פורסם ב־ 8 אוקטובר 2018
 במסגרת  

מחסור קריטי במימון בעוד המצב ההומניטרי ברצועת עזה ממשיך להידרדר

המימון עבור פעילות הומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע לשפל של כל הזמנים. עד סוף ספטמבר הושגו רק 159 מיליון דולר מתוך 539.6 מיליון דולר הנדרשים ליישום תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 במלואה. תוכנית זו מגלמת אסטרטגיה משותפת לסוכנויות רבות עבור הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש והיא שימשה בסיס לבקשת מימון משותפת מטעם סוכנויות אלה. עד כה התקבל מימון עבור תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש בשיעור של 30% בלבד, נתון נמוך משמעותית מהממוצע העולמי העכשווי, העומד על 42%.

פערי מימון נובעים בעיקר מהירידה בתרומות עבור אונר״א, שעלות מיזמיה היא 53% מכלל עלויות המיזמים הכלולים בתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018. ירידה זו באה בעקבות החלטתה של ארצות הברית, התורמת הגדולה ביותר לסוכנות, לקצץ משמעותית בתמיכה הפיננסית שלה, החלטה שאילצה את אונר״א להפסיק או לצמצם את פעולותיה בעזה ובגדה המערבית (ראו להלן). ארצות הברית הפחיתה משמעותית את כל המימון שלה לשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות בהחלטתה שלא לשלם יותר מ־200 מיליון דולר מהתקציב המאושר של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) לשנת הכספים 2017 בגדה המערבית ובעזה, 25 מיליון דולר נוספים לרשת בתי החולים בירושלים המזרחית, ולאחרונה, 10 מיליון דולר לקבוצות דו־קיום ישראליות ופלסטיניות.[i]

במקביל למשבר הכספי חסר התקדים שעמו מתמודדת אונר״א, כמעט כל הסוכנויות המבקשות לגייס כספים באמצעות תוכנית המענה ההומניטרי קיבלו ב־2018 פחות מימון מאשר בשנים קודמות. מצב זה מקשה על ארגונים הומניטריים לתת מענה לצרכים המתהווים או להיענות להידרדרות במצב ההומניטרי בעזה, שבה הטיל הגידול העצום במספר הנפגעים מהפגנת "צעדת השיבה הגדולה" עומס נוסף על מערכת הבריאות העזתית, הסובלת מלכתחילה מעומס יתר.

כדי לתת מענה למשבר אחרון זה יצאו סוכנויות הומניטריות בפנייה לגיוס של 43.8 מיליון דולר עד לסוף 2018, להתערבויות חירום, ובמיוחד לצורך ניהול טראומה ורפואת חירום. עד סוף ספטמבר גויסו כ־52% מהסכום המבוקש, ונותר פער של 21.1 מיליון דולר.[ii]

תוכניות המענה והמימון הנחוץ

תרשים: תוכניות מענה והמימון הנחוץ

הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

רמות המימון הנמוכות לתוכנית המענה ההומניטרי הדגישו את חיוניותה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ככלי למתן מענה לצרכים דחופים וכן כמשאב חשוב לארגונים לא ממשלתיים. מדובר בקרן חירום משותפת (מאוגמת) הממומנת בתמיכתן של כמה מהמדינות התורמות העיקריות לשטח הפלסטיני הכבוש, ומנוהלת מטעם המתאם ההומניטרי על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.[iii] היא מיועדת להקצאות מהירות של מימון למקרי חירום בלתי צפויים או לאירועים שלא ניתן היה לחזותם מראש, וכן למתן מענה הומניטרי אסטרטגי לפי מיזמים שנכללו בתוכנית המענה ההומניטרי אך נותרו ללא מימון. אף שאינה יכולה לפצות על החוסר העצום במימון תוכנית המענה ההומניטרי, הצליחה הקרן ההומניטרית להפחית מהצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר.

ב־17 בספטמבר הודיע המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, על הקצאת מיליון דולר מכספי הקרן ההומניטרית עבור תוכנית דלק החירום המיושמת בסיוע האו״ם. מאז 2013 תיאם האו״ם אספקה של דלק חירום להפעלת גנרטורים לשעת חירום בכ־250 מתקני בריאות, מים ותברואה חיוניים בעזה. אספקה זו מבטיחה כי רמה מינימלית של שירותי בריאות, מים ותברואה מצילי־חיים תישמר למרות גירעון האנרגיה הכרוני. המתקנים שנבחרו לאספקת דלק כוללים חדרי ניתוח ויחידות רפואת חירום, תחנות שאיבת שפכים ובארות שאיבת מים. הכספים שנתרמו עבור דלק החירום ב־2018 אזלו – האו״ם חילק את שאריות המלאי שלו ב־5 בספטמבר, וכעת דרושה תמיכה נוספת בסך 2 מיליון דולר לפחות לכיסוי פעולתם של שירותים מינימליים עד לסוף 2018.

הקצאה אחרונה זו מביאה את סך התמיכה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש בעזה בשנת 2018 ל־10.5 מיליון דולר.[iv] בקופת הקרן ההומניטרית נותרה יתרה בסך 10.3 מיליון דולר. לאור התנאים ההולכים ומידרדרים בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד בעזה, והמחסור במימון, ב־22 בספטמבר הקצה המתאם ההומניטרי 8.3 מיליון דולר נוספים כחלק מההקצאה הסטנדרטית. סכום זה כולל 6.3 מיליון דולר למיזמי בריאות, ביטחון תזונתי ומים, תברואה והיגיינה של תוכנית המענה ההומניטרי בעזה, ו־2 מיליון דולר למיזמי ביטחון תזונתי ומחייה, מחסה, הגנת הילד וחינוך של תוכנית המענה ההומניטרי בגדה המערבית. הסכום הנותר – 2 מיליון דולר – יישמר כעתודה למקרי חירום בלתי צפויים.

משבר המימון באונר״א

חלוקה של סיוע במזון מטעם אונר״א / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הירידה השנה במימון לאונר״א, הגורם ההומניטרי היחיד הגדול ביותר הפועל בשטח הפלסטיני הכבוש, היא הגורם לחלק משמעותי של הירידה הכללית במימון ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש בשנת 2018. המימון של אונר״א תלוי כמעט לחלוטין בתרומות וולונטריות ממדינות החברות באו״ם, במיוחד לתקציב התוכניות של הסוכנות, המכסה את מרבית המשכורות לשירותי ליבה כגון חינוך, בריאות, שיפור מחנות ושירותים סוציאליים בחמשת האזורים שבהם היא פועלת.[v] תרומותיהן של מדינות חיוניות גם לפניות החירום של הסוכנות לקבלת מימון, שרובן מהוות חלק מתוכנית המענה ההומניטרי ומטפלות בצרכים של נפגעי משברים מתמשכים, כולל בגדה המערבית ובעזה.

בעקבות החלטת ארצות הברית, באמצע ינואר, לעכב 300 מיליון דולר מתוך תרומה צפויה בסך 360 מיליון דולר, החלה הסוכנות את 2018 בגירעון של 146 מיליון דולר בתקציב התוכניות, בכל האזורים שבהם היא פועלת במזרח התיכון. החלטת ארצות הברית חוללה את המשבר הכספי החמור ביותר בתולדות אונר״א, והיא מאיימת על פעילויות הסוכנות. הקיצוצים בתקציב הליבה של הסוכנות פגעו פגיעה קשה במיוחד בעזה, שבה מפעילה אונר״א 375 בתי ספר ומעסיקה 13 אלף עובדים מקומיים. בנוסף, ארצות הברית לא מסרה כל התחייבות שהיא עבור פניות החירום ב־2018, אף שב־2017 היא סיפקה 90 מיליון דולר לפעילויות חירום בשטח הפלסטיני הכבוש.

הודעתה של ארצות הברית הותירה את הסוכנות בסוף השנה עם גירעון במזומן בסך 446 מיליון דולר בכל חמשת האזורים שבהם היא פועלת במזרח התיכון. יותר מעשרים מדינות תורמות של אונר״א הקדימו את תרומותיהן לשנת 2018 כדי להקל על תזרים המזומנים בחודשים הראשונים של 2018. כתוצאה של מאמצי גיוס משאבים נוספים ואינטנסיביים במחצית הראשונה של השנה, לרבות הקצאה והלוואה של כ־30 מיליון דולר מקרן החירום המרכזית של האו״ם, עד סוף השנה הצליחה הסוכנות לצמצם את החוסר במימון ל־217 מיליון דולר. למרות הישג מרשים זה, החסר הנותר אילץ את אונר״א להפסיק מספר פעילויות בגדה המערבית, בהן תוכניות מזומנים עבור עבודה, בריאות נפש בקהילה ומרפאות בריאות ניידות, ולחולל שינויים והתאמות בהתערבויות מרכזיות בעזה, בהן סיוע במזון ובמזומן ליותר ממיליון פליטים. חשוב מכול, בסוף אוגוסט הצליחה אונר״א לפתוח מחדש את בתי הספר שלה בעזה ובגדה המערבית.

בפסגה בדרג שרים שהתקיימה בניו יורק ב־27 בספטמבר הצליחה אונר״א לגייס 122 מיליון דולר נוספים ובכך לצמצם את הגירעון הכולל שלה לכדי 64 מיליון דולר. בהודעה לעיתונות לאחר הישיבה מסרה אונר״א כי "מדינות חברות באו״ם איששו מחדש את זכויות היסוד של פליטים פלסטינים מתוקף המשפט הבינלאומי ומחויבויות הקהילה הבינלאומית. המשתתפים הביעו את תמיכתם המדינית האיתנה באונר״א, בסמכות הפעולה ובאנשי הסגל שלה, ובשירותים החיוניים שהיא מעניקה לפליטים פלסטיניים. בנוסף, המשתתפים שיבחו את אונר״א על הישגיה יוצאי הדופן, ובמיוחד בשנה שעברה, בגיוון המימון ובייעול התוכניות שלה."


[i] בנימה חיובית יותר, הבנק העולמי הגדיל את הקצאתו לגדה המערבית לשנה הבאה מ־55 מיליון ל־90 מיליון דולר, סכום שחלקו ישמש ליצירת כ־4,400 הזדמנויות תעסוקה קצרות טווח. גם סוכנות הפיתוח של האו״ם האיצה את תוכנית החירום שלה לסיוע כלכלי, שמטרתה יצירת יותר מ־2,500 הזדמנויות עבודה מיידיות וקצרות טווח בעזה בפרק זמן של 12 חודשים, במיוחד עבור צעירים ונשים. לפרטים נוספים על פנייה זו ראו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, הירחון ההומניטרי, אוגוסט 2018.

[ii] לפרטים נוספים על פנייה זו ראו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, הירחון ההומניטרי, אוגוסט 2018.

[iii] ב־2017 ו־2016 כללו המדינות התורמות הללו את אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, בלגיה, גרמניה, טורקיה, מלטה, נורווגיה, ספרד, שוודיה ושווייץ.

[iv] מאז תחילת השנה הקצתה גם קרן מענה החירום העולמית של האו״ם, "קרן מענה החירום המרכזית", 1.26 מיליון דולר עבור השטח הפלסטיני הכבוש.

[v] בנוסף על הגדה המערבית ורצועת עזה פועלת אונר״א גם בירדן, בלבנון ובסוריה.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית