מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 53

דגשים עיקריים

• ב-28 בנובמבר, זה היום החמישי ברציפות, אפשרה ההפוגה ההומניטרית לגורמים הומניטריים, בעיקר אגודות הסהר האדום המצרי והפלסטיני וסוכנויות של האו"ם, להרחיב את משלוח הסיוע אל וברחבי עזה. כפי שהוסכם על פי דיווחים בין ישראל לחמאס, ההפוגה שנקבעה תחילה לארבעה ימים הוארכה ל-48 שעות נוספות, החל מה-28 בנובמבר.
• ב-28 בנובמבר הגיעה שיירת סיוע של אגודת הסהר האדום הפלסטיני ובה מזון, אספקה רפואית, מים ופריטים שאינם מזון לאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון).עם זאת, חלוקת הסיוע במהלך היום נעשתה ברובה באזורים שמדרום לנחל עזה (להלן: הדרום), שבהם שוהים רוב רובם של העקורים. אונר"א המשיכה לחלק קמח לעקורים בתוך המחסים ומחוץ להם. ספקי שירותים מרכזיים, לרבות בתי חולים, מתקני מים ותברואה ומחסי עקורים, יכלו לפעול במהלך ההפוגה הודות לאספקת דלק יומית.
• למרות הגידול בכמת האספקה המוכנסת לעזה מאז תחילת ההפוגה, בנפח הסחורות המוכנסות לא די לתת מענה לצרכים הנרחבים. ארגוני סיוע קראו לפתיחתם מחדש, באופן מידי, של נקודות מעבר נוספות, לרבות להכנסת טובין מסחריים.
• ב-28 בנובמבר הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני הסיכון הגבוה ללקות במחלות מידבקות במחסים לעקורים, וייחס זאת לצפיפות היתר הקשה ולשיבוש פעולתן של מערכות הבריאות, המים והתברואה. החששות גוברים עוד יותר לנוכח דיווחים שהגיעו לאחרונה על מקרים של דלקת כבד נגיפית במחסים בדרום.
• ב-28 בנובמבר שוחררו 11 ישראליות ושני נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה בעזה, ו-30 עצירים פלסטינים שהוחזקו בבתי כלא בישראל. בני הערובה ששוחררו כללו תשע נשים ונערה אחת, והעצירים הפלסטינים כללו 15 נשים ו-15 נערים. מאז תחילת ההפוגה שוחררו 180 פלסטינים, 61 ישראלים ו-20 נתינים זרים.
• ב-27 בנובמבר קרא מזכ"ל האו"ם ל"הפסקת אש הומניטרית מלאה, לתועלתם של תושבי עזה, ישראל והאזור כולו", לצד שחרור מידי וללא תנאי של בני הערובה הנותרים. כן ציין מזכ"ל האו"ם לשבח את ממשלות קטאר, מצרים וארה"ב על שסייעו בהשגת ההפוגה הנוכחית, והכיר בתפקידו הקריטי של הצלב האדום הבינלאומי

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• מאז כניסת ההפוגה ההומניטרית לתוקף בשעה 7:00 ב-24 בנובמבר, התקיפות האוויריות, ההפגזות והעימותים הקרקעיים חדלו ברובם. עם זאת, על פי דיווחים, ב-28 בנובמבר התנהלו חילופי אש בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים באזור בית חנון שבצפון, ועל פי דיווחים כוחות ישראלים ביצעו ירי טנקים בשטחים פתוחים בדרום.
• לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, ב-27 וב-28 בנובמבר חולצו 160 גופות מן ההריסות. כן אמר המשרד כי מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו בעזה יותר מ-15 אלף פלסטינים, בהם כ-6,150 ילדים וכ-4,000 נשים. משרד התקשורת הממשלתי, הכפוף לרשויות בפועל בעזה, מדווח על הרוגים מאז שב-11 בנובמבר חדל משרד הבריאות בעזה לעשות זאת, לאחר קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון.
• לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה 75 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

• כמה מן העקורים בדרום החלו לנסות לחזור לבתיהם בצפון, אף שהכוחות הישראליים הודיעו כי תנועה זו אסורה. ב-24, ה-25 וה-26 בנובמבר היו דיווחים על כך שכוחות ישראליים פתחו באש לעבר עקורים כאלה, ירי שבו נפגעו מספר בני אדם.
• בשבועות האחרונים צה"ל קרא ולחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" הפועל מדי יום בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. להערכת צוות המעקב של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ב-28 בנובמבר עברו פחות מ-400 בני אדם דרומה.
• עקורים שראיין משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו כי הסיבה העיקרית לעזיבתם דרומה היא המחסור הכבד במזון ובמים בצפון. יתרה מכך, היו שאמרו כי מחירי פריטי המזון שעדיין זמינים בשווקים הוכפלו, ואינם בהישג ידם.
• ב"מסדרון" נצפתה גם תנועה של ילדים ללא מלווים ומשפחות שהופרדו. גורמים הומניטריים מסייעים לילדים אלה, לרבות באמצעות רישום מקרים. עם זאת, דרושים בדחיפות אמצעים להרחבת נוכחותם של צוותים מתחום הגנת הילד במחסים; לייעול תהליך הרישום ולטיפול בצרכים הספציפיים של ילדים אלה.
• מעריכים כי יותר מ-1.8 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. עם זאת קשה להגיע לנתון מדויק; זאת בין היתר בשל הקושי לאתר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, ולגרוע את מי שחזרו לבתיהם במהלך ההפוגה אבל עדיין רשומים במחסים של אונר"א ובמחסים אחרים.
• כמעט 1.1 מיליון עקורים רשומים ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מתוכם רשומים כ-86% (946 אלף) ב-99 מחסים של אונר"א בדרום. מעריכים כי 191 אלף עקורים נוספים שוהים ב-124 בתי ספר ובתי חולים ציבוריים, וכן במקומות אחרים כמו אולמי חתונות, משרדים ומרכזים קהילתיים. היתר שוהים אצל משפחות מארחות.
• בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א ניכר גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, לרבות דלקת כבד נגיפית.
• הועלו חששות בדבר קבוצות של בני אדם פגיעים וחלשים המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. קבוצות אלה כוללות בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשם שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.
• ברחבי רצועת עזה נהרסו יותר מ-46 אלף בתים, ויותר מ-243 אלף יחידות דיור ניזוקו באופנים אחרים. כפי שדיווח כוח המשימה לענייני מחסה ב-24 בנובמבר, נתון זה מהווה יותר מ-60% ממלאי הדיור.

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

• כבימים קודמים, גם ב-28 בנובמבר שיירות שהכילו אספקה הומניטרית, דלק וגז לבישול יכלו להיכנס לעזה רק דרך מצרים. מעבר לשיירות סיוע, ב-28 בנובמבר נפתח מעבר רפיח עם מצרים גם כדי לאפשר את יציאתם של פצועים וחולים ונתינים זרים, וכן כדי לאפשר את כניסתם לעזה של תושבים עזתיים שנתקעו מחוץ לעזה.
• על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, כ-300 עובדים פלסטינים מעזה, שנותרו תקועים בישראל ובגדה המערבית מאז ה-7 בנובמבר, הועברו ב-28 בנובמבר לעזה על ידי הרשויות הישראליות דרך מעבר כרם שלום. מלבד זאת לכך המעבר, שקודם למעשי האיבה היה נקודת הכניסה העיקרית להכנסת סחורות, נותר סגור.

חשמל

• מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-27 בנובמבר הודיע משרד הבריאות בעזה כי בית החולים שיפא בעיר עזה הצליח להחזיר לפעולה את מחלקת הדיאליזה שלו, שנפתחה לקבלת בני אדם בצפון הזקוקים לטיפול זה. בשבועות שקודם להפוגה נגרם לבית החולים נזק כבד במהלך הפגזות ופעולות צבאיות ישראליות בתוך מתחם בית החולים.
• בין ה-24 ל-26 בנובמבר העביר ארגון הבריאות העולמי לעזה דרך מעבר רפיח 23 משטחים של אספקה רפואית, לרבות שקיות עירוי. בצפון ובדרום שורר מחסור כבד באספקה רפואית, שבמקרים מסוימים אזלה לחלוטין.
• נכון ל-28 בנובמבר חזר בית חולים נוסף לפעול באופן חלקי. כעת פועלים בצפון חמישה בתי חולים, אף כי באופן חלקי בלבד. לאחד מהם, בית החולים כמאל עדואן בג'באליה, דרושים בדחיפות אספקה ואנשי סגל רפואי בתחומי המיילדות, רפואת ילדים, רפואת יילודים, כירורגיה ואורתופדיה. שמונים מן המטופלים בבית החולים זקוקים להעברה מיידית למתקן רפואי בדרום שיוכל לתת להם טיפול טוב יותר, שבלעדיו חייהם בסכנה. בימים הקרובים מתוכננים פינויים מבית חולים זה ואחרים.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• ב-28 בנובמבר הזהירה עיריית העיר עזה מפני ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של פסולת מוצקה במשקל יותר מ-35 טונה שהצטברה בעיר. העירייה מסרה כי בשל איסור שהטיל צה"ל, לא ניתן להעביר את הפסולת המוצקה למטמנה העיקרית הממוקמת בקרבת גדר המערכת של עזה.
• ב-28 בנובמבר המשיכה אונר"א את משלוח הדלק לחברת המים הראשית בעזה, שחילקה בתורה את הדלק למתקני מים ותברואה בדרום: שני מתקנים להתפלת מי ים, 79 בארות מים, 15 תחנות שאיבת מים, 18 תחנות שאיבת שפכים ומתקן טיהור שפכים אחד. אספקת מים ראויים לשתייה בדרום, דרך שני קווי מים מישראל, נמשכה.
• כדי לטפל בצורכי המים של בני אדם בצפון יש להחזיר לפעולה את המתקן להתפלת מי ים ואת בארות המים, שחידוש פעולתם תלוי בביצוע תיקונים ובזמינות של דלק. חששות בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים נותרים בעינם בשל צריכת מים ממקורות לא בטוחים.
• בדרום ממשיכה אונר"א להפעיל שמונה בארות מים המספקות למחסי עקורים מים לשתייה ולשימוש ביתי, במקביל לחלוקת מים במשאיות. כן נמשכים בדרום איסוף פסולת מוצקה ממחנות וממחסים לעקורים והעברתה למטמנות.

ביטחון תזונתי

• ב-28 בנובמבר הודיעה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי עזה סובלת מדי יום הפסדים בסך 1.6 מיליון דולר בייצור חקלאי. להערכת המוסד, סביר להניח כי ההפסדים גדולים עוד יותר, כשמביאים בחשבון את ההרס של ציוד חקלאי ואדמות חקלאיות, ואת הנזק שנגרם לאלפי עצים, ובמיוחד עצי זית. גם ההשלכות הכלכליות משמעותיות, לנוכח העובדה ש-55% מהתוצרים החקלאיים בעזה מיוצאים, אמרה הלשכה.
• כמות הגז לבישול שהוכנסה על פי דיווחים לעזה ממצרים מאז תחילת ההפוגה (כ-85 טונה ביום) הינה שליש מהממוצע היומי המקביל שהוכנס לעזה בין ינואר לאוגוסט 2023. על פי דיווחים, התורים בתחנת המילוי בח'אן יונס השתרכו לאורך כשני ק"מ, ואנשים המתינו בהם כל הלילה. בד בבד יש דיווחים על כך שבני אדם משתמשים בדלתות ובמשקופי חלונות כחומר בעירה למדורות לבישול.
• מאז ה-25 בנובמבר, מאפייה אחת הפועלת עבור תוכנית המזון העולמית חידשה את פעולתה על בסיס אד-הוק ומאפשרת חלוקת לחם לכ-90 אלף בני אדם במחסים של האו"ם בדרום. מאפיות אחרות פועלות לסירוגין.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-28 בנובמבר, זה היום החמישי ברציפות, לא דווח על ירי של רקטות לעבר ישראל. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• לדברי מקורות ישראליים שונים, לאחר שחרורם של 60 בני ערובה מאז ה-24 בנובמבר נותרו בשבי בעזה 166-153 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים. כמו כן, ב-28 בנובמבר הוכרז על מותם של אזרח ישראלי ושלושה חיילים, שתחילה נאמר כי הם נעדרים. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• בין שעה 18:00 ב-27 בנובמבר לשעה 18:00 ב-28 בנובמבר דווח על שלושה הרוגים בגדה המערבית, בהם שני ילדים. באחת התקריות האלה נורה ילד פלסטיני בן 14 בחזהו בתחמושת חיה במהלך מבצע צבאי ישראלי בעיר טובאס, ולאחר מכן מת מהפצעים שנגרמו לו. במהלך המבצע נפצעו שלושה פלסטינים נוספים. התקרית התרחשה לאחר שכוחות ישראליים ביצעו בעיר פשיטה, כיתרו בית ודרשו מפלסטיני להסגיר את עצמו. הילד נפצע בחילופי אש שפרצו בין הכוחות הישראליים לפלסטינים בעת שהכוחות נסוגו מטובאס, ומותו נקבע בבית החולים.
• בין ה-7 באוקטובר ל-28 בנובמבר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 232 פלסטינים, בהם 61 ילדים. מכלל ההרוגים 225 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואחד מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים במשך שבעה שבועות אלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. עד עתה הייתה 2023 השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
• יותר מ-67% מכלל ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,101 פלסטינים, בהם לפחות 500 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 73 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 287 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (215 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (39 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של יותר מחמש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 181 פלסטינים, בהם 93 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-54 פלסטינים, בהם 25 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

• נכון ל-27 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 259.1 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-21% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. עד ה-23 בנובמבר נמסרו התחייבויות נוספות בסך 250 מיליון דולר. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.