דוח זה הופק על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים עם ארגונים הומניטריים אחרים. הוא סוקר את התקופה מ־5 במרס ואילך. הדוח הבא יתפרסם בסביבות 31 במרס.

59	32	13 אלף	6.5 מיליון דולר
נדבקים מאומתים	מרכזי בידוד הוקמו	אנשים בבידוד	הסכום הראשוני המבוקש עבור תוכנית המענה הבין־סוכנותית

סקירת מצב

ב־5 במרס 2020 הכריז ראש הממשלה הפלסטיני על מצב חירום ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש כדי לבלום את התפשטות נגיף COVID-19, אחרי שבעיר בית לחם אומתו מקרי ההידבקות הראשונים. צעד זה ננקט לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז ב־30 בינואר על "מצב חירום לבריאות הציבור המעורר חששות בהיקף בינלאומי", הגדרה שקודמה ב־11 במרס ל"מגפה עולמית" (פנדמיה).  

עד 23 במרס אותרו בשטח הפלסטיני הכבוש 59 נדבקים ב־COVID-19 בסך הכול, 57 בגדה המערבית ושניים ברצועת עזה. מבין הנדבקים בגדה המערבית, כ־70% נמצאים בשטח העירוני של בית לחם, וכמעט 20% בנפת רמאללה (הנתונים אינם כוללים נדבקים מאומתים בהתנחלויות, המטופלים על ידי ישראל). לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, כל הנדבקים אינם מציגים תסמינים או שתסמיניהם קלים, ו־17 מהם החלימו.

הגדה המערבית

נוסעים שהגיעו מירדן ואנשים שנחשפו לנדבקים מאומתים נשלחו תחילה לבידוד ביתי למשך 14 יום. החל ב־22 במרס נשלחו אנשים אלה לבידוד במרכזים רפואיים במקומות מגוריהם. מוערך כי יותר מ־9,900 בני אדם נמצאים בבידוד. נדבקים מאומתים מופנים לשני מתקני רפואה, האקדמיה הצבאית ביריחו ובית החולים על שם הוגו צ׳אבס בכפר תורמוסעיא שבנפת רמאללה.

הרשות הפלסטינית החמירה בהדרגה את הגבלות הגישה ואמצעי הבידוד החברתי ברחבי הגדה המערבית, ובכלל זה השעתה את כל פעילויות החינוך, אסרה על התקהלויות, הטילה סגר על האזור העירוני של בית לחם, והפסיקה את עבודתם של פלסטינים בהתנחלויות (אמצעי אחרון זה נאכף באופן חלקי בלבד). ב־22 במרס הכריזה הרשות הפלסטינית על עוצר כללי למשך 14 יום. העוצר מחייב אנשים להישאר בבתיהם למעט לצורך קניית מזון ותרופות, או במקרי חירום. השירותים הציבוריים יצומצמו אף מעבר לכך. כחלק מהמענה לנגיף COVID-19 הפעילו משרד הבריאות, יחד עם יוניסף, ארגון הבריאות העולמי והמגזר הפרטי את תוכנית התקשורת בעת סיכון, שנועדה להפיץ מסרים שיגבירו את המודעות לבריאות הציבור ולטיפול באי־ודאות ובמידע שגוי.

הרשויות הישראליות הגבילו בהדרגה את מספר העובדים הפלסטינים שהורשו להיכנס לישראל. ב־22 במרס הגיעו שתי הרשויות להסכמה על כך שפלסטינים המתכוונים להמשיך לעבוד בישראל יצטרכו להישאר בישראל למשך חודש לפחות, ומעסיקיהם ידאגו להם למגורים. כן אסרו הרשויות הישראליות על כניסתם של פלסטינים מירושלים המזרחית, וכן כל תושבי ישראל, לשטחי A ו־B של הגדה המערבית. גישתם של מטופלים שהופנו לבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל הוגבלה למקרי חירום ולחולי סרטן. עד עתה לא הוטלו הגבלות מיוחדות על תושבי ירושלים המזרחית, אף לא על אלה שגרים מעברה האחר של גדר ההפרדה. המעברים המסחריים עם ישראל המשיכו לפעול בלא שינוי.

רצועת עזה

מאז 15 במרס נשלחו כל הנוסעים שהגיעו ממצרים או מישראל לבידוד למשך 14 יום באחד מ־21 מרכזי בידוד החובה שהוקמו במתקני רפואה או בבתי ספר. נכון לעכשיו שוהים במרכזים אלה כ־1,400 בני אדם. בנוסף, יותר מאלפיים בני אדם שנכנסו לעזה לפני 15 במרס שוהים כעת בבידוד ביתי. ברפיח הוקם בית חולים שדה לבידוד נדבקים מאומתים ולטיפול בהם. שני הנדבקים הראשונים אותרו בעזה ב־21 במרס.

כמו בגדה המערבית, גם בעזה נסגרו כל מוסדות החינוך מאז 6 במרס. עם זאת, היבטים אחרים של חיי היומיום, לרבות מסחר ושירותים, הוגבלו במידה פחותה עד ל־22 במרס, אז הודיעו הרשויות בפועל על סגירת אולמי חתונות, שווקים שבועיים, מסעדות בתי קפה; כן הוגבלו קיום אירועים ציבוריים ותפילות יום שישי.

מעבר ארז הנתון לשליטת ישראל היה סגור מאז 12 במרס ברוב הזמן בפני מרבית בעלי ההיתרים, בהם יותר מ־5,000 פועלים וסוחרים בעלי היתרים. יציאת אנשים שהופנו לטיפול בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל הוגבלה למקרי חירום ולחולי סרטן. המעבר המסחרי עם ישראל, כרם שלום, והמעבר עם מצרים, רפיח, המשיכו לפעול בלא שינוי.

הרשויות המצריות עצרו יציאת בני אדם מעזה למצרים דרך מעבר רפיח מאז 15 במרס; מאז 23 במרס מושעית גם כניסת בני אדם לעזה. נמשך יבוא הסחורות דרך מעבר זה.

חששות עיקריים וצרכים בקדימות גבוהה

אמנם, הנדבקים המאומתים מעטים יחסית נכון לעכשיו. אך יכולתה של מערכת הבריאות הפלסטינית להתמודד עם הגידול הצפוי במספר חולי COVID-19 מוגבלת מאוד נוכח מקשיים וחוסרים קריטיים הנמשכים זה זמן רב. המצב חמור במיוחד ברצועת עזה, שמערכת הבריאות בה נפגעה מהמצור הישראלי הממושך, מהפילוג הפלסטיני מבית, ומגירעון חשמל כרוני ומחסור באנשי סגל מיומנים, תרופות וציוד.

כבכל מקום, הקבוצות הפגיעות והחלשות ביותר, העלולות להיזקק לטיפול רפואי אינטנסיבי הן קשישים ומי שסובלים מיתר לחץ דם, מחלות ריאה, אי־ספיקת כליות, מחלות לב וסוכרת. מי שחיים בתנאי צפיפות־יתר, במיוחד במחנות פליטים ובשכונות העניות והצפופות של עזה ושל הגדה המערבית, מצויים בסיכון גבוה יותר להידבקות, בשל מערכת התברואה הירודה, לרבות אספקת מים תת־תקנית ולא סדירה ובתי שימוש משותפים (מידע נוסף בפרק העוסק בענייני מחסה).

הפריטים הדחופים ביותר שהמלאי שלהם אינו מספיק, ואשר יידרשו לבלימת ההתפשטות ולצמצום שיעורי התמותה הפוטנציאליים בקרב קבוצות פגיעות כוללים: ערכות ציוד הגנה אישי ואספקה חיונית אחרת למניעה ובקרה של זיהומים; ציוד, פריטים מתכלים ותרופות לטיפול במצוקה נשימתית; מנשמים, מכשירי מוניטור־לב, עגלות חירום ומכשירי רנטגן ניידים; וערכות לבדיקות COVID-19. בתי חולים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש סובלים ממחסור בסגל מומחה ביחידות טיפול נמרץ, ותשתית המעבדות זקוקה בדחיפות לשדרוג כך שתתאים לתקני בטיחות וגהות ביולוגית קפדניים, ואילו סגל המעבדות בעזה סובל מפערים חמורים בהכשרה ובהתמחויות. בנוסף, הגבלות הנסיעה החדשות והמחמירות, הן המקומיות והן הבינלאומיות, מקשות על פרישה מספקת של צוותי חירום (מידע נוסף בפרק העוסק בבריאות).

סגירת בתי הספר, ההגבלות על גישה למקומות עבודה והטלת הבידוד והעוצר, במיוחד במשקי בית צפופים, בצד חוסר ודאות כללי, צפויים להגביר את המצוקה הנפשית והפסיכו־חברתית, במיוחד בקרב ילדים, וכן את האלימות המבוססת על מגדר. חששות אלה מועצמים במיוחד בהקשר של עזה, לאור ההשלכות של המצור, שלושה סבבים מרכזיים של הסלמה במעשי האיבה, והשפעת הפגיעה הנרחבת בבני אדם ב"צעדת השיבה הגדולה" בעת האחרונה. בה בעת, הגבלות הגישה והגבלות אחרות שהוטלו הובילו לקיצוץ קשה בשירותי הרווחה. יש צורך דחוף להגיש שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית בדרכים חלופיות כדי שיתאפשר לתת מענה למספר הגדל והולך של בני אדם הנזקקים לשירותים אלה (מידע נוסף בפרקים העוסקים בענייני הגנה ובחינוך).

ההשלכות הכלכליות של המשבר הוגבלו עד עתה בעיקר לפועלים שאיבדו את הכנסתם מעבודתם בישראל, וכן לכמה עסקים שנאלצו להיסגר בגדה המערבית, במיוחד בעיר בית לחם. אבל מספר בני האדם שייפגעו מאובדן הכנסה, במיוחד בגדה המערבית, צפוי לגדול בקרוב בעקבות החמרת ההגבלות וההשלכות שנודעו לכך על כל ענפי הכלכלה (לרבות שירותים, ייצור, בניין ותובלה).

בעזה הייתה ההשפעה המקרו־כלכלית הראשונית של נגיף COVID-19 מוגבלת. עם זאת, ההשלכות של שיבושים ממושכים בעזה מעוררות חששות כבדים לנוכח המצב הכלכלי הקשה מלכתחילה שם: אבטלה בשיעור של 43% כמעט ברבעון האחרון של 2019, אבטלת צעירים בשיעור של 64%, והעובדה שכ־53% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני בסך 4.6 דולר ביום (מידע נוסף בפרק העוסק בביטחון תזונתי).

תוכנית המענה הבין־סוכנותית ופעילויות הומניטריות

סוכנויות האו״ם וארגונים לא ממשלתיים, בהנהגתו של המתאם התושב מטעם האו״ם והמתאם ההומניטרי (להלן: המתאם ההומניטרי), גיבשו והחלו ליישם שורה של התערבויות לתמיכה במאמציהן של הרשויות הפלסטיניות.

בליבן של התערבויות אלו מצויה תוכנית המענה הבין־סוכנותית לנגיף COVID-19, מטעמו של כוח המשימה לענייני בריאות. התוכנית מפרטת פעולות ראשוניות מתועדפות, החיוניות לשלושת החודשים הבאים, לשם טיפול בחוסרים מיידיים ובפערי יכולות במערכת הבריאות, במקביל לקידום מאמצי המוכנות של משרד הבריאות לתרחיש קיצון. תוכנית ראשונית זו שואפת לעצור את המשך ההעברה של הנגיף; לספק טיפול נאות למטופלים שנפגעו ממנו ולתמוך במשפחותיהם; ולמתן את השלכות המגפה (לרבות באמצעות תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו־חברתית). כן כוללת התוכנית רכיב תקשורתי, שמטרתו להפיץ ייעוץ רפואי כדי לגייס את הקהילה ולהיאבק בשמועות ובמידע שגוי (למידע נוסף על פעולות ספציפיות ראו להלן, בפרקים העוסקים בענייני בריאות והגנה).

כדי ליישם את התוכנית בצורתה הנוכחית יש לגייס 6.5 מיליון דולר. סביר להניח שהמימון שיידרש בכל התחומים יגדל משמעותית בשל היקפה של המגפה וההרחבה ההדרגתית של המענים ליסודות חיוניים בתחומים שונים.

עד כה גויסו פחות מ־1.5 מיליון דולר מכלל הסכום הנדרש, לרבות 1 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, 120 אלף דולר מכספי ארגון הבריאות העולמי ו־367 אלף דולר שהופנו לכך מתקציב יוניסף (ראו גם את טבלת המימון בסוף הדוח).

בנוסף לפעילויות הכלולות בתוכנית תוכננו התערבויות נוספות שיתנו מענה בהיבטים אחרים של המשבר, ואלה ומיושמות על ידי ארגונים שותפים בתחומי הביטחון התזונתי, מחסה ופריטים שאינם מזון, הגנה, חינוך ומים, תברואה והיגיינה (מידע נוסף כלול בפרקים על המענה של כוחות המשימה השונים להלן).

בנוסף, אונר״א השיקה פניית בזק נפרדת לגיוס 14 מיליון דולר לכיסוי התערבויות הקשורות לנגיף COVID-19 בכל חמשת אזורי הפעולה שלה (לבנון, ירדן, סוריה, עזה והגדה המערבית), גם הן לתשעים הימים הקרובים. הפעולות המוצעות כוללות אמצעי מוכנות ומענה במתקני הבריאות והחינוך של אונר״א, וכיסוי של ההוצאות הרפואיות עבור אוכלוסיות פגיעות.

ארגונים בקהילה ההומניטרית עושים מאמצים לשמר רכיבים חיוניים של התוכניות השוטפות, וגורמי רפואה ממשיכים להרחיב את המענים הניתנים. בנוסף, נמשך מתן המענה בתחומי המזון, ההגנה, המים, התברואה וההיגיינה, וכן ניתן מענה על הרס מבנים ועל אלימות מתנחלים. בשל הידוק הגבלות הגישה נאלצו ארגונים שותפים הומניטריים לתעדף התערבויות הומניטריות דחופות בלבד.

לאחר הפרסום הראשוני של תוכנית כוח המשימה לענייני בריאות, ארגונים הומניטריים פועלים בכל התחומים לזהות צרכים רחבים יותר ולעדכן את התוכנית הראשונית, שתושק רשמית בימים הקרובים, בעוד הרשויות הפלסטיניות מפתחות תוכנית מענה משולבת משלהן.

תיאום

מאז תחילת המשבר מקיימות הרשויות הפלסטינית והישראלית שיתוף פעולה הדוק וחסר תקדים כדי לבלום את המגפה. נציגים של שני משרדי הבריאות, וכן של המתאם הישראלי לפעולות הממשלה בשטחים (מתפ״ש) נפגשים דרך קבע כדי להסכים על עניינים המעוררים את דאגת שני הצדדים, כגון ההבנות בנוגע לפועלים פלסטינים המועסקים בישראל. כחלק ממאמץ זה מקדם מתפ״ש ארבעה סבבי הכשרה לצוותים רפואיים פלסטיניים, ומשרד הבריאות הישראלי תרם יותר מאלף ערכות בדיקה ואלפי ערכות ציוד הגנה אישי לגדה המערבית ולעזה. למרות שנים של מתיחות ומחלוקות, גם הרשות הפלסטינית היושבת ברמאללה ורשויות חמאס היושבות בעזה פועלות בשיתוף פעולה ותיאום במאמציהן לטפל במשבר הנוכחי.

בחסות המתאם ההומניטרי הוקם כוח משימה בין־סוכנותי לנושא נגיף COVID-19, הנפגש כמה פעמים בשבוע כדי לקבוע מדיניות ולתאם את המענה. בנוסף, המתאם ההומניטרי מכנס גם ישיבת תיאום כללי שבועית עם קבוצה רחבה יותר של ארגונים שותפים, וישיבת מידע עם תורמים.

המתאם ההומניטרי ומשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מנהלים גם קשר שוטף עם הרשויות הפלסטיניות הרלבנטיות, לרבות משרד ראש הממשלה וההגנה האזרחית הפלסטינית; ועם רשויות ישראליות, לרבות מתפ״ש ורשות החירום הלאומית.

מערכת התיאום בין כוחות המשימה בגדה המערבית ומערכת התיאום בין כוחות המשימה בעזה אחראיות לתאם את יישומן של החלטות צוות כוח המשימה ולעקוב אחר ההשלכות של הגבלות התנועה על תוכניות הומניטריות שוטפות.

בנוסף, המתאם ההומניטרי מיידע את הרשויות הפלסטיניות בדבר תנועות הכרחיות הדרושות לאנשי סגל הומניטרי וסגל פיתוח בתקופה זו של הגבלות תנועה מוגברות. בעת הצורך מתנהל גם תיאום מול הרשויות הישראליות, לצורך תנועה בטוחה בגדה המערבית. פותחו נוהלי פעולה על מנת להנחות סוכנויות כיצד לזהות ולהגיש בקשות לתנועה חיונית של אנשי סגל.

מימון להתערבויות במאבק בנגיף COVID-19

מימון שהתקבל עבור תוכנית תשעים הימים הבין־סוכנותית של כוח המשימה לענייני בריאות

תורם	סכום	סטטוס	גוף מקבל
הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש	מיליון דולר	תשלום אושר	ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים
מטה ארגון הבריאות העולמי	120 אלף דולר	אושר, בתשלום	ארגון הבריאות העולמי
יוניסף	367 אלף דולר	שינוי ייעוד	יוניסף
סה"כ	1,487,000 דולר

התחייבויות למימון שהתקבלו לצורך תמיכה במענה להתפרצות מגפת COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש

תורם	סכום	סטטוס	גוף מקבל
הבנק העולמי	800 אלף דולר	התקבל	משרד הבריאות
הבנק העולמי	50 מיליון דולר	ניתנה התחייבות	הרשות הפלסטינית
אוסטריה	250 אלף אירו	ניתנה התחייבות
קטאר	10 מיליון	ניתנה התחייבות
כוויית	5 מיליון	ניתנה התחייבות	ארגון הבריאות העולמי
קטאר	150 מיליון	ניתנה התחייבות	טרם הוחלט
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID)		הביעה עניין	יוניסף
קנדה		הביעה עניין	יוניסף
הסוכנות השוויצרית לפיתוח ושיתוף פעולה (SDC)		הביעה עניין	יוניסף

חששות, צרכים בקדימות ומענים על פי כוח משימה

בריאות ותזונה

חששות וצרכים בקדימות

על סמך המצב האפידמיולוגי העכשווי באזור מזרח הים התיכון, הסיכון לשטח הפלסטיני הכבוש נחשב גבוה מאוד. גורמי סיכון נוספים כוללים שכיחות גבוהה של מחלות לא־מידבקות ועישון בקרב האוכלוסייה; מספר גבוה של בני אדם פגיעים, לרבות פליטים; מערכת בריאות ציבורית שברירי, במיוחד ברצועת עזה. להלן רשימה של צרכים בקדימות, בעיקר בעזה:

• ערכות ציוד הגנה אישי וחומרים ואספקה חיוניים אחרים למניעת זיהום, כגון מכשירי חיטוי בעשן וחומרי חיטוי. הספרות מראה כי שיעור משמעותי של אנשי סגל רפואה מצויים בסכנת זיהום, והידבקות הסגל הרפואי משפיעה בתורה על המענה הרפואי כולו. ברצועת עזה זמינות, נכון לעכשיו, רק 700 ערכות ציוד הגנה אישי.
• אספקה נוספת של ערכות לבדיקת נגיף COVID-19 לצורכי מעקב והכלה נאותים. נכון לעכשיו יש ברצועת עזה רק אלף מטושים ו־500 ערכות בדיקה.
• בעזה דרושים חומרי מעבדה חיוניים ושדרוג תשתיות, כדי שהמעבדות יעמדו בתקני בטיחות ביולוגית מחמירים. חובה גם להעניק לסגל המעבדות הכשרה.
• אספקה לצורך ניהול הטיפול במתקני בריאות ייעודיים למטופלי נגיף COVID-19, ובמיוחד מחוללי חמצן; מארזי הנשמה לטיפול נמרץ; וציוד למטופלים המסווגים כחולים קשים אך אינם ביחידות טיפול נמרץ. כן דרושה באופן קריטי תמיכה בבית חולים שדה שהוקם ברפיח, המקבל נדבקים מאומתים, ובבית החולים האירופי בעזה.
• הרחבת סגל היחידות לטיפול נמרץ וטיפול אקוטי, בנוסף על הכשרת עובדי רפואה קיימים, לרבות סגל רפואה ראשונית, פרמדיקים, סגל מחלקת חירום ואחים ורופאים ליחידות טיפול נמרץ.
• טיפול במטופלים נוספים ללא COVID-19 בעזה, בהם כ־1,700 מטופלים שהופנו לבתי חולים בירושלים המזרחית ולא יכלו לנסוע בשל סגירת מעבר ארז, לצד כ־4,000 ניתוחים אלקטיביים נוספים שנדחו בשל נקיטת אמצעי מוכנות (בנוסף על יותר מ־8,000 מטופלים קודמים).
• בשלושת החודשים הבאים צפויות כ־30 אלף לידות בשטח הפלסטיני הכבוש. בשל הלחץ הגובר על מערכת הבריאות והגבלות התנועה, חשוב להימנע משיבושים בשירותים מצילי־חיים לנשים ויילודים, לרבות טיפול קדם לידתי, טיפול בתר לידתי ושירותי תכנון משפחה.

מענה

כחלק מהתוכנית של כוח המשימה לענייני בריאות, ביצעו ארגונים שותפים את הפעולות שלהלן:

• רכשו וחילקו למתקנים של משרד הבריאות 2,500 ערכות ציוד הגנה אישי, לרבות מסיכות חדר ניתוח, מסיכות רפואיות, חלוקים, כפפות ומשקפי מגן, וכן אספקה רפואית ומוצרי היגיינה אחרים. עד לסוף מרס יסופקו 60 אלף חלוקי הגנה ו־13 אלף מסיכות חדר ניתוח.
• יוניסף תומך בתשעה ארגונים שותפים מיישמים בעזה ובשישה נוספים בגדה המערבית, באמצעות רכישת ציוד היגיינה חיוני. פריטי מניעת זיהום בשווי כ־18 אלף דולר יישלחו לארגונים שותפים מיישמים מרכזיים, כדי לתמוך במתן שירותי רפואה ותזונה לאם ולילד, ושירותי התפתחות לגיל הרך.
• ארגון CARE International תומך באגודה הפלסטינית לסעד רפואי, ספק טיפול קו ראשון, בערכות ציוד הגנה אישי וציוד מניעת זיהום.
• מתבצע אומדן צרכים בתחום הבריאות המינית והפריון בהקשר של נגיף COVID-19, להכנת מענה מושכל. קרן האוכלוסין של האו״ם מספקת ערכות ציוד הגנה אישי לארגונים שותפים המגישים שירותים בתחום הבריאות המינית והפריון.
• ארגון הבריאות העולמי וארגונים שותפים בכוח המשימה תומכים במשרד הבריאות באומדן והכנה של יחידות בידוד והסגר ובמתן הנחיות לניהול טיפול נאות.
• ארגון הבריאות העולמי ירכוש ערכות בדיקה וציוד מעבדה נוספים, יתמוך במשרד הבריאות במאמצים להרחיב את יכולת המעבדות, לרבות שיקום של המעבדה המרכזית לבריאות הציבור, וינהל סדנאות הכשרה לאבחון מעבדתי.
• ארגון הבריאות העולמי יתמוך במאמצי משרד הבריאות לשפר מערכות קיימות למעקב אחר מחלות דרכי הנשימה, ולהקים בדיקות סקר פעילות לאיתור חולים בנקודות כניסה, במתקני רפואה ובתוך קהילות. כדי להגביר את איתור הנדבקים הורחבה הגדרת המקרה לנגיף COVID-19 כך שהיא כוללת את כל הזיהומים האקוטיים והקשים בדרכי הנשימה.
• כוח המשימה לתקשורת סיכונים ומעורבות הקהילה חילק למשרד הבריאות ולארגונים שותפים בתחום הבריאות כרזות ועלונים ותמך בהרחבה של המסע להגברת המודעות הציבורית שמשרד הבריאות מנהל באמצעות הודעות טקסט, הטלוויזיה והרדיו. קורס המבוא המקוון של ארגון הבריאות העולמי על נגיף COVID-19 הונגש בשפה הערבית.
• יוניסף תומך בהקמת מוקדי חירום טלפוניים לקידום תזונה נאותה בקרב נשים הרות, מיניקות ותינוקות וילדים צעירים, בצד ייעוץ למניעת COVID-19. שני ארגונים לא ממשלתיים יתפעלו את שירותי מוקדי החירום הטלפוניים בגדה ובגדה המערבית.

הגנה

חששות וצרכים בקדימות

הגבלות הגישה ואמצעים אחרים השפיעו לרעה על ענף ההגנה. כך למשל, מבין 18 הארגונים השותפים ליוניסף בתחום הגנת הילד, חמישה הפסיקו לחלוטין את פעולתם ו־12 קיצצו אותה באופן חמור. ארגונים שותפים אינם יכולים לפעול כל עוד אין בנמצא נוהלי הגנה וחומרי היגיינה, ומשקי בית רבים אינם מאפשרים ביקורי בית בשל פחד מוגבר מהידבקות. ובינתיים גברו החששות בכל הנוגע להגנה על האוכלוסייה הפגיעה:

• חששות בדבר הנגיף, מצוקה כלכלית וצעדי הבידוד מגבירים את המתיחות במשקי הבית. מצב זה מחריף את פגיעותם של נשים, ילדים וילדות ומציב אותם בסיכון מוגבר לצורות שונות של אלימות, לרבות אלימות מצד בן זוג, אלימות המבוססת על מגדר וניצול והתעללות מיניים.
• ברצועת עזה יש מחסור כרוני במקומות בטוחים ובאתרי פנאי ובילוי לילדים. יותר מ־500 אלף ילדים שוהים כעת בבית, ורבים מהם משחקים או עובדים ברחובות. השיבושים וגורמי הדחק הנפשי הנלווים אליהם מגבירים את הסיכונים לילדים, כגון חרדה, טראומה, הידרדרות פסיכו־חברתית ואלימות מוגברת.
• תנאי החיים הירודים במרכזי הבידוד ברצועת עזה כוללים היעדר פרטיות והיעדר מתקני מים, תברואה והיגיינה נאותים.
• יציאתם של הגורמים הבינלאומיים שסיפקו נוכחות הגנתית בגדה המערבית הגבירה את החשיפה והפגיעות של קהילות מסוימות לאלימות מתנחלים. ארגון מרכזי שסיפק נוכחות הגנתית (התוכנית לליווי אקומני – EAPPI) מעריך כי הפסקת פעולתם של חמשת הצוותים שלו תפגע ביותר ממאתיים קהילות.
• 150 ילדים פגיעים (בני 14 עד 17) נפגעים מסגירתם של מרכזי הכשרה מקצועית. המשרד לפיתוח חברתי בגדה המערבית דיווח כי כל היועצות להגנת הילד עובדות מהבית, וכי יכולות המענה הקיימות מועטות.
• המשבר צמצם גם את הגישה לשירותי תמיכה לנפגעות של אלימות מבוססת־מגדר, מאחר שהגבלות התנועה והצמצום או ההקפאה של השירותים יצרו פער משמעותי במענה. בבית לחם, המקלט לנשים של המשרד לפיתוח חברתי אינו מקבל חוסות חדשות, והמקלט לילדות בבית ג׳אלא פועל גם הוא במתכונת חירום.
• ספקי סיוע משפטי הקפיאו גם הם פעילויות המחייבות פגישות פנים אל פנים, לרבות מטופלים המגיעים בלא שנקבעה להם פגישה לקבלת שירותי ייעוץ ושירותים משפטיים, ניהול פגישות יידוע והכשרה קבוצתיות, סיורי קידום מדיניות וייצוג תיקים בבתי משפט. בגדה המערבית פקחים ממשיכים לחלק צווי הריסה למרות הדחייה של שימועים בפני המנהל האזרחי.

מענה

כוח המשימה לענייני הגנה עוקב מקרוב אחר תחומי פגיעות מתהווים, סוגיות הגנה וזכויות האדם, ובה בעת תומך בצעדים ממתנים לטיפול בהשלכות של נגיף COVID-19 על העבודה בתחום ההגנה, לרבות:

• צעדים להתאמת העבודה ולמיתון וטיפול בפערים באמצעות שיטות חלופיות למתן שירותים. ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד, בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו־חברתית יזמו חלופות כגון פגישות באמצעות טלפונים ניידים, ייעוץ טלפוני חינם, למידה מקוונת, חלוקת עלוני הסברה ובקשות להרשאות תנועה במקרי חירום. ספקי שירות לטיפול באלימות מבוססת־מגדר הציעו ייעוץ מרחוק, ארגנו מסעות הסברה ברשתות החברתיות וברדיו, והרחיבו את שירותי מוקדי החירום הטלפוניים החינמיים.
• באזור בית לחם הקים ארגון מקומי לא ממשלתי, בשותפות עם איגוד העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים, צוות חירום של 27 מגיבים שיספקו תמיכה פסיכו־חברתית ליחידים נפגעי נגיף COVID-19 השוהים בבידוד, ובאופן רחב יותר ייתנו מענה לצורכי האוכלוסייה.
• מקלט המנוהל על ידי ארגון לא ממשלתי בעזה מפתח תוכנית חירום לשירותי מקלט, למקרה שאישה תבקש מקלט בזמן שרצועת עזה נתונה בהסגר כללי. מרכז חיאת יפעל בתיאום עם משרד הבריאות לעריכת בדיקות ספירת דם, אם יתעורר חשש. נשים שיגלו תסמינים למחלות בדרכי הנשימה עשויות לשהות בחדר ייעודי לקורבנות אלימות מבוססת־מגדר בבית החולים שיפא בעיר עזה.
• כתחליפים לשירותי מענה על אלימות מבוססת מגדר, מעודדת קרן האוכלוסין של האו״ם יישוג מקוון ויישוג באמצעות הרשתות החברתיות, שידורי רדיו וייעוץ טלפוני. מספר ארגונים שותפים פיתחו מסעות הסברה ברשתות החברתיות וברדיו, כדי לטפל בדחק הגובר בקרב נשים ובסכנת האלימות מבוססת־המגדר.
• תת־כוח המשימה לענייני אלימות מבוססת־מגדר שיתף חומרי מידע עם כל הארגונים השותפים, כדי שאלה יופצו הלאה, ושלח למתקני בידוד בעזה 500 ערכות היגיינה וכבוד האדם.

מחסה ופריטים שאינם מזון

חששות וצרכים בקדימות

לאור ההנחיה הכללית לשמור על ריחוק חברתי ולהימנע מהתכנסויות כדי לצמצם את התפשטות נגיף COVID-19, חששו העיקרי של כוח המשימה לענייני מחסה הוא תנאי החיים המאופיינים בצפיפות יתר ברצועת עזה, במיוחד במחנות הפליטים. התערבויות לצמצום הצפיפות דרושות בדחיפות כדי למתן את החשיפה והסיכונים בקרב אוכלוסיות פגיעות.

• על פי הערכות, 5,000 משקי בית בעזה שאינם עומדים בתקני המינימום למחסה זקוקים לתמיכה כדי לשפרם כך שיעמדו בתקנים אלה, במיוחד בכל האמור בצפיפות־יתר. האמצעים כוללים הגדלה של שטחי החיים המקורים, בצד חציצה נוספת בתוך משק הבית. העלות, על פי הערכות, היא אלפיים דולר לכל משק בית.
• אלפיים משקי בית נוספים בעזה משתמשים בחדרי שירותים משותפים ובמתקנים משותפים נוספים המהווים גורמי סיכון בריאותיים. המשפחות הנפגעות זקוקות למתקני תברואה נוספים. העלות, על פי הערכות, היא 1,500 דולר לכל משק בית.
• בנוסף, כ־20 אלף אנשים ומשקי בית פגיעים השוהים במתקני בידוד בעזה או בגדה המערבית זקוקים לערכות היגיינה ופריטים שאינם מזון, לצד חומרי הסברה, בעלות של 70 דולר לערכה.

מענה

ארגונים שותפים בתחום המחסה מגישים סיוע למרכזי בידוד שהוקמו עבור נוסעים המגיעים לעזה. ב־17 וב־18 במרס חילקו סוכנויות יותר מ־4,000 פריטים שאינם מזון (מזרנים, שמיכות, כריות ומחצלות), כ־500 ערכות היגיינה ו־250 יריעות ברזנט לעשרה בתי ספר של הרשות הפלסטינית בעזה, שבהם הוקמו מתקני בידוד.

חינוך

חששות וצרכים בקדימות

כל מתקני החינוך ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש סגורים מאז 6 במרס. אלה כוללים 3,037 בתי ספר, ש־2,300 מתוכם נמצאים בגדה המערבית ו־737 בעזה, בצד 2,017 גני ילדים. הדבר משפיע על 1,430,000 ילדים בסך הכול, 57% מהם בגדה המערבית ו־43% בעזה. הצרכים העיקריים הנובעים מכך כוללים:  

• מתן אפשרות ללמידה מרחוק: משרד החינוך זקוק לחומרים ופלטפורמות ללמידה מקוונת כדי להבטיח את המשכיות הלמידה מהבית.
• על פי הערכות, 360 אלף ילדים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש החיים במשקי בית בלא חיבור לאינטרנט זקוקים לחומרי לימוד מודפסים ללמידה בבית.
• כל 1.43 מיליון הילדים הנפגעים צריכים לקבל מידע המותאם לגילם על נגיף COVID-19.
• ל־5,000 בתי ספר וגני ילדים דרוש ניקוי וחיטוי שיטתי לקראת פתיחתם מחדש.
• 215 אלף ילדים ומטפליהם, ו־3,000 מורים זקוקים לתמיכה פסיכו־חברתית באמצעות הרשתות החברתיות ושיחות טלפון.
• בתי שימוש ב־402 בתי ספר בעזה ובגדה המערבית זקוקים בדחיפות לשיקום, ו־143 בתי ספר נוספים זקוקים למתקנים חדשים למי שתייה נקיים. 

מענה 

כוח המשימה לענייני חינוך תמך בפיתוחה של תוכנית המענה של משרד החינוך, והציב את המתאם מטעם כוח המשימה לענייני חינוך במשרד החינוך. התוכנית גובשה והופצה בקרב בעלי העניין ב־17 במרס. הוקמו ארבעה צוותי משימה כדי לסייע ביישום של: למידה מרחוק; מתן תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו־חברתית; קידום היגיינה ושיקום של מתקני מים, תברואה והיגיינה בבתי ספר; וחלוקת ערכות היגיינה בבתי ספר. צוותי המשימה יתרמו יכולת טכנית ואמצעים פיננסים ליישום התוכנית. הצעדים העיקריים שיושמו כללו:  

• התחלת הליכי רכישה של כ־15% מערכות ההיגיינה והניקוי לבתי ספר;
• תחילת עבודה של ארגונים שותפים לכוח המשימה, יחד עם משרד החינוך, על תכנים ופתרונות טכנולוגיית מידע ללמידה מרחוק;
• תיאום עם ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה למתן תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו־חברתית מרחוק לילדים ולמשפחותיהם; וארגונים מרכזיים השותפים לכוח המשימה החלו למפות מימון שניתן יהיה לתעל ולהקצות לתוכנית המענה.

מים, תברואה והיגיינה

חששות וצרכים בקדימות

החשש העיקרי הוא הבטחת המשך הגישה למים בטוחים לשתייה ולתברואה, למרות ההגבלות ההולכות ומחמירות, כדי לצמצם למינימום את השלכות נגיף COVID-19. הצרכים העכשוויים שזיהו רשות המים הפלסטינית וספקי שירותים אחרים, כדי להבטיח ניקוי וחיטוי של מתקני מים, תברואה והיגיינה, כוללים: רכישת כלור גרגירים (קלציום היפוכלוריט) וחומרי עיקור אחרים, בעלות ראשונית של כ־188 אלף דולר, ושיקום של מתקני מים, תברואה והיגיינה מרכזיים.

מענה

אף שתוכנית מענה מפורטת לתחום המים, התברואה וההיגיינה מצויה כעת בשלבי פיתוח, ארגונים שותפים לכוח המשימה קיבלו על עצמם כדלקמן:

• מתן תמיכה לתוכנית כוח המשימה לענייני בריאות, באמצעות קידום של היגיינה והתאמה של התערבויות קיימות בתחום המים, התברואה וההיגיינה כך שיוכלו לספק מענה למצב החירום הנוכחי.
• הפעלה של תוכנית המגירה של כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה והצבה מוקדמת של חלפים, מכלים וערכות היגיינה כמענה למצב החירום.
• יוניסף תמך באספקת ערכות היגיינה על ידי משרד החינוך למאתיים בתי ספר, 80 בגדה המערבית ו־120 בעזה.
• שיקום מתקני מים, תברואה והיגיינה בשבע מרפאות ראשוניות בקהילה ובשלושה מרכזי משפחה.
• שיפור רשת המים בבית החולים א־שיפא בעזה, וכן אספקת מחטאים וכיסויי מזרנים לשתי מחלקות קריטיות.

ביטחון תזונתי 

חששות וצרכים בקדימות

בשלב זה לא זיהה כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי גידול משמעותי בצרכים. ואף על פי כן, חוסר הביטחון התזונתי עלול להעמיק בהקשר של המגפה, הן בהיקפו (מספר האנשים הנפגעים) והן בחומרתו. חוסר הביטחון התזונתי בשטח הפלסטיני הכבוש גבוה מלכתחילה, במיוחד ברצועת עזה (62%). הגורמים העיקריים לכך הם עוני, אבטלה וחוסן מופחת. ירידה בזמינות המזון מהווה סיכון פוטנציאלי נוסף. ירידה זו יכולה להיווצר עם הזמן בשל (א׳) שבירה של שרשרות הערך המקומיות, העלולה לגרום לזינוקים במחירי השוק של תוצרת מקומית, ו־(ב׳) שבירה של שרשרות הערך האזוריות או העולמיות, העלולה לבטל את יכולתו של היבוא לשמור על מחירים מקומיים נמוכים. להלן גורמים נוספים העלולים להחמיר את המצב: 

• שיבושים אפשריים במתן סיוע במזון ובאמצעות תלושים אלקטרוניים, מטעם אונר״א ותוכנית המון העולמית, ליותר מ־1.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה, אם יוטל בעזה עוצר. נכון ל־22 במרס טרם הושלם הסבב הראשון של חלוקת מזון מטעם אונר״א, המכסה את הרבעון הראשון של 2020, וכ־60 אלף משקי בית עדיין פונים למרכזי חלוקת המזון של אונר״א לקבלת סלי מזון.
• סגירת כל בתי הספר של אונר״א ומספר תוכניות המספקות שירותים קהילתיים הובילה להקפאה של חלק מההזדמנויות להעסקה במתכונת של "עבודה תמורת מזומן".
• פלסטינים מהגדה המערבית המועסקים בישראל ובהתנחלויות מהווים 17.7% מכוח העבודה. אם יהפכו עובדים אלה למובטלים יגדל חוסר הביטחון התזונתי בגדה המערבית, ועקב כך יתהוו קבוצות פגיעות חדשות.
• מעני ביטחון תזונתי להרס מבנים בגדה המערבית, לרבות אומדנים וחלוקה, ייפסקו.  

מענה

• תוכנית המזון העולמית ואונר״א הקדימו את תחילתה של התוכנית המשותפת שלהן לחלוקת מזון לקהילות רועים בגדה המערבית, מ־1 באפריל ל־16 במרס (כלומר, התוכנית מתנהלת עכשיו), לקראת צעדי העוצר.
• כדי להימנע מצפיפות יתר הרחיבה אונר״א את מספרם של מרכזי חלוקת המזון והוסיפה 12 מתקנים (בתי ספר). אנשים המקבלים סיוע מתוכנית המזון העולמית כיוון שאינם פליטים יקבלו עד יוני תמיכה באמצעות תלושי מזון אלקטרוניים.
• בנוסף, אונר״א הפנתה כמה ממוטבי תוכנית "מזומן תמורת עבודה" המועסקים בתחום החינוך למשרות אחרות הדרושות להכנה לקראת נגיף COVID-19 (למשל מאבטחים, מנקים ופועלים). 

המגפה הנוכחית אינה זעזוע אופייני למערכת המזון, והיא מצריכה הסתגלות מהירה לסביבה תפעולית חדשה בטווח הקצר והבינוני כאחד. כדי לאפשר לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי להסתגל לאופן העבודה החדש, על ההתערבויות להתמקד בחקלאים ובדייגים, בעובדים בתעשיית החקלאות ובצרכני המזון הפגיעים ביותר. חבילות תמיכה שיש לשקול לטווח הקצר כוללות: הבטחת גישה בטוחה לחקלאים ולדייגים; מתן תשומות ייצור חיוניות; תמיכה במאמצי משרד החקלאות להסתגל ולהמשיך לספק שירותים חיוניים; ותמיכה במאמצי המשרד לפיתוח החברתי לספק למובטלים החדשים גישה ישירה למזון וסיוע במזומן.