דוח מצב הומניטרי | 25 במאי 2026

דגשים עיקריים

• בשבוע אחד בלבד הובילו יותר מ-50 מתקפות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מתקפות הצתה שגרמו נזק למסגד, לבתי מגורים, לאדמות חקלאיות ולכלי רכב. בשנת 2026 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שש תקריות כאלה מדי יום בממוצע.
• חששות לנוכח סכנת העקירה בכפייה של מאות פלסטינים בנפת ירושלים המזרחית התעצמו לאחר ששר האוצר הישראלי קרא להאיץ את יישומם של צווי הריסה הקיימים זה מכבר נגד ח'אן אל-אחמר.
• בעזה השיקו ארגונים שותפים הומניטריים מסע להדברת מזיקים ביותר מ-1,700 אתרים, אף שהם מזהירים שחוסרים והגבלות מצרים את צעדיהם.
• על סמך נתונים שכוח המשימה לענייני לוגיסטיקה עוקב אחריהם, ב-18 הימים הראשונים במאי הצליחו רק מחצית מכלל המשאיות ממצרים לפרוק את מטענן במעבר כרם שלום, הנתון לשליטת הרשויות הישראליות.

סקירה כללית

השטח הפלסטיני הכבוש נותר מפוצל מאוד; בני אדם אינם מורשים לנוע בין רצועת עזה לגדה המערבית, ותנועתם אף מוגבלת בתוך אזורים אלה בשל חלוקות צבאיות, מחסומים פיזיים ושטחים סגורים. יחד עם אלימות מתמשכת, הגובה עוד ועוד חיי אזרחים, התנאים האלה מעמיקים עוד יותר את הצרכים ההומניטריים של בני אדם, ובה-בעת הופכים את הגישה לסיוע קשה ולא בטוחה.

בשבוע האחרון התחוללו גלי עקירה נוספים עוד לפני שהגלים הקודמים הסתיימו, ושוב אילצו מתקפות ואיומים בני אדם לעזוב את בתיהם או את המחסים שלהם.

ארגונים הומניטריים שותפים עדיין מתמודדים עם קשיים חמורים במאמציהם להביא אנשי סגל הומניטרי ושורה שלמה של סוגי סיוע קריטיים למקומות שבהם הם דרושים.

הגדה המערבית

ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ההסלמה באלימות מתנחלים, מבצעים של כוחות ישראליים, הריסות, עקירה והגבלות תנועה מגבירים יותר ויותר את סיכוני ההגנה, ומשבשים את גישתם של פלסטינים לשירותים חיוניים.

למאות פלסטינים החיים בחלקה של נפת ירושלים הממוקם בשטח C נשקפת סכנת עקירה בכפייה, והחששות בנושא מתעצמים לאחר ששר האוצר הישראלי הורה לרשויות ישראליות ליישם בהקדם האפשרי צווי הריסה התלויים ועומדים זה מכבר נגד ח'אן אל-אחמר. מנהיגים בקהילה הבדואית דיווחו על רמות גבוהות של פחד ואי-ודאות בקרב התושבים בעקבות ההודעה. ח'אן אל-אחמר הוא חלק מ-18 קהילות בדואים ורועים, המונות כ-4,000 בני אדם, שתוכנית ההתנחלות E1 בין ירושלים המזרחית להתנחלות מעלה אדומים פוגעת בהן ישירות.

ארגונים הומניטריים שותפים מזהירים מזה זמן רב כי תוכנית ההתנחלות E1 תפצל עוד יותר את הגדה המערבית, תנתק את ירושלים המזרחית מיתר השטח הפלסטיני הכבוש, תגביר את הסיכון לעקירתן בכפייה של קהילות בדואיות, וכי יהיו לה השלכות הומניטריות קשות על פלסטינים בכל רחבי הגדה המערבית. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של כ-550 מבנים ב-18 הקהילות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים קשה להשיגם, לרבות 175 מבנים במימון תורמים שניתנו כסיוע הומניטרי.

לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, בין 1 בינואר ל-30 באפריל, ארגונים שותפים מסרו ליותר מ-9,300 משקי בית המונים יותר מ-40,300 בני אדם ברחבי הגדה המערבית סיוע בתחום המחסה, תוך התמקדות במשפחות עקורות ובבני אדם אחרים שנפגעו מנזק הקשור לסכסוך, להסלמה באלימות מתנחלים ולסכנה הגוברת של עקירה בכפייה של קהילות שלמות וההידרדרות בתנאי המחסה. הסיוע כלל תיקוני מחסים ושיקומם; סיוע למשפחות עקורות למצוא מענה לצורכי המחסה הבסיסיים שלהן; התקנת אמצעי הגנה כמו גדרות, דלתות ורשתות לחלונות; סיוע במזומן לעזרה בשכר דירה; ומתן אוהלים, יריעות פלסטיק, ערכות מצעים, מערכות כלי מטבח ושוברים לרכישת בגדים.

במסגרת המאמצים לסייע לקהילות פלסטיניות להתמודד עם ההלם של העקירה ועם חוסר הביטחון הגובר, תמיכה פסיכו-חברתית מבוססת-קהילה נותרת אופן ההתערבות העיקרי, בתוספת פעילויות פנאי ותמיכה מובנית, וכן מפגשי הורות. בממוצע, ארגונים שותפים לכוח המשימה להגנת ילדים מספקים מדי שבוע תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית לכ-1,600 ילדים, בהם כ-80 ילדים עם מוגבלויות, וליותר מ-670 מטפלים. בנוסף, ארגונים שותפים מקיימים מדי שבוע מפגשי הגברת מודעות, לרבות הגברת מודעות לסיכוני נפלי תחמושת, שבהם משתתפים כ-380 ילדים ומאה מטפלים. בשבוע האחרון ניתן סיוע במזומן וכן ביגוד וסוגים אחרים של סיוע בעין לכ-60 ילדים ו-12 מטפלים, כדי לטפל בצרכים דחופים ולצמצם את החשיפה למנגנוני התמודדות שליליים, ו-35 ילדים קיבלו סיוע בניהול טיפול, לרבות הפניות לטיפולי מומחים.

נפגעים וההסלמה באלימות מתנחלים

בין 12 ל-18 במאי (התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח), כוחות ישראליים ומתנחלים הרגו חמישה פלסטינים, בהם ילד אחד ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ופצעו כמעט 60 פלסטינים. יותר ממחצית מהפצועים נפגעו במהלך מתקפות מתנחלים, והנותרים תועדו בעיקר בהקשר של מבצעי חיפוש ופשיטות אחרות שניהלו כוחות ישראליים. במהלך אותה תקופה תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-50 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. נתון זה מביא את מספר המתקפות מסוג זה שתועדו מאז תחילת 2026 ליותר מ-870 מתקפות ביותר מ-220 קהילות – בממוצע שש מתקפות ביום.

כוחות ישראליים ירו למוות בשני פלסטינים, שעל פי דיווחים ניסו לחצות את גדר ההפרדה. ב-12 במאי פתחו כוחות ישראליים באש לעבר שני פלסטינים שניסו לטפס על גדר ההפרדה ליד דחיית אל-בריד, בנפת ירושלים, הרגו פלסטיני מהכפר דיר קדיס (בנפת רמאללה) ופצעו אדם אחר. ב-17 במאי ירו כוחות ישראליים בפלסטיני ליד גדר ההפרדה בכפר בית אולא, בנפת חברון, בנסיבות דומות. האיש מת למחרת מפצעיו.

מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו רשויות ישראליות ביטלו או השעו את רוב ההיתרים שניתנו לפלסטינים כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל למטרות עבודה או למטרות אחרות, ונכון ל-11 במאי, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 19 פלסטינים שנהרגו ויותר מ-290 בני אדם אחרים שנפצעו, על פי דיווחים בעת שניסו לחצות את גדר ההפרדה.

ב-14 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בכפר א-לובן א-שרקיה, בנפת שכם, ועיכבו את גופתו. הצבא הישראלי אמר בהודעה שחיילים פתחו באש לעבר פלסטינים ליד כביש 60 לאחר שאבנים יודו על כלי רכב ישראליים שנסעו בכביש. במקום אחר בגדה המערבית, ב-16 במאי כוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני בכניסה למחנה ג'נין, שנותר שטח צבאי סגור מאז ינואר 2025, על פי דיווחים בעת שהאיש ניסה להיכנס למחנה.

במתקפה רחבת היקף ברחבי הכפרים סינג'יל, ג'לג'יליא ועבוין, בנפת רמאללה, ב-13 במאי, כוחות ישראליים ומתנחלים ירו למוות בפלסטיני ופצעו עשרה פלסטינים. לדברי מקורות מקומיים ועל פי צילומי וידיאו, עשרות מתנחלים פשטו על החלק המערבי של סינג'יל ועל שטחים סמוכים בכפרים ג'לג'יליא ועבוין, וגנבו בעלי חיים בבעלות פלסטינית וסוגי רכוש אחרים. כשהתושבים ניסו להשיב לעצמם את עדריהם הגנובים, ירו כוחות ישראליים ומתנחלים תחמושת חיה, קליעי גומי ורימוני גז מדמיע. הצבא הישראלי אמר בהודעה שכוחות נכנסו לאזור בעקבת דיווחים על כך שפלסטינים גנבו כבשים ממאחז, וכי הכוחות הגיבו באמצעי פיזור הפגנות ובאש חיה לאחר שבעת יציאתם מהכפר הושלכו עליהם אבנים. לאחר מכן, ב-16 במאי, 22 משפחות בדאיות פלסטיניות המונות 137 בני אדם, בהם 81 ילדים, שחיו באזור, נעקרו ממנו בכפייה בעקבות מתקפות והפחדות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים. עוד קודם לכן, בשנת 2023, כבר נעקרו המשפחות משלוש קהילות אחרות בשל אלימות מתנחלים.

בתקופה הנסקרת נצפתה הסלמה מדאיגה במתקפות הצתה שיעדיהן היו רכוש פלסטיני, במיוחד בנפות רמאללה וחברון, לרבות תקריות שכללו ריסוס כתובות בגנות פלסטינים. בתקרית אחת הציתו מתנחלים מסגד בכפר ג'יבייה שבנפת רמאללה. בכפרים אל-מור'ייר ובורקה, גם הם בנפת רמאללה, הציתו מתנחלים שטח חקלאי ושרפו עצי זית ושטחים מעובדים – רוחות עזות גרמו לאחת השריפות להתפשט על פני עשרה דונם. בקהילת ואדי א-רח'ים ליד סוסיא, בדרום נפת חברון, זרקו מתנחלים חומרים דליקים על בית פלסטיני, הציתו מטבח חיצוני, וגרמו נזק לכלי רכב שחנה במקום וכן לחלקים של הבית.

בנוסף על מתקפות ההצתה ביצעו מתנחלים שורה של מתקפות נגד בתים ותשתית פלסטיניים ברחבי נפות רמאללה, שכם, סלפית וחברון. מתקפות אלה כללו תקיפות והכאות של פלסטינים, מתקפות על בתים בעת שמשפחות, לרבות ילדים, שהו בתוכם, גרימת נזק לתשתית מים וחשמל, גניבה והשחתה של רכוש חקלאי, והרס של עצי זית וגדרות. בתקרית אחת בנפת חברון, ב-17 במאי, על פי דיווחים, קבוצת מתנחלים גדולה תקפה ארבעה פלסטינים, הכתה אותם וגרמה נזק למבני מגורים ולחפצים אישיים בקהילת אום א-דרג' שליד הכפר סעיר. בנפת רמאללה, מתנחלים ממאחז שהוקם לאחרונה ליד הכפר עין עריכ פשטו על פי דיווחים על בתים, תקפו והיכו ארבעה פלסטינים, השחיתו מכלי מים וחומרי בניין, והחרימו כבלי חשמל.

ב-14, ב-15 וב-16 במאי, במהלך אירועי "יום ירושלים" הישראלי המתקיימים מדי שנה ומלווים ב"מצעד הדגלים", מתנחלים וישראלים אחרים, בהם בעלי תפקידים רשמיים, צעדו בעיר העתיקה של ירושלים ובכמה שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, מלווים להגנתם בכוחות ישראליים. כוחות ישראליים הקימו מחסומים, הגבילו תנועה וגישה של פלסטינים, לרבות למסגד אל-אקצא, ואפשרו לצועדים לעבור ברחבי העיר העתיקה והאזורים הסובבים אותה. במהלך האירועים, מתנחלים תקפו פלסטינים וגרמו נזק לרכוש בבעלות פלסטינית, לרבות בתים וחנויות, בעודם שרים סיסמאות בגנות ערבים ופלסטינים. בשכונת סילוואן תקפו מתנחלים נער פלסטיני בן 16 במוט מתכת, היכו ופצעו אותו, וגרמו לו שברים בפניו, ובעיר העתיקה נפצעו שני בעלי חנויות פלסטינים כשמתנחלים תקפו את החנויות שלהם והתיזו עליהם תרסיס פלפל. לדברי מקורות מקומיים, גם כוחות ישראליים תקפו, היכו ועצרו לפחות 20 פלסטינים במהלך שלושת ימי האירועים.

הריסות ועקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות ארבעה בתים ו-20 מבנים ששימשו לחקלאות ולמחייה, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. בסך הכול נהרסו 19 מבנים בשטח C וחמישה מבנים בירושלים המזרחית, הריסות שהביאו לעקירתם של חמישה משקי בית המונים 26 בני אדם, בהם תשעה ילדים, שמהם 15 נעקרו בירושלים המזרחית ו-11 בשטח C.

18 מ-19 המבנים שנהרסו בשטח C שימשו לחקלאות או למחייה, לרבות 12 מבנים שנהרסו בתקרית יחידה ב-13 במאי, בחלק של אל-מרווחא שבבית חנינא, הממוקם בשטח C, בעברה הירושלמי של גדר ההפרדה. במהלך התקרית, המנהל האזרחי הישראלי, שהיה מלווה בכוחות ישראליים, הרס מחסים לבעלי חיים, קרוואנים, ומתקני אחסון וממכר של חומרי בניין, וכן גדרות שהקיפו אותם. ההריסות פגעו בשבעה משקי בית פלסטיניים המונים 41 בני אדם, בהם 23 ילדים, וגרמו להפסד כספי משמעותי, משום שהמשפחות הנפגעות לא יכלו להוציא את מרבית החומרים והציוד לפני ההריסה.

מאז תחילת 2026, כ-71% מכ-400 המבנים שנהרסו בשטח C בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים היו מבנים ששימשו לחקלאות או למחייה, או מבני מים ותברואה.

ההשלכות ההומניטריות של פשיטות והגבלות תנועה

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-40 פשיטות ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, ואשר כללו חיפושים בבתים, מעצרים המוניים, פינויים זמניים של בתים והגבלות תנועה, שיבשו את הגישה למקורות מחייה, לחינוך ולשירותים חיוניים והגבירו את הפחד והמצוקה בקרב הקהילות הנפגעות.

בשורה של נפות, לרבות טובאס, סלפית, ג'נין ושכם, ניהלו כוחות ישראליים פשיטות ממושכות שכללו חיפושים רחבי היקף בבתים, השתלטות זמנית על בתים פלסטיניים לצורך שימוש צבאי, מעצרים, ועל פי דיווחים תקיפות והכאות. בפשיטה אחת שנערכה ב-17 במאי בכפר בורין, השוכן מדרום-מערב לעיר שכם וחיים בו כ-3,000 פלסטינים, סגרו כוחות ישראליים את כל הכניסות לכפר למשך כמעט 19 שעות, על פי דיווחים לאחר שטענו כי אבנים הושלכו על כלי רכב ישראליים. הסגר שיבש את התנועה ואת הגישה לעבודה ולחינוך, אילץ חנויות להיסגר והוביל כמה בתי ספר לדחות בחינות ולבטל שיעורים. בנפרד, מתנחלים - על פי דיווחים ממאחזים סמוכים ולעיתים קרובות בליווי כוחות ישראליים – ניהלו במהלך התקופה הנסקרת מתקפות חוזרות ונשנות נגד בתי מגורים בכפר בורין. לפחות שתי מתקפות כללו ניסיונות להתפרץ לבתים, נזק לרכוש, ותקיפות והכאות של תושבים. על פי דיווחים, באחת המתקפות, ב-13 במאי, הוכתה ילדה פלסטינית בת 13 בראשה במקל על ידי מתנחל, בעת שמשפחתה ניסתה להגן על העדרים שלה במהלך מתקפה על ביתה. הילדה טופלה במקום על ידי פרמדיקים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית.

יתרה מכך, על פי דיווחים, כמאה תלמידים שניסו להגיע לבית ספר פלסטיני באזור H2 של העיר חברון דרך מחסום א-סלאמייה (160) נתקלו שוב ושוב בעיכובים ובאמצעים מגבילים שהטילו כוחות ישראליים, לרבות דרישות להראות תעודות לידה, ובמקרים אחדים דרישה לליווי על ידי הורה. ב-11 במאי לא הצליחו 103 תלמידים להגיע כלל לבית הספר. גם ב-14 וב-18 במאי דווח על הגבלות ועיכובים דומים, ששיבשו את גישתם של תלמידים לחינוך.

לנתונים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס 2026, ראו את תמונת המצב של הגדה המערבית – מרס 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

רצועת עזה

המצב ההומניטרי בעזה עדיין קריטי – משפחות עקורים רבות עדיין נאלצות לשהות באוהלים שבהם שוררת צפיפות-יתר, בבתי ספר או – בהיעדר חלופות בטוחות יותר - בבניינים שניזוקו קשות. גם הגישה לשירותים בסיסיים עדיין נתונה למגבלות קשות, לרבות זמינות מוגבלת של מים נקיים, ומערכות פינוי אשפה לא מספיקות שאינן מסוגלות לטפל ביעילות בסיכונים הגוברים לבריאות הציבור, לרבות התפשטות של מזיקים ומכרסמים.

היעדר הביטחון ומגבלות הגישה המתמשכים משבשים חלק מהפעילויות ההומניטריות והפעילויות מבוססות-הקהילה, ועובדי סיוע ממשיכים לדווח על מכשולי גישה משמעותיים בשטחים שבהם רשויות ישראליות מחייבות צוותים הומניטריים לתאם עימן את תנועותיהם.

בין 16 ל-17 במאי תיעדו ארגונים הומניטריים שותפים את עקירתן של יותר מ-150 משפחות ממזרח ח'אן יונס וממזרח העיר עזה. המשפחות הנפגעות אמרו שנמלטו בשל תנועות טנקים או הפגזות. ארגונים שותפים זיהו ארבעים מהמשפחות שנעקרו מחדש כמי שיזדקקו לסיוע חירום, משום שנמלטו כשהם מביאים איתם רק את מה שיכלו לשאת בידיהם או על גבם, ושורה של ארגונים שותפים כבר החלו לטפל במענה לצורכיהם.

במקביל, במהלך התקופה הנסקרת נמשכו הדיווחים על תקיפות אוויריות ישראליות שפגעו באזורי מגורים ובמחסים מאולתרים. בתקרית אחת, ב-18 במאי, פגעה תקיפה אוויריות במחנה ג'באליא, ועל פי דיווחים גרמה לאוהלים וליריעות הברזנט של 35 משפחות נזק שהוביל לעקירתן של עשרות מהן.

נתונים של משרד הבריאות בעזה מצביעים על כך שבין 12 ל-20 במאי נהרגו 24 פלסטינים, חמש גופות חולצו, שני בני אדם מתו מפצעיהם ו-159 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתון זה מביא את מספרם של כלל הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-881 הרוגים ו-2,621 פצועים.

חוסרים חמורים בשמן מנוע ממשיכים לשבש שירותי מים, תברואה והיגיינה חיוניים ברחבי רצועת עזה. להערכת כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מדי חודש דרושים כ-7,000 ליטר של שמן מנוע, ופעילויות מצילות-חיים מקוצצות יותר ויוותר. כבר עכשיו נפגעים סוגי תשתית מרכזיים, כפי שהמחישה השבתתה של בריכת מי הגשמים שייח' רדואן בעיר עזה, ב-11 במאי, שפעולתה הופסקה כדי להאריך את חיי הגנרטור לאחר פעילות ממושכת. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מפלסי המים והשפכים עלו מאז במידה ניכרת, והם מגבירים את סכנת ההצפות בשבועות הקרובים ומהווים איום חמור על בריאות הציבור.

בה בעת, הטיפול בפסולת מוצקה ממשיך להישען על אתרי אשפה זמניים הממוקמים ליד אתרי עקירה פעילים. ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים כי משפחות עקורות סובלות יותר ויותר מזיהומי עור וממחלות אחרות, משום שעכברים וחרקים חודרים למחסים ומזהמים מזון. אף שנעשים מאמצעים לשפר את התברואה והדברת המזיקים, כדי ליישם סוגי מענה מעשיים יותר יש לחדש את הגישה למטמנות הסניטריות של עזה ליד אזור החיץ בעזה, שבו מוצבים עדיין כוחות ישראליים, וכן להכניס לעזה מיכון כבד לפינוי הריסות וסוגי אספקה קריטית אחרים, כמו משאיות, דוחסניות אשפה, מכונות העמסה, מכולות או ציוד הגנה אישי.

במאמץ לטפל בהתפשטות של מזיקים, ב-17 במאי השיקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה וארגונים מקומיים, בתיאום עם תוכנית הפיתוח של האו"ם, תוכנית מענה שיעדיה הם יותר מ-1,700 אתרים ברחבי רצועת עזה. המענה כולל ריסוס, הדברת מכרסמים ופעילויות להגברת מודעות. בשבוע שעבר הכניסה תוכנית הפיתוח של האו"ם לעזה את האספקה עבור תוכנית המענה – 3 טונה של חומרים להדברת מכרסמים ו-3,000 ליטר של קוטלי מזיקים. ארגונים שותפים מוסרים שכדי לתת מענה מלא על בעיית המכרסמים והמזיקים, על הרשויות הישראליות לאפשר גישה למטמנות האשפה של עזה, שאליהן ניתן יהיה לפנות פסולת בבטחה, ולאשר בקשות להכניס אל עזה את הפריטים הדרושים לפינוי הריסות ונפלי תחמושת – וכן את התשומות הדרושות כדי שהציוד יוכל להמשיך ולפעול.

לדברי כוח המשימה לענייני ניהול אתרים, בכ-1,600 אתרי עקירה ברחבי עזה שוהים כעת כ-1.7 מיליון בני אדם, או 354,480 משקי בית. זאת על סמך נתונים ממצים שנאספו בביקורים פנים-אל-פנים או – במקרים אחדים –בראיונות טלפוניים, בין 3 בפברואר ל-10 במאי. כמעט 88% מהם שוהים באתרים מאולתרים, ואחרים מתגוררים במרכזים קולקטיביים או במקומות פזורים. תנועות אוכלוסין בחודש הקודם מצביעות על דפוסי עקירה מקומיים ברובם – מרבית האתרים אינם מדווחים על שינוי משמעותי, אף שבחלקם עדיין יש זרימה של בני אדם לתוך האתרים והחוצה מהם.

אספקה המוכנסת אל עזה

מעברי כרם שלום וזיקים נותרים נקודות הכניסה הפעילות היחידות להכנסת סיוע הומניטרי וסחורות אל עזה.

על סמך נתונים שכוח המשימה לענייני לוגיסטיקה עוקב אחריהם, בין 11 ל-17 במאי היו שיעורי הפריקה בכל המסדרונות 88%, וכל משאית שנייה ממצרים עדיין לא הצליחה לפרוק את מטענה במעברים הישראליים לאורך אזור החיץ בעזה; נתונים אלה אינם כוללים תרומות הומניטריות דו-צדדיות או את המגזר הפרטי.

בכל האמור במגזר המסחרי, על פי אומדני שוק של לשכת המסחר בעזה וארגונים הומניטריים שותפים אחרים המחירים עדיין גבוהים אך יציבים באופן כללי, ואי-היציבות הרבה ביותר נצפית במחירים של תוצרת טרייה.

קבוצת העבודה לענייני מזומן ממשיכה לפעול להגברת מספרן של המשאיות המסחריות המוכנסות לעזה, כדי לתמוך בהתאוששות השוק, בצמצום העמלות המושתות על מוצרים חיוניים, ובאיזון נאות יותר בין פריטים חיוניים ולא חיוניים המיובאים לעזה, כדי לתת מענה טוב יותר לצרכים המצויים בקדימות ולייצב את השווקים.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג על פי קטגוריות של סוגי אספקה אלה, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

מימון

מקור: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.