דוח מצב הומניטרי | 7 במאי 2026

דגשים עיקריים

• מענה מהיר בתמיכת הקהילה ההומניטרית מנע אובדן חיים ליד אתר פסולת מוצקה שהתלקח ועלה באש בעיר עזה.
• מכרסמים וחרקים ממשיכים לגרום לעלייה במספר זיהומי העור וסיכוני בריאות אחרים ברחבי עזה.
• בגדה המערבית, ההתפשטות של מחלת הפה והטלפיים מגבירה את החששות הומניטריים לגורלן של קהילות בדואים ורועים פגיעות וחלשות.
• תוך שבוע אחד בלבד נעקרו 55 פלסטינים בשטח C ובירושלים המזרחית, בשל הריסות מנהליות ומתקפות והפחדות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים.
• על רקע של הגבלות תנועה מתמשכות ועיכובים, מאז ינואר תיעד ארגון הבריאות העולמי ברחבי הגדה המערבית 38 מתקפות על שירותי בריאות, שפגעו בארבעה מתקני בריאות וב-33 אמבולנסים.

סקירה כללית

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, יכולתם של בני אדם לחיות בבטחה, להמשיך להתפרנס ולהגיע לשירותים בסיסיים נשחקת באופן עקבי. אלימות, עקירה, הגבלות גישה ותנועה ונזק לתשתית חיונית מעמיקים את הצרכים ההומניטריים. ארגוני הסיוע ממשיכים לתת מענה, אבל היעדר הביטחון, אילוצי גישה, הגבלות על ארגונים שותפים מרכזיים ומחסור בסוגי אספקה חיוניים מגבילים את היקף הסיוע, את הגשתו בזמן ראוי, ואת העמידות שלו לאורך זמן, ומותירים קהילות חלשות ופגיעות מלכתחילה בלא הגנה, ועם פחות דרכים להתמודד עם המצב.

הגדה המערבית

ברחבי הגדה המערבית, המצב ההומניטרי ממשיך להידרדר על רקע של מבצעים מתמשכים שמנהלים כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, הריסות והגבלות תנועה.

בין 28 באפריל ל-4 במאי (התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח) הובילו גורמים אלה לעוד נפגעים, לעקירה ונזק לבתים ולסוגי ותשתית חיונית, ובה-בעת פגעו בגישה למקורות מחיה, טיפול רפואי ושירותים בסיסיים אחרים. קהילות בדואים ורועים נותרות פגיעות במיוחד – הן מתמודדות עם מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, עקירות חוזרות, גישה מוגבלת למשאבי מרעה ומים, והאיום הגובר של מחלת הפה והטלפיים המתפשטת.

ארגונים שותפים הומניטריים ממשיכים לתת מענה באמצעות סיוע חירום, נוכחות מגינה, תמיכה רפואית והתערבויות בתחום המחיה, אף שמגבלות גישה והיעדר ביטחון ממשיכים לפגוע במאמצי המענה.

כחלק ממאמצים אלה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנת ילדים סיפקו שירותים והכשרה, וניהלו יוזמות תמיכה בעובדים עבור יותר מ-2,000 ילדים, מטפלים ועובדי סיוע. שירותים אלה כללו שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ל-879 ילדים ו-553 מטפלים; מפגשי הגברת מודעות וכישורי חיים ל-205 מתבגרים, ילדים ומטפלים; ניהול טיפול, שיקום, סיוע משפטי והפניות ל-56 ילדים; וערכות ביגוד, סיוע במזומן וסוגים אחרים של תמיכה בעין ל-287 ילדים, לטיפול בצרכים דחופים על רקע של סיכוני הגנה מוגברים. ב-29 באפריל קיימו ארגונים שותפים מפגש הכוונה ל-131 עובדי קו ראשון בתחום הגנת ילדים, בנושא סיור בטיחות השתתפותי עבור ילדים וכלים למיפוי בטיחותי -אמצעים ממוקדי-ילדים ומבוססי-קהילה שמשמשים ארגונים שותפים כדי לזהות סיכונים וסכנות שעימם מתמודדים ילדים, לאמוד אותם ולטפל בהם.

נפגעים ומתקפות מתנחלים

בין 28 באפריל ל-4 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, בהם ילד אחד, במהלך מבצעים בנפות שכם, חברון ורמאללה, כדלקמן:

• ב-29 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה בת שבע שעות בסילוואד, בנפת רמאללה, ועיכבו את גופת ההרוג. לדברי מקורות מקומיים, כוחות ישראליים פשטו על בית, תקפו והיכו בני משפחה, וירו למוות באיש לאחר שהתערב, על פי דיווחים, במהלך התקיפה וההכאה; אביו ואחיו נעצרו לאחר מכן. הצבא הישראלי אמר ששני חיילים נפצעו מידי שני פלסטינים, ולאחר מכן פתחו הכוחות באש.
• ב-29 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני ופצעו אדם במהלך פשיטה בעיר חברון. לדברי מקורות מקומיים, כוחות פשטו על משרדי ההנהלה של "אגודת הצדקה האיסלאמית" בחברון וירו תחמושת חיה, והילד נורה על פי דיווחים כשיצא ממרכול סמוך. הצבא הישראלי אמר שפלסטינים יידו אבנים לעבר הכוחות, שהגיבו בירי אש חיה.
• ב-3 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ופצעו ארבעה בני אדם אחרים, בהם שני ילדים, במהלך פשיטה שניהלו במרכז העיר שכם בשעות עומס השיא. הכוחות ירו מכלי גז מדמיע ותחמושת חיה, והפלסטינים יידו אבנים. ארבעים בני אדם נוספים טופלו בגין שאיפת גז מדמיע. הצבא הישראלי אמר שיידוי האבנים סיכן את כוחותיו.

במהלך אותה תקופה נפצעו כ-70 פלסטינים, בהם עשרה ילדים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, בעיקר בהקשר של מבצעי חיפוש ופשיטות אחרות שניהלו כוחות ישראליים, ובמתקפות מתנחלים.

מאז תחילת 2026 נהרגו 44 פלסטינים, בהם 13 מידי מתנחלים, 30 מידי כוחות ישראליים ואחד מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל ההרוגים, 14 בני אדם נהרגו במתקפות מתנחלים, 13 מהם מידי מתנחלים ואחד מידי מתנחלים או כוחות ישראליים. בנוסף, אישה פלסטינית מתה מפצעים שנגרמו לה בדצמבר 2023.

בשבוע האחרון נמשכו מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, כך שמספרן הכולל של התקריות שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש בשנת 2026 הגיע ל-760 – שש תקריות ביום בממוצע.

בין מתקפות המתנחלים המרכזיות בשבוע האחרון הייתה מתקפה לילית על תושבי קהילת הרועים עין אל-חילווה, בנפת טובאס שבצפון בקעת הירדן; מתנחלים פצעו אב ובנו במקלות ובאבנים, גרמו נזק לרכוש (לרבות מכלי מים), וגנבו בעלי חיים. באזור H2 של העיר חברון תקפו מתנחלים באבנים משפחה פלסטינית ופצעו שלושה בני אדם, שהועברו לטיפול בבית חולים.

בנפת שכם גרמו מתנחלים נזק לרשת החשמל הראשית בכפר ג'אלוד וניתקו את אספקת החשמל לשלושה לולי עופות ולשלושה מבני מגורים למשך 24 שעות, עד שניתן היה לתקן את הנזק. בקהילת הרועים תל אל-ח'שבה השחיתו מתנחלים רשתות מים וחשמל, מעשה שפגע בלפחות 12 משפחות; כשצוותי תיקונים ניסו לחדש את השירות, הפריעו להם מתנחלים והטרידו אותם, כך שהמשפחות נאלצו להיעזר בגנרטורים ובמכלי מים, ובסוף התקופה הנסקרת טרם חודשה אספקת המים והחשמל.

בקהילה הבדואית עין ג'ריות, בנפת רמאללה, מתקפות והפחדות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים, לרבות נזק לכבלים של פאנל סולרי, למכלי מים ולמבני מגורים, הובילו השבוע לעקירתם של ארבעה משקי בית בדואיים המונים 18 בני אדם (ראו להלן).

מתקפות על שירותי בריאות

במהלך התקופה הנסקרת דיווחו צוותים רפואיים על שורה של תקריות שבהן עיכבו כוחות ישראליים אמבולנסים שהעבירו מטופלים פצועים לבתי חולים, על רקע של מגבלות גישה מתמשכות בשל סגירת מחסומים והגבלות תנועה אחרות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, צוותי אמבולנסים נאלצו לנסוע למרחקים גדולים יותר בדרכים חלופיות, ובמספר מקרים להעביר מטופלים ברגל דרך שערים סגורים לאחר שדרכם של אמבולנסים נחסמה.

לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין ינואר לאפריל 2026 תועדו בגדה המערבית 38 מתקפות על שירותי בריאות, שהובילו לשבעה פצועים ופגעו בארבעה מתקני בריאות וב-33 אמבולנסים. במערכת המעקב אחר מתקפות נגד שירותי רפואה, שאותה מפעיל ארגון הבריאות העולמי, תקריות אלה מסווגות כמתקפות על שירותי בריאות משם שהן כוללות מניעה והתערבות במתן שירותי בריאות. רוב התקריות כללו שימוש בכוח (35), וחסימת גישה (35), לצד חיפושים על ידי אנשי צבא (10) ומעצרים (13). מרבית התקריות היו מרוכזות בנפת שכם (20), ואחריה בנפות סלפית (5), רמאללה (4) וחברון (4). הריכוז בנפת שכם משקף מגמות נפגעים שתועדו על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים – גם במסגרתן תועד בשכם המספר הגבוה ביותר של פצועים פלסטינים במהלך פשיטות ומבצעים אחרים של כוחות ישראליים בארבעת החודשים הראשונים של 2026: 99 מתוך 380 פצועים שתועדו ברחבי הגדה המערבית, ואחריה 85 פצועים בנפת חברון.

אף שהמספר הכולל של מתקפות מתועדות על שירותי בריאות בשנת 2026 נמוך ממספרן באותה התקופה בשנת 2025, המספר הגבוה יותר שתועד בתחילת 2025 מקביל לתחילתם של מבצעים נרחבים שכוחות ישראליים ניהלו בצפון הגדה המערבית בינואר 2025. מבצעים אלה התאפיינו בפשיטות ממושכות במחנות פליטים ובהגבלות תנועה.

עקירה

במהלך התקופה הנסקרת נהרסו 22 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם.

בשטח C נהרסו 17 מבנים, בהם בית מגורים אחד, הריסה שהביאה לעקירתה של משפחה בת שמונה נפשות, לרבות שישה ילדים. יותר ממחצית מהמבנים נהרסו בשלוש תקריות בנפת חברון. אחת משלוש התקריות התרחשה בקהילת א-דיראת, ממזרח ליטא, שבה הרסו רשויות ישראליות בית מגורים דו-קומתי ומבנים אחרים, בהם מכל לאגירת מים. הריסה זו הובילה לעקירתה של משפחה בת שמונה נפשות, לרבות שישה ילדים. כן נהרסו נכסים נוספים, וחלק מחפציה של המשפחה נקבר מתחת להריסות.

בירושלים המזרחית נהרסו חמישה מבנים, הריסות שהובילו לעקירתן של שלוש משפחות המונות 16 בני אדם, בהם שמונה ילדים. נתון זה כולל שלוש משפחות שאולצו להרוס בעצמן את בתיהן בצור באהר ובאום טובא לאחר שקיבלו צווי הריסה, זאת כדי להימנע מתשלום קנסות ואגרות נוספים. כמחצית מהמבנים שנהרסו בירושלים המזרחית מאז תחילת 2026 נהרסו על ידי בעליהם לאחר מתן צווי הריסה על ידי הרשויות הישראליות, נתון שהוא כשליש מכלל ההריסות באזור סילוואן.

בנוסף, בין 28 באפריל ל-4 במאי נעקרו בכפייה בקהילות רועים שש משפחות פלסטיניות המונות 31 בני אדם, בהם 14 ילדים, בשל מתקפות והפחדה חוזרות ונשנות מידי מתנחלים:

• באזור בריית א-שויוח' בחברון, שתי משפחות המונות 13 בני אדם, בהם חמישה ילדים, שכבר נעקרו קודם לכן בנובמבר 2023, אולצו לעזוב למקום אחר בעקבות הטרדות ואיומים מתמשכים, לרבות סכנת גניבה של בעלי חיים. עקירתם,תואמת את דפוס המתקפות בקהילה, שבשנה שעברה כבר נעקרו ממנה חמש משפחות אחרות. המשפחות הצליחו לקחת את מחסי המגורים וגדרות בעלי החיים שלהן, אבל נאלצו להותיר מאחור מכלי מים וחפצים חיוניים אחרים.
• בקהילה הבדואית עין ג'ריות, בנפת רמאללה, נעקרו ארבע משפחות בדואיות המונות 18 בני אדם, בהם תשעה ילדים וחמש נשים, לאחר מתקפות והפחדות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים בחודש האחרון. התקריות שעליהן דווח כללו נזק לתשתית מים ואנרגיה, נוכחות יומית של מתנחלים סביב מבני מגורים, נזק לכבלי פאנל סולרי, ריקון וגרימת נזק למכלי מים, והטרדה של תושבים, במיוחד נשים וילדים.

תקריות אלה הן חלק מהסלמה רחבה יותר במתקפות מתנחלים – בין 2023 ל-2025 תועדו יותר מ-4,500 מתקפות שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, רוב רובן בנפות רמאללה, שכם וחברון.

מאז ינואר 2023 ועד 4 במאי 2026 חוו 117 קהילות ברחבי הגדה המערבית עקירה מלאה או חלקית בשל מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן, בעיקר בקהילות בדואים ורועים בשטח C. נתון זה כולל 45 קהילות המונות יותר מ-3,500 בני אדם שנעקרו במלואן: 14 קהילות ב-2023 (עשר מהן אחרי 7 באוקטובר 2023), עשר ב-2024, 12 ב-2025 ותשע מאז תחילת 2026 ועד עתה. בסך הכול נעקרו בהקשר זה יותר מ-5,900 פלסטינים, מתוכם כ-2,000 בני אדם – כמעט 900 מהם ילדים – ב-2026 לבדה.

למידע נוסף ראו המפה העדכנית על ההשלכות של מתקפות מתנחלים שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

לנתונים מרכזיים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס 2026 ולפילוחים נוספים, ראו את תמונת המצב של הגדה המערבית – מרס 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפרצות של מחלת הפה והטלפיים מחריפה עוד יותר את הפגיעות בקהילות רועים

התפשטותה של מחלת הפה והטלפיים, מחלה נגיפית מידבקת ביותר הפוגעת בבעלי חיים שסועי-פרסה, מתגלה כגורם מרכזי לחשש בגדה המערבית, עם זיהויו של זן חדש של הנגיף ודיווחים הולכים ורבים על מקרים מאומתים וחשודים בשורה של אזורים. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, מאמצי המענה כבר החלו והם כוללים רכישת מנות חיסון על ידי משרד החקלאות וארגון המזון והחקלאות של האו"ם; עם זאת, הכמויות הזמינות עדיין אינן מספיקות בהשוואה לצרכים, על רקע מגבלות רכש רחבות יותר וקשיי הגעה לקהילות רועים פגיעות, במיוחד באזורים נידחים שהגישה אליהם מוגבלת. הגבלות תנועה והיעדר ביטחון מסבכים עוד יותר את מתן של מאמצי המענה החיסוני והווטרינרי בעיתם, ומעוררים חששות בדבר המשך ההדבקת במחלה ואובדן של בעלי חיים.

ההתפרצות מעוררת חשש הומניטרי במיוחד ביחס לקהילות בדואים ורועים, שחיות המשק מהוות עבורן מקור עיקרי להכנסה, למזון ולעמידות. קהילות אלה הן מלכתחילה מן החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית, ומתמודדות עם חשיפה מוגברת לאלימות מתנחלים, לחצי עקירה וגישה מוגבלת לשטחי מרעה ולמשאבי מים. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, ההתפשטות של מחלת הפה והטלפיים עלולה לגרום לפגיעה נוספת במקורות מחייה ובביטחון תזונתי, במיוחד הואיל ומאמצי המענה עדיין מתמודדים עם חוסר משאבים ומגבלות תפעוליות, המקשות עליהם להגיע לקהילות פגיעות, במיוחד באזורים שקשה להגיע אליהם.

רצועת עזה

המצב ההומניטרי ברצועת עזה נותר בכי רע. בהיעדר חלופות בטוחות, משפחות עקורים רבות שוהות באוהלים צפופים או במבנים שנגרם להם נזק כבד. השירותים הבסיסיים ירודים, הגישה למים נקיים אינה יציבה, ומרבית האשפה איננה מטופלת, מצב היוצר סיכונים רציניים לבריאות הציבור. גם תנאי הביטחון אינם יציבים - תקריות, לרבות תקיפות אוויריות וחילופי אש, מתרחשות לעיתים תכופות באזורי מגורים וליד מתקנים הומניטריים.

הגישה למים עדיין רצופת קשיים. מאחר שתשתית המים עדיין הרוסה, כ-40 ארגונים שותפים מחלקים מדי יום כ-20 אלף מטר מעוקב מים במכליות – פעילות התלויה בדלק ובהגדלת המימון. העלויות התפעוליות ומשכי מילוי המים הוגדלו עוד יותר עם כשפעולתה של נקודת מילוי המים באל-מנסורה הוקפאה לאחר ששני עובדים קבלנים נהרגו במקום. על מנת למצוא מענה לצורכי המים והבישול שלהן, משפחות נאלצות לאסוף מים ישירות מהמכליות בכ-2,000 נקודות חלוקה. לרבות מהן אין מכלים נאותים לאיסוף המים ואחסנתם. אופן חלוקה זה מוביל לעיתים קרובות לתחרות ויוצר מצב שבו גישתם של בני אדם למים אינה שוויונית.

ההתפשטות של מכרסמים וחרקים יוצרת משבר הולך וגובר בבריאות הציבור, לרבות עלייה במספר המקרים של זיהומי עור ומחלות אחרות שעליהן מדווח בקרב משפחות עקורות. מכרסמים בכמויות שורצים במחסי חירום, באתרי עקירה ובאוהלים, נושכים בני אדם ומזהמים מרחבי מגורים. האו"ם והארגונים השותפים לו משפרים את התברואה והדברת המזיקים. עם זאת, כדי לצמצם את הסיכון למשבר נרחב יותר בתחום בריאות הציבור, ארגונים הומניטריים שותפים מנהלים מגעים עם רשויות ישראליות כדי לאפשר הכנסה של מיכון הנדסי כבד לפינוי הריסות ולחדש את הגישה לאתרי הטמנת אשפה.

ב-1 במאי התלקח בעיר עזה אתר חירום לפסולת מוצקה, הממוקם ליד שוק פיראס. במהלך 2024 הפך שוק היסטורי זה, ליד העיר העתיקה, למצבור הפסולת המוצקה הגדול ביותר בעזה, ומוזרמת אליו פסולת מעורבת, לרבות פסולת ממשקי בית, פסולת רפואית וחורבות בניינים שניזוקו. הפסולת מכסה כעת שטח של גוש עירוני שלם ומגיעה לגובה של כ-14 מטר. קרוב לוודאי שהאש נגרמה בשל הצטברות של גז מתאן, כתוצאה מריקבון של פסולת אורגנית, בצירוף עם העלייה בטמפרטורות. השריפה כובתה בהצלחה הודות להתערבות המהירה של עובדי עירייה וצוותים אחרים, בסיוע של שורה של סוכנויות או"ם, שגייסו מכליות מים ומיכון כבד כדי לכבות את הלהבות במים ובחול.

התקרית מדגישה את הסיכונים המשמעותיים הנלווים לאתרי אשפה זמניים הממוקמים באזורים מאוכלסים בצפיפות, לרבות סכנות שריפה, קריסת מבנים, התרבות של מזיקים וסיכונים מוגברים למחלות ולזיהום סביבתי.

הטיפול בפסולת מוצקה עדיין מהווה אתגר תפעולי קריטי ברחבי עזה, בשל גודש חמור וסיכונים מוגברים לשריפות נוספות, במיוחד בעונת הקיץ. להערכת כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, באזור הדרום בלבד הצטברו כ-470 אלף מטר מעוקב של אשפה.

כדי לצמצם סיכונים אלה ולמנוע הידרדרות נוספת של הסביבה ובריאות הציבור, חיוני לחדש בדחיפות את הגישה למטמנות הסניטריות באל-פוח'ארי (סופה) ובג'והר א-דיכ, שתי המטמנות הסניטריות היחידות, ששתיהן ממוקמות ליד גדר המערכת הישראלית.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים המפקחים על מחסי חירום ייעודיים מתמודדים עם קשיים תפעוליים משמעותיים, במיוחד בשימור גנרטורים למשאבות מים, שלא תוחזקו במשך פרקי זמן ממושכים. היעדר חלפים חיוניים, ובמיוחד שמן סיכה, מאיים על המשך תפקודם של גנרטורים אלה. אם חסר זה לא יטופל בדחיפות, קיים סיכון רציני שפעולות שאיבת המים ייעצרו, עצירה שתפגע קשות בזמינות של מי השתייה ותיצור סיכונים חמורים לבריאות הציבור בקרב העקורים המתגוררים כעת במחסים אלה.

ההגבלות על הכנסת דלק וחלפים פוגעות בטיפול בפסולת ובפינוי הריסות, וגורמות להצטברות של פסולת מוצקה ועיי חורבות, היוצרים קרקע פורייה למזיקים ומגבירים את הסיכונים לבריאות הציבור, ובה-בעת מעכבים תיקון של תשתית מים ותברואה חיונית.

לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, בשבועיים הראשונים של אפריל דיווחו 68% מהאוכלוסייה כי הבעירו פסולת כמקור דלק, על רקע מחסור בגז לבישול. נתון זה מייצג גידול של 13% לעומת החודש הקודם, ומשקף את ההישענות הגוברת על מנגנוני התמודדות מזיקים.

לפי הגיליון האחרון של ניתוח מעקב השווקים והביטחון התזונתי בפלסטין שמפרסמת תוכנית המזון העולמית, הסוקר את אפריל 2026, לאחר ההסלמה האזורית שהחלה ב-28 בפברואר פחתו כמויות האספקה המסחרית וההומניטרית שהוכנסו אל עזה, אך באפריל נצפתה עלייה הדרגתית, אף כי חלקית, בכמויות, למרות שרמות האספקה המוכנסת נותרו נמוכות מכפי שהיו לפני ההסלמה. לשיבוש זה נודעה השלכה שלילית הן על שווקים והן על הביטחון התזונתי. מחיריהם של פריטי מזון רבים עלו, במיוחד קמח וירקות טריים. אחוז בני האדם הנשענים על שווקים מקומיים לרכישת מזון פחת לעומת מרס, בעוד שההישענות על סיוע הומניטרי גדלה. במחצית הראשונה של אפריל 2026 פחתה צריכת המזון לעומת מרס – ירקות, פירות ומקורות חלבון נאכלו רק פעם בשבוע או פחות מכך. במרס נצרכו ירקות בממוצע 1.8 ימים בשבוע ופירות 2.3 יום בשבוע בממוצע. אף שבשבוע השלישי באפריל נצפו ירידות קלות במחירי מוצרי מזון מסוימים, המחירים עדיין גבוהים משהיו לפני המשבר עם איראן, במיוחד בהשוואה לרמותיהם בפברואר.

אספקה המוכנסת אל עזה

מעברי כרם שלום וזיקים נותרים נקודות הכניסה הפעילות היחידות להכנסת סיוע הומניטרי וסחורות אל עזה.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שלשכת המסחר בעזה שיתפה עם קבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 27 באפריל ל-3 במאי הוכנסו לרצועת עזה 750 מטענים עבור המגזר הפרטי. נתון זה משקף גידול משמעותי, המתקרב לממוצעים שתועדו לפני ההסלמה האזורית ב-28 בפברואר, ומצביע על התאוששות חלקית בהכנסת מוצרים מסחריים לעומת השבועות הקודמים.

מכלל 397 מטעני הסחורות הפרטיים, 85 הכילו פריטי היגיינה ו-53 הכילו חומרי מחסה. יש לציין ששלושה מטענים כללו פריטי ציוד חשמל ותקשורת ושלושה הכילו אספקה רפואית. סוגי אספקה אלה לא תועדו זה חודשים אחדים, והכנסתם מצביעה על שיפור קל בזמינות של אספקה חיונית. שיעור המוצרים הלא חיוניים פחת ל-24%, ירידה המשקפת התקדמות; עם זאת, כדי לסייע לשוק להתאושש יש להעניק קדימות לצמצום נוסף, לקראת שיעור של 10%.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לפילוח סוגי אספקה אלה, ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

בין 30 באפריל ל-6 במאי אפשר המרכז לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) את הכנסתם של יותר מ-1.1 מיליון ליטר סולר וכמעט 52 אלף ליטר דלק אל עזה, וחילק מעט יותר מ-1 מיליון ליטר סולר (לרבות מתוך מלאי שהוכנס לפני תקופה זו) לתמיכה בפעילויות הומניטריות.

לדיווח מפורט על הפעילויות ההומניטריות האחרונות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

מימון

מקור: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.