דוח שבועי בנושא הגנה על אזרחים | 5 - 11 באפריל 2016

14 באפריל 2016

זה השבוע השני ברציפות שבו לא תועדו הרוגים פלסטינים או ישראלים בהקשר של מתקפות או עימותים; זהו פרק הזמן הארוך ביותר בלא הרוגים מאז ההסלמה באלימות באוקטובר 2015.
104 פלסטינים בסך הכול, 17 מהם ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, רובם (82%) בעימותים במהלך הפגנות. מספר הנפגעים הגדול ביותר בתקרית יחידה (45 פצועים) תועד בכפר דומא (נפת שכם). הפצועים נפגעו מידי כוחות ישראליים שהתערבו בעימותים בין פלסטינים למתנחלים כשאלה האחרונים צעדו לעבר הכפר, על פי דיווחים לאות הזדהות עם מתנחל העומד לדין בגין הצתה ביולי 2015, שהביאה למותם של שלושה בני משפחה פלסטינית.
ב־37 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים באש בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ביבשה ובים בעזה, פצעו דייג ואיכר פלסטינים ועצרו שישה פלסטינים אחרים. בשש הזדמנויות לפחות נכנסו כוחות ישראליים לעזה, יישרו אדמה וביצעו חפירות. ב־8 באפריל ניזוק כלי רכב של כוחות ישראליים, שנכנס לשטח ממזרח לעיר עזה, כתוצאה מפיצוץ של מטען צד. ב־10 באפריל התרחשו חילופי אש בין כוחות פלסטיניים וישראליים ליד גדר המערכת המקיפה את עזה, בלא שדווח על נפגעים.
שלושה ישראלים, בהם אישה, נפצעו בשלוש תקריות בירושלים המזרחית ובשכם, וכלי רכב של מתנחלים, אוטובוס וקרון של הרכבת הקלה בירושלים ניזוקו מאבנים שיידו פלסטינים בירושלים המזרחית ובנפות בית לחם וחברון. ב־5 באפריל, בכפר חווארה (נפת שכם), בעקבות תקרית יידוי אבנים, ערכו מתנחלים הפגנה שבה קראו ברמקולים לבעלי חנויות לסגור את חנויותיהם. לאחר מכן אילצו כוחות ישראליים בעלי חנויות ועסקים אחרים לסגור את בתי העסק שלהם לשעות אחדות.
הפרקליט הצבאי הראשי הישראלי (פצ״ר) הודיע על סגירת החקירה נגד קצין בכיר, שב־3 ביולי 2015 ירה למוות בפלסטיני בן 17 שנחשד ביידוי אבנים לעבר כלי הרכב שלו. על פי דיווחים באמצעי התקשורת, הפצ"ר קיבל את טענת הקצין, שכיוון לעבר רגליו של הצעיר אך החטיא ופגע בפלג גופו העליון. ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם" גינה את ההחלטה והביע חשש שמונהג "פטור מעונש" בגין הרג של פלסטינים.
כוחות ישראליים המשיכו לאסור מעבר של גברים פלסטינים בגילים שבין 15 ל־25 בשני מחסומים החולשים על הגישה לשטח H2 של העיר חברון, הנתון לשליטת ישראל. אמצעי זה, שהוחל מאז 22 במרס, מיתוסף להגבלות קשות אחרות על גישת פלסטינים לאזור זה, המוטלות מאז אוקטובר 2015. בתקרית נוספת, גם היא ב־H2, פתע כלי רכב של מתנחל ילדה פלסטינית בתאונת פגע וברח.
ב־11 באפריל, בירושלים המזרחית, אטמו הרשויות הישראליות לשם ענישה את בית משפחתו של אדם החשוד במעורבות בתקרית יידוי אבנים בספטמבר 2015, שגרמה למותו של מתנחל; שניים מבני משפחתו של החשוד נעקרו. בית המשפט העליון הישראלי קיבל את עתירתם של שלושה פלסטינים נוספים החשודים במעורבות באותה תקרית, וביטל את הצו שהיה מביא להריסה/אטימה של בתיהם. מאז תחילת השנה הרשויות הישראליות הרסו או אטמו בנימוק של ענישה 12 בתים ומבנים אחרים, צעדים שהביאו לעקירתם של 64 בני אדם, 27 מהם ילדים. נוהג זה נוגד מספר הוראות של המשפט הבינלאומי, לרבות האיסור על ענישה קולקטיבית.
הרשויות הישראליות הרסו, ובמקרה אחד אילצו את הבעלים להרוס, 71 מבנים, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, בהם 23 מבנים שניתנו כסיוע הומניטרי. כתוצאה מכך נעקרו 159 פלסטינים, 75 מהם ילדים, ו־326 פלסטינים נוספים נפגעו בדרכים אחרות. התקרית הגדולה ביותר (34 מבנים) התרחשה בקהילת הרועים ח׳רבת טאנא (נפת שכם), הממוקמת בשטח שהוגדר כ"שטח אש" לאימונים צבאיים. כתוצאה מכך נעקרו 69 פלסטינים בסך הכול, 49 מהם ילדים. זהו גל ההריסות הרביעי מאז תחילת השנה בקהילה זו. לאחר התקרית הקודמת הזהיר המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, רוברט פייפר, מפני סכנת ההעברה בכפייה המאיימת על הקהילה. מכלל המבנים שנהרסו, 16 נהרסו בחמש קהילות בדואיות בנפת ירושלים, בשטח שהוקצה להרחבת ההתנחלות מעלה אדומים (תוכנית ההתנחלות E1), שתיצור רצף בנוי בין התנחלות זו לירושלים המזרחית. כתוצאה מכך נעקרו 55 בדואים פלסטינים, 31 מהם ילדים. מספר המבנים שנהרסו או הוחרמו מאז תחילת שנת 2016 (586) כבר גדול מכלל המבנים שנהרסו בכל שנת 2015 (547).
זה השבוע השני ברציפות שבו המשיכו הרשויות הישראליות למנוע יבוא מלט לעזה לשימוש המגזר הפרטי, בעקבות האשמות כי כמות נכבדה מן המלט לא הגיעה למוטבים שלהם יועד. היבוא המבוקר של מלט לעזה לשימוש המגזר הפרטי התחדש באוקטובר 2014, כחלק מהמנגנון לשיקום עזה, אחרי איסור גורף שנמשך מאז הטלת המצור ביוני 2007.
מעבר רפיח הנתון לשליטת מצרים היה סגור בשני הכיוונים במהלך תקופת הדיווח. מאז 24 באוקטובר 2014 היה המעבר סגור, לרבות בפני סיוע הומניטרי, מלבד 42 ימים שבהם נפתח באופן חלקי. הרשויות בעזה מסרו כי כ־30 אלף בני אדם בעלי צרכים דחופים, בהם כ־3,500 מטופלים הזקוקים לטיפול רפואי, רשומים וממתינים לעבור במעבר.