מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 148

מ-25 במרס ואילך עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש יתפרסם שלוש פעמים בשבוע, ויספק עדכון על הגדה המערבית על בסיס שבועי. העדכון הבא יתפרסם ב-3 באפריל.

דגשים עיקריים

• עיכובי גישה פגעו קשות ביכולתם של גורמים הומניטריים להגיע לבני אדם נזקקים ברחבי רצועת עזה.
• מאז 1 במרס מנעו הרשויות הישראליות גישה מ-30% ממשלחות הסיוע ההומניטרי לצפון עזה, ומ-10% מהמשלחות לדרום עזה.
• על פי אומדן מעודכן של צילומי לוויןי שביצע כוח המשימה לענייני חינוך, כמעט 40% ממבני בתי הספר בעזה נפגעו פגיעות ישירות.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות ומבצעים קרקעיים ישראליים, וכן על לחימה עזה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרביתה של רצועת עזה. כל אלה גורמים להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 27 במרס לשעה 11:30 ב-29 במרס נהרגו בעזה 133 פלסטינים ו-203 פלסטינים נפצעו, בהם 71 הרוגים ו-112 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 11:30 ב-29 במרס 2024 נהרגו בעזה לפחות 32,623 פלסטינים, ו-75,092 פלסטינים נפצעו.
• נמשכים הדיווחים על תקריות שגרמו להרג של עיתונאים ואנשי תקשורת. ב-26 במרס, בשעה 22:30 בערך, נהרגה על פי דיווחים עיתונאית פלסטינית יחד עם בעלה וילדיה, בפגיעה בבית ברפיח. ב-28 במרס, בשעה 4:55 בערך, נורה לכאורה עיתונאי פלסטיני בבית החולים א-שיפא בעיר עזה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 26 ל-28 במרס:
  • ב-26 במרס, בשעה 10:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 30 פלסטינים,בפגיעה בבניין מגורים ליד בית החולים א-שיפא, בעיר עזה.
  • ב-26 במרס, בשעה 11:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים וארבע נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהלי עקורים באזור אל-מוואסי, במערב נפת ח'אן יונס.
  • ב-26 במרס, בשעה 20:00 בערך, על פי דיווחים, לפחות 20 פלסטינים נהרגו או נקברו מתחת להריסות בפגיעה בבניין מגורים בקרבת בית החולים א-שיפא, בעיר עזה.
  • ב-27 במרס, בשעה 3:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים ושלוש נשים, בפגיעה בבית באזור ח'רבת אל-עדס בצפון נפת רפיח.
  • ב-27 במרס, בשעה 17:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שתי ילדות ואישה אחת, ויותר מעשרה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בחממה חקלאית בצפון נפת רפיח.
  • ב-27 במרס חולצו על פי דיווחים גופותיהם של 15 פלסטינים, בהם שישה ילדים, מאזורים שונים בנפת רפיח. לא דווח מהם הנסיבות והמקומות המדויקים שבהם נהרגו.
  • ב-27 במרס, בשעה 21:15 בערך, נפגעו ונהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, שעל פי דיווחים היו חברי הוועדה העממית שמונתה לאבטח ולמסור סיוע הומניטרי, ברחוב סלאח א-דין באזור א-זייתון, עיר עזה.
  • בין 27 ל-28 במרס נהרגו על פי דיווחים לפחות 15 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעות בבנייני מגורים ליד בית החולים א-שיפא.
• בין שעות אחר הצהריים של 27 ו-29 במרס נהרג בעזה על פי דיווחים חייל ישראלי אחד. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-29 במרס נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 252 חיילים, ו-1,523 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-29 במרס 134 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, מערכת הבריאות בעזה מתקשה לשרוד, כאשר נכון לעכשיו רק עשרה מתוך 36 בתי חולים מתפקדים, וזאת באופן חלקי בלבד. בתי חולים המתפקדים באופן חלקי מספקים שירותים מוגבלים, מוצפים במטופלים, ומתמודדים עם מחסור קריטי בדלק, בתרופות, באספקה רפואית ובעובדי בריאות. נכון ל-12 במרס תיעד ארגון הבריאות העולמי יותר מ-400 מתקפות על מערכת הבריאות, שפגעו בכ-100 אמבולנסים ובכמעט 100 מתקני בריאות. ב-28 במרס דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי מקום הימצאם של שמונה אנשי צוות של האגודה לא נודע וכי שבעה שוחררו על ידי הרשויות הישראליות 47 ימים לאחר שנעצרו בבית החולים אל-אמל בח'אן יונס. ארגון הבריאות העולמי דרש "לשים מייד קץ למתקפות על בתי חולים בעזה," וקרא "להגן על אנשי סגל בריאות, מטופלים ואזרחים."
• לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, המצור שהוטל על עזה, ובכללו סגירת מעברים וניתוק המים והחשמל, היו גורמים מרכזיים באסון ההומניטרי העצום המתחולל בעזה. יחד עם מבצעי קרקעיים ואוויריים ישראליים אינטנסיביים פגע המצור באופן קשה ביכולתם של גורמים הומניטריים להבטיח שרשרת אספקה אמינה ונתונה לחיזוי וגישה הומניטרית בטוחה על מנת להגיע לבני האדם הנזקקים, והותיר את המפעל ההומניטרי "על סף תבוסה". במקום גישה מהירה יותר מנמל אשדוד בישראל דרך מעבר ארז, כך שהסיוע יגיע לצפון עזה (ראו מפת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים), האזור שעל פי תחזיות עתיד לפרוץ בו רעב המוני בכל זמן שהוא בין אמצע מרס למאי 2024 ואשר בין מרס ליוני 70% מהאוכלוסייה בו צפויה להתמודד עם רעב ברמת אסון, השילוח של הסיוע הנפרק בנמל פורט סעיד במצרים לעזה הוא ממושך ורצוף מכשולים. הוא כולל פריקה, הטענה מחדש, אחסון ובידוק של אספקת סיוע בשורה של מקומות במצרים ובנקודות המעבר הישראליות המובילות אל עזה, שכולם יוצרים עיכובים ממושכים וחוסר יעילות. "מרגע שנכנסו לעזה, שיירות הסיוע נאלצות לנסוע בכבישים צפופים ובלתי עבירים, חשופות לסכנה של נפלי תחמושת, לעיתים קרובות קרוב ללחימה או בקרב המוני בני אדם רעבים ונואשים. בנוסף, לעיתים קרובות חיילי צה"ל מעכבים או חוסמים מעבר של שיירות במחסומים באמצעות סירוב לבקשות למעבר בטוח, חיפושים, מעצרים ולעיתים אלימות כלפי שיירות סיוע וההמונים הממתינים," הוסיף משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. ב-22 במרס חזר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מרטין גריפית'ס, על קריאתו להפסקת אש וקרא לישראל להסיר את כל המכשולים בפני סיוע.
• בין 23 ל-29 במרס אפשרו הרשויות הישראליות 42% (שמונה מתוך 19) ממשלחות הסיוע ההומניטרי לצפון עזה, 42% (שמונה) נעו בסירוב, ו-16% (שלוש) נדחו או בוטלו. במהלך אותה תקופה אפשרו הרשויות הישראליות 93% (38 מתוך 41) ממשלחות הסיוע לאזורים מדרום לנחל עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום, ו-7% (שלוש) מהמשלחות בוטלו. בסך הכול, מאז 1 במרס אפשרו הרשויות הישראליות 48% (29 מתוך 60) ממשלחות הסיוע לצפון עזה, לרבות משלחת אחת שאופשרה תחילה אבל לאחר מכן סוכלה, 30% (18) נענו בסירוב ו-22% (13) נדחו או בוטלו. יתרה מכך, מתוך 187 בקשות גישה עבור משלחות סיוע לאזורים מדרום לנחל עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום, אפשרו הרשויות הישראליות 80% (150), 10% (19) נענו בסירוב ו-10% (18) נדחו או בוטלו. המשלחות שאופשרו כללו: חלוקת מזון; תנועה של צוותי רפואת חירום; אומדני דלק, תזונה ובריאות; משלוח אספקה לבתי חולים; ותמיכה בפעילויות בתחומי המים, התברואה וההיגיינה.
• אומדן חדש של כוח המשימה לענייני חינוך, שבדק נזקים שנגרמו לבתי ספר ברצועת עזה, מצא כי לפחות 67% מבתי הספר בעזה יזדקקו לשיקום מלא או לעבודות שיפוצים נרחבות על מנת לשוב ולתפקד. בשל הגבלות גישה, במיוחד בצפון עזה, הפגזות ישראליות אינטנסיביות והשבתות חוזרות ונשנות של הטלקומוניקציה, האומדן מתבסס על ניתוח של צילומי לוויין. בנוסף מספק הניתוח ראיה משלימה למידע בדוחות, צילומים וצילומי וידיאו שכוח המשימה קיבל קודם לכן, "המראים כי בתי ספר משמשים לפעילויות צבאיות של כוחות ביטחון ישראליים, לרבות שימוש לצורכי מעצר, מרכזי חקירה ובסיסים צבאיים." על פי האומדן, מאז 7 באוקטובר כ-38% מכלל מבני בתי הספר (212) נפגעו "פגיעה ישירה", 30% "ניזוקו", 18% "ככל הנראה או ייתכן שניזוקו" וב-12% לא דווח נזק. בתי הספר שנפגעו פגיעה ישירה אינם כוללים 35 תקריות שבהן נפגעו מגרשי משחקים של בתי ספר, אף שהמבנה עצמו לא נפגע – אלה סווגו בקטגוריית בתי הספר ש"ניזוקו". כ-84% (94 מתוך 212) מבתי הספר שנפגעו פגיעה ישירה נמצאים בנפת עזה, ואחריה בנפות ח'אן יונס, צפון עזה ודיר אל-בלח. יתרה מכך, מבין 122 בתי הספר שנפגעו פגיעה ישירה, 58% (112) הם בתי ספר ציבוריים, 29% (62) הם בתי ספר של אונר"א ו-13% (28) הם בתי ספר פרטיים. כן מצא האומדן כי 59 ממבני בתי הספר ששימשו מחסים לעקורים נפגעו פגיעה ישירה או ניזוקו, 53 בתי ספר מסווגים כעת כמבנים שנהרסו כליל, ו-38 בתי ספר איבדו לפחות מחצית מהמבנים שלהם.

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 1.23 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-29 במרס העבירו מדינת חברות כמעט 1.054 מיליארד דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (86%); סכום זה כולל כ-617 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (98%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, וכ-438 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (73%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• נכון לעכשיו, מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים סך של 88 מיליון דולר המיועדים לתוכניות סיוע ברחבי עזה, מתוכם הוקצו 43% לנפת רפיח, 21% לנפת דיר אל-בלח, 20% לנפת ח'אן יונס ו-16% לנפות עזה וצפון עזה. עם זאת, הקרן נתקלה בעיכוב בגיבוש הקצאת הרזרבות הראשונה שלה לשנת 2024, בסך 3.5 מיליון דולר, בשל הגבלות שהטילו הרשויות הישראליות על יבוא משאיות שנועדו להגדיל את קיבולת הובלת הסיוע ולאפשר לארגונים הומניטריים שותפים להגדיל את משלוח הסיוע והשירותים החיוניים ברחבי רצועת עזה. כעת מכינים הקצאה בשווי 20 מיליון דולר להרחבת עלויות משמעותית עבור מיזמים מרכזיים בעזה שיטפלו בצרכים הדחופים ביותר, ואשר תהיה השלב השני של המענים במסגרת הקצאת דצמבר, שהותאמו לסביבת הפעולה המשתנה. בנוסף מפתחת הקרן ההומניטרית הקצאה רזרבית נוספת, לחיזוק יכולתם של ארגונים מקומיים לא ממשלתיים באזורי מרכז רצועת עזה וח'אן יונס. הקצאה זו מביאה בחשבון את המורכבויות הצפויות במשלוח סיוע, על מנת להבטיח מענה הומניטרי איתן ויעיל יותר. לסיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בפברואר 2024, ראו קישור זה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 19 ל-25 במרס, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים 25-19 במרס 2024. העדכון לכל שבוע נתון מתפרסם תחילה בימי שני, ומעודכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.