מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 77

דגשים עיקריים

• ב-26 בדצמבר בשעה 19:00 בערך הודיעה ספקית הטלקומוניקציה העיקרית בעזה על עצירת שירותי התקשורת והאינטרנט בשל נזק שדווח לתשתיתה. עצירה זו באה לאחר השבתה חלקית, שעות אחדות קודם לכן, בשל מעשי האיבה המתמשכים. סוכנויות הומניטריות ונותני מענה ראשוני הזהירו כי ההשבתות מסכנות את אספקת סיוע מציל-חיים בעזה, הנתקלת ממילא בקשיים רבים.
• בין ה-23 ל-26 בדצמבר נמשכו הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרבית רצועת עזה, ובמיוחד בנפת מרכז עזה, שבה ביצעו על פי דיווחים כוחות ישראליים ב-25-24 בדצמבר יותר מ-50 תקיפות אוויריות בשלושה מחנות פליטים – אל-בורייג', א-נוסייראת ואל-מר'אזי. דווח על עשרות הרוגים, והכבישים המחברים מחנות אלה נהרסו, הרס המונע מתן סיוע ועזרה לנזקקים להם.
• פעולות קרקעיות ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים נמשכו במרבית האזורים. נמשך גם ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים אל תוך ישראל. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-23 ל-26 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים 858 פלסטינים, ו-1,598 בני אדם נוספים נפצעו. על פי דיווחים, בין ה-22 ל-26 בדצמבר נהרגו בעזה 22 חיילים ישראלים. לדברי צה"ל, מאז תחילת הפעילות הקרקעית נהרגו בעזה 162 חיילים ו-874 חיילים נפצעו.
• ב-24 בדצמבר, בשעה 21:00 בערך, תקפו על פי דיווחים כוחות ישראליים אזור מגורים שכלל מספר בתים השייכים למשפחות קנדיל, אבו-אהד אבו חמידה, אבו רחמה, סי-סאלם וא-נוואסרה במקומות שנים ובמחנה הפליטים אל-מר'אזי בנפת מרכז עזה, הרגו יותר מ-70 פלסטינים ופצעו עשרות בני אדם אחרים, בהם ילדים ונשים. מאמינים כי בני אדם במספר לא ידוע עדיין לכודים מתחת להריסות. דובר משרד הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם הביע חשש כבד בדבר ההפגזות המתמשכות על מרכז עזה על ידי כוחות ישראליים, והוסיף כי "מדאיגה במיוחד העובדה שההפגזה האינטנסיבית האחרונה באה אחרי שכוחות ישראליים הורו לתושבים מהאזור שדרום לנחל עזה לעבור לנפת מרכז עזה ולתל א-סולטאן ברפיח."
• ב-25 בדצמבר ביקר צוות מטעם ארגון הבריאות העולמי בבית החולים אל-אקצא בנפת המרכז, שאליו נלקחו רבים מהפצועים מן התקיפה במחנה אל-מר'אזי, ושמע "סיפורים מטלטלים" ששיתפו עובדי רפואה ומטופלים כאחד. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי הביע את חששו בדבר "הנטל הכבד מנשוא שמעשי האיבה ההולכים ומסלימים מטילים על קומץ בתי החולים שעדיין פתוחים ברחבי עזה – זאת כאשר מרבית מערכת הבריאות הוכחדה וקרסה."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-26 בדצמבר בשעה 00:00 נהרגו בעזה לפחות 20,915 פלסטינים. נאמר כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים. נכון ל-26 בדצמבר נפצעו 54,918 פלסטינים. בני אדם רבים נעדרים, ככל הנראה קבורים מתחת להריסות, ורבים מתוכם עדיין ממתינים לחילוץ, או שיש לפנות את גופותיהם.
• הפעילות ההומניטרית מתמודדת עם קשיים תפעוליים הולכים וגדלים בשל מעשי האיבה האינטנסיביים, היעדר הביטחון, כבישים חסומים, חוסר בדלק ותקשורת מוגבלת באופן קיצוני.
• ב-23 בדצמבר הגיעו שתי משלחות של האו"ם לצפון עזה וחילקו 19,200 ליטר דלק, אספקה רפואית ומזון לארבעה בתי חולים, בהם שיפא. בעבר היה שיפא בית החולים הגדול ביותר בעזה, אבל יכולותיו קרסו לנוכח מעשי איבה מתמשכים והזינוק במספר הפצועים. כעת יכול בית החולים לספק רק עזרה ראשונה מהסוג הבסיסי ביותר, ונכון לעכשיו שוהים בו כ-50 אלף עקורים.
• ב-25 בדצמבר הצליחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני, יחד עם הצלב האדום הבינלאומי, לפנות 21 מטופלים מבית החולים הבפטיסטי אל-אהלי ו-13 מטופלים משיפא לח'אן יונס שבדרום. כן פינתה אגודת הסהר האדום הפלסטיני צוותים ממרכז האמבולנסים בג'באליה שבצפון, אחרי שלדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, ב-20 בדצמבר, על פי דיווחים, אילצו אותם כוחות ישראליים לעזוב את המרכז והרסו את האמבולנסים.
• ב-25 בדצמבר פרסמו אמצעי תקשורת ישראליים סרטון וידיאו שבו נראו על פי דיווחים כוחות ישראליים מחזיקים מאות פלסטינים במעצר בתוך אצטדיון הכדורגל אל-ירמוכ בעיר עזה. בסרטון נראו העצירים, בהם ילדים, קשישים ובני אדם עם מוגבלויות, מאולצים להתפשט עד לתחתוניהם בתנאים משפילים. ב-26 בדצמבר פרסמו אמצעי התקשורת עדויות מצולמות של עצירים פלסטינים שנלקחו לישראל ואחר כך, על פי דיווחים, שוחררו והוחזרו לעזה דרך מעבר כרם שלום. העצירים, חלקם מבוגרים יותר, טענו כי בשבי עונו וסבלו התעללות, ובצילומי הווידיאו נראו חבלות וכוויות בגופם. כן דיווחו העצירים כי לא קיבלו מזון, מים וגישה לשירותים ונחשפו לתנאי מזג האוויר הקשים.
• נכון ל-25 בדצמבר בשעה 20:20 הודיעה רשות המים בעזה כי קווי המים הישראליים שסיפקו מים לאזור בני סוהילה שממזרח לח'אן יונס חדלו לפעול כתוצאה מתקיפות אוויריות שגרמו להם נזק כבד, ועקב כך חדלה הזרמת המים לכל אזורי ח'אן יונס. קו זה סיפק כ-14,400 מטר מעוקב מים ביום והוא אחד משני קווי המים המספקים מי שתייה לדרום עזה; קווי המים הישראליים שסיפקו מים לצפון אינם פועלים מאז ה-8 באוקטובר.
• ב-26 בדצמבר הודיע מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש על מינויה של גברת סיגריד קאאח מהולנד לתפקיד מתאמת הומניטרית בכירה ומתאמת הסיוע לעזה, בעקבות החלטה 2720 של מועצת הביטחון. הגברת קאאח תסייע, תתאם, תאמת ותפקח על משלוחי סיוע הומניטרי לעזה. כן תקים הגברת קאאח מנגנון מטעם האו"ם להאצת משלוח סיוע הומניטרי לעזה באמצעות מדינות שאינן צד בסכסוך. בביצוע תפקידיה אלה תיעזר הגברת קאאח במשרד האו"ם לשירותי מיזמים. הגברת קאאח צפויה להתחיל בתפקידה ב-8 בינואר 2024.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין ה-22 ל-25 בדצמבר:
  • ב-22 בדצמבר בשעה 13:00בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 40 פלסטינים אחרי ששמונה בנייני מגורים בעיר ג'באליה שבצפון נפגעו בתקיפות.
  • ב-24 בדצמבר בשעה 21:40 בערך נהרגו על פי דיווחים לפחות 21 פלסטינים ורבים אחרים נפצעו, כשביתם בח'אן יונס נפגע.
  • ב-25 בדצמבר בשעה 15:30 בערך נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, ורבים אחרים נפצעו, כשביתם ליד בית החולים האירופי, ממזרח לח'אן יונס, נפגע.
• ב-26 בדצמבר, גופותיהם של 80 פלסטינים שנהרגו על פי דיווחים בצפון עזה הוחזרו לרשויות המקומיות דרך מעבר כרם שלום ונקברו בקבר אחים ברפיח. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, הגופות נלקחו על פי דיווחים לישראל לבדיקה על מנת לקבוע האם מי מהם הם בני ערובה.
• ב-23 בדצמבר נהרגו שני עקורים כששני בתי ספר של אונר"א המשמשים מחסה לעקורים בא-נוסייראת שבנפת מרכז עזה נפגעו. בג'באליה (צפון עזה), פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות בקרבתם של בתי ספר משמשים מחסים לעקורים, והרגו ופצעו עשרות פלסטינים.
• לדברי משרד החינוך, בין ה-7 באוקטובר ל-26 בדצמבר נהרגו בעזה יותר מ-4,037 תלמידים ו-209 אנשי סגל חינוך, ויותר מ-7,259 תלמידים ו-610 מורים נפצעו.
• לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בתקיפות אוויריות 82 עיתונאים ואנשי תקשורת פלסטינים. לדברי משרד הבריאות בעזה, 310 אנשי רפואה פלסטינים נהרגו. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו לפחות 20 מאנשי ההגנה האזרחית.

עקירה (רצועת עזה)

• היום, ב-26 בדצמבר, חזר צה"ל על קריאתו לתושבים לעזוב אזור, שיועד במקור לפינוי ב-22 בדצמבר, המכסה כ-15%, או 9 ק"מ רבוע בקירוב, מנפת דיר אל-בלח שבמרכז עזה. לפני תחילתם של מעשי האיבה גרו באזור זה כמעט 90 אלף בני אדם, וכעת נמצאים בו שישה מחסים שבהם שוכנו כ-61 אלף עקורים, רובם מהצפון. בימים האחרונים דיווחו ארגונים שותפים הומניטריים על זרם של עקורים המגיעים מנפת דיר אל-בלח לדרום, הסובל מלכתחילה מצפיפות יתר.
• עם האזורים הנפגעים נמנים מחנות הפליטים אל-בורייג' וא-נוסייראת, והאזור שמצפון לא-נוסייראת (א-זהרה ואל-מור'רג'ה). ההוראות הנלוות למפה קוראות לתושבים לעבור מייד למחסים בדיר אל-בלח, המלאים מלכתחילה עד אפס מקום מאחר ששוהים בהם כמה מאות אלפי עקורים. בעת כתיבת דוח זה עדיין לא ידוע היקף העקירה הנובעת מפקודת פינוי זו.
• עדיין קשה להשיג נתונים מדויקים על מספרם הכולל של העקורים. לדברי אונר"א, מוערך כי 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים, בהם בני אדם רבים שנעקרו כבר כמה וכמה פעמים, מאחר שמשפחות נאלצות לעבור שוב ושוב בחיפוש אחר מקום מבטחים.
• חוסר מזון ופריטי הישרדות בסיסיים, וכן תנאי היגיינה ירודים, מחריפים עוד יותר את תנאי החיים המחרידים ממילא של העקורים, מגבירים פי כמה בעיות הגנה ובריאות הנפש, ומרחיבים את התפשטותן של מחלות.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-25 בדצמבר, בשתי תקריות נפרדות, נפגעו ונהרסו בית החולים אל-ח'ייר שבג'באליה וסביבתו של בית החולים האינדונזי בבית לאהיא (שניהם מצפון לעיר עזה). בזמן שבו נפגעו היו שני בתי החולים ריקים ולא פעלו; בבית החולים האינדונזי נהרגו שלושה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו.
• ב-26 בדצמבר נפצעו כמה עקורים כשהקומות העליונות של מטה אגודת הסהר האדום הפלסטיני, בח'אן יונס, שבהן מצאו מקלט אלפי עקורים, נפגעו וניזוקו.
• ב-25 בדצמבר מסרה אונר"א בעזה 80 אלף מנות של חיסוני חצבת, חזרת ואדמת, כדי להגן על ילדים מפני מחלות שניתן למנוע באמצעות חיסונים.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-22 בדצמבר תשעה מתוך 36 בתי החולים בעזה, שכולם ממוקמים בדרום, מתפקדים באופן חלקי. בתי החולים האלה פועלים בתפוסה גדולה פי שלושה מקיבולתם, בעודם מתמודדים עם חוסרים קריטיים באספקה בסיסית ובדלק. לדברי משרד הבריאות בעזה, שיעורי התפוסה מגיעים כעת ל-206% במחלקות האשפוז ול-250% ביחידות הטיפול הנמרץ.
• נכון ל-23 בדצמבר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי צפון עזה נותרה ללא אף בית חולים מתפקד, זאת בשל חוסר דלק, אנשי סגל ואספקה רפואית. בית החולים אל-אהלי עדיין מטפל במטופלים אבל אינו מקבל מטופלים חדשים לאשפוז, לצד בתי החולים שיפא, אל-עודה וא-סחאבה. בתי החולים האלה אינם נגישים למטופלים חדשים, וממשיכים לטפל במטופלים קיימים בעודם משמשים גם מקום מקלט לאלפי עקורים.

מים, תברואה והיגיינה

• ב-22 בדצמבר, בשעה 19:37 בערך, נהרס מתקן ההתפלה א-ניל בעיר ג'באליה (צפון עזה), שהיה מתקן ההתפלה היחיד ששימש את תושבי נפת צפון עזה.
• ב-20 בדצמבר אמר יוניסף כי לילדים בעזה אין גישה ל-90% מכמות המים הדרושה להם לשימוש יומיומי. ההשלכות על ילדים חמורות, משום שהם פגיעים יותר להתייבשות, שלשול, מחלות ותת-תזונה. החששות בדבר מחלות המועברות במים, כמו כולרה ושלשול כרוני, גוברים לנוכח היעדר מים בטוחים לשתייה, במיוחד אחרי הגשמים וההצפות העונתיים. אנשי הארגון תיעדו מקרים מדווחים של שלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש במספר גדול פי עשרים מהממוצע החודשי, 160 אלף מקרים של זיהום חריף בדרכי הנשימה, וגידול בתחלואים ומחלות מידבקות אחרות כמו גרדת, כינים, אבעבועות רוח ופריחות עוריות.
• ב-20 בדצמבר חזר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי על החשש בדבר העלייה בשכיחות של מחלות מידבקות, ואמר כי "כבר עכשיו שיעורי ההתפרצויות של מחלות מידבקות בעזה נוסקים. השכיחות של שלשולים בקרב ילדים בני פחות מחמש גדולה פי 25 משכיחותם לפני הסכסוך. עבור ילדים הסובלים מתת-תזונה מחלות כאלה יכולות להיות קטלניות, על אחת כמה וכמה בהיעדר שירותי רפואה מתפקדים."

ביטחון תזונתי

• ב-24 בדצמבר הצניח צבא ירדן בעיר עזה את המשלוח השביעי של סיוע הומניטרי ואספקת מזון שנועדו לסייע לשוהים בתוך כנסיית סנט ג'ורג' פורפיריוס. מעריכים כי בכנסייה שוהים כ-800 בני אדם, המתמודדים על פי דיווחים עם מחסור במזון ומחסור חמור בפריטים הכרחיים אחרים.
• הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית ציין כי ההיקף והמהירות של מצב חוסר הביטחון התזונתי החריף המתרחש בעזה, כמות שנצפה במשך מעט יותר מחודשיים, הינם חסרי תקדים בחומרתם. על פי ההערכות האחרונות, מן ה-21 בדצמבר, של המערכת העולמית המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, על כל אוכלוסיית עזה מאיימת סכנה מיידית של רעב המוני. על פי הדוח של מערכת הסיווג המשולבת, שיעור משקי הבית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חריף הוא הגדול ביותר שתועד אי פעם בעולם כולו.
• ועדת הבדיקה לענייני רעב המוני, שהופעלה על רקע של ראיות לחריגה מעבר לסף של חוסר ביטחון תזונתי חריף, שלב 5 (סף אסון) ברצועת עזה, מזהירה כי הסיכון לרעב המוני גדל מדי יום על רקע של סכסוך אינטנסיבי וגישה הומניטרית מוגבלת. הוועדה הוסיפה כי כדי לחסל את סכנת הרעב ההמוני הכרחי לעצור את הידרדרות הבריאות, התזונה, הביטחון התזונתי והתמותה, וזאת יש לעשות באמצעות שיקום של שירותי הבריאות, התברואה, המים וההיגיינה. בנוסף, הפסקת מעשי האיבה ושיקום המרחב ההומניטרי לצורך משלוח של סיוע רב-תחומי הינם צעדים ראשוניים חיוניים לביטול כל סכנה של רעב המוני.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. להערכת הרשויות הישראליות, כ-129 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ב-22 בדצמבר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה הנותרים.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-26 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים שני פלסטינים, בהם נער בן 17, ופצעו שני בני אדם אחרים בתחמושת חיה במחנה הפליטים אל-פוואר שבנפת חברון, במהלך מבצע חיפוש ומעצר.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 295 פלסטינים, בהם 77 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 285 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים מייצג כמעט 60% מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. שנת 2023, שבה נהרגו בגדה המערבית 495 פלסטינים בסך הכול, היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו במתקפה שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בירושלים המערבית (אחד מן הארבעה נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• 71% מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. מחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,803 פלסטינים, בהם לפחות 576 ילדים; 51% מהפצועים נפגעו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים, ו-41% נפגעו בהקשר של הפגנות. 88 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• בין ה-23 ל-26 בדצמבר דווח על שמונה מתקפות מתנחלים שבהם נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית. בשש מהתקריות השחיתו מתנחלים סך של 1,588 עצים וגידולים אחרים בקהילות הפלסטיניות דיר אסתייא (נפת סלפית), ח'רבת א-תוואמין, טובא, קוואוויס וסוסיא (כולן בנפת חברון), ג'אלוד (נפת שכם) ובנוסף הרסו חדר בשימוש חקלאי ושתי גדרות אבן. בתקרית אחרת, תוקפים שידוע לתושבים פלסטינים כי הם מתנחלים אף שלבשו מדי צה"ל, פשטו על קהילת אום א-טיראן (נפת חברון); התוקפים הרסו שני מבני מגורים ומערכת סולרית. בתקרית אחרת פתחו מתנחלים באש על חקלאי פלסטיני שעיבד את אדמתו, גרמו נזק לשני מכלי מים ואילצו את החקלאי לעזוב את האזור.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 367 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (36 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (285 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (46 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 32, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-11 תקריות בין ה-16 ל-22 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או שעל פי דיווחים נראה שתמכו בהם.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 189 משקי בית פלסטיניים המונים 1,208 בני אדם, בהם 586 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• ב-26 בדצמבר אולצו שלוש משפחות פלסטיניות להרוס את מבני המגורים שלהן בג'בל אל-מוכבר ושועפט (שתיהן בירושלים המזרחית), כדי להימנע מתשלום קנסות שהרשויות הישראליות מטילות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. כתוצאה מכך נותרו שבעה בני אדם, בהם ארבעה ילדם, ללא קורת גג.
• הריסות אלה מביאות את המספר הכולל של בני אדם שנעקרו בעקבות הריסת בתיהם ל-393 פלסטינים, בהם 208 ילדים, שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרים ישראליים לבנייה בשטח C של הגדה המערבית ובירושלים המזרחית, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בהקשר זה בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 19 בתים בסך הכול, הריסות שהביאו לעקירתם של 95 פלסטינים, בהם 42 ילדים. נתון זה גבוה מ-16 הבתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הריסות שהביאו לעקירתם של 78 פלסטינים. בסקירה של הדוח התקופתי הרביעי על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 483 פלסטינים נוספים, בהם 222 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-73 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 55% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-39% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-26 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 622.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה 51% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.