סגנית ראש מערך הסיוע של האו״ם בפני מועצת הביטחון: "להיעדר פעולה יהיו השלכות בלתי הפיכות" – תדרוך בנושא הרעב בעזה

תדרוך למועצת הביטחון של האו״ם בעניין השטח הפלסטיני הכבוש, מאת ג׳ויס מסויה, עוזרת מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים וסגנית מתאם סיוע החירום, מטעמו של טום פלטשר, תת־מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום

אדוני הנשיא, חברי המועצה,

בעודי מתדרכת אתכם היום, אני נזכרת במסרים שהעברנו למועצה זו בחודשים האחרונים, ובהם הזהרנו כי רעב המוני – אז התרחיש הגרוע ביותר – הופך סביר יותר ויותר.

ב־22 באוגוסט אישרה ועדת סקירת הרעב לסיווג שלב הביטחון התזונתי (IPC) כי מתחולל כעת רעב המוני במחוז עזה, וכי מצב זה צפוי להתרחב הלאה לדיר אל־בלח וח׳אן יונס עד סוף ספטמבר.

הרשו לי לשתף איתכם כמה מספרים:

למעלה מחצי מיליון בני אדם מתמודדים כיום עם הרעבה, עוני מר, ומוות. עד סוף ספטמבר, מספר זה עלול לעלות על 640 אלף.

כמיליון בני אדם נמצאים בשלב 4 בסולם החירום של IPC. ומעל 390 אלף בני אדם נמצאים בשלב 3. אין כמעט אדם אחד בעזה שהרעב לא נגע בו.

לפחות 132 אלף ילדים מתחת לגיל 5 צפויים לסבול מתת־תזונה חריפה ממועד זה עד אמצע 2026. מספרם של אלה מהם הנמצאים בסכנת מוות שולש, וכעת הוא עומד על יותר מ־43 אלף. ככל שמדובר בנשים הרות ומיניקות, מספר זה צפוי לזנק מ־17 אלף ל־55 אלף.

עמיתתי מארגון Save the Children תרחיב על כך. סבלם של ילדים נותר אחד הממדים קורעי הלב ביותר של משבר זה.

אדוני הנשיא,

מאחורי המספרים הקשים הללו עומדים חיי אדם – בנות, בנים, אימהות ואבות. עתיד שנגדע לרבים וקהילות מצולקות.

הוועדה לסקירת הרעב נקראה חמש פעמים להעריך את הביטחון התזונתי והתזונה בעזה. התרענו לאחר כל אחת מההערכות הללו. כמו כן, דיווחנו למועצה פעמיים במסגרת החלטה 2417 (2018) בנושא סכסוך ורעב – לראשונה בפברואר 2024 ושוב ביוני השנה.

אבקש להבהיר: רעב זה אינו תולדה של בצורת או אסון טבע כזה או אחר. זוהי קטסטרופה מעשה ידי אדם – תוצאה של סכסוך שגרם למותם של אזרחים רבים, פציעות, הרס ועקירה בכפייה. בחודש שעבר נהרגו בממוצע למעלה ממאה פלסטינים מדי יום – כך על פי הערכות משרד הבריאות של עזה – כמעט כפליים ממניין ההרוגים היומי הממוצע שנרשם במאי. באותה תקופה, כ־800 אלף איש נעקרו ממקומות מושבם ונדחקו לאזורים צפופים שאין בהם די קורת גג ופריטים חיוניים אחרים.

הרעב ההמוני הזה הוא גם תוצאה של 22 חודשים שבמרוצתם הוגבלה ונפגמה הגשתה של אספקה הומניטרית ומסחרית חיונית; תוצאה של מערכות בריאות ותזונה ירודות; חוסר במחסה הולם ורשתות מים, תברואה והיגיינה פגועות שהאיצו את התפשטותן של מחלות והפכו את היגיינת המחזור החודשי לסיוט עבור נשים ונערות.

הרעב ההמוני בעזה הוא גם תוצאה של מערכת ייצור מזון חרבה שבה 98% מהאדמה החקלאית ניזוקה או הפכה לבלתי נגישה, ושל השמדת חיות משק, כפי ששמענו זה עתה מעוזר מזכ״ל האו״ם, מר אלקברוב.

אדוני הנשיא,

בשבועות האחרונים ראינו עלייה בסיוע הנכנס לעזה, כולל במספר המשאיות ומכליות הדלק. במהלך תקופה זו, האו״ם ושותפיו הכניסו קמח חיטה בהיקף של 12 אלף טונה לפחות; הם תמכו ב־80 מטבחים המגישים 400 אלף ארוחות מדי יום; הכניסו מזון טיפולי שיכול להספיק ל־30 אלף ילדים הסובלים מתת־תזונה במשך חודש; סיפקו אספקה רפואית חיונית, כולל מנות דם; והבטיחו אספקת מים נקיים ליותר מאלף מוקדים, לצד חלוקת ערכות היגיינה ותיקוני תשתית.

בשבועות האחרונים חודשה גם תנועה מסחרית מוגבלת. הדבר סייע להורדת מחירי הסחורות המרכזיות, אם כי המחירים נותרו גבוהים וברובם מחוץ להישג ידה של חלק ניכר מהאוכלוסייה.

ולאחר הפסקה ארוכה, אספקת המספוא לבעלי חיים חודשה בימים האחרונים.

אלו הן התפתחויות חשובות, אך הן לא יהפכו את מגמת הרעב על פיה ולא יעצרו את הרעב באופן מיידי.

כדי לענות על צורכיהם של 2.1 מיליון אנשים רעבים, אנו זקוקים להרבה, הרבה יותר. עלינו להכניס לרצועה ולהגיש בה סיוע מציל חיים בהיקף נרחב יותר. יש צורך להסיר את ההגבלות על פריטים חיוניים. ויש להפסיק את העיכובים והדחיות הפוגעים בעבודתנו מדי יום.

אני רוצה להודות למר אלקברוב על מנהיגותו כמתאם ההומניטרי בשטח, ובמיוחד על מעורבותו המתמשכת ומאמציו לתת מענה על המגבלות החמורות העומדות בפנינו.

אדוני הנשיא,

המשפט ההומניטרי הבינלאומי הוא אמצעי הגנה חיוני מפני רעב בסכסוך.

הוא אוסר על שימוש בהרעבת אזרחים כשיטת לוחמה ואוסר על תקיפת אובייקטים החיוניים להישרדותם של אזרחים – כגון מזון, מים ותשתיות חקלאיות. הוא דורש מהצדדים לנקוט משנה זהירות כדי להימנע מפגיעה באזרחים ובאובייקטים אזרחיים במהלך הפעילות הצבאית.

הוא דורש להגן על עובדי סיוע ונכסים הומניטריים בכל עת ולאפשר מתן סיוע הומניטרי ללא הפרעה.

עדיין יש זמן לפעול.

אדוני הנשיא,

לפני שאסיים, אסור לנו לשכוח את ההידרדרות בגדה המערבית, שבה פעולות צבאיות דמויות מלחמה, אלימות מתנחלים ומדיניות מפלה מעמיקות את הצרכים ההומניטריים ומגבירות את הפגיעוּת של האזרחים. האישור שניתן לאחרונה לבנות למעלה מ־3,000 יחידות דיור למתנחלים במסגרת תוכנית E1 מאיים להעמיק את פיצול הגדה המערבית לחלקים נפרדים, ומציב שמונה עשרה קהילות בדואיות, המונות למעלה מ־3,500 איש, בפני סכנת עקירה בכפייה, תוך פגיעה בגישתן לשירותים חיוניים.

אדוני הנשיא וחברי המועצה,

להיעדר פעולה כעת יהיו השלכות בלתי הפיכות.

מועצה זו וכל המדינות החברות חייבות לפעול לאלתר כדי להבטיח:

הפסקה מיידית ומתמשכת של מעשי האיבה בעזה למניעת אובדן נוסף של חיים ועצירת התפשטות הרעב ההמוני.

שנית, שחרור כל בני הערובה, לאלתר וללא תנאי.

שלישית, הגנה על אזרחים ותשתית קריטית, כולל תשתית החיוניות להישרדות ולתפקוד מערכות המזון, הבריאות והמים, התברואה וההיגיינה.

רביעית, גישה הומניטרית בטוחה, מהירה וללא מכשול דרך כל נקודות הכניסה ולכל האנשים הזקוקים לה ברחבי רצועת עזה, לרבות מתן סיוע הומניטרי רב־מגזרי מיידי בקנה מידה גדול ברחבי הרצועה, כולל אספקת פריטים הדרושים להישרדות כגון מזון ותוספי תזונה, תרופות, מים ומחסה, דלק ועוד.

חמישית, חידוש הזרמתן של סחורות חיוניות בקנה מידה נרחב ושיקומם של מערכות שוק, שירותים חיוניים וייצור מזון מקומי.

סיום המשבר הזה, שהוא מעשה ידי אדם, דורש מאיתנו לפעול כאילו מי שמנסים לשרוד היום בעזה הם אימא שלנו, אבא שלנו, הבן שלנו, הבת שלנו – המשפחה שלנו.

חובה עלינו לעשות יותר, ומהר.

תודה.