מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

כ־348 אלף פלסטינים הורשו להגיע לירושלים המזרחית לתפילות הרמדאן

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה

מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הרשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.

בשנים קודמות עקבו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים וארגונים הומניטריים שותפים אחר המחסומים החולשים על הגישה לירושלים המזרחית מיתר הגדה המערבית. מטרתה של פעילות זו הייתה לזהות סיכוני הגנה ואמצעים למיתונם, במיוחד עבור קבוצות פגיעות כגון נכים, קשישים וילדים, ולתרום לניתוח מגמות גישה רחבות יותר, על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מאז 2008 החילו הרשויות הישראליות קריטריוני גיל מבוססי מגדר, על מנת לווסת את הגישה לירושלים המזרחית במהלך הרמדאן. בשנת 2017 הותרה גישה ללא היתר לגברים בני יותר מ־40 ולנשים בכל הגילים, גברים בני 40-30 היו זכאים להיתרים אבל על גברים וילדים בני 29-13 נאסרה הגישה לעיר. היתרי ביקורי משפחות אפשרו לבעלי תעודות זהות של הגדה המערבית להגיע לירושלים המזרחית ולישראל בכל ימות השבוע, למעט ימי שישי ושבת. היתרים אלה (200 אלף) הוקפאו בעקבות מתקפה פלסטינית בירושלים המזרחית, ב־16 ביוני, שבה נהרגו שוטרת משמר הגבול ישראלית ושלושת הפלסטינים החשודים בביצוע המתקפה.

הכניסה לירושלים המזרחית מיתר הגדה המערבית הותרה דרך אחד משלושה מחסומים לאורך גדר ההפרדה, המפרידה את העיר מיתר הגדה המערבית: קלנדיה, גילה וא־זייתון. כבשנים קודמות, גם השנה הוחלו הסדרים מיוחדים על מנת להקל על העוברים במחסומים אלה, לרבות מסלולים נפרדים לנשים וגברים ומסלול מיוחד למקרים הומניטריים.

הקשיים כללו בין היתר היעדר קריטריונים ברורים שיקבעו מי זכאי להשתמש במסלולים הומניטריים, במיוחד במחסום קלנדיה; הכורח ללכת ברגל מרחקים ארוכים בדרך אל המחסום, במיוחד במחסום גילה/בית לחם; והיעדר אזורי המתנה מוצלים בעברם הירושלמי של המחסומים עבור נשים, שמאחר שלא מוטלות עליהן הגבלות גיל עוברות לרוב במחסומים בקצב מהיר בהרבה מאשר גברים.

מאז אוקטובר 2014 ניתנו רק למספר מוגבל של פלסטינים מעזה היתרי יציאה שיאפשרו להם להגיע בחודש הרמדאן לירושלים המזרחית, לתפילות יום שיש במסגד אל־אקצא. השנה הכריזו הרשויות הישראליות על מספר הקלות, בהן עד 100 היתרים לנשים וגברים בני יותר מ־55 לרגל תפילות יום שישי, ועד 300 היתרים לימי ראשון עד חמישי לבני אדם שגילם

 יותר מ־50, רק עבור עובדי ארגונים בינלאומיים ואיגודי עובדים. למעשה ניתנו היתרים ל־435 פלסטינים, לעומת 860 פלסטינים ב־2016. מאחר שמחסום רפיח הנתון לשליטת מצרים נותר סגור בחודש הרמדאן, מי שקיוו לעלות לרגל למכה לא יכלו לצאת את עזה.


[1]  "ליל הגורל" (לילת אל-קדר) חל ביום ה-27 בחודש הרמדאן, ונחשב בעיני מוסלמים ללילה הקדוש ביותר בשנה.