ילדים בכניסה למרפאה באוהל ברפיח, ממתינים בתור לבדיקות סקר לתת-תזונה ולהפנייה לטיפול, ככל שיידרש. צילום: יוניסף / אל-באבא
ילדים בכניסה למרפאה באוהל ברפיח, ממתינים בתור לבדיקות סקר לתת-תזונה ולהפנייה לטיפול, ככל שיידרש. צילום: יוניסף / אל-באבא

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 125

דגשים עיקריים

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, הגורמות לעוד הרג של אזרחים, עקירה והרס של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על מבצעים קרקעיים ולחימה כבדה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בג'באליה (צפון עזה), בעיר עזה, בדיר אל-בלח ובח'אן יונס.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-22 בפברואר לשעה 10:30 ב-23 בפברואר נהרגו 104 פלסטינים, ו-160 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 10:30 ב-23 בפברואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 29,514 פלסטינים, ו-69,616 פלסטינים נפצעו.
  • ב-22 בפברואר ניהלו כוחות ישראליים תקיפות אוויריות שיעדיהן היו על פי דיווחים בנייני מגורים, בעיקר בדיר אל-בלח וברפיח, בלא שניתנה על כך התרעה מוקדמת. בתקיפות נהרגו ונפצעו בני אדם רבים מאותה משפחה, בהם ילדים. להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו ב-21 וב-22 בפברואר:
    • ב-21 בפברואר, בשעה 20:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים 22 פלסטינים ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, כשבניין מגורים במערב מחנה א-נוסייראת, בדיר אל-בלח, נפגע בתקיפה אווירית.
    • ב-22 בפברואר, בשעה 0:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם ילד אחד, ובני אדם אחרים נפצעו כשבניין מגורים שבו שהו עקורים בשכונת אל-ג'ניינה שבצפון רפיח נפגע בתקיפה אווירית.
    • ב-22 בפברואר, בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, כשבניין מגורים בדיר אל-בלח נפגע בתקיפה אווירית.
    • ב-22 בפברואר, בשעה 7:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים כשבניין מגורים בא-זוויידה, בדיר אל-בלח, נפגע בתקיפה אווירית.
    • ב-22 בפברואר, בשכונת זייתון בעיר עזה, נהרגו על פי דיווחים עד 18 בני אדם מאותה משפחה, וכמה עדיין נעדרים, בתקיפה אווירית נגד בניין מגורים.
  • בין שעות אחר הצהריים של ה-22 וה-23 בפברואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-23 בפברואר נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 235 חיילים, ו-1,396 חיילים נפצעו. בנוסף על כך, לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-23 בפברואר, כ-134 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
  • ב-22 בפברואר תדרך כריסטופר לוקייר, מזכ"ל ארגון Médecins Sans Frontières (MSF) את מועצת הביטחון של האו"ם. ב-21 בפברואר הופגז מחסה שבו שהו אנשי סגל של ארגון MSF; בהפגזה נהרגו שני בני משפחה של אנשי סגל MSF ונפצעו שישה בני משפחה אחרים. אנשי הסגל של ארגון MSF מטפלים במטופלים הסובלים מפציעות מחרידות – קטיעות איברים, גפיים מרוסקים וכוויות קשות, וזאת למרות היעדר מיטות אשפוז, תקופות ואספקה רפואית. מנתחים משתמשים שימוש חוזר בבד גאזה בסיסי בטיפול במטופליהם, ונאלצו לבצע ניתוחי קטיעה בילדים ללא אלחוש. המטופלים זקוקים לטיפול מתוחכם ולשיקום ממושך ואינטנסיבי, אבל מאז ה-7 באוקטובר נאלץ ארגון MSF לפנות תשעה מתקני רפואה שונים. מזכ"ל MSF שב וקרא להפסק אש מיידית וממושכת בעזה, ולהגנה חד-משמעית על מתקנים ואנשי סגל רפואיים ועל מטופלים. גם כן ב-22 בפברואר, חברי מועצת הביטחון של האו"ם הביעו את דאגתם העמוקה לנוכח התנאים הקשים והמסוכנים במידה קיצונית שבהם פועלים אנשי סגל האו"ם והקהילה ההומניטרית והרפואית הרחבה יותר בעזה, והדגישו עד כמה חשוב לכבד מנגנונים לתיאום מהלכים בין הצדדים כדי לשמור על בטיחותם וביטחונם של אנשי סגל ומתקנים של האו"ם.
  • דוח חדש, מטעם בית הספר הלונדוני להיגיינה ולרפואה טרופית ומרכז ג'ונס הופקינס לבריאות הומניטרית, מעריך את ההשלכות האפשריות של הסכסוך הנוכחי ברצועת עזה על בריאות הציבור, ומתמקד במקרי המוות הצפויים מעבר למה שהיה צפוי ללא מעשי האיבה. הדוח מספק שורה של תחזיות של מה שעלול לקרות בשלושה תרחישים אפשריים, ומכסה תקופה של שישה חודשים, מה-7 בפברואר ועד ה-6 באוגוסט 2024. בתרחיש של הפסקת אש מיידית וקבועה, צפויים 6,550 מקרי מוות עודפים, בעיקר בשל הזמן שיידרש לשפר את תנאי המים, התברואה והמחסה, לצמצם את תת-התזונה ולשקם שירותי רפואה מתפקדים. בתרחישי "הסטטוס-קוו הנוכחי" ו"הסלמת הסכסוך", התחזיות מזנקות באופן חד ל-58,260 ו-74,290 מקרי מוות עודפים, כשבשני המקרים הסיבות העיקריות להרוגים הנוספים הן פציעות טראומטיות ואחריהן מחלות מידבקות. נתונים אלה מבוססים על התנאים בהיעדר מגיפות; במקרה של התפרצויות של מחלות מידבקות כמו כולרה, התחזיות גדלות משמעותית, ל-11,580מקרי מוות עודפים בתרחיש הפסקת אש מיידית, 66,720 מקרי מוות עודפים בתרחיש הסטטוס-קוו הנוכחי, ו-85,750 מקרי מוות עודפים בתרחיש המשך הסכסוך. הדוח מבליט את ההשלכות המתמשכות של הסכסוך על האוכלוסייה האזרחית, ומדגיש את הצורך הדחוף בשיפור שירותי התברואה, התזונה והבריאות בעזה.
  • ב-22 בפברואר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטיני כי מערכת הקשר שלה שותקה בשל ירי ארטילרי ליד בית החולים אל-אמל בח'אן יונס, פגיעה שהחמירה את קשיי התקשורת עם צוותי השטח, ובמיוחד אמבולנסים. ב-20 בפברואר נמסרו לבית החולים 7,500 ליטר דלק להפעלת הגנרטור לשעת חירום, אבל לבית החולים עדיין דרושים בדחיפות דלק נוסף, מזון ואספקה רפואית. כ-140 מטופלים חולים ופצועים, בני משפחותיהם ועובדי רפואה עדיין נמצאים בבית החולים נאסר, גם הוא בח'אן יונס, המתקשה לתפקד בהיעדר ח שמל, מים זורמים, אספקת מזון ומים לשתייה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-22 בפברואר היו ברצועת עזה 12 בתי חולים שתפקדו באופן חלקי, בהם שישה בצפון עזה ושישה בדרומה, בנוסף על שלושה בתי חולים שדה שגם הם מתפקדים באופן חלקי. ב-22 בפברואר הדגיש המנהל האזורי למזרח אגן הים התיכון מטעם ארגון הבריאות העולמי, שזה עתה מונה לתפקידו, כי לקיצוצים במימון לאונר"א יהיו "השלכות קטסטרופליות נוספות" עבור בני האדם בעזה, ואמר כי "שום סוכנות, לרבות ארגון הבריאות העולמי, אינה יכולה לתת מענה לפערים הקריטיים שייוותרו אם אונר"א לא תוכל לפעול באופן מלא."
  • על פי דיווחים, ברחבי עזה הולכות ומתעצמות רמות קטסטרופליות של חוסר ביטחון תזונתי חריף; ארגון Save the Children דיווח כי משפחות נאלצות "לחפש שיירי מזון שהותירו חולדות, ולאכול עלים, במאבק נואש לשרוד בחיים," על רקע אספקת הסיוע ההולכת ומתמעטת. ללא הגדלת הגישה למספיק מזון, מים, תברואה, היגיינה ושירותי בריאות ותזונה כוללניים לילדים ולמשפחות, סכנת הרעב ההמוני צפויה לגדול, הוסיף הארגון. לאחרונה דיווח כוח המשימה העולמי לענייני תזונה על עלייה חדה בתת-התזונה בקרב ילדים ונשים הרות ומיניקות בעזה, כאשר המצב בצפון עזה מעורר חששות כבדים במיוחד (ראו עדכונים על פי כוחות משימה, להלן). על מנת להימנע מסכנת הרעבה המונית, קורא ארגון Save the Children לגישה בטוחה וללא מכשול של סיוע הומניטרי, שתאפשר הרחבה מסיבית של אספקת הסיוע ההומניטרי וכוח האדם הדרוש להעברתו, במיוחד בצפון עזה.

עדכונים מן הגדה המערבית

  • ב-22 בפברואר תקף רחפן ישראלי כלי רכב שנסע במחנה הפליטים ג'נין, הרג שני פלסטינים, גבר ונער בן 17, ופצע 13 פלסטינים אחרים, שאחד מהם במצב קריטי. לדברי צה"ל, האיש היה מעורב במתקפות נגד ישראלים והיה בדרכו לבצע מתקפה נוספת.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 נהרגו בסך הכול 399 פלסטינים, בהם 102 ילדים, ו-4,545 פלסטינים, בהם 702 ילדים, נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. במהלך אותה תקופה נהרגו 13 ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-86 ישראלים נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל.
  • ב-21 בפברואר פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דוח המדגיש מגמות עקירה בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2023. כ-4,000 פלסטינים נעקרו מבתיהם בשנת 2023. 29% מתוכם (1,153) נעקרו כש-214 בתים בשטח C ובירושלים המזרחית נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה מטעם הרשויות הישראליות, הנתון גבוה ביותר מסוג זה שתועד על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מאז שנת 2009. אלימות מתנחלים והגישה ההולכת ומצטמצמת לאדמות מרעה היו גם הן סיבה מרכזית לעקירה; בשנת 2023 נעקרו בהקשר זה לפחות 1,539 פלסטינים (39% מכלל העקירות), רוב רובם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ועקב כך התרוקנו כעת לפחות 14 קהילות פלסטיניות לחלוטין מתושביהן. כמעט 25% מכלל העקירות (911 בני אדם) התרחשו כתוצאה ממבצעים שביצע צה"ל, במיוחד במחנות פליטים בצפון הגדה המערבית. בנוסף, כ-200 פלסטינים (5%) נעקרו מאזורי מסאפר יטא וH2- בנפת חברון, והעקורים נימקו זאת בהגבלות גישה ותנועה מוגברות ובמבצעי חיפוש ומעצר שניהל צה"ל אחרי ה-7 באוקטובר. ולבסוף, 173 בני אדם נעקרו כתוצאה מהריסות לשם ענישה של בתים השייכים למשפחותיהם של פלסטינים שהיו אחראים לכאורה למתקפות נגד ישראלים, נתון המהווה 4% מכלל העקירות.
  • ב-21 בפברואר נאלצה משפחה פלסטינית בא-תורי שבירושלים המזרחית להרוס את שתי הקומות העליונות בבניין המגורים בן שלוש הקומות שלה, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. הקומה הראשונה נבנתה לפני 1967 ונגדה לא הוצא צו הריסה. כתוצאה מכך נעקרו חמש משפחות המונות 23 בני אדם, בהם 12 ילדים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 576 בני אדם, בהם 276 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 כוחות ישראליים הרסו או אטמו לשם ענישה 24 בתים בבעלות פלסטינית, והביאו לעקירתם של 117 פלסטינים, בהם 51 ילדים.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו 830 פלסטינים, בהם 337 ילדים, לאחר ש-131 בתים נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-95% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם.
  • ב-23 בפברואר, מתנחל ממאחז הקשור להתנחלות נילי ליד הכפר קיבייה (ממערב לרמאללה) ירה בפלסטיני בתחמושת חיה ופצע אותו, על פי דיווחים לאחר שהמתנחל הביא את עדריו לרעות על אדמה פלסטינית מעובדת. כמו כן ב-23 בפברואר, מתנחלים מההתנחלות ברכה פשטו על הכפר בורין בנפת שכם והציתו כלי רכב פלסטיני. מאז ה-7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 583 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (52 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (467 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (64 תקריות).

מימון

  • פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש , המבקשת לגייס 1.2 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית), הורחבה עד סוף מרס 2024. נכון ל-19 בפברואר העבירו מדינת חברות כמעט 901 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (73%); סכום זה כולל 612 מיליון דולר מתוך 629 מיליון דולר (97%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, ו-289 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (48%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
  • נכון לעכשיו, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש וקרן החירום ההומניטרית מממנות יותר מ-94 מיזמים מתמשכים ברצועת עזה, שנועדו לתת מענה על צרכים הומניטריים דחופים, למרות המגבלות על הכנסת ומסירת סיוע אל ובתוך רצועת עזה. התערבויות אלה, בשווי כולל של כ-88 מיליון דולר, מכסות צרכים בתחומי ביטחון תזונתי, מחסה, מים, תברואה והיגיינה, בריאות והגנה. מאז ה-7 באוקטובר קיבלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש סך של 88 מיליון דולר בתרומות ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.