דברי המתאמת ההומניטרית למדינות החברת באו״ם על המצב ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש

דברים שנשאה לין הייסטינגס, סגנית המתאם המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, המתאמת התושבת מטעם האו״ם והמתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

ניו יורק, 3 בנובמבר 2023 (הדברים כפי שנאמרו)

מכובדי, אני שותפה לחלחלה שהביע תת־המזכ״ל [לעניינים הומניטריים מרטין] גריפיתס לנוכח הטרגדיה ההומניטרית המתרחשת לנגד עינינו.

בלי הפוגה במעשי האיבה בישראל ובשטח הפלסטיני הכוש, המצב רק ימשיך להידרדר.

כפי שציין מרטין, 240 בני ערובה עדיין מוחזקים בשבי. אני חוזרת ואומרת, יש לשחרר אותם מייד ובלא תנאי. אנו מקדמים בברכה את כל המאמצים הדיפלומטיים להבטיח את שחרורם, ודורשים שבינתיים יזכו ליחס אנושי ויורשו לקבל ביקורים מהצלב האדום.

בעזה, ההשלכות ההומניטריות הרות אסון, והן הולכות ומעמיקות ככל שהתקיפות האוויריות הישראליות מתעצמות. לדברי משרד הבריאות בעזה, עד כה נהרגו בעזה קרוב ל־9,000 בני אדם, ויותר מ־22 אלף בני אדם נפצעו. מוערך כי יותר משני שלישים מתוכם הם ילדים ונשים.

עוד מוערך כי מספר העקורים בעזה כרגע עומד על מיליון וחצי, שיותר מ־690 אלף מתוכם שוהים במתקנים של אונר״א [סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטיניים במזרח הקרוב], ובמקומות אחרים שאנשים מקווים שהם בטוחים, לרבות בתי חולים, כנסיות ובתי ספר. המציאות היא: שום מקום אינו באמת בטוח. ב־2 בנובמבר, אתמול, נפגעו ארבעה מחסים של אונר״א שבהם שוהים כמעט 20 אלף עקורים; כתוצאה מכך נהרגו לפחות 23 בני אדם, ועשרות בני אדם נוספים נפצעו. מאז תחילת מעשי האיבה נגרם נזק לכמעט 50 מתקנים, וכפי שהזכיר מרטין, לפחות 72 אנשי סגל נהרגו.

זה היום ה־22 ברציפות שאין אספקת חשמל בעזה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה. ובינתיים, הגנרטורים לשעת חירום, החיוניים עבור שירותים כה רבים, לרבות בתי חולים, מתקני התפלה, מתקני ייצור מזון, שנסמכו עליהם כדי להמשיך לפעול, חדלים לפעול זה אחר זה ככל שאספקת הדלק ואוזלת.

מערכת הבריאות קורסת אל מול זרם הפצועים העצום, לצד מחסור חמור באספקה, באנשי סגל, בחשמל ובמים. מאז תחילת מעשי האיבה, 40% מבתי החולים בעזה – כלומר 14 מתוך 35, כפי שאני חושבת שמרטין אמר – וכמעט 71% ממרפאות הרפואה הראשונית – כלומר 51 מתוך 72 – הושבתו.

רק אחד משלושת הקווים המספקים מים מישראל פועל. לבני אדם רבים עדיין יש גישה רק למי תהום מליחים או מלוחים, אם בכלל.

הגישה למזון הופכת יותר ויותר למקור לחשש. בני אדם מסתכנים ביציאה בעת תקיפות אוויריות כדי לעמוד בתור ללחם מחוץ למאפיות, שחלקן נסגרו בשל היעדר דלק. שרשרות הקירור של סחורות מתכלות קרסו, וחנויות מזון ומתקני עיבוד מזון נסגרו לחלוטין.

ההסכם בדבר השימוש במעבר רפיח ממצרים להכנסת אספקה הומניטרית חיונית אל עזה הביא הקלה מועטה בלבד לבני האדם החיים בתנאים מחרידים אלה.

ואף שאנו מברכים על התפתחות חשובה זו, המשלוחים הללו, שהינם תוצאה של משא ומתן נרחב, אינם יכולים לכסות את הגידול המשמעותי בצורך ההומניטרי. ומה שחשוב מכל, המשלוחים שהתקבלו לא מכבר אינם כוללים דלק – הדלק ההכרחי, כפי שאמרתי, להפעיל את השירותים שבני האדם זקוקים להם כדי לשרוד.

עלי להדגיש שבסיוע הומניטרי לא די לקיים אוכלוסייה של 2.2 מיליון בני אדם.

כדי שאזרחים ברחבי עזה יקבלו גישה לכמויות מספיקות של מזון, מים, טיפול רפואי ופריטי אספקה חיוניים אחרים, עלינו להיות מסוגלים להרחיב את המשלוחים של כל הסחורות הללו, ועלינו להיות מסוגלים לחדש את מלאי הדלק.

אנו מתחייבים לעשות את חלקנו כדי להבטיח שהמשלוחים הללו יגדלו ויימשכו. אבל בשום משבר שהוא הקהילה ההומניטרית אינה עובדת לבדה. המגזר הפרטי, הארגונים הלא ממשלתיים, יש להגן עליהם. ויהיה חשוב גם לפתוח מעברים אחרים לצרכים אלה.

הכרחי גם שהצדדים יכבדו את המחויבויות שלהם מתוקף המשפט הבינלאומי, ועלינו מוטלת האחריות הקולקטיבית להפעיל את מלוא השפעתנו כדי להבטיח שיעשו כן. חובה שידם של השפיות, האנושיות והמשפט הבינלאומי תהיה על העליונה. הפסקות אש הומניטריות יקלו את הסבל האנושי העצום ויהפכו את הגישה ההומניטרית לקלה ובטוחה יותר.

בשבוע הבא יפרסם ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש את פניית הבזק המעודכנת לשטח הפלסטיני הכבוש. העלויות של מתן מענה לצורכי כל אוכלוסיית עזה ו־500 אלף בני אדם בגדה המערבית עד לסוף השנה מוערכות ב־1.2 מיליארד דולר.

מובן שיכולתנו ליישם ולו חלק מתוכנית זו תלויה בדברים רבים: מימון, יכולתנו להרחיב את פעולותינו, מנגנוני אימות יעילים שיביאו בחשבון סוגיות ביטחוניות, גישה לכמות מספקת של דלק, שימוש במעברים אחרים ווידוא שלארגונים הומניטריים תהיה גישה בטוחה ורצופה לכל בני האדם הנזקקים לסיוע.

בסיום דבריי ברצוני לחזור ולהביע את הערכתי העמוקה לאומץ הלב והמחויבות היוצאת מגדר הרגיל של מי שמעניקים שירותים מצילי־חיים והומניטריים. וכמובן, לחלוק שוב כבוד ליותר מ־70 העמיתים עובדי אונר״א שנהרגו באופן כה טרגי.

ברצוני להדגיש שכלולים בכך אנשי הסגל באונר״א, רבים מהם עקורים בעצמם, אשר ממשיכים לתמוך בבני האדם החלשים והפגיעים ביותר, אף שאונר״א עדיין מתמודדת עם גרעון כספי משמעותי ביותר, מה שאומר שמשכורותיהם של מרבית אנשי הסגל האלה, אולי כולם, עדיין מוטלות בספק. וזאת בזמן שבו אנו מצפים מאונר״א ומאנשי הסגל שלה לשאת על כתפיהם כמעט את כל הנטל של משבר זה.

תודה.