מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 149

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם שלוש פעמים בשבוע, וכולל עדכון על הגדה המערבית פעם בשבוע. העדכון הבא יתפרסם ב-5 באפריל.

דגשים עיקריים

• שבעה מחברי ארגון World Central Kitchen נהרגו בשורה של תקיפות אוויריות ישראליות בעת שנסעו בשיירה בנפת דיר אל-בלח, לאחר שעל פי דיווחים הודיעו לצבא הישראלי על תנועתם.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, בית החולים א-שיפא הרוס כליל ואינו יכול לתפקד עוד כבית חולים, ו-21 מטופלים מתו במהלך המצור שהוטל עליו.
• מאז 7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-700 תקריות של אלימות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, נתון המהווה ממוצע יומי של ארבע תקריות.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות ומבצעים קרקעיים ישראליים, וכן על לחימה עזה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרביתה של רצועת עזה. כל אלה גורמים להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 29 במרס לשעה 11:30 ב-3 באפריל נהרגו בעזה 352 פלסטינים ו-485 פלסטינים נפצעו, בהם 59 הרוגים ו-83 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 11:30 ב-3 באפריל 2024 נהרגו בעזה לפחות 32,975 פלסטינים, ו-75,577 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 26 ל-28 במרס:
  • ב-29 במרס נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם אישה וששת ילדיה, בפגיעה בבניין בקרבת בית החולים א-שיפא בעיר עזה.
  • ב-29 במרס, בשעה 13:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים בפגיעה בבניין ליד בית החולים א-שיפא, בעיר עזה.
  • ב-29 במרס, בשעה 13:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים בפגיעה בבניין ליד בית החולים א-שיפא, בעיר עזה.
  • ב-29 במרס, בשעה 9:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 15 פלסטינים, בהם עשרה שוטרים ואישה, בפגיעה במועדון ספורט ששימש מחסה לעקורים בא-שג'עייה, בעיר עזה. אישה אחרת נהרגה ובני אדם אחרים נפצעו בתקיפה אווירית שנייה נגד המועדון, בשעה 14:10 בערך.
  • ב-30 במרס, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 12 פלסטינים ו-30 בני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה אווירית ליד כיכר התנועה אל-כווייתי, בדרום-מזרח העיר עזה. לכאורה, יעדה של התקיפה היו חברי הוועדות העממיות והשבטיות האחראים על אבטחת משלוחי סיוע.
  • ב-31 במרס, בשעה 13:00, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, ולפחות 17 בני אדם אחרים, בהם שמונה עיתונאים, נפצעו בפגיעה באוהל עקורים בחצרו של בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח. בעת התקיפה האווירית שהה במתקן הרפואי צוות מטעם ארגון הבריאות העולמי, שהגיע על מנת לאמוד צרכים ולאסוף אינקובטורים שהיו מיועדים להישלח לצפון עזה.
  • ב-31 במרס, בשעה 19:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים ושלושה בני אדם נוספים נפצעו, כתוצאה מירי שנפתח על קבוצת בני אדם בסביבות כיכר התנועה אל-כווייתי, במזרח העיר עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 29 במרס ו-3 באפריל נהרגו בעזה על פי דיווחים שלושה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-3 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 255 חיילים, ו-1,549 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-3 באפריל 134 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-1 באפריל נהרגו שבעה עובדי סיוע של ארגון World Central Kitchen בשורה של תקיפות אוויריות ישראליות על השיירה שלהם, בעת שיצאו ממחסן של הארגון בדיר אל-בלח לאחר שפרקו בו יותר מ-100 טונה של אספקת סיוע הומניטרי שהובאה לעזה בדרך הים. בהודעה שנמסרה ב-2 באפריל אמרה מנכ"לית WCK, ארין גור: "זו אינה רק מתקפה נגד WCK, זו מתקפה על ארגונים הומניטריים המתגייסים לפעולה במצבים הנוראים ביותר, שבהם מזון משמש ככלי נשק בעת מלחמה. זה בלתי נסלח." הארגון השעה את פעילותו באזור. WCK מעריך כי מאז תחילתם של מעשי האיבה סיפק 35 מיליון ארוחות חמות ברחבי עזה והקים יותר מ-60 מטבחים קהילתיים. WCK אישר כי אנשי הצוות שלו נסעו בשני כלי רכב משוריינים שסומנו בסמל הארגון, ובכלי רכב לא משוריין אחד, לאחר שתיאמו את תנועתם עם הצבא הישראלי. לדברי הצבא הישראלי, בחקירה ראשונית נמצא כי התקיפה הייתה "טעות חמורה" כתוצאה מזיהוי שגוי. הצבא הישראלי ציין כי יוקם מרכז פיקוד הומניטרי חדש כדי לשפר את התיאום של חלוקת סיוע, וכי בימים הקרובים תושלם חקירה מלאה ובלתי תלויה שממצאיה יימסרו ל-WCK ולארגונים בינלאומיים רלבנטיים אחרים. תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס, הביע את זעזועו מן התקרית ותיאר את עובדי הסיוע של WCK כגיבורים שנהרגו בעת שניסו להאכיל בני אדם הגוועים ברעב. המתאם ההומניטרי הזמני, ג'יימי מקגולדריק, שזועזע באותה מידה מן התקרית, מסר את תנחומיו למשפחותיהם ולעמיתיהם של עובדי WCK שנהרגו, אישר כי "זו לא הייתה תקרית מבודדת," ואמר כי "בעזה לא נותר שום מקום בטוח" וכי "השטח הפלסטיני הכבוש הפך לאחר המקומות המסוכנים והקשים ביותר לעבודה בעולם כולו."
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, המתחם הרפואי א-שיפא בעיר עזה, בית החולים הגדול ביותר בעזה ובשטח הפלסטיני הכבוש, הרוס כעת ואינו יכול עוד לתפקד כבית חולים, ובמהלך המצור עליו מתו 21 מטופלים. לאחר נסיגתם של כוחות ישראליים מבית החולים, בבוקר ה-1 באפריל, דיווח הצבא הישראלי כי במהלך המבצע הצבאי בן השבועיים נהרגו 200 פלסטינים חמושים, בהם שלושה בכירי חמאס, ויותר מ-500 חשודים נעצרו. משרד התקשורת הממשלתי בעזה אמר כי כוחות ישראליים הרסו את כל המבנים והמחלקות של בית החולים, הרגו יותר מ-400 בני אדם, בהם חמישה רופאים, בתוך וסביב בית החולים, וכן כיסו גופות בחול וקברו אותן. משרד הרפואה הממשלתי הוסיף גם כי על פי דיווחים, כ-1,050 בתים סביב בית החולים נשרפו או ניזוקו, יותר מ-300 פלסטינים נעצרו ויותר מ-100 בני אדם עדיין נעדרים, קרא לחקירה בינלאומית שתבדוק אירועים אלה ולמאמצים מוכוונים לסייע בהחייאת מערכת הבריאות בעזה, וציין את הצורך הקריטי בבתי חולים שדה. ד"ר מרוואן אבו סעדה, המנהל בפועל של בית החולים, יצא גם הוא בקריאה להקים בדחיפות בתי חולים שדה, והדגיש כי בית החולים א-שיפא היה בית החולים האוניברסיטאי היחיד בעזה, עם קיבולת של 750 מיטות אשפוז, יותר מ-26 חדרי ניתוח, 32 חדרי טיפול נמרץ, מעבדה מרכזית ומרכז רפואת חירום ובו 62 מיטות אשפוז, אשר סיפק מדי שנה שירותים ליותר מ-250 אלף בני אדם, לרבות 17 אלף ניתוחים. ההגנה האזרחית הפלסטינית מסרה כי התקשתה לוודא מהו מספרם הכולל של ההרוגים, מאחר שחלק מהגופות היו במצב ריקבון שלא אפשר את זיהוין, ועשרות גופות נותרו עדיין במבני מגורים בקרבת בית החולים. ב-2 באפריל תיארה דוברת ארגון הבריאות העולמי, ד"ר מרגרט האריס, את ההרס בבית החולים א-שיפא כ"עקירה של ליבה של מערכת הבריאות בעזה," וציינה כי מאות עובדי בריאות בעזה נהרגו בעת מילוי תפקידם.
• מערכת הבריאות ברצועת עזה, שלרשותה רק עשרה בתי חולים המתפקדים באופן חלקי בלבד, מתקשה לטפל בצרכים הגדלים והולכים, לרבות בשל התפרצות של מחלות מידבקות. נכון ל-25 במרס תיעד ארגון הבריאות עולמי 586,402 מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, 81,259 מקרים של גרדת וכינים, 46,195 מקרים של פריחות עוריות, 19,117 מקרים של צהבת ו-7,037 מקרים של אבעבועות רוח. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-3 באפריל, 47% (4,416 מתוך 9,389) בקשות שהגישו מטופלים לפינוי רפואי לחו"ל אושרו ו-80% מהמטופלים שבקשותיהם שאושרו (3,529) פונו לטיפול רפואי בחו"ל. ב-30 במרס הפציר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי ברשויות הישראליות "להאיץ את קצב האישור של פינויים כדי שניתן יהיה לטפל במטופלים במצב קריטי," והזהיר כי נמשכת המניעה של טיפול רפואי מאלפי מטופלים, בהם כ-9,000 בני אדם שנפצעו בהפגזות, זקוקים לטיפולים אונקולוגיים או סובלים ממחלות כרוניות כמו אי-ספיקת כליות.
• ב-2 באפריל דיווח הנציב הכללי של אונר"א כי הרשויות הישראליות מנעו מאונר"א להשתתף בשיירות סיוע לצפון עזה, לרבות לבית החולים א-שיפא, וקרא לרשויות הישראליות להתיר לאונר"א בלא שהות גישה לצפון. לדברי אונר"א, יותר ממחצית מכלל כמות האספקה מטעם האו"ם שהוכנסה לעזה במרס הייתה אספקה של אונר"א. ב-31 במרס חזר מתאם סיוע החירום גריפית'ס ואישר כי "אונר"א היא עמוד השדרה של המפעל ההומניטרי ועזה [וכי] כל מאמץ לחלק סיוע בלעדיהם פשוט נידון מראש לכישלון."

הגדה המערבית

• בין 26 במרס ל-1 אפריל הרגו כוחות ישראליים שישה פלסטינים, חמישה בגדה המערבית ואחד בישראל. ב-31 במרס ירה שוטר ישראלי למוות בפלסטיני מהכפר דורא (נפת חברון), שתקף בסכין ופצע שלושה ישראלים ליד קניון בעיר אשקלון. ב-30 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בילד בן 14 ופצעו שלושה פלסטינים במהלך מבצע צבאי בכפר קבטייה (נפת ג'נין), על פי דיווחים במהלך עימותים חמושים. ב-27 במרס נהרגו ארבעה פלסטינים בתקיפה אווירית ישראלית ומירי במהלך מבצע צבאי בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים בה.
• מאז 7 באוקטובר ונכון ל-1 באפריל נהרגו 428 פלסטינים, בהם 110 ילדים, מידי כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 131 מהם מאז תחילת 2024. בנוסף, תשעה פלסטינים נהרגו מידי מתנחלים ושלושה מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. ארבעה פלסטינים נוספים מן הגדה המערבית נהרגו בעת ביצוע מתקפות בישראל. במהלך אותה תקופה נפצעו כ-4,760 פלסטינים, בהם לפחות 739 ילדים, רובם מידי כוחות ישראליים. לדברי מועדון האסיר הפלסטיני, בנוסף על כך מתו מאז 7 באוקטובר 2023 11 פלסטינים בבתי סוהר ישראליים, על פי דיווחים בעיקר כתוצאה מהזנחה רפואית או התעללות.
• מאז 7 באוקטובר ונכון ל-1 באפריל נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל 16 ישראלים, בהם חמישה אנשי כוחות ישראליים ושבעה מתנחלים, ו-11 ישראלים נפצעו. נתון זה כולל 14 ישראלים שנהרגו מידי פלסטינים ושני ישראלים שנהרגו בטעות על ידי כוחות ישראליים במהלך מתקפה שביצעו פלסטינים.
• בין 26 במרס ל-1 באפריל ניהלו כוחות ישראליים לפחות 155 מבצעים ברחבי הגדה המערבית, בעיקר מבצעי חיפוש ומעצר, רובם בנפת חברון (46 מבצעים), ואחריה בנפות ירושלים ובית לחם (37 בכל אחת מהנפות). מאז 7 באוקטובר 2023 ניהלו כוחות ישראליים בממוצע 690 מבצעים בחודש, עצרו יותר מ-6,000 פלסטינים וגרמו נזק נרחב לתשתית אזרחית, לרבות כבישים, רשתות מים ותברואה, בתי מגורים, מבני מחייה ונכסים ציבוריים אחרים. כתוצאה מכך נעקרו יותר מ-900 פלסטינים, בעיקר במחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס.
• מאז 7 באוקטובר נעקרו בממוצע מדי חודש בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ-280 פלסטינים, לעומת 128 פלסטינים שנעקרו מדי חודש בתשעת החודשים הראשונים של 2023. יתרה מכך, מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו לפחות 206 משקי בית פלסטיניים המונים 1,244 בני אדם, בהם 603 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מלפחות 20 קהילות רועים/בדואים.
• בין 26 במרס ל-1 באפריל ביצעו מתנחלים תשע מתקפות שבהן נפגעו חמישה פלסטינים או נגרם נזק לרכוש. ב-1 באפריל פשטו מתנחלים על הכפר חווארה, בנפת שכם, תקפו והיכו פלסטיני והשליכו אבנים על בתים פלסטיניים. בשלוש תקריות נפרדות שאירעו בין 30 במרס ל-1 באפריל ליד אזור ח'לת א-לוזה בנפת בית לחם, פשטו מתנחלים על אדמה פלסטינית והשחיתו שערים, פאנל סולרי ומכלי מים בתקרית אחת, בית שימוש בתקרית אחרת ודלת של בית ומצלמות אבטחה בתקרית שלישית. ב-30 במרס ירו כוחות ישראליים תחמושת חיה לעבר פלסטיני, תקפו שלושה פלסטינים אחרים בעיבורי העיירה מח'מס בנפת ירושלים, ופצעו ארבעה בני אדם. בשתי תקריות הציתו מתנחלים דוכן ירקות בבעלות פלסטיני על כביש 90 בנפת טובאס, ב-29 במרס, ומחסה לבעלי חיים השייך לקהילה הבדואית אל-מוערג'את מזרח, בנפת רמאללה, ב-27 במרס. ב-26 במרס יידו מתנחלים אבנים על רועה פלסטיני בקהילת אום אל-ח'ייר, בנפת חברון, והרגו כבשה.
• מאז 7 באוקטובר 2023 ונכון ל-1 באפריל תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 704 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ממוצע יומי של ארבע תקריות, שגרמו לנפגעים פלסטינים (69 תקריות), לנזק לרכוש בבעלות פלסטינית (558 תקריות) או שכללו נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (77 תקריות). בסך הכול נהרגו בהקשר זה 17 פלסטינים ויותר מ-400 פלסטינים נפצעו, יותר מ-9,000 עצים ניזוקו ו-40 בתים הושחתו. לשם ההשוואה, בין 7 באוקטובר 2022 ל-1 באפריל 2023 תועדו כ-560 תקריות במעורבות מתנחלים.
• לדברי הווקף המוסלמי, ביום שישי השלישי של חודש הרמדאן (29 במרס) השתתפו כ-120 אלף מתפללים בתפילות יום שישי במסגד אל-אקצא. צעדים שעליהם הכריזו הרשויות הישראליות כוללים הגבלת הגישה של פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות לתפילות יום שישי במסגד אל-אקצא בירושלים המזרחית לילדים בני פחות מעשר נשים בנות יותר מ-50 וגברים בני יותר מ-55 המחזיקים בהיתר כניסה יומי תקף ובכרטיס מגנטי. בני האדם בקטגוריות המורשות להיכנס יכולים לעבור במחסומים משעה 4:00 ולחזור לפני 17:00. בשנת 2023 הורשו גברים בני יותר מ-55, נשים בכל הגילים וילדים בני פחות מ-12 להיכנס בימי שישי בחודש הרמדאן ללא היתרים. בנוסף, זו הפעם הראשונה שהגבלות על פי גיל הוחלו על גישתם של פלסטינים נוצרים בעלי תעודות זהות פלסטיניות לירושלים המזרחית במהלך חג הפסחא – רק גברים ונשים בני יותר מ-45 הורשו להשיג היתרי גישה לירושלים המזרחית ב-29 וב-30 במרס, ועל פי דיווחים ב-29 במרס לא הורשו חלקם להיכנס.

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 1.23 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-3 באפריל העבירו מדינת חברות כמעט 1.176 מיליארד דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (96%); סכום זה כולל כ-629 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (100%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, וכ-547 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (91%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש מתכנן להשיק ב-16 באפריל פניית בזק מעודכנת עבור יתר שנת 2024, שתביא בחשבון מגבלות גישה וקשיי אבטחה.
• מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים סך של 88 מיליון דולר ,המיועדים לתוכניות סיוע ברחבי עזה, מתוכם הוקצו 43% לנפת רפיח, 21% לנפת דיר אל-בלח, 20% לנפת ח'אן יונס ו-16% לנפות עזה וצפון עזה. עם זאת, הקרן נתקלה בעיכובים בגיבוש הקצאת הרזרבות הראשונה שלה לשנת 2024, בסך 3.5 מיליון דולר, בשל הגבלות שהטילו הרשויות הישראליות על יבוא משאיות שנועדו להגדיל את קיבולת הובלת הסיוע ולאפשר לארגונים הומניטריים שותפים להגדיל את משלוח הסיוע והשירותים החיוניים ברחבי רצועת עזה. כעת מכינים הקצאה בשווי 20 מיליון דולר להרחבת עלויות משמעותית עבור מיזמים מרכזיים בעזה שיטפלו בצרכים הדחופים ביותר, ואשר תהיה השלב השני של סוגי המענה במסגרת הקצאת דצמבר, שהותאמו לסביבת הפעולה המשתנה.
• בנוסף מפתחת הקרן ההומניטרית הקצאה רזרבית נוספת, שתינתן בקרוב, לחיזוק יכולותיהם של ארגונים מקומיים לא ממשלתיים באזורי מרכז רצועת עזה וח'אן יונס. הקצאה זו מביאה בחשבון את המורכבויות הצפויות במשלוח סיוע, על מנת להבטיח מענה הומניטרי איתן ויעיל יותר. בגדה המערבית הקרן ההומניטרית עובדת על ארגון מחדש של המימון לארגונים שותפים מרכזיים, בכדי להגביר מוכנות והיענות של מערכות בתגובה על מקרי חירום פתאומיים. לסיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בפברואר 2024, ראו קישור זה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 26 במרס ל-1 באפריל, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים 25-26 במרס – 1 באפריל, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.