מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 142

דגשים עיקריים

• הוועדה לבדיקת רעב המוני ומתאם סיוע החירום מטעם האו"ם מדגישים כי ניתן למנוע רעב המוני בעזה, בתנאי שיינקטו אמצעים דחופים, לרבות השבת גישה הומניטרית בלתי מוגבלת.
• לדברי תוכנית המזון העולמית והמתאם ההומניטרי, נכון לעכשיו מכשולים משמעותיים פוגעים בהגדלה המתמשכת של היקף הסיוע אל עזה ובתוכה.
• במהלך השבועיים הראשונים במרס מנעו הרשויות הישראליות גישה מאחת מכל חמש משלחות סיוע הומניטרי לצפון עזה.
• מאז 7 באוקטובר נעקרו כ-900 פלסטינים לאחר שבתיהם נהרסו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות ומבצעים קרקעיים ישראליים, וכן על לחימה עזה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, במיוחד בדיר אל-בלח ובאזורים סביב בית החולים א-שיפא בעיר עזה. כל אלה גורמים להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 18 במרס לשעה 12:00 ב-19 במרס נהרגו 93 פלסטינים, ו-142 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 12:00 ב-19 במרס 2024 נהרגו בעזה לפחות 31,819 פלסטינים, ו-73,934 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-17 וב-18 במרס:
  • ב-17 במרס, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים, גבר וילדה צעירה, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבית במחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-18 במרס, בשעה 00:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם פעוט בן 3, ולפחות שישה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במערב מחנה הפליטים א-נוסייראת.
• לדברי הצבא הישראלי, בין שעות אחר הצהריים של 18 ו-19 במרס נהרג בעזה חייל ישראלי אחד. לדברי הצבא, נכון ל-19 במרס נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 249 חיילים, ו-1,482 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-19 במרס 134 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• המבצע שמנהל הצבא הישראלי בתוך וסביב בית החולים שיפא בעיר עזה נמשך זה היום השני ברציפות. לדברי הצבא הישראלי, במהלך המבצע נהרגו על פי דיווחים כ-50 חמושים פלסטינים, בהם ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים, ו-180 נוספים נעצרו. בנוסף היו דיווחים שהצביעו על כך שישראל השתלטה על מספר בניינים בתוך וסביב מתחם בית החולים, הטילה מצור על שני בתי ספר שבהם מתגוררים מאות עקורים, ועצרה עיתונאים. עדיין לא ידוע מהם מלוא ההיקף וההשלכות של המבצע הצבאי. על פי דיווחים, מבית החולים וסביבתו נצפו חילופי ירי כבדים, שהגבירו את החששות לבטיחותם של מטופלים, אנשי סגל רפואי ואלפי עקורים בבית החולים ובאזור שסביבו. מאז הפשיטה הצבאית הישראלית הראשונה באמצע נובמבר 2023, התקשה בית החולים א-שיפא להמשיך לתת שירותים והוא אחד מששת בתי החולים בצפון עזה המתפקדים באופן חלקי בלבד ומתמודדים עם חוסרים קריטיים בחשמל, תרופות, ציוד רפואי, מזון ואנשי סגל.
• משבר הרעב ברצועת עזה מידרדר במהירות, במיוחד בצפון עזה, משום ש"בני אדם נותקו מסיוע מציל-חיים, שווקים קרסו ושדות נהרסו," אמר תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום מרטין גריפית'ס. על פי הממצאים האחרונים של מערכת הסיווג המשולבת של שלבי ביטחון תזונתי, 1.1 מיליון בני אדם בעזה צפויים להתמודד עם רעב ברמות אסון (שלב 5 על פי המערבת המשולבת) ולהיות בסיכון לרעב המוני, מספר בני האדם הגדול ביותר שמערכת הסיווג המשולבת תיעדה אי פעם בקטגוריה זו. נתון זה כולל יותר מ-200 אלף בני אדם בנפות עזה וצפון עזה המצויים בסכנה מיידית של רעב המוני בכל זמן שהוא בין אמצע מרס למאי 2024, משום שהם עתידים למצות כליל את כל אספקת המזון ויכולות ההתמודדות שלהם. הוועדה העולמית לבדיקת רעב המוני הדגישה כי ניתן לעצור את הרעב ההמוני בעזה, אם הצדדים לסכסוך והקהילה הבינלאומית ינקטו בדחיפות אמצעים פרואקטיביים. בנוסף על המלצות תכנוניות ספציפיות, הוועדה לבדיקת רעב המוני מצרפת גם את ההמלצות הבאות: שיקום הגישה ההומניטרית וכן שירותי הבריאות, התזונה, המים, התברואה וההיגיינה; הגנה על אזרחים; אספקת מזון בטוח, מזין ובכמות מספקת לכל האוכלוסיות הנזקקות; אספקה ותנועה מתמשכות של סחורות סיוע בכמות מספקת, ממזון ועד תרופות, מוצרי תזונה לבעלי צרכים מיוחדים, ודלק בכל רחבי רצועת עזה; וחידוש תזרים סחורות מסחריות במלואו. לפני שיוכרז רעב המוני, שאז יהיה כבר מאוחר מדי, הדגיש מתאם סיוע החירום גריפית'ס כמה דחוף הצורך למנוע רעב המוני: "מוכרחים להציף את עזה במזון ובסוגים אחרים של סיוע מציל-חיים. אסור לאבד זמן. אני מחדש את קריאתי לרשויות הישראליות, להתיר גישה מלאה וללא מכשול עבור סחורות הומניטריות."
• ב-17 במרס מסרה תוכנית המזון העולמית 18 משאיות, ובהן 273 טונה מטרית של קמח, חבילות מזון ומנות מזון מוכן לעיר עזה, השיירה התשיעית שתוכנית המזון העולמית הצליחה להכניס לצפון עזה מאז תחילת 2024. להערכת תוכנית המזון העולמית, מדי יום יש להכניס לעזה לפחות 300 משאיות מזון שתכולתן תחולק ברחבי עזה, במיוחד בצפון. עם זאת, לדברי תוכנית המזון העולמית, מכשולים עדיין משבשים את ההרחבה המתמשכת של שרשרת אספקת המזון, לרבות מספר מוגבל של נקודות כניסה, נוהלי בקרת גבולות מסובכים, תנאי כביש קשים ורמות גבוהות של מתיחות וייאוש. בתדרוך ב-18 במרס הדגיש המתאם ההומניטרי הזמני, ג'יימי מקגולדריק, כי "דבר אינו מזיז סיוע מהר יותר ובהיקף גדול יותר לאוכלוסיות נזקקות מאשר צי של משאיות כבדות ושימוש בכל הכבישים הזמינים." הוא הדגיש את הצורך: להגיע באופן עקבי לצפון עזה באמצעות שורה של נתיבי גישה; לסרוק סחורות בנמל אשדוד ובגשר אלנבי על מנת להכניס כמויות גדולות יותר של סיוע ישירות לצפון עזה, מאחר שלמעבר כרם שלום היכולת לסרוק רק 300-250 משאיות ביום; ולאפשר הכנסת סחורות קריטיות, לרבות ציוד רפואי, חלפים למערכות מים ותברואה, גנרטורים, פנלים סולאריים וכימיקלים לטיהור מים, בין היתר. לדברי מקגולדריק, היעדרם של פריטים קריטיים אלה הוא אחד הגורמים המרכזיים למשבר תת-התזונה.
• מגבלות על גישה הומניטרית ממשיכות לפגוע קשות במשלוח במועדו של סיוע מציל-חיים, במיוחד למאות אלפי בני אדם בצפון עזה. במהלך השבועיים הראשונים במרס, אפשרו הרשויות הישראליות 46% ממשלחות הסיוע ההומניטרי לצפון עזה (11 מתוך 24), סירבו להתיר 21% (5), ודחו 33% (8), בהן אחת בשל מכשולי גישה. באותה תקופה אפשרו הרשויות הישראליות 76% ממשלחות הסיוע לאזורים מדרום לנחל עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום (78 מתוך 103), סירבו להתיר גישה ל-15 (14%), ועשר בקשות גישה נדחו למועד אחר או בוטלו (10%). משלחות שהתאפשרו כללו בעיקר חלוקת מזון, אומדני תזונה ובריאות ומשלוח אספקה לבתי חולים.

עדכונים מן הגדה המערבית

• ב-15 במרס מת פלסטיני בן 26 מפצעים שנגרמו לו ב-17 ביולי 2023, במהלך פשיטה ישראלית במחנה הפליטים אל-פוואר בנפת חברון.
• מאז 7 באוקטובר נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 420 פלסטינים, בהם 409 מידי כוחות ישראליים, תשעה מידי מתנחלים ושניים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. נתון זה כולל 112 פלסטינים שנהרגו מאז תחילת שנת 2024 (לעומת 85 באותה התקופה בשנת 2023), רוב רובם מידי כוחות ישראליים. מאז 7 באוקטובר נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, כ-4,690 פלסטינים, בהם 724 ילדים.
• מאז 7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל 15 ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-99 ישראלים נפצעו.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-18 במרס 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ממוצע חודשי של 670 מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נתון זה כמעט כפול מהממוצע החודשי בתשעת החודשים הראשונים של 2023 (כ-340 מבצעים). 304 פלסטינים בסך הכול, בהם 72 ילדים, נהרגו בהקשר זה מידי כוחות ישראליים ו-2,657 בני אדם אחרים נפצעו, נתון המייצג כ-73% מכלל ההרוגים הפלסטינים במהלך תקופה זו. כמה מהמבצעים כללו חילופי אש בין פלסטינים לכוחות ישראליים, תקיפות אוויריות ושימוש ביחידות מסתערבים ישראליות. כתוצאה מכך נעצרו יותר מ-5,700 פלסטינים, וכ-900 פלסטינים, בהם 370 ילדים, נעקרו לאחר שבתיהם נהרסו על ידי כוחות ישראליים במהלך מבצעים אלה. רוב רובם של העקורים (94%) היו במחנות הפליטים נור שמס, טול כרם וג'נין, שבהם השתמשו כוחות ישראליים באופן שוטף בדחפורים ליישור כבישים וגרמו נזק נרחב לתשתית חשמל, מים וביוב.
• מאז תחילת 2024 נעקרו 580 פלסטינים, בהם 220 ילדים, לעומת כ-400 עקורים באותה תקופה בשנה הקודמת. רוב העקורים נעקרו בעקבות מבצעים שניהלו כוחות ישראליים (318), במיוחד במחנות הפליטים בטול כרם ובג'נין. יותר מ-200 פלסטינים נעקרו כתוצאה מהריסה של בתים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, רובם בירושלים המזרחית, וכ-40 נעקרו לאחר שבתיהם נהרסו לשם ענישה.
• ב-17 במרס, לדברי מקורות מקומיים בקהילה, מתנחלים חמושים תקפו והיכו שני רועים פלסטינים שרעו את עדרי הכבשים שלהם ליד ההתנחלות אריאל, בנפת סלפית, וגנבו 40 כבשים. מאז 7 באוקטובר 2023 ונכון ל-19 במרס 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 658 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (59 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (524 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (75 תקריות). כמעט שני שליש מהתקריות האלה התרחשו בין אוקטובר לדצמבר 2023.

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש , המבקשת לגייס 1.2 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הוארכה עד סוף מרס 2024. נכון ל-19 במרס העבירו מדינת חברות כמעט 974 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (79%); סכום זה כולל כ-616 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (98%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023 וכ-358 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (60%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תומכת ב-122 מיזמים, בשווי כולל של 74.5 מיליון דולר, המטפלים בצרכים דחופים ברצועת עזה (83%) ובגדה המערבית (17%). למרות מכשולים לוגיסטיים, חששות בטיחותיים וביטחוניים ונדירות הדלק, הפוגעים ברכישה ובהובלה של אספקה, המיזמים מיושמים בהובלת 77 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 20 ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-16 סוכנויות של האו"ם. מכלל המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או סוכנויות של האו"ם, 56% מיושמים בשותפות עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. לסיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בפברואר 2024, ראו קישור זה.
• לאחרונה השלימה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש את הקצאת הרזרבות הראשונה שלה לשנת 2024, השואפת להגביר ולחזק את יכולת הובלת הסיוע על מנת לאפשר לארגונים הומניטריים שותפים להגדיל את משלוח הסיוע והשירותים החיוניים לבני אדם ברחבי רצועת עזה. זאת בנוסף על 88 מיליון דולר בסך הכול שהקרן קיבלה מאז 7 באוקטובר ממדינות חברות ומתורמים פרטיים, והקצתה לתוכניות סיוע ברחבי עזה, לרבות 43% בנפת רפיח, 21% בנפת דיר אל-בלח, 20% בנפת ח'אן יונס ו-16% בנפות עזה וצפון עזה. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית. בנוסף על כך, לאחרונה הקצתה קרן החירום ההומניטרית 700 אלף דולר למיזם בהובלת ארגון האו"ם ל'קידום והעצמת נשים, שמטרתו לחזק מתן דין וחשבון כוללני ובעל רגישות מגדרית לבני אדם נפגעים, המביא את סך ההקצאה של קרן החירום ההומניטרית עבור השטח הפלסטיני הכבוש מאז 7 באוקטובר ל-18.7 מיליון דולר.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 12 ל-18 במרס, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים 18-12 במרס 2024. העדכון לכל שבוע נתון מתפרסם תחילה בימי שני, ומעודכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.