עדכון מצב הומניטרי מס' 297 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-25 ביוני.

דגשים עיקריים

• על רקע של הרעבה וסבירות גדלה והולכת לרעב המוני, ההתקפות על אזרחים המנסים להגיע לאספקת מזון בעזה נמשכות, וגורמות להמוני נפגעים.
• בתי החולים בעזה מתקשים לעמוד בעומס, מתמודדים עם חוסרים קריטיים בתרופות ובסוגי אספקה חיוניים, עם אירועים רבי נפגעים וחוסרים בדלק, והצוותים הרפואיים חווים התעלפויות בשל תשישות והיעדר מזון.
• מוערך ש-55 אלף נשים הרות בעזה מתמודדות עם סיכונים גוברים לבריאותן, כגון הפלות, לידות שקטות ויילודים בתת-משקל.
• שלושה חודשים מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה ב-18 במרס, יותר מ-680 אלף בני אדם נעקרו מחדש, ופחות מ-18% משטח עזה נותרו מחוץ לאזורים שבשליטת הצבא הישראלי או כאלה שהוחלו עליהם פקודות עקירה.
• ארגונים הומניטריים מזהירים שבלי הכנסה מיידית של דלק לעזה, או גישה לעתודות דלק בתוך עזה, הגישה לשירותים מצילי-חיים ותומכי-חיים בסכנת השבתה מיידית, לרבות 80% מהיחידות לטיפול נמרץ, החיוניות ללידות ולמקרי חירום רפואיים.

התפתחויות הומניטריות

• מאז 18 במרס 2025 הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים. צעדים אלה הובילו למאות נפגעים, להמשך ההרס של תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה נרחב. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, בין 18 במרס ל-17 ביוני, נעקרו יותר מ-680 אלף פלסטינים בעזה. בלא מקום מבטחים שאליו יוכלו ללכת, בני אדם רבים מנסים למצוא מקלט בכל מרחב זמין, לרבות באתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר, במחסים מאולתרים, בבניינים שניזוקו, ברחובות ובשטחים פתוחים. בני אדם מוגבלים למרחבים הולכים ומתכווצים, מאחר ש-82.4% משטח עזה כלולים כעת בתוך אזורים שבשליטת הצבא הישראלי, או באזורים שמאז 18 במרס הוחלו עליהם פקודות עקירה. דווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 11 ל-18 ביוני נהרגו בעזה 531 פלסטינים ו-2,486 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-18 ביוני 2025 נהרגו לפחות 55,637 פלסטינים, ו-129,880 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 5,334 בני אדם שנהרגו ו-17,839 בני אדם שנפצעו מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025.
• נמשכים הדיווחים על המוני נפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון, לרבות כשהתקרבו לנקודות חלוקה צבאיות ברפיח ובדיר אל-בלח, או התכנסו לידן, או כשהמתינו למשאיות שהובילו אספקת סיוע מטעם האו"ם. לדברי ראש תוכניות החירום של ארגון Médecins sans Frontières, רוב 285 הנפגעים שהתקבלו ב-11 וב-12 ביוני במרפאת הרפואה הראשונית המופעלת בתמיכת Médecins sans Frontières באל-מוואסי, בנפת ח'אן יונס, ובבית חולים השדה של הצלב האדום הבינלאומי רפיח, ניסו להשיג בדחיפות סיוע באתרי חלוקה שאינם של האו"ם. לדברי Médecins sans Frontières , מותם של 14 מבין הנפגעים נקבע עם הגיעם או זמן קצר לאחר מכן. הארגון הזהיר גם ש"משלוח אספקה באמצעות חברות לוגיסטיקה ואבטחה פרטיות, וכן גורמים חמושים מקומיים, במסווה של סיוע", יחד עם הגבלות גישה, עקירה מתמדת והפגזות מתמשכות "הודפים את הסדר החברתי השברירי בעזה אל סף הקריסה." ב-15 ביוני טופלו בבית חולים השדה של הצלב האדום הבינלאומי יותר מ-170 מטופלים, וב-16 ביוני טופלו בו יותר מ-200 מטופלים, שרבים מהם סבלו מפצעי ירי ודיווחו שניסו להגיע לסיוע במזון. ב-17 ביוני דיווח ארגון Médecins sans Frontières שבשל המוני נפגעים מאירוע רב נפגעים שהגיעו למרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, נאלצו צוותים רפואיים להפוך חדרי לידה לחדרי ניתוח חירום, וכי רבים מהפצועים עברו ניתוחי כריתה שנדרשו כדי להציל את חייהם. הנפגעים ניסו להשיג הקצבות קמח בח'אן יונס, הוסיף Médecins sans Frontières. לדברי משרד הבריאות, ב-17 ביוני נהרגו 59 בני אדם ויותר מ-200 בני אדם אחרים נפצעו, מקרב בני אדם שניסו להגיע לאספקת מזון, וכי עקב כך הגיע המספר הכולל של נפגעים בהקשר זה ל-379 הרוגים וליותר מ-3,031 פצועים.
• ב-12 ביוני הזהיר סגן מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר: "בלי גישה מיידית ומורחבת מאוד לאמצעי הישרדות בסיסיים, אנחנו מסתכנים בשקיעה אל תוך רעב המוני, כאוס גובר ואובדן נוסף של חיי אדם." הוא אמר ש"שיירות של האו״ם ועליהן סיוע הומניטרי נעצרו על ידי כנופיות פלסטיניות חמושות, ואלה סיכנו את אנשי הסגל והנהגים שלנו. הותקפו גם אזרחים הזקוקים נואשות למזון שהצלחנו להכניס לעזה; חלקם נורו על ידי כוחות ישראליים, ואחרים נדרסו על ידי משאיות או נדקרו כשניסו לשים ידם על מזון." הוא הדגיש: "המענה על רעב לעולם איננו קליעים. יש להתיר לארגונים הומניטריים לעשות את עבודתם. סיוע מציל-חיים חייב להגיע למי שזקוקים לו, בהתאם לעקרונות ההומניטריים."
• בין 11 ל-17 ביוני, תקריות אחרות שהובילו להרוגים כללו את התקריות שלהלן:
  • ב-11 ביוני, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בפגיעה קבוצת בני אדם בשכונת א-תופאח, במזרח העיר עזה.
  • ב-14 ביוני, בשעה 17:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים בפגיעה בקבוצת פלסטינים במערב דיר אל-בלח.
  • ב-15 ביוני, בשעה 18:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 11 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במזרח מחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-15 ביוני, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, בפגיעה בבניין מגורים במזרח דיר אל-בלח.
  • ב-16 ביוני, בשעה 10:00 בערך, נהרג על פי דיווחים דייג, דייג אחר נפצע ודייג שלישי נעדר בשריפה שפרצה בסירת דיג מול חוף העיר עזה.
  • ב-17 ביוני, בשעה 04:05 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם אישה ושלושת ילדיה, בפגיעה באוהל עקורים באזור אל-מוואסי, במערב ח'אן יונס.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 11 ל-18 ביוני נהרגו בעזה שלושה חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-18 ביוני 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,627 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 427 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,735 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023. מכלל הנפגעים, 20 חיילים נהרגו ו-151 חיילים נפצעו מאז ההסלמה המחודשת במעשי האיבה ב-18 במרס 2025. נכון ל-11 ביוני, מוערך ש-53 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.

המרחב ההומניטרי המתכווץ

• ב-16 ביוני, בפעם הראשונה מאז חידוש ההכנסה המוגבלת של סיוע ב-19 במאי, נשלחו 28 משאיות של תוכנית המזון העולמית שהגיעו מנמל אשדוד היישר למעבר זיקים בצפון עזה, במקום לפרוק קודם את מטענן במעבר כרם שלום. עד עתה, תוכנית המזון העולמית היא הארגון היחיד שהורשה על ידי הרשויות הישראליות להשתמש במעבר זיקים. איסוף סיוע מזיקים לווה בתקריות ביטחוניות חמורות, והמוני אדם נואשים לקחו את כל המטען שהובא בהם. מאז 19 במאי, רק חלק זעיר מתוך המספר המוגבל של מטעני משאיות שנאספו מנקודות מעבר לחלוקה בתוך עזה אכן נמסר ליעדו, בשל המכשולים בפני משלוח סיוע הומניטרי (ראו להלן).
• נכון ל-17 ביוני, מאז 8 ביוני, המועד שבו הורשה כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה לשוב ולאפשר שינוע של סיוע הומניטרי מירדן בשיטת גב-אל-גב, הגיעו לכרם שלום רק כשני תריסרי משאיות מירדן. זאת בשל הגבלות חמורות המוטלות על סוגי הסיוע שהכנסתם הותרה, ומספרם הקטן מאוד של ארגונים שהורשו על ידי הרשויות הישראליות להכניס מטענים לעזה, בנוסף על האילוצים הנובעים מיכולתו של ארגון לטפל בשחרור מטענים ממכס. מתוך כלל קו האספקה הבין-סוכנותי על פני שלושה חודשים (כ-423 אלף משטחים), 34% נמצאים במצרים, 30% בירדן, 20% באשדוד, פחות מ-2% בגדה המערבית והיתר בישראל.
• מאז 19 במאי, אחרי 78 יום של מצור מוחלט על הכנסת סיוע וכל אספקה אחרת לעזה, נותרה הכנסת הסיוע אל עזה מוגבלת ורצופת קשיים. הרשויות הישראליות התירו רק למספר נבחר של סוכנויות או"ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לחדש את משלוח הסיוע אל תוך עזה, ואישרו להכניס רק מספר מוגבל מאוד של סוגי אספקה, לרבות פריטי מזון, חומרי תזונה, מוצרי בריאות ופריטי טיהור מים מסוימים. ב-15 ביוני אושרה הכנסת מוצרי היגיינה אישית לעזה מישראל ומירדן. שילוח המטענים מוגבל לאשדוד, לישראל רבתי ובמידה מוגבלת מאוד לירדן, ואילו המסלול המצרי נותר חסום. רשויות ישראליות מסרו שהכנסת סיוע הנמצא בגדה המערבית תאושר רק אם הסיוע נרכש ברכש בינלאומי, ותוגבל לפריטים רפואיים שאוחסנו במחסן של האו"ם. עד עתה לא בוצעו העברות מטענים כאלה. שני עבריו של מעבר כרם שלום נתונים תחת שליטה הדוקה של הרשויות הישראליות, והאו"ם אינו מורשה להציב במקום משקיפים, מצב המגביל משמעותית את הנראות של הסיוע המוכנס. בתוך עזה איסופי המשלוחים מבוטלים לעיתים קרובות, מועברים למסלול נסיעה שונה או מעוכבים משמעותית, מרבית משלוחי סיוע הם לא בטוחים, בלתי ניתנים לחיזוי ולא יעילים, ולעיתים קרובות הסיוע המוגבל שכן מוכנס לעזה נפרק ישירות מהמשאיות על ידי אזרחים רעבים, ובמקרים מסוימים נעצר ונלקח על ידי כנופיות חמושות. אף שניתן להשתמש ב"כביש הגדר" מאז 27 במאי, לאחר שהרשויות הישראליות התירו זאת, קיבולת השינוע נותרה מוגבלת בשל מספרם הלא מספיק של הנהגים הפלסטינים שנבדקו על ידי הרשויות הישראליות והורשו לנהוג במשאיות במסלול זה.
• בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הרשויות הישראליות. בין 11 ל-17 ביוני, מתוך 100 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 51% נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב מידי, 12% התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול משלחות או ליישומן החלקי בלבד, 23% אופשרו במלואם ו-14% בוטלו על ידי המארגנים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. ניסיונות אלה כוללים 52 ניסיונות לתאם תנועות סיוע בתוך צפון עזה או אליה, ש-31% (16) מתוכם אופשרו, 48% (25) נענו בסירוב, 10% (5) נתקלו במכשולים. ו-11% (6) בוטלו. בדרום עזה, מתוך 48 ניסיונות אופשרו 15% (7), 54% (26) נענו בסירוב, 15% (7) נתקלו במכשולים ו-16% (8) בוטלו.
• בין 12 ל-18 ביוני פרסם הצבא ישראלי שלוש פקודות עקירה לחלקים של נפות ח'אן יונס, צפון עזה ועזה. יחד מכסות פקודות אלה 7.4 קמ"ר. מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי 42 פקודות עקירה החלות על כ-279.5 קמ"ר (76% משטח רצועת עזה). נכון ל-18 ביוני, 82.4% משטחה של רצועת עזה כלולים בשטחים שתחת שליטת הצבא הישראלי, או שהוחלו עליהם פקודות עקירה (שתי הקטגוריות חופפות זו לזו במידה רבה). במהלך התקופה הנסקרת פרסם הצבא הישראלי שלוש הודעות שהצביעו על כך שאזורים ספציפיים שעליהם הוחלו פקודות עקירה עדיין מהווים אזורי לחימה, שאל לאזרחים לחזור אליהם, לרבות הודעה ב-13 ביוני המכסה חלקים גדולים מכל חמש הנפות ברצועת עזה.
• ב-16 וב-17 ביוני נחתך כבל סיב אופטי המונח לאורך דרך ח'אן יונס, וגרם לניתוק מוחלט של האינטרנט ולשיבוש שירותי הטלפונים הניידים בדרום עזה ובמרכזה. אף שתיקונים שנעשו ב-16 ביוני אפשרו לחדש זמנית את שירותי הקישוריות באזור, מהירות הגלישה עדיין מוגבלת. כבל סיב אופטי נוסף, שנחתך ב-17 ביוני, עדיין לא תוקן, והותיר את נפות ח'אן יונס ודיר אל-בלח בלא גישה לשירותי טלפונים ניידים, טלפונים נייחים ואינטרנט. זאת לאחר שקודם לכן הושבתו לחלוטין שירותי האינטרנט בעיר עזה מ-10 ביוני, בשל חיתוך של כבלי סיב אופטי ופעילות צבאית כבדה, שעד 12 ביוני הורחבה לכלל הרצועה. עד 14 ביוני שוקמו השירותים באופן מוגבל בלבד. שיקום השירותים התאפשר הודות לתיקונים שעשו ספקיות השירותים בשלושה כבלי סיב אופטיים, ואשר אופשרו באמצעות כוח המשימה לענייני תקשורת חירום וארגונים הומניטריים שותפים ובתיאום עם הרשויות הישראליות. ספקיות שירותי התקשורת האלקטרונית הזהירו שללא אספקה מיידית של דלק ושמן מנוע להפעלת הגנרטורים המספקים חשמל לרכיבי תשתית מרכזיים, צופים כי שירותי תקשורת יושבתו בקרוב. השבתה זו עלולה להוביל במהרה לקריסה מוחלטת של שירותי התקשורת האלקטרונית והאינטרנט ברחבי עזה. לקריסה כזו יהיו השלכות קשות על תיאום הומניטרי, רצף תפעולי, בטיחות של אנשי סגל ועל יכולתן של האוכלוסיות הנפגעות להגיע למידע ולשירותים מצילי-חיים.

הגישה המידרדרת לטיפול רפואי

• ב-12 ביוני פגעה פקודת עקירה באזור המקיף את המרכז הרפואי נאסר, בית החולים הגדול האחרון שעדיין מתפקד בדרום עזה. באותו יום דיווח ארגון Medical Aid Palestine כי טנקים וחיילים ישראליים נמצאים קרוב מאוד לבית החולים, והזהיר שאם בית החולים ייאלץ להיסגר, מאות אלפי בני אדם ייוותרו ללא גישה לטיפול רפואי קריטי, מצב שההשלכות שלו יהיו "מעבר לקטסטרופליות". בבית החולים 540 מיטות, לרבות 51 מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ, והוא פועל ב-150% מקיבולת מיטות האשפוז שלו, דיווח הארגון. ד"ר מוחמד סקר, מנהל הסיעוד בבית החולים נאסר, תיאר את התנאים הקשים להחריד ואמר ל- Medical Aid Palestine שהם "נאלצים לשים מטופלים במסדרונות ועל מרפסת, כמוצא אחרון, מפני ש[הם] אינם מסוגלים להפנות להם עורף," והוסיף שמרבית המטופלים המתקבלים בבית החולים נפצעו מירי צלפים ישיר בראש או בחזה, וכי 95% מהמטופלים המגיעים סובלים מתת-תזונה חריפה.
• בדומה לכך, ב-17 ביוני הזהיר מתאם החירום של ארגון Médecins sans Frontières ש"במצב איום זה, דבר לא יוכל להחליף את נאסר, חבל ההצלה היחיד שנותר בדרום," והוסיף שבית החולים "קרוב עד כדי סכנה לנקודת השבירה". כוח המשימה לענייני בריאות דיווח שבשל קשיי הגישה למרכז הרפואי נאסר, מספר החולים המתאשפזים בבתי חולים השדה בח'אן יונס גדל פי שלושה, במיוחד במחלקות היולדות, והדגיש את הצורך המיידי בהגדלת קיבולת הציוד והמיטות במתקנים אלה, כדי שיוכלו להתמודד עם מספר המטופלים הרב ולספק להם את הטיפול הרפואי הדרוש. וככל שבתי החולים כורעים תחת העומס, אנשי הסגל מתקשים לעמוד בו. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, יש גם צורך דחוף באספקת מזון לעובדי המחלקה לרפואה דחופה, מפני שצוותים רפואיים חווים התעלפויות (סינקופות) בשל מחסור במזון, במיוחד בתקופות של עומס עבודה כבד, כגון אירועים רבי נפגעים. במקביל, מערכת הבריאות בעזה ממשיכה להתמודד עם מחסור קריטי בתרופות ובפריטי אספקה רפואית חיוניים, המגביל קשות את יכולתם של עובדי רפואה לתת מענה לצרכים הגדלים והולכים.
• ב-16 ביוני הודיעה אגודת הסהר האדום הפלסטינית על פתיחת בית חולים שדה באל-מוואסי, במערב ח'אן יונס, שיספק טיפול רפואי דחוף למאות אלפי העקורים באחד האזורים הצפופים ביותר בעזה. בית החולים הוקם כדי למתן את ההשלכות של פקודות עקירה ולטפל בצרכים הרפואיים הגדלים והולכים של בני אדם שנעקרו מרפיח, ח'אן יונס וצפון עזה. יש בו 60 מיטות, שני חדרי ניתוח, מעבדה ויחידת רנטגן, וכן יש תוכניות להוסיף בשלב הבא מיטות טיפול נמרץ. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, בית חולים השדה יטפל בכל מקרי החירום הרפואיים, בעוד שניתוחים מורכבים או טיפולי מומחים יופנו לבית החולים אל-אמל בח'אן יונס, שעדיין כשיר לפעולה למרות פקודות העקירה.
• כוח המשימה לענייני שיקום מדווח שיכולתם של שירותי השיקום ברחבי הרצועה מוגבלת מאוד, - מוערך ש-30 אלף נפגעי טראומה זקוקים כבר עכשיו לתמיכה שיקומית ארוכת טווח, ורק 85 מיטות שיקום עדיין מתפקדות. מספר המטופלים הילדים הזקוקים לשיקום הוא עצום; נתונים של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מצביעים על כך שילדים מהווים 23% מכלל מקרי הקטיעה, 26% מכלל מקרי הפגיעה בעמוד השדרה, 33% מכלל פגיעות הראש הטראומטיות, ו-70% מכלל נפגעי הכוויות הזקוקים לטיפול כירורגי. אלא שבכל עזה אין שירותי שיקום ילדים. מצב זה מסב סבל קשה למטופלים ומחריף מצבים בריאותיים, לרבות בריאות נפשית. ארגון הבריאות העולמי ציין, בביקור שערך לאחרונה בבית החולים השיקומי חמאד, כי הילדים הממתינים לשירותי שמיעה מגלים מצוקה פסיכולוגית משמעותית. אין בנמצא גם התערבות מוקדמת אצל נפגעים שאינם נפגעי טראומה. מספר קטועי הגפיים הזקוקים לשירותי תותבות זינק ל-6,000 בני אדם – 4,000 מטופלים חדשים ו-2,000 מטופלים קיימים. לפחות 292 מטופלים, בהם 57 ילדים, מחכים לניתוחי תיקון של גדמים. רמת חומרי השיקום החיוניים הגיעה לשפל קריטי, ובכמה מתקני בריאות כבר אזלה כליל. במקביל, אלפי אביזרי תקני עזר עדיין תקועים במעברים, לרבות יותר מ-3,300 כיסאות גלגלים. השירותים המתקשים לעמוד בנטל וכמות החומרים הבלתי מספקת, מובילים לסיבוכים משניים חמורים. מוערך ש-30% ממיטות האשפוז בבית החולים השיקומי הייעודי היחיד שנותר בעזה (בית החולים השיקומי אל-ופאא) תפוסות על ידי בני אדם הסובלים מפצעי לחץ במצב מתקדם. כוח המשימה לענייני בריאות מזהיר ש"בני האדם הסובלים ממחלות קיימות, קשישים, ובני אדם עם לקויות הקשורות לכאב כרוני או למחלות לא מידבקות מצויים בסכנת הידרדרות, התורמת למוגבלות ארוכת-טווח ומגבירה את הביקוש לשיקום ואת העלויות ארוכות הטווח שלו."
• קרן האוכלוסין של האו"ם מתריעה מפני משבר בריאות בקרב יולדות בעזה, שבה "נשים גוועות ברעב ויולדות ללא מים נקיים, היגיינה או טיפול רפואי." מחצית מהתרופות החיוניות לטיפול ביולדות אזלו, וזה יותר משלושה חודשים ששום אספקה מטעם קרן האוכלוסין של האו"ם לא הוכנסה לעזה, לרבות תרופות מצילות-חיים עבור יולדות, לא הוכנסה לעזה, ו-190 מטעני משאיות אספקה של קרן האוכלוסין של האו"ם לא הורשו להיכנס שבמהלך המצור על הכנסת סיוע. את המשבר מחריף הדלדול הדרסטי בדלק. קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה כי ללא דלק ייסגרו 80% מיחידות הטיפול הקריטי החיוניות ללידות ולמקרי חירום רפואיים, וכי יילודים באינקובטורים וביחידות לטיפול נמרץ בסכנת חנק אם המכשירים מצילי-החיים יפסיקו לפעול. קרן האוכלוסין של האו"ם מדווחת שאחד מכל שלושה הריונות הוא הריון בסיכון גבוה, וכי אחד מכל חמישה יילודים הינו פג או לוקה בתת-משקל, מצבים המצריכים טיפולי מומחים שזמינותם הולכת ופוחתת. רק חמישה בתי חולים בכל רחבי רצועת עזה עדיין מספקים שירותי מיילדות.

הידרדרות מדאיגה במגוון התזונתי

• מאז חודשה הכנסת הסיוע באופן חלקי, ב-19 במאי, אחרי 78 ימים של מצור מלא, נכון ל-16 ביוני הצליחו ארגונים שותפים להכניס אל עזה כ-9,000 טונה קמח, כמות השווה ל360 אלף שקי קמח במשקל 25 ק"ג. עם זאת, רוב הסיוע נפרק על ידי אזרחים הזקוקים נואשות לסיוע הומניטרי, ובמקרים מסוימים נתפס על ידי גורמים חמושים, לפני שהגיע ליעדו. בנוסף הכניסו ארגונים שותפים כ-50 מטעני משאיות ועליהם פריטי מזון מעורבים, לרבות אספקת מזון למטבחים קהילתיים, אבל בשל הרעב הכבד הפוגע באוכלוסייה והמחסור בפריטי מזון חיוני בשווקים, המוני בני אדם פרקו את כל האספקה הזו מן המשאיות הפתוחות, עוד לפני שהגיעה למחסנים. בסך הכול, נכון לעכשיו נפח משלוחי המזון וקצבם לחלוטין לא מספיקים. נכון ל-18 ביוני, ההכנה והחלוקה של 185 אלף ארוחות ביום נמשכות באמצעות 42 מטבחים ברחבי הרצועה, נתון המייצג צמצום של 83% לעומת 1.07 מיליון הארוחות ש-180 מטבחים חילקו מדי יום עד לסוף אפריל. בה בעת, רשויות ישראליות ממשיכות לאסור על ארגונים הומניטריים שותפים לנהל חלוקות של חבילות מזון בתוך עזה, ומכשילים עוד יותר מאמצים הומניטריים לספק למשקי בית סיוע מציל-חיים. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, לשם טיפול בצרכי המזון החמורים, ייצוב הזמינות של קמח, התמחור והמחירים ברי ההשגה דרושים בדחיפות משלוחים תכופים ורחבי היקף, שיוכנסו דרך נקודות מעבר רבות.
• מעקב השוק האחרון שביצעה תוכנית המזון העולמית התריע על הידרדרות מדאיגה במגוון התזונתי ברחבי עזה – צריכת המזון של האוכלוסייה נחשבת לא מאוזנת עד סכנה ודלה באופן חמור בנוטריינטים חיוניים, והגיעה לרמותיה החמורות ביותר מאז אוקטובר 2023. הדוח הדגיש שלמרות ב-19 במאי הסירו רשויות ישראליות את המצור המוחלט על עזה, מספר המשאיות המסחריות ומשאיות הסיוע עדיין מינימלי, וביזה מתמדת מקשה על מרבית השיירות להגיע ליעדים שנקבעו להן בתוך עזה. כתוצאה מכך לא חל שיפור בזמינות ובמחירים של פריטי מזון חיוניים בשוק המקומי, כמפורט להלן, ו"הישרדות בסיסית [נעשתה] יותר ויותר מעבר להישג ידה של מרבית האוכלוסייה," מסיק הדוח.
  • צריכת מוצרי חלב ופירות אינה קיימת למעשה, ואילו צריכת הירקות צנחה לחצי יום בשבוע, לעומת שישה ימים בשבוע לפני המשבר. מזונות עתירי חלבון, כמו בשר, עוף וביצים, נעלמו לחלוטין מתפריטם של משקי הבית, לעומת שלושה ימים בשבוע בממוצע לפני ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023. רק קטניות ולחם נגישים במידת מה: קטניות עדיין נצרכות כארבע פעמים בשבוע, שיעור דומה לדפוסי הצריכה לפני המשבר, אבל צריכת הלחם צנחה משבעה לארבעה ימים בשבוע בלבד.
  • מחירי המזון המשיכו לנסוק, ועלו ב-350% עד 4,567% לעומת רמותיהם לפני חסימת הסיוע, וב-456% עד 7,079% לעומת רמותיהם לפני אוקטובר 2023. עד 10 ביוני 2025 דיווחו 96% ממשקי הבית בנפת צפון עזה, 81% ממשקי הבית בעיר עזה, 68% ממשקי הבית בנפת דיר אל-בלח ו-82% ממשקי הבית בנפת ח'אן יונס על מכשולים קשים המונעים הגעה לשווקים. בה בעת, יותר מ-95% ממשקי הבית חווים מצוקה כספית קשה, ומחסור נרחב בכסף מזומן הופך רכישת מזון לכמעט בלתי אפשרית. בנוסף, העמלה על קבלת תשלום במטבע זר או על תשלום בכרטיסי אשראי עלתה ל-40%, עלייה המוסיפה עוד נטל על אוכלוסייה שמשאביה הכספיים כבר מוצו.
• הדוח האחרון על אזורים פגיעים לרעב שפרסמו ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ותוכנית המזון העולמית מזהיר שהסבירות לרעב המוני ברצועת עזה גוברת. זאת בשל מבצעים צבאיים ממושכים ורחבי היקף, הממשיכים לזרוע הרס נרחב, עקירה המונית וקריסת כמעט מוחלטת של מערכת המזון, יחד עם היעדר תוכניות מספיקות למשלוח מזון ופריטים שאינם מזון, על רקע של הגבלות קיצוניות על גישה הומניטרית. הדוח מדגיש גם כי את המשבר הנורא מחריפים חוסרי מימון קריטיים הולכים וגדלים. מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, סינדי מקיין, ציינה כי הדוח הוא "התרעה חמורה" ואמרה: "יש לנו את הכלים והניסיון הדרושים לתת מענה, אבל ללא מימון וגישה איננו יכולים להציל חיים."

נמשך הגידול בשיעורי התת-תזונה

• המידע הזמין העדכני מצביע על המשך ההידרדרות במצב התזונתי ברצועת עזה. כוח המשימה לענייני תזונה ניתח את בדיקות הסקר למדידת היקף זרוע עליונה בקרב ילדים בני שישה עד 59 חודש, ומצא כי שיעורי תת-התזונה החריפה זינקו באופן חד ברחבי כל הנפות. בין מרס למאי, שיעורי תת-התזונה החריפה, המבוססים על נתונים עקיפים, הוכפלו ויותר: בעיר עזה גדל שיעורם פי 1.7, בח'אן יונס פי 2.2, בדיר אל-בלח פי 2.8 ובצפון עזה פי שניים. נכון לעכשיו אין נתונים זמינים על רפיח, שכולה נתונה עדיין תחת פקודות עקירה. מגמת הרעה זו משתקפת גם במספר המקרים החדשים של תת-תזונה חריפה שזוהו בבדיקות, ואשר מספרם עלה מ-2,068 בפברואר ל-5,452 במאי. יתרה מכך, גם חומרת המקרים המאותרים גברה; במאי סבלו 13% מהמקרים החדשים שזוהו מתת-תזנה חריפה חמורה, לעומת 11.5% במרס. קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה כי הסיכונים הבריאותיים המאיימים על נשים הרות, שמספרן מוערך ב-55 אלף, הולכים ומסלימים, וכי כל ארוחה שהן מחמיצות מגבירה את הסכנה להפלה, ללידה שקטה, וליילודים הסובלים מתת-תזונה. על פי ניתוח נתונים שכוח המשימה לענייני תזונה ביצע במאי, בין 15% ל-20% מהנשים ההרות סובלות מת-תזונה חריפה.
• רוב הילדים והנשים ההרות והמיניקות שזוהו כסובלים מתת-תזונה חריפה מאותרים ומטופלים בטיפולי חוץ, המצריכים ביקורים שבועיים במתקני בריאות ותזונה למעקב ולקבלת טיפול. אבל הסגירות או ההעברות החוזרות ונשנות של 80 עד מאה אתרי התזונה בטיפול חוץ, בשל פקודות עקירה, היעדר ביטחון והיעדר דלק לתחבורה, משבשות קשות את הרצף הטיפולי ומעכבות את ההחלמה. הפגיעה ומה גם במספר גדל והולך של ילדים, הזקוקים לאשפוז במרכזי ייצוב. מאז תחילת יוני אושפזו 17 ילדים במרכזי ייצוב בבתי חולים, לטיפול בתת-תזונה חריפה מלווה בסיבוכים. נכון לעכשיו, רק ארבעה מרכזים לייצוב תזונה בעזה כשירים לפעולה; שניים בח'אן יונס, אחד בדיר אל-בלח ורק אחד בכל נפת צפון עזה והעיר עזה. כוח המשימה לענייני תזונה, בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי, מתכנן לפתוח מרכז ייצוב חדש בבית החולים לילדים א-רנטיסי בעיר עזה. שילוב של מרכזי ייצוב בבתי חולים לילדים מאפשר גם לזהות תת-תזונה משנית אצל ילדים אחרים המאושפזים בבית החולים, ולטפל בה.
• בה בעת, חוסרים קריטיים באספקה עבור שירותי תזונה מניעתיים עדיין מהווים מקור לדאגה בהפעלת תוכנית תוספי ההזנה הכוללת לילדים ולנשים הרות מיניקות ותוכנית ההזנה המשלימה עבור ילדים בגילים שבין שישה ל-23 חודשים. כל מוצרי המזון הייעודיים לתוכניות אלה אזלו, ויש להכניס פריטי אספקה מניעתית אלה בדחיפות ותוך מתן קדימות, כדי למנוע הידרדרות נוספת במצב התזונתי. בשל מעשי האיבה המתמשכים ופקודות העקירה החוזרות ונושנות, מספר האתרים של תוכנית תוספי ההזנה הכוללת נע בין 125 ל-145, וארגונים שותפים נאלצים שוב ושוב לדחות חלוקות או לשנות את מקומן. בהקשר הנוכחי, שבו חלוקות המזון הכלליות עדיין אינן מספיקות, לא די בתוכנית תוספי ההזנה הכוללת לתת מענה לצורכי התזונה של קבוצות חלשות ופגיעות. כוח המשימה לענייני תזונה מדגיש כי חידוש מלא של חלוקת מזון בהיקף גדול דרושה בדחיפות, על מנת למנוע הידרדרות נוספת של המצב התזונתי.

משבר הדלק מציב שירותים תומכי-חיים בסיכון חמור

• החסימה המתמשכת על הכנסת דלק, שכעת מתחיל החודש הרביעי מאז הוטלה, ושורה של סירובים של הרשויות הישראליות לאשר משלחות הומניטריות המבקשות לחלץ עתודות דלק בתוך עזה, הובילו לדלדול דרסטי של אספקת הדלק, ומציבים שירותים תומכי-חיים בסכנה חמורה. ארגונים הומניטריים שותפים מיישמים אמצעי קיצוב חמורים, ושירותי בריאות, מים ותברואה חיוניים מצויים בסכנת סגירה מיידית אם לא תחודש בדחיפות אספקת הדלק, או אם לא תאופשר גישה לעתודות דלק הקיימות בתוך עזה.
• ב-16 ביוני הדגיש מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, שזה יותר ממאה ימים שלעזה לא הוכנס דלק כלשהו, וכי ניסיונות לחלץ מלאי דלק מאזורים מפונים נענו בסירוב. ד"ר גברייסוס הוסיף שציוד רפואי חיוני, בתי חולים שדה, פינויים רפואיים ומשלוח תרופות ואספקה רפואית חיוניות ייעצרו כולם ללא דלק. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, 67 מתקני בריאות המספקים שירותים מצילי-חיים, בהם 17 בתי חולים, שבעה בתי חולים שדה ו-43 מרפאות רפואה ראשונית מצויים בסכנת סגירה מיידית בגין היעדר דלק. סגירה כזו תוביל לאובדן חיים מידי, במיוחד בקרב מטפלים בטיפול נמרץ, יחידות יילודים ומחלקות אחרות התלויות בחשמל לפעולתן. במובן זה, קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה שללא דלק ייסגרו 80% מיחידות הטיפול הקריטי החיוניות ללידות ולמקרי חירום רפואיים, וכי יילודים שחייהם תלויים במכשור ביחידות לטיפול נמרץ ימותו מחנק. בנוסף, טיפולי דיאליזה ייעצרו, שירותי אמבולנס והפניות רופאים ייפסקו, ותוכניות חיסונים ישובשו בשל כשלים בשרשרת הקירור – וכל אלה יחמירו עוד יותר את תנאי בריאות הציבור.
• כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח שמאות מתקני מים ותברואה בסכנת סגירה, וכי סגירה כזו תגביל קשות את גישתם של בני אדם למים נקיים ולתברואה, ותגדיל את הסיכון להתפרצות מחלות. בארות מי תהום רבות כבר צמצמו את שעות הפעילות שלהן, וכמה מהן צפויות להיסגר במהרה אם לא יחודש מלאי הדלק. שני מתקני ההתפלה העיקריים בדיר אל-בלח, המשרתים את אל-מוואסי והקהילות שסביבו, הפחיתו גם הם את שעות הפעולה שלהם, משום שארגונים שותפים מנסים לקצב ככל הניתן את הדלק הזמין. ללא דק נוסף, ייתכן שהמתקנים האלה ייאלצו להשבית כליל את פעולתם, צעד שעלול לגרום נזק בלתי הפיך לממברנות ההתפלה. בדומה לכך, גם שירותי הטיפול בפסולת מוצקה נפגעו קשות – היקף הפעילות צומצם משמעותית והפעילות מצויה בסכנת השעיה מוחלטת. עצירה כזו עלולה להוביל להצטברות של פסולת נוספת ולגידול בכמויות המזיקים והמכרסמים, שיהוו סכנות חמורות לבריאות הציבור. בעיר עזה, ארגון שותף אחד לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כבר הפסיק את איסוף הפסולת המוצקה בשל מחסור בדלק, וארגונים אחרים פועלים בקיבולת מינימלית.
• בנוסף, משבר הדלק גרם לשיבושים קשים בפעולתם של שירותים עירוניים בעזה. ב-15 ביוני הודיעה עיריית א-נוסייראת בנפת דיר אל-בלח שבקרוב תשעה לחלוטין שירותים בסיסיים משום שהדלק הדרוש להפעלת בארות מים ותחנות שפכים ולאיסוף אשפה, אזל כליל. ב-17 ביוני הודיעה עיריית ח'אן יונס על הקפאת שירותי המים, השפכים ומתקני ההתפלה שלה, בשל היעדר הדלק הדרוש להפעלת מתקני מים ותברואה, שלא סופק זה עשרה ימים רצופים. באותו יום הודיעה עיריית עזה כי נאלצה לקצץ בשירותים חיוניים בשל המחסור המתמשך בדלק, כתוצאה מאי-היכולת להכניס לעזה אספקת דלק חדשה. כתוצאה מכך בארות המים פועלות כעת בתפוקה מינימלית, שירותי תברואה צומצמו ופעילויות איסוף אשפה וניקוי רחובות הוקפאו.

מימון

• נכון ל-18 ביוני 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-669 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (16%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מאי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.