מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 96

דגשים עיקריים

• ב-18 בינואר נמשכו במרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו לעוד הרג בקרב אזרחים ולהרס. נמשך גם ירי ללא הבחנה של רקטות מעזה על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים. כן דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית שטח עזה. ב-17 בינואר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו להפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה.

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-17 וה-18 בינואר נהרגו בעזה 172 פלסטינים, ו-326 בני אדם נוספים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-18 בינואר 2024 נהרגו בסך הכול בעזה לפחות 24,620 פלסטינים, ו-61,830 פלסטינים נפצעו.

• בין ה-16 בינואר ל-17 בינואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה 191 חיילים, ו-1,178 חיילים נפצעו.

• נכון ל-18 בינואר, שירותי הטלקומוניקציה בעזה עדיין מושבתים זה היום השישי ברציפות, מאז ה-12 בינואר. לאור זאת, המידע החדש בעדכון בזק זה מוגבל. זו הפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר שבה חדלו שירותי הטלקומוניקציה לפעול. השבתת שירותי טלקומוניקציה  מונעת מבני אדם גישה למידע מציל-חיים או את האפשרות להזעיק נותני מענה ראשוני, ומסכלת גם סוגים אחרים של מענה הומניטרי.

• זמינות המים לשתייה ולשימוש ביתי בעזה מצטמצמת מדי יום. כרגע, רק אחד משלושת קווי המים הישראליים מתפקד, ומזרים פחות ממחצית (22 אלף מטר מעוקב ביום) מכמות המים שהייתה זמינה לו כל שלושת הקווים היו פועלים (למידע נוסף ראו סעיף מים, תברואה והיגיינה).

• ב-18 בינואר דיווח הארגון הלא ממשלתי Medical Aid for Palestine  (MAP) כי: "הבוקר, בשעה  6 בערך, כתוצאה ממתקפת טילים, נגרם נזק כבד למתחם בעזה שבו התגוררו אנשי הסגל של צוות החירום הרפואי של MAP של ארגון ועדת ההצלה הבינלאומית (IRC). כמה אנשי צוות והמאבטח של המתחם נפצעו פציעות שאינן מסכנות חיים." הצוות ביצע ניתוחים וטיפולים רפואיים אחרים, במאמץ להקל מהעומס הכבד על הסגל הרפואי בבית החולים נאסר. לאחר התקיפה פונו אנשי MAP ו-IRC מן המתחם ואינם יכולים להמשיך לעבוד בבית החולים. ההתקפה המדווחת ופינוי אנשי הסגל בעקבותיה פוגעים עוד יותר בקיבולת השברירית מלכתחילה של בית החולים, המוצף במטופלים.

• משרד הבריאות בעזה הודיע כי נכון ל-18 בינואר תועדו יותר מ-8,000 מקרים של דלקת כבד נגיפית A כתוצאה מצפיפות היתר במחסים. צופים כי מספר הנדבקים בדלקת כבד נגיפית במחסים, שבכולם שוררת צפיפות יתר, יוכפל. בנוסף על כך, בשל היעדר גישה לבתי חולים, 60 אלף נשים הרות מצויות בסיכון שלא יקבלו טיפול נאות במקרה של סיבוכים. מאז תחילת מעשי האיבה דווח על מאות מקרים של הפלות ולידות פגים. 

• ב-18 בינואר אישר צה"ל כי הוציא גופות מבית העלמין בח'אן יונס, מאחר שחשד שנקברו בו בני ערובה. זאת לאחר דיווחים ב-17 בינואר, בשעה 7:00 בערך, לאחר שכוחות ישראליים נסוגו מסביבת בית החולים נאסר בח'אן יונס, ולאחר מכן דיווחים וצילומי וידיאו המראים הרס של מרבית בית העלמין א-נמסאווי,  וקברים שגופות הוצאו מהם.

• ב-18 בינואר אמר סמנכ"ל יוניסף טד צ'איבן: "מרגע שהסיוע נכנס לתוך עזה, יכולתנו לחלק אותו הופכת לעניין של חיים ומוות. הכרחי להסיר את הגבלות הגישה, להבטיח תקשורת אמינה בשטח ולאפשר תנועה של אספקה הומניטרית על מנת להבטיח שמי שנותרו כבר כמה ימים בלא סיוע יקבלו את הסיוע שהם כה זקוקים לו. עלינו להתחיל להזרים טובין מסחריים אל תוך עזה, כדי שהשווקים יוכלו להיפתח מחדש והתלות של משפחות בסעד תפחת." 

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

השבתת התקשורת מגבילה את היכולת לדווח באופן מלא על תקריות. עם זאת, להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-17 בינואר.

• ב-17 בינואר, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה עקורים פלסטינים, בהם ילד אחד, בפגיעה בקבוצת בני אדם ממזרח לרפיח.

• ב-17 בינואר, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 19 פלסטינים, בהם לפחות שמונה ילדים ושש נשים, בפגיעה בבית ליד אזור מסגד אל-בחסבא, בשכונת אל-ג'ניינה ממזרח לרפיח.

• ב-17 בינואר הרסו כוחות ישראליים בחומרי נפץ את אוניברסיטת אל-אסרא' במדינת א-זהרה, מדרום לעיר עזה. על פי דיווחים, ב-70 הימים האחרונים השתמשו כוחות ישראליים בבניין כבסיס צבאי ומתקן מעצר אד-הוק לחקירת עצירים פלסטינים לפני העברתם למקום לא ידוע.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-18 בינואר 1.7 מיליון בני אדם בעזה עקורים. רבים מהם כבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. יכולתה של אונר"א לספק תמיכה הומניטרית ונתונים מעודכנים על מספר העקורים נתונה למגבלות חמורות. בשל ההסלמה המתמשכת בלחימה ופקודות פינוי, חלק ממשקי הבית עברו מן המחסים שבהם היו רשומים בתחילה. מעברים אלה יצרו מצב של כפל רישום של אותם עקורים ביותר ממחסה אחד. ברגע שהמצב הביטחוני יאפשר זאת, אונר"א מתכננת לבצע ספירה מדויקת יותר של עקורים במחסים, לרבות מחסים לא רשמיים. 

• נפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, יותר ממיליון בני אדם נדחסים במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר 2023 נותרה רצועת עזה ללא חשמל, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והסולר ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי איבה המתמשכים המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

מים, תברואה והיגיינה

• זמינות המים בעזה מצטמצמת מדי יום. לדברי ארגונים הומניטריים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, זמינות המים המופקים מבארות עירוניות היא עשירית (21,200 מטר מעוקב ביום) מתפוקתן לפני ההסלמה במעשי האיבה (255 אלף מטר מעוקב ביום). ידוע כי המים מבארות אלה הם מים מליחים תת-תקניים, לעומת המים שהוזרמו לפני פרוץ מעשי האיבה בקווים שמפעילה ישראל, שהיו מי השתייה הבטוחים המיטביים. נכון לעכשיו רק אחד מהקווים הישראליים – נקודת המים בני סעיד – מתפקד, ומזרים פחות ממחצית (22 אלף מטר מעוקב ביום) מכמות המים שהייתה זמינה לו היו כל הקווים פועלים.

• יתרה מכך, נכון לעכשיו זמינות המים ממתקני ההתפלה קצרי הטווח היא 7% (1,600 מטר מעוקב ביום) מתפוקתם קודם למשבר (22 אלף מטר מעוקב ביום). בשל ההגבלות על יבוא פריטים  קריטיים, ערכות בדיקת מים, וכלור לטיהור המים ברחבי עזה אינם זמינים, נכון לעכשיו. כמו כן, המיזוג בין פסולת ומוצקה ופסולת צואתית, שהגשמים וההצפות מחריפים אותו, יוצר סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים. ארגון הבריאות העולמי מדווח כבר עתה על 152 אלף נדבקים בשלשול, ואי-היכולת לטהר מים בכלור כדי להשמיד חיידקים רק מחריפה את המצב, המדאיג מלכתחילה. נכון לעכשיו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה פיתחו תוכנית מוכנות ומענה לשלשול מימי חריף. כדי לאפשר מתן מענה נאות, יש ליישב את החסמים המונעים יבוא של פריטים קריטיים. 

גישה הומניטרית

• ב-17 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 98 מטענים של מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים. מאז פתיחתו של מעבר כרם שלום הוכנסו דרכו כמעט 22% ממשאיות הסיוע.

• בשבועיים הראשונים של ינואר תכננו סוכנויות הומניטריות 29 משלחות להעברת אספקה מצילת-חיים לאזורים שמצפון לנחל עזה. רק שבע מ-29  המשלחות (24%) הושלמו, במלואן או באופן חלקי. הרשויות הישראליות סירבו להתיר גישה ליתר המשלחות. שתי משלחות נוספות, שתואמו במקור עם הרשויות הישראליות, לא ניתן היה להשלים בשל אי-הישימות של המסלולים שהוקצו להן או עיכובים ממושכים במחסומים, שלא התירו למשלחות להתבצע בהצלחה בחלונות התפעול הבטוחים.

• במספר הסירובים להתיר למשלחות הומניטריות גישה לאזורים שמצפון לנחל עזה ניכרה עלייה חדה במשך המחצית הראשונה של ינואר, לעומת החודשים הקודמים; באוקטובר ובדצמבר נענו בסירוב רק 14% (שש מתוך 43) מהמשלחות המתוכננות לצפון, בעוד ש-86% הנותרים (37 מתוך 43 משלחות) התאפשרו. סירובים אלה מונעים את הרחבת הסיוע ההומניטרי ומוסיפים משמעותית לעלות של כלל המענה ההומניטרי. בנוסף על כך, משימות מתוכננות שהגישה לאזורים שמצפון לנחל עזה נמנעת מהן מייצגות הזדמנויות מוחמצות למשלחות חלופיות, שניתן היה לבצע לאזורים אחרים ברצועת עזה. גם ההגבלות שהרשויות הישראליות מטילות זה זמן רב  על יבוא ציוד הומניטרי קריטי לתוך עזה ממשיכות לפגוע קשות ביכולתן של סוכנויות הומניטריות לפעול בבטחה וביעילות.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

• נכון ל-15 בינואר בשעות הצהריים העריכו הרשויות הישראליות כי כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-18 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים בשתי תקריות נפרדות במהלך מבצעים צבאיים ישראליים מתמשכים במחנות הפליטים  נור שמס וטול כרם, קרוב לעיר טול כרם. מותם מביא את מספר הפלסטינים שנהרגו בשני המחנות ביומיים האחרונים לשמונה, בהם שני ילדים, ואת מספר הפצועים ל-26 לפחות. על פי דיווחים, כל משך המבצע התנהלו חילופי אש בין כוחות ישראליים לפלסטינים, שבמהלכם השליכו פלסטינים מטעני צינור וכוחות ישראליים תקפו מן האוויר. על פי דיווחים, בשני המחנות, וכן בעיר טול כרם, כוחות ישראליים פוצצו והרסו לפחות שלושה בתים פלסטיניים, הרסו בדחפורים תשתית כביש ובכך גרמו לניתוקי מים וחשמל, ובמקרים אחדים עיכבו גישת אמבולנסים לפינוי הפצועים והמתים. מידע ראשוני מצביע על כך שלעשרות בתים נגרם נזק קל עד בינוני, וכי לפחות 300 פלסטינים נעצרו ונחקרו.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 357 פלסטינים, בהם 90 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (357), 348 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת 2024 (נכון ל-18בינואר) נהרגו 48 פלסטינים, בהם תשעה ילדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה) ב-30 בנובמבר 2023. ישראלית נוספת נהרגה במתקפה אחרת שביצעו פלסטינים בישראל ב-15 בינואר 2024. מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,252 פלסטינים בסך הכול, בהם 645 ילדים. מכלל הפצועים, 4,121 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 110 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 53% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 35% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 433 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (42 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (338 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (53 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-17 בינואר 2024.

• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר 2023 כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024  נעקרו 478 פלסטינים, בהם 239 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

• מה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-18 בינואר 2024 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים גבוהים מאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-17 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, בעקבות הרס של 94 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם). 

מימון

• נכון ל-16 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 689.8 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 57% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה