מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 65

דגשים עיקריים

• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-9 וה-10 בדצמבר נהרגו בעזה 297 פלסטינים. הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, היבשה והים נמשכו ברחבי עזה, לצד פעילות קרקעית ולחימה אינטנסיביות בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בחלקים המזרחיים של העיר עזה. כן נמשך ירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• ב-9 וב-10 בדצמבר הותקפו שורה של מתקני רפואה ועובדי רפואה ברחבי העיר עזה (לפרטים נוספים ראו פרק בריאות). אנשי הסגל שהותקפו כללו את ראש אגף הרוקחות במשרד הבריאות בעזה, לצד שני אנשי סגל נוספים, שנורו ונפצעו בעת שניסו להגיע למחסנים של משרד הבריאות כדי לספק אספקה רפואית לבתי החולים שיפא ואל-אהלי ולמתקני בריאות אחרים בצפון עזה ובעיר עזה. על פי דיווחים, גם אמבולנס שהוזעק לזירת האירוע נפגע.
• ב-9 בדצמבר הגיעה שיירה של האו"ם ואגודת הסהר האדום הפלסטיני לבית החולים אל-אהלי שבעיר עזה, שם מסרה אספקה רפואית ופינתה 19 פצועים במצב קריטי. משלחת זו, בהובלת ארגון הבריאות העולמי, הייתה הראשונה להגיע לעיר עזה מאז חודשו מעשי האיבה ב-1 בדצמבר. כוחות ישראליים עיכבו את השיירה במחסום בנחל עזה, שם נערכו בדיקות נרחבות של כלי רכב, אנשי סגל ומטופלים. אחד המטופלים שפונו מת בנסיעה דרומה. אחד הפרמדיקים נעצר לארבע שעות, במהלכן נחקר ועל פי דיווחים הוכה ואוים. אחד האמבולנסים ומשאית של האו"ם שהכילה אספקה נפגעו מירי נשק קל בעת שהשיירה נאבקה את דרכה דרך לבית החלים ברחובות זרועי ההריסות. הגישה ההומניטרית לאזור שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) עדיין נתונה תחת מגבלות קשות, ומאות אלפי אזרחים זקוקים נואשות לסיוע דחוף.
• ב-9 וב-10 בדצמבר, על פי דיווחים, עצרו כוחות ישראליים בצפון ובעיר עזה עשרות גברים ונערים ששהו במרחבים ציבוריים, בבתי ספר המשמשים מחסים לעקורים וכן בבתים פרטיים. על פי דיווחים, העצירים הופשטו מבגדיהם ונותרו בתחתונים, והצטוו לכרוע על ברכיהם בשטחים פתוחים, שם הוכו, הוטרדו, נחשפו לתנאי מזג אוויר קשים וכן נמנעו מהם צרכים בסיסיים. הם צולמו והצילומים הופצו באמצעי התקשורת. לדברי צה"ל, מי שנחשדו בהשתייכות לחמאס הועברו לחקירה בישראל, ואחרים שוחררו.
• עשרות אלפי עקורים שהגיעו מרפיח (בדרום) מאז ה-3 בדצמבר המשיכו להתמודד עם צפיפות יתר קיצונית ועם תנאים מחרידים בתוך מחסים ומחוץ להם. הם מחכים בהמוניהם במשך שעות סביב מרכזי חלוקת סיוע, זקוקים נואשות למזון, מים, מחסה, טיפול רפואי והגנה. בהיעדר מספר מספיק של בתי שימוש, עשיית צרכים תחת כיפת השמיים הפכה נפוצה, ומגבירה חששות בדבר התפשטות מחלות, במיוחד בעת גשמים ובהצפות הנלוות אליהם.
• נפת רפיח נותרה האזור היחיד כמעט בעזה שבו מתבצעת חלוקה מוגבלת של סיוע. חלוקת הסיוע ביתר רצועת עזה פסקה ברובה בימים האחרונים, בשל העצימות של מעשי האיבה והגבלות התנועה לאורך הכבישים הראשיים, מלבד תנועה של משלוחי דלק מוגבלים לספקי שירותים מרכזיים, והשיירה שנזכרה לעיל לבית החולים אל-אהלי.
• ב-10 בדצמבר, נכון לשעה 22:00, הוכנסו לעזה ממצרים 100 משאיות שהכילו אספקה הומניטרית, היקף זהה להיקף הסיוע ברוב הימים מאז חידוש מעשי האיבה ב-1 בדצמבר. נתון זה נמוך בהרבה מהממוצע היומי של 500 מטענים (כולל דלק), שהוכנסו בכל יום עבודה לפני ה-7 באוקטובר. בימים האחרונים פגעו מספר גורמים באופן משמעותי ביכולתו של האו"ם לקלוט את הסיוע המוכנס לעזה. גורמים אלה כוללים מחסור במשאיות בתוך עזה; השבתות של הטלקומוניקציה; והמספר הגדל והולך של אנשי סגל שאינם יכולים להגיע למעבר רפיח בשל מעשי האיבה האינטנסיביים.
• ב-9 וב-10 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים מדי יום 150 אלף ליטר דלק בממוצע, גידול לעומת ממוצע יומי של 67 אלף ליטר בשלושת הימים שקדמו לכך. הכמויות המוגדלות אינן אלא המינימום הדרוש למניעת קריסתם של שירותים חיוניים, לרבות בתי חולים ואמבולנסים, תשתית מים ותברואה ומחסי עקורים. בנוסף, ב-10 בדצמבר הוכנסו ממצרים גם כמעט 45 טונה גז בישול מסחרי, המשלוח הראשון מסוגו מאז חידוש מעשי האיבה.
• ב-10 בדצמבר פונו מעזה למצרים 25 פצועים ו-468 בעלי נתינות כפולה. מאז ה-7 באוקטובר פונו מעזה בסך הכול 430 פלסטינים פצועים, ו-530 בני אדם שנזקקו לטיפול רפואי.
• ב-10 בדצמבר, שבו צוין יום השנה ה-75 להכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, אמרה המתאמת ההומניטרית כי "המשבר אינו נסוב סביב מספר המשאיות הנכנסות אל עזה. ככוח הכובש, מוטלת על ישראל החובה להבטיח לאוכלוסייה הנתונה לכיבושה היגיינה ובריאות ציבור שיעמדו באמות מידה מספיקות, וכן מתן מזון וטיפול רפואי."

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-24 השעות האחרונות, וכללו תקיפות של מבני מגורים (כל התקיפות אירעו ב-9 בדצמבר):
  • בשעה 21:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים 39 בני אדם כשבניין בן שש קומות נפגע באזור א-נזלה בעיר ג'באליה שבצפון עזה.
  • בשעה 22:15 בערך נהרגו על פי דיווחים שישה בני אדם, בהם ילדים, כשבניין מגורים נפגע ליד שוק אל-מר'אזי.
  • בשעה 12:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם ו-20 בני אדם נוספים נפצעו, כשבניין מגורים נפגע במערב ח'אן יונס שבדרום עזה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-10 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה כ-18 אלף פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים, ועל פי דיווחים יותר מ-49,229 בני אדם נפצעו.
• בני אדם רבים אחרים נעדרים, ככל הנראה לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. ב-8 בדצמבר אמר ראש ההגנה האזרחית הפלסטינית בצפון עזה באמצעי התקשורת כי בשל מחסור בדלק נותר למחלצים רק כלי רכב כשיר אחד.
• לדברי צה"ל, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 98 חיילים ישראלים ו-559 חיילים נוספים נפצעו (הנתון שפורסם בעדכון הבזק מספר 65 תוקן לאחר שצה"ל פרסם נתונים חדשים).

עקירה (רצועת עזה)

• העקורים החדשים המגיעים לרפיח מתמודדים עם תנאי צפיפות יתר קיצוניים במחסים. שני האתרים הגדולים ביותר בעיר, שאלפי עקורים התמקמו בהם והקימו מבנים ואוהלים מאולתרים, הם בית חולים שבנייתו טרם הושלמה ("בית החולים הקטארי") והקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה אל-קודס.
• ב-9 בדצמבר חזרו כוחות ישראליים והורו לתושבי ג'באליה והשכונות המזרחיות של העיר עזה, שבהן ניטשת לחימה עזה, להתפנות לחלקיה המערביים של העיר עזה. האזורים הנפגעים מכסים שטח של כ-30 קמ"ר. לא ברור כמה תושבים נשארו בהם.
• ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם לאזורים ספציפיים לפני שיהוו יעדים לתקיפות. מאז סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כמעט 30% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי. השיבושים החוזרים ונשנים בטלקומוניקציה והמחסור בחשמל לטעינת מכשירים אלקטרוניים פוגעים בגישתם של תושבים למידע זה.
• לדברי אונר"א, נכון ל-10 בדצמבר מוערך כי כמעט 1.9 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 85% מהאוכלוסייה, עקורים. כמעט 1.2 מיליון מן העקורים האלה נרשמו ב-154 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מהם כמיליון רשומים ב-94 מחסים של אונר"א בדרום. קשה להגיע לספירה מדויקת, לנוכח קשיים הכוללים הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות פינוי מאז ה-1 בדצמבר, והפינוי של חמישה מחסים של אונר"א במזרח ח'אן יונס ב-6 בדצמבר.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים.
• הועלו חששות בדבר קבוצות פגיעות וחלשות של בני אדם המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. עם אלה נמנים בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או מניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה רצועת עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-9 בדצמבר, בשעה 18:18 בערך, פגעו על פי דיווחים הפגזות וירי תחמושת חיה בבית החולים אל-ימן א-סעיד במחנה ג'באליה (הצפון) וגרמו לנזקים. דווח על נפגעים, אף שמספרם אינו ידוע. מחשש לסיכונים הנלווים להעברת גופותיהם של בני אדם שנהרגו לאחרונה אל מחוץ לבית החולים, נכרה עבורם קבר אחים בקרבת מקום. על פי דיווחים, בעקבות ההפגזות פרצה ליד המתקן שריפה, שבה נשרפו אוהלים וכלי רכב השייכים לעקורים.
• ב-9 בדצמבר, על פי דיווחים, נהרגו שני אנשי סגל רפואי בעת מילוי תפקידם בתוך בית החולים אל-עודה שבג'באליה(הצפון), במהלך עימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בית החולים אל-עודה נתון במצור מאז ה-5 בדצמבר. על פי דיווחים לפחות 250 רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם לכודים בתוכו.
• ב-9 בדצמבר נקלע אמבולנס תחת אש, שעל פי דיווחים ירו כוחות ישראליים, ליד בית החולים האירופי בח'אן יונס ושני פרמדיקים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו לפחות 286 עובדי רפואה ו-57 אמבולנסים נפגעו וניזוקו.
• ב-9 בדצמבר הופגזו סביבותיהם של בית החולים א-נאסר ובית חולים השדה הירדני בח'אן יונס (הדרום), הפגזות שגרמו לנזק חומרי. לא דווח על נפגעים.
• ב-10 בדצמבר, זה היום השלישי ברציפות, הופגזה שוב ושוב סביבת בית החולים האירופי עזה, הפגזות שמנעו מעשרות פצועים גישה לטיפול רפואי. במתקני אגודת הסהר האדום הפלסטיני חוסים, נכון לעכשיו, כ-14 אלף עקורים, ובבית החולים אירופי עזה חוסים 70 אלף עקורים. שני בתי החולים נמנים עם 12 בתי החולים בדרום הפועלים באופן חלקי.

ביטחון תזונתי

• ב-10 בדצמבר חילקה תוכנית המזון העולמית, באמצעות הארגון השותף Global Community, 9,000 ארוחות חמות ו-3,000 חבילות מזון לעקורים השוהים מחוץ למחסים ואצל משפחות מארחות.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) ניהלה תוכנית המזון העולמית אומדן מהיר של ביטחון תזונתי ברחבי הרצועה, במדגם שכלל 399 משקי בית. ב-36% ממשקי הבית המשיבים נמצא רעב קשה, וב-52% נוספים נמצא רעב בינוני. ב-91% ממשקי הבית דיווחו המשיבים כי הם הולכים לישון כשהם רעבים, ו-63% דיווחו כי חוו ימים שלמים שבהם לא אכלו מזון כלל. המצב בצפון גרוע משמעתית מכך. המחסור החריף בגז לבישול יצר תלות קשה במקורות דלק פחות נקיים, כגון עצים להסקה, שיירי עץ ושריפת פסולת, שכולם מגבירים את הסיכון למחלות דרכי הנשימה.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• ב-10 בדצמבר התקינה חברת המים של עיריות חוף עזה, יחד עם יוניסף, מספר מתקני מים ותברואה ב"בית החולים הקטארי", מבנה שבנייתו טרם הושלמה ברפיח המאכלס בין 15 ל-20 אלף עקורים שהגיעו לשם לאחרונה. המתקנים כוללים שני מכלי מים מתקפלים ניידים שקיבולתם חמישה ו-10 מטר מעוקב, הממולאים מחדש באופן סדיר במי שתייה, ו-24 יחידות שירותים, לרבות מקלחות.
• ב-9 בדצמבר השלימה חברת המים של עיריות חוף עזה את התיקונים בצינור מים ראשי בנפת רפיח, שניזוק קודם לכן. כתוצאה מכך מספק כעת הצינור מים לכ-25 אלף בני אדם בחלקה הצפון-מזרחי של הנפה. יוניסף תמך בתיקונים באספקה של צינורות וחומרים אחרים שנרכשו על ידי הסוכנות קודם ל-7 באוקטובר.
• ב-9 בדצמבר סיימה חברת המים של עיריות חוף עזה להתקין מכל מים נייד בנפח עשרה מטר מעוקב, שיוניסף סיפק קודם לכן, על גגה של אוניברסיטת אל-אקצא בח'אן יונס. כתוצאה מכך, יותר מ-25 אלף העקורים השוהים במקום החלו לקבל מים נקיים. את המכל ממלאים באופן שוטף במים מממתקן התפלה בקרבת מקום.
• ב-8 בדצמבר דיווחה עיריית עזה כי הביוב זורם ברחובות לאחר שכל תחנות שאיבת השפכים חדלו לפעול בשל מחסור בדלק. כן דיווחה העירייה שכל בארות המים, מלבד שלוש, חדלו גם הן לפעול מאתה סיבה.
• חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי לא חל שיפור זה שבועות.
• אונר"א ממשיכה להפעיל תשע בארות מים השואבות כ-10,000 מטר מעוקב ביום כדי לספק מים לשתייה ולשימוש ביתי במחסים ברחבי עזה. אספקת מי שתייה במשאיות למחסים באזורי רפיח וח'אן יונס נמשכת למרות התנאים המסוכנים. בנוסף, מחסים ברפיח החלו לקבל מי שתייה באמצעות מכליות מטעם חברת המים של עיריות חוף עזה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-10 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל; לא דווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-137 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, עדיין מוחזקים בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.
• ב-10 בדצמבר חזרה המתאמת ההומניטרית על קריאתה לשחרור ללא תנאי של בני הערובה, והוסיפה כי "עד אז יש להעניק גישה אליהם כדי שניתן יהיה לאמת את מצבם."

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• ב-10 בדצמבר לא דווח על הרוגים או פצועים חדשים בגדה המערבית.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 265 פלסטינים, בהם 69 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 255 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשני החודשים האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בשוגג כאחד ממבצעי המתקפה).
• שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,431 פלסטינים, בהם לפחות 535 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.

אלימות מתנחלים

• ב-24 השעות האחרונות לא דווח על תקריות חדשות במעורבות מתנחלים בגדה המערבית. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 331 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (251 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (45 תקריות).
• הממוצע השבועי של תקריות מאז ה-7 באוקטובר הינו 36, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-13 תקריות בין ה-2 ל-7 בדצמבר. שליש מהתקריות האלה כללו שימוש בנשק חם, לרבות ירי ואיומים בירי. בכמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,026 בני אדם, בהם 396 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים. יותר ממחצית מהעקירות התרחשו ב-12, ב-15 וב-28 באוקטובר, ופגעו בשבע קהילות שונות.
• כמו כן, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 338 פלסטינים, בהם 182 ילדים, לאחר שבתיהם בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. הממוצע החודשי של עקירות בין ה-7 באוקטובר ל-7 בדצמבר מייצג גידול של 27% לעומת הממוצע החודשי של עקירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• 68 פלסטינים אחרים, בהם 34 ילדים, נעקרו לאחר שמאז ה-7 באוקטובר נהרסו לשם ענישה 16 בתים, נתון זהה למספר הבתים שנהרסו לשם ענישה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בסקירה של הדוח הרבעוני הרביעי שלה על ישראל, בשנת 2014, קבעה ועדת האו"ם לזכויות האדם כי הריסות לשם ענישה הן סוג של ענישה קולקטיבית, ולכן המשפט הבינלאומי אוסר עליהן.
• 269 פלסטינים נוספים, בהם 121 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר לאחר ש-42 מבני מגורים נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית; 61% מהעקירות דווחו במחנה הפליטים ג'נין, ו-29% במחנות הפליטים נור שמס וטול כרם (שניהם בנפת טול כרם).

מימון

• נכון ל-8 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 434.4 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-35% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית .

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.