכת על הכנסת דלק, ושורה של סירובים מצד הרשויות הישראליות לאשר משלחות הומניטריות המבקשות לחלץ את עתודות הדלק שנותרו בתוך עזה, הובילו לדלדול דרסטי של אספקת הדלק, ומציבים שירותים תומכי-חיים בסכנה חמורה. למרות אמצעי הקיצוב החמורים שארגונים הומניטריים שותפים מיישמים, שירותי בריאות, מים ותברואה חיוניים מצויים בסכנת סגירה מיידית אם לא תחודש בדחיפות הכנסת דלק, ואם לא תאופשר גישה לעתודות דלק הקיימות בתוך עזה. ב-18 ביוני הצליח האו"ם לחלץ כ-280 אלף ליטר דלק ממאגרים שנותרו תקועים באזור אסור בכניסה ברפיח, אחרי שהרשויות הישראליות ענו בשלילה על 12 בקשות קודמות לחילוצו. דלק נוסף חולץ בשתי משלחות אחרות, 260 אלף ליטר ב-20 ביוני ו-248 אלף ליטר ב-23 ביוני. בסך הכול, בין 18 ל-24 ביוני עשה האו"ם חמישה ניסיונות לחלץ דלק מתחנת דלק ברפיח – שלושה מהניסיונות נחלו הצלחה וחולצו בהם 788 אלף ליטר דלק, לרבות שני ניסיונות שנתקלו במכשולים.
  • בין 18 ל-24 ביוני פרסם הצבא ישראלי שלוש פקודות עקירה לחלקים של נפות ח'אן יונס, צפון עזה ועזה. יחד מכסות פקודות אלה 3.3 קמ”ר. מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי 47 פקודות עקירה החלות על כ-281.9 קמ”ר (77% משטח רצועת עזה). נכון ל-25 ביוני, 82.6% משטחה של רצועת עזה כלולים בשטחים בשליטת הצבא הישראלי, או שהוחלו עליהם פקודות עקירה (שתי הקטגוריות חופפות זו לזו במידה רבה).
  • בין 10 ל-21 ביוני נחתכו ברצועת עזה חמישה כבלי סיבים אופטיים, שחיתוכם השבית לחלוטין את רשת האינטרנט וגרם לשיבושים נרחבים בשירותי הטלפונים הניידים. תקלות אלה פגעו קשות בפעילויות הומניטריות מצילות-חיים וביכולתם של בני אדם להגיע למידע קריטי ולשירותים חיוניים. ב-21 ביוני אישר מפעיל שירותי תקשורת כי הודות למאמצי תיקון מוצלחים חודשו שירותי הטלפונים הנייחים והחיבור לאינטרנט במרכז עזה, שהיו מושבתים כליל מאז 17 ביוני. מפעילי שירותי התקשורת התריעו על כך שהרשת הגיעה ל"שלב קריטי", בשל השבתות חוזרות ונשנות ונזקים כבדים, והזהירו שיציבות השירות תלויה במניעת נזקים נוספים לנתיבי הסיבים העיקריים. חידוש שרותי התקשורת התאפשר הודות לתיקונים שביצעו צוותים טכניים של מפעילי שירותי התקשורת, בתמיכת ארגונים הומניטריים שותפים, לרבות כוח המשימה לתקשורת חירום, שפעלו לשם כך מול הרשויות הרלבנטיות. לדברי כוח המשימה לתקשורת חירום, שירותי התקשורת, לרבות שירותי האינטרנט, ברחבי עזה עדיין מוגבלים מאחר שמעשי האיבה גרמו לנזק חוזר ונשנה ונרחב לתשתית, ונזק זה מחריף עוד יותר בשל המחסור בחלפים ובשמן המנוע הדרושים לשימור שירותי התקשורת. ההגבלות המתמשכות על הכנסת סיוע ופריטים חיוניים אחרים ממשיכות למנוע יבוא של ציוד הדרוש בדחיפות. את המצב מחריפות עוד יותר עתודות הדלק שאזלו כמעט כליל, ואשר גרמו כבר להשבתת אתרים ועלולות להוביל בקרוב לקריסה מוחלטת של קישוריות האינטרנט ברחבי עזה.

הגישה המידרדרת לטיפול רפואי

  • משרד הבריאות הפלסטיני בעזה הזהיר מפני משבר קרוב בשירותי המעבדות הרפואיות ובנק הדם, בשל מחסור חמור בחומרים ומוצרים חיוניים לביצוע בדיקות. מנהל מחלקת המעבדות במשרד ציין שהמלאי של 48.7% מחומרי בדיקות המעבדה מספיק לפחות מחודש, וכי גם המלאי של 48.2% מהמוצרים והאספקה למעבדות מספיק לפחות מחודש. ירידה חמורה זו מהווה איום ישיר על המשכיות השירותים האבחנתיים במעבדות ועירויי הדם. המנהל הוסיף גם שאת המצב מחמיר עוד יותר ההרס של 50% מהמעבדות בבתי החולים ו-60% מהמעבדות לרפואה ראשונית, שהוציא מכלל שימוש 514 מכשירי מעבדה, וקרא לפעולה בינלאומית דחופה לתמיכה במערכת הבריאות ולשימור של שירותים רפואיים בסיסיים בעזה.
  • על פי עדכון מצב החירום של ארגון הבריאות העולמי, שירותי הדיאליזה בעזה מתמודדים עם מגבלות חמורות – חמש יחידות בלבד עדיין כשירות לפעולה וכוללות 114 מכשירי דיאליזה המשרתים כ-680 מטופלים. יחידות אלה נמצאות בבתי החולים אל-אקצא, א-רנתיסי ונאסר ובבית חולים השדה א-זואיידה, וכולן פועלות בתנאי לא מיטביים ובתפוסת-יתר. מכשירים אלה כוללים 25 מכשירי דיאליזה בבית החולים אל-אקצא, שבו מקבלים כעת 120 מטופלים טיפולים הנמשכים שעתיים בלבד, במקום ארבע השעות התקניות לכל טיפול. ביחידת הדיאליזה במרכז הרפואי נאסר, היחידה בדרום עזה לאחר סגירתן של היחידות בבית החולים א-נג'אר ובבית החולים האירופי העזתי, יש 26 מכשירים מתפקדים והיא משרתת כעת 350 מטופלים, מספר גדול בהרבה מקיבולתה.
  • צוותי רפואת חירום, בסיוע ארגון הבריאות העולמי, ממשיכים לתמוך בשירותים קריטיים על רקע מגבלות הולכות וגדלות על מתן שירותי בריאות, בשל היעדר ביטחון ומחסור חמור באספקה רפואית ובדלק. מאז ינואר 2024 קיימו צוותי רפואת חירום כמעט שלושה מיליון תורים רפואיים וביצעו יותר מ-40 אלף ניתוחי חירום. בשבוע שעבר אפשר ארגון הבריאות עולמי את הצבתו של צוות רפואת חירום בינלאומי חדש בבית החולים אל-אהלי, בעיר עזה – הצוות יתמוך בשירותי כירורגיה והרדמה ויחליף את הצוות הקודם. לדברי ארגון הבריאות עולמי, למרות התפקיד החיוני שהם מממלאים לא אושרה כניסתם של כמעט 50% מאנשי הסגל של צוותי רפואת החירום, סירוב הפוגע בהיקף וברציפות של הטיפול ואינו מאפשר להקל את העומס מעל צוותים מותשים העובדים זה 20 חודשים בתנאי לחץ קיצוני בניסיון לטפל בצרכים הומניטריים מחרידים. נכון ל-23 ביוני יש ברצועת עזה 28 צוותי רפואת חירום המונים 510 אנשי סגל מקומיים ו-61 אנשי סגל בינלאומיים, לרבות שמונה צוותים בנפת עזה,11 בנפת דיר אל-בלח, שמונה בנפת ח'אן יונס וצוות אחד בנפת רפיח.
  • ב-18 ביוני אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, כי המרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס מתקשה לפעול בשל עומס חמור וחוסרים קריטיים. בית החולים ממוקם באזור שהוחלה עליו פקודת עקירה, ועובדי בריאות רבים אינם יכולים להגיע אליו מחשש לבטיחותם או מהיעדר דלק לתחבורה. נכון לעכשיו מאושפזים במרכז 590 מטופלים, מספר כפול כמעט מקיבולתו של המתקן, ש-51 מהם מצונררים. אוהל שהוקם בתמיכת ארגון הבריאות עולמי ונועד במקור ל-88 מטופלים ממחלקות ילדים וכירורגיה משמש כעת מחלקת טראומה צפופה ובה 100 מיטות. למרות הצורך הדחוף, מחסור במנשמים, מוניטורים, מיטות ואנשי סגל אינו מאפשר לבית החולים להרחיב עוד יותר את קיבולתו. ב-19 ביוני דיווחה קרן האוכלוסין של האו"ם שהמרכז הרפואי נאסר סגר את מחלקת היולדות שלו, שבה טופלו בחודש שעבר כ-900 נשים הרות ויילודים, וסגירתה הותירה נשים הרות רבות ללא הטיפול הרפואי החיוני עבורן. כן הזהירה קרן האוכלוסין של האו"ם שמאחר שהדלק הולך ואוזל, 80% מהיחידות לטיפול קריטי, לרבות לידות, בסכנת סגירה. הסוכנות הדגישה שמאחר ש-130 נשים כורעות ללדת מדי יום, ללא דלק הישרדותן בסכנה.
  • ארגון Médecins sans Frontières הדגיש את ההשלכות ההורסניות של המחסור בדלק על הטיפול הרפואי, ואמר שרמות הדלק הנמוכות עד כדי סכנה עדין מהוות גורם מרכזי לדאגה בקרב בני האדם בעזה. ציוד רפואי, מיזוג אוויר, מעליות, מחוללי חמצן, מנשמים ושרשרת אחסון בקירור לתרופות וחיסונים – כולם תלויים בדלק לפעולתם. ראש צוות רפואי של Médecins sans Frontières בעיר עזה דיווח: "לעיתים קרובות יילודים ביחידות טיפול נמרץ קטנים מכדי שיוכלו לנשום בכוחות עצמם – הם זקוקים למנשמים ולחמצן כדי לשרוד... אבל לאחרונה, המחסור בדלק בבית החולים ליולדות אל-חילו בצפון עזה גרם פעמים אחדות להפסקות חשמל שהשביתו מנשמים ואספקת חמצן והעמידו את חייהם של תינוקות בסיכון מידי." מתאם החירום של Médecins sans Frontières בעזה הוסיף: "ההצגה של התרת ההכנסה של אספקה רפואית ודלק רק ברגע האחרון לפני האסון המאיים לפרוץ אינה אלא פלסטר על פצע מדמם. יש לשים קץ לשימוש בסיוע כנשק."

הגבלות מתמשכות מותירות אלפים ללא מחסה

  • בהודעה מ-19 במרס אמר כוח המשימה לענייני מחסה כי עקירות בלתי פוסקות, הגבלת גישה וההרס הכמעט מוחלט של הדיור הותירו מאות אלפי בני אדם ללא מחסה נאות, בעוד גורמים הומניטריים נותרו ללא האמצעים לעזור להם. ההגבלות המתמשכות על הכנסת אספקה משתקות את יכולתם של גורמים בתחום המחסה להרחיב את פעולתם ולתת מענה לצרכים. לדברי כוח המשימה, מאז 1 במרס לא נכנסו לעזה חומרי מחסה כלשהם, ומאז החידוש המוגבל של הכנסת סיוע, ב-19 במאי, עדיין אסור להכניס לעזה סיוע חירום בסיסי בתחום המחסה, כמו אוהלים ויריעות ברזנט. כ-980 אלף פריטי מחסה, לרבות יותר מ-49 אלף אוהלים, קיימים ומוכנים למשלוח בקדימות ראשונה ברגע שהגישה תותר. להערכת כוח המשימה, רק ל-100 משקי בית דרושים 35 משטחים של חומרי מחסה (שני מטעני משאיות), נתון הממחיש את "הדרישות הלוגיסטיות העצומות של סיוע, ולו בהיקף מינימלי, בתחום המחסה." בה בעת, מאחר שמוערך כי 1.1 מיליון בני אדם זקוקים לסיוע חירום בתחום המחסה, משתמשים בשיירי מלאי להרכבת ערכות מחסה חירום, בניסיון להתמודד עם חלק מהצרכים. לדברי ההודעה, "[כך] הידרדרו תנאי המחסה במהירות. מחסים מאולתרים מתרכזים כעת בבתי ספר שהופגזו ונהרסו, במגרשים ציבוריים ובין עיי חורבות בערים. מחסור בדלק וקריסת שירותי המים והתברואה הפכו מחסים רבים למוקדי סכנות לבריאות הציבור," וצפיפות-היתר מגבירה את האלימות מבוססת-המגדר וסיכוני הגנה נוספים.

הסלמה בחוסר הביטחון התזונתי ובסיכונים בתחום ההגנה

  • המצב ההומניטרי בעזה נותר קריטי, והתנאים ירודים בהרבה מהמינימום הדרוש למתן סיוע מתמשך ומסודר לאוכלוסייה על סף רעב המוני," הזהירה תוכנית המזון העולמית ב-20 ביוני. לאחר 78 יום של חסימה מלאה של הכנסת סיוע וכל אספקה אחרת, נכון ל-24 ביוני רוב שיירות האו"ם שנכנסו לרצועת עזה (לרבות כאלה שהובילו יותר מ-9,500 טונה קמח) נפרקו לאורך הדרך על ידי בני אדם נואשים, וחלקן נבזזו על ידי פושעים חמושים. בנוסף על כך, מדי יום מגיעים דיווחים על מתקפות על אזרחים המנסים לקבל אספקת מזון לאורך מסלולים קבועים של שיירות סיוע, או מאתרי חלוקה בשליטה צבאית, הגורמות להמוני נפגעים (ראו לעיל). כל 25 המאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם עדיין סגורות בשל ההגבלות על הכנסת סיוע והשיבושים החברתיים הנלווים. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מזהיר שהנפח והקצב הנוכחיים של המשלוחים לחלוטין בלתי מספיקים למתן מענה על הצרכים של כל אוכלוסיית עזה, המתמודדת עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי. כוח המשימה הדגיש שרק הרחבה מסיבית של משלוחי מזון תוכל לייצב את המצב ולאפשר לארגונים הומניטריים שותפים לנהל חלוקות מזון באופן בטוח ומכבד.
  • ב-21 ביוני חידש ארגון שותף אחד לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי את פעולתו באחד המטבחים העיקריים בדיר אל-בלח, בפעם הראשונה זה יותר מ-12 שבועות, והשתמש לשם כך בכמויות המזון המוגבלות הזמינות במקום. למרות התקדמות מוגבלת זו, מגבלות גישה, קשיי ביטחון ואילוצי משאבים הובילו בחודשיים האחרונים לירידה משמעותית בפעילות המטבחים בעזה. בין 21 באפריל ל-21 ביוני 2025 פחת מספר המטבחים הכשירים לפעולה בכ-76% – רק 45-42 מטבחים עדיין פועלים, וחלוקות הארוחות היומיות הצטמצמו בכמעט 83%, לכ-185 אלף ארוחות ביום. נכון ל-24 ביוני, לאחר שהמטבח הקהילתי בדיר אל-בלח נפתח מחדש, גדל מספר הארוחות היומיות, וכעת מוכנות 252 אלף ארוחות. המשך הגידול בהכנת הארוחות יהיה תלוי הן באספקת המזון והן בזמינות הדלק. דלק נוסף דרוש בדחיפות כדי לסייע לארגונים שותפים לאסוף מטענים ממעברים ולהרחיב את פעילויות המטבחים.
  • בין 1 ל-17 ביוני אספה תוכנית המזון העולמית, יחד עם ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, נתונים איכותניים על ביטחון תזונתי, כדי לזרוע אור על דפוסי הצריכה ואסטרטגיות ההתמודדות של משקי בית בעזה. רוב המשפחות דיווחו שהן שורדות על ארוחה דלה אחת ביום – מרקים דלילים, עדשים או אורז במלח, מקרוני, שימורי שעועית או אפונה, וקטניות מבושלות. שליש אמרו שאינם אוכלים ימים שלמים, או שהם ניזונים מפיסת לחם אחת ודואה (דֻקָה – תערובת תבלינים הנאכלת לרוב עם שמן זית). רבים שותים מים בניסיון להשקיט את הרעב המכרסם, אסטרטגיית התמודדות שרבים דיווחו עליה. כפי שאמר הורה אחד: "[כשהילדים שלי מתעוררים בלילה רעבים] אני אומר להם לשתות מים ולעצום את העיניים. זה שובר אותי. אני עושה את אותו הדבר – שותה מים ומתפלל לבוא הבוקר." מבוגרים מצמצמים באופן שגרתי את צריכת המזון שלהם כדי לתת קדימות לילדים, קשישים וחולים. מי שאין להם הכנסה או שאינם כשירים לעבודה נשענים על כמויות קטנות של מזון בסיסי שהם לווים מקרובי משפחה או משכנים. כ-15% מחפשים מזון באשפה או בין ההריסות. בני אדם רבים מספור מסכנים את חייהם כדי להשיג סיוע מנקודות חלוקה בשליטה צבאית, חשופים לסכנות ירי, הפגזות, רמיסה ותקיפות. כפי שאמר אחד המשיבים: "אנחנו לא רוצים להיות שם. אבל איזו ברירה יש לנו? הילדים שלנו משוועים למזון. אנחנו לא ישנים בלילות. אנחנו הולכים, מחכים ומקווים שנחזור." המפקחים שאספו את הנתונים הבחינו בסימני תת-תזונה – פנים חיוורות, לחיים שקועות ותשישות. משיבים דיברו על אובדן משקל חמור ועל הידרדרות מצבם הנפשי, וחלקם ביטאו במהלך הראיונות מחשבות אובדניות. אחרים שיתפו סיפורים כיצד ילדיהם מערבבים את רגשות האבל עם רעב, כמו שסיפרה אחת האימהות: "אמרתי לבת שלי שאביה המנוח מוגן, אוכל ושותה עם אלוהים. כעת היא בוכה כל יום ואומרת אני רעבה ורוצה ללכת לאבא שלי, מפני שיש לו אוכל בשבילנו."
  • נמשכת העלייה במספר התקריות של אלימות מבוססת-מגדר בעזה, כפי שמדגישות הערות מנחות שפורסמו לאחרונה עבור גורמים הומניטריים ומנהלי טיפול במקרי אלימות מבוססת-מגדר. מחסור כרוני במזון והמשבר באנרגיה לבישול אינם פוגעים רק בבריאות הפיזית ובהישרדות, אלא מחריפים גם את חוסר השוויון המגדרי, שנשים ונערות נפגעות ממנו במיוחד. מחסור במזון העלה את הסיכון לאלימות מצד בני זוג, והמתח הכלכלי הוביל לאימוץ של אסטרטגיות התמודדות מזיקות. כך למשל, כוח המשימה לניהול טיפול בתחום האלימות מבוססת-המגדר ממשיך לראות גידול במספר הדיווחים על מקרי ניצול והתעללות מיניים, יחסי מין לשם הישרדות, ונישואין מוקדמים כמנגנוני התמודדות לנוכח רעב. יתרה מכך, קרן האוכלוסין של האו"ם הדגישה שבמקרים מסוימים מניעת מזון כשלעצמה יכולה לשמש אמצעי שליטה, כאשר "בני זוג או בני משפחה מתעללים עלולים למנוע במכוון מנשים וילדות גישה למזון, כצורה של ענישה, כפייה או שעבוד... המהווה אלימות כלכלית, צורה מוכרת של אלימות מבוססת-מגדר." ככל שמשאבים כמו מזון, מים ודלק לבישול נעשים נדירים יותר ויותר, נשים ונערות נחשפות גם לסיכונים מוגברים של הטרדה, תקיפה וניצול במהלך החיפוש אחר מזון בנקודות חלוקה. כתוצאה מכך, חוסר השוויון המבני מעמיק, ופוגע באופן לא מידתי באלמנות, גרושות ונערות מתבגרות, במיוחד בהקשר של קריסת השירותים הבסיסיים, המגבילה קשות את הגישה לתמיכה ולהגנה.

נמשך הגידול בשיעורי תת-תזונה בקרב ילדים

  • יוניסף מדווח כי מאז תחילת 2025 התקבלו בממוצע מדי יום 112 ילדים לטיפול בתת-תזונה חריפה. "את כל אחד מהמקרים האלה ניתן למנוע. טיפולי המזון, המים והתזונה שלהם הם זקוקים נואשות חסומים ואינם יכולים להגיע אליהם. החלטות מעשה ידי אדם שגובות מחיר בחיי אדם. על ישראל להתיר בדחיפות משלוחים בהיקף גדול של סיוע מציל-חיים, דרך כל מעברי הגבול", אמר המנהל האזורי של יוניסף למזרח התיכון ולצפון אפריקה, אדואר בייג'בדר . נכון ל-15 ביוני התקבלו בסך הכול 18,809 ילדים בני פחות מחמש לטיפול בתת-תזונה חריפה, 5,486 מהם במאי – מתוך אוכלוסיית ילדים שדלדול שריר כלל לא היה קיים בה 20 חודשים קודם לכן. מתוך כמעט 19 אלף הילדים שהתקבלו לטיפול ב-2025, 2,558 סבלו מתת-תזונה חריפה חמורה, הצורה הקטלנית ביותר של תת-תזונה. "כדי לשרוד, הילדים האלה זקוקים לטיפול עקבי תחת פיקוח, למים בטוחים לשתייה ולטיפול רפואי – שבעזה היום כולם נדירים יותר ויותר," אמר יוניסף.
  • רוב הילדים הסובלים מתת-תזונה חריפה מטופלים בטיפולי חוץ, המצריכים ביקורים שבועיים באתרי תזונה. אבל סגירות חוזרות ונשנות (לעיתים זמניות) או העברות של 120-80 אתרי טיפולי החוץ, בשל פקודות עקירה, היעדר ביטחון ומחסור בדלק, גרמו לשיבושים קשים בטיפול ולהאטת ההחלמה. ילדים הזקוקים לאשפוז באחד מארבעת מרכזי הייצוב הזמינים בבתי חולים נפגעים באופן דומה. ילדים הסובלים מעיכוב גדילה ומדלדול שריר צפויים להשלכות ארוכות טווח, לרבות פגיעה בגדילה הפיזית, חסינות מוחלשת והתפתחות קוגניטיבית ירודה, שכולן עלולות להוביל לפגיעות חברתיות וכלכליות לצמיתות בהמשך חייהם. אף שלעזה מוכנסות כמויות מוגבלות של אספקה, ההגבלות המתמשכות על הכנסת סיוע ממשיכות להגביל את האספקה הדרושה ליישום תוכניות תזונה בהיקף הנדרש, לרבות עבור נשים הרות ומיניקות. בסך הכול, לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, במאי טופלו רק 28 אלף נשים הרות ומיניקות – 19% מהיעד החודשי של כוח המשימה לענייני תזונה, העומד על 149 אלף נשים הרות ומיניקות, ו-167 אלף ילדים, או 57% מהיעד של כוח המשימה, העומד על 290 אלף ילדים בני פחות מחמש.

משבר המים

  • משבר המים, התברואה וההיגיינה בעזה נובע ממחסור חמור ומתמשך בדלק, שיבושים ונזקים מתמידים לצינורות המים של חברת "מקורות" הישראלית, ואובדנים משמעותיים של מים (המוערכים ב-50% עד 60%, תלוי במיקום) המוזרמים ברשתות ממוטטות או כאלה שניזוקו בהפצצות. נכון ל-24 ביוני, 77% מכלל הנכסים והמתקנים בתחום המים, התברואה וההיגיינה נמצאים בשטח בשליטה צבאית ישראלית, או באזורים שמאז 18 במרס הוחלו עליהם פקודות עקירה. בשל המחסור המתמשך בדלק נאלצו כמה בארות מים לחדול מפעולה, ומתקני התפלה נאלצו לפעול בתפוקה מינימלית, כך שנפח המים הזמין לחלוקה על ידי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה פחת. נכון לעכשיו רק 40% ממתקני הפקת המים לשתייה בעזה עדיין מתפקדים (87 מתוך 217), וכולם בסכנת סגירה מיידית לאחר 16 שבועות של חסימה המוטלת על הכנסת דלק. גורמים בתחום המים, התברואה וההיגיינה יכולים להפיק כעת רק 50% מכמות המים שהופקה בעת הפסקת האש – רמת הפקה שהיא מהנמוכות ביותר מאז אוקטובר 2023. כתוצאה מכך, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מעריכים שרוב בני האדם מקבלים פחות מתקן החירום, העומד על 15 ליטר מים לנפש ביום. על פי סקר המעקב בגישה עדינה הרביעי של כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, המכסה את פרק הזמן שבין 9 ל-12 ביוני, 93% ממשקי הבית ברצועת עזה חוו חוסר ביטחון בתחום המים.
  • "אם המצור הנוכחי, בן יותר ממאה הימים, על הכנסת דלק לעזה לא יסתיים, ילדים יתחילו למות מצמא... הגנרטורים בבתי חולים יפסיקו לפעול... ואינקובטורים יוחשכו," אמר דובר יוניסף, ג'יימס אלדר, בתדרוך לעיתונות ב-20 ביוני. הוא כינה זאת "בצורת מעשה ידי אדם" והוסיף: "עבור עזה, זה הרגע הקריטי ביותר מאז החלה המלחמה הזו נגד ילדים - רף שמעציב לשקוע מתחת לו. הלכה למעשה, יש מצור; סיוע הומניטרי נדחק הצידה; איש אינו מתייחס להרג היומיומי של ילדות וילדים בעזה; וכעת, משבר דלק מחושב מנתק את היסוד החיוני ביותר להישרדותם של פלסטינים: מים." הוא ציין שמשבר הדלק מוביל גם למצב שבו עגלות רתומות לחמורים, שכל אחת מהן יכולה לשאת בקושי 500 ליטר מים, מחליפות מכליות שכל אחת מהן מובילה 15 אלף ליטר, והחמורים עצמם מאיטים את מהלכם מפני ש"בקושי יש די אוכל לאפשר להם להמשיך לנוע."
  • בין 8 ל-22 ביוני, על סמך הנתונים הזמינים, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה חילקו בממוצע מדי יום 22 אלף מטר מעוקב מי שתייה, שהובלו במכליות ל-1,914 נקודות איסוף מים. עם זאת, פעילויות חלוקת המים מצטמצמות. כעת יש להסיע את המים במכליות למרחקים גדולים יותר, מנקודות הפקה מועטות יותר, וכמויות מים קטנות יותר מוסעות לכל נקודת חלוקה. המצב הגביר את הייאוש בקרב הקהילות, והוביל לגידול ניכר בניסיונות שבני אדם עושים להסיט מכליות מים מהמסלולים המוגדרים שלהן לקהילות שלהם עצמם. למרבה הפחד, זו הפעם הראשונה שהחשש לביטחון האישי הפך למכשול מרכזי בפני הגישה למים. יתרה מכך, על פי דוח המעקב בגישה עדינה, נצפתה עלייה חדה במספר בני האדם המדווחים על הרעה בגישה למים ולתברואה. כך למשל, בדיר אל-בלח דיווחו 97% מהמשיבים על הידרדרות בגישה למי שתייה, לעומת 20% שדיווחו על כך באפריל.
  • גם תשתית התברואה כורעת תחת העומס. על פי סקר LTM האחרון, מספר גדל והולך של בני אדם מציינים צפיפות-יתר והיעדר מרחב, במיוחד במחסים ובמגורים מאולתרים, כמחסומים העיקריים בפני הגישה למתקני תברואה. גם הגישה לסבון ברמת משק הבית פחתה משמעותית. בעוד שבפברואר דיווחו 90% שיש להם גישה לסבון, ביוני צנח נתון זה ל-70% בלבד. היעדר כמות מספקת של מים נקיים פוגעת גם בכבוד ותורמת להתפשטות מחלות מועברות במים ומחלות הקשורות בהיגיינה ירודה. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בין 11 ל-17 ביוני עלה שיעור המקרים של שלשול חריף מ-33% ל-37% מכלל המחלות המדווחות, שיעור המקרים של שלשול דמי עלה מ-0.2% ל-0.4%, ושיעור המקרים של תסמונת צהבת חריפה עלה מ-0.3% ל-0.4%. מגמה מדאיגה זו מדגישה את הצורך הדחוף בהגדלת הקצאת המשאבים, לרבות דלק, אספקה רפואית והתערבויות בתחום המים, התברואה וההיגיינה, כדי למנוע הידרדרות נוספת בתנאי בריאות הציבור.

מימון

  • נכון ל-25 ביוני 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-688 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (17%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מאי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.