פורסם ביום 22 אפריל 2020

משבר COVID-19: דוח מצב 5 (20-14 באפריל 2020)

דגשים מרכזיים

  • מוות ראשון מ־COVID-19 תועד בירושלים המזרחית.
  • דווח על נדבקים חדשים בעזה בפעם הראשונה זה כמעט שבועיים.
  • תוכנית המענה הבין־סוכנותית למשבר COVID-19 מותאמת כעת לצרכים קריטיים מתהווים.

329 22,800 65 34
נדבקים מאומתים (לא כולל ירושלים המזרחית) דגימות נבדקו מרכזי בידוד וטיפול מיליון דולר דרושים למימון תוכנית המענה הבין־סוכנותית

סקירה כללית

נכון ל־21 באפריל אומתו כנדבקים ב־COVID-19 329 בני אדם בשטח הפלסטיני הכבוש, לא כולל ירושלים המזרחית: 314 בגדה המערבית ו־15 ברצועת עזה. שני בני אדם מתו ו־69 החלימו. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, בסך הכול נלקחו דגימות לבדיקות מ־22,800 בני אדם.

המוות הראשון בירושלים המזרחית, של אישה בת 78 מאל־עיסאוויה, תועד ב־18 באפריל. על פי דיווחים שטרם אומתו, בליל ה־20 באפריל מתה אישה נוספת מהנגיף בבית החולים הדסה. משרד הבריאות הפלסטיני דיווח כי נכון ל־20 באפריל נמצאו 120 פלסטינים בירושלים המזרחית חיוביים לנגיף. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בכל האמור ב־COVID-19 המצב בירושלים המזרחית מטופל על ידי הרשויות הישראליות והנדבקים מטופלים על ידי רשת בתי החולים בירושלים המזרחית ועל ידי בתי חולים ישראליים.

ב־20 באפריל, לעת לילה, הכריז ראש הממשלה הפלסטיני, ד״ר מוחמד אשתייה, על שורה של הקלות במצב החירום המוכרז בשטח הפלסטיני הכבוש מאז 5 במרס. אף שחלק מהגבלות התנועה והריחוק החברתי יישארו בתוקף, ההקלות הללו נועדו "להבטיח האצה הדרגתית של המשק באמצעות מיזמים יצרניים". לא נמסר התאריך שבו יתחילו ההקלות, שניתן יהיה גם לבטלן "אם תובחן התפשטות של הנגיף".

בנפות שבהן לא תועדה כלל הדבקה או שההדבקה בהן מועטה, לרבות רצועת עזה, "מוסדות כלכליים המעסיקים פחות משלושה עובדים, לרבות בחקלאות, מזון, בתי מלאכה לבניין, מוסכים ומקצועות פרטניים, מורשים לעבוד מעשר בבוקר ועד חמש אחר הצוהריים", ומוסדות אחרים יכולים להיפתח בימי שישי ושבת. בנפות שהפגיעה בהן קשה יותר, לרבות רמאללה ובית לחם, עסקים מסוימים יכולים להיפתח "בימי ראשון, שלישי וחמישי, כשבכל מקום עבודה שוהים לא יותר משלושה בני אדם". כל הנפות ייוותרו מבודדות זו מזו "למעט לתנועה לצורכי עבודה, חקלאות ומוצרי מזון ותרופות."

מסגדים, כנסיות ואתרים ציבוריים אחרים יישארו סגורים ואסור לקיים חגיגות ואירועים, לרבות התכנסויות לרגל הרמדאן. מוסדות חינוך יישארו סגורים גם הם, אבל בחינת הבגרות הפלסטינית (תווג׳יהי), תתקיים ב־30 במאי. גם פעילות הבנקים, חברות הביטוח והבורסה תתחדש באופן חלקי.

משנקבע כי רוב הפלסטינים שנדבקו ב־COVID-19 הם עובדים שהועסקו בישראל או אנשים שנחשפו אליהם, "תנועת עובדים בין מקום עבודתם בישראל לבין בתיהם אסורה עד להודעה חדשה". גם העבודה בהתנחלויות נאסרה כליל.

הגדה המערבית

הגבלות תנועה ואמצעי הריחוק החברתי נותרו בתוקף, אף שעל פי ההודעות האחרונות של ראש הממשלה הפלסטיני (ראו לעיל) דומה שבקרוב יאושרו הקלות מסוימות. נכון לעכשיו שוהים 15 אלף בני אדם במרכזי בידוד ברחבי הגדה המערבית, לרבות ב־16 מרכזים ומתקנים רפואיים רשמיים ו־14 לא רשמיים. בסקירה שערכו לאחרונה שורה של ארגונים שותפים [1] זוהו במרכזים אלה פערים בציוד ובאספקה רפואיים הדרושים בדחיפות, לרבות בציוד מיגון אישי, וכן מחסור בחומרי תברואה והיגיינה לשוהים בבידוד ביתי. משרד הבריאות הפלסטיני פתח אתרי בדיקות חדשים, לרבות בג׳נין ובחברון, בנוסף על שלושת המרכזים הקיימים, ואלה מאפשרים הרחבה והאצה של הבדיקות.

בירושלים המזרחית פתחו הרשויות הישראליות שישה מרכזי בדיקה. נכון ל־20 באפריל דיווח משרד הבריאות הפלסטיני על 120 נדבקים ב־COVID-19 בירושלים המזרחית, לרבות כחמישים נדבקים בסילוואן. בתי החולים אל־מוקסד וסנט ג׳וזף יועדו לטיפול בנדבקים ב־COVID-19, ויתר בתי החולים ברשת בתי החולים בירושלים המזרחית יספקו להם תמיכה. נכון לעכשיו מטופלים בבתי החולים האלה שלושה בני אדם שנדבקו ב־COVID-19; מספר עובדי רפואה, כולם בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית, שבאו במגע עם מטופלים אלה נדבקו בנגיף. ארגון הבריאות העולמי פועל בתיאום עם רשת בתי החולים בירושלים המזרחית כדי לטפל בצרכים הדחופים ביותר, משום שבתי החולים ממשיכים לסבול מתת־מימון כרוני: מהאיחוד האירופי התקבלה תרומה של 9.5 מיליון אירו כדי לסייע לטפל בצורכי מימון דחופים.

אלפי עובדים פלסטינים נשארו בישראל בחופשת הפסח שחלה לאחרונה, לאחר שהרשויות הישראליות הותירו את היתרי העבודה שלהם בתוקף. עם זאת הועלו שוב חששות ביחס לחזרתם בחודש הרמדאן ולסיכון הנלווה של הפצת הנגיף, כיוון שבתחילת החג, החלה בהמשך השבוע, צפויים רבים לחזור מישראל. הרשויות הפלסטיניות רשמו את מי שכבר חזרו וסיפקו להם חומרי מידע רפואיים והוראות לבידוד ביתי, אף שהיה קשה להגיע לעובדים לא מורשים הנמנעים ממעבר במעברים הרשמיים, למרות מאמצי הרשויות וועדות החירום לנטר את חזרתם.

מעבר אלנבי עם ירדן נותר אמנם סגור, אך בשבוע שעבר הורשו כ־160 פלסטינים ששהו בבידוד בים המלח לחזור לגדה המערבית לאחר שנבדקו על ידי הרשויות הפלסטיניות.

מאז תחילת המשבר הקפיאו הרשויות הישראליות את מרבית ההריסות של בתים מאוכלסים, אבל נמשכו ההרס והתפיסה של מבנים המשמשים למחיה ולשירותים, ואלה מוסיפים לנטל המוטל על קהילות פגיעות מלכתחילה. מאז תחילת חג הפסח (8 באפריל) פסקו גם הריסות אלה עד ל־20 באפריל, אז נהרסו שני מבנים באזור שכם. פחתה גם תכיפותם של מבצעי חיפוש ומעצר שמנהלים כוחות ביטחון ישראליים ברחבי הגדה המערבית, וצמצום זה הפחית משמעותית את המתיחות והעימותים עם תושבים. הגאות במתקפות מתנחלים באזורים מסוימים נמשכה, לרבות שורת תקריות של מכות, הצתה והשחתה של תוצרת חקלאית. מאז תחילת המשבר חלה עלייה של 80% במספר התקריות שבהן נפגעו פלסטינים או נגרם נזק לרכושם לעומת מספרן בחודשים ינואר ופברואר. גם מבצעים של כוחות ביטחון ישראליים בשכונת אל־עיסאוויה שבירושלים המזרחית נמשכו בשבועות האחרונים, אף שדווח על מספר נמוך יותר של תקריות ועימותים.

רצועת עזה

בפעם הראשונה מאז 6 אפריל דווח על שני נדבקים חדשים בעזה, שניהם מקרב קבוצת פלסטינים ששבו לעזה בשבוע שעבר ממצרים. השניים הושמו בבידוד מייד לאחר הגעתם לרצועה והועברו לבית חולים שדה ברפיח ברגע שהתקבלו תוצאות הבדיקות שלהם. נתון זה מביא את מספר הנבדקים שנמצאו חיוביים בעזה ל־15, שתשעה מתוכם החלימו. נכון ל־20 באפריל נבדקו 3,338 דגימות מעזה, לרבות מספר בדיקות שבוצעו בגדה המערבית ובישראל בשל היעדר יכולות בדיקה ברצועה. רשויות הבריאות בעזה ממשיכות לקרוא לתמיכה נוספת לקניית ערכות בדיקה נוספות. ארגון הבריאות העולמי מדווח שאף שנכון לעכשיו יש בעזה ערכות בדיקה עבור 250 בני אדם בלבד. הארגון יספק עשר ערכות נוספות שקיבולתן מספקת לבדיקתם של עד אלפיים בני אדם, ואשר יהיו זמינות בעזה ב־22 באפריל.

נכון לעכשיו שוהים יותר מאלפיים בני אדם ב־21 מרכזי בידוד ייעודיים, לרבות מתקני בריאות, בתי ספר ומלונות, גידול לעומת כ־600 בני אדם בשבוע שעבר. העלייה במספרם נובעת מבואם של יותר מ־1,630 בני אדם ששבו לעזה ממצרים בין 13 ל־16 באפריל דרך מעבר רפיח. כל החוזרים נלקחו ל־21 ימי בידוד במתקנים ייעודיים. הנהלים העדכניים מחייבים עריכת בדיקה ביום הרביעי לבידוד, ובדיקה חוזרת ביום העשרים, לקראת תום תקופת בידוד החובה. בידוד החובה יכול להיות מוארך עד 28 יום אם אין מספיק ערכות בדיקה.

מעבר רפיח, שנפתח בשבוע שבעבר באופן חריג כדי לאפשר את שובם של פלסטינים ממצרים, נסגר מחדש והרשויות הודיעו כי אינן מתכננות לפתוח אותו לפני 5 במאי, למעט במקרים מיוחדים. נכון לעכשיו שוהים במצרים כאלפיים פלסטינים מעזה, שנרשמו בפלטפורמה מקוונת וטרם חזרו.

למרות המספר הנמוך של נדבקים מאומתים ב־COVID-19, ארגון הבריאות עולמי מעודד בני אדם להקפיד על האמצעים המומלצים, לרבות ריחוק פיזי ואמצעי היגיינה אישית. ארגון הבריאות העולמי ממשיך במאמציו, בשיתוף עם יוניסף, לקנות ציוד חיוני ליחידות טיפול נמרץ ומנשמים באמצעות מנגנוני אספקה עולמיים.

מעבר ארז שבשליטת ישראל היה סגור במידה רבה מאז 12 במרס בפני מרבית בעלי ההיתרים, למעט מקרי חירום ומטופלים אונקולוגיים. חזרתם של פלסטינים לעזה דרך מעבר ארז הותרה, ובמהלך התקופה הנסקרת תועדו 51 בני אדם ששבו לעזה, וכולם הושמו בבידוד חובה ל־21 יום.

תנועת הסחורות מישראל וממצרים נמשכה כבעבר, לרבות הכנסת פריטים מוגבלים ("דו־שימושיים") דרך מעבר כרם שלום שבשליטת ישראל. ממשלת ישראל הציעה לזרז מתן אישורים לפריטים הדרושים בהקשר של המענה ל־COVID-19.

תוכנית המענה הבין־סוכנותית – סטטוס מימון

במהלך התקופה הנסקרת התקבלו תרומות נוספות והתחייבויות לתרומות בסך מיליון דולר עבור התערבויות הומניטריות הנוגעות ל־COVID-19, נתון המביא את סך התרומות ל־29 מיליון דולר. הודות למידע מפורט יותר שמסרו התורמים והארגונים המקבלים ניתן לפלח סכום זה על פי ההתערבויות הספציפיות שמומנו, ולהבחין בין אלה שנכללות בתוכנית המענה הבין־סוכנותית להתערבויות אחרות שמחוץ לה.

שוויץ וקוריאה הדרומית הגדילו את תרומותיהן לקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש לצורך חיזוק המאמצים המקומיים למענה על COVID-19. מאמציהן, יחד עם תרומות קודמות מאירלנד, בלגיה, גרמניה, נורבגיה ושבדיה, אפשרו למתאם ההומניטרי להרחיב במהירות את המענה לתמיכה בתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 באמצעות הקרן.

סך המימון לתוכנית המענה ל־COVID-19 על פי כוח משימה (במיליוני דולר)

מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש (באמצעות תוכנית המענה הבין־סוכנותית ומחוץ לה)

כוח משימה הסכום המבוקש לתוכנית המענה באמצעות תוכנית המענה % תוכנית המענה שמומן מחוץ לתוכנית המענה סה״כ בדולרים
חינוך 1,132,000

660,000

58% 1,735,000 2,395,000
ביטחון תזונתי 4,300,000   0% 1,721,500 1,721,500
בריאות 19,468,481 8,485,500 44% 10,207,583 18,693,083
הגנה 550,000 373,000 68%   373,000
מחסה ופריטים שאינם מזון 3,440,000 650,000 19% 2,798,500 3,448,500
מים, תברואה והיגיינה 5,114,864 1,886,035 37% 865,000 2,751,035
סה"כ כולל 34,005,345 12,054,535 35% 17,327,583 29,382,118

מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 על פי תורם

תורם באמצעות תוכנית המענה מחוץ לתוכנית המענה סה״כ בדולרים
קנדה 1,760,000*   1,760,000*
קרן מענה החירום המרכזית   300,000 300,000
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID)   1,120,000 1,120,000
המחלקה לסיוע הומניטרי ולהגנה אזרחית של האיחוד האירופי (ECHO) 7,655,000** 105,000 7,760,000**
Education Cannot Wait 1,550,000 555,000 2,105,000
אירלנד   138,000 138,000
איטליה (IADC) 35,000   35,000
כווית 6,116,500

2,883,500

9,000,000
NCA HQ, DCA   71,035 71,035
נורבגיה 61,083   61,083
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש   6,175,000 6,175,000
אוקספם   60,000 60,000
אונסק״ו 150,000   150,000
יוניסף   627,000 627,000
ארגון הבריאות העולמי   20,000 20,000
סה״כ 17,327,583 12,054,535 29,382,118

*התחייבויות

**הקצאה לתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19 בתהליך אימות.

צורכי אספקה רפואית על פי התוכנית המתוקנת של הרשות הפלסטינית

פריט קו ייחוס בגדה המערבית סופקו בגדה המערבית קו ייחוס ברצועת עזה סופקו ברצועת עזה בתהליך רכישה (בחו״ל) סה״כ הדרוש (לפי התוכנית המתוקנת של הרשות הפלסטינית פער
פריטי בדיקה למס׳ בני אדם 18,390 3,400 2,772 3,500   500,000 (471,938)
מכשירי PCR        1 1 6 (5)
מוניטור לניטור מטופל       14   1,500 (1,486)
ציוד הגנה אישי   50,000   13,600   100,000 (36,400)
מסכות פנים   13,800   6,550   165,000 (144,650)
מנשמים 175   120   100 1,200 (905)
מחוללי חמצן         15 150 (150)
מיטות טיפול נמרץ (הרשות הפלסטינית) 255   120     1,200 (825)
מיטות טיפול נמרץ עם מנשמים (דוח מצב ארגון הבריאות העולמי) 213   87   37 1,200 (900)
משקפי מגן/מגיני עיניים   800   800   20,000 (18,400)

תיאום

כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכים לקיים ישיבות סדירות כדי לעקוב אחר היישום של תוכנית המענה הבין־סוכנותית. בנוסף, המתאם ההומניטרי/התושב מיידע את הרשויות הפלסטיניות בדבר נסיעות חיוניות הדרושות לאנשי סגל הומניטרי ועובדי פיתוח במהלך תקופה זו, שבה הגבלות התנועה מוגברות, ובה בעת מיישם את כל נהלי הפעולה הסטנדרטיים שאומצו קודם לכן. במקרה הצורך מתקיים גם תיאום עם הרשויות הישראליות כדי להבטיח תנועה בטוחה של אנשי סגל.

כחלק מתוכנית המענה הבין־סוכנותית, יוניסף וארגון הבריאות העולמי, בתמיכת קבוצת העבודה לענייני קידום מדיניות של ארגון הגג של גופי הסיוע וקבוצת התקשורת של האו״ם, מיישמים תוכנית תקשורת סיכונים ומעורבות קהילה. בתמיכתם של יותר מעשרים ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, ארגונים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים הופצו בערוצים שונים וברשתות החברתיות, זה השבוע החמישי ברציפות מסרים שהגיעו לעשרות אלפי בני אדם ולקהילות חלשות ופגיעות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.

ארגון יוניסף קיבל על עצמו גם להנהיג את מאמצי התיאום והריכוז של רכישת אספקה וציוד רפואיים. בנוסף, תוכנית המזון העולמית הקימה קבוצת עבודה לוגיסטית לתמיכה בארגונים שותפים הומניטריים במתן שרשרות אספקה מרכזיות, כדי לצמצם כפילויות ולהגדיל את היעילות התמחירית. השירותים הלוגיסטיים יינתנו באוויר ובים דרך נמל התעופה בן גוריון ונמל אשדוד.

ב־19 באפריל נפגש צוות בכיר מטעם האו״ם עם נציגי הוועדה הבין־מיניסטריאלית של הרשויות בפועל כדי לדון בסוגיות ובאתגרים הקשורים ל־COVID-19. הרשויות חזרו ואישרו שנהלי התיאום למתקני בידוד נותרים בעינם, שאת כל הבקשות בתחום הבריאות יש להעביר דרך משרד הבריאות, ושאת כל הבקשות שאינן בתחום הבריאות יש להעביר דרך המשרד לפיתוח חברתי. בדומה לכך גם האו״ם חזר ואישר שארגון הבריאות העולמי ינהיג את המענה בתחום הבריאות, וכי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים, יחד עם סוכנויות מובילות בכוחות המשימה, יתאם את כל הסיוע ההומניטרי שאינו קשור לנושא הבריאות עבור מתקני הבידוד. כן נמשכים מאמצי תיאום הדוקים בין הממשלה הפלסטינית לבין ישראל במענה על COVID-19.

צרכים, מענים ואילוצים על פי כוח משימה

[לרשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה ראו את הנספח לדוח המלא באנגלית]

בריאות

צרכים

נכון לעכשיו אין בנמצא טיפול ספציפי ל־COVID-19. לפיכך הגישה היעילה ביותר להגנה על האוכלוסייה היא הכלה, בדגש על בדיקות מוקדמות לכל מי שחושדים כי נדבקו, בידוד וטיפול בנדבקים מאומתים, מעקב אחר מגעים ועריכת הסדרים לבידוד. לאלה צריכים להיתוסף יוזמות רפואה ראשונית ויוזמות ומבוססות קהילה שיתמקדו במניעה ובקידום של אמצעי הגנה יעילים (שמירה על היגיינת ידיים, ריחוק גופני וכו׳). בנוסף, יש להמשיך במאמצים להרחיב את המוכנות ויכולת הטיפול של בתי חולים כך שיוכלו להתמודד עם עלייה בביקוש לטיפול מבוסס בית חולים בנדבקים.

כחלק מקדימויות אלה קיים צורך גובר בגיוס משאבים נוספים למתן הכשרה נאותה לכל הסגל העובד במתקני רפואה, לרבות הכשרה בפרוטוקולים של ניהול טיפול קליני ומדיניות למניעה ופיקוח על זיהום. כן קיים צורך באסטרטגיית טיפול רפואי שתמקסם את המשאבים הזמינים, ותצמצם למינימום את צריכת החומרים החסרים כיום בכל העולם.

מענה

כוח המשימה לענייני בריאות נותר מחויב לחיזוק של מענה מקיף ורב־תחומי להתפרצות COVID-19, ובה־בעת ממשיך במתן ערכי של תוכניות ובהגשת סיוע מציל־חיים. כל הפעילויות הקשורות לכך מכוונות לתמוך באמצעים שנוקטות הרשויות הפלסטיניות, בהנהגת משרד הבריאות.

ההתערבויות חיזקו את יכולתו של משרד הבריאות לאתר את התפרצות COVID-19 העכשווית בשלב מוקדם, לתת לה מענה ולמנוע הפצה נוספת של הנגיף. פעילויות תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית הן חלק אינטגרלי מהתערבויות אלה. כן הושקעו מאמצים בתיאום ושילוב של עבודתם של ארגונים שותפים שונים עם עבודת הרשויות.

ככל שנצבר יותר ידע על הנגיף, משאבים מתועלים מחדש לתמיכה בהתערבויות האפקטיביות ביותר בתחום בריאות הציבור, בדגש על החלשים והפגיעים ביותר.

פערים, אתגרים ואילוצים

מאמצים לטפל בצרכים הקשורים לאתרי הבידוד נתקלו בקשיים שונים, לרבות מחסור מקומי, אזורי ועולמי בחומרי מעבדה לבדיקות COVID-19, וכן מחסור בסוגים מסוימים של ציוד לניהול טיפול, ובמיוחד לטיפול בחולים קריטיים ובציוד להגנה ופיקוח על זיהום. חוסרים אלה מעכבים את הספקה של פריטים אלה לשטח הפלסטיני הכבוש, במיוחד בעזה, ונודעו להם השלכות על עריכת בדיקות ועל המענה על COVID-19. סגירת משרדי הממשלה, כגון משרד הכספים, מסבכת עוד יותר את הטיפול בהליכים פיננסיים כמו פטור ממע״מ, והובלת פריטים דרך גבולות.

בשל התפרצות COVID-19, כל ספקי השירותים המרכזיים (משרד הבריאות, אונר״א, ארגונים לא ממשלתיים) צמצמו את שירותי רפואת המין והפריון, צעד שהוביל לצניחה במספר הנשים ההרות המבקרות במתקנים רפואיים, להיעדר משאבים לקיום ביקורי בית או ביקורים של מרפאות ניידות, ולמחסור כללי באספקה רפואית, לרבות ציוד הגנה אישי.

הגנה

צרכים

נמשכה העלייה בצורך בשירותי תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו־חברתית מורחבים. במהלך התקופה הנסקרת תועדה במובן זה הידרדרות המיוחסת לגורמי הדחק הנלווים ל־COVID-19, לרבות בידוד חברתי, חששות בתחום הבריאות, וסטיגמה ואפליה. אובדן מקומות עבודה בהיקף נרחב ועמו הפגיעה בהכנסה ובמחיה מטילים על משפחות לחצים ניכרים, והודפים משפחות פגיעות עמוק יותר אל תוך העוני.

מגיבים בקו הראשון (כלומר סגל רפואי וסגל בידוד) חווים גם הם עלייה בדחק ובהשלכות פסיכו־חברתיות. נתונים שהתקבלו מקווי חירום מצביעים על המשך הגידול באלימות במשפחה המכוונת נגד נשים, ילדים וילדות, במיוחד באזורים צפופי אוכלוסין. במקביל, אנשים עם מוגבלויות או מחלות כרוניות מתמודדים עם קשיים גדלים והולכים בגישה לשירותים ולמידע, ומשפחות מסוימות אף מדווחות שאין להן די כסף לאגור מלאי של מזון ותרופות.

בירושלים המזרחית, פלסטינים ללא תעודות זהות ישראליות או מעמד מוסדר אינם מכוסים על ידי ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי הישראלי, ולפיכך זקוקים לתמיכה בגישה לשירותים בסיסיים. מחנה הפליטים שועפאט וכפר עקב ממוקמים בתחום השיפוט העירוני של ירושלים, כפי שהגדירה ישראל, אך גדר ההפרדה מנתקת את כ־160 אלף תושביהם הפלסטינים מיתר העיר, ולכן גישתם לשירותים עלולה להיפגע. מספר ארגונים שותפים הפועלים בירושלים המזרחית מדווחים על ביקוש גובר לשירותים לטיפול באלימות מבוססת־מגדר ולשירותי הגנת הילד.

מענה

במהלך התקופה הנסקרת המשיכו הארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני הגנה ליישם ולהרחיב שיטות חלופיות להגיע לקבוצות האוכלוסייה החלשות והפגיעות ביותר, במיוחד באתרי בידוד וקהילות מרוחקות, כדי לתת להן שירותים במענה על אלימות מבוססת־מגדר, שירותי הגנת הילד ותמיכה נפשית ופסיכו־חברתית. המענים המרכזיים ממשיכים להיות ייעוץ מרחוק, קווי חירום בלא תשלום ומסעות הסברה. החל יישומו של מיזם "חזרה הביתה", המתמקד באתרי בידוד בעזה במטרה להבטיח גישה לשירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית ואת יכולתם של אנשי סגל בקו הראשון לאתר מקרים של אלימות מבוססת־נגדר ומקרים המחייבים להגן על ילדים או ילדות ולהפנותם לטיפול את מי שנזקק או נזקקת לכך. קרן הנשים ההומניטרית לשלום יצאה בקריאה להצעות, במסגרת מענה החירום על COVID-19 לתמיכה בארגוני נשים מקומיים.

פערים, אתגרים ואילוצים

גישה מוגבלת של קהילות פליטים מבודדות בשטח C וב”מרחב התפר” לשירותים רפואיים, בשל ההגבלות הכלליות בגין COVID-19, יוצרת מגבלות משמעותיות; זאת בנוסף על היעדר שירותי בריאות ניידים והיעדר תחבורה ציבורית.

נסיגתם של נציגי הנוכחות ההגנתית הבינלאומית ממשיכה להגביר את חשיפתם ופגיעותם של פלסטינים לאלימות מתנחלים, שנמשכה לכל אורך התקופה הנסקרת. קשה לוודא את ההשלכות של COVID-19 על ילדים ומשפחות, ואפשר שיהיה צורך לערוך אומדן סקירה מהיר מקוצר.

חינוך

צרכים

בעקבות סגירת כל מתקני החינוך בתחילת מרס, 1.43 מיליון ילדים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש זקוקים לגישה ללמידה מרחוק, ולמסרי הסברה המותאמים לגילם בנושא COVID-19. באזורים מבודדים ועניים, 360 אלף ילדים ללא גישה לאינטרנט זקוקים לחומרי למידה בבית ולתמיכה. בראש סדר העדיפויות עדיין נמצאים הצורך במסרי הסברה מותאמי־גיל בנושא COVID-19 לילדים ומשפחותיהם, בנוסף על מידע על אמצעים מניעתיים בתחום ההיגיינה והמשך הלמידה בבית. 3,037 בתי ספר זקוקים לניקוי וחיטוי כהכנה לפתיחתם מחדש, וכן דרושה אספקה מספקת של חומרי ניקוי וחיטוי לכל בתי הספר בעודם סגורים. ב־402 בתי ספר דרוש בדחיפות שיפוץ של בתי שימוש, וב־134 בתי ספר דרושים מתקנים חדשים למי שתייה נקיים. 215 אלף ילדים ומטפליהם ו־3,000 מורים זקוקים לתמיכה פסיכו־חברתית באמצעות גישות חדשניות המשתמשות ברשתות החברתיות ובשיחות טלפון.

מענה

ארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני חינוך פיתחו התערבויות שנועדו לטפל בצרכים שהותוו בתוכנית המענה של משרד החינוך ל־COVID-19. ההישגים העיקריים עד עתה כוללים גיוס של 2.5 מיליון דולק עבור תוכנית המענה של משרד החינוך ל־COVID-19, שעד עתה מומנו 40% ממנה, והחלה הרכישה של 1,800 ערכות ניקוי וחיטוי עבור בתי הספר של משרד החינוך. בנוסף, ניתנה תמיכה טכנית וכספית עבור גישתם של כ־100 אלף ילדים למגוון פלטפורמות למידה מקוונות של משרד החינוך וכן תמיכה מרחוק בילדים ובמשפחותיהם, בתיאום עם ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד.

פערים, אתגרים ואילוצים

היקף המשבר וטבעו חורגים בהרבה מהצפוי בכל האמור בתוכניות המוכנות הקיימות ומיכולותיו של משרד החינוך והארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני חינוך. פער זה כולל היעדר של פלטפורמות למידה מרחוק קודם למקרה החירום הנוכחי, והיעדר תמימות דעים בין משרדי החינוך ברמאללה ובעזה בשאלת התוכן של פלטפורמת הלמידה המקוונת. קישוריות מוגבלת לאינטרנט בחלק מהקהילות ומשקי הבית מקשים גם הם על המענה. בנוסף, הגבלות התנועה ואמצעי הבידוד אינם מאפשרים למשרד החינוך ולארגונים השותפים לכוח המשימה לפעול במלוא יכולתם. ולבסוף, בתחום השיפוץ של מתקני מים, תברואה והיגיינה לשעת חירום בבתי הספר קיימים פערי מימון.

מחסה

צרכים

ברצועת עזה, בני אדם השוהים במרכזי בידוד למשך 21 ימי בידוד החובה זקוקים לערכות היגיינה אישיות שונות, לפריטי חיטוי ולפריטים אחרים שאינם מזון, כגון מזרנים, שמיכות, כריות ומחצלות. את רוב הפריטים האלה יש לחלק מחדש באופן תקופתי לבני אדם המגיעים למתקנים אלה. נכון לעכשיו זוהו 38 מתקנים היכולים לשמש כמרכזי בידוד, ויכולים לארח עד 5,000 בני אדם. בשבוע האחרון נכנסו לעזה כ־1,600 בני אדם דרך מעבר רפיח, וכניסתם הביאה את המספר הכולל של בני האדם השוהים ב־21 מתקני הבידוד ל־2,017.

בנוסף, אומדן קודם שביצע משרד הדיור והעבודות הציבוריות בעזה זיהה 9,500 בתים רעועים או תת־תקניים. הפגיעים ביותר מבין אלה זקוקים בדחיפות לחומרי היגיינה וחיטוי נאותים, וכן לחומרי הסברה על הרגלי שמירה על היגיינה ואמצעים למיתון ההידבקות.

בגדה המערבית החשש העיקרי עודנו חזרתם הצפויה של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל, שיזדקקו למתקני בידוד. הקיבולת הנוכחית של מתקנים מזוהים היא 5,000 בני אדם, והם יזדקקו לערכות פריטים שאינם מזון, בדומה לשוהים במתקנים בעזה. בנוסף, הארגונים השותפים לכוח המשימה קיבלו בקשות רבות להקים עבור העובדים מתקני מיון ורישום במעברי הגבול ובכניסות לערים פלסטיניות.

אומדן שערך ארגון לא ממשלתי ב־198 קהילות חלשות ופגיעות בשטח C מצא כי יותר ממחצית מהתושבים אינם יכולים להרשות לעצמם גם את חומרי ההיגיינה והניקיון הבסיסיים ביותר למאבק ב־COVID-19.

מענה

המענה של כוח המשימה לענייני מחסה נועד לשפר את החוסן והעמידות של בני אדם ומשקי בית פגיעים וחלשים, כדי לצמצם את התפשטות המגפה. בעזה המשיכו ארגונים שותפים לסייע למרכזי בידוד במתן התמיכה הדרושה, לרבות פריטים שאינם מזון, ערכות היגיינה וכבוד לנשים, וחומרי ניקוי. בגדה המערבית חולקו שמונים אוהלים (שנועדו במקור לשמש מענה להריסות) לשימוש כמתקני מיון ראשוני בבתי חולים, במרפאות, במעברים ובכניסות לערים. ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש חולקו למשפחות פגיעות כ־12 אלף פריטי חיטוי וניקיון באמצעות מוסדות שונים ומועצות כפרים, וכן חומרי לימוד ועלוני מודעות בתיאום עם תקשורת סיכונים ומעורבות קהילה.

פערים, אתגרים ואילוצים

אחד האילוצים העיקריים הוא היעדר מידע איכותי ומפולח על פי משקי־בית על צרכים, שיאפשר למקד התערבויות באופן מדויק. למגבלה זו מיתוספות הגבלות התנועה הפוגעות בגישה למשקי הבית והקהילות החלשים והפגיעים ביותר. היעדר מידע מדויק על הצרכים במתקני הבידוד בגדה המערבית פוגע ביכולתו של כוח המשימה לגייס את התמיכה הדרושה בפריטים שאינם מזון.

מים, תברואה והיגיינה

צרכים

כוח המשימה לענייני מים תברואה והיגיינה, הפועל בתיאום עם רשות המים הפלסטינית, עוקב מקרוב אחר הגישה לשירותי מים, תברואה והיגיינה על מנת להבטיח שהתפרצות COVID-19 לא תפגע ברמות המים והתברואה הנדרשות.

כדי לעמוד בגידול בצריכת המים בגדה המערבית ובעזה כאחד, רשות המים הפלסטינית מתכננת להסדיר חלוקת מים הוגנת בין הקהילות. בינתיים קיים צורך מתמשך בטיפול במחסור במי שתייה ובערכות היגיינה במרכזי בידוד ובעמדות מיון ובדיקה.

קיימת דרישה מוגברת למעקב אחר האיכות של חומרי ההיגיינה הזמינים בשווקים המקומיים, וכן צורך בהעלאת המודעות הציבורית בעניין יחסי הגומלין בין משפחות לבין בני המשפחה השוהים בבידוד, והרגלי ההיגיינה הנאותים שיש לאמץ במקרים אלה.

מענה

במהלך התקופה הנסקרת יישמו תשעה ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה התערבויות שהגיעו לכ־6,100 בני אדם. ארגונים שותפים הצליחו לחלק 530 ערכות היגיינה למשק הבית, ולתמוך במרכזי בידוד בעזה ובגדה המערבית ביותר מ־5,000 בקבוקי מים וחומרי ניקוי, שמונה מערכות בתי שימוש ניידים, וכן חומרי היגיינה והגנה עבור עובדי רפואה.

רשות המים הפלסטינית פיתחה תוכנית מענה משלה ל־COVID-19. התוכנית כוללת התערבויות חירום שנועדו להבטיח גישה סדירה לשירותי מים ותברואה ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. בעזה, חברת המים הראשית, בתיאום עם הצלב האדום הבינלאומי ומועצת הפליטים הנורבגית, תמכה בספקי שירותי מים בחומרי חיטוי והגנה חיוניים. ספקי שירותי מים הצליחו לשמור על רמות אספקה סדירות בגדה המערבית ובעזה.

פערים, אתגרים ואילוצים

האתגרים העיקריים שזיהה כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה כוללים:

  • הסטטוס הלא ברור של כמה ממרכזי הבידוד בגדה המערבית;
  • מחסור ואיכות ירודה של חומרי היגיינה בשווקים, במיוחד חומר חיטוי ידיים מתוצרת מקומית.
  • נתונים מוגבלים על המצב בתחום המים, התברואה וההיגיינה בשכונות ירושלים המזרחית, בשל היעדר של ישויות מתמחות מקומיות באזור, והמערכות הישראליות הנפרדות למעקב ופיקוח על COVID-19.

ביטחון תזונתי

צרכים

למגפה כבר נודעות השלכות סוציו־כלכליות קשות, הצפויות להתעצם בשבועות הבאים, ואשר יהיו להן השלכות ישירות על הביטחון התזונתי. להערכת המשרד לפיתוח חברתי, לפחות 53 אלף משפחות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש שקעו בשבועות האחרונים בעוני לאחר שהגבלות COVID-19 גרמו לאובדן מקור הכנסתן.

המחייה מחקלאות נפגעה באופן קשה במיוחד. ייצור חקלאי בסיסי אינו זמין ברמה המקומית, במיוחד ייצור של דשן, זרעים מכל הסוגים והמספוא הבסיסי החשוב ביותר לבעלי חיים, חוסרים הקשורים כולם להגבלות התנועה המוטלות על הסחר הבינלאומי.

עסקאות השוק מוגבלות במידה רבה, כיוון שסוחרים ויצרנים אינם יכולים להיפגש פנים אל פנים. המצב מוביל לביקוש נמוך, ייצור מוגבל, ירידה במחירים, וחקלאים מוכרים את תוצרתם בהפסד. הביקוש למוצרי חלב נמוך, במיוחד בצפון הגדה המערבית. בעזה, השוהים במתקני הבידוד ממשיכים להסתמך על תמיכה חיצונית בכל האמור בצורכי המזון שלהם, וחקלאים, רועים ודייגים מתקשים להשיג את התשומות החקלאיות הדרושות לייצור מזון.

מענה

במהלך התקופה הנסקרת המשיכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לחלק חבילות מזון למשפחות עניות, לרבות באמצעות משלוחים בטוחים לבתים ברצועת עזה, ומתן ארוחות חמות ופירות טריים לבני אדם במרכזי בידוד. המשרד לפיתוח חברתי דיווח כי עד עתה חולקו 28 אלף חבילות מזון.

בגדה המערבית החל המשרד לפיתוח חברתי, בשותפות עם מועצות מקומיות, אגודות צדקה וועדות ה"זכאה", לאתר ולאמוד משפחות עניים חדשים, במטרה לגבש עד לסוף אפריל חלוקה אפשרית של סיוע במזון ובמזומן. ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש המשרד לפיתוח חברתי, בשותפות עם ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, ניהל סקר מהיר כדי לעקוב אחר הזמינות של מזון ומוצרי יסוד אחרים בשוק.

בגדה המערבית החל משרד החקלאות לחלק מיליון שתילים לגינות ביתיות, באמצעות ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. בנוסף, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי עסקו בפעילויות שונות להעלאת מודעות ל־COVID-19 ולהרגלי פיקוח על זיהום בקרב חקלאים וקואופרטיבים. בעזה החל משרד החקלאות לחלק לחקלאים ולמגדלי עופות (למאכל) מספוא ודשן בשווי כולל של מיליון דולר. 3,000 עובדים יומיים קיבלו סיוע במזומן בסך 100 דולר כל אחד כחלק ממענק של אגף המזון והחקלאות לעובדים שנפגעו מ־COVID-19.

פערים, אתגרים ואילוצים

בנוסף על הגבלות הניידות הפוגעות בכל הארגונים השותפים, חלוקת סיוע במזומן שובשה משום שהבנקים חדלו לקבל לקוחות פנים אל פנים. יתר על כן, התערבויות "מזומן תמורת עבודה" נפגעות גם הן, משום שעבודות רבות המיועדות לעובדים מיומנים ולעובדים ללא כישורים הוקפאו, אף שמספר ארגוני חינוך וארגונים אחרים החלו לפעול במתכונת עבודה מהבית.


[1] משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, משרד הבריאות הפלסטיני, אגודת הסהר האדום הפלסטיני ואיחוד ועדות הבריאות.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית