עדכון מצב הומניטרי מס' 295 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם באנגלית מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי .עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-18 ביוני. התרגומים לעברית מתפרסמים מאוחר יותר.

דגשים עיקריים

• קהילות בדואים ורועים פלסטיניות מדווחות על עלייה בהפחדה ובאלימות מצד מתנחלים, במיוחד באזורים שבהם הוקמו מאחזים חדשים, ופרקטיקות אלה מעמיקות את הסביבה הכופה מלכתחילה ומגבירות את הסיכון להעברה בכפייה שקהילות רבות מתמודדות עימה.
• כוחות ישראליים ניהלו בשבוע האחרון שורה של מבצעים ברחבי כפרים ועיירות בצפון הגדה המערבית, עצרו תושבים, הרסו כבישים ושיבשו גישת פלסטינים לשירותים חיוניים.
• ברבעון הראשון של 2025 יישמו ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה 91 פעולות בתחום המים, ואלה סייעו על פי הערכות ל-91 אלף בני אדם ב-62 קהילות בגדה המערבית. חלק ניכר מהפעולות ניתן במענה על מבצעים צבאיים בצפון הגדה המערבית.
• ההגבלות שהטילו כוחות ישראליים שיבשו את תנועתם של כ-2,800 תושבי העיירה תורמוסעיא, בנפת רמאללה, וחסמו את הגישה לטיפול רפואי למשך תשעה ימים.

התפתחויות הומניטריות

• בין 27 במאי ל-2 ביוני הרגו כוחות ישראליים ארבעה פלסטינים, בהם ילד אחד, ופצעו 73 בני אדם אחרים, בהם 15 ילדים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
  • ב-27 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ותקפו, היכו ופצעו אדם אחר, במהלך מבצע בעיר יריחו, שם פשטו כוחות ישראליים על כמה בתים ולאחר מכן ירו תחמושת חיה על פלסטינים שיידו אבנים לעבר הכוחות.
  • ב-27 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ופצעו 24 בני אדם אחרים, במהלך פשיטה בעיר שכם, שם יידו פלסטינים אבנים והבעירו צמיגים וכוחות ישראליים ירו תחמושת חיה. לדברי מקורות מקומיים, ההרוג נורה מחוץ לחנותו ולא היה מעורב בעימותים. התקרית התרחשה בהקשר של פשיטות שכוחות ישראליים מנהלים בו-זמנית על חנויות חלפני כספים ובתי עסק לממכר זהב בחלקים שונים של הגדה המערבית, לרבות נפות שכם, ג'נין, טובאס וקלקיליה.
  • ב-28 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה בכפר ג'ית, בנפת קלקיליה. לדברי מקורות מקומיים, כוחות ישראליים פשטו על מרכז הכפר, ערכו חיפושים במספר בתים השייכים לאותה משפחה, והשחיתו ריהוט וחפצים אישיים. באחד הבתים, שבו שהו אב ובן, דיווח האב שהכוחות נכנסו לחדרו של הבן, ירו בו בעת שהיה במיטתו, ובמשך שעה לא הניחו לאיש לסייע לו, לפני שנסוגו מהמקום.
  • ב-2 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 14 בעיירה סינג'יל, בנפת רמאללה, ועיכבו את גופתו. לדברי הצבא הישראלי, הכוחות ירו באדם שיידה אבנים על כלי רכב נוסעים בעלי לוחיות רישוי ישראליות, והשליך בקבוקים לעבר הכוחות. לדברי משפחתו של הילד, בעקבות התקרית פשטו כוחות ישראליים על בית סמוך והחרימו את הקלטת הווידיאו שבה תועדה התקרית.
• בין 27 במאי ל-2 ביוני תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 23 מבנים בבעלות פלסטינית – 18 בשטח C וחמישה בירושלים המזרחית - בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. כתוצאה מההריסות נעקרו 21 בני אדם, בהם עשרה ילדים, וכ-100 בני אדם אחרים נפגעו באופנים אחרים. מכלל העקורים, 15 בני אדם, בהם שבעה ילדים, נעקרו בירושלים המזרחית בעקבות הריסתם של שני בתים בבית חנינא ב-28 במאי וב-2 ביוני. בשטח C נעקרו שישה בני אדם, בהם שלושה ילדים, בכפר א-ריפאעייה, בנפת חברון, שבו נהרסו מבנה מגורים, בור מים וקיר תמך. 65% (494 מתוך 757) מהמבנים שנהרסו מאז תחילת 2025 בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים היו מבנים ששימשו לחקלאות, מחייה או מים ותברואה, כרבע מהם היו בתים מאוכלסים, ו-11 המבנים הנותרים היו מבני מגורים לא מאוכלסים ומבנים אחרים.
• ב-29 במאי, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה, בחומרי נפץ, מבנה מגורים בחלק העיר שכם הנמצא בשטח A. המבנה היה שייך לפלסטיני שנהרג בעת שניסה לפוצץ מטען חומר נפץ בתל אביב, ב-18 באוגוסט 2024. ההריסה גרמה גם נזק לבית סמוך, שאינו ראוי כעת למגורים. בנוסף על כך, כתוצאה מהפיצוץ נגרם נזק לעוד חמישה בתים לפחות. ההריסה גרמה לעקירתם של שני משקי בית המונים 11 בני אדם, בהם שלוש נשים ושלושה ילדים. מאז תחילת השנה נהרסו לשם ענישה 19 מבנים, בהם 16 בתי מגורים, שהריסתם הביאה לעקירתם של 90 בני אדם, בהם 30 ילדים.
• עדכון התנועה והגישה בגדה המערבית - מאי 2025, שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים פרסם לאחרונה, מדגיש כיצד הגבלות המוטלות מזה זמן רב על התנועה – באמצעות חסימות דרכים, מחסומים וגדר ההפרדה – ממשיכות לפגוע בגישתם של פלסטינים לשירותים חיוניים, כמו טיפול רפואי וחינוך. תקריות שאירעו לאחרונה ממחישות עוד יותר את ההשלכות ההומניטריות של הגבלות אלה על קהילות פגיעות וחלשות מלכתחילה. בשתי הזדמנויות בין 27 במאי ל-2 ביוני, כוחות ישראליים סגרו את הכניסה לעיירה תורמוסעיא, בנפת רמאללה, ובכך שיבשו את תנועתם של יותר מ-2,800 תושבי העיירה. הסגר הראשון, מ-9 עד 25 במאי, הוטל בתואנה שפלסטינים כיוונו אורות לייזר ויידו אבנים לעבר מתנחלים שנסעו בכביש 60, ונותר בתוקף למשך שישה ימים. הסגר השני נמשך שלושה ימים, מ-30 במאי עד 1 ביוני. בשני פרקי הזמן האלה נאלצו התושבים לנסוע למרחק כ-20 ק"מ בדרכים עוקפות כדי להגיע לאזורים בסביבה ולשירותים חיוניים. ההשלכות היו חמורות במיוחד עבור מטופלים פלסטינים שנסעו מהאזורים בצפון הגדה המערבית דרך כביש 60, ואשר לא יכלו להגיע ברכב לבית החולים לרפואת עיניים הנמצא בעיירה, ונאלצו להגיע אליו ברגל.

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

• כוחות ישראליים המשיכו לנהל פשיטות על עיירות וכפרים בצפון הגדה המערבית. ב-27 במאי פשטו כוחות ישראליים על הכפר מאדמא, בנפת שכם, והטילו עליו עוצר ל-24 שעות שבמהלכו נאסר על התושבים לצאת מבתיהם. כוחות ישראליים סגרו את כל הכניסות לכפר, סגרו חנויות והפכו מבנה מגורים לעמדה צבאית, לאחר שאילצו שש משפחות למצוא מחסה בבתי שכנים או קרובי משפחה. בה בעת, מתנחלים שמאמינים כי הם מההתנחלות יצהר החלו להפעיל דחפורים ולעקור עצים בחלקו הדרומי של הכפר, שהיה באותה עת תחת עוצר. באותו יום ניהלו כוחות ישראליים פשיטה שנמשכה כ-18 שעות שבמהלכה תקפו, היכו ופצעו פלסטיני בעיירה זיתא, בנפת טול כרם. לדברי המועצה העירונית, כוחות ישראליות כפו על חנויות להיסגר, הציבו מחסומים בתוך העיירה והפכו שני בתים לעמדות צבאיות, לאחר שאילצו שתי משפחות לבקש מחסה בבתי שכנים או קרובי משפחה. הכוחות עצרו שמונה גברים למשך שעות אחדות, ותקפו והיכו אחד מהם, שהועבר לבית חולים. בתי ספר אולצו להיסגר ושירותים בסיסיים שובשו לאחר שכוחות ישראליים מנעו את הגישה אליהם באמצעות מחסומי פתע שהוצבו בחזית בניין העירייה.
• ב-4 ביוני פתחו כוחות ישראליים במבצע בעיירה טמון, בנפת טובאס. המבצע נמשך כמעט 11 שעות וכלל הרס כבישים בדחפורים, שהנזק שגרמו שיבש את הגישה למים, לחשמל ולשירותי אינטרנט. הכוחות פשטו על לפחות 20 בתים, שתושביהם פונו בכפייה ואולצו למצא מחסה בבתי קרובי משפחה וידידים בעיירה. לדברי עיריית טמון, לפחות ארבעה מהבתים שעליהם פשטו הכוחות הוסבו למרכזי חקירות, ו-20 בני אדם, בהם שתי נשים, נעצרו. כן דיווחה העירייה שרשתות מים באורך כק"מ אחד נהרסו. רשתות אלה, הממוקמות בשטח A, סיפקו מים לאדמות חקלאיות, לחממות ולמשקים לגידול בעלי חיים בחלקים של טמון וקהילות שכנות הממוקמים בשטחי A, B, ו-C, לרבת ח'ירבת עטוף, עמק אל-בקייעה וח'ירבת א-ראס אחמר. השטח הנפגע משתרע על כ-20 אלף דונם, ויותר מ-4,000 חקלאים מגדלים בו יבולים. בנוסף על כך הרסו כוחות ישראליים בדחפורים ארבעה קטעי כביש בתוך העיירה. אחרי הפשיטה החלו צוותים של העירייה, בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, במאמצים לשקם את הכבישים ולחדש שירותים חיוניים. במהלך המבצע נפצעו שבעה פלסטינים מידי כוחות ישראליים, בהם חמישה שהותקפו והוכו ושניים ששאפו גז מדמיע. כן אילצה הפשיטה את כל בתי הספר בעיירה להיסגר, ועקב כך שובשה גישתם של כ-4,200 תלמידים לחינוך. בנוסף, עובדים לא יכלו להגיע למקומות עבודתם כל משך המבצע. במקביל, כוחות ישראליים ניהלו מבצע שנמשך 11 שעות במחנה הפליטים אל-פרעה, גם הוא בנפת טובאס. המבצע כלל הרס כבישים בדחפורים בתוך המחנה וסביבו. הכוחות פשטו על לפחות תריסר בתים. במהלך המבצע נפצע פלסטיני אחד, שהותקף והוכה על ידי כוחות ישראליים. כן אילצה הפשיטה שלושה בתי ספר להיסגר, ופגעה בכ-2,000 תלמידים שהגישה לחינוך נמנעה מהם לכל משך היום. קודם לכן, בין 2 ל-12 בפברואר 2025, ניהלו כוחות ישראליים במחנה אל-פרעה פשיטה שנמשכה עשרה ימים.
• ב-27 במאי מסרו כוחות ישראליים צווים צבאיים המורים על תפיסת אדמות למטרות צבאיות בחמש עיירות (דיר שרף, בורין, עוורתא, חווארה וקבלאן) בנפת שכם, ובכפר אחד (פרעתא) בנפת קלקיליה. הצווים בשכם כוללים אדמה בשטח של יותר מ-20 דונם, המכילה בעיקר עצי זית. בכפר פרעתא תפס הצו אדמה בשטח של 14.9 דונם, שחלקים ממנה נמצאים בכפרים אימתין ותל. הצווים יפגעו ביכולתם של התושבים הפלסטינים להגיע לאדמתם, ויהיו להם השלכות שליליות על מקורות המחייה שלהם.
• נמשכות ההריסות במחנה הפליטים נור שמס, בנפת טול כרם, ש-48 מבנים בו יועדו על ידי כוחות ישראליים להריסה. תושבי האזור שסביב המחנה דיווחו על קולות הריסה מתמשכים הנשמעים מתוך המחנה, אבל רשויות מקומיות או גורמים הומניטריים לא יכלו לנהל אומדנים מפני שכוחות ישראליים המשיכו להגביל כל תנועה אל תוך המחנה. להערכת לשכתו של מושל נפת טול כרם, מאז 1 במאי נהרסו במחנה נור שמס כ-50 יחידות דיור. במחנה הפליטים טול כרם הודיע הצבא הישראלי, באמצעות משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי, שב-29 במאי ניתנת לתושבים הזדמנות אחרונה לקחת את חפציהם בחלון של שלוש שעות, לפני תחילת ההריסות. תושבים הצליחו לקחת רק מה שיכלו לשאת בידיהם, ועברו חיפושים ותשאולים נרחבים בידי כוחות ישראליים. בעת כתיבת דוח זה ראו מקורות מקומיים דחפורים צבאיים שנכנסו למחנה, אבל לא תועדו הריסות.
• ארגונים הומניטריים שותפים סיפקו סיוע במים, תברואה והיגיינה לעשרות אלפי פלסטינים עקורים בג'נין ובטול כרם, במענה על המבצע הישראלי המתמשך בצפון הגדה המערבית. על פי אומדן נזקים מהיר שכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ערך ב-25 בפברואר בטול כרם, בג'נין ובטובאס, המבצע הישראלי גרם נזק לרשתות מים באורך 40 ק"מ, לבאר מים, לרשת ביוב באורך 11 ק"מ, לרשת ניקוז מים באורך 1.5 ק"מ, ל-873 מכלי פסולת מוצקה ולמשאית אשפה אחת, וניתק עשרות אלפי בני אדם מגישה נאותה למים ולשירותי תברואה. ברבעון הראשון של 2025 יישמו תשעה ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה 91 התערבויות בתחום המים עבור בני אדם שמספרם מוערך ב-91 אלף ברחבי הגדה המערבית. חלק ניכר מהתערבויות אלה ניתן במענה על המבצעים הישראליים בצפון הגדה המערבית, במיוחד באמצעות הובלת מים במכליות, חלוקת מכלי אחסון מים, תמיכה בעיריות בביצוע תיקוני חירום ברשתות מים, ואספקה של יותר מ-1,000 מכלי פסולת מוצקה בטול כרם ובג'נין גם יחד. באותו פרק זמן סיפקו ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה שירותי תברואה ליותר מ-37 אלף בני אדם ב-38 קהילות בצפון הגדה המערבית. התמיכה בתחום התברואה כללה אספקת בתי שימוש ניידים, התקנה של רשתות ביוב ותמיכה בתחזוקה של מתקני שפכים. ברבעון הראשון של השנה התמקד כמעט כל המענה בתחום ההיגיינה במבצע בצפון הגדה המערבית. ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה חילקו כ-4,000 ערכות היגיינה משפחתיות מתוקננות, בעיקר לתושבי מחנות פליטים שנעקרו ועקב כך שהו במחסים ציבוריים או בקהילות אחרות.

התעצמות מתקפות מתנחלים

• בין 27 במאי ל-2 ביוני 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 32 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. כתוצאה ממתקפות אלה נפצעו 30 פלסטינים, בהם שלושה ילדים – 16 מתוכם מידי מתנחלים ו-14 מידי אנשי כוחות ישראליים. בנוסף, ארבעה מתנחלים נפצעו במהלך מתקפה נגד פלסטינים באל-מור'ייר. באותו פרק זמן הושחתו כ-145 עצי פרי וזית ושתילים, וכ-24 כלי רכב.
  • ב-27 במאי נפצעו 20 פלסטינים במהלך פשיטה שקבוצת מתנחלים, שמוערך כי באו מההתנחלות שילה, ביצעה בכפר קריות, בנפת שכם. המתנחלים השתמשו באבנים ובחומרים דליקים כדי לגרום נזק ל-14 כלי רכב ולשבעה בתים. לאחר מכן הגיעו למקום כוחות ישראליים, שירו בכפר רימוני גז מדמיע כדי לפזר פלסטינים שנאבקו במתנחלים. מבין 20 בני האדם שנפצעו, 13 נפגעו משאיפת גז מדמיע, ארבעה נפצעו מאבנים שהשליכו מתנחלים, ושלושה נפצעו משאיפת העשן של השריפות שהציתו מתנחלים.
  • ב-27 וב-30 במאי, מתנחלים תקפו, היכו ופצעו אישה הרה וכן קשישה, בשתי מתקפות נפרדות על קהילות רועים (סוסיא וח'לת א-דבע) במסאפר יטא שבנפת חברון. בשתי התקריות ניסו המתנחלים לפרוץ לבתי התושבים ותקפו את הנשים שניסו למנוע את כניסתם. בסוסיא הותקפה הקשישה כשמתנחלים ניסו לפרוץ את דלת ביתה, ובח'לת א-דבע תקפו המתנחלים אישה הרה כשניסו לפרוץ אל המערה שבה היא מתגוררת.
  • ב-31 במאי פצעו מתנחלים באבנים שלושה ילדים פלסטינים כשתקפו את רכושו של פלסטיני בשולי הכפר דיר דיבוואן, בנפת רמאללה. כשתושבי הכפר התאספו להגן על הבית יידו המתנחלים אבנים ופצעו שלושה ילדים פלסטינים, פצעו כמה כבשים וגרמו נזק לפנלים סולאריים וליחידת חימום סולארית. כוחות ישראליים הגיעו למקום ופיזרו הן את המתנחלים והן את הפלסטינים.
  • בשתי תקריות בירושלים המזרחית, ב-28 במאי וב-1 ביוני, מתנחלים החיים בנכסים שעליהם השתלטו ולקחו מידי פלסטינים באזור כרם אל-ג'עוני ובשייח' ג'ראח ביצעו שתי מתקפות נגד משפחה המתגוררת באותו רחוב. ב-28 במאי שברו מתנחלים זגוגית חלון וריססו תרסיס פלפל אל תוך הבית בעת שהמשפחה שהתה בתוכו. ב-1 ביוני השחיתו מתנחלים מערכת אנרגיה סולארית על גג הבית, ריהוט שהוצב בחצר הקדמית ופריטי רכוש אחרים.
• בתחילת יוני 2025 דיווחו אמצעי תקשורת ישראליים שהקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי אישר את הקמתן של 22 התנחלויות חדשות בגדה המערבית, אישור הכולל הכשרה בדיעבד של מאחזים קיימים והקמתם כהתנחלויות חדשות. אף שבעיני החוק הישראלי מאחזים נחשבים בלתי חוקיים, "שלום עכשיו" הראה כיצד ממשלת ישראל כבר "הכשירה" בדיעבד 12 מ-22 המאחזים, שתשעה מהם יוקמו כהתנחלויות חדשות. לדברי "שלום עכשיו", הקמתן תביא את המספר הכולל של התנחלויות שאושרו על ידי ממשלת ישראל מאז 7 באוקטובר 2023 ל-49, לעומת ממוצע שנתי של שבעה מאחזים בכמעט שלושת העשורים שקדמו לכך. כמה מהמאחזים שאושרו זה עתה ממוקמים עמוק בתוך שטחים פלסטיניים; כך למשל, בנפת רמאללה יש כבר התחלות בנייה במאחז בית חורון צפון, הממוקם מדרום לכפר הפלסטיני עין עריכ. בנפת ירושלים, ההתנחלות נופי פרת, שקודם לכן נחשבה לשכונה של ההתנחלות כפר קדומים, תוכר כעת כהתנחלות עצמאית והרחבתה העתידית תעמיק את הפיצול של שטח פלסטיני באזור רגיש ממילא, ליד ההתנחלות מעלה אדומים, היכן שהרחבת התנחלויות מאיימת לנתק את הקשר בין מרכז הגדה המערבית לצפונה. בה בעת אושרו גם בצפון בקעת הירדן חמש התנחלויות חדשות, שהקמתן תבסס עוד יותר התנחלויות באזור אסטרטגי, היכן שגישתם של פלסטינים לאדמה ולמשאבים נעשית מוגבלת יותר ויותר.
• כל ההתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש אינן חוקיות מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הגדרה זו כוללת מאחזים, המוקמים תוך הפרה של החוק הישראלי, אבל לעיתים קרובות בתמיכת רשויות ישראליות. התנחלויות יוצרות צרכים הומניטריים או מעמיקות אותם, משום שהן פוגעות במקורות מחיה, בביטחון תזונתי ובגישה לשירותים חיוניים.
• על רקע הגידול ברחבת התנחלויות, הקהילות הפלסטיניות הנפגעות – וספציפית קהילות רועים ובדואים – מדווחות על עלייה בהפחדה ובאלימות, במיוחד באזורים שבהם הוקמו מאחזים חדשים, המעמיקות סביבה כופה מלכתחילה ומגבירות את הסיכון להעברה בכפייה, כפי שימחישו שלוש הדוגמאות שלהלן:
  • בנפת ירושלים, בקהילה הבדואית מעאזי ג'בע, חלה הסלמה חדה באלימות מתנחלים לאחר הקמתו של מאחז חדש, בפברואר 2025. מאז תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בקהילה זו 35 תקריות במעורבות מתנחלים, שעשר מהן הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, לעומת אפס תקריות מתועדות בין 2006 (השנה שבה החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים) לפברואר 2025. המאחז, שהוקם במרחק של כ-500 מטר ממבני המגורים של הקהילה, עורר פשיטות יומיומיות של מתנחלים, המסתובבים בין הבתים ומאיימים על תושבים. במהלך התקופה הנסקרת גנבו מתנחלים תאורה סולארית, פיזרו על כביש הגישה הראשי לקהילה מסמרים חדים – שניקבו את צמיגיו של כלי רכב אחד לפחות – והשחיתו בית שבו שברו רהיטים והרסו את מערכת הלוחות הסולאריים שלו.
  • עוד בנפת ירושלים, בקהילה הבדואית מח'מס נצפתה הסלמה משמעותית באלימות מתנחלים לאחר הקמתם, החל ממאי 2024, של שלושה מאחזי רועים המקיפים את האזור מצפון, ממערב וממזרח. מאז תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בקהילה זו 55 תקריות במעורבות מתנחלים, ש-18 מהן הובילו לנזק לרכוש, לעומת אף תקרית מתועדת בין 2006 לאפריל 2025. לאחרונה, במאי 2025, הציבו מתנחלים אוהל, הקימו בכך מאחז חדש המקושר לשני מאחזים אחרים באזור (נווה ארז ומעלה מכמש), וכיתרו למעשה את הקהילה. מאז, המתנחלים מאיימים באופן קבוע על התושבים, נכנסים לבתים, חוסמים את הגישה לשטחי מרעה, משמידים אספקת מספוא וגורמים נזק למחסים לבעלי חיים. בין 27 במאי ל-2 ביוני, מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחזים אלה פשטו על מחסים, תקפו והיכו תושבים והשחיתו לוחות סולאריים. הקהילה מדווחת כעת על עלייה בפחד, בכפייה ובחששות בתחום ההגנה.
  • בנפת רמאללה, הכפרים אל-מור'ייר וח'ירבת אבו פלח חוו עלייה חדה באלימות במעורבות מתנחלים, כאשר בין יוני 2024 למאי 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 86 תקריות, ש-35 מהן הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש – זאת לעומת 34 תקריות שעליהן דווח ב-12 החודשים שקדמו לכך. נתון זה מהווה גידול כפול ויותר, כאשר יותר מ-70% מכלל התקריות תועדו בשנתיים האחרונות, לאחר הקמתו –ביוני 2024 - של מאחז חדש ממזרח לאל-מור'ייר. בין 27 במאי ל-2 ביוני פתחו מתנחלים במתקפת הצתות נרחבת, שבה הרסו מאות דונם של אדמה חקלאית ופצעו עיתונאי פלסטיני שכיסה את האירוע. כעבור יומיים הקימו המתנחלים מאחז חדש שהוביל לתקריות נוספות. אלה כללו פשיטה על המחסה של משפחת רועים, ומקרי תקיפה והכאה של תושבים. על פי דיווחים, מתנחלים גם הטרידו תושבים הגרים ליד המאחז החדש, ובכך תרמו לאווירת הפחד והסיכונים המוגברים בתחום ההגנה.
  • בנפת יריחו, הקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'ה, המוקפת בשורה של התנחלויות ומאחזי רועים, מתמודדת עם גידול חד באלימות מתנחלים מאז ההקמה, במאי 2024, של מאחז חדש במרחק 700 מטר בערך מדרום-מערב לקהילה. מאחז זה קשור בזיקה הדוקה לעלייה חדה במתקפות ששיבשו קשות את הגישה למקורות מים ולאדמות מרעה, ופגעו ביכולתה של הקהילה לשמר את מקור המחיה המסורתי שלה – המרעה. מאז מאי 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בקהילה זו יותר מ-120 תקריות במעורבות מתנחלים, שיותר מ-45 מתוכן הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש – גידול חד לעומת חמש תקריות בלבד בעשר השנים שקדמו לכך. בין 27 במאי ל-2 ביוני היוותה תשתית חיונית יעד למתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות: ב-28 במאי רעו מתנחלים בעלי חיים בין המחסים, חתכו כחוטי חשמל שניתנו במימון תורמים, ניתקו צינור מים שהיה מחובר למעין אל-עוג'ה, וחסמו כבישי גישה ששימשו להובלת משלוחי מים. ב-31 במאי פרצו מתנחלים לדירים של בעלי חיים, רעו גמלים באזור המגורים של הקהילה, ורוקנו מכל מים שהיה מלא. למחרת, ב-1 ביוני, חתכו מתנחלים שוב את חוט החשמל, התקרית השלישית מסוג זה והמשך של דפוס מתמשך של חבלה בגישתה של הקהילה לשירותים ציבוריים בסיסיים. ב-29 במאי הקימו מתנחלים מאחז נוסף בשוליה הצפון-מערביים של העיירה אל-עוג'ה, במרחק 1.5 ק"מ בערך מראס עין אל-עוג'ה, ובכך ביססו עוד יותר את נוכחות המתנחלים באזור.
• לנתונים מרכזיים ולפילוחים נוספים של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס, ראו תמונת המצב לחודש אפריל 2025 שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-5 במאי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-648 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (16%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מאי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.