מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 33

דגשים עיקריים

• כ-50 אלף בני אדם נוספים התפנו מצפון עזה לדרומה דרך "מסדרון" שצה"ל פתח ב-8 בנובמבר.
• מאות אלפי בני האדם שנשארו מצפון לנחל עזה, בהם עקורים, מתמודדים עם מצב הומניטרי מחריד ונאבקים להשיג כמויות מינימליות של מים ומזון על מנת לשרוד.
• בשל היעדר דלק להפעלת גנרטורים, השבית בית החולים אל-קודס שבעיר עזה
• ב-8 בנובמבר שירותים מרכזיים, ובית החולים אל-עודה, הספק היחיד של שירותים ליולדות בצפון עזה, הזהיר כי בקרוב ייסגר.
• ב-7 בנובמבר מסרו אונר"א וארגון הבריאות העולמי אספקה רפואית ותרופות לבית החולים שיפא בעיר עזה.
• ב-8 בנובמבר, בית ספר של אונר"א בעיר עזה שבו מצאו מקלט אלפי עקורים נפגע בתקיפה אווירית שבה, על פי דיווחים ראשוניים, נהרגו עשרות פלסטינים.
• המחסים אינם מסוגלים לספק קורת גג לעקורים במספר כה עצום. במחסים של אונר"א כל תא שירותים משרת בממוצע 160 בני אדם.
• הנפח היומי של הסיוע ההומניטרי הנכנס ממצרים עונה רק על שבריר מצורכיהם של בני אדם. מי השתייה המוכנסים לעזה משרתים רק 4% מתושבי עזה, והאיסור על הכנסת דלק, הדרוש נואשות, נותר בעינו.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

• ב-8 בנובמבר נמשכו עימותים חמושים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך העיר עזה ומחוץ לה, וכן בנפת צפון עזה. במקביל נמשכו הפגזות ישראליות אינטנסיביות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, וארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי רקטות לעבר ישראל. על פי דיווחים, כוחות קרקע ישראליים ניתקו את צפון עזה מדרומה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 בנובמבר (14:00) ל-8 בנובמבר (14:00) נהרגו בעזה 241 פלסטינים. עם התקריות הקטלניות ביותר נמנית תקיפה אווירית שבה נהרגו על פי דיווחים 43 מבני משפחה מורחבת אחת. ב-7 בנובמבר, בשעה 15:00 בערך, פגעו על פי דיווחים תקיפות אוויריות בשני בנייני מגורים בדיר אל-בלח, הרגו 23 פלסטינים ופצעו עשרות בני אדם אחרים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, מספר ההרוגים המדווח מאז תחילתם של מעשי האיבה הינו 10,569, שאומרים כי -67% מתוכם הם נשים וילדים. מדווח כי כ-2,450 בני אדם נוספים, בהם 1,350 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים לתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש להוציא את גופותיהם.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, ההרוגים המדווחים מאז ה-7 באוקטובר כוללים לפחות 192 אנשי סגל רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 16 מהם נהרגו בעת מילוי תפקידם. כן כוללים ההרוגים 92 אנשי סגל של אונר"א, ו-18 אנשי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
• לדברי הוועדה להגנה על עיתונאים, נכון ל-8 בנובמבר, 32 מתוך 37 העיתונאים שנהרגו מאז תחילת ההסלמה במעשי האיבה היו פלסטינים מעזה. בנוסף אמרה הוועדה כי זהו החודש הקטלני ביותר עבור עיתונאים בעולם כולו, מאז החלה לתעד נתונים אלה ב-1992.
• על פי דיווחים, ב-8 באוקטובר נהרגו בעזה שלושה חיילים ישראלים, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-33.
• לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה
• ב-8 בנובמבר אמר הנציב העליון מטעם האו"ם לזכויות האדם, פולקר טורק, כי "הצדדים לסכסוך מחויבים להקפיד באופן מתמיד לחוס על האוכלוסייה האזרחית ועל אובייקטים אזרחיים, כלל הנותר תקף כל משך המתקפות. מעשיו של צד אחד אינם פוטרים את הצד השני ממחויבויותיו מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי. מוטל איסור על מתקפות נגד מתקנים רפואיים, סגל רפואי, פצועים וחולים."

גישה ותנועה (רצועת עזה)

• ב-8 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא לתושבי הצפון לנוע דרומה. זה היום החמישי ברציפות שצה"ל פתח "מסדרון" לאורך עורק התנועה הראשי, כביש צלאח א-דין, שבו יוכלו תושבים לעזוב את הצפון בין השעות 10:00 ל-14:00, פרק זמן שהוארך בשעה מאחר שבני אדם עדיין נעו דרומה. מעריכים כי במשך היום התפנו כ-50 אלף בני אדם, המספר הגדול ביותר מאז נפתח המסדרון, נתון שלפי הערכות מביא את מספר העוזבים מאז ה-5 בנובמבר ל-72 אלף.
• על פי דיווחים, היתקלויות והפגזות על הכביש ובסביבתו נמשכו וסיכנו את המפונים – דווח על גופות המוטלות לצד הכביש. רוב המפונים נעים ברגל, ודווח כי צה"ל אילץ את מי שהתפנו ברכב להשאיר את כלי רכבם בשוליה הדרומיים של העיר עזה, במחלף אל-כווייתי. משם הולכים המפונים ברגל למרחק של 5-4 ק"מ לאורך המסדרון. מעריכים כי מי שמגיעים מהמקומות המרוחקים ביותר נאלצים ללכת למרחק של עד 20 ק"מ.
• אחד המפונים אמר למשקיפים מטעם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, "באתי מהעיר עזה. באתי עם עשרות מבני משפחתי, אחיות, אחים, ילדים, דודות ודודנים. דודתי קשישה ונעזרת בכיסא גלגלים. הצלחנו למצוא הסעה שהורידה אותנו במחלף כווייתי, ומשם נאלצנו ללכת ברגל במשך כשעתיים. בדרך ראיתי הרבה הרס, ראיתי טנקים וחיילים ישראליים מוצבים בצד המזרחי של הכביש, ליד נצרים, והם לא התקרבו אלינו. ראיתי על הכביש כמה גופות וחלקי אברים. כבר היינו עקורים בתוך אחד מביתי הספר [בצפון] ונאלצנו להתפנות שוב בגלל ההפגזות הכבדות. לא יכולנו להישאר שם יותר."
• מסיבות שטרם אושרו, ב-8 בנובמבר לא נפתח מעבר רפיח עם מצרים לתנועת בני אדם.
• בסך הכול, ב-8 בנובמבר עברו את הגבול ממצרים לעזה 106 משאיות שהכילו בעיקר מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים ומוצרי היגיינה. נתון זה הביא את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-756. קודם לתחילת מעשי האיבה הוכנסו לעזה בממוצע בכל יום עבודה 500 משאיות.
• מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.

עקירה (רצועת עזה)

• כ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים. כמעט 725 אלף מתוכם שוהים ב-149 מתקנים של אונר"א, 122 אלף בני אדם שוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור, 131,134 בני אדם נמצאים ב-94 בתי ספר שאינם של אונר"א והנותרים מתגוררים אצל משפחות מארחות.
• צפיפות היתר ממשיכה להוות מקור לחשש רב. יותר מ-557 אלף בני אדם שוהים ב-92 מתקנים של אונר"א בדרום, היכן שהמחסים אינם יכולים לקלוט בני אדם נוספים המגיעים אליהם. מספר תאי השירותים משתנה ממחסה אחד למשנהו; עם זאת, במתקני בתי ספר של אונר"א כל תא שירותים יחיד משרת כל 160 בני אדם, ולרשות כל 700 בני אדם עומדת מקלחת אחת.
• תנאי התברואה ההולכים ומחמירים, יחד עם היעדר פרטיות ומרחב, יוצרים סיכונים בריאותיים ובטיחותיים. בקרב בני האדם שמצאו מקלט במחסים של אונר"א דווחו אלפי מקרים של זיהומים חריפים במערכת הנשימה, שלשול ואבעבועות רוח.
• מעריכים כי 160 אלף עקורים שוהים ב-57 מתקנים של אונר"א בצפון. עם זאת, אונר"א כבר אינה יכולה לספק שירותים באזורים אלה, ואין בידה מידע מדויק על צרכיהם של בני אדם ועל התנאים בהם הם חיים מאז הוראת הפינוי הישראלית ב-12 באוקטובר.

לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

חשמל

• עזה נותרת ללא חשמל ובהאפלה מלאה מאז ה-11 באוקטובר, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה.
• הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

• ב-8 בנובמבר הודיע בית החולים אל-קודס בעיר עזה כי הגנרטור העיקרי שלו הושבת, וכי במקומו משתמש בית החולים בגנרטור קטן יותר, בכדי לצמצם את צריכת הדלק. כתוצאה מצעד זה נאלץ בית החולים להשבית את המחלקה הכירורגית, מחולל החמצן ויחידת הדימות. בית החולים יספק לעקורים שמצאו מקלט בתוכו חשמל במשך שעתיים ביום. בית החולים בודד מהאזורים הסמוכים לו ומתמודד עם מחסור חמור במזון, בתרכובת מזון לתינוקות, בתרופות ובפריטים רפואיים מתכלים.
• ב-8 בנובמבר נפגעו אזורים בסביבתו הקרובה של בית החולים אל-קודס. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, מטופלים ועקורים נפגעו ולמבנים נגרם נזק. צוותי רפואה לא יכלו להגיע לבית החולים או לצאת מתוכו כדי לחלץ בני אדם שנפצעו.
• ב-8 בנובמבר מסר בית החולים אל-עודה כי מלאי הדלק שלו יאזול תוך 30 שעות. בית חולים זה מספק שירותי חירום וניתוחים בידי כירורגים מומחים, והוא הספק היחיד של שירותים ליולדות בצפון רצועת עזה.
• לדברי מנהל מחלקת כירורגיה בבית החולים שיפא בעזה, מטופלים לאחר ניתוח מצויים בסיכון גבוה לפתח זיהומים בשל התנאים הלא היגייניים והיעדר ציוד. במקרים מסוימים כוסו פצעים בזבובים ורימות, העלולים לגרום נזק לרקמות, זיהום חיידקי ואלח דם.
• ב-7 בנובמבר סייעה אונר"א במסירה של אספקת חירום רפואית ותרופות מארגון הבריאות העולמי לבית החולים שיפא בעיר עזה, בצפון רצועת עזה, שם הן דרושות מאוד. זהו רק המשלוח השני של אספקה מצילת-חיים שהגיע לבית החולים מאז החלו ההסלמה במעשי האיבה והמצור המוחלט על עזה.
• ב-8 בנובמבר הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני סכנת התפשטות מהירה של מחלות מידבקות וזיהומים חיידקיים, בשל המחסור במים ובעקבותיו צריכה של מים מזוהמים. מאז אמצע אוקטובר דווחו 33,500 מקרים של שלשול, יותר ממחצית מהם אצל ילדים בני פחות מחמש; זאת כאשר הממוצע החודשי של מקרי שלשול בקבוצה האחרונה בשנים 2021 ו-2022 היה 2,000.

מים ותברואה (רצועת עזה)

• כמחצית מ-120 בארות המים העירוניות ברחבי רצועת עזה, שחידשו את פעולתן ב-6 בנובמבר לאחר שקיבלו דלק מאונר"א ומיוניסף, הושבתו ב-8 בנובמבר, והיתר צפויות לעשות כן ב-9 בנובמבר, כשהדלק להפעלתן יאזול. המים הנשאבים מבארות אלה מליחים ומיועדים רק לשימושים ביתיים שאינם כוללים שתייה.
• בצפון עזה, הן מתקן ההתפלה והן קו המים מישראל אינם פועלים. עובדי עיריות מתקשים להגיע לכמה מבארות המים המפיקות מים מליחים. בשבוע האחרון לא יכלו ארגונים שותפים המתמחים במים, תברואה והיגיינה לחלק מים בבקבוקים לעקורים השוהים במחסים בצפון. אף שהמצב ברובו אינו ברור בשל מעשי האיבה והיעדר גישה, קיימים חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
• בדרום, שני מתקני ההתפלה פועלים, נכון לעכשיו, בכ-15% מתפוקתם ומספקים מי שתייה למחסים לעקורים בעזרת מכליות. גם שני קווי המים מישראל, המחוברים לרשת המים בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, מספקים למשקי הבית המחוברים לרשת המים מי שתייה במשך שעות אחדות ביום.
• בכל המחסים בדרום, אונר"א מספקת כ-1.5 ליטר מים ראויים לשתייה ו-4-3 ליטר מים שלא נועדו לשתייה לאדם ליום. במחסה הגדול ביותר, הממוקם בח'אן יונס (יותר מ-21,700 עקורים), התקינה אונר"א בשותפות עם יוניסף מתקן התפלה ההופך מים מליחים הנשאבים מבארות למים ראויים לשתייה.
• המים המוכנסים ממצרים, בבקבוקים ובג'ריקנים, מטפלים רק ב-4% מצורכי המים של התושבים ביום אחד, נתון המחושב על סמך הקצאה של 3 ליטר לנפש ליום לכל המטרות, לרבות בישול והיגיינה; כמות זו נמוכה בהרבה מתקני המינימום לעתות חירום. הסיוע במים מחולק בעיקר בדרום, שבו מצאו יותר מ-700 אלף בני אדם מקלט במחסים.
• דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שבני האדם השוהים או גרים ליד הים מגיעים אל החוף כדי להתרחץ ולכבס את בגדיהם בים, וכן מביאים מי ים לבתיהם ולמחסים, לצריכה ביתית. לנוהג זה עלולות להיות שורה של השלכות בריאותיות שליליות. עוד לפני מעשי האיבה היו מי הים במרבית חופי עזה מזוהמים מאוד, מצב שהחריף עקב ההשבתה המוחלטת של טיהור השפכים והזרמת שפכים גולמיים אל הים.

ביטחון תזונתי

• נכון ל-8 בנובמבר לא נותרו בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל הנזק שנגרם לרבות מהן. על פי דיווחים, ב-7 בנובמבר, בחיפוש נואש אחר מזון, פרצו בני אדם אל שלוש המאפיות האחרונות שבהן נותר עדיין מלאי של קמח ולקחו כ-38 טונות. על פי דיווחים, נכון לעכשיו קמח חיטה אינו זמין יותר בשוק בכל רחבי הצפון.
• בשמונת הימים האחרונים לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון. מדיווחים של עקורים עולה כי במחסים לא מחולק מזון כלל, ובני אדם שורדים בקושי הודות לסיוע מוגבל שמספקים ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים מבוססי קהילה. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל למנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נוקטים אופני אכילה חריגים, כמו שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
• גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה הכשירה לפעולה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל היעדר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות מקומיות נוספות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, בכפוף לזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים שעות ארוכות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
• תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מדווחים כי המלאי של מספר פריטי מזון חיוניים, כמו אורז, קטניות ושמן צמחי, אזלו כמעט לגמרי בשוק. פריטים אחרים, כמו קמח חיטה, מוצרי חלב, ביצים ומים מינרליים נעלמו ביומיים האחרונים מהמדפים בחנויות בכל רחבי עזה. ברמה הסיטונאית קיים אמנם מלאי מוגבל של פריטים אלה, אבל בשל נזק נרחב, סוגיות ביטחון והיעדר דלק לא ניתן לספקם לקמעונאים.
• אף שבטחנות הקמח בעזה מאוחסן מלאי של כ-9,000 טונה חיטה, בחלק ניכר ממנו לא ניתן להשתמש בשל הרס נרחב, חששות ביטחוניים ומחסור בדלק ובחשמל.
• אספקת המזון המוכנסת ממצרים כוללת בעיקר מזון מוכן (שימורי טונה וחטיפי תמרים) ומחולקת ברובה לעקורים ולמשפחות מארחות בדרום עזה; קמח מחולק למאפיות בלבד.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

• ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. נכון ל-3 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,159 הרוגים בישראל, בהם 828 אזרחים. מכלל מי שגילם נמסר, 31 הם ילדים.
• לדברי הרשויות הישראליות, 239 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

• בין שעות אחר הצהריים ב-7 בנובמבר לשעה 12:00 ב-8 בנובמבר לא דווח על הרוגים פלסטינים. מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 150 פלסטינים, בהם 44 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
• מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה יותר משליש מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (397). כ-55ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-30% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 8% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
• מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,397 פלסטינים, בהם לפחות 253 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 64 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
• מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 222 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (28 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (160 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (34 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

• מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 111 משקי בית פלסטיניים המונים 905 בני אדם, בהם 356 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
• 135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה, ו-27 בני אדם נוספים, בהם 15 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה.

מימון

• ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
• תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית .

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה