עדכון מצב הומניטרי מס' 296 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. באופן חריג, השבוע לא מתפרסם העדכון על המצב ההומניטרי בגדה המערבית. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי, אבל השבוע התפרסם באופן חריג ביום רביעי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-18 ביוני.

דגשים עיקריים

• נמשכים הדיווחים על ירי לעבר פלסטינים המנסים להגיע לאספקת מזון בעזה, שהוביל למספר רב של נפגעים.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שמרבית הקמח, במשקל 6,000 טונה, שהוכנס לעזה מאז 19 במאי נפרק על ידי בני אדם רעבים הזקוקים נואשות למזון להאכיל את משפחותיהם.
• ארגונים הומניטריים קוראים להגנה מלאה על המרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, לנוכח הפגיעה הגוברת בגישה לטיפול רפואי ברחבי עזה.
• החסימה המתמשכת על הכנסת דלק, שכעת מתחיל החודש הרביעי מאז הוטלה, מעמידה שירותים מצילי-חיים בסיכון חמור.
• מאז אוקטובר 2023 נהרגו בעזה לפחות 463 עובדי סיוע, שלושה מהם בשבוע האחרון.
• דוח חדש מדגיש את הקשיים הפיזיים המחריפים ואת המצוקה הפסיכולוגית העמוקה שחוות נשים ונערות במחנות עקורים ברחבי עזה, ואת מנגנוני ההתמודדות הקיצוניים שהן נאלצות לאמץ בשל כך.

התפתחויות הומניטריות

• מאז 18 במרס 2025 הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים. צעדים אלה הובילו למאות נפגעים, להרס של תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה נרחב של בני אדם. נכון ל-3 ביוני, לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, בין 18 במרס ל-11 ביוני נעקרו בעזה יותר מ-664,800 פלסטינים. בלא מקום מבטחים שאליו יוכלו ללכת, רבים מחפשים מקלט בכל מרחב זמין, לרבת באתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר, במחסים מאולתרים, בבניינים שניזוקו, ברחובות ובשטחים פתוחים. בני אדם מוגבלים למרחבים הולכים ומתכווצים, מאחר ש-82% משטח עזה כלולים כעת בתוך אזורים שבשליטת הצבא הישראלי, או באזורים שמאז 18 במרס הוחלו עליהם פקודות עקירה. דווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. על פי דיווחים, ב-10 ביוני ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה ירו לעבר ישראל רקטה אחת, שיורטה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 5 ל-11 ביוני נהרגו בעזה 491 פלסטינים ו-2,053 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-11 ביוני 2025 נהרגו לפחות 55,104 פלסטינים, ו-127,394 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 4,821 בני אדם שנהרגו ו-15,353 בני אדם שנפצעו מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025.
• ב-7 ביוני דיווחה תוכנית הפיתוח של האו"ם כי אחד מאנשי הסגל שלה נהרג ב-6 ביוני, בתקיפה אווירית ישראלית על בית משפחתו בג'באליה, בנפת צפון עזה, על פי דיווחים יחד עם יותר מ-36 בני משפחתו המורחבת. ב-5 ביוני, על פי דיווחים, פסיכולוגית שעבדה באיגוד ועדות הנשים הפלסטיניות נהרגה בתקיפה אווירית על העיר עזה. בנוסף, מרכז הפיתוח "מען" דיווח כי אחד מאנשי הסגל שלו נהרג ב-4 ביוני בעיר עזה. מאז אוקטובר 2023 נהרגו לפחות 463 עובדי סיוע, בהם 319 אנשי סגל או"ם.
• ב-5 ביוני פגעה תקיפה אווירית ישראלית בחצרו של בית החולים אל-אהלי שבעיר עזה, הרגה לפחות ארבעה עיתונאים ופצעה שלושה בני אדם אחרים. לדברי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הצבא הישראלי נקט צעדים "לצמצם את הנזק לאזרחים" ותקף את חצר בית החולים, היכן שאדם שלכאורה היה מקושר לארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני "פעל במתחם פיקוד ושליטה" שהוקם בה. משרד זכויות האדם של האו"ם גינה את התקיפות החוזרות ונשנות על עיתונאים, שעל פי דיווחים, במאי 2025 נהרגו 18 מהם, ואמר שזה המקרה השלישי לפחות של עיתונאים שלכאורה היו יעד לתקיפות בבתי חולים ונהרגו בהן; ב-7 באפריל 2025 נהרגו שני עיתונאים במרכז הרפואי נאסר, בח'אן יונס, וב-26 בדצמבר 2024 נהרגו חמישה עיתונאים בבית החולים אל-עוודה, בדיר אל-בלח. כן אמר משרד זכויות האדם: "הפיכתם לכאורה של עיתונאים פלסטינים בעזה ליעד למתקפות, יחד עם העובדה שזה יותר מ-18 חודשים ישראל מונעת את גישתם של עיתונאים זרים לעזה, למעט ביקורים ספורים בשליטת צה"ל, מצביעים ככל הנראה על ניסיון מכוון של ישראל להגביל את זרימת המידע אל עזה ומתוכה, ולמנוע דיווחים על ההשלכות של המתקפות שלה ושל מניעת הסיוע ההומניטרי על ידה." בתקרית אחרת, ב-9 ביוני, נהרגו על פי דיווחים עיתונאי ושלושה פרמדיקים של ההגנה האזרחית הפלסטינית במהלך מבצע חילוץ והצלה, לאחר תקיפה על שכונת א-תופאח שבמזרח העיר עזה.
• בין 5 ל-9 ביוני, תקריות קטלניות כללו את התקריות שלהלן:
  • ב-5 ביוני, בשעה 13:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם ליד מגדל א-שיפא, מצפון-מערב לעיר עזה.
  • ב-6 ביוני, בשעה 11:15 בערך, נהרגה על פי דיווחים אישה פלסטינית וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ספר שבו שהו עקורים בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
  • ב-6 ביוני, בשעה 11:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים וכמה בני אדם אחרים נפצעו, במהלך הפגזה ארטילרית כבדה על ג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה, לרבות על בנייני מגורים ומרכז עקורים.
  • ב-7 ביוני, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם שני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם בג'באליה א-נזלה, בנפת צפון עזה.
  • ב-7 ביוני, בשעה 18:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשני בתים בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
  • ב-7 ביוני, בשעה 5:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים בני אותה משפחה, בהם אם וארבעה ילדיה, בפגיעה בבניין מגורים בעיר עזה.
  • ב-9 ביוני, בשעה 9:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שתי נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל עקורים באזור אל-מוואסי, בח'אן יונס.
  • בין 1 ל-9 ביוני דווח על לפחות 21 תקריות שבהן נפגעו לכאורה אוהלי עקורים, ואשר על פי דיווחים הובילו להרג של כ-73 בני אדם ולפציעתם של עשרות בני אדם אחרים.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 5 ל-11 ביוני נהרגו בעזה ארבעה חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-11 ביוני 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,624 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 424 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,702 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023. מכלל הנפגעים, 17 חיילים נהרגו ו-118 חיילים נפצעו מאז ההסלמה המחודשת במעשי האיבה ב-18 במרס 2025. ב-5, ב-7 וב-11 ביוני חולצו מח'אן יונס ומרפיח גופותיהם של חמישה בני ערובה, בהם ארבעה ישראלים ואזרח תאילנדי אחד. נכון ל-11 ביוני, מוערך ש-53 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• נמשכים הדיווחים על ירי לעבר בני אדם המנסים להגיע לאספקת מזון, לרבות בנקודות החלוקה שבניהול הצבא. על פי דיווחים, שורה של תקריות מסוג זה אירעו כשבני אדם הלכו ברגל לעבר נקודות החלוקה שבשליטת הצבא ברפיח ובדיר אל-בלח, או המתינו בהן. נכון ל-11 ביוני דיווח משרד הבריאות בעזה כי בתי חולים קיבלו 224 הרוגים ויותר מ-1,858 פצועים מהאזורים שיועדו לא מכבר לחלוקות מזון. בשבועיים האחרונים נאלץ בית חולים השדה של הצלב האדום ברפיח להפעיל את נוהל אירוע רב הנפגעים שלו 12 פעמים, שבהן קלט מספר רב של מטופלים שסבלו מפגיעות ירי ורסיסים, ודיווח כי "רוב רובם של המטופלים מהתקריות שאירעו לאחרונה אמרו שניסו להגיע לאתרי חלוקת סיוע." במהלך פרק זמן זה קיבל הצלב האדום הבינלאומי 933 מטופלים, שמותם של 41 מהם נקבע עם הגיעם – מספר גבוה יותר מכל האירועים רבי הנפגעים שבהם טיפל בית החולים בשנים עשר החודשים הקודמים גם יחד. "אנשי סגל רפואי מתקשים להתמודד עם המספר העצום של מטופלים המגיעים לבית חולים השדה. הם עובדים תוך חשיפה מתמדת לקליעים תועים, המסכנים את בטיחותם של מי שמעניקים טיפול רפואי ומי שמקבלים אותו כאחד", אמר הצלב האדום. לדברי הצלב האדום הבינלאומי, "בימים האחרונים נצפה גם גידול במעשי האיבה סביב קומץ בתי החולים שעדיין מתפקדים. הדבר מקשה יותר ויותר על העברת מטופלים בין מתקנים, ובמקרים רבים מטופלים אינם יכולים לקבל את הטיפול הנמרץ או טיפול המומחים שלהם הם זקוקים." הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לאזריני, התייחס לעבודתן של נקודות החלוקה וחזר ואמר כי "מערכת משפילה זו ממשיכה לאלץ אלפי בני אדם רעבים ונואשים ללכת ברגל למרחק עשרות קילומטרים, תוך שהיא מדירה מתוכה את החלשים והפגיעים ביותר ואת מי שגרים רחוק מדי. מערכת זו אינה מתכוונת לטפל ברעב. משלוחי סיוע וחלוקתו צריכים להינתן בהיקף הנדרש, ובאופן בטוח."
• אחרי שלושה שבועות ללא פינויים רפואיים, ב-11 ביוני אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, כי ארגון הבריאות העולמי סייע בפינוי הרפואי של 16 מטופלים ילדים ו-48 מלווים מעזה לקבלת טיפולי מומחים בירדן. לדברי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-10,000 מטופלים, בהם יותר מ-4,000 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.
• ב-9 ביוני דיווח מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, כי "בית החולים אל-אמל בח'אן יונס הוצא למעשה מכלל פעולה בשל מעשי איבה הולכים וגוברים בקרבתו. הגישה לבית החולים חסומה, מצב המונע ממטופלים חדשים להגיע לטיפול רפואי ומוביל לעוד מקרי מוות שניתן היה למנוע." שני צוותי רפואת חירום עדיין משרתים את המטופלים הנותרים באמצעות האספקה הרפואית המוגבלת הזמינה בבית החולים. באותו יום קרא ארגון הבריאות העולמי להזרמה מואצת של אספקה רפואית אל תוך עזה ובתוכה, בכל הנתיבים האפשריים, ולהגנה על המרכז הרפואי נאסר, מתקן הבריאות היחיד בח'אן יונס שעדיין קיימת בו יחידת טיפול נמרץ, והיחיד המסוגל לספק טיפולי דיאליזה לעד 350 מטופלים, וכן שירותי נוירוכירורגיה. ארגון הבריאות העולמי דיווח שיחידת הטיפול הנמרץ במרכז הרפואי נאסר פועלת בתפוסה כפולה מקיבולתה, אף שזו הורחבה לאחרונה מ-20 ל-42 מיטות. הארגון הדגיש שבית החולים כורע תחת העומס, כמעט שאין בו מזון עבור המטופלים, מלאי הדלק נמוך, וסוגים רבים של תרופות חיוניות, אספקה רפואית וכן מנות דם אזלו. יתרה מכך, מחוללי החמצן בבית החולים זקוקים בדחיפות לתחזוקה, במיוחד מאחר שהמרכז הרפואי נאסר מספק חמצן לכל מתקני הבריאות בקרבתו.
• גם ארגון Médecins sans Frontières פנה בקריאה דומה להגנה מלאה על המרכז הרפואי נאסר, כאשר ב-10 ביוני הזהיר מתאם החירום של הארגון כי במתקן "קיימות היחידות האחרונות לטיפול נמרץ לילדים ויילודים שעדיין מתפקדות בדרום עזה, ואשר לא ניתן להעבירן למקום אחר," והוסיף שבית החולים "הוא התקווה האחרונה שעוד נותרה לפלסטינים בדרום עזה, במיוחד נשים וילדים." ארגון Médecins sans Frontières הוסיף ואמר: "פקודות העקירה וההפגזות של כוחות ישראליים בסביבה הקרובה של בית החולים נאסר אילצו [את Médecins sans Frontières] לעשות התאמות בפעילותו בבית החולים ולהעביר חלק מפעילויות הטיפול בכוויות והטיפולים האורתופדיים לבית חולים השדה [של Médecins sans Frontière] בדיר אל-בלח." ארגון Médecins sans Frontières הוסיף שהוא ממשיך לספק תמיכה למרכז הרפואי נאסר במחלקות היולדות והילדים, וכן באספקת מומחיות טכנית, ביקורי רופאים מומחים ותמיכה כספית.
• מענה החירום הרפואי בעזה ממשיך להיתקל בקשיים תפעוליים קיצוניים. מאז חידוש מעשי האיבה, ב-18 במרס 2025, ארגון הבריאות העולמי תיאם ואפשר את הצבתם בעזה של 37 צוותי רפואת חירום מטעם 22 ארגונים שותפים, לרבות 35 צוותים בינלאומיים ושני צוותים מקומיים. בסך הכול ניתנה ל-74 צוותי רפואת חירום גישה לעזה, ו-58 צוותים נענו בסירוב, הפוגע בהתערבויות מצילות-חיים. יתרה מכך, לעיתים קרובות הכניסה לעזה מאושרת ברגע האחרון, מעוכבת או שאינה מאושרת כלל, מצב הפוגע קשות במאמצים לתאם תוכניות להצבת צוותים וליישמן במועד. בנוסף, גם ההגבלות על הכנסת תרופות, מוצרים וציוד רפואיים חיוניים, מכשולים קשים בפני תנועה בטוחה ומתקפות על שירותי בריאות פוגעים קשות במתן טיפול רפואי. מאז 18 במרס נמסרו לצוותי החירום רק 134 משטחים של אספקה רפואית מהמלאי של ארגון הבריאות העולמי בעזה. אי-היכולת להעביר אליהם אספקה נוספת פגע ביכולת לתת מענה לצרכים הגדלים בתחום הבריאות. מתקפות על מתקני בריאות, אמבולנסים ומגורים של צוותי רפואת חירום פגעו עוד יותר ביכולת הפעולה של נותני מענה קודם לטיפול בבית החולים, כך שלעיתים קרובות הם זקוקים לליווי של סוכנויות בינלאומיות כדי ליישם בבטחה משלחות לאזורים בסיכון גבוה. יחדיו, כל המגבלות האלה מסכנות הן את רצף הפעילויות הרפואיות והן את בטיחותם של אנשי סגל בינלאומיים בצוותי רפואת החירום.
• בין 1 בינואר ל-31 במאי תיעד ארגון הבריאות העולמי 76 מתקפות על תחום הבריאות ברחבי רצועת עזה, שבהן נהרגו על פי דיווחים 38 בני אדם, 65 בני אדם אחרים נפצעו, ו-23 מתקני בריאות ו-24 רכבי תובלה רפואיים ניזוקו. 53% מהמתקפות האלה כללו אלימות ושימוש בנשק כבד, ו-40% כללו חסימת מתן טיפול רפואי. נתונים אלה כוללים 56 מתקפות על תחום הבריאות שתועדו מאז 18 במרס 2025, 42 מתוכן במאי. יתרה מכך, הגבלות תנועה, היעדר ביטחון ופקודות עקירה מחמירים עוד יותר את קשיי הגישה לטיפול רפואי ופוגעים ביכולתם של עובדי רפואה להגיע למתקני בריאות. נכון לעכשיו, בשתיים מחמש הנפות של רצועת עזה – צפון עזה ורפיח - אין בתי חולים מתפקדים. נכון ל-11 ביוני, רק 37% (213 מתוך 572) ממתקני הבריאות עדיין מתפקדים (כולם באופן חלקי, למעט בית חולים שדה אחד המתפקד באופן מלא). נתון זה כולל 17 מתוך 36 בתי חולים, שבעה מתוך 15 בתי חולים שדה, 63 מתוך 163 מרכזי רפואה ראשונית, ו-126 מתוך 359 מוקדים רפואיים/מרפאות ניידות הבטיחות, הפרטיות והכבוד של נשים ונערות במחסים המאולתרים הצפופים בעזה.
• המרכז הפלסטיני לזכויות האדם פרסם דוח חדש, המדגיש את התנאים המחרידים שעימם מתמודדות נשים ונערות באתרי עקירה מאולתרים ברחבי עזה. לדברי המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, "במחנות האלה אין אפילו את הצרכים ההומניטריים הבסיסיים ביותר, והם סובלים ממחסור חמור במים נקיים, מהיעדר תברואה ומקריסה מוחלטת של הטיפול הרפואי," כך שהם אינם ראויים למגורי אדם. הפגיעה בנשים ובנערות היא לא מידתית, והן מתמודדות עם מחסור קשה ביותר בפרטיות ועם סיכון מוגבר לאלימות מבוססת-מגדר, לרבות הטרדה ותקיפה. הדוח מתאר את המציאות האכזרית שבה הן חיות, לרבות היעדר מחיצות הפרדה בין אוהלים והצורך לחלוק מרחבים ואוהלים צפופים, שכולם גורמים לנשים ונערות תחושות אי-נוחות עמוקה והיעדר ביטחון, ומגביל ים קשות את חופש התנועה שלהן. בהיעדר תברואה בטוחה ונאותה, נשים ונערות רבות נאלצות לנקוט אמצעים נואשים כדי לשמור על היגיינה ולהגן על כבודן; לדברי המרכז לזכויות האדם, נשים ונערות מאמצות מנגנוני התמודדות קיצוניים, כמו: הגבלת מספר הפעמים שבהן הן מתקלחות, לרבות אחרי המחזור החודשי; הימנעות משתיית מים והסתכנות בזיהומים קשים במאמץ להפחית את הצורך להשתמש בבתי שימוש; נטילת גלולות למניעת היריון ברצף, כדי להעלים את המחזור החודשי שלהן; ושימוש בדליים להשתנה בתוך האוהל. גם אימהות מיניקות מתקשות למצוא מרחבים פרטיים ובטוחים להנקה, וחלקן נאלצות להפסיק לחלוטין את ההנקה, צעד הפוגע ישירות בבריאותן בבריאות תינוקן. בנוסף על הקשיים הפיזיים המשפילים, הדוח מסב תשומת לב למצוקה הפסיכולוגית העמוקה ולאובדן הכבוד שעימם מתמודדות נשים באתרי העקירה של עזה זה 19 חודשים – ומדגיש את הצורך הדחוף במחסה בטוח ורגיש מגדר, בתברואה ובהתערבויות הגנתיות.

המרחב ההומניטרי המתכווץ

• מאז 19 במאי, אחרי כמעט 80 יום של מצור מוחלט על הכנסת סיוע וכל אספקה אחרת לעזה, התירו הרשויות הישראליות רק למספר נבחר של סוכנויות או"ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לחדש את משלוח הסיוע אל תוך עזה, ואישרו להכניס רק כמויות מוגבלות מאוד של פריטי מזון, חומרי תזונה, מוצרי בריאות ופריטי טיהור מים מסוימים. הכנסת סוגים אחרים של אספקת סיוע, כגון חומרי מחסה, מוצרי היגיינה וציוד רפואי, עדיין חסומה, וכך גם הכנסת מטענים דרך מצרים והגדה המערבית. שני עבריו של מעבר כרם שלום נתונים תחת שליטה הדוקה של הרשויות הישראליות, והאו"ם אינו מורשה להציב במקום משקיפים, מצב המגביל משמעותית את הנראות של מסלול אספקת הסיוע.
• יתר על כן, אף שרשויות ישראליות התירו מחדש את השימוש ב"כביש הגדר" – נכון לעכשיו המסלול הישים היחיד העומד לרשות הסיוע המיועד לצפון עזה – קיבולת השינוע נותרת מוגבלת, בשל מספרם הלא מספיק של נהגים פלסטינים שנבדקו ואושרו על ידי הרשויות הישראליות. בין 5 ל-9 ביוני לא התירו הרשויות הישראליות אימות רשימות מטען ופריקה במעבר כרם שלום, בשל החגים בישראל ובנימוק של גודש שייווצר ברציפים. בה בעת, עקב תקרית ביזה אלימה ב-4 ביוני, הודיעה הארגון להובלה מיוחדת כי פעולת המשאיות מושעית עד להודעה חדשה, בשל חששות לבטיחות הנהגים. ב-9 ביוני התחדשו איסופי המשלוחים, לאחר משא ומתן ישיר בין ארגונים למובילים שנשכרו על ידם. בסך הכול, גישה מוגבלת, עיכובים ממושכים (לעיתים עד 36 שעות ויותר) באישור תנועות, שינויים בלתי פוסקים, היעדר ביטחון במסלולי הנסיעה של שיירות, מבצעים צבאיים מתעצמים והולכים וקריסת הסדר והציבורי והבטיחות, לרבות סיכון גבוה מאוד לביזה, ממשיכים להגביל קשות את פעולות איסוף הסיוע ממעבר כרם שלום, ומציבים אנשי סגל, נהגים ומשאיות הומניטריים בסיכון משמעותי. איסופים מבוטלים לעיתים קרובות, מועברים למסלול נסיעה שונה או מעוכבים משמעותית, מרבית משלוחי סיוע הם לא בטוחים, בלתי ניתנים לחיזוי ולא יעילים, ופעמים רבות יותר ויותר הסיוע המוגבל שכן מוכנס לעזה נפרק ישירות מהמשאיות על ידי אזרחים רעבים, ובמקרים מסוימים נעצר ונלקח על ידי כנופיות חמושות.
• החסימה המתמשכת על הכנסת דלק, שכעת מתחיל החודש הרביעי מאז הוטלה, מעמידה שירותים משמרי-חיים – לרבות מתקני בריאות, מים, תברואה והיגיינה – בסכנה חמורה. למרות מירב המאמצים לקצב את הדלק הזמין, ארגונים שותפים מזהירים שאם לא תחודש בדחיפות אספקת הדלק, שירותים אלה עלולים להיפסק במהרה באזורים מסוימים. בנוסף על כך, בלא גישה מיידית לדלק הנמצא כבר בתוך עזה, אבל ממוקם במקומות לא נגישים הנתונים תחת שליטה צבאית, או כפופים לפקודות עקירה, גם על שירותים חיוניים נוספים מאיימת הסכנה שבקרוב ייאלצו להשעות את שירותיהם. בין 15 במאי ל-9 ביוני סירבו הרשויות הישראליות 14 פעמים לאשר משלחות להוצאת דלק מצפון עזה, ולאחרונה נבזזו כ-260 אלף ליטר ממלאי זה.
• בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הרשויות הישראליות. בין 4 ל-10 ביוני, מתוך 102 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 47% (48) נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב מידי, 5% (5 ניסיונות) התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול או ליישום חלקי בלבד של משלחות, 30% (31) אופשרו במלואם ו-3% (2) בוטלו על ידי המארגנים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. ניסיונות אלה כוללים 49 ניסיונות לתאם תנועות סיוע אל צפון עזה או בתוכה, ש-41% (20) מתוכם אופשרו, 37% (18) נענו בסירוב, 2% (2) נתקלו במכשולים. ו-18% (9) בוטלו. בדרום עזה, מתוך 53 ניסיונות אופשרו, 21% (11), 56% (30) נענו בסירוב, 6% (3) נתקלו במכשולים ו-17% (9) בוטלו.
• בין 5 ל-11 ביוני פרסם הצבא ישראלי ארבע פקודות עקירה לחלקים של נפות צפון עזה ועזה. יחד מכסות פקודות אלה שמונה ק"מ רבוע. מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי 39 פקודות עקירה החלות על כ-277.6 ק"מ רבוע (76% משטח רצועת עזה). נכון ל-11 ביוני, 82% משטחה של רצועת עזה כלולים בשטחים שתחת שליטת הצבא הישראלי, או שהוחלו עליהם פקודות עקירה (שתי הקטגוריות חופפות זו לזו במידה רבה). ב-8 ביוני, על פי דיווחים, נשלחה לשני בתי ספר בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה, התראה על פינוי, שאילצה כ-20 אלף בני אדם שמצאו מחסה בשני בתי הספר ובמבנים שסביבם לנוס מהמקום. לאחר ההתראה נהרסו בתי הספר בשורה של תקיפות אוויריות רצופות, בלא שדווח על נפגעים.
• ב-10 ביוני דיווחה תוכנית המזון העולמית ש"כמעט שלושה שבועות מאז שהותרה הכנסתה של אספקה מוגבלת לעזה, שינעה תוכנית המזון העולמית יותר מ-700 מטעני משאיות סיוע למעבר כרם שלום. זאת לעומת 700-600 מטעני משאיות סיוע [הומניטרי] ששונעו מדי יום במהלך הפסקת האש, בתחילת השנה." במקביל, לתוכנית המזון העולמית יש יותר מ-140 אלף טונה מזון, באזור או בדרך אליו כמות מספקת להאכיל את כל האוכלוסייה למשך חודשיים. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, מרבית הקמח – 6,000 טונה - שהוכנס לעזה מאז 19 במאי נפרק על ידי בני אדם רעבים, שרובם הגיעו מהצפון, הזקוקים לו נואשות כדי להאכיל את משפחותיהם, ובכמה מקרים על ידי פושעים חמושים, לפני שהספיק להגיע למחסנים או לנקודות החלוקה שיועד להן. בנוסף, רשויות ישראליות ממשיכות לאסור על ארגונים שותפים לקיים חלוקות של חבילות מזון (ראו קשיים אחרים לעיל). נכון ל-10 ביוני, 15 ארגונים שותפים לכוחות משימה הכינו וחילקו מדי יום כ-246 אלף ארוחות ב-59 מטבחים. נתון זה מייצג צמצום של 77% אחוז לעומת 10.7 מיליון הארוחות ש-180 מטבחים חילקו מדי יום בסוף אפריל. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מזהיר כי תנאים אלה מדגישים את הסכנה להחמרה בחוסר הביטחון התזונתי, שחיקת האמון בקהילה והגברת הסיכונים לביטחון. "כדי למנוע הרעבה, לייצב את השווקים ולהרגיע את הייאוש, אנו צריכים לתמוך באופן עקבי בכלל האוכלוסייה, במתן כמות המזון המינימלית הדרושה בכל חודש," אמרה תוכנית המזון העולמית, והדגישה ש"זו הדרך היחידה להרגיע את האוכלוסייה ולמנוע את ההרעבה."
• ב-10 ביוני דיווחה ספקית מרכזית של שירותי טלפונים ואינטרנט על תקלה קריטית בתשתית, שהובילה להפסקת שירותי האינטרנט ולשיבושים משמעותיים ברשתות הטלפונים הניידים בעיר עזה ובצפון עזה. ניתוק סיב זה מצטרף לשורה של נזקים שלא תוקנו לאורך ערוצי התנועה המרכזיים סלאח א-דין וא-רשיד, שכולם מגבירים באופן חד את סכנת הקריסה המוחלטת של התקשורת ברחבי עזה. כוח המשימה לתקשורת חירום מתאם, בעבודה צמודה מול בעלי העניין הרלבנטיים, האצה של הגישה ואפשור של מאמצי תיקון דחופים כדי לשקם את שירותי התקשורת. יתרה מכך, כוח המשימה לתקשורת חירום מזהיר שללא משלוח מידי של דלק ושמן מנוע להפעלת גנרטורים, המספקים את החשמל לרכיבי תשתית מרכזיים, צופים כי בקרוב יושבתו שירותי תקשורת, וכי השבתה זו עלולה להוביל במהרה לקריסה מוחלטת של שירותי התקשורת והאינטרנט. לקריסה כזו יהיו השלכות קשות על תיאום הומניטרי, רצף תפעולי, בטיחות של אנשי סגל ועל יכולתן של האוכלוסיות הנפגעות להגיע למידע ולשירותים מצילי-חיים.
• חוסרים חמורים בדלק פוגעים אנושות בהפקת המים, משבשים פעולות קריטיות בתחום המים, התברואה וההיגיינה ומאלצים ארגונים שותפים לקצב באופן דרסטי את המלאי המוגבל. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, אם לא יתקבלו בדחיפות משלוחי דלק, מאות בארות מי תהום עלולות להפסיק את פעולתן, מערכות התפלה יינזקו לצמיתות, והובלת המים במכליות מקומץ מקורות המים הנותרים עלולה להיפסק כליל, מצב שיפגע בבריאות הציבור ויגביר את הסכנה להתפרצות מחלות ולתסיסה חברתית. בנוסף, משבר הדלק מאיים גם על שירותי איסוף פסולת מוצקה ותברואה. ללא דלק ייעצרו כל הפעולות האלה, והפסקתן תגרום להצטברות פסולת, לעלייה חדה במספר המזיקים והמכרסמים - שתחריף עוד יותר בשל המחסור בחומרי הדברה – ותסכן את בריאות הציבור. במענה על הסיכונים הגוברים לבריאות הציבור, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הרחיבו משמעותית את המעקב אחר איכות המים ברחבי עזה; שבע מעבדות שדה בסך הכול, המופעלות ונתמכות על ידי שבעה ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, עורכות כעת באופן פעיל בדיקות של איכות המים, כדי להבטיח גישה למים בטוחים ולצמצם את הסכנה של מחלות המועברות במים, לעומת ארבע מעבדות כשירות לפעולה בחודשים קודמים.

מימון

• נכון ל-10 ביוני 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-648 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (16%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מאי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.