עדכון מצב הומניטרי מס' 294 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. באופן יוצא מן הכלל, עדכון המענה ההומניטרי הבא יתפרסם ביום רביעי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא רצועת עזה יתפרסם ב-11 ביוני.

דגשים עיקריים

• האו"ם קורא לחקור את ההרג והפציעה של פלסטינים המנסים להגיע למזון באמצעות מרכזי החלוקה החדשים בשליטה צבאית בעזה.
• לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, במחצית השנייה של מאי אובחנו יותר מ-2,700 ילדים בני פחות מחמש כסובלים מתת-תזונה חריפה, נתון המשקף הידרדרות חדה.
• רק 38% מ-564 מוקדי שירותים רפואיים ברחבי עזה מתפקדים, כולם באופן חלקי בלבד, ובנפת צפון עזה קיים רק מוקד רפואי אחד המתפקד באופן חלקי.
• אף שבשלושת החודשים האחרונים נעקרו שוב יותר מ-640 אלף בני אדם, לא התירו הרשויות הישראליות להכניס לעזה כל אספקה שתשמש למחסה.
• מאז 18 במרס איבדו יותר מ-40 אלף ילדים את הגישה לשירותים חיוניים, לאחר שפעולתם של 50 מרכזים להגנת הילד הושעתה.
• הגבלות, מכשולים ומעשי איבה הופכים את משלוחי הסיוע ההומניטרי אל תוך עזה ובתוכה לבלתי מספיקים להחריד, לא בטוחים, בלתי ניתנים לחיזוי ולא יעילים.

התפתחויות הומניטריות

• מאז 18 במרס 2025 הסלימו כוחות ישראליים את ההפגזות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, והרחיבו את המבצעים הקרקעיים. צעדים אלה הובילו למאות נפגעים, להרס של תשתית אזרחית ולעקירה בקנה מידה נרחב של בני אדם. נכון ל-3 ביוני, לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, בין 18 במרס ל-3 ביוני נעקרו בעזה יותר מ-460 אלף פלסטינים. יותר מ-202 אלף מהם נעקרו מאז אמצע מאי, 54% מהם בשתי הנפות הצפוניות. בלא מקום מבטחים שאליו יוכלו ללכת, רבים מחפשים מקלט במחסים מאולתרים ובאתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר. בני אדם מוגבלים למרחבים הולכים ומתכווצים, מאחר שמאז 18 במרס 82% משטח עזה כלולים בתוך אזורים שבשליטת הצבא הישראלי או כאלה שהוחלו עליהם פקודות עקירה. דווח על לחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 29 במאי ל-4 ביוני, נכון לשעה 12:00, נהרגו בעזה 425 פלסטינים ו-2,033 פלסטינים נפצעו. משרד הבריאות בעזה דיווח כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-4 ביוני 2025 נהרגו לפחות 54,607 פלסטינים, ו-121,341 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה כולל 4,335 בני אדם שנהרגו ו-13,300 בני אדם שנפצעו מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025. משרד הבריאות ציין שבשל בעיות גישה, בין 23 ל-31 במאי לא כללו נתוני הנפגעים של המשרד את נפת צפון עזה. לדברי המשרד, הנתון המצטבר כולל 98 הרוגים שנוספו בדיעבד ב-29 במאי 2025, לאחר שפרטי זהותם אומתו ואושרו על ידי ועדה מיניסטריאלית.
• בין 28 במאי ל-3 ביוני, תקריות קטלניות כללו את התקריות שלהלן:
  • ב-28 במאי, בשעה 2:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה בני משפחה אחת, בהם ארבע נשים, ו-15 בני אדם אחרים, בהם עיתונאי, נפצעו, בפגיעה בבית השייך למשפחתו של העיתונאי, באזור א-ספתאווי, בנפת צפון עזה.
  • ב-29 במאי, בשנה 8:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 23 פלסטינים, בהם ילדים ולפחות שש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בשני בנייני מגורים במזרח מחנה הפליטים אל-בורייג'. על פי דיווחים, בנוסף נהרגו גם שני גברים כשקבוצה של צעירים הגיעו לאחר מכן לאתר התקיפה. על פי דיווחים, בתקיפות נהרסו שמונה בנייני מגורים.
  • ב-29 במאי, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים כעשרה פלסטינים ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה אווירית שפגעה בקבוצת בני אדם בצומת א-סראייה, במרכז העיר עזה.
  • ב-29 במאי, בשעה 0:30 בערך, נהרגה על פי דיווחים פלסטינית אחת וכמה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בגן הילדים א-רדואן, המשמש מחסה לעקורים, בג'באליה אל-בלד שבנפת צפון עזה.
  • ב-29 במאי, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם ילדה, ובני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה שפגעה בקבוצת בני אדם בצפון העיר עזה.
  • ב-29 במאי נהרגו על פי דיווחים לפחות 13 פלסטינים, בהם ילדים ולפחות ארבע נשים, בפגיעה בבניין מגורים באזור א-תופאח, במזרח העיר עזה. ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה שבשל היעדר הציוד הדרוש לא הצליחו אנשיה לחלץ כ-30 פלסטינים שנקברו מתחת להריסות.
  • ב-30 במאי, בשעה 2:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים, בהם חמש נשים, ורבים אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בא-ג'באליה א-נזלה, בנפת צפון עזה.
  • ב-30 במאי, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 14 פלסטינים, בהם לפחות שלושה ילדים וחמש נשים, בפגיעה באוהל עקורים באזור אל-מוואסי, בח'אן יונס.
  • ב-1 ביוני, בשעה 11:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שישה פלסטינים, בהם לפחות שני ילדים ושלוש נשים, ולפחות 20 בני אדם אחרים, בהם ילדים ונשים, נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בן ארבע קומות בדרום מחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-2 ביוני, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 15 פלסטינים ומספר בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
  • ב-2 ביוני, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בפגיעה בבית ספר ששימש מחסה לעקורים ברחוב אל-בירכה, בדיר אל-בלח.
  • ב-3 ביוני, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שלושה פלסטינים, בהם שני גברים וילד, ולפחות 20 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל עקורים באזור אל-בירכה, בדיר אל-בלח.
  • ב-3 ביוני, בשעה 21:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באזור הנמל שממערב לעיר עזה. אזור זה מאוכלס בצפיפות בעקורים.
  • ב-4 ביוני, בשעה 8:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 18 פלסטינים, בהם לפחות 13 נשים, בפגיעה באוהל בתוך בית ספר ששימש מחסה לעקורים באזור אל-מוואסי, ממערב לח'אן יונס.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 29 במאי ל-4 ביוני נהרגו בעזה ארבעה חיילים ישראלים. בין 7 באוקטובר 2023 ל-4 ביוני 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,620 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 420 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,692 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נתונים אלה כוללים 13 חיילים שנהרגו ו-108 חיילים שנפצעו מאז ההסלמה המחודשת במעשי האיבה, ב-18 במרס 2025. נכוןן ל-4 ביוני, מוערך ש-58 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.

האו"ם קורא לחקירת אירועים שבהם נפגעו בני אדם בזיקה לחלוקות מזון שלא על ידי האו"ם

• ב-2 ביוני אמר מזכ"ל האו"ם שהוא מזועזע מהדיווחים על פלסטינים שנהרגו ונפצעו בעת שביקשו סיוע, וקרא ל"חקירה מיידית ועצמאית של אירועים אלה ולמיצוי הדין עם מבצעיהם." מזכ"ל האו"ם הדגיש ש"יש לחדש מייד כניסה ללא מכשול של סיוע בהיקף הדרוש למתן מענה לצרכים העצומים בעזה." ראש מערך הסיוע של האו"ם, טום פלטצ'ר, חזר על הקריאה לחקירות ולמיצוי דין, ואמר ש"אסור שאיש יצטרך לסכן את חייו כדי להאכיל את ילדיו." הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, תיאר את התנאים האלה כ"מלכודת מוות" ו"מערכת משפילה, המאלצת אלפי בני אדם רעבים ונואשים ללכת ברגל למרחק עשרות קילומטרים לאזור שנכתש עד דק בהפגזות כבדות של הצבא הישראלי." ב-3 ביוני הדגיש הנציב העליון לזכויות האדם מטעם האו"ם, פולקר טורק, שב-2024, בית הדין הבינלאומי לצדק "פרסם צווים המחייבים את ישראל לנקוט את כל הצעדים הנחוצים והיעילים על מנת להבטיח לפלסטינים בכל רחבי עזה, בלא עיכוב ותוך שיתוף פעולה מלא עם האו"ם, אספקה בלא מכשול ובהיקף הדרוש, על ידי כל הנוגעים בדבר, של שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי הדרושים בדחיפות, לרבות מזון, מים, חשמל, דלק, מחסה, ביגוד, צורכי היגיינה ותברואה, וכן אספקה רפואית וטיפול רפואי".
• ב-27 במאי החל לפעול מנגנון חלוקת אספקת המזון בשליטה צבאית, באמצעות הקרן ההומניטרית לעזה שהוקמה זה עתה, בשתי נקודות שהוקמו בצפון-מערב רפיח ובדיר אל-בלח. על פי דיווחים, אלפי פלסטינים הלכו מאז ברגל לעבר אתרי חלוקה אלה כדי לקבל חבילות מזון, אך כמה תקריות ירי הובילו להמוני נפגעים. מאז 27 במאי תיעד משרד זכויות האדם לפחות 82 פלסטינים שנהרגו ו-602 פלסטינים שנפצעו, על פי דיווחים בעת שניסו להגיע לנקודות חלוקת מזון ברפיח ובדיר אל-בלח. בית חולים השדה של הצלב האדום הבינלאומי בנפת רפיח, שקיבולת האשפוז שלו היא 60 מיטות, קיבל ב-1 ביוני בבת אחת 179 נפגעים מאירוע רב נפגעים, בהם נשים וילדים, וב-3 ביוני קיבל 184 מטופלים נוספים נפגעי אירוע רב נפגעים אחר. בנפת ח'אן יונס הצטרפו צוותים של ארגון Médecins sans Frontières למענה על אירועים רבי נפגעים, ונחלצו לטפל בפצועים קשה שאושפזו בבית החולים נאסר, שם "סיפרו מטופלים לאנשי ארגון Médecins sans Frontières שנורו מכל העברים על ידי רחפנים, מסוקים, ספינות, טנקים וחיילים ישראלים בשטח." ארגון Médecins sans Frontières אמר שמסדרונות בית החולים היו מלאים במטופלים, וכי מאחר שהמלאי בבנק הדם כמעט אזל נאלצו אנשי הסגל הרפואי עצמם לתרום דם.

נמשכות המתקפות על דייגים ותשתית דיג

• לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, הפיכתם של דייגים ותשתית הדיג בעזה ליעדי תקיפות מצד הצבא הישראלי, וחסימת הגישה לים – יחד עם ההרס של אדמות חקלאיות וסוגים אחרים של תשתית המשמשת לייצור מזון, וההגבלות החמורות על הכנסת סיוע הומניטרי ואספקה מסחרית – תרמו ישירות לסכנת רעב המוני ולחששות גוברים בתחום ההגנה, ויוצרות תנאים המאיימים על הישרדותה של אוכלוסיית עזה. משרד זכויות האדם מצא דפוס עקבי של תקיפות צבאיות ישראליות על דייגים בעזה; בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2024 תיעד משרד זכויות האדם 28 מתקפות על דייגים ואתרי דיג. לדברי משרד החקלאות, נכון ל-11 בדצמבר 2024 הרג הצבא הישראלי 200 דייגים ועובדים אחרים מתוך כ-6,000 בני האדם שעסקו בדיג לפרנסתם לפני 7 באוקטובר 2023. בין 1 בינואר ל-16 במאי 2025 תיעד משרד זכויות האדם "28 תקריות נגד דייגי עזה, שהובילו להרג של 11 דייגים, לפציעתם של 34 דייגים אחרים ולמעצר של שני דייגים, ששוחררו לאחר זמן קצר."
• לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024 צנח שלל הדיג היומי הממוצע בעזה ל-7.3% בלבד מרמותיו ב-2022, ירידה שהובילה לאובדן ייצור בשווי 17.5 מיליון דולר. עד אפריל 2024 ניזוקו 70% מנכסי ותשתית הדיג בעזה, לרבות הנמל היחיד של עזה. לדברי משרד זכויות האדם, "ביוני 2024 קברו דייגים את סירות הדיג שלהם בחול ברפיח, בניסיון להגן עליהן, אבל דחפורים [של כוחות ישראליים] חשפו את הסירות והרסו אותן. יתר הסירות והציוד באתר הנחיתה ברפיח נהרסו ברובם בינואר 2025, כשהצבא הישראלי השמיד את האתר בשבוע שלפני הפסקת האש הזמנית." לדברי משרד החקלאות, תקריות אלה הובילו לאובדן של 4,600 טונה מיבול הדיג השנתי, ולהשבתה מחלטת של בריכות הדגים, שקודם לכן ייצרו מדי שנה 600 טונה. יתרה מכך, משרד החקלאות ציין שמאחר שהמעבדות לבריאות הדגים בעזה ניזוקו, משרד החקלאות אינו מסוגל לנהל את בדיקות הבריאות הדרושות, ועקב כך נשקפות סכנות בריאותיות משמעותיות מדגים הנמכרים בשווקים מקומיים בלא שנבדקו.

רק 38% ממוקדי שירותי הבריאות מתפקדים, ורק אחד מהם נמצא בנפת צפון עזה

• בין 28 במאי ל-1 ביוני, פקודות עקירה ותקיפות ישראליות פגעו בתפקודם של שירותי בריאות ברחבי עזה, הכריעו את מערכת הבריאות השברירית מלכתחילה ושללו ממטופלים שירותים רפואיים חיוניים, לרבות טיפול מציל-חיים. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון ל-4 ביוני ניכרה ירידה חמורה בתפקודיות של מוקדי שירותי בריאות, ורק 38% (212 מתוך 564) מוקדי שירותי בריאות עדיין מתפקדים באופן חלקי. נתון זה כולל 17 בתי חולים, מתוך 36, המתפקדים באופן חלקי, שבעה בתי חולים שדה, מתוך 15, המתפקדים באופן חלקי, 61 מרכזי רפואה ראשונית, מתוך 160, המתפקדים באופן חלקי, ו-127 מוקדים רפואיים / מרפאות ניידות, מתוך 353, המתפקדים באופן חלקי.
  • ב-29 במאי פונה בכפייה בית החולים אל-עוודה – בית החולים האחרון בנפת צפון עזה שעדיין תפקד באופן מינימלי –והוצא מכלל שימוש. לדברי מנהל בית החולים, מוחמד סלחה, כוחות ישראליים "הודיעו לנו שאו שנפנה את בית החולים מייד או שיפנו אותו בכפייה." ד"ר סלחה אמר ש-82 אנשי סגל רפואי ו-13 מטופלים אולצו להתפנות בתנאים קשים ביותר. הוא הוסיף שמאחר שכל הכבישים המובילים לבית החולים נחסמו או נהרסו לא יכלו אמבולנסים להגיע אליו, ולכן היה צריך לשאת את המטופלים בידיים למרחק של יותר מ-200 מטר, עד לאמבולנסים של משרד הבריאות שהעבירו אותם לבית החולים א-שיפאא בעיר עזה. בין 15 ל-23 במאי נפגע בית החולים שוב ושוב והתמודד עם חוסרים קריטיים בתרופות. ב-24 וב-27 במאי הצליח ארגון הבריאות העולמי להגיע למתקן והעביר מטופלים במצב קריטי לבית החולים א-שיפאא בעיר עזה.
  • ב-1 ביוני הרסו כוחות ישראליים את מרכז הדיאליזה נורה אל-כעבי, בנפת צפון עזה. לדברי מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, לפני ההסלמה המחודשת במעשי האיבה, לא מכבר, המרכז "שירת 40 מטופלים בשבוע בנפת צפון עזה", והריסתו "מסכנת ישירות את חייהם של מטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות." שבוע קודם לכן העביר ארגון הבריאות העולמי 20 מתוך 23 מכשירי הדיאליזה מתוך המרכז, כדי שלא יינזקו.
  • ב-4 ביוני, לדברי משרד הבריאות, נפגע גגו של בית החולים קדושי אל-אקצא שבדיר אל-בלח. דובר בית החולים אמר ששלוש תקיפות אוויריות פגעו בבית החולים וגרמו נזק למכלי המים ולפנלים הסולאריים שלו. הדובר ציין שהסגל הרפואי ממשיך לפעול בבית החולים.
• מאז 20 במאי לא היו פינויים רפואיים מעזה למתקנים בחו"ל. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין 10,500 ל-12,500 מטופלים, בהם יותר מ-4,000 ילדים, זקוקים לפינוי רפואי לחו"ל. בין 1 בפברואר ל-20 במאי 2025 פונו 1,963 מטופלים, בהם 466 חולי סרטן, יחד עם 2,916 מלווים, אל מחוץ לעזה. נתון זה כולל 282 מטופלים, בהם 88 חולי סרטן, ו-393 מלווים שפונו מאז 18 במרס 2025.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, 477 מטופלים מתו בעודם ממתינים לפינוי רפואי לחו"ל, ולפחות 41% מחולי הכליות מתו מאז אוקטובר 2023 בשל הגישה המוגבלת לשירותי דיאליזה. בנוסף אמר משרד הבריאות שמוערך כי 5,000 חולי סרטן זקוקים בדחיפות להפניה לטיפול רפואי לחו"ל לצורך אבחון או טיפולי מומחים, כגון כימותרפיה ורדיותרפיה (טיפול קרינתי), במיוחד לאחר שמתקן הטיפול האונקולוגי המתפקד האחרון בעזה, בבית החולים האירופי העזתי, הוצא מכלל שימוש בעקבות תקיפות אוויריות ישראליות אינטנסיביות ב-13 במאי 2025, שגרמו לפגיעות מקרב מטופלים ואזרחים אחרים ולהרס תשתית קריטית, לרבות צינורות חמצן ומערכות ביוב. לדברי משרד הבריאות, 64% מהתרופות האונקולוגיות החיוניות אזלו מהמלאי, והחוסרים בציוד מגבילים את יכולות האבחון; 12 מתוך 19 סורקי CT ושבעה מכשירי MRI נהרסו. יתרה מכך, משרד הבריאות דיווח שאספקת החמצן בבתי החולים הגיעה לנקודה קריטית, והזהיר מפני אסון אם לא יינקטו צעדים מיידיים לספק לבתי חולים מערכות ייצור חמצן נוספות. משרד הבריאות אמר שמתוך 34 מערכות ייצור חמצן, 25 נהרסו ותשע כשירות לפעולה באופן חלקי בלבד, שלא די בו לתת מענה על הצרכים. משרד הבריאות הוסיף ואמר שאת המשבר מחריפות רמות דלק נמוכות לייצור חשמל, והיעדר חלפים להפעלת 49 מתוך 110 הגנרטורים שעדיין מתפקדים בבתי חולים.

המרחב ההומניטרי המתכווץ

• מאז 19 במאי, אחרי כמעט 80 יום של מצור מוחלט על הכנסת סיוע וכל אספקה אחרת לעזה, התירו הרשויות הישראליות רק למספר נבחר של סוכנויות או"ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לחדש משלוח סיוע אל תוך עזה, והירשו הכנסה של כמויות מוגבלות מאוד של פריטי מזון, חומרי תזונה, מוצרי בריאות ופריטי טיהור מים מסוימים. הכנסת סוגים אחרים של אספקת סיוע, כגון חומרי מחסה (ראו להלן), מוצרי היגיינה וציוד רפואי עדיין חסומה. בנוסף, החסימה המתמשכת על הכנסת דלק, הנכנסת כעת לחודשה הרביעי, מציבה שירותים מצילי-חיים – לרבות מתקני בריאות, ומתקני מים, תברואה והיגיינה – בסיכון חמור. למרות מירב המאמצים לקצב את הדלק הזמין, ארגונים שותפים מזהירים שבאם לא תחודש בדחיפות אספקת הדלק, שירותים אלה עלולים להיפסק במהרה באזורים מסוימים. בנוסף על כך, בלא גישה מיידית לדלק הנמצא כבר בתוך עזה, אבל ממוקם במקומות לא נגישים, הנתונים תחת שליטה צבאית או כפופים לפקודות עקירה, גם על שירותים חיוניים נוספים מרחפת הסכנה שייאלצו להשעות בקרוב את שירותיהם.
• הסביבה התפעולית המאתגרת במידה קיצונית הפכה את משלוחי הסיוע ההומניטרי אל עזה ובתוכה ללא בטוחים, בלתי ניתנים לחיזוי ולא יעילים. שני עבריו של מעבר כרם שלום נתונים תחת שליטה הדוקה של הרשויות הישראליות, והאו"ם אינו מורשה להציב במקום מפקחים, מצב המגביל משמעותית את הנראות של קווי אספקת הסיוע. ב-2 ביוני פרצה על פי דיווחים שריפה בעברו הישראלי של מעבר כרם שלום; רשויות ישראליות דיווחו שכ-400 משטחים של מטענים הומניטריים ניזוקו באופן חלקי, אף שבשל היעדר הנראות והפיקוח במעבר האו"ם אינו יכול לאמת את היקף הנזק. בתוך עזה הכבישים נהרסו או ניזוקו ועל מנת להגיע למעבר יש לעבור דרך אזורים בשליטה צבאית תחת הפגזות פעילות. צוותים הומניטריים חייבים להיצמד למסלולי נסיעה שאושרו על ידי הרשויות הישראליות, והם מתמודדים עם עיכובים ממושכים בנקודות המתנה רבות שהוקמו על ידי ישראל בדרך אל המעבר וממנו בתוך עזה. השינויים הבלתי פוסקים בהרשאות ובהגבלות, לרבות המספר הנמוך באופן קיצוני של נהגי משאיות שעמדו בבדיקות ביטחוניות ומורשים לאסוף מטענים ממעבר כרם שלום כדי לשנע סיוע הומניטרי אל תוך עזה, מסכלים עוד יותר את מפעל הסיוע. בנוסף, אנשי סגל הומניטרי ופעילויות הומניטריות מתמודדים עם רמות חסרות תקדים של היעדר ביטחון וסכנה גבוה ביותר של ביזה - ארגונים שותפים מדווחים שאת מרבית תקריות הביזה מבצעים אזרחים נואשים.
• בין 31 במאי ל-2 ביוני היה מעבר כרם שלום סגור במרבית הזמן, בשל חג שבועות ושבת. בין 19 במאי ל-4 ביוני הגיעו לעברו הישראלי של מעבר כרם שלום יותר מ-1,100 מטעני משאיות, ש-60% מתוכם הוגשו על ידי האו"ם לאישור ואושרו להכנסה )קיבלו מצהר ייבוא). ארגונים הומניטריים הצליחו לאסוף מעט יותר מ-400 מהמטענים האלה כדי לחלקם לבני אדם בעזה.
• מאז 27 במאי הירשו רשויות ישראליות לחדש את ההובלה של סיוע הומניטרי מירדן בשיטת הגב-אל-גב, לרבות השימוש במעבר אלנבי. רק ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים הרשומים במדינת ישראל, או שנמצאים בתהליכי רישום מחדש, מורשים לטפל בשחרור ממכס. יסוד זה, יחד עם ההגבלות על סוגי הסיוע המורשים, מגביל מאוד את מי שמורשים לשנע סיוע הומניטרי דרך המסדרון הירדני.
• בשטחים עצומים ברחבי רצועת עזה, צוותים הומניטריים נדרשים לתאם את תנועותיהם עם הרשויות הישראליות. בין 28 במאי ל-3 ביוני, מתוך 75 ניסיונות לתאם תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה, כמעט 59% (44) נענו על ידי הרשויות הישראליות בסירוב מידי, 15% (11 תנועות) התקבלו תחילה אבל נתקלו במכשולים, לרבות חסימות או עיכובים בשטח העלולים להוביל לביטול או ליישום חלקי בלבד של משלחות, 24% (18) אופשרו במלואם ו-3% (שתיים) בוטלו על ידי המארגנים משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. ניסיונות אלה כוללים 30 ניסיונות לתאם תנועות סיוע אל צפון עזה או בתוכה, ש-27% (שמונה) מתוכם אופשרו, 53% (16) נענו בסירוב, 17% (חמישה) נתקלו במכשולים. ו-3% (אחד) בוטל. בדרום עזה, מתוך 45 ניסיונות, 22% (עשרה) אופשרו, 62% (28) נענו בסירוב, 13% (שישה) נתקלו במכשולים ו-2% (אחד) בוטלו.
• ב-30 במאי פרסמו 46 ארגונים בינלאומיים ופלסטיניים לא ממשלתיים העובדים בשטח הפלסטיני הכבוש את תמונת המצב ההומניטרי העדכנית, המסקרת מכשולים ושיבושים של עבודתם במשלוח סיוע ושירותים הומניטריים בין 26 במרס ל-9 במאי. מ-40 הארגונים הלא ממשלתיים הפועלים בעזה שהשתתפו בסקר: 93% דיווחו שמלאי הסיוע שברשותם אזל לחלוטין או כמעט אזל; 67% אמרו שאינם יכולים להגיע לקהילות ולספק שירותים בחלקים מרצועת עזה; 90% דיווחו שפלסטינים ברצועת עזה מתמודדים עם חששות מוגברים בתחום ההגנה; ו-89% אמרו שקהילות איבדו גישה לשירותים חיוניים. הדוח מדגיש כיצד פקודות עקירה נרחבות יותר ויותר והמתקפות הצבאיות הישראליות המתמשכות הפכו אזורים מסוימים לבלתי נגישים למעשה למתן סיוע הדרוש לבני אדם כדי לשרוד, ומציין שבמקרים רבים בני אדם "אינם מסוגלים לנוע, בגלל תשישות, פציעה, חולי, חולשה, מוגבלות, זיהום בנפלי תחמושת או היעדר אפשרויות חלופיות." בנוסף, יותר ממחצית מהארגונים שהשתתפו בסקר מסרו שאנשי הסגל שלהם בעזה נעקרו בכפייה מבתיהם בין 26 במרס ל-9 במאי (חלקם יותר מעשר פעמים מאז אוקטובר 2023), 33% דיווחו על אנשי סגל שנפצעו או נהרגו במתקפות צבאיות, ויותר משליש אמרו שהמתקנים שלהם נפגעו באופן ישיר או בעקיפין.
• בין 30 במאי ל-4 ביוני פרסם הצבא ישראלי שלוש פקודות עקירה לחלקים של נפות צפון עזה, עזה, דיר אל-בלח וח'אן יונס. יחד מכסות פקודות אלה 189 ק"מ רבוע (יותר ממחצית משטחה של רצועת עזה), לרבות פקודה אחת החלה על נפות עזה וצפון עזה ומכסה 30% משטח רצועת עזה. מאז 18 במרץ פרסם הצבא הישראלי 35 פקודות עקירה החלות על כ-277.6 ק"מ רבוע. (76% מרצועת עזה). נכון ל-4 ביוני, 82% משטחה של רצועת עזה כלולים בשטחים שתחת שליטת הצבא הישראלי, או שהוחלו עליהם פקודות עקירה (שתי הקטגוריות חופפות זו לזו במידה רבה)

מאז 2 במרס לא הוכנסה לעזה אספקת חומרי מחסה, על רקע של עקירה גוברת

• המשבר המתמשך בעזה ממשיך לחולל עקירה המונית, בתנאים הנעשים מחרידים יותר ויותר, המאלצים משפחות לבקש מחסה בכל מרחב פנוי, לרבות במקומות שאינם בטוחים או אינם מתאימים במובנים אחרים. להערכת כוח המשימה לענייני מחסה, 1.1 מיליון בני אדם בעזה זקוקים בדחיפות לסיוע חירום בתחום המחסה. אבל מאז 12 באפריל אזל מלאי האוהלים, וחומרי מחסה אחרים אזלו כמעט לחלוטין. זאת לאחר 11 שבועות של חסימה מלאה על הכנסת כל אספקה שהיא, ומאז 19במאי המשך האיסור על הכנסה פריטי מחסה. כל זאת כשהצרכים מעולם לא היו גדולים יותר, ולפחות שליש מאוכלוסיית עזה נעקרה שוב תוך פחות מחודשיים. מתצפיות שטח של ארגונים שותפים עולה גם שבשל הדחיפות של הפינוי, והיעדר אמצעים כספיים ותחבורה, כ-40% מהעקורים נמלטו מבלי לקחת איתם חפצים אישיים כלשהם.
• בעיר עזה, צפיפות-יתר קיצונית אילצה משפחות רבות להימלט מערבה, לאזור הנמל, או לישון על מדרכות, ברחובות, או בכל שטח פתוח נגיש אחר, לעיתים קרובות ללא גישה לשירותי מים נקיים, תברואה והיגיינה. גגות רבים, לרבות כאלה שנגרם להם נזק מבני והם אינם בטיחותיים, משמשים מחסה; יש משפחות שמצאו מקלט במבנים נטושים, או במבנים שניזוקו, במתקנים ממשלתיים שעדיין עומדים על תילם, או במבנים שבנייתם לא הושלמה, והן מפנות הריסות כדי ליצור לעצמן מרחבי מחייה מאולתרים. בדרום עזה הוחלו לאחרונה פקודות עקירה על מרבית העיר ח'אן יונס וחלקים מדיר אל-בלח, וצמצמו עוד יותר את המרחב המוגבל ממילא העומד לרשות משפחות המבקשות מקלט. בדיר אל-בלח, מרבית הקרקעות הינן בבעלות פרטית, המגבילה עוד יותר את האפשרויות להקמת מחסים זמניים. כל הגורמים האלה הובילו לנהירה של המוני בני אדם לאזור אל-מוואסי, המוצף אדם ומלכתחילה שוררת בו צפיפות-יתר. על פי אומדנים שניהל לאחרונה ארגון שותף לכוח המשימה לענייני מחסה, המנהל 69 אתרי עקירה באל-מוואסי, האוכלוסייה באזור גדלה ב-40%.

משקי בית שבראשם עומד ילד ואתגרים אחרים בתחום הגנת הילד

• ארגונים שותפים עדים לעלייה חדה באתגרים בתחום הגנת הילד, לרבות גידול במספר משקי הבית שבראשם עומד ילד, הנאלצים לנקוט אסטרטגיות הישרדות מסוכנות. במקרים רבים לקחו על עצמם ילדים צעירים את אחריות הטיפול באחיהם הקטנים, לאחר שאיבדו את הוריהם בשל אלימות, ניתוק , מחלה קשה או הזנחה. ילדים אלה מתמודדים עם נטל רגשי וגופני כבד מנשוא, לעיתים קרובות בלא תמיכה, או עם תמיכה מועטה בלבד. כל זה הודף ילדים למצבים מסוכנים יותר ויותר, בניסיון לעזור למשפחותיהם לשרוד, לרבות דיווחים הולכים ורבים על ילדים העובדים ברחובות, משתתפים במעשי ביזה או מצטרפים להמוני אדם בחיפוש אחר אספקת מזון בנקודות חלוקה לא בטוחות. ילדים עם מוגבלויות מתמודדים עם סיכונים קשים במיוחד, משום שלעיתים קרובות אין להם את אביזרי העזר הדרושים להם לנוע בבטחה.
• בנוסף התריעו ארגונים שותפים על ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של מעשי האיבה, במיוחד על ילדים. לדברי ארגון SOS Children's Villages, ארגון להגנת הילד המפעיל בעזה מעון ילדים שנותרו בלא טיפול הורי, הילדים שבטיפולם סובלים באופן עקבי ממחלות בדרכי הנשימה ומשפעת קשה, במיוחד ילדים בני פחות משנה. לאחרונה הבחין הארגון בעלייה במחלות, כגון זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית ודלקת ריאות, בחלקו בשל האבק ועיי החורבות שיוצרות ההפגזות סביבם. כן הדגיש הארגון את היעדר המודעות בקהילה לסכנות החשיפה לאזבסט, כשמשפחות רבות נאלצות לחיות בין ההריסות של בתים שהוחרבו.
• בהקשר זה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה ממשיכים לספק שירותים חיוניים, לרבות ייעוץ פסיכו-חברתי, ניהל מקרה של מקרים בסיכון גבוה והפניות חירום לילדים הזקוקים לטיפול דחוף. עם זאת, לארגונים רבים אין די אנשי סגל או מימון לתת מענה לביקוש הגובר, וסביבת הפעולה ממשיכה לסכל מתן שירותים. מאז חידוש ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס, נאלצו כמעט 50 מרכזים להגנת הילד להשעות את פעולתם – בעיקר בשל מתן פקודות עקירה ועקירה של אנשי סגל – השעיה שפגעה ישירות בלפחות 40 אלף ילדים. התמיכה בילדים עם מוגבלויות נותרת מוגבלת במיוחד, משום שאין גישה לאביזרי עזר, קיים מחסור בחומרים ובכלים מיוחדים שיאפשרו פעילויות עם ילדים, ושירותי השיקום מוגבלים. בנוסף על כך, תחום האחריות לענייני הגנת הילד מדווח שלארגונים שותפים אין די אספקת מזון לבתי יתומים, למשפחות חלשות ופגיעות המטפלות בילדים נוספים, ובמרחבים בטוחים התומכים בילדים שנותרו ללא טיפול הורי.

הידרדרות חדה במגוון התזונתי ובמצבם התזונתי של ילדים ונשים הרות ומיניקות

• נכון ל-4 ביוני, 14 ארגונים שותפים מכינים מדי יום, ב-62 מטבחים, כ-259 אלף ארוחות, ירידה במספר הארוחות לעומת 279 אלף ארוחות נכון ל-31 במאי. הפעולה של כל המאפיות וחלוקות חבילות המזון עדיין מוקפאת. חמש המאפיות בתמיכת האו"ם שחידשו את פעולתן לשלושה ימים (22 עד 24 במאי) נסגרו מאז 25 במאי בשל היעדר ביטחון, לרבות המון אלים, ייאוש הנובע מרעב ומחסור חריף במזון. בין 19 במאי ל-3 ביוני הוכנסו לרצועה כ-4,000 טונה קמח (160 אלף שקים במשקל 25 ק"ג כל אחד), שרובן נלקחו ממשאיות פתוחות על ידי בני אדם נואשים עוד לפני שהגיעו ליעדיהן בנקודות חלוקה או במתקני אחסון. בה בעת, בעוד העליות החדות במחירים נמשכות, כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי ציין שההכנסה המוגבלת של קמח לא הובילה לייצוב מחירי הקמח ולא שיפרה את הזמינות בשווקים, וכי יותר מכל, התנודות במחירים נגרמות בשל ציפיות השוק.
• על פי מעקב השוק האחרון של תוכנית המזון העולמית, צריכת המזון והמגוון התזונתי בעזה קרסו במאי לרמות קריטיות, המציינות את אחת מנקודות השפל הגרועות ביותר במגוון התזונתי ובתזונה מאז אוקטובר 2023, כאשר פריטי תזונה מרכזיים כמו בשר, ביצים, מוצרי חלב, ירקות ופירות נעדרים כמעט לחלוטין מהתזונה. תוכנית המזון העולמית מזהירה שהתזונה ברחבי עזה הפכה בלתי מאוזנת עד כדי סכנה ומאופיינת במחסור קריטי בנוטריינטים, המצביע על קריסה חמורה של המגוון התזונתי ועל משבר תזונתי מעמיק. במונחים של מחירים, ב-31 במאי נצפו ירידות קצרות ומקומיות של מחירים ליד שיירות – בח'אן יונס נמכר ק"ג קמח ב-30-20 ₪, ובדיר אל-בלח ב-50-45 ₪. המחירים בעיר עזה היו הגבוהים ביותר – 65 ₪ לק"ג, לפני שב-1 ביוני צנחו ל-45 ₪. תנודות אלה רק מדגישות את הצורך הדחוף במשלוחים מתמידים בהיקף גדול, במיוחד לצפון, כדי לייצב את האספקה, הזמינות והמחירים בני ההשגה. כן מצביע מעקב השווקים על כך שיותר מ-90% ממשקי הבית בעזה מתמודדים כעת עם מצוקה כספית קשה, וכי המחסור הקשה בכסף מזומן, הופך את רכישת המזון לכמעט בלתי אפשרית עבור שני שליש ממשקי הבית, שאינם מסוגלים להרשות לעצמם אפילו מצרכים בסיסיים. יתרה מכך, מאחר שגז בישול אינו זמין ברובו ומחירי השוק השחור הם מעבר להישג יד, משפחות נאלצות השתמש בשיטות בישול לא בטיחותיות ולא בריאות, כמו שימוש בפסולת. בצפון עזה שיעור משקי הבית המשתמשים בפסולת כחומר בערה גדל מ-50% באפריל ל-66% במאי. בדרום עזה גדל נתון זה באותו פרק זמן מ-49% ל-51%. ברחבי עזה, רק 1% ממשקי הבית השתמשו באפריל בגז לבישול כמקור דלק, ובמאי לא דיווח איש על שימוש בגז בישול.
• מצבם התזונתי של ילדים ממשיך להידרדר. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, ניתוח ראשוני מצביע על כך שמתוך 46,738 ילדים בני פחות מחמש שנבדקו במחצית השנייה של מאי בבדיקות סקר לאיתור תת-תזונה, 2,733 (5.8%) אובחנו כלוקים בתת-תזונה חריפה. נתון זה מהווה עלייה לעומת 4.7% במחצית הראשונה של מאי, והוא גדול כמעט פי שלושה משיעור הילדים שאובחנו כלוקים בתת-תזונה מכלל הילדים שנבדקו בבדיקות סקר בפברואר 2025, במהלך הפסקת האש. בסך הכול, מאז ינואר ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה איתרו ורשמו לטיפול בגין תת-תזונה חריפה חמורה יותר מ-16,500 ילדים בני פחות מחמש, לרבות 141 ילדים שסבלו מסיבוכים שהצריכו את אשפוזם. בסך הכול, במאי נזקקו 7.5% מהילדים שלקו בתת-תזונה חריפה חמורה לאשפוז בשל סיבוכים, לעומת רק 3% עד 4% בשני החודשים שקדמו לכך, נתון המראה על גידול במספר המקרים החמורים. ועם זאת, ברצועת עזה יש כיום רק ארבעה מרכזי ייצוב לטיפול במקרי תת-תזונה קשה חמורה המלווה בסיבוכים רפואיים, לרבות שניים בדיר אל-בלח, אחד בח'אן יונס ואחד בעיר עזה. מרכזי ייצוב בנפות צפון עזה ורפיח נאלצו להשעות את פעולתם, כך שהילדים במקומות אלה נותרו בלא גישה לטיפול מציל-חיים. יתרה מכך, ניתוח של המידע הזמין על נשים הרות ומיניקות מאשר שבחודשיים האחרונים הידרדר מצבן התזונתי באופן חד; במאי אותרה תת-תזונה חריפה אצל 17% מהנשים ההרות והמיניקות שהשתתפו בבדיקות הסקר בנפת עזה, ואצל 18% מהנשים ההרות והמיניקות שהשתתפו בבדיקות אלה בדיר אל-בלח, לעומת פחות מ-10% בשתי הנפות האלה בפברואר ובמרס.
• בין 28 במאי ל-2 ביוני סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה תוספי תזונה מבוססי שומנים, שהתקבלו לאחרונה, ליותר מ-81,235 ילדים בני פחות מחמש – כ-28% מקבוצת היעד. תוספי תזונה מבוססי שומנים הם סוג של תוסף עשיר בקלוריות, בחלבון ובנוטריינטים המיועד למנוע תת-תזונה, דלדול רקמת שריר ועיכוב גדילה בילדים בגיל 59-6 חודשים. עם זאת, אף שתוספים אלה אכן דרושים להגבלת חוסרים במיקרו-נוטריינטים ולמתן תוספת קלוריות בהקשר של חוסר ביטחון תזונתי ומגוון תזונתי דל, הם אינם יכולים להוות תחליף למזון עבור הילדים, ומכסים רק כ-10% מהצורך הקלורי היומי שלהם. ב-26 במאי נבזז משלוח של תוספי תזונה מבוססי שומנים שנועד לצפון עזה, ביזה שבגינה אבדו כ-2.6% מהכמות הכוללת של תוספי תזונה מבוססי שומנים שהוכנסו לעזה, ושהיו יכולים להיטיב עם יותר מאלף ילדים למשך חודש. ב-30 במאי נאלץ אתר טיפול בתת-תזונה בבית חולים שדה בא-זוויידה, בדיר אל-בלח, להפסיק את שירותי המשלוח שלו, לאחר ש-565 קופסאות של תוספי תזונה ייעודיים, שנועדו לתמוך ביותר מ-1,000 ילדים למשך חודש, נבזזו. בנוסף אבדו גם חמישים קופסאות של מזון רפואי מוכן לשימוש שיכול היה לשמש לטיפול ביותר מ-80 ילדים הסובלים מתת-תזונה חריפה. בתגובה השיק כוח המשימה לענייני תזונה מסע מסרונים בקהילה, במטרה להגביר מודעות ולסייע למנוע ביזה של אספקת תזונה מצילת-חיים. בעיקרו של דבר, בהיעדר חלוקות מזון מספיקות, תוכנית תוספי ההזנה הנוכחית לבדה אינה יכולה לכסות את כל הצרכים התזונתיים של קבוצות חלשות ופגיעות אלה. כוח המשימה לענייני תזונה מדגיש שכדי למנוע הידרדרות נוספת במצב התזונתי , יש לחדש בדחיפות ובאופן מלא חלוקת מזון בקנה מידה גדול.

מימון

• נכון ל-5 במאי 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-648 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (16%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך מאי 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 74.2 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 49 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 47 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.