עדכון מצב הומניטרי מס' 299 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-2 ביולי.

דגשים עיקריים

• מדיניות חדשה של הצבא בנוגע ל"שטח אש 918" במסאפר יטא עלולה להוביל להרס כל המבנים ברחבי 13 קהילות פלסטיניות, ומציבה לפחות 1,200 בני אדם, בהם יותר מ-500 ילדים, בסכנת עקירה בכפייה.
• בין 17 ל-23 יוני ירו מתנחלים למוות בפלסטיני אחד, ופצעו עשרה בני אדם אחרים.
• בין 13 ל-23 ביוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 32 תקריות שבהן השתלטו חיילים ישראליים באופן זמני על יותר מ-240 בתים פלסטיניים, מאוכלסים ושאינם מאוכלסים, פינו בכפייה או עצרו את התושבים, והשתמשו בבתיהם כעמדות צבאיות ומרכזי חקירות.
• כוח המשימה לענייני חינוך מזהיר כי הזכות לחינוך של כמעט 13 אלף תלמידים, בהם יותר מ-6,500 תלמידות, בסכנה אם רשויות ישראליות יוציאו אל הפועל צווי הריסה התלויים ועומדים נגד 84 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.
• מאז 6 ביוני הרסו כוחות ישראליים כמאה מבנים, רובם בתי מגורים, במחנות הפליטים טול כרם ונור שמס, במהלך המבצעים שהם מנהלים.
• בשבועיים האחרונים, כמעט 320 תושבים בשלוש קהילות פלסטיניות בירושלים המזרחית מתמודדים עם סכנה מחודשת של עקירה בעקבות הריסות ופינוי בכפייה.

התפתחויות הומניטריות

• בין 3 ל-16 ביוני הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים, בהם ילד אחד, ופצעו יותר מ-66 בני אדם אחרים, בהם לפחות שישה ילדים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
  • ב-18 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ועיכבו את גופתו במהלך מבצע באל-וולג'ה, בנפת בית לחם. לדברי מועצת הכפר, כוחות ישראליים פשטו על הכפר, ערכו חיפושים בלפחות 12 בתים וגרמו נזק לרכוש. לדברי עדי ראייה, חיילים ישראלים נכנסו לדירה שבנייתה טרם הושלמה, אזקו שלושה פלסטינים שנכחו בה וכיסו את עיניהם, ואז נשמעו יריות תחמושת חיה. לדברי הצבא הישראלי, כוחותיו ירו באדם לאחר שניסה לדקור אותם ולגנוב את כלי הנשק שלהם.
  • ב-23 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 14, בשוליו הדרומיים של כפר מאלכ, בנפת רמאללה. לדברי המשפחה שנפגעה, הילד וחברו ערכו פיקניק בשטח ליד הכפר, כשג'יפ צבאי ישראלי פתח עליהם בירי בתחמושת חיה. הקשר התקרית עדיין אינו ברור. לאחר מכן אטמו כוחות ישראליים את כל כבישי הגישה אל האזור, ובמשך כשעה וחצי מנעו מאמבולנס פלסטיני להגיע לפצועים. אמבולנס שהצליח לנסוע למרחק רב בדרך עוקפת העביר את הילד לבית חולים, שם נקבע מותו.
• בין 3 ל-16 ביוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 23 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. כתוצאה מכך נורה פלסטיני למוות מידי מתנחלים, 14 פלסטינים (כולם מבוגרים) נפצעו – עשרה מהם מידי מתנחלים וארבעה מידי כוחות ישראליים – ויותר מ-50 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית (בעיקר עצי זית) הושחתו. בין התקריות המרכזיות היו התקריות שלהלן:
  • ב-18 ביוני, בצילומי וידיאו נראים מתנחלים מציתים והורסים מבני מגורים השייכים לארבע משפחות רועים פלסטיניות, שנעקרו ב-11 ביוני משולי כפר כובר בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה. במהלך העקירה לא יכלו משפחות העקורות לקחת איתן את חפציהן, ולא יכלו לאמוד את הנזק. הן דיווחו שבמהלך ניסיונות קודמים להתקרב לאזור ברגל, כדי לקחת את חפציהן, ירו עליהן מתנחלים תחמושת חיה.
  • ב-19 ביוני, מתנחלים שמוערך כי באו מההתנחלות בת עין ירו למוות בפלסטיני ופצעו שלושה בני אדם אחרים במהלך פשיטה על הכפר צוריף, בנפת חברון. המתנחלים פשטו על בית, תקפו קשיש פלסטיני והיכו אותו במקל. כשבניו של האיש התקרבו, ירו המתנחלים תחמושת חיה, הרגו אחד מהם ופצעו את השני. מאוחר יותר, כשכוחות ישראליים הגיעו למקום, יידו עליהם פלסטינים אבנים והכוחות ירו תחמושת חיה לעבר הפלסטינים, אך לא דווח על נפגעים נוספים.
  • ב-20 ביוני ירו מתנחלים בשני פלסטינים ופצעו אותם, במהלך מתקפת מתנחלים באזור ג'בל קמאס של הכפר ביתא, בנפת שכם. לדברי עיריית ביתא, מתנחלים ממאחז בקרבת מקום ירו לעבר פלסטינים שעבדו באדמות החקלאיות שלהם.
• בין 17 ל-23 ביוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של עשרה מבנים בבעלות פלסטינית, לרבות שמונה בשטח C ושניים בירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. שני בני אדם, בהם ילד, נעקרו וכ-20 בני אדם נפגעו באופנים אחרים. בין המבנים שנהרסו היה בית באזור ג'בל אל-מוכבר בירושלים המזרחית, שנהרס על ידי בעליו, הריסה שבעקבותיה נעקרו אם וילדה. בתקרית אחת בשטח C, ב-18 ביוני, הרסו רשויות ישראליות שמונה מבנים בכפר סילוואד, בנפת רמאללה. המבנים, שהוקמו על חלקת אדמה חקלאית, כללו שלושה חדרים בשימוש חקלאי, שלושה בתי שימוש ושני בורות מים, והריסתם פגעה בשלושה משקי בית המונים 16 בני אדם, בהם שישה ילדים. מאז תחילת 2025 נהרסו, נתפסו או נאטמו בשטח C 804 מבנים, בהם 196 בתי מגורים מאוכלסים, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, ועקב כך נעקרו 961 פלסטינים , בהם 509 ילדים. נתון זה מהווה עלייה חדה לעומת התקופה המקבילה ב-2024, שבה נהרסו 489 מבנים ו-523 בני אדם נעקרו.
• במהלך התקופה הנסקרת, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה שני מבני מגורים בשטח B, הריסות שהובילו לעקירתם של 19 בני אדם, בהם 13 ילדים. ב-17 ביוני נהרס בניין מגורים בכפר בית עווא, בנפת חברון. הבית היה שייך לפלסטיני שנכלא משום שב-11 בדצמבר 2024 ביצע מתקפת ירי על אוטובוס מתנחלים שנסע בכביש 60, ממערב לעיר בית לחם, הרג ילד ישראלי ופצע שלושה בני אדם אחרים. ההריסה הובילה לעקירתם של 11 בני אדם, בהם שמונה ילדים. ב-18 ביוני הרסו כוחות ישראליים מבנה מגורים דו-קומתי, מוקף בקיר באורך 700 מטר, בכפר עינאבוס, בנפת שכם, הריסה שהובילה לעקירתם של שמונה בני אדם, בהם חמישה ילדים. הבית היה שייך לפלסטיני שנהרג לאחר שירה בארבעה מתנחלים וארבעה חיילים בתחנת אוטובוס ליד ההתנחלות אריאל, ב-29 בנובמבר 2024. בקומת הקרקע של הבית הוחזקו חיות משק, הקומה העליונה שימשה למגורי המשפחה. מאז תחילת 2025 נהרסו לשם ענישה 22 מבנים ברחבי הגדה המערבית, 21 בשטחי A ו-B ואחד בשטח C, הריסות שהובילו לעקירתם של 25 משקי בית המונים 109 בני אדם, בהם 43 ילדים. בממוצע, מדי חודש נעקרו 18 בני אדם בעקבות הריסות לשם ענישה, הממוצע החודשי הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הריסות מסוג זה, בשנת 2009.
• ב-17 ביוני הגיש הצבא הישראלי לבית המשפט עמדה על כך שהשטח המכונה "שטח אש 918" בנפת חברון, שהוגדר כשטח אש בשנות השמונים, ישמש לאימונים צבאיים רחבי היקף בעקבות ההסלמה האזורית עם איראן, זאת לדברי עורכת הדין של הקהילות. יחד עם עמדה זו ניתנה במנהל האזרחי הישראלי הוראה המתירה לרשויות ישראליות לבטל רטרואקטיבית בקשות להיתרי בנייה, והדבר עלול להאיץ את הריסתם של מבנים פלסטיניים. השטח כולל 13 קהילות פלסטיניות החיות באזור מסאפר יטא, ונמנות עם החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית; זה עשרות שנים שהקהילות כפופות לשורה של רכיבי מדיניות ונהגים, לרבות משטר תכנון מפלה מצד הרשויות הישראליות ומתקפות מתנחלים; רכיבי המדיניות והנהגים האלה הובילו לגלים חוזרים ונשנים של הריסות ועקירה, ערערו את תנאי החיים, הציבו את הקהילות בסכנת העברה בכפייה ויצרו בקרב התושבים תלות בסיוע הומניטרי. תושביהן של רבות מהקהילות פונו בכפייה על ידי הצבא הישראלי בשלהי שנות התשעים. הודעה אחרונה זו מציבה את הבתים, בתי הספר, המרפאות, מבני המים והתברואה, המבנים המשמשים למחייה ומבנים אחרים של הקהילות בסכנה חמורה של הריסה המונית, שתמיט הרס מוחלט על קהילות אלה, תיצור צרכים הומניטריים חמורים ותוביל לעקירה בכפייה של כ-200 משקי בית המונים 1,200 בני אדם, בהם יותר מ-500 ילדים.
• מאז ינואר 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים באזור מסאפר יטא יותר ממאה תקריות עקירה שכללו הריסה של יותר מ-300 מבנים, שיותר מ-60% מהם ניתנו כסיוע הומניטרי. במקביל המשיכו הקהילות הנפגעות להתמודד עם מתקפות אלימות של מתנחלים, שתקפו רועים, חסמו כבישים והציתו ערמות חציר ושטחי מרעה, בין היתר. תקריות אלה ערערו את ביטחונם הפיזי של התושבים, פגעו בבריאותם הנפשית והפסיכו-חברתית והגבירו את תלותם בסיוע הומניטרי. מאז ינואר 2021 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים באזור זה 132 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. כתוצאה מכך נפצעו 77 פלסטינים (בהם עשרה ילדים), 57 מהם מידי מתנחלים ו-20 מידי חיילים ישראלים, ויותר מ-2,500 עצים ו-34 כלי רכב ניזוקו. מאז תחילת 2025 תועדו בשמונה קהילות במסאפר יטא 22 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, שבהן נפצעו 17 פלסטינים (שישה מהם ילדים), כולם מידי מתנחלים, ונגרם נזק ל-50 עצים ולשני כלי רכב.
• כוחות ישראליים ממשיכים להרוס בניינים במחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס. בין 22 ל-23 ביוני 2025 דיווחו מקורות מקומיים בג'נין על הסלמה ניכרת בהריסות שמבצעים כוחות ישראליים בתוך המחנה. ההריסות התרכזו בעיקר בשכונות עבדאללה עזאם ואל-חדף. תושבי האזורים הסמוכים דיווחו שיכלו לראות את ההריסות מרחוק, במיוחד בשני המקומות האלה. מוערך שביוני נהרסו יותר מ-20 מבנים, בהם התגוררו יותר מ-60 משפחות שנעקרו מהמחנה. במחנות הפליטים טול כרם ונור שמס כבר נהרסו יותר מ-100 בנייני מגורים. במחנה טול כרם התרחשו ההריסות בין 6 ל-18 ביוני 2025 והסתיימו ב-18 ביוני, ועד עתה נהרסו בו כמעט 85 מבנים. במחנה הפליטים נור שמס החלו ההריסות מוקדם יותר, ב-5 במאי, והן נמשכות גם עתה; רק בפרק הזמן שבין 20 ל-22 ביוני נהרסו לפחות 22 בניינים שכללו 56 יחידות דיור. כל המחנות סגורים בפני התושבים וגורמים הומניטריים, וכוחות ישראליים יורים לעבר תושבים המנסים לחזור לבתיהם.
• בשבועיים האחרונים מצאו עצמם כמעט 320 תושבים בשלוש קהילות פלסטיניות תחת איומי עקירה מחודשים:
  • ב-10 ביוני פרסמה עיריית ירושלים הודעות התובעות הריסה מיידית של כל מבני המגורים בכפר ח'לת א-נועמאן, בנפת בית לחם, דרישה המציבה 150 תושבים בסכנת עקירה מיידית. הכפר ממוקם בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים המזרחית שהוגדר על ידי ישראל, אבל תושביו ממשיכים להחזיק בתעודות זהות פלסטיניות ואין להם גישה חופשית לחלקים אחרים של ירושלים המזרחית. נכון עכשיו, בניית גדר ההפרדה מנתקת פיזית את הכפר ממרכזי שירותים ומחלקים אחרים של הגדה המערבית, שהתושבים יכולים להגיע אליהם רק דרך מחסום מזמוריה.
  • ב-11 ביוני פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעות הדורשות ממשפחות לפנות, תוך 30 יום, 18 מבני מגורים שבהם מתגוררים כ-150 תושבים באום טובא, בירושלים המזרחית, בטענה שנבנו על אדמה השייכת לקרן קיימת לישראל.
  • ב-16 ביוני דחה בג"ץ את בקשתן של שלוש משפחות באזור בטן אל-הווא, בסילוואן, לערער על פינוין התלוי ועומד מבתיהן, ופסק לטובת עמותת המתנחלים עטרת כהנים, המתכוונת להשתלט על נכסי המשפחות ולהביא לעקירתם של לפחות 19 בני אדם. לאחר מכן, ב-19 וב-21 ביוני, ניתן לשלוש המשפחות צו הפינוי הסופי, המקצה להן חודש לפנות את בתיהן.
• עם תחילת ההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן, ב-13 ביוני, סגרו כוחות ישראליים את רוב המחסומים בתוך הגדה המערבית וסביבה, והוסיפו סגרים חדשים, לרבות תלוליות עפר, שערי דרך וחסימות בכניסות לכפרים. אף שמרבית הסגרים הוסרו בהדרגה, כמה מחסומים עדיין מגבילים את הגישה משום שהם פועלים רק מספר שעות מוגבל, וסגרים אחרים נותרו במקומם. לסגרים אלה נודעות השלכות שליליות על חיי היומיום של פלסטינים, לרבות גישה למקורות מחיה ולשירותים חיוניים. במחסומים דווח על גודש תנועה כבד סביב עורקי הגישה העיקריים ברחבי הגדה המערבית. כמה מהדוגמאות כוללות את מחסום גבע החולש על התנועה אל מחוץ לרמאללה והחלקים הצפוניים של נפת ירושלים -המחסום פועל רק מ-9:00 עד 16:00 ומ-19:00 עד 6:00, ופוגע בכך באלפי פלסטינים, במיוחד בעלי תעודות זהות פלסטיניות המנסים להגיע לירושלים המזרחית דרך כביש ראשי זה. עוד מחסום ששעות פעולתו נותרו מוגבלות הוא מחסום המת"ק, בנפת רמאללה, הפועל רק בין 9:00 ל-16:00. בנוסף, מחסום עינב, בנפת טול כרם, פועל מ-9:00 עד 12:00 ומ-14:00 עד 19:00; ובנפת חברון השערים בכניסות למחנה אל-ערוב ולעיירה סעיר פתוחים רק בין 7:00 ל-17:00.
• ב-24 ביוני 2025 פרסם כוח המשמה לענייני חינוך, יחד עם יוניסף וארגון Save the Children, דוח על הפגיעויות הגיאופוליטיות והמשפטיות של בתי ספר בגדה המערבית. הדוח מצא כי נגד 84 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, תלויים ועומדים כעת צווי הריסה שניתנו על ידי רשויות ישראליות. מכלל בתי הספר הנפגעים, 54 מצויים בסכנת הריסה מלאה, ו-30 בסכנת הריסה חלקית. עשרה מתוך 84 בתי הספר ממוקמים בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים המזרחית שהוגדר על ידי ישראל, ו-74 בתי הספר הנותרים ממוקמים בשטח C. הריסתם האפשרית של מתקני חינוך אלה, שבהם עובדים 1,076 מורים, מהווה איום רציני על הזכות לחינוך של 12,855 תלמידים, בהם 6,557 תלמידות. מאז ינואר 2010, רוב תקריות ההריסה של בתי ספר התרחשו בנפות ירושלים (16 הריסות) וחברון (15 הריסות), והריסות אחרות התרחשו בנפות שכם ובית לחם (ארבע בכל נפה), רמאללה וטובאס (שלוש בכל נפה), ותקרית יחידה בנפת ג'נין וכן בנפת יריחו. הדוח מציין שאחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר, המגבירה את הסיכון לבתי ספר, הייתה הפעלתם מחדש של צווי הריסה ישנים יותר שהיו רדומים ולא יושמו. הדוח מסכם: "לכל הילדים הזכות לגישה בטוחה לחינוך, המעוגנת במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובמשפט זכויות האדם הבינלאומי, לרבות האמנה בדבר זכויות הילד. על ישראל מוטלת המחויבות הראשונית לתת מענה לצרכיה של האוכלוסייה המוגנת, ובמיוחד מוטלת עליה המחויבות לאפשר את פעולתם התקינה של כל המוסדות המוקדשים לטיפול בילדים ולחינוכם."
• לנתונים מרכזיים ולפילוחים נוספים של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס 2025, יש לפנות לתמונת המצב לחודש אפריל 2025 שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מבצעים של כוחות ישראליים והשתלטות על בתים

• כוחות ישראליים מעצימים את מבצעיהם ואת נוכחותם בתוך ערים, עיירות וכפרים פלסטיניים, במיוחד בצפון הגדה המערבית. כחלק מהמבצעים, כוחות ישראליים משתלטים יותר ויותר על בניינים בבעלות פלסטינית כדי לעשות בהם שימוש זמני כעמדות צבאיות ומרכזי חקירות. כוחות ישראליים פרצו לבתים בלא שמסרו לתושבים התראה מוקדמת, ובמקרים אחדים לא התירו להם לאסוף חפצים אישיים לפני שאולצו לעזוב. בין 13 ל-23 ביוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 32 תקריות שבהן השתלטו חיילם ישראלים על בתים פלסטיניים (יחידות דיור מאוכלסות או לא מאוכלסות) שמספרם מוערך ב-243, ועל גג של בית ספר, לפרקי זמן שנעו בין שעות אחדות לכמה ימים. במספר מקרים הורשו המשפחות להישאר בבתיהן, אבל במקרים רבים פונו בכפייה ויכלו לחזור רק אחרי שהחיילים עזבו את המקום. תקריות אלה פגעו בלפחות 1,300 בני אדם, שבמרבית המקרים גילו עם חזרתם לבתיהם שרכושם הושחת. במהלך התקופה הנסקרת הפכו 22 יחידות דיור בחברון לעמדות צבאיות, ועקב כך נעקרו 144 בני אדם, וברמאללה הפכו שמונה יחידות דיור לעמדות צבאיות, ועקב כך נעקרו לפחות 14 בני אדם. בצפון הגדה המערבית (לפרטים נוספים ראו להלן) הפכו שישה בתים בטובאס לעמדות צבאיות ועקב כך נעקרו 30 בני אדם; 29 בתים בשכם הפכו לעמדות צבאיות ועקב כך נעקרו 145 בני אדם; 30 בתים בטול כרם הפכו לעמדות צבאיות ועקב כך נעקרו 193 בני אדם; ו-148בתים בג'נין הפכו לעמדות צבאיות ועקב כך נעקרו 785 בני אדם.
• ב-16 ביוני, במחנה הפליטים אל-ג'לזון, בנפת רמאללה, השתלטו כוחות ישראליים על שני בנייני מגורים ופינו בכפייה ארבע משפחות המונות עשרה בני אדם. לדברי המשפחות, החיילים עזבו אחרי שלושה ימים אבל אמרו תחילה למשפחות שאינן יכולות לחזור לבתיהן למשך עשרה ימים. זוג המתגורר באחד הבניינים סירב לעזוב ונכלא באחד מחדרי ביתו עד שהחיילים עזבו.
• בארבע תקריות באזור H2 של העיר חברון, ב-14 וב-17 ביוני, השתלטו כוחות ישראליים על בניין מגורים בן ארבע קומות, בניין מגורים תלת-קומתי, דירה בקומה הרביעית של בניין אחר ועל גג של בית ספר, ואילצו 160 בני אדם, בהם כ-90 ילדים, לעזוב ליומיים מבלי לקחת איתם דבר מחפציהם האישיים.
• בין 18 ל-19 ביוני פתחו כוחות ישראליים במבצע שנמשך כ-43 שעות במחנה הפליטים בלאטה, ממזרח לעיר שכם, שבמהלכו תקפו ופצעו 16 פלסטינים. לדברי מקורות מקומיים, כלי רכב צבאיים ישראליים הקיפו את המחנה, חסמו את כל הכניסות והיציאות והציבו צלפים על גגות. כוחות ישראליים ניהלו חיפושים מבית אל בית, גרמו נזק לרכוש, הפכו כמה בתים לעמדות צבאיות ולמרכזי שדה זמניים לחקירות, ובכך גרמו לעקירתן של לפחות 14 משפחות. התנועה אל המחנה וממנו הייתה מוגבלת מאוד, משום שהכניסות אליו היו חסומות ועל הגגות הוצבו צלפים. במהלך המבצע תיאמו צוותי רפואה את פינויים של שבעה מקרים רפואיים דחופים, לרבות חולי כליות וסרטן, לבתי חולים בקרבת מקום. בנוסף על כך, כוחות ישראליים פוצצו מסגרייה ליד המחנה. למגיבים ראשונים, בהם כבאיות, לא ניתנה גישה למקום והתושבים נאלצו לכבות את האש בעצמם.
• בן 20 ל-25 ביוני פתחו כוחות ישראליים במבצעים בנפות ג'נין, טובאס וטול כרם, שנמשכו בין יום לארבעה ימים או שהם מתמשכים גם כעת. במבצעים אלה, פינו כוחות ישראליים בכפייה לפחות 90 משקי בית מבתיהם, השתלטו על רכושם ועשו בו שימוש כעמדות צבאיות זמניות. בנפת ג'נין פשטו כוחות ישראליים על סאנור, א-זבביידה, ענזה, עראבה, מרכה וקבאטיה, היכן שיותר מ-120 משפחות נאלצו להתפנות מבתיהן, שהפכו לאחר מכן לעמדות צבאיות. בקבטייה גרמו דחפורים ישראליים נזק לכבישים ולקטעים של רשת מים באורך כ-800 מטר, ועקב כך נותקה לחלוטין אספקת המים ליותר מ-28 אלף תושבים. בג'בע הוביל המבצע, שנמשך ארבעה ימים, לעקירתן הזמנית של כמעט 40 משפחות ולהטלת הגבלות תנועה חמורות. בטובאס, כוחות ישראליים פינו בכפייה שש משפחות מבתיהן, שהפכו לעמדות צבאיות. על העיר כולה הוטל עוצר, וכוחות ישראליים פשטו על בניין העירייה ועל פי דיווחים החרימו את כל הצילומים ממצלמות המעקב. בנפת טול כרם פעלו כוחות ישראליים בדיר אל-ר'וסון, בלעא, אל-ג'ארושייה ועתיל. כמעט 20 משפחות פונו בכפייה ובתיהן הפכו לעמדות צבאיות. בדיר אל-ר'וסון, דחפורים צבאיים גרמו לכבישים ולתשתית מים נזק שהוביל לשיבושים חלקיים בשירותי המים, ופגע ב-5,000 תושבים בערך. ב-21 ביוני פשטו כוחות ישראליים על הכפר סאנור, בנפת ג'נין, והשתלטו על 45 בתים.
• מאז 22 ביוני ונכון למועד כתיבת עדכון זה העצימו כוחות ישראליים את נוכחותם בעיר ג'נין, הקימו מחסומי פתע וערכו חיפושים על גוף תושבים בשלושה מקומות מרכזיים בעיר: ברחוב א-נאסרה, באל-עסכרי ובכביש המוביל למחסום אל-ג'למה. ב-23 ביוני דווח כי כוחות ישראליים פינו בכפייה שלוש משפחות פלסטיניות מבתיהן ברחוב א-נסרה, בצפון ג'נין, והשתמשו בבתים כעמדות צבאיות זמניות. המשפחות שבו לבתיהן אחרי שהכוחות נסוגו מהם.

מימון

• נכון ל-25 ביוני 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-688 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (17%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מאי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.