פורסם ביום 10 מאי 2018
 במסגרת  

טיפול באלימות מבוססת מגדר בקהילות בשטח C של הגדה המערבית

על פי הערכות, אלימות מבוססת‏־מגדר בתוך המשפחה היא תופעה משמעותית בהיקפה בשטח הפלסטיני הכבוש. סקר שערכה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2010 העלה כי 37% מהנשים הפלסטיניות הנשואות היו קורבנות לאלימות מצד בני זוגן, וכי כמעט שני שלישים מהן (65.3%) סיפרו שבחרו שלא לדווח על אלימות זו: רק 0.7% מהנשים הללו ביקשו סיוע מארגונים המתמחים בכך. הסקר הצביע על כך שהאלימות המבוססת על מגדר שכיחה הרבה יותר ברצועת עזה מאשר בגדה המערבית.

"לגבר יש זכות להכות את אשתו כשאינה מצייתת לו?"

ספרות בנושא ועדויות אנקדוטליות שאספו סוכנויות סיוע מצביעות אף הן על כך שמצבי מצוקה הומניטרית מחזקים את טבען הפטריארכלי של קהילות ומעמיקים את פגיעותן של נשים לאלימות במשפחה. כך, מחקר שבדק לאחרונה שוויון מגדרי במזרח התיכון ובצפון אפריקה מצא זיקה ברורה בין חשיפה ל"אלימות ומצוקה הקשורות לכיבוש" לבין "עלייה בהתנסויות או בביצוע של אלימות מצד בן־זוג אינטימי", בין יתר ההשלכות.[1]

סוכנויות הומניטריות זיהו קהילות פלסטיניות בשטח C של הגדה המערבית, ובבקעת הירדן במיוחד, ככאלה הנמנות עם הקבוצות החלשות והפגיעות ביותר בשטח הפלסטיני הכבוש. משטר התכנון המגביל שהרשויות הישראליות מיישמות בשטח C הופך את השגתם של היתרי בנייה לבלתי אפשרית למעשה לפלסטינים, ומונע פיתוח של דיור, תשתית ומקורות מחיה מספיקים. יחד עם ההגבלות על הגישה לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה, ומגבלות נוספות, תורם משטר זה ליצירת סביבה כופה עבור התושבים ולסכנת העברה בכפייה.

אחת הפגישות של קבוצת מבדקי הבטיחות בנושא אלימות מבוססת מגדר עם האימהות בבית הספר לבנים ובנות בפסאיל, ב־5 בפברואר 2018 / © צילום: AVSI

ביולי 2017 השיקו שני ארגונים לא ממשלתיים (קרן AVSI איטליה ו־Young Women’s Christian Association – Jericho), בתמיכה כספית של הסוכנות האיטלקית לפיתוח ושיתוף פעולה, התערבות לטיפול באלימות מבוססת מגדר בחמש קהילות בשטח C, בנפת יריחו. התערבות זו, שהושלמה במרס 2018,[2] הייתה חלק ממיזם גדול יותר שכלל מתן שירותים רפואיים, ושיקום של בתי שימוש ונקודות שתייה בבתי ספר.

הרכיב הראשון של המיזם כלל סקר שבו השתתפו 151 תושבים (132 נשים ו־18 גברים) מחמש הקהילות שנבחרו, ואשר התייחס לשורת סוגיות שכללו אלימות נגד נשים וילדים במשפחה, נישואין בגיל צעיר, נישואין בכפייה ומודעוּת למנגנוני סיוע. כמעט מחצית מהמשיבים והמשיבות (46%) דיווחו כי היו קורבנות אלימות (בעיקר גופנית), שליש מסרו שהאמינו כי אלימות מצד בן הזוג (הגבר) היא תוצאה של התעללות או הזנחה בגיל צעיר, ויותר מ־36% ציינו כי תרבות היא גורם נוסף מאחורי נוהג זה.

יותר מ־46% מהמשתתפות והמשתתפים בסקר מאמינים כי אלימות של גברים נגד נשותיהם היא נוהג לגיטימי, ואילו יותר מ־87% סבורים כי נשים לא צריכות לדווח על אלימות במשפחה. הרוב הגדול (יותר מ־90%) לא ידעו לאן לפנות כדי לדווח על אלימות במשפחה, ואילו פחות מ־10% מסרו שידווחו על תקרית כזו בתחנת משטרה. הסקר חשף אחוזים גבוהים של נישואין בגיל צעיר ונישואין בכפייה: 36% מהנשים שהשתתפו בסקר דיווחו כי נישאו כשהיו בנות פחות מ־18, ואילו 22% אמרו שחוּתְנוּ בניגוד לרצונן.

הרכיב השני של המיזם, שיושם מאוקטובר 2017, היה שורה של סדנאות ("קבוצות מבדקי בטיחות") בשישה בתי ספר המשרתים את הקהילות שנבחרו להתערבות. הסדנאות שהתקיימו בכל בית ספר כללו שורה של שש פגישות עם תלמידים ותלמידות ושתי פגישות עם הורים. בפגישות הוצגו בפני המשתתפות והמשתתפים נושא האלימות מבוססת המגדר, זכויות נשים ונישואין בגיל צעיר, במטרה למתן את שכיחותה של האלימות מבוססת המגדר ולהעלות את מודעותן של הילדות והנערות לארגונים מתמחים בנושא ולמערכת ההפניות לטיפול באלימות מבוססת מגדר. כל המשתתפים והמשתתפות נבחנו פעמיים, פעם אחת לפני הסדנאות ופעם אחת בסופן, והבחינות שיקפו שיפור כולל במודעות לסוגיות שנידונו בסדנאות.

"האם נשים מעדיפות לשתוק ולא לדבר על אלימות נגדן מסיבות פסיכולוגיות וחברתיות?"

ב־6 במרס חתם את ההתערבות אירוע שנערך ביריחו תחת הכותרת "זכויותיי הן המגן שלי". השתתפו בו רשויות מקומיות ונציגים של ארגוני החברה הזרחית. המשתתפים והמשתתפות שמעו את החוויות האישיות של תלמידה ואם שהשתתפו בסדנאות, ושיתפו רעיונות על אסטרטגיות לטיפול באלימות מבוססת מגדר בחברה הפלסטינית. הארגונים הלא ממשלתיים שיישמו את ההתערבות הציגו את הנושא בקבוצת העבודה לנושא אלימות מבוססת מגדר, במסגרת כוח המשימה לענייני הגנה, במטרה לשכפל את ההתערבות לקהילות פלסטיניות חלשות ופגיעות אחרות.

* מאמר זה של נמסר על ידי AVSI.


[1]  UN Women and Promundo, Understanding Masculinities, 2017, p. 243.

[2]  הקהילות שנבחרו היו: זביידאת, מרג' נעג'ה, ר'זאל, פסאיל וערב אל־כעבנה.

 

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית