מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 11

דגשים עיקריים

• בשלבי הסיום של כתיבת עדכון בזק זה (22:00) דווח על מאות הרוגים בבית החולים אל-אהלי בעזה. במתחם שהו מטופלים ועקורים שביקשו מחסה במקום מבטחים.

• עם כניסתם של מעשי האיבה ליומם האחד-עשר, הפגזות ישראליות כבדות על עזה מן האוויר, הים והיבשה נמשכות כמעט ללא הפסק. לדברי משרד הבריאות בעזה (ולא כולל ההרוגים בבית החולים אל-אהלי), ב-20 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:30) נהרגו 192 פלסטינים, נתון המביא את מספר ההרוגים המצטבר ברצועת עזה ל-3,000, בהם לפחות 853 ילדים. מאמינים כי מאות הרוגים נוספים לכודים מתחת להריסות.

• מעריכים כי מספר העקורים בעזה הוא כמיליון, בהם לפחות כ-352 אלף עקורים השוהים בבתי ספר של אונר"א בדרום רצועת עזה ומרכזה, בתנאים הנעשים נוראים יותר ויותר. היום (17 באוקטובר) אחר הצהריים פגעה תקיפה אווירית ישראלית בבית ספר של אונר"א במחנה הפליטים אל-מר'אזי במרכז רצועת עזה, שבו שוהים כ-4,000 עקורים, ולפחות שישה בני אדם נהרגו.
• דובר המשרד לזכויות האדם של האו"ם אמר ביום שלישי כי קיימים דיווחים מזעזעים על כך שאזרחים שניסו לעבור לדרום רצועת עזה נפגעו מכלי נשק נפיצים נהרגו, וקרא לישראל "להימנע מתקיפת אזרחים או מטרות אזרחיות, או מניהול הפצצות שטח ומתקפות נטולות הבחנה ולא מידתיות."
• נמשך המצור הממלא על עזה. מעבר רפיח נותר סגור, סגירה המונעת הכנסת סיוע הומניטרי הדרוש נואשות, לרבות מזון, מים ותרופות הממתינים בעברו המצרי של המעבר.
• תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים הדגיש היום (17 באוקטובר) את הצורך בהשעיה הומניטרית של מעשי האיבה, שתאפשר משלוח סיוע והפסקה, לזמן-מה, בשפיכות הדמים.
• עזה נתונה בהאפלה זה היום השביעי ברציפות. היום הצליח ארגון הבריאות העולמי לשלוח לבית החולים הגדול ביותר בעזה (שיפא) דלק ממלאי מקומי, המאפשר להפעיל את הגנרטורים לשעת חירום למשך עוד כמה ימים. בתי חולים אחרים פועלים בקיבולת מינימלית בלבד.
• נכון לעכשיו מעריכים הצריכה הממוצעת של מים לכל הצרכים (שתייה, בישול והיגיינה) בעזה הינה שלושה ליטר ביום לנפש. גוברת הצריכה של מים ממקורות לא בטוחים לשתייה, נוהג המציב את האוכלוסייה בסכנת מוות או התפרצות של מחלות מידבקות.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, אך לא דווח על הרוגים ישראליים חדשים (נכון לשעה 21:00 ב-17 באוקטובר). לדברי רשויות ישראליות, בסך הכול נהרגו יותר מ-1,300 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
• לפחות 199 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. ב-16 באוקטובר הביע ראש סיוע החירום של האו"ם, מרטין גריפיתס, חשש עמוק בדבר המשבר ההומניטרי המעמיק בעזה ובדבר גורלם של בני ערובה ישראלים, והדגיש כי "יש לשחררם מייד".
• בגדה המערבית, מאז אחר הצהריים ב-15 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים, נתון המביא את סך ההרוגים מידי כוחות ישראליים ומתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-61 בני אדם, בהם 16 ילדים.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות ישראליות. עם המתקפות הקטלניות ביותר שתועדו היום (17 באוקטובר) נמנו תקיפות אוויריות נגד מבני מגורים בעיר רפיח (לפחות 28 הרוגים); בח'אן יונס (40 הרוגים) ובשכונת אמירתי בח'אן יונס (21 הרוגים). עם ההרוגים נמנו בני אדם שעשו את דרכם דרומה משום שצייתו לפקודה הצבאית הישראלית לפנות את צפון רצועת עזה.

היום (17 באוקטובר) אחר הצהריים נפגע בתקיפה אווירית בית ספר של אונר"א במחנה הפליטים אל-מר'אזי שבמרכז עזה, שבו חסו כ-4,000 עקורים; לפחות שישה בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו, בהם אנשי סגל של אונר"א. אונר"א מוסרת מדי יום את נקודות הציון של מתקניה לצדדים הרלבנטיים.

מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 3,000 פלסטינים ו-12,500 בני אדם נפצעו (נתון שאינו כולל את הנפגעים בבית החולים אל-אהלי). מספר המתים בעזה ב-11 הימים של מעשי האיבה כבר גדול מכלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך יותר מ-50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים). לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-16 באוקטובר בשעה 18:00, 47 משפחות בעזה נהרגו על כל בניהן, נתון המייצג כ-500 בני אדם.

בנוסף, מעריכים כי מאות בני אדם עדיין לכודים מתחת להריסות וטרם חולצו, או שגופותיהם טרם הוצאו. גוויות המרקיבות מתחת להריסות בניינים מעוררות חששות הומניטריים וסביבתיים גוברים.

צוותי חילוץ, בעיקר של ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את משימתם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

נכון לשעה 21:00 ב-17 באוקטובר לא דווח על הרוגים ישראליים חדשים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו לפחות 1,300 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 4,229 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר המתים גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה, נכון ל-14 באוקטובר נהרסו בעזה 8,840 יחידות דיור, ו-5,434 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים.

לפני המתקפה על בית החולים אל-אהלי, היום, תיעד ארגון הבריאות העולמי ברצועת עזה 57 מתקפות נגד רפואה שבהן נהרגו 16 עובדי רפואה ,28 עובדי רפואה נפצעו, ונגרם נזק ל-26 בתי חולים ומתקני רפואה אחרים, בהם 17 בתי חולים ו-23 אמבולנסים. המאושפזים והסגל של ארבעה מבתי החולים הללו, כולם בצפון רצועת עזה (בית חנון, בית החולים השיקומי חמאד , אל-כראמה וא-דורה) פונו ובתי החולים עצמם אינם פועלים יותר.

גוברים גם החששות בשל היקף הנזק שהפגזות גרמו לתשתית החינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות. נכון ל-16 באוקטובר נפגעו בתקיפות אוויריות 167 מתקני חינוך, בהם לפחות 20 בתי ספר של אונר"א ששניים מהם שימשו מחסי חירום לעקורים, ו-140 בתי ספר של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם נהרס. כן נגרם נזק למבנה אוניברסיטאי אחד ולשבע כנסיות, ולפחות 11 מסגדים נהרסו.

גם למתקני מים ותברואה נגרם נזק כבד. נכון ל-12 באוקטובר ניזוקו לפחות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה המשרת 1,100,00 בני אדם.

עקירה

המספר המצטבר של עקורים פנימיים מאז תחילת מעשי האיבה מוערך בכמיליון, לרבות יותר מ-352 אלף עקורים השוהים במחסי חירום ייעודיים של אונר"א רק במרכז ובדרום רצועת עזה. נכון לעכשיו מספר העקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בעיר עזה ובצפון רצועת עזה אינו זמין. בנוסף, כ-55 אלף עקורים שוהים ב-51 מחסים שאינם שייכים לאונר"א, רובם בעיר עזה ובצפון עזה.

104 מחסי החירום הייעודיים של אונר"א בדרום רצועת עזה מלאים עד אפס מקום. ברפיח היוו העקורים יותר מ-80% מהאוכלוסייה קודם למעשי האיבה. נתון זה כולל ילדים, קשישים, בני אדם הזקוקים לטיפול רפואי, אנשים עם מוגבלויות ונשים הרות. המלאי של משאבים חיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועט כדי סכנה, מצב היוצר בקרב העקורים תסכול ומתח גוברים.

דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שמשפחות עקורות רבות שבות לעיר עזה ולצפון רצועת עזה (ממערב לנחל עזה) בשל התקיפות האוויריות המתמשכות באזורים הדרומיים, בנוסף על תנאי החיים הקשים בדרום – מחסים זמניים צפופים, והיעדר מים, חשמל ותברואה.

בישראל, הפינוי הכמעט מלא של העיר שדרות (אוכלוסייה - 34 אלף נפש) שבדרום ישראל הושלם ב-15 באוקטובר. יישובים קטנים יותר סביב עזה פונו במלואם בימים קודמים, ועל פי דיווחים רוב תושבי אשקלון (שאוכלוסייתה מונה כ-155 אלף נפש) עזבו את בתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום השביעי ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה שוררת האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה. צעד זה הוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה, ואילץ את תשתית השירותים החיוניים להיעזר בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה.

בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה. שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקה מלאה של חשמל, דלק ומים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים.

בריאות

היום (17 באוקטובר) הצליח ארגון הבריאות העולמי, יחד עם אונר"א, לספק 10,600 ליטר דלק לשיפא, בית החולים הגדול ביותר בעזה, הממוקם בעיר עזה. אספקה זו תאפשר לגנרטורים של בית החולים לפעול עוד כמה ימים. לעומת זאת, בבית החולים אל-ימן א-סעיד שבצפון רצועת עזה אזל הדלק, ובית החולים נאלץ להשבית גנרטורים ולשקול העברה של כמה ממטופליו.

יתר בתי החולים ברחבי עזה (למעט הארבעה שפונו ממטופליהם) פועלים בקיבולת מינימלית בלבד. האמצעים שננקטו כדי לאפשר את המשך פעולתם של חדרי המיון כוללים הקפאה של ניתוחים מסוימים, עבודה בחשיכה והגבלת השימוש במעליות. ייתכן שבקרוב יהיה צורך לעצור הליכים חיוניים כמו עיקור מכשירים ודיאליזה.

משרד הבריאות בעזה החל להקצות מחדש לבתי חולים כמויות מוגבלות של דלק שעדיין היו זמינות במתקנים ציבוריים אחרים, כדי למנוע את השבתתם המוחטת של בתי החולים, ובה בעת קרא לבני אדם שברשותם עדיין יש דלק לשימוש ביתי לתרום אותו לבתי החולים.

מדאיג במיוחד מצבם של בני אדם המתמודדים עם מחלות נפש, שמספרם מוערך ב-20 אלף; גישתם לשירותי בריאות הנפש ולתרופות נקטעה, והם חשופים לאלימות ולהתעללות, והופכים לנעדרים במהלך פינוי. מעריכים כי 50 אלף נשים הרות מתמודדות עם קשיים קיצוניים בגישה למעקב הריון ולידה, זאת בשל סיכונים הנלווים לתנועה, השעיית פעולתם של מתקני רפואה ומחסור באספקה מצילת-חיים.

מים ותברואה

שאיבת המים ממקורות מי תהום עירוניים היא בהיקף של פחות מ-5% מרמתה קודם לפרוץ מעשי האיבה. נכון לעכשיו, שלושת המתקנים להתפלת מי ים, שקודם למעשי האיבה ייצרו 7% מאספקת המים בעזה, אינם כשירים לפעולה. ברוב האזורים פסקה הובלת מים במכליות בשל המחסור בדלק, היעדר ביטחון וההריסות החוסמות את הכבישים. מים בבקבוקים כמעט שאינם זמינים, והעלייה במחירם מציבה אותם מחוץ להישג ידן של רוב המשפחות בעזה. מוכרים פרטיים , המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית, הפכו לספקים העיקריים של מי שתייה נקיים.

כתוצאה מכך, להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים (לרבות בישול והיגיינה) צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לנפש. יש שעברו לצרוך מים מליחים הנשאבים מבארות חקלאיות, נוהג המגביר את החשיפה לחומרי הדברה ולכימיקלים אחרים, ומציב את האוכלוסייה בסכנת מוות או התפרצות של מחלות מידבקות.

נכון לעכשיו מזרח ח'אן יונס (אזור בני סוהיילה) הוא אחד האזורים היחידים שבהם מקבלים משקי בית מים זורמים במשך שעות אחדות ביום. זאת לאחר שהרשויות הישראליות הפעילו מחדש את אחד משלושת קווי המים המשרתים את האזור. קו זה מספק כ-14,400 מטר מעוקב מים ביום, פחות מ-4% מצריכת המים ברצועת עזה קודם לפרוץ מעשי האיבה. בשל היעדר יכולות שאיבה, לא ניתן להזרים מים אלה ליתר העיר ח'אן יונס.

מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן תפקודיות, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. בשכונות מסוימות מצטברים כעת ברחובות מי ביוב ואשפה מוצקה המהווים סכנה בריאותית וסביבתית. כל חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה נאלצו לחדול מפעולה, מהיעדר חשמל.

ביטחון תזונתי

דובר מטעם תוכנית המזון העולמית מסר ביום שני כי מלאי מוצרי המזן החיוניים יספיק לשבועיים בלבד, וכי המלאי שנותר בחנויות יספיק רק לעוד ארבעה או חמישה ימים.

אספקת הלחם אוזלת ואנשים נאלצים להמתין בתור שעות כדי לרכשו. מאפיות אינן יכולות לפעול בשל המחסור במרכיבים חיוניים, ובמיוחד קמח חיטה, שצופים כי יאזול תוך פחות משבוע. רק אחת מחמש טחנות הקמח בעזה עדיין פועלת. יתרה מכך, רק חמש מתוך 23 המאפיות בעזה המספקות מוצרים לתוכנית המזון העולמית עדיין פועלות.

ההאפלה שיבשה את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

היעדר גישה למספוא והנזק הנגרם מתקיפות האוויריות גבו מחיר מחקלאים, ומגדלים רבים, בעיקר מגדלים קטנים, מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. חקלאים מאבדים את היבולים שגידלו בשטחים חקלאיים הממוקמים במזרח ח'אן יונס ובאזורים אחרים.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור, סגר המונע הכנסת סיוע הומניטרי הדרוש בדחיפות, לרבות מזון, מים ותרופות; מעריכים כי סחורות במשקל 3,000 טון ממתינות במשאיות מעברו המצרי של המעבר עד שניתן יהיה להכניסן לעזה.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרו גם הם סגורים. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם ליציאה מרצועת עזה כדי להגיע לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל. עזתים העובדים בישראל לא הצליחו לחזור הביתה. מאות נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ויותר מאלף מהם הועברו לגדה המערבית.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה למרחק של פחות מאלף מטר מגדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, איסור המונע גישה לשטחים חקלאיים גדולים, ויחד עם שיקולי בטיחות הפחית את התנובה ובכך פגע ישירות במאות אלפי חקלאים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל תקיפות אוויריות, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להעלאת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

ללא השעיה הומניטרית של מעשי האיבה, פתיחה של המעברים עם ישראל ומצרים וגיוס מימון משמעתי עבור מענה הומניטרי, הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל.

עם פרוץ מעשי האיבה הפנתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 9 מיליון דולר בסך הכול עבור מה שזוהו כצרכים בקדימות, וקרן החירום ההומניטרית הקצתה לכך 9 מיליון דולר נוספים, כתוספת להקצאה קודמת בסך 6 מיליון דולר.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. פניית בזק זו תוכננה כך שניתן יהיה לשנותה לנוכח הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים. עד עתה התחייבה צרפת להעביר 1.1 מיליון דולר, וגרמניה התחייבה להעביר 631 אלף דולר.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, נמשכו העימותים בין פלסטינים לבין כוחות ישראליים. מתחילת מעשי האיבה ועד ה-17 באוקטובר בשעה 16:00 הרגו כוחות ישראליים 56 פלסטינים, בהם 15 ילדים. חמישה פלסטינים נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו על ידי מתנחלים במהלך שתי מתקפות מתנחלים רצופות בקוסרה (נפת שכם).

ב-24 השעות האחרונות (עד ל-17 באוקטובר בשעה 16:00) ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים ופצעו תשעה בני אדם נוספים בתחמושת חיה, במהלך מבצעי חיפוש ומעצר במחנה הפליטים עקבת ג'אבר שבנפת יריחו ובעיירה חלחול (נפת חברון); בעקבות תקריות אלה פרצו עימותים. קשיש מת מפצעים שנגרמו לו ב-13 באוקטובר.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 1,202 פלסטינים, לפחות 117 מהם ילדים; 28 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,100 פלסטינים נפצעו, בעיקר מידי כוחות ישראליים, בהקשר של הפגנות. כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה.

אלימות במעורבות מתנחלים

בגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 82 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של כמעט שבע תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה.

ב-11 הימים האחרונים, לפחות שבע קהילות פלסטיניות בשטח C של הגדה המערבית נעקרו במלואן או בחלקן בשל מתקפות ואיומים מצד מתנחלים. לפחות 43 משקי בית פלסטיניים המונים 283 בני אדם, בהם 146 ילדים, נעקרו מקהילות הרועים הבדואיות בנפות רמאללה, חברון, בית לחם ושכם.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 77 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-61 אמבולנסים וכללו: 42 מתקפות שבהן נמנע מתן טיפול רפואי; 43 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 15 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ותשע מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני גורמים לפגיעה קשה בגישה לצרכים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסרים רשמיים (מחסי חירום ייעודיים) גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• מאז ערב ה-13 באוקטובר החלו 4,461 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית).
• בימים הקרובים מתוכננת הרחבה של סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן ל-1,650 משקי בית.

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות, ומצויים במצב מעורער בשל השיבושים בשירותי בריאות הנפש.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• עשרה ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו-חברתית פועלים בתוך עזה או עבורה (שישה ברצועת עזה וארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים פתחה במסע חירום באמצעי תקשורת המונים, באמצעות שורה של פלטפורמות, לרבות רשתות חברתיות ותחנות רדיו, למשלוח מסרים בדבר סכנת נפלי תחמושת ומוכנות והגנה בעת סכסוך, לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מספקים מענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים. רכזי התיאום בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמות הנפה מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ותחזוקת הבית, לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-3,000 משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• 270 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 3,900 פריטים שאינם מזון ברפיח וח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 120 פריטים שאינם מזון למשפחות עקורות.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול בחוסרים באספקה רפואית, הפוגעים בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים אוזל.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית לנוכח דלדול המלאי בשוק המקומי.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים למתן תמיכה ביתר המחסים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מגייסים אספקה במצרים ומכינים מלאי לשימוש.
• ארגון הבריאות העולמי הצליח לספק 10,600 ליטר דלק לבית החולים שיפא.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי לתמיכה בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ל-220 אלף עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה להם שימורי מזון ולחם.
• 243,191 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון. מאלה נפדו 139,312.
• ב-16 באוקטובר פדו 15 אלף בני אדם את שוברי המזון האלקטרוניים שלהם בחנויות. בנוסף, 5 משאיות מדובאי, ועליהן 100 טון של חבילות מזון ו-15 טון של ביסקוויטים מועשרים בתוספי מזון, צפויות להגיע לאל-עריש שבמצרים.
• ב-16 באוקטובר הגיעה תוכנית המזון העולמית לכ-170,474 עקורים השוהים במחסים של האו"ם בדרום עזה וחילקה להם 6,229 חבילות לחם.
• אתמול פדו 15 אלף בני אדם את שוברי המזון האלקטרוניים שלהם בחנויות. כ-58% מתוכם עשו זאת בנפות צפון עזה, ו-42% בנפות דרום עזה.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• אספקת מקור כוח חלופי ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש המלאי לאספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• מתן 3 ליטר מים בבקבוקים לנפש ליום במחסים שבהם שוהים עקורים.
• כ-1,500 ערכות היגיינה חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• תכנון של מרכז שירותים ברפיח, מצרים, עם שרשרת אספקה משווקים מקומיים ו/או מלאי בסוכנויות (לרבות דלק ומים בבקבוקים להתאוששות מהירה, ערכות היגיינה, מכלים מתקפלים לאגירת מים, ג'ריקנים, חומרים לתוכניות טיפול) ותכנון של ערכות עקורים עבור 300 אלף בני אדם.
• בחינה ובדיקת היתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.