פורסם ביום 5 אוגוסט 2017
 במסגרת  

פנייה לגיוס מימון על מנת לייצב את התנאים ההומניטריים המידרדרים בעזה

מי שפכים לא מטוהרים מוזרמים אל הים התיכון / © צילום – משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
מי שפכים לא מטוהרים מוזרמים אל הים התיכון / © צילום – משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ביולי פנו סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש לקהילה הבינלאומית לגייס מימון הומניטרי בסך 25 מיליון דולר עבור התערבויות דחופות ומצילות חיים לייצוב המצב ברצועת עזה.

במרכז המשבר מצויה ההסלמה בפילוגים הפלסטיניים מבית, שהחריפו את משבר האנרגיה הקיים ויצרו מאז אפריל 2017 הפסקות חשמל יזומות הנמשכות 20-18 שעות ביום, לעומת 18-12 שעות קודם לכן [לפרטים ראו "הידרדרות נוספת", במסגרת].המחסור בחשמל גבה מחיר כבד בכל האמור בזמינות של שירותים חיוניים – לרבות שירותי בריאות, מים ותברואה – עבור שני מיליון תושבים. מתקנים חיוניים המשיכו לתפקד ברמה מינימלית בלבד הודות לדלק חירום שסיפקו סוכנויות הומניטריות להפעלת גנרטורים לגיבוי וכלי רכב. ברם, אם לא יגויס מימון נוסף ייפסקו בשבועות הקרובים חלוקות דלק אלה. המחסור בחשמל ובדלק פוגע גם בכלכלה השבירה של עזה, ובמיוחד במגזרי הייצור התעשייה והחקלאות.

בנוסף על כך החמיר גם משבר המשכורות במגזר הציבורי, הקשור אף הוא לפילוגים הפלסטיניים מבית. במרס 2017 קיצצה הרשות הפלסטינית, שמושבה בגדה המערבית, את משכורותיהם של כ־62 אלף מעובדיה בעזה ב־50%-30%, ובתחילת יולי החליטה, על פי דיווחים, להפנות יותר מ־6,000 עובדי ציבור לפרישה מוקדמת. צעד זה, אם ייושם, יפגע עוד יותר במתן השירותים הבסיסיים. כמו כן, מאז 2014 קיבלו כ־22 אלף עובדים שגייסו רשויות חמאס פחות ממחצית ממשכורתם, וגם זאת באופן לא סדיר. בשל הירידה בצריכה, ההשלכות הישירות על העובדים ובני משפחותיהם מתפשטות גם למשק הרחב יותר.

הפנייה נועדה לטפל בצרכים דחופים בשלושה מגזרי מפתח: בריאות, מים ותברואה וביטחון תזונתי. כל ההתערבויות המוצעות, מלבד אחת, כבר היו חלק מתוכנית המענה ההומניטרי שהושקה בדצמבר 2016, אך בשל היעדר מימון לא ניתן היה ליישמן.

התערבויות מסוימות שואפות להבטיח דלק להפעלת גנרטורים לגיבוי בבתי חולים וב־130 מתקני מים ותברואה חיוניים, וכן לספק חלפים ותחזוקה למיכון חיוני, לרבות גנרטורים. כדי למנוע התפרצויות של מחלות מועברות במים ולתת מענה לסיכון המוגבר להתפרצויות של מחלות שלשולים, התערבויות אחרות מבקשות לספק כימיקלים לטיהור מים וערכות היגיינה למשקי בית פגיעים מאוד. כן מתמקד המימון במחסור באספקה רפואית, וכולל סיוע למשפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי ולחקלאים פגיעים שמקורות מחייתם נתונים בסיכון.

חודש אחרי פרסום הפנייה גויסו תרומות בסך 3.5 מיליון דולר מארה״ב, קנדה, יפאן, הבנק האסלאמי לפיתוח ותורמים פרטיים. הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תקצה בשבועות הקרובים 2.5 מיליון דולר נוספים למיזמים שונים הכלולים בפנייה. הקרן ההומניטרית, המנוהלת על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ונתמכת על ידי אירלנד, בלגיה, גרמניה, טורקיה, נורבגיה, ספרד, שוודיה ושוויץ, מאפשרת הקצאה מהירה וגמישה של מימון כמענה על נסיבות שלא ניתן היה לחזותן מראש. נכון ל־3 באוגוסט, סך ההקצאות האלה מהווה 24% מהמימון שהפנייה מבקשת לגייס.

* מימון זה אינו כולל 2.5 מיליון דולר שניתנו באמצעות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

הידרדרות נוספת באספקת החשמל

באמצע אפריל 2017 נאלצה תחנת הכוח היחידה בעזה, שייצרה שליש מכלל אספקת החשמל בעזה, לחדול כליל מפעולה לאחר שכילתה את עתודות הדלק שלה. זאת בשל מחלוקת בין הרשויות הפלסטיניות ברמאללה ובעזה בשאלת המימון והמיסוי של הדלק עבור תחנת הכוח. במאי החריף המצב לאחר שהממשלה, שמושבה ברמאללה, החליטה לקצץ את התשלומים שהיא משלמת עבור חשמל שישראל מספקת לעזה, שהיווה קודם לכן כ־60% מאספקת החשמל בעזה. כתוצאה מכך קיצצה ישראל בשלהי יוני את החשמל שהיא מספקת לעזה ב־33%. באותו זמן בקירוב הגיעו רשויות חמאס בעזה להסדר עם הרשויות המצריות לייבא לעזה דלק ממצרים, במחיר נמוך יותר ממחירו בישראל, ובכך אפשרו לתחנת הכוח של עזה לחזור לפעולה חלקית, אף שפעולה מחודשת זו פיצתה רק על האספקה החסרה מישראל. יתרה מכך, אספקת חשמל ישירה ממצרים (שקודם לכן היוותה כ־7% מכלל אספקת החשמל) נקטעה באופן חלקי או מוחלט מאז אפריל, בשל תקלות טכניות בקווי ההזנה ואי־יכולת לתקנם. כתוצאה מכך, במרבית תקופה זו נמשכו הפסקות החשמל היזומות, שמשכן היה 20-18 שעות ביום ומעת לעת עלה לעד 22 שעות ביום.

השלכות המשבר על מגזר הבריאות

* חלק זה נמסר על ידי ארגון הבריאות העולמי

בתגובה על משבר החשמל אימצו ספקי שירותי בריאות מנגנוני התמודדות שליליים, הכוללים דחיית ניתוחים אלקטיביים, שחרור מטופלים מוקדם מן הדרוש, והגבלת שירותי חיטוי וכביסה כך שיתבצעו בשעות שבהן החשמל זמין מרשת החשמל (6-4 שעות ביום). לצעד אחרון זה נודעת השלכה ישירה על מניעת זיהומים בבתי חולים. כן גרמו השיבושים באספקת החשמל לקלקולים של ציוד רפואי, לרבות סורק ה־MRI בשיפא, בית החולים הגדול ביותר בעזה. גנרטורים לגיבוי, שלא נועדו לפעול ברציפות, מתקלקלים גם הם שוב ושוב.

תרופות חיוניות קשה להשיג. על פי הערכות, 36% מהתרופות החיוניות ו־32% מהאספקה הרפואית קרובים לאזול (עתודות האספקה יספיקו לפחות מארבעה שבועות) או שאזלו כליל.

מטופלים הזקוקים לטיפול מחוץ לעזה נפגעים במידה גדלה והולכת. בחודשים האחרונים דיווחו רשויות חמאס על עיכובים ממושכים בקבלת אישורים כספיים להפניות לטיפול רפואי מחוץ לעזה ממשרד הבריאות, שמושבו בגדה המערבית. את גישתם של מטופלים שקיבלו כיסוי כספי לבתי חולים מחוץ לעזה חוסמות גם הרשויות הישראליות. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, במחצית הראשונה של 2017 דחו הרשויות הישראליות או עיכבו יותר ממחצית (53%) בממוצע מכלל הבקשות להיתרי יציאה מעזה דרך מחסום ארז לצורך טיפול רפואי.

פעוט בן שנתיים מת בשל עיכוב ממושך בהפנייתו לטיפול רפואי מחוץ לעזה

מנהל בית החולים אל־רנטיסי. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

מוחמד אבו סלמיה, רופא בן 43, מנהל זה שבע שנים את בית החולים לילדים א־רנטיסי. כשנשאל על השלכות הפסקות החשמל על פעולתו של בית החולים, הסביר ד״ר אבו סלמיה:

"המצב בבית החולים רגיש בצורה קיצונית. לפני כמה ימים נפסקה אספקת החשמל והגנרטורים לגיבוי לא נכנסו מיד לפעולה, וגרמו להפסקת חשמל בת 15 דקות. זה היה נורא! כל הסגל שנמצא בבית החולים רץ ליחידה לטיפול נמרץ כדי להנשים ידנית מטופלים שאינם יכולים לנשום באופן עצמאי, ולהציל את חייהם."

ב־28 במאי 2017 אושפז בבית החולים פעוט בן שנתיים שסבל ממחלת כליות נדירה. כעבור יומיים (ב־30 במאי) נשלחה למשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית , באמצעות מוקד ההפניות שלו לטיפול רפואי בחו״ל הנמצא בעזה, בקשה דחופה להפניה לטיפול בפעוט מחוץ לרצועת עזה, משום שבית החולים לא יכול היה לספק לו את הטיפול הדרוש, ובשל המחסור בתרופות חיוניות לא ניתן היה לייצב את מצבו. מצבו של הילד הידרדר במהירות, והוא היה תלוי לחלוטין במכונת הנשמה.

"מאחר שלא קיבלנו מענה לבקשה להפניה לטיפול מחוץ לעזה, ב־27 ביוני 2017 ביקרתי את הפעוט, צילמתי אותו ואת בקשת ההפניה ופרסמתי את התמונות בדף הפייסבוק שלי. לאחר מכן קיבלתי שיחות טלפון רבות שהדגישו כמה חשוב להפנות את הילד לטיפול רפואי מחוץ לעזה. אני אישית התקשרתי לבתי חולים ישראליים, ולשווא. הפעוט לא הצליח לשרוד ונפטר כמה שעות לאחר מכן. הפנייה לטיפול רפואי בחו״ל הייתה מצילה את חייו."

בריאיון ששודר ב־30 ביוני באמצעי תקשורת מקומיים אמר אביו של הילד כי פנה למשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית, באמצעות נציגותם בעזה, בבקשה לזרז את הטיפול בפנייה כדי להציל את חיי בנו, ולשווא.

ד״ר אבו סלמיה התקשר פעמים רבות למשרד הבריאות כדי להפציר בהם לזרז את הטיפול, אבל ממשרד הבריאות לא הגיע מענה לבקשת ההפניה לטיפול.

"אני מרגיש חסר אונים מפני שאיני מסוגל לעזור למטופלים שלי ולהקל את כאבם. מצב הבריאות נמצא על סף אסון אמיתי."

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית