מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 151

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם שלוש פעמים בשבוע, וכולל עדכון על הגדה המערבית פעם בשבוע. בשל עיד אל-פיטר הקרב, העדכון הבא יתפרסם ב-12 באפריל.

דגשים עיקריים

• במרס אפשרו הרשויות הישראליות אחת מתוך ארבע משימות סיוע במזון לאזורים המצריכים תיאום בעזה.
• ארגון הבריאות העולמי מדווח כי עקב ההרס בבית החולים א-שיפא נותרה צפון עזה ללא יכולות לביצוע סריקות CT, עם יכולות מצומצמות ביותר לביצוע בדיקות מעבדה, ועם מקור אחד בלבד לייצור חמצן רפואי.
• לאחר בקשות חוזרות ונשנות, קיבלו על עצמן הרשויות הישראליות מספר מחויבויות לאפשר את הגדלת הסיוע ההומניטרי לבני האדם הנזקקים לו.
• ביום הבריאות העולמי הדגישה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה את הקשיים הניצבים בפני יותר מחצי מיליון נשים בגיל הפוריות וכ-350 אלף בני אדם הסובלים ממחלות כרוניות בעזה.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. על פי דיווחים, ב-7 באפריל הסיג הצבא הישראלי את רוב כוחות הקרקע שלו מדרום רצועת עזה, והותיר חטיבה אחת שהוצבה במסדרון הצבאי שהוקם לא מכבר מדרום לעיר עזה.
• ב-6 באפריל תיאר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס, את ששת חודשי המלחמה האחרונים בעזה כ"בגידה באנושיות," והזהיר כי "אנו ניצבים כעת בפני האפשרות המזעזעת של סבב הסלמה נוסף בעזה, שבה איש אינו בטוח ואין שום מקום בטוח שאליו ניתן ללכת. הפגזות, היעדר ביטחון ומניעת גישה ממשיכים לפגוע במפעל סיוע שהינו שברירי מלכתחילה." ב-7 באפריל אמר מזכ"ל הפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום ואגודות הסהר האדום, יגן צ'פגיין: "כרגע, המצב ההומניטרי עבור אזרחים בעזה הוא מעבר לקטסטרופלי. סכנת רעב מאיימת על מיליוני בני אדם. יש להבטיח בדחיפות זרימה בלא מכשול של סיוע הומניטרי שיגיע לזקוקים לו. לא מחר – עכשיו."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין  שעות אחר הצהריים של 6 באפריל ו-8 באפריל נהרגו בעזה 116 פלסטינים, ו-183 פלסטינים נפצעו, בהם 32 הרוגים ו-47 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעות אחר הצהריים ב-8 באפריל 2024 נהרגו בעזה לפחות 33,207 פלסטינים, ו-75,933 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, עם ההרוגים נמנו כ-14,500 ילדים ו-9,560 נשים.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 4 ל-7 באפריל:
  • ב-4 באפריל, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים בפגיעה בבניין מצפון-מזרח לבית חנון. מאוחר יותר, על פי דיווחים, נהרג פרמדיק פלסטיני ושלושה בני אדם אחרים נפצעו בתקיפה אווירית, בעת שניסו לפנות את הפצועים.
  • ב-4 באפריל, בשעה 22:30 בערך, דווח על נפגעים שמספרם טרם אומת בפגיעה בגוש בניינים במחנה אל-מר'אזי.
  • ב-5 באפריל, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית במערב מחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-7 באפריל, בשעה 09:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים בתקיפה אווירית נגד קבוצת בני אדם בעיר א-זהרה, מצפון למחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-7 באפריל, בשעה 11:00, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים באזור א-שג'עייה, בעיר עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 5 ו-8 באפריל, על פי דיווחים, נהרגו בעזה  ארבעה חיילים ישראלים. לדברי  הצבא הישראלי, נכון ל-8 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 259 חיילים, ו-1,559 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. ב-7 באפריל חילץ הצבא הישראלי את גופתו של בן ערובה ישראלי מח'אן יונס. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-8 באפריל 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם  מוחזקות בעזה.
• ב-6 באפריל הודיע ארגון הבריאות העולמי מהם ממצאיה של משלחת מטעם האו"ם שביקרה ב-5 באפריל בבית החולים א-שיפא בעיר עזה, ואמר כי הזכות הבסיסית לבריאות "כלל אינה בהישג ידם של האזרחים בעזה" וכי "מכשולים ושיבושים בלתי פוסקים פוגעים ביכולתם של ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו לסייע." משלחת האו"ם, שבוצעה במשותף על ידי ארגון הבריאות העולמי, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים ואגף הבטיחות והאבטחה של האו"ם, אמדה את היקף ההרס בבית החולים א-שיפא לאחר מבצע ישראלי שנמשך שבועיים, מצור ולחימה כבדה בין הצבא הישראלי לארגונים פלסטיניים חמושים בין 18 במרס ל-1 באפריל. לאחרי ששישה ניסיונות להגיע לבית החולים נתקלו בסירוב, עוכבו או הוכשלו על ידי רשויות ישראליות, דיווח ארגון הבריאות העולמי כי בשל ההרס הנרחב, מה שהיה בעבר בית החולים הגדול והחשוב ביותר בעזה נותר ללא יכולת לתפקד, וכי דרושים מאמצים נרחבים לפנות נפלי תחמושת, לאמוד את האפשרות להפוך את המתקן לבטוח ונגיש, ולהעריך את מידת התפקודיות של ציוד חיוני כגון מנשמים וסורקיCT . רוב מבני בית החולים, לרבות חדר המיון, מבני מחלקת הכירורגיה ומחלקת היולדות וכן מחלקת טיפול נמרץ יילודים ניזוקו קשות או נשרפו, יחד עם מרבית הציוד, המיטות, האינקובטורים, מערכת ייצור החמצן ונכסים אחרים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כתוצאה מכך נותרה צפון עזה בלא היכולת לבצע סריקות CT, עם יכולת מוגבלת באופן משמעותי לבצע בדיקות מעבדה, ועם מקור אחד בלבד לייצור חמצן רפואי, בבית החולים כמאל עדואן, "מצב הפוגע קשות באבחון יעיל, ואשר יגדיל את מספר מקרי המוות שניתן היה למנוע."  בנוסף ראו אנשי הסגל של ארגון הבריאות העולמי מספר רב של קברים רדודים וגופות קבורות חלקית במתחם בית החולים, שריחף בו "ריח חריף של גופות מרקיבות." אנשי סגל של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שתיארו את התמונה, ציינו כי "שיפא הפך, הלכה למעשה, לבית קברות. בחצר עדיין נמצאות גוויות... אנחנו צריכים להרחיב את המענה, ובמקום זה אנחנו נתקלים במכשולים. אנחנו תקועים במחסומים, ומחכים בהם. אנחנו אוספים גופות משולי הכביש. הטירוף הזה חייב להיפסק."
• על פי דוח שפרסם לאחרונה משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במרס המשיכו הגבלות גישה וסירובי תנועה מצד הרשויות הישראליות לשבש משלוח של סיוע מציל-חיים. הגישה לעזה מאופיינית ב"נהלי בדיקה ממושכים, במחסור בדלק הנובע מהגבלות ישראליות, ובהגבלות על תנועת משאיות, שיירות ונהגים שנבדקו ואושרו... וכן בגודש במעבר כרם שלום," בעוד שכניסת סיוע הומניטרי וסחורות מסחריות ישירות לצפון עזה, שבה התחזיות צופות כי בין אמצע מרס לאמצע יולי 2024 יהיו  70% מהאוכלוסייה בסכנת רעב המוני, נותרת מוגבלת באופן קיצוני. בתוך עזה אופשרו רק 26% ממשלחות המזון המתוכננות לאזורים בסיכון גבוה, שהגישה אליהם מצריכה תיאום עם רשויות ישראליות, 51% נענו בסירוב או סוכלו, ו-23% נדחו או בוטלו משיקולים ביטחוניים או בשל אילוצים תפעוליים. בכל האמור בתנועה בין דרום עזה לצפונה, במרס אפשרו הרשויות הישראליות פחות ממחצית ממשלחות הסיוע המתוכננות, וגורמים הומניטריים יכלו להשתמש במסלול אחד בלבד, ולעשות עד עתה שימוש מוגבל בלבד בכביש הגדר בגבולה המזרחי של עזה. בסך הכול, מדגיש הדוח, ההגבלות על יכולתם של ארגונים הומניטריים לטפל בצרכים הומניטריים בעזה "יצרו סביבה תפעולית נפיצה, לא בטוחה ולא-מאפשרת," על רקע של הפגזות עזות מן האוויר, מבצעים קרקעיים צבאיים, זיהום בנפלי תחמושת, נזק לתשתית וחוסר ביטחון נרחב.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין אמצע אוקטובר לסוף מרס, יותר ממחצית מהמשלחות של הארגון בעזה נענו בסירוב , עוכבו, הוכשלו או נדחו. ב-5 באפריל בוטלה משיקולי בטיחות משלחת שהייתה אמורה להגיע לבתי החולים אל-עודה וכמאל עדואן בצפון עזה, לאחר עיכובים ומעצר של נהג משאית אספקה למשך יותר משעה, שלא אפשרו להשלים את המשלחת לפני רדת החשיכה. המשלחת נועדה לספק לבתי החולים אספקה רפואית ודלק, להציב בהם צוותי חירום רפואיים ולאפשר הפניית מטופלים במצב קריטי לטיפול בבתי חולים אחרים. ב-4 באפריל הצליחו ארגון הבריאות עולמי והארגונים השותפים לו למסור לבית החולים א-סחאבה בעיר עזה אספקה רפואית שתספיק עבור כאלף מטופלים, ומשטח אחד של שימורי מזון. אספקה רפואית שתספיק עבור כאלף מטופלים נמסרה גם לבית החולים אל-אהלי, ומטופל אחד הסובל מפציעות מורכבות בגפיים התחתונות פונה יחד עם מלווה לבית חולים שדה ברפיח. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרום אדהנום גברייסוס, חזר על קריאת הארגון להפסקת אש ואמר, "לנוכח הגישה המצטמצמת והולכת לשירותי בריאות, בתי החולים בצפון עזה קורסים תחת הנטל, ודרושים עוד אספקה רפואית ומזון שישרתו את מאות המטופלים. אנו שבים וקוראים למעבר מתמשך ובטוח עבור סיוע הומניטרי." 
• ב-6 באפריל הודיע המתאם ההומניטרי הזמני לשטח הפלסטיני הכבוש, ג'יימי מקגולדריק, כי בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של הקהילה ההומניטרית,  קיבלו על עצמן הרשויות הישראליות מספר התחייבויות שנועדו לאפשר לגורמים הומניטריים להרחיב את הסיוע בעזה. אלה כוללות: פתיחה מחדש, באופן זמני, של מעבר ארז כדי לאפשר כניסה ישירה של סיוע מנמל אשדוד לצפון עזה; הרחבת שעות הפעילות ויכולות הסריקה במעברי כרם שלום וניצנה; הגדלת מספר המשאיות הנכנסות באמצעות המסדרון הירדני דרך גשר אלנבי מ-25 ללפחות 50 משאיות ביום; ואישור לחידוש הפעלתו של צינור המים בצפון עזה. יתרה מכך, המתאם ההומניטרי דיווח שישראל התחייבה להקים "תא תיאום שיתפקד טוב יותר... ויחבר גורמים הומניטריים ישירות לפיקוד דרום בצה"ל." כן מסרו רשויות ישראליות התחייבויות נוספות למתן אישורים להפעלת 20 מאפיות בצפון עזה. מסגרת הזמנים לצעדים אלה עדיין תלויה ועומדת.
• במסיבת עיתונאים לרגל יום הבריאות העולמי, הדגישה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי עשרת בתי החולים שעדיין מתפקדים חלקית בעזה פועלים ב-359% מקיבולתם, ומתקשים להתמודד עם הזרם הבלתי פוסק של מטופלים פצועים. בה בעת, כ-350 אלף בני אדם הסובלים ממחלות כרוניות אינם יכולים להשיג תרופות, אספקה ושירותים חיוניים. כן הדגישה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה את ההשלכות של המחסור הקריטי במים נקיים, בתברואה ובאספקת מוצרים היגייניים על יותר מ-540 אלף נשים בגיל הפוריות בעזה, ואת הסיכונים החמורים המאיימים על נשים הרות ויולדות בהיעדר גישה לשירותי רפואת מערכת הרבייה ולטיפול בתר-לידתי. ב-2 באפריל מסרה ועדת ההצלה הבינלאומית כי לפחות 183 נשים בעזה כורעות ללדת מדי יום, רובן בלא גישה למיילדות, רופאים או מתקני בריאות. עדיין מתקבלים דיווחים אמינים על נשים העוברות ניתוחים קיסריים ללא אלחוש. יתרה מכך, לדברי ועדת ההצלה הבינלאומית, בשל עקירה, הלם ותת-תזונה נשים הרות חוות לידות מוקדמות והפלות, וארגוני בריאות מדווחים על כך שמאז תחילת הסכסוך גדלו שיעורי ההפלות פי שלושה.

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 1.23 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-7 באפריל העבירו מדינת חברות כמעט 1.27 מיליארד דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (103%); סכום זה כולל כ-649 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (103%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, וכ-623 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (104%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. ב-17 באפריל מתכנן ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש להשיק פניית בזק מעודכנת עבור יתר שנת 2024, שתביא בחשבון מגבלות גישה וקשיי אבטחה מתמשכים.
• במרס ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). המיזמים מתמקדים בתחומי החינוך, הביטחון התזונתי, הבריאות, ההגנה, מחסה החירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 75 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 28 מיזמים מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-15 מיושמים על ידי סוכנויות של האו"ם. מכלל 90 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 51 מיושמים בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז 7 באוקטובר  גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 88 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה.  לסיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024, ראו קישור זה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תומכת באופן זמני ברכישת סולר עבור ארגונים שותפים הומניטריים, כדי למנוע היווצרות פער קריטי שעלול היה לעכב פעולות מצילות-חיים, וגורמים הומניטריים מתכננים כעת מנגנון שיפעל לטווח ארוך יותר. זאת לאחר שב-31 במרס פג תוקפו של מיזם במימון תורמים שסיפק דלק מסובסד לגורמים הומניטריים ולישויות קריטיות במגזר הפרטי בעזה. יתרה מכך, לאור פניית הבזק המעודכנת הקצתה הקרן ההומניטרית 20 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים נבחרים המתנהלים בעזה במימון הקרן ההומניטרית, כדי להגדיל את יכולתם התפעולית של ארגונים הומניטריים שותפים וכן להבטיח את ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים על רקע הקשיים המסלימים. כמו כן, הקרן ההומניטרית מפתחת הקצאת רזרבות קרובה, לחיזוק יכולתם של ארגונים מקומיים לא ממשלתיים באזורים המרכזיים של רצועת עזה וח'אן יונס, תוך שהיא מביאה בחשבון  את המורכבויות הצפויות במשלוח סיוע, על מנת להבטיח מענה הומניטרי איתן ויעיל יותר. בגדה המערבית השיקה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ארגון מחדש של הקצאת מימון בשווי חמישה מיליון דולר לארגונים שותפים מרכזיים, בכדי להגביר מוכנות והיענות של מערכות בתגובה על מקרי חירום פתאומיים.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 2 ל-8 באפריל, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 8-2 באפריל, המתעדכן במהלך השבוע כך  שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.