מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל / עדכון בזק מס' 86

דגשים עיקריים

• ב-7 בינואר התגברו ההפגזות הישראליות הכבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה. בצפון עזה תקפו כוחות ישראלים יעדים בעיר עזה, במחנה ג'באליה, בתל א-זעתר ובבית לאהיה, תקיפות שעל פי דיווחים גרמו להרוגים במספר רב מאוד באזור אל-פלוג'ה במחנה ג'באליה (ראו להלן).  תקיפות אוויריות ישראליות אינטנסיביות נמשכו ברחבי נפת דיר אל-בלח ובערים הדרומיות ח'אן יונס ורפיח. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל ישראל. דווח על מבצעים קרקעיים ולחימה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים במרבית רצועת עזה, שגרמו להרוגים נוספים. 
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-5 וה-7 בינואר נהרגו בעזה על פי דיווחים 225 פלסטינים, ו-296 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-7 בינואר בשעה 12:00 נהרגו בעזה לפחות 22,835 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. באותו פרק זמן נפצעו על פי דיווחים 58,416 פלסטינים.
• מאז ה-5 בינואר ונכון ל-7 בינואר, על פי דיווחים, נהרג בעזה חייל ישראלי נוסף. לדברי צה"ל, מאז תחילת המבצע הקרקעי נהרגו בעזה בסך הכול 174 חיילים, ו-1,023 חיילים נפצעו.
• ב-7 בינואר ביקרו אנשי סגל של ארגון הבריאות העולמי ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בבית החולים אל-אקצא, בית החולים המתפקד היחיד בנפת דיר אל-בלח שבמרכז עזה. לדברי מנהל בית החולים, בשל מעשי האיבה הגוברים ופקודות הפינוי המתמשכות, נאלצו רוב עובדי הרפואה וכ-600 מטופלים לעזוב את המתקן למקומות לא ידועים. ארגון "סיוע רפואי לפלסטינים" וועדת ההצלה הבינלאומית מסרו כי בשל הפעילות הצבאית הישראלית הגוברת נאלץ צוות החירום הרפואי שלהם לעצור פעילויות מצילות-חיים ופעילויות קריטיות אחרות בבית החולים ולעזוב את המתקן. על פי הודעה של מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, אנשי צוותו חזו ב"תמונות מחליאות של בני אדם מכל הגילים מטופלים על רצפות מוכתמות בדם, ובמסדרונות ששורר בהם כאוס." בית החולים דיווח על צרכים עצומים, ובמיוחד בעובדי רפואה, אספקה רפואית, מיטות וכן על צורך בהגנה מפני תקיפות ומעשי איבה. הצוות של ארגון הבריאות העולמי הביא לבית החולים אספקה רפואית בכמות שתספיק לתמוך ב-4,500 מטופלי דיאליזה במשך שלושה חודשים, וב-500 מטופלים נפגעי טראומה. "אל-אקצא הוא בית החולים החשוב ביותר שנותר במרכז עזה, וחובה שיישאר תפקודי ומוגן כדי לספק את השירותים מצילי-החיים שלו," אמר ד"ר גברייסוס. "אסור להתיר שחיקה נוספת בתפקודיות שלו  - לעשות כן לנוכח טראומה, פציעות וסבל הומניטרי בהיקפים כאלה יהיה בגדר שערורייה מוסרית ורפואית."
• ב-5 בינואר הודיע יוניסף כי בסקר שערך ב-26 בדצמבר נמצא כי 90% מהילדים בני פחות משנתיים בעזה צורכים שתי קבוצות מזון או אף פחות מכך. על פי דיווחים, רוב הילדים מקבלים רק דגנים (לרבות לחם) או חלב, מצב התואם להגדרה של "עוני תזונתי חמור". בשבוע אחד בלבד, שהחל ב-17 בדצמבר, גדל מספר מקרי השלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש מ-48 אלף ל-71 אלף.  נתון זה מקביל ל-3,200 מקרי שלשול חדשים מדי יום. לפני ההסלמה במעשי האיבה תועדו בקרב ילדים בני פחות מחמש 2,000 מקרי שלשול בחודש, בממוצע. מנכ"לית יוניסף אמרה כי "הזמן אוזל. ילדים רבים בעזה מתמודדים כבר עכשיו  עם תת-תזונה חריפה. ככל שסכנת הרעב ההמוני גוברת, מאות אלפי ילדים רכים נוספים עלולים לסבול בקרוב מתת-תזונה חמורה, וחלקם יהיו בסכנת מוות. איננו יכולים להתיר לזה לקרות."
• ב-6 בינואר הוכנסו לרצועת עזה דרך מעברי רפיח וכרם שלום 116 משאיות ובהן מזון, תרופות וסוגי אספקה אחרים, וב-7 בינואר הוכנסו דרך מעברי רפיח וכרם שלום 102 משאיות כאלה.
• ב-5 בינואר אמר תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום כי "הקהילה ההומניטרית נותרה להתמודד עם המשימה הבלתי אפשרית של מתן תמיכה ליותר מ-2 מיליון בני אדם, והיא עושה זאת בשעה שהעובדים שלה עצמה נהרגים ונעקרים, השבתות התקשורת נמשכות, כבישים ניזוקים ושיירות נקלעות לאש חיה, והאספקה המסחרית החיונית להישרדות כמעט איננה בנמצא... מתקנים רפואיים נתונים למתקפות בלתי פוסקות בעודם קורסים תחת עומס הטיפול בנפגעי טראומה, סובלים ממחסור קריטי בכל סוגי האספקה ומוצפים בבני אדם נואשים המבקשים מקום מבטחים."
• בגדה המערבית, ב-6 וב-7 בינואר הרגו כוחות ישראליים 11 פלסטינים, בהם שתי קבוצות של אחים. אשת כוחות ישראליים נהרגה על ידי פלסטינים ופלסטיני נוסף נהרג על ידי תוקף שמאמינים כי הוא פלסטיני, שזיהה אותו בטעות כמתנחל.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-5 בינואר ל-7 בינואר: 

• ב-6 בינואר, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 18 בני אדם כשבניין מגורים בשכונת אל-מנארה שבח'אן יונס נפגע.
• ב-6 בינואר, בשעה 15:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 16 בני משפחה אחת במחנה א-נוסייראת שבדיר אל-בלח, כשהמחנה הותקף.
• ב-6 בינואר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה בני אדם בצומת א-סראיה שבמרכז העיר עזה.
• ב-6 בינואר, בשעה 19:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 25 בני אדם, בהם לפחות 12 ילדים וארבע נשים, ועל פי דיווחים עשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בח'אן יונס. 
• ב-6 בינואר, בשעה 22:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 בני אדם, בהם תינוק וכמה ילדים, בפגיעה בבניין מגורים בדיר אל-בלח.
• ב-6 בינואר, בשעה 22:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים יותר מ-70 בני אדם בפגיעה בבניין מגורים באזור אל-פלוג'ה במחנה ג'באליה.
• ב-7 בינואר, בשעה 9:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 11 בני אדם באזור אל-מווארג', מצפון לרפיח, בפגיעה במכונית.

עקירה (רצועת עזה)

• לדברי אונר"א, מוערך כי נכון לסוף 2023, 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם  רבים שכבר נעקרו כמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים. כמעט 1.4 מיליון עקורים שוהים ב-155 מתקנים של אונר"א ברחבי כל חמש הנפות; מתקנים אשר מספר השוהים בהם חורג  בהרבה מהקיבולת שיועדה להם. נפת רפיח היא כעת מקום המקלט העיקרי לעקורים אלה – בעקבות התגברות מעשי האיבה בח'אן יונס ובדיר אל-בלח ופקודות הפינוי של צה"ל, נדחסים יותר ממיליון בני אדם במרחב ששוררת בו צפיפות יתר קיצונית. עדיין קשה להגיע לנתון מדויק על מספרם הכולל של העקורים.

• ב-6 בינואר פורסמה פקודה לפינוי של שכונות בח'אן יונס, בהן אל-בטן א-סאמן, כיזאן אבו רדואן, ג'ורת א-לאות, אל-מנארה, כיזאן א-נג'אר, אל-מסאכר וא-לכרין.

• ב-6 בינואר, בשעה 22:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה עקורים, בהם אישה אחת, ועשרות עקורים נוספים נפצעו כשהמכינה לבנים של אונר"א במחנה אל-מר'אזי שבדיר אל-בלח הותקפה.

• ב-7 בינואר, בשעה חצות וחצי בערך. נהרגו על פי דיווחים שבעה בני אדם כששני בניינים בהם שהו עקורים, על החוף מצפון לרפיח, נפגעו.

• מאז ה-7 באוקטובר דווח על כ-220 תקריות שבהם נפגעו נכסים של אונר"א ובני אדם ששהו בתוכם (בחלק מהתקריות נפגע יותר מבניין אחד באותו מקום), לרבות לפחות 23 תקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. נתון זה כולל 63 פגיעות ישירות במתקנים של אונר"א ונזק שנגרם ל-69 מתקנים שונים של אונר"א כשאובייקט בקרבתם נפגע. בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 319 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ולפחות 1,135 עקורים אחרים נפצעו בהם.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. השבתת התקשורת והדלק ממשיכה לפגוע משמעותית במאמציה של קהילת הסיוע לאמוד את מלוא היקף הצרכים בעזה ולתת מענה הולם למשבר ההומניטרי המעמיק. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-3 בינואר, 13 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי; תשעה מהם בדרום עזה וארבעה בצפון. בתי החולים בצפון מספקים שירותי מיילדות, טראומה וטיפול חירום. עם זאת, הם מתמודדים עם קשיים כגון מחסור באנשי סגל רפואי, לרבות כירורגים מומחים, נוירו-כירורגים וסגל טיפול נמרץ, וכן עם חוסר באספקה רפואית כגון חומרי אלחוש, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ומתקני קיבוע חיצוניים. בנוסף דרושים בהם בדחיפות דלק, מזון ומי שתייה. מצב בתי החולים ורמת התפקודיות שלהם תלויים בתנודות בקיבולת  שלהם וביכולת להביא אליהם רמה מינימלית של אספקה. תשעת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ. 

• ב-6 בינואר הודיע משרד הבריאות בעזה כי מספר חדרי ניתוח במתחם הרפואי שיפא חזרו לפעול. כמו כן, ב-6 בינואר פינתה אגודת הסהר האדום הפלסטיני 14 מטופלים מבית החולים שיפא.

• ב-7 בינואר סירבו הרשויות הישראליות לבקשת ארגון הבריאות העולמי להעביר אספקה רפואית דחופה למחסן התרופות המרכזי בעיר עזה ולבית החולים אל-עודה בג'באליה. זו הפעם הרביעית מאז ה-26 בדצמבר שבקשה למשלחת לבית החולים אל-עודה בג'באליה ולמחסן התרופות המרכזי בעיר עזה נתקלת בסירוב, המותיר חמישה בתי חולים בצפון עזה ללא גישה לאספקה וציוד רפואיים מצילי-חיים.

ביטחון תזונתי

• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב  5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון  לרעב המוני גדל מדי יום, על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה אמרה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף קראה הוועדה להפסקת מעשי האיבה ולשיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי, כצעדים ראשונים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני. 
• תוכנית המזון העולמית מתכננת להרחיב את תוכנית הלחם בעזה, משום שבאפשרויות המזון המוכן הקיימות לא די לתת מענה לצרכים הקלוריים החיוניים הדרושים לבני אדם. לחם המיוצר מקמח מועשר עשוי להשלים כמה מהצרכים בוויטמינים ומינרלים חיוניים, שעד עתה לא נמצא להם מענה, ואשר סל המזונות המוכנים הקיים אינו מספק. יתרה מכך, אספקה של לחם כברירת מזון שאינו מצריך בישול נעשית חיונית במיוחד כשלמשקי בית אין את האמצעים לבשל מזון. כך, שילוב לחם באספקת הסיוע מסתמן לא רק  כפיתרון מעשי, אלא כאסטרטגיה מרכזית למימוש יעיל של צרכים תזונתיים מיידיים.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. 
• להערכת הרשויות הישראליות, כ-136 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה. במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-6 וב-7 בינואר נהרגו 12 פלסטינים ואשת כוחות ישראליים.
• ב-6 בינואר, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר ג'נין, תקפו פלסטינים רכב צבאי ישראלי במטעני נפץ, והרגו אשת כוחות ישראליים. לאחר מכן נהרגו שבעה פלסטינים, בהם נער בן 17, בשתי תקיפות אוויריות ישראליות. עם ההרוגים נמנו ארבעה אחים בני משפחה אחת, ושני אחים בני משפחה אחרת.
• ב-7 בינואר נהרג פלסטיני במהלך מבצע חיפוש ומעצר  בכפר עבווין (נפת רמאללה); מאוחר יותר באותו היום  ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, בהם ילדה בת שלוש, שנסעו במכונית ליד מחסום ישראלי בכפר בית איכסא (נפת ירושלים). אחד ההרוגים ניסה לכאורה לדרוס כוחות ישראליים.
• גם כן ב-7 בינואר, פלסטיני מירושלים המזרחית נורה למוות בעת שנסע בכביש עוקף בין רמאללה לשכם. מאמינים כי נורה על ידי פלסטינים שסברו בטעות כי הוא מתנחל.
• הרוגים אלה מביאים את מספר ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בינואר 2024 ל-326. בין ההרוגים היו 84 ילדים. בנוסף, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023 (507) הוא המספר הגבוה ביותר של הרוגים פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בינואר 2024 נהרגו חמישה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה). מספר הישראלים שנהרגו בשנת 2023 במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית בגדה המערבית ובישראל (36) הוא הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בינואר 2024, נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 4,042 פלסטינים, בהם 606 ילדים. מכלל הפצועים, 3,929 נפצעו מידי כוחות ישראליים, 92 מידי מתנחלים ו-21 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מכלל הפצועים, 51% דווחו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, 37% בהקשר של הפגנות ו-8% במהלך מתקפות במעורבות מתנחלים נגד פלסטינים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת  9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בינואר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 381 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (297 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (48 תקריות). מספר התקריות מסוג זה מייצג כמעט שליש מכלל המתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית ואשר תועדו מה-1 בינואר 2023 ועד היום.
• בשנת 2023 התרחשו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 1,229 תקריות במעורבות מתנחלים (עם כוחות ישראליים או בלעדיהם) שבהן נפגעו פלסטינים, נגרם נזק לרכושם, או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. בכ-913 מהתקריות האלה נגרם נזק לרכוש, ב-163 מהן נפגעו בני אדם וב-153 היו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד. זהו המספר הגבוה ביותר של מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים בכל שנה נתונה מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות במעורבות מתנחלים, בשנת 2006.
• הממוצע השבועי של תקריות כאלה מאז ה-7 באוקטובר הינו 29, לעומת 21 תקריות בשבוע בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר זה משקף ממוצע יומי של ארבע תקריות, לעומת שבע תקריות ביום שדווחו בין ה-7 באוקטובר ל-10 בנובמבר 2023, וממוצע יומי של שלוש תקריות בתשעת החודשים הראשונים של 2023. זהו הממוצע היומי הגבוה ביותר של תקריות במעורבות מתנחלים שבהן נפגעו פלסטינים מאז 2006. שליש מכלל התקריות שהתרחשו לאחר ה-7 באוקטובר כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות שתועדו לאחר ה-7 באוקטובר ליוו כוחות ישראליים את התוקפים, או שעל פי דיווחים תמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 ונכון ל-7 בינואר, נעקרו לפחות 198 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות. סך העקירות מאז ה-7 באוקטובר 2023 מייצג 78% מכלל העקירות בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה שדווחו מאז ה-1 בינואר 2023 (1,539 בני אדם, בהם 756 ילדים).
• בנוסף,  מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 444 פלסטינים, בהם 224 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C ובירושלים המזרחית. נתון זה מייצג 39% מכלל העקירות בגין היעדר היתרי בנייה שדווחו בכל שנת 2023 (1,153 בני אדם).
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. בין ינואר לספטמבר 2023 נהרסו לשם ענישה 16 בתים, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 587 פלסטינים נוספים, בהם 257 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-92 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; כ-95%  מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין (52%) ונור שמס וטול כרם, שניהם בנפת טול כרם (43%). נתון זה מייצג 65% מכלל העקירות שדווחו מאז ינואר 2023 בשל הרס בתים במהלך מבצעים צבאיים ישראליים (908 בני אדם).

מימון

• נכון ל-5 בינואר העבירו מדינות חברות באו"ם 637.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 53% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.