עובדים הומניטריים מכינים ארוחות אפטאר (סעודת שבירת צום הרמדאן,) חמות למשפחות עקורות בדרום עזה. מיזם זה, המיושם על ידי הארגונים ANERA ו-World Central Kitchen, הוא אחד מ-122 מיזמי סיוע  שהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תומכת בהם עכשיו. צילום: ANERA
עובדים הומניטריים מכינים ארוחות אפטאר (סעודת שבירת צום הרמדאן,) חמות למשפחות עקורות בדרום עזה. מיזם זה, המיושם על ידי הארגונים ANERA ו-World Central Kitchen, הוא אחד מ-122 מיזמי סיוע שהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תומכת בהם עכשיו. צילום: ANERA

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 144

דגשים עיקריים

  • המבצע שמנהל הצבא הישראלי תוך וסביב בית החולים א-שיפא נמשך זה היום הרביעי ברציפות.
  • לדברי ארגון Oxfam, הרשויות הישראליות מונעות באופן שרירותי את הכנסתן לעזה של סחורות אזרחיות שניתן לעשות בהן גם שימוש צבאי.
  • בג"ץ הישראלי הוציא צו ביניים שהקפיא את החזרתם של כ-25 מטופלים מירושלים המזרחית וישראל לעזה.
  • מאז שעות אחר הצהריים של 20 במרס הרג הצבא הישראלי תשעה פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, חמישה מהם בתקיפות אוויריות.

עדכונים – רצועת עזה

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות ומבצעים קרקעיים ישראליים, וכן על לחימה עזה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, במיוחד באזור א-רימאל בקרבת בית החולים א-שיפא, בעיר עזה. כל אלה גורמים להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 20 במרס לשעה 10:30 ב-21 במרס נהרגו 65 פלסטינים, ו-92 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 10:30 ב-21 במרס 2024 נהרגו בעזה לפחות 31,988 פלסטינים, ו-74,188 פלסטינים נפצעו.
  • להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-19 וב-20 במרס:
    • ב-19 במרס, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 27 פלסטינים בפגיעה בבניין בן שלוש קומות שבו שהו עקורים ברחוב אל-עשרין במחנה הפליטים א-נוסייראת.
    • ב-18 במרס, בשעה 17:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות ארבעה פלסטינים, בהם מפקד משטרת א-נוסייראת ושתי ילדות צעירות, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במכונית במחנה הפליטים א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח.
    • ב-19 במרס, בשעה 20:45 בערך, ליד כיכר התנועה אל-כווייתי בכניסה הדרום-מזרחית לעיר עזה, נהרגו על פי דיווחים לפחות 30 פלסטינים כשאש נפתחה לעברם. בין הקורבנות היה ראש ועדת החירום במערב העיר עזה. על פי דיווחים, זו הייתה קבוצה של פלסטינים חברי ועדה שמונתה לפקח על ההכנסה והחלוקה של סיוע הומניטרי.
    • ב-20 במרס, בשעה 4:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 20 פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים באזור ארד א-שנטי, בצפון-מערב העיר עזה.
    • ב-20 במרס, בשעה 5:25 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות שבעה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הפליטים אל-בורייג', בנפת דיר אל-בלח.
    • ב-20 במרס, בשעה 11:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שני ילדים ואישה, בפגיעה בבית ליד אולם חמדאן במזרח רפיח.
  • בין שעות אחר הצהריים של 20 ו-21 במרס לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-21 במרס נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 250 חיילים, ו-1,489 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-20 במרס 134 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
  • המבצע הצבאי הישראלי בתוך וסביב בית החולים א-שיפא בעיר עזה נמשך זה היום הרביעי ברציפות. הצבא הישראלי טוען כי ב-24 השעות אחרונות הרג יותר מ-50 חמושים פלסטינים, נתון המביא את מספר הפלסטינים שהצבא הישראלי אמר שהרג מאז תחילתו של מבצע צבאי זה ל-140. כמו כן, דיווח הצבא הישראלי כי כ-3,700 בני אדם עברו במחסום שהקים ליד בית החולים א-שיפא ונעו דרומה, וכי יותר מ-300 מתוכם נעצרו.
  • בדוח שפרסם לאחרונה, מתווה ארגון Oxfam International שבע מגבלות מרכזיות על גישה הומניטרית הפוגעות במשלוח סיוע אל תוך עזה ובתוכה. בין יתר המגבלות מסב הארגון תשומת לב לכך שהרשויות הישראליות מונעות הכנסת סחורות אזרחיות אל עזה, בנימוק שניתן לעשות בהן גם שימוש צבאי. הדוח מדגיש כי רשימת הפריטים האסורים חורגת מעבר למוגדר בשיטת העבודה הבינלאומית המומלצת להסדרת סחר בפריטים דו-שימושיים, שנקבעה בהסדר ואסנאר. הדוח מוסיף: "ישראל פוסלת באופן שרירותי פריטי סיוע בנימוק שהם 'דו-שימושיים'; סחורות אזרחיות שניתן לעשות בהן שימוש צבאי. פריטים כאלה, לרבות פנסים, סוללות, צינורות מים, רכיבים ואספקה רפואיים, נחוצים לעיתים קרובות להישרדותם של בני אדם ולמתן מענה לצרכים בסיסיים אחרים," כאשר בימים שונים אותו פריט נפסל או מאושר לכניסה. על פי הדוח, האיסור על הכנסת גנרטורים לשעת חירום פגע קשות ביכולת התפקוד של מגזרי המים, התברואה וההיגיינה והבריאות בעזה, ובנוסף על כך, מאז דצמבר 2023 לא הצליח ארגון Oxfam להכניס לעזה משלוח של ציוד חיוני לבדיקת איכות המים. גם ארגון Action Aid דיווח כי בלוני חמצן וחומרי אלחוש לבתי חולים נמנים עם הפריטים שהכנסתם לעזה נאסרה במהלך בדיקות. פריטים אחרים שארגונים הומניטריים שותפים מזהים כעת ככאלה שקשה להכניס לעזה כוללים ערכות תמיכה פסיכו-חברתית, אספקה לפינוי מוקשים, הדרושה לביצוע אומדנים של זיהום בנפלי תחמושת, וציוד טלקומוניקציה.
  • ב-20 במרס, בעקבות עתירה שהגיש ארגון "רופאים לזכויות אדם – ישראל" הוציא בג"ץ הישראלי צו ביניים המונע את החזרתם לעזה של כ-25 מטופלים, יחד עם מלוויהם, ששהו בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל מאז 7 באוקטובר. את המטופלים, ביניהם חולי סרטן וחמישה יילודים עם אימהותיהם, תכננו הרשויות הישראליות להחזיר לעזה באוטובוסים, על פי דיווחים משום שכבר אינם זקוקים לטיפול רפואי בבית חולים. לדברי דובר "רופאים למען זכויות אדם – ישראל", כפי שצוטטו באמצעי תקשורת, "החזרת תושבים לעזה במהלך סכסוך צבאי ומשבר הומניטרי נוגדת את המשפט הבינלאומי ומהווה סיכון מכוון של חיי חפים מפשע." בשלהי אוקטובר 2023 העריך ארגון הבריאות העולמי כי לפחות 400 מטופלים מעזה נותרו תקועים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, אחרי שהתנועה בין עזה לגדה המערבית נעצרה. בעתירה נפרדת שהגישו ב-18 במרס לבג"ץ הישראלי, דרשו "רופאים לזכויות אדם – ישראל" וחמישה ארגוני זכויות אדם אחרים "כי יורה לממשלת ישראל לאפשר מעבר של כל משלוחי הסיוע והציוד ההומניטריים לעזה ולספק את כל שדרוש להישרדות האוכלוסייה האזרחית, בהתאם לחובות ישראל ככוח הכובש."

עדכונים מן הגדה המערבית

ב-20 וב-21 במרס הרגו כוחות ישראליים תשעה פלסטינים ברחבי הגדה המערבית:

  • דקות לפני תחילת ארוחת שבירת צום הרמדאן (אפטאר) ב-20 במרס, תקפו כוחות ישראליים באמצעות רחפן מרובע להבים כלי רכב פלסטיני שנסע במחנה הפליטים ג'נין, הרגו שלושה מהנוסעים בו ופצעו קשה נוסע רביעי. על פי דיווחים של אגודת הסהר האדום פלסטיני, שתיים מהגופות היו מפוחמות והשלישית הייתה מבותרת. מאוחר יותר הפגינו פלסטינים מול המתחם הנשיאותי הפלסטיני, וסירבו לקבור את שלושת הפלסטינים ההרוגים כל עוד לא שוחררו אסירים פוליטיים מכלא של הרשות הפלסטינית. בעימותים וחילופי אש שפרצו לאחר מכן בין כוחות ביטחון פלסטיניים לפלסטינים במחנה נפצעו שישה פלסטינים, שלאחד מהם נגרמה פגיעת ראש אנושה.
  • ב-20 במרס ניהלו כוחות ישראליים במחנה הפליטים נור שמס, בעיר טול כרם, מבצע צבאי שנמשך עשר שעות, אשר במהלכו הרגו הכוחות ארבעה פלסטינים, שניים בתקיפות אוויריות ישראליות ושניים בירי. כמו כן, כוחות ישראליים יישרו בדחפורים תשתית כביש וגרמו נזק לבתי מגורים ולנכסים אחרים. אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו את הצבא הישראלי אמרו כי מאז תחילת המלחמה נגד עזה ביצעו כוחות ישראליים 45 תקיפות אוויריות ברחבי הגדה המערבית.
  • ב-21 במרס ירו כוחות ישראליים תחמושת חיה והרגו פלסטיני בן 18 במהלך מבצע חיפוש ומעצר ישראלי בעיר אל-בירה שבנפת רמאללה, שכלל עימותים בין פלסטינים שיידו אבנים לבין כוחות ישראליים. במהלך המבצע ערכו כוחות ישראליים חיפושים במספר בתים בערים אל-בירה ורמאללה.
  • בבוקר ה-21 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בקשיש פלסטיני מהעיר חברון, בתחנת אוטובוס ליד ההתנחלות אלעזר בגוש עציון שבנפת בית לחם. נסיבות התקרית עדיין אינן ברורות.
  • מאז 7 באוקטובר נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 431 פלסטינים, בהם 419 מידי כוחות ישראליים, תשעה מידי מתנחלים ושלושה מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. נתון זה כולל 123 פלסטינים שנהרגו מאז תחילת שנת 2024, רוב רובם מידי כוחות ישראליים. מאז 7 באוקטובר נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ-4,690 פלסטינים, בהם 724 ילדים.
  • מאז 7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל 15 ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-101 ישראלים נפצעו.
  • ב-20 במרס, מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז ליד ההתנחלות רימונים, בנפת רמאללה, השתלטו על מספר לא ידוע של מבנים בקהילה הבדואית אל-מוערג'את מרכז ושיכנו בהם את עדרי הכבשים שלהם. מאז 12 באוקטובר, משפחות פלסטיניות מקהילה זו נעקרו בכפייה על רקע של אלימות מתנחלים מוגברת באזור. בתקרית נוספת ב-20 במרס, לאחר דיווחים על מתקפות שביצעו מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם ב-11 במרס ליד ההתנחלות מעלה אפרים, אולצו חמישה משקי בית פלסטינים, המונים 21 בני אדם, בהם שמונה ילדים, לפרק את בתיהם ומבנים אחרים ליד הכפר פסאיל בנפת יריחו. המשפחות, שהמרעה הוא מקור הכנסתן העיקרי, דיווחו כי מתנחלים ישראלים מגבילים את גישתן לאדמות מרעה וניתקו צינורות שסיפקו להן מים.
  • מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו יותר מ-1,240 פלסטינים, בהם כ-600 ילדים, מ-20 קהילות רועים לפחות, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. בנוסף, מאז 7 באוקטובר נעקרו יותר מ-1,600 פלסטינים בשל הריסות בתים, יותר ממחציתם במבצעים שניהלו כוחות ישראליים, 38% כתוצאה מהריסות בתים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, ו-8% בשל הריסות לשם ענישה.

מימון

  • פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש , המבקשת לגייס 1.2 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-15 במרס העבירו מדינת חברות כמעט 991 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (81%); סכום זה כולל כ-616 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (98%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, וכ-375 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (63%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
  • נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תומכת ב-122 מיזמים, בשווי כולל של 74.5 מיליון דולר, המטפלים בצרכים דחופים ברצועת עזה (83%) ובגדה המערבית (17%). למרות מכשולים לוגיסטיים, חששות בטיחותיים וביטחוניים ונדירות הדלק, הפוגעים ברכישה ובהובלה של אספקה, המיזמים מיושמים בהובלת 77 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 20 ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-16 סוכנויות או"ם. מכלל המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או סוכנויות של האו"ם, 56% מיושמים בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. לסיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בפברואר 2024, ראו קישור זה.
  • לאחרונה השלימה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש את הקצאת הרזרבות הראשונה שלה בסך 3.5 מיליון דולר לשנת 2024, השואפת להגביר ולחזק את יכולת הובלת הסיוע על מנת לאפשר לארגונים הומניטריים שותפים להגדיל את משלוח הסיוע והשירותים החיוניים לבני אדם ברחבי רצועת עזה. זאת בנוסף על 88 מיליון דולר בסך הכול שהקרן קיבלה מאז 7 באוקטובר ממדינות חברות ומתורמים פרטיים, והקצתה לתוכניות סיוע ברחבי עזה, לרבות 43% בנפת רפיח, 21% בנפת דיר אל-בלח, 20% בנפת ח'אן יונס ו-16% בנפות עזה וצפון עזה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית. בנוסף על כך, לאחרונה הקצתה קרן החירום ההומניטרית 700 אלף דולר למיזם בהובלת ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, שמטרתו לחזק מתן דין וחשבון כוללני ובעל רגישות מגדרית לבני אדם נפגעים, סכום המביא את סך ההקצאה של קרן החירום ההומניטרית עבור השטח הפלסטיני הכבוש מאז 7 באוקטובר ל-18.7 מיליון דולר.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 12 ל-18 במרס, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים 18-12 במרס 2024. העדכון לכל שבוע נתון מתפרסם תחילה בימי שני, ומעודכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.