פורסם ביום 25 מאי 2017
 במסגרת  

חששות לנוכח דיווחים על ריסוס אווירי של גידולים חקלאיים לאורך גדר המערכת בעזה

חקלאים פלסטינים ברצועת עזה דיווחו כי בתחילת אפריל 2017 ריססו מטוסים ישראליים את האדמות החקלאיות שלהם שלאורך גדר המערכת עם עזה בקוטלי עשבים. טרם נאמדו היקף השטח ומספר החקלאים שנפגעו.

משרד החקלאות הפלסטיני בעזה מסר כי ריסוס אווירי הוא נוהג ישראלי חוזר ונשנה מאז 2014, וכי הריסוס מתבצע באזורים לאורך גדר המערכת פעמיים בשנה: בדצמבר/ינואר ובאפריל, תזמון הפוגע בגידולי חורף וקיץ כאחד. לדברי משרד החקלאות, החומר הכימי הפעיל המשמש לריסוס (אוקסיפלואורפן) קוטל זרעים שזה עתה נזרעו או מונע את נביטתם.

על פי דיווחים, לנוהג זה השלכות משמעותיות: להערכת משרד החקלאות, בינואר 2017 למשל פגע הריסוס ביותר מ־2,900 דונם השייכים לכ־270 חקלאים, ועל פי הערכות עתיד לגרום להפסד של 1.3 מיליון דולר. יבולי חיטה, השכיחים באזור זה, יהוו כמעט שליש מהפסדים אלה.

על פי דיווח באמצעי תקשורת ישראלי בדצמבר 2015, דובר צה״ל אישר את קיומו של נוהג זה והצדיק זאת בצורך "לאפשר המשך ביצוע משימות ביטחון שוטף."[1] ברם, בתגובה על עתירת ארגון "גישה" הישראלי הגיש לבית המשפט, על סמך חוק חופש המידע, הכחיש משרד הביטחון הישראלי את הנוהג ואמר כי "הריסוס האווירי מבוצע אך ורק מעל שטח מדינת ישראל, לאורך המכשול הביטחוני עם עזה."[2]

50 דונם של גידולי תרד נהרסו שלושה ימים לפני האסיף – המקרה של נאסר סמור

נאסר סמור לצד התרד שלו, שנפגע, ינואר 2017 / © צילום: רכזי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי בקרארה.

"לקראת עונת חורף 2016 חכרתי שטח בגודל 150 דונם מבעל אדמות באזור אל־קרארה, במרחק כ־700 מטרים מהגדר, ושתלתי עליהם 13 סוגים של גידולים עליים וגידולי בעל. על שליש מהקרקע, חמישים דונם, שתלתי תרד, כי יש לירק הזה ביקוש בחורף. הכול התנהל טוב. הצלחתי למצוא סיטונאי ששילם לי מקדמה של 11 אלף דולר על התוצרת. בינואר 2017, שלושה ימים בלבד לפני האסיף, ריסס מטוס ישראלי את הגידולים בקוטלי עשבים וכל יבול התרד הושמד. בכסף שקיבלתי מהסיטונאי כבר השתמשתי לכסות את עלויות התשומה ולתשלום דמי החכירה לבעל האדמה. להערכתי הפסדתי 43 אלף דולר. אין לי כסף לשלם את חובי לסיטונאי. שתלתי על האדמה גידולים עונתיים אחרים, כדי להחזיר לעצמי חלק מההפסדים הכבדים שסבלתי. הפעם, למרבה המזל, כיסיתי חלק מהגידולים בפלסטיק, לקראת הריסוס באפריל, וכך צמצמתי את הנזקים," אמר נאסר.

השטח שהגישה אליו מוגבלת

מאז ספטמבר 2000 החמירה ישראל את ההגבלות על גישת פלסטינים לאדמה בתוך עזה הממוקמת ליד גדר המערכת עם ישראל (המכונים כאן: השטחים שהגישה אליהם מוגבלת), בנימוק של הצורך לטפל בשורה של סיכונים ביטחוניים.

אף שבמשך הזמן חלו תנודות בגבולות השטחים שהגישה אליהם מוגבלת, נמנעו הרשויות הישראליות מלהכריז עליהם רשמית או לסמנם, והגבירו בכך את האי־ודאות והסיכון לאזרחים העובדים באזור או מתקרבים אליו. פלסטינים החיים או עובדים ליד אזורי הגבול רואים בשטחים שבטווח 300 מטר מגדר המערכת שטח שהכניסה אליו אסורה, אף שיש חקלאים המעבדים אדמות בטווח של מאה מטר מגדר המערכת. עבודה או שהייה בכמה מאות המטרים שמעבר למרחק זה, ועד לטווח של אלף מטר מהגדר נחשבות מסוכנות. מספר חקלאים המעבדים אדמות בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת מקבלים תמיכה מארגונים בינלאומיים, המתאמים עבורם עם הצבא הישראלי את הגישה לאזור זה; נוהל זה צמצם את רמת הסיכון לחקלאים ויצר מקורות הכנסה נוספים.

הצבא הישראלי אוכף את הגבלות הגישה באופן שוטף באמצעות ירי של יריות אזהרה, ומעת לעת ירי ישיר (תחמושת חיה) על פלסטינים הנכנסים לשטחים שהגישה אליהם מוגבלת, ומבצע בנוסף על כך יישור אדמות. הריסוס האווירי שתואר לעיל הוא גורם נוסף המרתיע נוכחות פלסטינית לאורך השטחים שהגישה אליהם מוגבלת.

נאסר סמור

בארבעת החודשים הראשונים של 2017 תיעדו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ונציבות זכויות האדם 26 תקריות ירי ו־11 מבצעי יישור אדמה, שבהם נהרג פלסטיני אחד ו־11 פלסטינים נפצעו – נתון המהווה ירידה משמעותית לעומת הממוצע החודשי של נתונים אלה בשנים 2016 ו־2015. רוב רובם של הפלסטינים שנהרגו או נפצעו בשנים האחרונות בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת נפגעו בהקשר של הפגנות מחאה ועימותים עם כוחות ישראליים המוצבים ליד גדר המערכת.

תקריות ירי ויישור אדמה ישראליות ונפגעים פלסטינים בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת (ביבשה)

Chart: Israeli shooting and land levelling incidents and Palestinian casualties in ARA (land)

* מאמר זה נמסר על ידי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי


[1]  מיכאל שפר עומר-מן, "הצבא מודה בריסוס קוטלי צמחייה בתוך עזה", "שיחה מקומית", 28 בדצמבר 2015.

[2]  ראו כאן.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית