מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 91

דגשים עיקריים

• ב-12 בינואר נמשכו ברחבי מרבית רצועת עזה הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים, שגרמו להרג של אזרחים נוספים ולעוד הרס. על פי דיווחים, גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל נמשך, וכן גם מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית רצועת עזה. 

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-11 וה-12 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 151 פלסטינים, ו-248 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-12 בינואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 23,708 פלסטינים, ו-60,005 פלסטינים נפצעו.

• מאז ה-11 בינואר ונכון ל-12 בינואר לא דווח על חיילים ישראליים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 184 חיילים, ו-1,099 חיילים נפצעו.

• מאז תחילת השנה נצפתה עלייה בשיעור הסירובים של רשויות ישראליות לבקשות גישה עבור משלחות הומניטריות, ובהגבלות גישה חמורות שהוטלו על ידן - רק 21% (חמישה מתוך 24) ממשלוחי הסיוע המתוכננים שכללו מזון, תרופות, מים וסוגים אחרים של אספקה מצילת-חיים הצליחו להגיע ליעדם בצפון עזה. סירובים אלה משתקים את יכולתם של ארגונים הומניטריים שותפים לתת מענה משמעותי, עקבי ובהיקף הנדרש לצרכים הומניטריים נרחבים.

• ב-12 בינואר אמר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, כי "מאמצינו לשלוח שיירות הומניטריות לצפון נתקלו בעיכובים, סירובים ובהצבת תנאים בלתי אפשריים. אי-כיבוד של מערכת ההודעות ההומניטריות מסכנת כל תנועה של עובדי סיוע, וכך גם הכמויות הבלתי מספיקות לחלוטין של כלי רכב משוריינים וציוד התקשורת המוגבל שהורשינו להכניס אל עזה... כמעט בלתי אפשרי לספק סיוע הומניטרי ברחבי עזה."

• בסך הכול, שיעור הסירובים לבקשות גישה עבור משלחות לאזורים שמצפון לנחל עזה שנצפה נכון ל-12 בינואר 2024 מייצג הידרדרות משמעותית בהשוואה לשיעור הסירובים בדצמבר 2023, שבמהלכו תואמו ובוצעו יותר מ-70% (13 מתוך 18) מהמשלחות המתוכננות של האו"ם לצפון, היכן שמוערך כי הצרכים הם הגבוהים והחמורים ביותר. כל יום שבו סיוע אינו מגיע גורם לאובדן חיים ולסבל למאות אלפי בני האדם שעדיין נמצאים בצפון עזה. הגישה לצפון כמעט בלתי אפשרית, והגישה לאזורי ח'אן יונס ודיר אל-בלח מצטמצמת מדי יום.

• מאז ה-1 בינואר הגבילו הרשויות הישראליות את כל שש המשלחות ההומניטריות למשלוח דלק לתחנות מים ושפכים בצפון, במסגרת סיוע מציל חיים בתחום המים, התברואה וההיגיינה. זהו שינוי לעומת התקופה שבין אוקטובר לדצמבר 2023, שבה הוגבלו רק 33% מהמשלחות (שתי משלחות). ארגונים הומניטריים שותפים לא הצליחו לאמוד את המצב באזור ג'באליה או לחדש את אספקת הדלק אליו מאז קבלתם של דיווחים ראשוניים על הצפות של מים ושפכים במחנה ג'באליה, ב-5 בינואר. מעריכים כי לפחות 100 אלף עקורים שוהים במחסים של האו"ם ובמחסים ציבוריים באזור זה. המשלחת ההומניטרית האחרונה הגיעה לשם ב-29 בנובמבר, במהלך הפסקת האש.

• הצפות וזיהום בשפכים מהווים סיכוני בריאותיים חמורים. במצב שבו מאות עקורים נאלצים לחלוק בית שימוש יחיד, הכרחי לקבל בדחיפות גישה לאזורים  שפורטו לעיל. לא זו בלבד שהפרשות אדם לא מטופלות, יחד עם עם הצפות במים ובמי ביוב, מגבירות את הסכנות הבריאותיות, הן גם מסבות נזק מתמשך לתשתית הציבורית הנותרת ויוצרות סיכונים סביבתיים. 

• מאז ה-1 בינואר הגיעה לצפון עזה רק אחת מעשר המשלחות המתוכננות לתמיכה בפעילויות רפואיות מצילות-חיים ובפעילויות חירום (לרבות אספקת תרופות), וגם אותה לא ניתן היה לבצע במלואה. כתוצאה מכך בתי החולים בצפון עזה נותרים ללא גישה מספקת לאספקה ולציוד רפואיים מצילי-חיים.

• ב-12 בינואר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי אחרי יותר משבועיים הצליחו ארגונים הומניטריים שותפים להגיע לבית החולים שיפא שבצפון עזה. הארגונים הביאו לבית החולים 9,300 ליטר דלק ואספקה רפואית שתכסה את צורכיהם של 1,000 נפגעי טראומה ומאה מטופלי דיאליזה. בית החולים שיפא חידש כמה מהשירותים הרפואיים שלו, וכעת יש בו 60 אנשי סגל, מחלקה כירורגית ורפואית ובה 40 מיטות אשפוז, מחלקת חירום, ארבעה חדרי ניתוח, שירותי חירום בסיסיים בתחומי המיילדות והגינקולוגיה, יחידת דיאליזה מוגבלת, שירותי מעבדה מינימליים ושירותי רדיולוגיה בסיסיים.

• נכון ל-12 בינואר הושלמו פחות ממחצית מהמשימות המתואמות המתוכנות ברחבי עזה (3 מתוך 7), שנועדו לספק סיוע במזון, חלקן במשותף עם כוחות משימה אחרים. רשויות ישראליות סירבו לאשר את בקשות הגישה עבור שתי משלחות, ושתי משלחות אחרות בוטלו בלית ברירה משום שהגישה דרך נתיבי הנסיעה שהקצו הרשויות הישראליות לא הייתה ישימה. בין אוקטובר לדצמבר 2023, רק 8% (שתיים) מהמשלחות נענו בסירוב לבקשות גישה או שהושהו משיקולים ביטחוניים. בשל מגבלות הגישה ההולכות וגוברות, במיוחד באזורי הצפון והמרכז, הצליחה תוכנית המזון העולמית לספק מזון לכ-900 אלף בני אדם ב-91 מקומות באמצעות חבילות מזון, קמח ולחם, כמות שהיא רק חלק מהצרכים בסיוע במזון בחודש דצמבר.

• ב-12 בינואר, בין 15:30 ל-16:00, הודיעו חברות הטלקומוניקציה בעזה שירותיהן הושבתו. זו הפעם השביעית מאז ה-7 באוקטובר שבה חדלו שירותי הטלקומוניקציה ברצועת עזה לפעול.

• ב-12 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 178 משאיות שהכילו מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים. תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום גריפיתס אמר היום: "אף שראינו גידול מסוים במספר המשאיות המוכנסות דרך מעברי רפיח וכרם שלום, באספקה ההומניטרית לבדה לא יהיה די לתמוך ביותר מ-2 מיליון בני אדם. איננו יכולים להוות תחליף למגזר המסחרי בעזה. מוכרחים להכניס לעזה טובין מסחריים, ובהיקף הדרוש. רשימה גדלה והולכת של פריטים שהכנסתם אסורה משמעה שאיננו יכולים להכניס לעזה אספקה לשיקום תשתית מקיימת-חיים. גם המערכת לפינוי רפואי של מטופלים למצרים אינה מספקת לעומת הצרכים העצומים."

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-11 בינואר ל-12 בינואר: 

  • ב-11 בינואר, בשעה 10:50 בערך, נקלעה קבוצת פלסטינים לתקיפה בעבסאן אל-כבירה שממזרח לח'אן יונס, ועל פי דיווחים שישה מהם נהרגו.

  • ב-11 בינואר, בשעה 19:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה בני אדם, בהם ילד, בפגיעה בבית בשכונת א-שוקה שממזרח לרפיח.

  • ב-12 בינואר, בשעה 1:00, נהרגו על פי דיווחים  14 בני אדם ואחרים נפצעו בפגיעה בבית ממערב לדיר אל-בלח.

  • ב-11 בינואר 2024,, בשעה 17:15 בערך, נפגעה מכונית באל-מנארה, מדרום-מזרח לח'אן יונס. בח'אן יונס. על פי דיווחים, דקות לאחר מכן פגעה תקיפה נוספת בקבוצת בני אדם שניסו לחלץ את גופות ההרוגים מן המכונית. על פי דיווחים, בסך הכול נהרגו עשרה בני אדם.

עקירה (רצועת עזה)

• ב-11 בינואר ניתנו לבני אדם בחלקים של אזור אל-מוואסי ובכמה גושי מבנים ליד כביש סלאח א-דין בדרום עזה פקודות פינוי חדשות, המכסות שטח שמעריכים כי גודלו כ-4.6 ק"מ רבוע. צה"ל אמר כי הוא מתכונן לפעול באזור ופקד על מי שהפקודות חלות עליהם לעבור לדיר אל-בלח. צופים כי סבב פקודות אחרון זה יפגע ביותר מ-18 אלף בני אדם ובתשעה מחסים, שבהם שוהים עקורים שמספרם אינו ידוע. 

• ב-10 בינואר הביע משרד האו"ם לזכויות האדם חשש מכך שכוחות ישראליים "הציבו חיי אזרחים בסכנה חמורה, כשהורו לתושבים בחלקים שונים של נפת מרכז עזה לעבור לדיר אל-בלח – ובה בעת המשיכו לנהל תקיפות אוויריות על העיר. על צה"ל לנקוט אמצעים מידיים להגן על אזרחים, כפי שמחייב אותו המשפט הבינלאומי. כפיית העברה על אזרחים אינה פוטרת את צה"ל בשום פנים מן המחויבויות שמטיל עליו המשפט ההומניטרי הבינלאומי, להגן על אזרחים בעת ביצוע מבצעים צבאיים."

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון ל-8 בינואר 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.72 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות, בהם 160 אלף עקורים בצפון ובעיר עזה; מספר השוהים במתקנים חורג בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. זה זמן מה שנפת רפיח היא מקום המקלט העיקרי למי שנעקרו – בעקבות התעצמות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

• נכון ל-11 בינואר, מאז ה-7 באוקטובר דווח על כ-230 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהמקרים נפגע אותו מקום בשורה של תקריות). לפחות 23 מהתקריות כללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים כאלה. כן כללו התקריות 63 פגיעות ישירות במתקנים של אונר"א, ונזק שנגרם ל-69 מתקנים שונים של אונר"א כשאובייקט בקרבתם נפגע. בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 330 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ולפחות 1,135 עקורים אחרים נפצעו בהם. להערכת אונר"א, מאז ההסלמה במעשי האיבה נהרגו במחסים של הסוכנות לפחות 323 בני אדם ששהו בהם, ולפחות 1,149 בני אדם נוספים נפצעו.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-12 בינואר פינתה אגודת הסהר האדום הפלסטיני, בתיאום עם הצלב האדום הבינלאומי, כ-28 פצועים ומלוויהם מבית החולים שיפא, בית החולים כמאל עדואן ומנקודת האיסוף הרפואית של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בג'באליה, להמשך טיפול בדרום עזה.

• ב-10 בינואר, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, נהרגו ארבעה מאנשי צוותי האמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני  ושני פצועים, כשאמבולנס נפגע בכביש סלאח א-דין, בכניסה לדיר אל-בלח. הצלב האדום הבינלאומי גינה כל מתקפות שהן על עובדי בריאות, ואמר כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי ברור. בשום פנים אסור שאנשי סגל רפואי יקפחו את חייהם בעת שהם מגישים תמיכה לקהילתם. על כל הצדדים לסכסוך  לכבד את השליחות ההומניטרית של אגודת הסהר האדום הפלסטיני ונותני מענה ראשוני אחרים."

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, 15 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה ושישה בצפון. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, שלושה בתי חולים – אל-אקצא, נאסר ובית החולים האירופי בעזה – בסכנת סגירה בשל פקודות פינוי שניתנו נגד האזורים הצמודים אליהם ומעשי איבה המתנהלים בקרבתם.  בתי החולים בצפון מספקים שירותים מוגבלים בתחום המיילדות, הטראומה וטיפול החירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית, ודרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.

• ב-11 בינואר אמר משרד הבריאות כי 707 פצועים ו-438 מטופלים אחרים הצליחו לעבור במעבר רפיח לצורך קבלת טיפול מחוץ לעזה. 6,200 בני אדם נוספים ממתינים להעברתם לטיפול רפואי בחו"ל, ועל יותר מ-10,000 חולי סרטן מרחפת סכנת מוות בשל היעדר גישה לטיפול, לאחר שבית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית נסגר.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 

• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

• ב-12 בינואר אמר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים מרטין גריפיתס כי "משפחותיהם של בני הערובה מחכות זה 100 ימים לשחרור יקיריהן, או לפחות למידע כלשהו על מצבם. לרוע המזל, מאז נובמבר לא שוחררו בני ערובה ולמשפחותיהם וליקיריהם לא נמסר כל מידע."  הוא חזר על קריאתו למתן יחס הומאני ולשחרור מיידי של כל בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-12 בינואר מת פלסטיני מפצעים שנגרמו לו מוקדם יותר באותו יום, כשהותקף והוכה על ידי כוחות ישראליים שפשטו על הכפר זיתא בנפת טול כרם. במקום פרצו עימותים ודווח גם על שני פצועים פלסטינים.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון לשעה 16:00 ב-12 בינואר 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 333 פלסטינים, בהם 84 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית (333), 324 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם נוסף נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מאז תחילת 2024 (נכון לשעה 16:00 ב-12 בינואר) נהרגו 24 פלסטינים, בהם שלושה ילדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-12 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים (36) שנהרגו בשנת 2023 בגדה המערבית ובישראל במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית היה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-12 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,176 פלסטינים בסך הכול, בהם 631 ילדים. מכלל הפצועים, 4,046 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 109 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 52% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 36% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-12 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 413 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (41 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (321 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (51 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-12 בינואר 2024.

• שליש מכלל מתקפות המתנחלים נגד פלסטינים לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם), שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם לרכוש פלסטיני, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-12 בינואר 2024, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).

• בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-12 בינואר 2024 נעקרו בסך הכול 453 פלסטינים, בהם 227 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

• בשלושת החודשים האחרונים של 2023 נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. המספרים חורגים מעבר לאלה שדווחו בתשעת החודשים הראשונים של אותה שנה, שבמהלכם נהרסו לשם ענישה 16 בתים ועקב כך נעקרו 78 בני אדם. 

• מה-7 באוקטובר 2023 ועד ה-12 בינואר 2024 נעקרו 602 פלסטינים, בהם 263 ילדים, בעקבות הרס של 94 בתים במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94%  מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, וכן במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם. נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם). ביומיים האחרונים פשטו כוחות ישראליים על מחנות הפליטים נור שמס ורג'נין, יישרו בדחפורים תשתית כביש וגרמו נזק למבנים אחרים, לרבות בתים.

מימון

• נכון ל-11 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 648.2 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 54% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה